מנחות נב, ב

מנחות נב, ב

נושאים הלכות מעשה הקרבנות פ"חפ"טפי"בהלכות תמידים ומוספין פ"גפ"ח

1. א
   לְרַבָּנַן הוּכְפְּלָה לְבוֹנָתוֹ, אוֹ לָא? מִי אָמְרִינַן: מִתּוֹךְ שֶׁהוּכְפְּלָה סׇלְתּוֹ הוּכְפְּלָה לְבוֹנָתוֹ, אוֹ דִילְמָא מַאי דְּגַלִּי גַּלִּי, מַאי דְּלָא גַּלִּי לָא גַּלִּי.
2. ב
   וְשֶׁמֶן, בֵּין לְאַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי וּבֵין לְרַבָּנַן – מַהוּ?
3. ג
   אָמַר רָבָא תָּא שְׁמַע: חֲמִשָּׁה קְמָצִין הֵן, וְאִם אִיתָא, זִימְנִין דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ שִׁבְעָה.
4. ד
   דְּאִי לָא קָתָנֵי, יָתֵיב רַב פָּפָּא וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף בַּר שְׁמַעְיָה לְרַב פָּפָּא: וְהָא מַעֲלֶה קוֹמֶץ בַּחוּץ, דְּאִי הֲוָה, וְקָתָנֵי.
5. ה
   מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו – שְׁלֵימָה שַׁחֲרִית, וּשְׁלֵימָה בֵּין הָעַרְבָּיִם, וּמַפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי קְמָצִין – קוֹמֶץ שַׁחֲרִית וְקוֹמֶץ בֵּין הָעַרְבָּיִם, וּמַפְרִישׁ לָהּ שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין – לוֹג וּמֶחֱצָה שַׁחֲרִית, לוֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבָּיִם.
6. ו
   מַנִּי? אִילֵּימָא רַבָּנַן – מַאי שְׁנָא לְבוֹנָתָהּ דְּהוּכְפְּלָה, וּמַאי שְׁנָא שַׁמְנָהּ דְּלֹא הוּכְפְּלָה?
7. ז
   אֶלָּא, אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי הִיא, דְּאָמַר: חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּעָלְמָא שְׁנֵי קְמָצִין בָּעֲיָא, וּלְבוֹנָה לֹא הוּכְפְּלָה, וְשֶׁמֶן לֹא הוּכְפַּל.
8. ח
   וּמִדְּשֶׁמֶן לְאַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי לֹא הוּכְפְּלָה לְבוֹנָתָהּ וְשַׁמְנָהּ, לְרַבָּנַן נָמֵי לָא הוּכְפְּלוּ.
9. ט
   אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּאַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה, וּתְנַן: חֲמִשָּׁה קְמָצִין הֵן.
10. י
    אָמוֹרָאֵי נִינְהוּ, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן.
11. יא
    הֲדַרַן עֲלָךְ הַתְּכֵלֶת.
12. יב 14
    מַתְנִי׳ כׇּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מַצָּה, חוּץ מֵחָמֵץ שֶׁבַּתּוֹדָה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁהֵן בָּאוֹת חָמֵץ.
13. יג
    רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַשְּׂאוֹר בּוֹדֶה לָהֶן מִתּוֹכָן, וּמְחַמְּצָן.
14. יד 1
    רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הִיא אֵינָהּ מִן הַמּוּבְחָר, אֶלָּא מֵבִיא אֶת הַשְּׂאוֹר וְנוֹתְנוֹ לְתוֹךְ הַמִּדָּה, וּמְמַלֵּא אֶת הַמִּדָּה. אָמְרוּ לוֹ: אַף הִיא הָיְתָה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה.
15. טו 2
    גְּמָ׳ בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי פְּרִידָא מֵרַבִּי אַמֵּי: מִנַּיִן לְכׇל הַמְּנָחוֹת שֶׁהֵן בָּאוֹת מַצָּה? מְנָלַן? דִּכְתִיב בַּהּ – כְּתִיב בַּהּ, דְּלָא כְּתִיב בַּהּ – כְּתִיב בַּהּ