הלכות מעשה הקרבנות

הלכה א כל הקרבנות של מיני נפש חיה באין מחמשה מינין בלבד:מן הבקר ומן הכבשים ומן …

• זבחים לד ע"א · יז תלמוד לומר: ״בקר וצאן״ – בקר וצאן אמרתי לך, ולא חיה. הא …

הלכה ד כל קרבנות הצבור הן עולה או חטאת ואין בקרבנות הצבור שלמים חוץ משני כבשים …

• מנחות ה ע"א · ט ויש במנחות – שהמנחות טעונות כלי, ותנופה והגשה, וישנן בציבור כביחיד, מה …
• תמורה יד ע"א · יב והאיכא אשם יחיד, דזכר אתי, נקבה לא אתי? כי קאמרי רבנן קרבן …

הלכה ה קרבנות הצבור הם שני תמידין של כל יום ומוספי שבתות וראשי חדשים והמועדות ושעיר …

• כריתות ד ע"א · טו נכתוב רחמנא עז ונילף שור וכשב מיניה – איכא למיפרך: מה לעז, …

הלכה ו קרבנות היחיד הם הבכור והמעשר והפסח והחגיגה והיא שלמים והראיה והיא עולות וקרבן הגר …

• כריתות ח ע"ב · יז הביא חובתו מן הבהמה – יצא, עולה ושלמים – יצא, מנחה ושלמים …

הלכה ז כל קרבנות היחיד חייב באחריותן ובאחריות נסכיהן חוץ מן הנדבה וכל קרבנות הצבור אינן …

• תמורה יד ע"א · ב קרבנות היחיד נוהגות בין בזכרים בין בנקבות, וקרבנות הציבור אין נוהגין אלא …

הלכה ח כל עולת בהמה אינה באה אלא מן הזכרים בלבד והיא באה מן הכבשים ומן …

• סוטה לב ע"ב · טו והאיכא: חטאת נקבה, עולה זכר! התם מיכסיא באליה.
• תמורה יד ע"א · ט קרבנות היחיד נוהגות בין בזכרים בין בנקבות. וכללא הוא? והרי עולה, דקרבן …

הלכה ט החטאת באה מחמשת המינים האלו מן הזכרים ומן הנקבות מן הגדולים ומן הקטנים:

• סוטה לב ע"ב · טו והאיכא: חטאת נקבה, עולה זכר! התם מיכסיא באליה.

הלכה י האשם אינו בא אלא מזכרי כבשים בלבד יש אשם בא מגדולי מין זה ויש …

• תמורה יד ע"א · יב והאיכא אשם יחיד, דזכר אתי, נקבה לא אתי? כי קאמרי רבנן קרבן …

הלכה יא השלמים באים מן הכבשים ומן העזים ומן הבקר מזכרים ומנקבות מן הגדולים ומן הקטנים …

• פסחים צו ע"ב · טז וכשהוא אומר ״ואם עז״ — הפסיק הענין, לימד על העז שאין טעונה …

הלכה יג שעות מונין לקדשים ואם הוסיפו שעה אחת או פחתו שעה פסולין כיצד קרבן שמצותו …

• זבחים כה ע"ב · יט אמר רבא: זאת אומרת, שעות פוסלות בקדשים.
• ערכין יח ע"ב · ח שנה האמורה בקדשים, מנלן? אמר רב אחא בר יעקב, אמר קרא: ״כבש …

הלכה יד * כל מקום שנאמר בתורה "כבש" או "כבשה" או "כבשים"-- הרי אלו בני שנה. …

• פסחים מז ע"ב · יד ״מן הצאן״ — ולא הפלגס.
• ראש השנה י ע"א · ה רבי אלעזר אומר: בן עשרים וארבעה חדש ושלשים יום. שהיה רבי מאיר …

הלכה טו כל קרבנות הצבור זכרים וכן חטאות של צבור מן העז או מן הבקר ואין …

• תמורה יד ע"א · ב קרבנות היחיד נוהגות בין בזכרים בין בנקבות, וקרבנות הציבור אין נוהגין אלא …
• תמורה יד ע"א · יא והרי חטאת, דקרבן יחיד היא, ונקבה אתיא, זכר לא אתיא? האיכא שעיר …
• כריתות י ע"ב · יז מתני׳ מה בין שפחה לבין כל העריות? שלא שוותה להן לא בעונש …
• כריתות כו ע"א · כ צריכי, דאי כתב קרא גבי יחיד, הוה אמינא: כולהון מיחיד לא אתאן, …

הלכה יח האיברים ששורפין אותן ע"ג המזבח מן החטאות הנאכלות ומן האשמות ומן השלמים הן הנקראין …

• פסחים ג ע"ב · יא אמר ליה רבי יהודה בן בתירא: מי קא ספו לך מאליה? אמר …
• זבחים ט ע"א · כא כשהוא אומר: ״אם כבש״ – לרבות פסח שעיברה שנתה; ושלמים הבאים מחמת …
• מנחות פג ע"ב · ג ואכתי מהכא נפקא? מהתם נפקא! והתניא: ״כבש״ – לרבות את הפסח לאליה.
• חולין יא ע"א · יא וכי תימא דמתתאי פסיק לה, ״לעמת העצה״ אמר רחמנא, מקום שהכליות יועצות.
• כריתות ד ע"א · יד נכתוב רחמנא בכשב ונילף שור ועז מכשב – איכא למיפרך: מה לכשב, …

הלכה יט היתה הבהמה מעוברת אף על פי שכלו חדשיו של עובר ואפילו נמצא חי אינו …

• חולין עה ע"א · יג ואיכא דאמרי, איתיביה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן: מה חלב ושתי …

הלכה א היין והסולת שמביאין עם הקרבן הם הנקראין נסכים והסולת לבדה נקראת מנחת נסכים ומנחת …

• מנחות נט ע"א · ד מנחת נסכים טעונה שמן, ואין טעונה לבונה. לחם הפנים טעון לבונה, ואין …
• מנחות סא ע"א · ח מנחת העומר ומנחת קנאות טעונות הגשה ותנופה. לחם הפנים ומנחת נסכים אין …
• מנחות עד ע"ב · ג מתני׳ מנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, ומנחת נסכים – למזבח, ואין בהן …

הלכה ב אין טעון נסכין אלא עולת בהמה ושלמים בלבד בין היו קרבן צבור או קרבן …

• בבא קמא יג ע"א · ה אילימא למעוטי בכור, השתא ומה שלמים – שטעונים סמיכה ונסכים ותנופת חזה …
• מנחות צ ע"ב · ה מתני׳ כל קרבנות הציבור והיחיד טעונין נסכים, חוץ מן הבכור, והמעשר, והפסח, …
• מנחות צ ע"ב · יב ״לעשות ריח ניחח לה׳ מן הבקר או מן הצאן״, מה תלמוד לומר? …

הלכה ג ומניין שאין מביאין נסכים עם החטאת והאשם שנאמר לפלא נדר או נדבה דבר הבא …

• סוטה טו ע"א · ח הכי קאמר: כל המנחות טעונות שמן ולבונה, ובאות מן החיטין, ובאות סלת. …
• סוטה טו ע"א · יא אבל חטאתו של מצורע ואשמו טעונין נסכים, לפי שאין באין על חטא. …
• מנחות צ ע"ב · ה מתני׳ כל קרבנות הציבור והיחיד טעונין נסכים, חוץ מן הבכור, והמעשר, והפסח, …
• מנחות צ ע"ב · ח יכול שאני מרבה אף בכור, ומעשר, ופסח, וחטאת, ואשם? תלמוד לומר ״לפלא …
• מנחות צ ע"ב · ט משמע להוציא את אלו, אוציא את חובות הבאות מחמת הרגל ברגל, ומאי …

הלכה ד כמה הוא שיעור נסכים נסכי כבש או כבשה עשרון סולת בלול ברביעית ההין שמן …

• מנחות נט ע"א · ד מנחת נסכים טעונה שמן, ואין טעונה לבונה. לחם הפנים טעון לבונה, ואין …
• מנחות צא ע"ב · כ ״ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים״. …
• מנחות צא ע"ב · כא ״או לאיל״ – מה תלמוד לומר? לפי שמצינו שחלק הכתוב בין נסכי …
• מנחות צא ע"ב · כב ״או לשה בכבשים״ – מה תלמוד לומר? לפי שמצינו שחלק הכתוב בין …
• מנחות צב ע"א · א נסכי רחלה בכמה? ופשטינא ליה ממתניתין: גדי משמש נסכי צאן של גדולים …
• כריתות ד ע"א · יג צריכי, דאי כתב שור, הוה אמינא: כשב ועז לא ילפינן מיניה, דאיכא …

הלכה ה אלו הן הנסכים בין לעולה בין לשלמים כשיעור הזה לכל אחד ואחד שנאמר כמספר …

• מנחות כז ע"א · ג מתני׳ הקומץ מיעוטו מעכב את רובו, עשרון מיעוטו מעכב את רובו, היין …
• מנחות פט ע"ב · ג הכבש הבא עם העומר, אף על פי שמנחתו כפולה – לא היו …

הלכה ו המצורע מביא עם שלשה כבשים שלו שהן חטאת ואשם ועולה שלשה עשרונים ומפי השמועה …

• מנחות צא ע"ב · יז הניחא לרבי יוחנן, דאמר בריה הוא, דתנן: הקריבו – מביא עליו נסכי …
• חולין כג ע"א · ה אליבא דרבי יוחנן לא תבעי לך, דאמר בריה הוי, דתנן: הקריבו – …
• חולין כג ע"א · ו ואמר רבי יוחנן: ״או לאיל״, לרבות את הפלגס.

הלכה ח כשמודדין הנסכים או המנחות בין מנחת יחיד בין מנחת צבור אין מודדין אותו במדה …

• מנחות פז ע"א · כב עשרון, מה היה משמש? שבו היה מודד לכל המנחות, לא היה מודד …
• מנחות פח ע"א · יז ובלוג היה מודד לכל המנחות.

הלכה ט בירוצי המדות של סלת חול שאין גב העשרון קודש ובירוצי היין והשמן קודש לפי …

• מנחות צ ע"א · ד מדת הלח, בירוציהן קדש; ומדת היבש, בירוציהן חול.
• מנחות צ ע"א · יג אמר רב דימי בר שישנא משמיה דרב, זאת אומרת, כלי שרת מקדשין …

הלכה י מה היו עושין בבירוצין אם יש שם זבח אחר יקריבו עמו ואם לנו יפסלו …

• מנחות צ ע"ב · ג תניא כוותיה דרבי חייא בר יוסף: בירוצי מידות הללו מה היו עושין …

הלכה יא כיצד לוקחין בהם עולות הבשר לשם והעורות לכהנים:

• מנחות צ ע"ב · ג תניא כוותיה דרבי חייא בר יוסף: בירוצי מידות הללו מה היו עושין …

הלכה יב הסלת עם השמן של נסכים אינן מעכבין את היין ולא היין מעכבן ולא הנסכים …

• מנחות טו ע"ב · יג אמרו לו לרבי מאיר: והלא אדם מביא זבחו היום ונסכיו עד עשרה …
• מנחות מד ע"ב · ב מתני׳ הסולת והשמן אין מעכבין את היין, ולא היין מעכבן. המתנות שעל …
• מנחות עט ע"א · טו מתני׳ הנסכים שקדשו בכלי ונמצא זבח פסול, אם יש זבח אחר – …
• מנחות עט ע"א · טז גמ׳ אמר זעירי: אין הנסכים מתקדשין אלא בשחיטת הזבח. מאי טעמא? אמר …
• מנחות עט ע"א · יח מאי לאו דאיפסיל בשחיטה? לא, דאיפסיל בזריקה.

הלכה יג אין מביאין נסכים אלא מן החולין לא יביאם לא מן התרומה ולא ממעשר שני …

• מנחות פב ע"א · יא לפיכך, האומר ״הרי עלי תודה״, ״הרי עלי שלמים״, הואיל ובאין חובה – …

הלכה טו וכשם שהקריבו הנשיאים בחנוכת המזבח דברים שאין כמותן לדורות והקריבו בשבת כך הנשיא מקריב …

• מנחות מה ע"א · יב רב אשי אמר: מילואים הקריבו בימי עזרא, כדרך שהקריבו בימי משה.

הלכה א שנים שרצו להביא שלמים או עולה בשותפות מביאין בין בנדר בין בנדבה ואפילו עוף …

• מנחות ה ע"א · ו מתיב רב אדא בריה דרב יצחק: יש בעופות שאין במנחות, יש במנחות …
• מנחות קד ע"ב · ד אין שנים מתנדבין עשרון אחד, אבל מתנדבין עולה ושלמים, ועוף – אפילו …
• תמורה טז ע"ב · ז מתני׳ חומר בקדשים מבתמורה, וחומר בתמורה מבקדשים. חומר בקדשים מבתמורה — שהקדשים …

הלכה ב ואחד אנשים ואחד נשים או עבדים מביאין כל הקרבנות אבל העכו"ם אין מקבלין מהן …

• נזיר סב ע"א · ב אי הכי ״איש כי יפלא נדר בערכך״, בערכין, למה לי? מכדי האיתקש …
• מנחות עג ע"ב · ו דתניא: ״איש״, מה תלמוד לומר ״איש איש״? לרבות את הגוים שנודרין נדרים …
• חולין ה ע"א · י מיתיבי: ״מכם״ – ולא כולכם, להוציא את המשומד. ״מכם״ – בכם חלקתי …
• תמורה ב ע"ב · ח אם תימצי לומר קטן עביד תמורה, דהא אתי לכלל עונשין, גוי מהו …

הלכה ג נכרי שהביא שלמים מקריבין אותן עולות שהעכו"ם לבו לשמים נדר שלמים ונתנם לישראל על …

• מנחות עג ע"ב · א שלמי הגוי – עולות, איבעית אימא קרא, ואיבעית אימא סברא. איבעית אימא …
• מנחות עג ע"ב · ד אמר רבא: הכי קא אמר, על מנת שיתכפר בהן ישראל – ישראל …

הלכה ד ישראל שהוא מומר לע"ז או מחלל שבת בפרהסיא אין מקבלין ממנו קרבן כלל אפילו …

• עירובין סט ע"ב · ו ״מן הבהמה״ — להביא בני אדם הדומין לבהמה. מכאן אמרו: מקבלין קרבנות …
• הוריות ב ע"א · טז רבי שמעון בן יוסי אומר משום רבי שמעון: אינו צריך, הרי הוא …
• הוריות יא ע"א · יב תנו רבנן: ״מעם הארץ״ – פרט למשומד.
• הוריות יא ע"א · יד מאי בינייהו? אמר רבי המנונא: משומד לאכול חלב ומביא קרבן על הדם …
• הוריות יא ע"א · טו והא רבא אמר: דכולי עלמא משומד לאכול חלב לא הוי משומד לדם! …
• חולין ה ע"א · י מיתיבי: ״מכם״ – ולא כולכם, להוציא את המשומד. ״מכם״ – בכם חלקתי …
• חולין ה ע"א · יד אלא לאו הכי קאמר: חוץ מן המשומד לנסך את היין ולחלל שבתות …
• חולין ה ע"ב · ד חדא בחטאת, וחדא בעולה, וצריכי, דאי אשמעינן חטאת – משום דלכפרה הוא, …

הלכה ה עולות העכו"ם אין מביאין עמהן נסכים שנאמר כל האזרח יעשה ככה אבל נסכיהם קריבין …

• זבחים מה ע"א · ד ואין עושין תמורה, ואין מביאין נסכים, אבל קרבנן טעון נסכים. דברי רבי …
• מנחות נא ע"ב · יז והתנן, אמר רבי שמעון: שבעה דברים התקינו בית דין, וזה אחד מהן. …
• מנחות עג ע"ב · יד מאן תנא להא דתנו רבנן: ״אזרח״ – אזרח מביא נסכים, ואין הגוי …
• מנחות צג ע"א · א קראי למה לי? ״קרבנו״ – ולא קרבן חבירו, ״קרבנו״ – ולא קרבן …
• תמורה ב ע"א · ח וסמיכה גופה מנלן? תלת ״קרבנו״ כתיבי: חד — ״קרבנו״ ולא קרבן גוי, …
• תמורה ב ע"ב · ט אמר רבא: תא שמע, דתניא: קדשי גוים — לא נהנין ולא מועלין, …

הלכה ו כל קרבנות בהמה שיקריב היחיד בין חובה בין נדבה סומך עליהן כשהן חיין חוץ …

• פסחים פט ע"א · ט אלא משום סמיכה. דאילו פסח לא בעי סמיכה, ואילו מותר בעי סמיכה.
• ביצה כ ע"א · ה תני תנא קמיה דרבי יצחק בר אבא: ״ויקרב את העולה ויעשה כמשפט״, …
• ביצה כ ע"א · י וסברי בית שמאי שלמי חובה לא בעו סמיכה? והתניא, אמר רבי יוסי: …
• בבא קמא יג ע"א · ה אילימא למעוטי בכור, השתא ומה שלמים – שטעונים סמיכה ונסכים ותנופת חזה …
• זבחים מט ע"א · ה הרי פסח – דהוא אינו טעון סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק, ואילו …
• מנחות סא ע"א · י זבחי שלמי יחיד – טעונין סמיכה חיים, ותנופה שחוטין, ואין בהן תנופה …
• מנחות צב ע"א · ג כל קרבנות היחיד טעונין סמיכה, חוץ מן הבכור והמעשר והפסח.

הלכה ז העוף אינו טעון סמיכה וכן כל המעות שדינן שיפלו לתיבות של נדבה שכבר ביארנו …

• תמורה כ ע"ב · ז ובזמן שהיא נדבה — אינו סומך עליה, ואינו מביא עליה נסכים, ונסכיה …

הלכה ח הכל סומכין חוץ מחרש שוטה וקטן ועבד ואשה וסומא ונכרי ואין השליח סומך שאין …

• עירובין צו ע"ב · ז ולא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי, דתניא: ״דבר אל בני ישראל …
• ראש השנה לג ע"א · ו דתניא: ״דבר אל בני ישראל״. בני ישראל סומכין, ואין בנות ישראל סומכות, …
• חגיגה טז ע"ב · טו מיתיבי: ״דבר אל בני ישראל ... וסמך״, בני ישראל סומכין, ואין בנות …
• קידושין לו ע"א · טו מתני׳ , הסמיכות, והתנופות, וההגשות, והקמיצות, וה[ה]קטרות, והמליקות, והקבלות, והזאות – נוהגים …
• מנחות צג ע"א · יא מתני׳ הכל סומכין, חוץ מחרש, שוטה, וקטן, וסומא, וגוי, והעבד, והשליח, והאשה.
• חולין פה ע"א · ב ורבי יוסי לטעמיה, דאמר: אשה ודאית נמי תקעה. דתניא: בני ישראל סומכין, …
• תמורה ב ע"א · ח וסמיכה גופה מנלן? תלת ״קרבנו״ כתיבי: חד — ״קרבנו״ ולא קרבן גוי, …

הלכה ט חמשה שהביאו זבח אחד כולן סומכין עליו זה אחר זה לא שיסמכו כולן בבת …

• מנחות צב ע"א · ד והיורש סומך, ומביא נסכים, ומימר.
• ערכין ב ע"א · יא ״הכל סומכין״ — לאתויי מאי? לאתויי יורש, ודלא כרבי יהודה.
• ערכין ב ע"א · יז ורבי יהודה, לרבות כל בעלי חוברין לסמיכה לית ליה, ואי נמי אית …
• תמורה ב ע"א · ו דתנן: יורש סומך, יורש ממיר — דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: …
• תמורה ב ע"א · ט ולרבי מאיר דאמר יורש סומך, והכתיב ״קרבנו״! ההוא מיבעי ליה לרבות כל …

הלכה י אין סמיכה בקרבנות הצבור חוץ משתי סמיכות על שעיר המשתלח ועל פר העלם דבר …

• סנהדרין ב ע"א · ו סמיכת זקנים ועריפת עגלה – בשלשה, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: …
• סנהדרין יג ע"ב · ט תנא: סמיכה וסמיכת זקנים בשלשה. מאי סמיכה ומאי סמיכת זקנים? אמר רבי …
• מנחות סא ע"א · י זבחי שלמי יחיד – טעונין סמיכה חיים, ותנופה שחוטין, ואין בהן תנופה …
• מנחות צב ע"א · ב מתני׳ כל קרבנות הצבור אין בהן סמיכה, חוץ מן הפר הבא על …

הלכה יא אין סומכין אלא בעזרה סמך חוץ לעזרה חוזר וסומך מבפנים ואם היה בעל הקרבן …

• זבחים לב ע"א · ט וטמא דיעבד שפיר דמי?! ורמינהו: ״וסמך... ושחט״ – מה סמיכה בטהורים, אף …
• זבחים לב ע"א · י מאי שנא סמיכה, דכתיב: ״לפני ה׳״; שחיטה נמי, הכתיב: ״לפני ה׳״! אפשר …
• זבחים לג ע"א · ו איכא דאמרי, אמר רב יוסף: כל הסומך – ראשו ורובו מכניס, מאי …

הלכה יב ובמקום שסומכין שוחטין ותכף לסמיכה שחיטה ואם שחט במקום אחר או ששהה שחיטתו כשירה …

• ברכות מב ע"א · ז אמר רב: הרגיל בשמן — שמן מעכבו. אמר רב אשי: כי הוינן …
• יומא ה ע"א · ב ולדורות מנא לן דלא מעכבא? דתניא: ״וסמך״ ״ונרצה״. וכי סמיכה מכפרת? והלא …
• יומא ה ע"א · ג ומה תלמוד לומר ״וסמך״ ״ונרצה״? שאם עשאה לסמיכה שירי מצוה — מעלה …
• ביצה כ ע"א · י וסברי בית שמאי שלמי חובה לא בעו סמיכה? והתניא, אמר רבי יוסי: …
• זבחים ו ע"א · טו תא שמע: ״וסמך... ונרצה״ – וכי סמיכה מכפרת?! והלא אין כפרה אלא …
• זבחים לג ע"א · ב לימא מסייע ליה: כל הסמיכות שהיו שם קורא עליהן אני תכף לסמיכה …
• מנחות צג ע"א · יב וסמיכה – שירי מצוה.
• מנחות צג ע"א · יג על הראש בשתי ידים, ובמקום שסומכין שוחטין, ותכף לסמיכה שחיטה.
• מנחות צג ע"ב · ז סמיכה שירי מצוה. תנו רבנן: ״וסמך״ ״ונרצה״, וכי סמיכה מכפרת? והלא אין …

הלכה יג וצריך הסומך לסמוך בכל כחו בשתי ידיו על ראש הבהמה שנאמר על ראש העולה …

• חגיגה טז ע"ב · יד אמר רמי בר חמא: שמע מינה סמיכה בכל כחו בעינן, דאי סלקא …
• חגיגה טז ע"ב · יט אמר רב פפא: שמע מינה — צדדין אסורין, דאי סלקא דעתך צדדין …
• זבחים לג ע"א · ו איכא דאמרי, אמר רב יוסף: כל הסומך – ראשו ורובו מכניס, מאי …
• מנחות צג ע"א · יג על הראש בשתי ידים, ובמקום שסומכין שוחטין, ותכף לסמיכה שחיטה.
• מנחות צג ע"ב · ט על הראש, תנו רבנן: ״ידו על הראש״ – ולא ידו על הצואר, …
• מנחות צג ע"ב · יב איבעיא להו: ידו על הצדדין, מהו? תא שמע, דתניא: אבא ביראה ברבי …
• מנחות צג ע"ב · יג בעי רבי ירמיה: מטלית מהו שתחוץ? תא שמע: ובלבד שלא יהא דבר …

הלכה יד וכיצד סומך אם היה הקרבן קדש קדשים מעמידו בצפון ופניו למערב והסומך עומד במזרח …

• יומא לו ע"א · ז תנו רבנן: כיצד סומך הזבח? עומד בצפון ופניו למערב, והסומך עומד במזרח …
• יומא לו ע"א · ח רבי עקיבא אומר: אין עולה באה אלא על עשה, ועל לא תעשה …

הלכה א כל הקרבנות אין מקריבין אותן אלא ביום שנאמר ביום צוותו את בני ישראל להקריב …

• זבחים לח ע"ב · ו מתקיף לה רב אושעיא: אם כן, ליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי …
• זבחים נו ע"א · יג אמר רב יצחק בר אבודימי: מנין לדם – שנפסל בשקיעת החמה? שנאמר: …
• זבחים צח ע"א · ח ״חטאת״ – מה חטאת אינה באה אלא מן החולין, וביום, ובידו הימנית; …
• מנחות פג ע"א · י ״חטאת״ – מה חטאת אינה באה אלא מן החולין, וביום, ובידו הימנית, …
• חולין כא ע"ב · א אלא מן החולין, וביום, ובידו הימנית, אף עולת העוף אינה באה אלא …

הלכה ב כל שקרבו מתיריו ביום מעלין אותו על המזבח כל הלילה כיצד זבחים שנזרק דמם …

• ברכות ב ע"א · ה הקטר חלבים ואברים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד, …
• מנחות כו ע"ב · יב אמר ליה רבין בר רב אדא לרבא: אמרי תלמידיך אמר רב עמרם, …
• תמורה יד ע"א · יח ומאי שנא? משום דבקדשים לילה הולך אחר היום, צריכי.

הלכה ג אע"פ שמותר להקטיר אימורין ואיברים בלילה אין מאחרין אותן לדעת אלא משתדלין להקטיר הכל …

• פסחים סח ע"ב · א והקטר חלביו וכו׳. תניא אמר רבי שמעון: בא וראה כמה חביבה מצוה …
• מנחות עב ע"א · טז סבר לה כאידך דרבי שמעון, דתניא: אמר רבי שמעון: בא וראה כמה …

הלכה ד כל דבר שאינו קרב אלא ביום כגון הקומץ והלבונה והקטרת ומנחות הנשרפות מותר להקריבן …

• מנחות כו ע"ב · יג דברים שדרכן ליקרב ביום, כגון: הקומץ, והלבונה, והקטרת, ומנחת כהנים, ומנחת כהן …
• תמורה יד ע"א · כ דברים שדרכן ליקרב ביום, כגון הקומץ, הלבונה, ומנחת נסכים, שמעלן מבוא השמש. …

הלכה ה הנסכים הבאים עם הזבח אין קריבין אלא ביום שנאמר ולנסכיכם ולשלמיכם מקיש נסכים לשלמים …

• תענית ב ע"ב · ד מלולב גמר לה: מה לולב ביום — אף הזכרה ביום. או דלמא …
• מנחות כו ע"ב · יג דברים שדרכן ליקרב ביום, כגון: הקומץ, והלבונה, והקטרת, ומנחת כהנים, ומנחת כהן …
• תמורה יד ע"א · כג כי סליק רב דימי, אשכחיה לרב ירמיה דיתיב וקאמר משמיה דרבי יהושע …
• תמורה יד ע"ב · ח אמר רב אדא בר אהבה: ועלות השחר פוסלת בהן, כאברין.
• תמורה יד ע"ב · יג ״ולנסכיכם ולשלמיכם״ — מקיש נסכים לשלמים: מה שלמים ביום, אף נסכים ביום. …

הלכה ו כל היום כשר לסמיכה ולשחיטה ולמליקה להקטר להגשה ולהזייה ולתנופה ולקמיצה ולקרבן המוספין וכל …

• מגילה כ ע"ב · ו מתני׳ כל היום כשר לקריאת המגילה, ולקריאת ההלל, ולתקיעת שופר, ולנטילת לולב, …
• מגילה כ ע"ב · ז ולוידוי הפרים, ולוידוי מעשר, ולוידוי יום הכפורים.
• מגילה כ ע"ב · י כל הלילה כשר לקצירת העומר, ולהקטר חלבים, ואברים. זה הכלל: דבר שמצותו …
• מנחות עב ע"א · ז נקצר ביום – כשר. והתנן: כל הלילה כשר לקצירת העומר, ולהקטיר חלבים …

הלכה ז כל הזבחים אין שוחטין אותן לכתחלה אלא בסכין מכלי שרת ואם שחט בכל דבר …

• זבחים צז ע"ב · ט אלא דסכין. ועולה גופה מנלן? דכתיב: ״וישלח אברהם את ידו ויקח את …
• מנחות פב ע"ב · יג אלא סכין, ועולה גופה מנלן? דכתיב: ״וישלח אברהם את ידו ויקח את …

הלכה ח וכל הזבחין שקיבל מדמם פחות מכדי הזייה לא נתקדש הדם וצריך להתכוין לקבל כל …

• יומא מח ע"א · ו ״מדם הפר״, דם מהפר יקבלנו, דאי סלקא דעתך ״מדם הפר״ — ״מדם״, …
• זבחים כה ע"א · ט גופא – אמר רב יהודה אמר רב: השוחט צריך שיקבל את כל …
• זבחים כה ע"א · יא אמר רב יהודה אמר שמואל: השוחט צריך שיגביה סכין למעלה, שנאמר: ״ולקח …
• זבחים כה ע"א · יב ודם סכין במאי מקנח ליה? אמר אביי: בשפת מזרק, כדכתיב: ״כפורי זהב״.
• זבחים כה ע"א · יג אמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא: השוחט צריך שיתן
• חולין כט ע"א · יא אמר רב הושעיא: חדא בחולין וחדא בקדשים, וצריכא, דאי אשמעינן חולין – …
• חולין כט ע"א · יח רב פפא אמר: רישא בחולין מהכא, דקתני: רבי יהודה אומר: עד שישחוט …

הלכה ט אויר הכלי הרי הוא ככלי היה מקבל הדם ונפחתו שולי המזרק קודם שיגיע הדם …

• זבחים כה ע"ב · ב בעא מיניה רבי אסי מרבי יוחנן: היה מקבל, ונפחתו שולי מזרק עד …
• זבחים כה ע"ב · י אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן: זאת אומרת, אויר כלי ככלי דמי.

הלכה י כל הזבחים צריך העובד שתהיה מחשבתו לשם הזבח ולשם בעליו בשעת זביחה ובשעת קבלת …

• זבחים ב ע"ב · ד מאי מילי מעלייתא? תנן: כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כו׳. טעמא דשלא …
• זבחים ד ע"א · א מנלן דבעינן זביחה לשמה? דאמר קרא: ״ואם זבח שלמים קרבנו״ – שתהא …
• זבחים ד ע"א · יז ואשכחן שנוי קודש, שנוי בעלים מנלן?
• זבחים יג ע"א · ז שהזבח נפסל בארבעה דברים: בשחיטה, ובקבול, ובהילוך, ובזריקה.

הלכה יא וצריך שתהיה מחשבתו בשעת שחיטת העולה לשם ששה דברים:לשם הזבח ולשם הזובח ושהזבח להשם …

• זבחים מו ע"ב · י מתני׳ לשם ששה דברים הזבח נזבח: לשם זבח, לשם זובח, לשם השם, …

הלכה א כבר ביארנו ששחיטת הקדשים כשירה בזרים ומקבלת הדם ואילך מצות כהונה וכל הזבחים קיבול …

• ברכות לא ע"ב · כא אלא, אמר להן עלי: קראו כהן, ליתי ולשחוט. חזנהו שמואל דהוו מהדרי …
• זבחים יג ע"א · יא והתניא: ״והקריבו״ – זו קבלת הדם. אתה אומר קבלת הדם, או אינו …
• זבחים לא ע"ב · יד מתני׳ כל הפסולין ששחטו – שחיטתן כשרה, שהשחיטה כשרה בזרים ובנשים ובעבדים …
• זבחים מז ע"א · יב מתני׳ איזהו מקומן של זבחים? קדשי קדשים – שחיטתן בצפון.

הלכה ב כיצד קדשי קדשים אין שוחטין אותן ואין מקבלין את דמן אלא בצפון המזבח בכל …

• סוטה לב ע"ב · יג גופא, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מפני מה תיקנו …
• זבחים כו ע"א · ט תנו רבנן: קדשי קדשים – שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון. …
• זבחים מז ע"א · יב מתני׳ איזהו מקומן של זבחים? קדשי קדשים – שחיטתן בצפון.
• זבחים נה ע"א · ט מתני' התודה ואיל נזיר, קדשים קלים, שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון …
• מנחות ג ע"א · ה אימור דאמר רחמנא אף בדרום, בדרום ולא בצפון מי אמר? דתנן: שחיטתן …

הלכה ג ומנין שאין שוחטין קדשי קדשים אלא בצפון שהרי נאמר בעולה ושחט אותו על ירך …

• סוטה לב ע"ב · יג גופא, אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מפני מה תיקנו …
• זבחים מח ע"ב · א וכי מכאן אתה למד?! והלא כבר נאמר: ״במקום אשר תשחט העולה תשחט …
• זבחים מט ע"א · ח אשם מנלן דבעי צפון? דכתיב: ״במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את …
• זבחים נד ע"ב · י מתני׳ זבחי שלמי צבור ואשמות; אלו הן אשמות – אשם גזילות, אשם …
• זבחים נה ע"א · א גמ׳ מנא לן דבעי צפון? דתני רבה בר רב חנן קמיה דרבא: …

הלכה ד ומנין ששוחטים קדשים קלים בכל העזרה אפילו אחורי ההיכל שהרי נאמר בשלמים ושחטו פתח …

• זבחים סג ע"א · יד אמר רבי יוחנן: שלמים ששחטן בהיכל – כשרים, שנאמר: ״ושחטו (אותו) פתח …
• מנחות ח ע"א · יב וכי תימא, רבי יוחנן מילתא ממילתא לא יליף, והאמר רבי יוחנן: שלמים …

הלכה ה שלמים ששחטן קודם שיפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר פתח אהל מועד בזמן שפתוח אפילו …

• עירובין ב ע"א · יג אשכחן משכן דאיקרי מקדש, ומקדש דאיקרי משכן. דאי לא תימא הכי, הא …
• יומא סב ע"ב · כ אמר רבינא: השתא דאמר רב חסדא מחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי, הא …
• זבחים נה ע"ב · ג מאי שנא הכא – דכתיב: ״פתח אהל מועד״, ומאי שנא התם – …
• זבחים נה ע"ב · ו פשיטא – מוגף, כנעול דמי. וילון מאי? אמר רבי זירא: הוא עצמו …

הלכה ו העולה והאשם והשלמים בין של יחיד בין של צבור זריקת דם שלשתן על גבי …

• יומא יד ע"ב · ד ותני עלה, רבי שמעון איש המצפה משנה בתמיד: מזרחית צפונית — נותן …
• יומא טו ע"ב · ג ומאי שנא דיהיב מזרחית צפונית, ומערבית דרומית, ניתיב דרומית מזרחית, והדר צפונית …
• סוטה לב ע"ב · יד ולא? והא איכא דמים: דם חטאת למעלה, ודם עולה למטה! התם כהן …
• זבחים י ע"ב · יט אמר אביי: אשם דמו למעלה לא מצית אמרת, קל וחומר מעולה; ומה …
• זבחים נב ע"א · ג אי הוה כתיב ״אל יסוד העולה״ – הוה אמינא: בזקיפה אל יסוד; …
• זבחים נג ע"ב · ב מתני' העולה קדשי קדשים, שחיטתה בצפון, וקיבול דמה בכלי שרת בצפון, ודמה …
• זבחים נג ע"ב · ד ודמה טעון שתי מתנות. היכי עביד? אמר רב: נותן וחוזר ונותן. ושמואל …
• זבחים נד ע"ב · יא שחיטתן בצפון וקיבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון שתי מתנות שהן …
• זבחים נה ע"א · ט מתני' התודה ואיל נזיר, קדשים קלים, שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון …
• תמיד ל ע"ב · טו שחט השוחט, וקבל המקבל, בא לו לקרן מזרחית צפונית, ונותן מזרחה צפונה. …

הלכה ז החטאות הנאכלות דמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות המזבח החיצון מחצי מזבח ולמעלה …

• סוטה לב ע"ב · יד ולא? והא איכא דמים: דם חטאת למעלה, ודם עולה למטה! התם כהן …
• זבחים נב ע"ב · יח מתני׳ חטאות הצבור והיחיד – אלו הן חטאות הצבור? שעירי ראשי חדשים …
• זבחים נג ע"א · ד מיתיבי: חטאת הציבור והיחיד – כיצד מתן דמן? היה עולה לכבש ופנה …
• זבחים נג ע"א · ה הכי קאמר: מצוה בחודה; אי עבד אמה אילך ואמה אילך – לית …
• חולין כא ע"ב · א אלא מן החולין, וביום, ובידו הימנית, אף עולת העוף אינה באה אלא …

הלכה ח וצריך לטבול אצבעו על כל קרן וקרן וכשגומר הנתינה על הקרן מקנח אצבעו בשפת …

• זבחים צג ע"ב · י מן הדם שבענין – למעוטי מאי? אמר רבא: למעוטי שיריים שבאצבע. מסייע …
• זבחים צג ע"ב · יד בשלמא גמר – מקנח ידו בגופה של פרה, שנאמר: ״ושרף את הפרה …
• מנחות ז ע"ב · יד ״מן הדם״ שבענין, למעוטי מאי? אמר רבא: למעוטי שירים שבאצבע, מסייע ליה …
• מנחות ז ע"ב · כא אמר אביי: בשפת מזרק, כדכתיב: ״כפורי זהב וגו׳״.

הלכה ט אין בכל הקרבנות קרבן שטעון הזיית דם באצבעו אלא חטאת בלבד שנאמר בה וטבל …

• זבחים מ ע"ב · א אמין שבאצבע. ״בדם״ – שיהא בדם שיעור טבילה מעיקרא. ״וטבל״ – ולא …
• זבחים צג ע"ב · י מן הדם שבענין – למעוטי מאי? אמר רבא: למעוטי שיריים שבאצבע. מסייע …
• מנחות ז ע"ב · י ואיתמר, אמר רבי זריקא אמר רבי אלעזר: אף בדם לא קידש. אמר …

הלכה י ומנין הוא מתחיל עולה בכבש ופונה לימינו ומהלך על הסובב ונותן בקרן דרומית מזרחית …

• יומא נח ע"ב · א מתני׳ ״ויצא אל המזבח אשר לפני ה׳״, זה מזבח הזהב. התחיל מחטא …
• יומא נח ע"ב · ג ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה, חוץ מזו שהיתה לפניו, שהיה נותן …
• זבחים נא ע"א · יג שירי הדם כו׳. מאי טעמא? אמר קרא: ״אל יסוד מזבח העלה אשר …
• זבחים נג ע"א · א עלה בכבש ופנה לסובב, ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית …

הלכה יא כל חחטאות הנשרפות דמם נכנס לפנים להיכל ומזין ממנו שם כאשר מפורש בתורה ושירי …

• יומא נח ע"ב · ג ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה, חוץ מזו שהיתה לפניו, שהיה נותן …

הלכה יב והיכן מזין מדמן וכמה מזה מהם פר ושעיר של יום הכפורים דם כל אחד …

• יומא נג ע"ב · י מתני׳ משניטל ארון, אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים, ושתייה היתה נקראת, …
• יומא נג ע"ב · יא ולא היה מתכוון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף. וכך היה …
• יומא נח ע"ב · ג ועל כולן היה נותן מלמטה למעלה, חוץ מזו שהיתה לפניו, שהיה נותן …
• זבחים מב ע"ב · ז והא תניא ארבעים ושמונה! הא כמאן דאמר שיריים מעכבין, הא כמאן דאמר …
• זבחים מז ע"א · יג פר ושעיר של יום הכיפורים – שחיטתן בצפון, וקיבול דמן בכלי שרת …
• זבחים נז ע"א · יט כשם שמזה לפני ולפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר, כך מזה …
• זבחים נז ע"א · כ וכשם שלפני ולפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם השעיר, כך מזה בהיכל.
• מנחות כז ע"ב · ג ושבפנים, ושבמצורע – שלא לשמן, פסולות; שלא מכוונות, כשרות.

הלכה יג פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין זורק דם מכל אחד מהם שבע הזיות על הפרוכת המבדלת …

• זבחים מז ע"א · יד פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים – שחיטתן בצפון, וקיבול דמן בכלי שרת בצפון; …

הלכה יד וכל הדמים הניתנין על מזבח הזהב כשהוא נכנס עומד בין המזבח למנורה והמזבח לפניו …

• יומא נח ע"ב · א מתני׳ ״ויצא אל המזבח אשר לפני ה׳״, זה מזבח הזהב. התחיל מחטא …

הלכה יז הבכור והמעשר והפסח דם כל אחד מהן טעון מתנה אחת בשפיכה כנגד היסוד באי …

• פסחים סד ע"ב · יח דתניא, רבי יוסי הגלילי אומר: ״את דמם תזרוק על המזבח ואת חלבם …
• פסחים סד ע"ב · יט מנלן דטעונין יסוד? אמר רבי אלעזר: אתיא ״זריקה״ ״זריקה״ מעולה. כתיב הכא: …
• פסחים פט ע"א · יא אלא משום מתנות. דאילו פסח — מתנה אחת, ואילו שלמים — שתים …
• פסחים פט ע"א · יג אלא משום דאילו פסח בשפיכה, ואילו שלמים בזריקה.
• זבחים לז ע"א · י דתניא, רבי יוסי הגלילי אומר: ״דמו״ לא נאמר, אלא ״דמם״; ״חלבו״ לא …
• זבחים נו ע"ב · ט תלמוד לומר: ״ביום השלישי באש ישרף״ – ביום אתה שורפו, ואי אתה …

הלכה יח כל הזבחים מקטירין אימוריהן על גבי המזבח אחר שזורקין הדם תחילה וכל הזבחים מפשיטין …

• זבחים לז ע"א · י דתניא, רבי יוסי הגלילי אומר: ״דמו״ לא נאמר, אלא ״דמם״; ״חלבו״ לא …
• זבחים קג ע"ב · ו פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין – הן ועורותיהן נשרפין עמהן. חטאת ואשם וזבחי …
• זבחים קג ע"ב · יז אמר אביי: מדסיפא רבי היא, רישא נמי רבי היא; ומודה רבי שאין …

הלכה יט כל עורות קדשי הקדשים לכהנים בין בקרבנות צבור בין בקרבנות יחיד שנאמר עור העולה …

• זבחים קג ע"א · ג עורות קדשים קלים לבעלים, עורות קדשי קדשים לכהנים. קל וחומר: ומה אם …

הלכה כ כל קדשי הקדשים שאירע בהן פיסול קודם הפשטן אין עורותיהן לכהנים לאחר הפשטן עורן …

• פסחים נז ע"א · ד תנו רבנן: בראשונה היו מניחין עורות קדשים בלשכת בית הפרוה, לערב היו …
• זבחים קג ע"א · א מתני׳ כל שלא זכה המזבח בבשרה – לא זכו כהנים בעורה; שנאמר: …
• זבחים קג ע"ב · יג מתני׳ כל הקדשים שאירע בהן פסול קודם להפשיטן – אין עורותיהן לכהנים. …

הלכה כא המתפיס עולתו לבדק הבית וכן המקדיש נכסיו והיו בהן זכרים שדינן שיקרבו עולות אין …

• זבחים קג ע"א · ב עולה שנשחטה שלא לשמה – אף על פי שלא עלתה לבעלים, עורה …
• זבחים קג ע"א · ד גמ׳ תנו רבנן: ״עלת איש״ – פרט לעולת הקדש. דברי רבי יהודה. …
• זבחים קג ע"א · יב אמר לו רבי נחמיה, ואמרי לה רבי שמעון: אם כן, ביטלת מדרשו …
• זבחים קג ע"א · יח תנו רבנן: ״עלת איש״ – אין לי אלא עולת איש; עולת גרים …

הלכה א מצות עשה לעשות העולה כמשפטה הכתובה בתורה וכיצד מעשה העולה שוחט וזורק הדם כמו …

• זבחים נג ע"ב · ב מתני' העולה קדשי קדשים, שחיטתה בצפון, וקיבול דמה בכלי שרת בצפון, ודמה …

הלכה ב צמר שבראשי כבשים ושיער שבזקן התיישים והעצמות והגידים והקרנים והטלפים בזמן שהן מחוברין מקטירין …

• זבחים פה ע"ב · טז הצמר שבראשי כבשים, ושער שבזקן תישים, והעצמות והגידים והקרנים והטלפים; בזמן שהם …
• זבחים פו ע"א · יג מתני׳ וכולן שפקעו מעל גבי המזבח – לא יחזיר, וכן גחלת שפקעה …
• חולין צ ע"א · יא רב נחמן בר יצחק אמר: להעלותו פליגי, דתניא: ״והקטיר הכהן את הכל …
• מעילה ט ע"ב · א מיתיבי: וכולן, שפקעו מעל גבי המזבח – לא יחזיר, וכן גחלת שפקעה …

הלכה ג איברים שפקעו מעל המזבח אם יש בהן ממש אפילו פקעו אחר חצות הלילה יחזיר …

• יומא כ ע"א · ג גמ׳ תנן התם: אברים שפקעו מעל גבי המזבח, קודם חצות — יחזיר, …
• זבחים פג ע"ב · ד רבי יהושע אומר: כל הראוי לאישים כו׳. ורבן גמליאל נמי – הכתיב: …
• זבחים פו ע"א · ג ואלא מה אני מקיים: ״ועשית עלתיך הבשר והדם״? לומר לך: עיכולי עולה …
• זבחים פו ע"א · טו גמ׳ היכי דמי? אי דאית בהו ממש – אפילו לאחר חצות נמי! …
• חולין צ ע"א · טו והא, מה אני מקיים ״ועשית עלתיך הבשר והדם״? בפוקעין. הא כיצד? עיכולי …

הלכה ד כשמנתח איברי העולה מוליכין את כל הנתחים לכבש ומולחין אותם שם ואחר כך מעלין …

• פסחים עז ע"א · יז רבי אליעזר אומר: דם — אף על פי שאין בשר, שנאמר: ״ודם …
• זבחים מו ע"ב · יג ״ריח״ – לשם ריח, לאפוקי אברים שצלאן והעלן – דלא. דאמר רב …
• זבחים סב ע"ב · י שאל רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא את רבי יוסי: אומר היה …
• מנחות כא ע"א · ו ורב יהודה דידיה אמר: אברים שצלאן והעלן, אין בהם משום ״לריח ניחוח״.
• חולין פט ע"ב · א שיעורא בעינן, ועבודה זרה כתותי מכתת שיעורא. הכא, כל מה דמכתת מעלי …
• חולין צ ע"ב · ד אמר רב הונא: גיד הנשה של עולה חולצו לתפוח. אמר רב חסדא: …
• תמיד לא ע"ב · ג השביעי – בסולת. השמיני – בחביתים. התשיעי – ביין. הלכו ונתנום מחצי …

הלכה ה כיצד מנתחין את העולה לא היה שובר את הרגל אלא נוקבו ותולה בו ומפשיט …

• יומא כו ע"א · א למאי אתא? לכדתניא: כיצד היה עושה? נותן את הפדר אבית השחיטה ומעלהו, …
• חולין כז ע"ב · א ופדר קמא דכתב רחמנא למה לי? מיבעי ליה לכדתניא: כיצד הוא עושה? …

הלכה ו הולך ומדיחן במים שנאמר והקרב והכרעים ירחץ במים לא ביין ולא במזג ולא בשאר …

• זבחים כב ע"א · טו למימרא דלא מים חיים נינהו?! והתניא: ״במים״ – ולא ביין, ״במים״ – …

הלכה י בכמה מוליכין את האיברים לכבש אם מן הצאן היא העולה מוליכין אותה ששה:

• יומא כז ע"א · יב ״וערכו״, שנים. ״בני אהרן״, שנים. ״הכהנים״, שנים. למדנו לטלה שטעון ששה.

הלכה יא הראשון בראש וברגל הראש בימינו וחוטמו כלפי זרועו וקרניו בין אצבעותיו ובית שחיטה למעלה …

• יומא כו ע"א · א למאי אתא? לכדתניא: כיצד היה עושה? נותן את הפדר אבית השחיטה ומעלהו, …
• יומא מח ע"ב · ג ונפשוט להו מהא דתנן: הרגל של ימין בשמאל ובית עורה לחוץ!
• זבחים כד ע"ב · ז אמר ליה אביי: הרי הולכת אברים לכבש – דכתיב בהו כהונה, דכתיב: …
• מנחות י ע"א · יד אמר ליה אביי: הרי הולכת אברים לכבש, דכתיב בהו כהונה, דכתיב: ״והקריב …
• חולין כז ע"א · יח ו״ראשו ופדרו״ למה לי? מיבעי ליה לכדתניא: מנין לראש ופדר שקודמין לכל …
• חולין כז ע"ב · א ופדר קמא דכתב רחמנא למה לי? מיבעי ליה לכדתניא: כיצד הוא עושה? …
• תמיד לא ע"ב · א הראשון – בראש וברגל. הראש בימינו, וחוטמו כלפי זרועו, קרניו בין אצבעותיו, …

הלכה יב השני בשתי הידים של ימין בימינו ושל שמאל בשמאלו ובית עורן לחוץ:

• תמיד לא ע"ב · א הראשון – בראש וברגל. הראש בימינו, וחוטמו כלפי זרועו, קרניו בין אצבעותיו, …

הלכה יג השלישי בעוקץ וברגל העוקץ בימינו והאליה מדולדלת בין אצבעותיו ואצבע הכבד ושתי הכליות עמו …

• תמיד לא ע"ב · ב השלישי – בעוקץ וברגל. העוקץ בימינו, והאליה מדולדלת בין אצבעותיו, ואצבע הכבד …

הלכה יד הרביעי בחזה ובגרה החזה בימינו והגרה בשמאלו וצלעותיה בין אצבעותיו:

• תמיד לא ע"ב · ב השלישי – בעוקץ וברגל. העוקץ בימינו, והאליה מדולדלת בין אצבעותיו, ואצבע הכבד …

הלכה טו החמישי בשתי דפנות של ימין בימינו ושל שמאל בשמאלו ובית עורן לחוץ:

• תמיד לא ע"ב · ב השלישי – בעוקץ וברגל. העוקץ בימינו, והאליה מדולדלת בין אצבעותיו, ואצבע הכבד …

הלכה טז הששי בקרבים נתונין בבזך וכרעים על גביהן מלמעלה אם היתה העולה כבש או עז …

• תמיד לא ע"ב · ב השלישי – בעוקץ וברגל. העוקץ בימינו, והאליה מדולדלת בין אצבעותיו, ואצבע הכבד …

הלכה יז נמצאת למד שהכבש או העז מוליכין אותו שמונה למזבח והאיל מוליכין אותו אחד עשר:

• יומא כו ע"ב · יג מתני׳ איל קרב באחד עשר: הבשר בחמשה, הקרביים והסולת והיין בשנים שנים. …

הלכה יח השור מוליכין אותו ארבעה ועשרים הראשון מוליך את הראש והשני והשלישי מוליכין הרגל של …

• יומא כו ע"ב · יג מתני׳ איל קרב באחד עשר: הבשר בחמשה, הקרביים והסולת והיין בשנים שנים. …

הלכה יט ולמה לא יחלקו האבר הגדול של שור לחלקים שנאמר ונתח אותה לנתחיה ולא נתחיה …

• יומא כו ע"ב · יד במה דברים אמורים — בקרבנות ציבור. אבל בקרבן יחיד, אם רצה להקריב …
• חולין יא ע"א · ו אתיא מרישא של עולה, דאמר קרא: ״ונתח אותה לנתחיה״, אותה לנתחיה, ולא …

הלכה כ עולת העוף כיצד היתה נעשית עולה לכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית …

• זבחים נד ע"א · ב מיתיבי: עולת העוף כיצד היתה נעשית? היה מולק את ראשה ממול עורפה, …
• זבחים סד ע"ב · יג מתני׳ עולת העוף כיצד נעשית? עלה לכבש ופנה לסובב, בא לו לקרן …
• זבחים סד ע"ב · טו לא הסיר המוראה ולא הנוצה ואת בני מעיים היוצאין עמם, ולא ספגו …
• זבחים סה ע"א · יא ״ומלק״ – ממול עורף. אתה אומר ממול עורף; או אינו אלא מן …
• זבחים סה ע"א · יד ״ונמצה דמו״ – כולו. ״על קיר המזבח״ – ולא על קיר הכבש, …
• זבחים סה ע"א · טז תלמוד לומר: ״ומלק... והקטיר... ונמצה דמו״ – וכי תעלה על דעתך לאחר …
• מנחות צז ע"ב · ו אלא הא דתניא גבי עולת העוף: היה עולה בכבש, ופנה לסובב, ובא …
• חולין כא ע"ב · ב אי מה להלן ברוב שנים, אף כאן ברוב שנים? תלמוד לומר ״ומלק …
• חולין כא ע"ב · ג רבי ישמעאל אומר: ״כמשפט״ – כמשפט חטאת העוף, מה חטאת העוף ממול …

הלכה כא ונוטל את הראש ומקיף בית מליקתו למזבח וסופגו במלח וזורקו על גבי האישים ובא …

• שבת קח ע"א · ד איכא דאמרי, אמר רבי זירא: אף אנן נמי תנינא, ״בכנפיו״ — לרבות …
• זבחים סד ע"ב · יג מתני׳ עולת העוף כיצד נעשית? עלה לכבש ופנה לסובב, בא לו לקרן …
• זבחים סה ע"א · י יכול ימלקנה בין מלמעלה בין מלמטה? תלמוד לומר: ״ומלק... והקטיר״ – מה …
• זבחים סה ע"א · יב אי – מה להלן מולק ואינו מבדיל, אף כאן מולק ואינו מבדיל?! …
• זבחים סה ע"א · יג ומנין שהקטרת הראש בעצמו והגוף בעצמו? שנאמר: ״והקטיר אותו״ – הרי הקטרת …

הלכה כב ושסע אותו בכנפיו בידו בלא סכין ואינו צריך להבדיל שנאמר לא יבדיל ואם הבדיל …

• זבחים סד ע"ב · יד בא לו לגוף, והסיר את המוראה ואת הנוצה ואת בני המעיים היוצאין …
• זבחים סה ע"ב · א שיסע ולא הבדיל. תנו רבנן: ״ושסע״ – אין שיסע אלא ביד, וכן …

הלכה כג כיצד מולקין קוצץ ויורד בצפורן ממול עורף אם רצה להוליך ולהביא מוליך ומביא ואם …

• זבחים סה ע"א · ט תלמוד לומר: ״כהן... ומלק״. אמר רבי עקיבא: וכי תעלה על דעתך שזר …
• חולין יט ע"ב · יב מתני׳ השוחט מן הצדדין – שחיטתו כשרה, המולק מן הצדדין – מליקתו …
• חולין כ ע"א · ד אלא אמר רבי ירמיה: למעוטי מוליך ומביא. הניחא למאן דאמר מוליך ומביא …
• חולין כ ע"א · ה אמר רב כהנא: מצות מליקה קוצץ ויורד, וזו היא מצותה. סבר רבי …
• חולין כ ע"א · ו אמר רבי ירמיה אמר שמואל: כל הכשר בשחיטה – כנגדו בעורף כשר …
• חולין כא ע"א · א מכל מקום קשיא! אמר רבא, אימא: וכן הוא עושה – חותך שדרה …
• חולין כא ע"א · ג תניא נמי הכי: כיצד מולקין חטאת העוף? חותך שדרה ומפרקת בלא רוב …

הלכה א מצות עשה לעשות החטאות כמצותן האמורה בתורה וכיצד מעשה חטאת הנאכלת שוחט ונותן הדם …

• זבחים נג ע"א · א עלה בכבש ופנה לסובב, ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית …

הלכה ב וכיצד מעשה חטאות הנשרפות שוחט וזורק דמם כמו שביארנו ואח"כ קורעם ומוציא האימורים ונותנן …

• יומא סז ע"ב · טז ״קלען במקלעות״. אמר רבי יוחנן: כמין קליעה. תנא: לא היה מנתחן ניתוח …
• זבחים מז ע"ב · א מתנה אחת מהן מעכבת. שירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של …

הלכה ג שלשה מקומות לשריפה אחד בתוך העזרה ובו שורפין פסולי המוקדשין ואימורים קדשים קלים שנפסלו …

• זבחים קד ע"ב · ג אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה, שלשה בית הדשנין הן: בית …

הלכה ד והמקום השני בהר הבית ושמו בירה ובו שורפין חטאות הנשרפות אם אירע בהן פסול …

• יומא סח ע"ב · א לצפונה של ירושלים, וחוץ לשלש מחנות. רבי יוסי אומר: אבית הדשן נשרפין.
• זבחים קד ע"א · כ מתני׳ פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים, בזמן שהן נשרפין כמצותן – נשרפים בבית …
• זבחים קד ע"ב · ד ובית הדשן אחר היה בהר הבית – ששם שורפין פרים הנשרפים ושעירים …
• זבחים קו ע"א · ב אלא לרבנן היכא שריף להו? כדתניא: היכן נשרפין? לצפון ירושלים, חוץ לשלש …

הלכה ו חטאת העוף כיצד היתה נעשית מולק אותה בקרן דרומית מערבית כמו שביארנו ויורד בצפורנו …

• זבחים סג ע"א · יח מתני׳ חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית; ובכל מקום היתה …
• זבחים סד ע"ב · ה מתני׳ חטאת העוף כיצד היה נעשית? (עלה לכבש ופנה לסובב בא לו …
• זבחים סד ע"ב · ו גמ׳ תנו רבנן: ״והזה מדם החטאת״ – מגוף החטאת. הא כיצד? אוחז …
• זבחים סה ע"ב · ט מכלל דבעינן דרוב בשר בתחילה?! אין; והתניא: כיצד מולקין חטאת העוף? חותך …

הלכה ז ומצוי דם חטאת העוף מעכב ואין למזבח בה אלא דמה והשאר נאכל לזכרי כהונה …

• זבחים מד ע"ב · ז ״ולכל חטאתם״ – לרבות חטאת העוף. סלקא דעתך אמינא: נבילה היא.
• זבחים נב ע"א · ז רב פפא אמר: דכולי עלמא – שירים אין מעכבים; והכא במיצוי חטאת …
• זבחים סד ע"ב · ה מתני׳ חטאת העוף כיצד היה נעשית? (עלה לכבש ופנה לסובב בא לו …
• זבחים סה ע"ב · ג מאי בינייהו? אמר רב חסדא: מיצוי חטאת העוף מעכב איכא בינייהו. תנא …
• מנחות עג ע"א · יב ״לכל חטאתם״ – לרבות חטאת העוף, סלקא דעתך אמינא: נבילה היא, קא …
• מעילה ח ע"ב · ח רב אדא בר אהבה אמר רב: מיצוי חטאת העוף מעכב. ותני רב: …

הלכה ח כיצד אוחז חטאת העוף בשעת מליקה אוחז שתי רגליה בין שתי אצבעותיו ושתי אגפיה …

• זבחים סד ע"ב · יא במתניתא תנא: ציפרא מלבר; אוחז גפיו בשתי אצבעות ושני רגלים בשתי אצבעות, …

הלכה ט וכל מקום מן המזבח כשר למליקתה ובלבד שיזה דמה למטה מאמצע המזבח ואם הזה …

• זבחים סג ע"א · יח מתני׳ חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית; ובכל מקום היתה …
• זבחים סג ע"ב · י תנינא להא דתנו רבנן: מלקה בכל מקום במזבח – כשירה. היזה דמה …
• מנחות ב ע"ב · כ אטו חטאת העוף למעלה מי ליתא? האמר מר: מליקה בכל מקום במזבח …
• מנחות צז ע"ב · ו אלא הא דתניא גבי עולת העוף: היה עולה בכבש, ופנה לסובב, ובא …

הלכה י שלשה דברים היתה קרן דרומית מערבית משמשת למעלה ושלשה למטה מלמטה חטאת העוף והגשת …

• זבחים סג ע"א · יח מתני׳ חטאת העוף היתה נעשית על קרן דרומית מערבית; ובכל מקום היתה …

הלכה יא כל העולין למזבח עולין דרך ימין ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מן העולה לאחד …

• זבחים סב ע"ב · ז ותנא מייתי לה מהכא – דתניא, רבי יהודה אומר: ״ומעלתהו פנות קדים״ …
• זבחים סג ע"א · כ כל העולין למזבח – עולין דרך ימין,

הלכה יב לפיכך המנסך מים או יין כשהוא מקיף את המזבח לא יהיה בידו כלום ומתחיל …

• זבחים סד ע"א · ט ורמינהו: בא לו להקיף את המזבח, מאין הוא מתחיל? מקרן דרומית מזרחית, …
• זבחים סד ע"א · י אמר רבי יוחנן:

הלכה א חומר בחטאת הבהמה משאר קדשי קדשים שדם חטאת הבהמה שניתז מן הכלי שקבל בו …

• זבחים צב ע"א · ו מתני׳ דם חטאת שנתז על הבגד – הרי זה טעון כיבוס, אף …
• זבחים צג ע"ב · יז אחד הבגד ואחד השק ואחד העור – טעונין כיבוס; והכיבוס במקום קדוש, …

הלכה ב אחד הבגד ואחד העור הרך ואחד השק טעונין כיבוס אבל העור הקשה הרי הוא …

• זבחים צב ע"א · ו מתני׳ דם חטאת שנתז על הבגד – הרי זה טעון כיבוס, אף …
• זבחים צב ע"א · ז חטאת פסולה – אין דמה טעון כיבוס, בין שהיתה לה שעת הכושר …
• זבחים צב ע"א · ח גמ׳ דם חטאת (שמתה) [שנתז] כו׳. ואי תורה אחת לכל חטאות, אפילו …
• זבחים צג ע"ב · יז אחד הבגד ואחד השק ואחד העור – טעונין כיבוס; והכיבוס במקום קדוש, …
• זבחים צד ע"א · יא אמר רבא: ומי איכא למאן דאמר, עור לאו בר כיבוס הוא?! והכתיב: …

הלכה ג חטאת שנפסלה אין דמה טעון כיבוס בין שהיתה לה שעת הכושר בין שלא היתה …

• זבחים צב ע"א · ו מתני׳ דם חטאת שנתז על הבגד – הרי זה טעון כיבוס, אף …
• זבחים צג ע"א · יג ורבי שמעון אומר: אחד זה ואחד זה, אין דמה טעון כיבוס. מאי …
• מעילה ה ע"א · יא חטאת פסולה – אין דמה טעון כיבוס, בין שהיתה לה שעת הכושר …

הלכה ד אין טעון כיבוס אלא מקום הדם בלבד והוא שיהיה על כלי שראוי לקבל טומאה …

• זבחים צג ע"ב · טז רבי אלעזר אומר: אף משהופשט; אינו טעון כיבוס אלא מקום הדם, ודבר …
• זבחים צד ע"א · ה אין טעון כיבוס כו׳. מנא הני מילי? דתנו רבנן: יכול נתז על …
• זבחים צד ע"א · ז ראוי לכיבוס. למעוטי כלי, דבר גרידה הוא.

הלכה ה ניתז על עור הדג אינו טעון כיבוס לפי שאינו ראוי לקבל טומאה אבל אם …

• זבחים צג ע"ב · טו מתני׳ ניתז על העור עד שלא הופשט – אינו טעון כיבוס, משהופשט …

הלכה ו ניתז מן הצואר על הבגד או מעל קרן המזבח או שנפשך הדם על הרצפה …

• זבחים לח ע"ב · יב אמר רב פפא: מנא אמינא לה? דתנן: ניתז מן הצואר על הבגד …
• זבחים צג ע"א · טו מתני׳ ניתז מן הצואר על הבגד – אינו טעון כיבוס. מן הקרן …

הלכה ז נתן ארבע המתנות ואחר כך ניתז מן הכוס על הבגד משירי הדם אינו טעון …

• זבחים לח ע"ב · יג וליטעמיך, מן היסוד אינו טעון כיבוס – הא מן הראוי ליסוד טעון …
• מעילה ה ע"א · טו קרי כאן: ״אשר יזה מדמה״ – ולא שכבר הוזה? אלא: לאו דוקא,

הלכה ח ניתז מאצבעו אחר שיצאת הזייה מידו אינו טעון כיבוס ששירי הדם שבאצבע פסולין להזייה:

• זבחים צג ע"ב · יב מאי, לאו הכי קאמר: עד שלא גמר מלהזות – טעון כיבוס, משגמר …
• מנחות ז ע"ב · יז לא, עד שלא יצתה מידו הזאה – טעון כיבוס, ומשיצאה הזאה מידו …
• מנחות נב ע"ב · יד רבי יהודה אומר: אף היא אינה מן המובחר, אלא מביא את השאור …

הלכה ט ניתז מן הבגד לבגד שני אין הבגד השני טעון כיבוס ניתז על בגד טמא …

• זבחים צב ע"ב · יט בעא מיניה לוי: ניתז מבגד לבגד, מהו? מבגד קמא אידחי ליה לכיבוס, …
• זבחים צג ע"א · א בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: ניתז על בגד טמא, מהו? …
• זבחים צח ע"ב · ב בעי רבא: דם עולה למטה ודם חטאת למעלה, מהו? משום נוגע הוא …

הלכה י כשמכבסין את מקום הדם מכבסין אותו במים יפה יפה עד שלא ישאר לו רושם …

• זבחים צה ע"א · ז והא בעי שבעת סממנין, דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: דם …

הלכה יא כלי חרש שנתבשלה בו החטאת הנאכלת טעון שבירה בעזרה וכלי מתכות שנתבשלה בו טעון …

• זבחים צג ע"ב · יז אחד הבגד ואחד השק ואחד העור – טעונין כיבוס; והכיבוס במקום קדוש, …
• זבחים צה ע"ב · ג מתני׳ אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח, אחד קדשי (הקדשים) [קדשים] …

הלכה יב מריקה בחמין ושטיפה בצונן במים לא ביין ולא במזג ולא בשאר משקין והמריקה והשטיפה …

• עבודה זרה עו ע"א · ד רמי ליה רב עמרם לרב ששת, תנן: השפודין והאסכלא — מלבנן באור, …
• זבחים צו ע"ב · טו רבא אמר, לא צריכא אלא לדאמר מר: ״במים״ – ולא ביין, ״במים״ …
• זבחים צו ע"ב · יח מתני׳ רבי טרפון אומר: בישל מתחילת הרגל – יבשל בו כל הרגל. …
• זבחים צז ע"א · א השפוד והאסכלא – מגעילן בחמין.
• זבחים צז ע"א · ח מריקה כמריקת הכוס, שטיפה כשטיפת הכוס. תנו רבנן: מריקה ושטיפה – בצונן. …

הלכה יג במה דברים אמורים שבישל בהן אחר שנזרק דמה כהלכתו אבל אם בישל קודם זריקה …

• זבחים צו ע"ב · ח חומר במריקה ושטיפה – שהמריקה ושטיפה נוהגת בין בקדשי קדשים בין בקדשים …

הלכה יד צלה הבשר [באויר] תנור של חרס יש בדבר ספק אם ישבר הואיל ונתבשלה בו …

• זבחים פב ע"א · ד מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע: מכדי איתרבו כל קדשים לגבי …
• זבחים צה ע"ב · ג מתני׳ אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח, אחד קדשי (הקדשים) [קדשים] …
• זבחים צה ע"ב · ה בעי רמי בר חמא: תלאו באויר תנור, מהו? אבישול ובילוע הוא דקפיד …
• זבחים צו ע"ב · יח מתני׳ רבי טרפון אומר: בישל מתחילת הרגל – יבשל בו כל הרגל. …

הלכה טו כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה אינן טעונין מריקה ושטיפה אפילו בחטאת אלא הדחה …

• פסחים מה ע"א · ג ״יקדש״ — להיות כמוה, שאם פסולה היא — תיפסל, ואם כשירה היא …
• נזיר לז ע"ב · ט ״יקדש״ — להיות כמוה, שאם פסולה היא — יפסל, ואם כשרה — …
• זבחים צז ע"ב · ג ״יקדש״ – להיות כמוה. הא כיצד? אם פסולה היא – תפסל, [ואם] …
• מנחות פג ע"א · ד ״חטאת״ – מה חטאת מקדשת בבלוע, אף כל מקדש בבלוע.
• חולין צט ע"א · א וליגמר מיניה? גלי רחמנא גבי חטאת: ״כל אשר יגע בבשרה יקדש״, להיות …

הלכה טז בד"א כשנבלעה בו אבל נגיעה בלא הבלעה אינה מקדשת ואחד החטאת ואחד שאר קדשים …

• פסחים מה ע"א · ב נזיר, הא דאמרן. חטאת מאי היא? דתניא: ״כל אשר יגע בבשרה יקדש …
• זבחים צז ע"א · יב מתני׳ בישל בו קדשים וחולין, או קדשי קדשים וקדשים קלים; אם יש …
• זבחים צז ע"ב · ז אשכחן חטאת דמתקדשת בבלוע, שאר קדשים מנלן? אמר שמואל משום רבי אליעזר: …
• מנחות פג ע"א · ד ״חטאת״ – מה חטאת מקדשת בבלוע, אף כל מקדש בבלוע.

הלכה יז נגע בשרה ברקיק ונבלע במקצתו לא נתקדש כולו אלא חותך מקום הבלע:

• נזיר לז ע"ב · ח דתניא: ״כל אשר יגע בבשרה יקדש״. יכול אפילו שלא בלע — תלמוד …
• זבחים צז ע"א · יג רקיק שנגע ברקיק, וחתיכה בחתיכה – לא כל הרקיקין ולא כל החתיכות …
• זבחים צז ע"ב · ב יכול נגע במקצת חתיכה יהא כולו פסול? תלמוד לומר: ״יגע״ – הנוגע …

הלכה יח כלי שבישל בו קדשים וחולין או קדשי קדשים וקדשים קלים אם יש בהן בנותן …

• זבחים צז ע"א · יב מתני׳ בישל בו קדשים וחולין, או קדשי קדשים וקדשים קלים; אם יש …
• זבחים צז ע"א · יז אמר אביי: מאי ״אין טעונין״ דקאמר? קדשי קדשים. אבל קדשים קלים – …

הלכה יט בגד שניתז עליו דם החטאת ויצא חוץ לעזרה מחזירו לעזרה ומכבסו שם נטמא חוץ …

• זבחים צד ע"ב · יג מתני׳ בגד שיצא חוץ לקלעים – נכנס ומכבסו במקום קדוש. נטמא חוץ …
• זבחים צד ע"ב · טז דמשייר ביה כדי מעפורת. איני?! והאמר רב הונא: לא שנו אלא שלא …

הלכה כ מעיל שניתז עליו דם חטאת ויצא ונטמא לחוץ כיצד הוא עושה והרי הקורע אותו …

• זבחים צה ע"א · ד אמר ריש לקיש: מעיל שניטמא – מכניסו בפחות משלש על שלש ומכבסו, …

הלכה כא כלי חרס שבישל בו החטאת ויצא מכניסו ושוברו בפנים נטמא בחוץ נוקבו בכדי שרש …

• זבחים צד ע"ב · יג מתני׳ בגד שיצא חוץ לקלעים – נכנס ומכבסו במקום קדוש. נטמא חוץ …
• זבחים צד ע"ב · יד כלי נחשת שיצא חוץ לקלעים – נכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש. נטמא …
• זבחים צה ע"א · ב כלי חרס שיצא כו׳. ״כלי״ אמר רחמנא, ולא כלי הוא! שניקב בשורש …

הלכה א מצות עשה לעשות כל האשמות כמצותן האמורה בתורה וכיצד מעשה האשמות בין אשם ודאי …

• נזיר כט ע"א · טז ומה זכר, ממין שהוא מביא על הודאי מביא על הספק — אף …
• זבחים מד ע"ב · ח ״לכל אשמם״ – לרבות אשם נזיר ואשם מצורע. סלקא דעתך אמינא: להכשיר …
• זבחים נד ע"ב · יא שחיטתן בצפון וקיבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון שתי מתנות שהן …

הלכה ב אשם מצורע יש בקבלת דמו שינוי כמו שיתבאר בהלכות מחוסרי כפרה ואעפ"כ שאר מעשיו …

• זבחים מד ע"ב · ח ״לכל אשמם״ – לרבות אשם נזיר ואשם מצורע. סלקא דעתך אמינא: להכשיר …
• מנחות עג ע"א · יג ״לכל אשמם״ – לרבות אשם נזיר ואשם מצורע. אשם מצורע – בהדיא …

הלכה ו וכיצד מעשה שלשתן שוחט וזורק הדם כמו שביארנו ומפשיט ומוציא האימורין ואחר כך מנתח …

• בבא קמא יג ע"א · ה אילימא למעוטי בכור, השתא ומה שלמים – שטעונים סמיכה ונסכים ותנופת חזה …
• מנחות סא ע"א · ה מתני׳ אלו טעונות תנופה ואין טעונות הגשה: לוג שמן של מצורע, ואשמו, …
• מנחות סא ע"א · ז כיצד הוא עושה? נותן שתי הלחם על גבי שני כבשים, ומניח שתי …
• מנחות סא ע"א · י זבחי שלמי יחיד – טעונין סמיכה חיים, ותנופה שחוטין, ואין בהן תנופה …
• מנחות עז ע"ב · יח כדרב חסדא אמר אבימי, דאמר רב חסדא אמר אבימי: שלא ינתח בשר …

הלכה ח וכיצד מניחן ע"י הבעלים נותן את החלבים על ידי הבעלים וחזה ושוק למעלה ושתי …

• מנחות סב ע"א · א כיצד עושה? מניח אימורין על פיסת היד, וחזה ושוק עליהן, ובכל מקום …
• מנחות צד ע"א · א בחיים ובשחוטין, ובדבר שיש בו רוח חיים ובדבר שאין בו רוח חיים, …

הלכה י אי זהו חזה כל הרואה את הקרקע למעלה עד הצואר למטה עד הכרס וחותך …

• חולין מה ע"א · יג תנו רבנן: איזהו חזה? זה הרואה את הקרקע, למטה – עד הצואר, …
• חולין קלד ע"ב · יד מתני׳ איזהו הזרוע? מן הפרק של ארכובה עד כף של יד, והוא …

הלכה יא ואחר שמניפן מולח האימורין ומקטירן על גבי המזבח אבל החזה והשוק נאכל לכהנים שנאמר …

• פסחים נט ע"ב · ג אמר ליה רב אשי לרב כהנא, ואמרי לה רב הונא בריה דרב …
• יבמות קד ע"ב · יא וכי איתנהו — מעכבי,
• זבחים נה ע"א · ו הכי השתא?! התם, כיון דכתיב ״ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל״ …
• זבחים נה ע"א · ז זרוע בשלה מיהא לא ליתאכיל אלא לזכרי כהונה! קשיא.
• מנחות עג ע"א · יג ״לכל אשמם״ – לרבות אשם נזיר ואשם מצורע. אשם מצורע – בהדיא …

הלכה יג הלחם המורם מן התודה ספק תרומה הוא לפיכך אין חייבין עליו מיתה וחומש כתרומה …

• מנחות עז ע"ב · כד מדמעת, או אינה מדמעת? תיקו.

הלכה טו שנים שהביאו שלמים בשותפות האחד מניף ברשות חבירו אפילו הם מאה אחד מניף על …

• מנחות סב ע"ב · י תנו רבנן: חמשה שהביאו קרבן אחד – אחד מניף על ידי כולם, …
• מנחות צג ע"א · א קראי למה לי? ״קרבנו״ – ולא קרבן חבירו, ״קרבנו״ – ולא קרבן …
• מנחות צג ע"ב · כ מתני׳ חומר בסמיכה מבתנופה, ובתנופה מבסמיכה – שאחד מניף לכל החברים, ואין …

הלכה טז היתה אשה בעלת הקרבן אינה מניפה אבל הכהן מניף שקרבנה טעון תנופה והיא פסולה …

• קידושין לו ע"א · טו מתני׳ , הסמיכות, והתנופות, וההגשות, והקמיצות, וה[ה]קטרות, והמליקות, והקבלות, והזאות – נוהגים …
• מנחות סא ע"א · ו אחד אנשים ואחד נשים, בישראל ולא באחרים. שתי הלחם ושני כבשי עצרת.
• מנחות סא ע"א · ז כיצד הוא עושה? נותן שתי הלחם על גבי שני כבשים, ומניח שתי …
• מנחות סא ע"א · ח מנחת העומר ומנחת קנאות טעונות הגשה ותנופה. לחם הפנים ומנחת נסכים אין …
• מנחות סא ע"ב · א מה כאן כהן – אף להלן כהן, ומה להלן בעלים אף כאן …
• מנחות סב ע"ב · י תנו רבנן: חמשה שהביאו קרבן אחד – אחד מניף על ידי כולם, …

הלכה יז כיצד הוא הלחם שמביא עם התודה לוקח עשרים עשרון סולת ועושה מהם עשרה עשרונים …

• שבועות טו ע"א · ט אלא גדולה שבתודה, ומאי ניהו – חמץ. דתנן: התודה היתה באה מן …
• מנחות נב ע"ב · יב מתני׳ כל המנחות באות מצה, חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם שהן באות …
• מנחות עו ע"א · א מתני׳ כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה, שיפה ובעיטה …
• מנחות עו ע"ב · יג אמר רבי אלעזר: מאי ״מפני החיסחון״? אמר רבי אלעזר: התורה חסה על …

הלכה יח וכיצד מחמצן מביא שאור כדי חמוצן ונותנו לתוך המדה וממלא את המדה אף על …

• שבועות טו ע"א · ט אלא גדולה שבתודה, ומאי ניהו – חמץ. דתנן: התודה היתה באה מן …
• מנחות נב ע"ב · יד רבי יהודה אומר: אף היא אינה מן המובחר, אלא מביא את השאור …
• מנחות נג ע"ב · יד אמר רב חסדא: עיסת השאור עבה – נמצאת יתירה מדת העשרון, רכה …
• מנחות עו ע"א · א מתני׳ כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה, שיפה ובעיטה …
• מנחות עז ע"א · א עשרה לחמץ – עשרון לחלה, ועשרה למצה – ובמצה שלש מינין: חלות, …

הלכה כ ובכמה שמן הוא עושה השלשים חלות בחצי לוג שמן ושיעור זה הלכה למשה מסיני …

• מנחות פט ע"א · ו יכול יהא חצי לוג זה מתחלק לשלשת מינין, לחלות ולרקיקין ולרביכה? כשהוא …
• מנחות פט ע"א · ז אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, אם אתה מרבה כל היום …
• נדה עב ע"ב · טו איכא דמתני לה אהא, אמר לו רבי אלעזר בן עזריה לרבי עקיבא: …

הלכה כא החלות לותת הסולת שלהן בשמינית של שמן ואחר כך לש ואופה אותן והרקיקין מושחן …

• נדרים יב ע"ב · ו והא בעי למשקל תרומה! וכי תימא דשקיל חדא ריפתא על כולה — …
• מנחות עז ע"ב · א מתני׳ מכולם היה נוטל אחד מעשרה תרומה, שנאמר: ״והקריב ממנו אחד מכל …

הלכה כב ולחמי תודה שאפה אותן ארבע חלות יצא לא נאמר ארבעים אלא למצוה והוא שיפריש …

• פסחים לז ע"ב · א אחד מכל קרבן״, ״אחד״ — שלא יטול פרוס, והכא כמאן דפריסא דמיא, …
• נדרים יב ע"ב · ה וכי הא דאמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל: לחמי תודה שאפאן …
• נדרים יב ע"ב · ו והא בעי למשקל תרומה! וכי תימא דשקיל חדא ריפתא על כולה — …
• נדרים יב ע"ב · ז אלא דאפרשינהו בלישה. דשקיל חדא מחמץ, וחדא מן חלות, וחדא מן רקיקים, …
• מנחות עו ע"א · כ אמר רב טובי בר קיסנא, אמר שמואל: לחמי תודה שאפאן ארבע חלות …
• מנחות עו ע"א · כא והא בעי אפרושי תרומה מינייהו! וכי תימא דמפריש מכל חדא וחדא – …
• נדה ו ע"ב · ז דאפרשינהו בלישייהו, וכי הא דאמר רב טובי בר רב קטינא: לחמי תודה …
• נדה ו ע"ב · ח והא בעינן אפרושי תרומה מינייהו! וכי תימא דמפריש פרוסה מכל חד וחד, …

הלכה כג וכיצד הוא הלחם הבא עם איל נזיר לוקח ששה עשרונות ושני שלישי עשרון ועושה …

• מנחות עח ע"א · ו נזירות היתה באה שתי ידות כמצה של תודה, חלות ורקיקין, ואין בה …
• מנחות פט ע"א · ז אמר לו רבי אלעזר בן עזריה: עקיבא, אם אתה מרבה כל היום …

הלכה כד שני מיני לחם שבנזיר וארבעה מיני לחם שבתודה מעכבין זה את זה ומעשה הלחם …

• מנחות כז ע"א · יג שני מינים שבנזיר, שלשה שבפרה, וארבעה שבתודה, וארבעה שבלולב, (וארבע) [וארבעה] שבמצורע …

הלכה כה כיצד מעשה הבכור והמעשר והפסח אחר שזורק דמן כמו שביארנו מפשיט ומוציא האימורים ומולחן …

• זבחים נו ע"ב · יא שינה באכילתן. הבכור – נאכל לכהנים, והמעשר – לכל אדם; ונאכלין בכל …
• תמורה כא ע"א · יד ודין הוא: בכור טעון הבאת מקום, ומעשר טעון הבאת מקום. מה בכור …

הלכה א אכילת החטאת והאשם מצות עשה שנאמר ואכלו אותם אשר כופר בהם הכהנים אוכלים ובעלים …

• פסחים נט ע"ב · ד וכמה דכהנים לא אכלי בשר בעלים לא מתכפרי, דתניא: ״ואכלו אותם אשר …
• יומא סח ע"ב · יט תא שמע: לא היו ישנים בבגדי קודש. שינה הוא דלא, הא מיכל …
• יבמות מ ע"א · ג רצה אינו אוכלה?! והכתיב: ״ואכלו אתם אשר כפר בהם״, מלמד שהכהנים אוכלים …

הלכה ב וכן אכילת שירי מנחות מצות עשה שנאמר והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו:

• יבמות מ ע"א · א שבתחלה היתה עליו בכלל היתר. נאסרה, וחזרה והותרה, יכול תחזור להיתירה הראשון …

הלכה ג ואין חטאת ואשם ושירי מנחות נאכלין אלא לזכרי כהונה בעזרה ואם נאכלו בהיכל נאכלו …

• מגילה ט ע"ב · יט וכאן וכאן, קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים. קדושת שילה —
• סוטה כג ע"א · ד כהנת מטמאה למתים, ואין כהן מטמא למתים. כהן אוכל בקדשי קדשים, ואין …
• זבחים נד ע"ב · יא שחיטתן בצפון וקיבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון שתי מתנות שהן …
• זבחים נה ע"א · ד אלא היקשא קמא למאי אתא? כי חטאת – מה חטאת אינה נאכלת …
• זבחים צז ע"ב · יא ואי שלמי ציבור – מריבוייא דקרא אתי: ״בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר …
• זבחים קיב ע"ב · יב באו לירושלים – נאסרו הבמות ולא היה להן היתר, והיא היתה ״נחלה״. …
• תמורה כא ע"ב · ח וכן קדשי קדשים לפנים מן הקלעים, מהו דתימא בירושלים ליתי מעשר שני …

הלכה ד חזה ושוק של שלמים נאכלין לכהנים זכרים ונקבות שנאמר בהם לך נתתים ולבניך ולבנותיך …

• זבחים נה ע"א · ט מתני' התודה ואיל נזיר, קדשים קלים, שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון …

הלכה ה וכן הבכור שהרי נאמר בו ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין וכל אלו …

• מגילה ט ע"ב · יח מתני׳ אין בין שילה לירושלים, אלא שבשילה אוכלין קדשים קלים ומעשר שני …
• זבחים נה ע"א · ט מתני' התודה ואיל נזיר, קדשים קלים, שחיטתן בכל מקום בעזרה, ודמן טעון …
• זבחים נה ע"א · יא אלא טהור – מכלל שהוא טמא; טהור מטומאת מצורע, וטמא מטומאת זב. …
• זבחים נו ע"א · ג למעוטי מאי? אילימא למעוטי חלונות, דלתות ועובי החומה – תנינא: החלונות ועובי …
• זבחים נו ע"ב · יא שינה באכילתן. הבכור – נאכל לכהנים, והמעשר – לכל אדם; ונאכלין בכל …
• זבחים קיב ע"ב · יב באו לירושלים – נאסרו הבמות ולא היה להן היתר, והיא היתה ״נחלה״. …

הלכה ו השלמים נאכלים ביום הזביחה וכל הלילה וכל יום המחרת עד שתשקע החמה שנאמר ביום …

• פסחים ג ע"א · ד תלמוד לומר: ״ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום״ — בעוד יום …
• זבחים נו ע"ב · ז תלמוד לומר: ״והנותר עד יום״ – בעוד יום הוא נאכל, ואינו נאכל …
• בכורות כז ע"ב · ה דבי רב תנא: ״שנה בשנה״ — יום אחד בשנה זו, ויום אחד …
• תמורה כא ע"ב · יב ולאחרים, לפני ״ה׳ אלהיך תאכלנו שנה בשנה״, מאי דרשי ביה? מיבעי ליה …

הלכה ז אבל התודה אף על פי שהיא קדשים קלים אינה נאכלת אלא ביום הזביחה עם …

• זבחים לו ע"א · ד ורבי יהודה – האי קרא להכי הוא דאתא?! האי מיבעי ליה לכדתניא: …
• זבחים לו ע"א · ה חליפין, וולדות, תמורות – מנין? תלמוד לומר: ״ובשר״. חטאת ואשם מנין? תלמוד …
• זבחים לו ע"א · ו ומנין לרבות שלמי נזיר ושלמי פסח? תלמוד לומר: ״שלמיו״. לחמי תודה, וחלות …
• זבחים נד ע"ב · יא שחיטתן בצפון וקיבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון שתי מתנות שהן …

הלכה ח כל אלו הנאכלין ליום ולילה דין תורה שהן נאכלין עד שיעלה עמוד השחר וכדי …

• ברכות ב ע"א · ה הקטר חלבים ואברים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר וכל הנאכלים ליום אחד, …
• זבחים נד ע"ב · יא שחיטתן בצפון וקיבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון שתי מתנות שהן …

הלכה ט כל הקרבנות בין קדשי קדשים בין קדשים קלים אין אוכלין אותם אלא הטהורים בלבד …

• יבמות עב ע"א · י מיתיבי: טומטום — אין אוכל בתרומה, נשיו ועבדיו — אוכלין. משוך, ונולד …

הלכה י ומותר לאכול את הקדשים בכל מאכל אפילו הכהנים מותרין לאכול חלקם בין מקדשים קלים …

• זבחים נד ע"ב · יא שחיטתן בצפון וקיבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון שתי מתנות שהן …
• זבחים צ ע"ב · יג וכולן הכהנים רשאין לשנות באכילתן – לאכלן צלוין ושלוקין ומבושלין, לתת לתוכו …
• זבחים צח ע"א · יב ״אשם״ – מה אשם עצמותיו מותרין, אף כל עצמותיו מותרין.
• מנחות פג ע"א · יד ״אשם״ – מה אשם עצמותיו מותרין, אף כל עצמותיו מותרין.

הלכה יא היתה להם אכילה מועטת אוכלין עמה חולין ותרומות כדי שתהיה נאכלת עם השבע היתה …

• בבא קמא קי ע"א · ג אמר רב פפא: שיכול לעשות על ידי הדחק. עבודה – דכי עביד …
• מנחות כא ע"ב · ו חולין, פשיטא! מאי בעו התם? אף על גב דאמר מר ״יאכלו״, שיאכלו …
• תמורה כג ע"א · ז מותיב רב משרשיא: ולא עשו תקנה בקדשים? והתניא: ״יאכלו״, מה תלמוד לומר? …

הלכה יד נאמר בעולה עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה ונאמר בחטאת הכהן המחטא אותה …

• זבחים צח ע"ב · ט כל שאינו ראוי לעבודה – אינו חולק בבשר. וכל שאין לו בבשר …
• זבחים צט ע"א · ג הרי קטן – דאינו ראוי לחיטוי, ואוכל! אלא מאי ״יאכלנה״ – יחלקנה. …

הלכה טו ולמה חלק הכתוב במנחות בין מנחות האפויות ומנחת הסלת שהרי באפויות הוא אומר כל …

• קידושין נג ע"א · ב דתניא: מנין שאין חולקים מנחות כנגד זבחים – תלמוד לומר: ״וכל מנחה …
• בבא קמא קי ע"ב · ה מי אמרינן: ״אשם״ קרייה רחמנא – מה אשם אין חולקין אשם כנגד …
• מנחות עג ע"א · ד יכול לא יחלקו עופות כנגד זבחים, שהללו עשייתן ביד, והללו עשייתן בכלי, …
• מנחות עג ע"א · ה יכול לא יחלקו מחבת כנגד מרחשת, ומרחשת כנגד מחבת, שזו מעשיה קשין …

הלכה טז וכן אין חולקין עוף כנגד עוף ולא חטאת כנגד חטאת ולא חזה ושוק כנגד …

• בבא קמא קי ע"ב · ה מי אמרינן: ״אשם״ קרייה רחמנא – מה אשם אין חולקין אשם כנגד …

הלכה יז אין הקטן חולק אפילו בקדשים קלים אע"פ שמותר להאכילו קדשי קדשים וכן אשה ואנדרוגינוס …

• קידושין נג ע"א · ח ״איש״ איש חולק, אפילו בעל מום, ואין הקטן חולק ואפילו תם. סתם …
• זבחים צח ע"ב · ח בעלי מומין, בין בעלי מומין עוברין בין בעלי מומין קבועין – חולקין …
• זבחים צט ע"א · ט אמר רבה, תא שמע: כהן גדול מקריב אונן, ואינו אוכל, ואינו חולק …
• מנחות עג ע"א · ז ״איש״ – איש חולק, ואפילו בעל מום, ואין קטן חולק, ואפילו תם.

הלכה יח וכהן גדול אוכל שלא בחלוקה אלא נוטל כל מה שירצה:

• הוריות יב ע"ב · ו ומקריב אונן, ואינו אוכל [ואינו חולק]. מקריב חלק בראש, ונוטל חלק בראש, …

הלכה יט כל הראוי לאכילת הקדשים בשעת הקרבן חולק לאכול וכל מי שאינו ראוי לאכול בשעת …

• זבחים צח ע"ב · ה הדרן עלך דם חטאת
• זבחים צח ע"ב · ז אונן – (אינו) נוגע ואינו מקריב, ואינו חולק לאכול לערב.

הלכה כ כל שאינו ראוי לאכול אינו ראוי לעבוד חוץ מכהן גדול האונן שהוא מקריב ואינו …

• זבחים צט ע"א · ד הרי בעל מום – דאינו ראוי לחיטוי, וחולק! בעל מום רחמנא רבייה: …
• זבחים צט ע"א · ט אמר רבה, תא שמע: כהן גדול מקריב אונן, ואינו אוכל, ואינו חולק …

הלכה כא כל שאין לו חלק בבשר אין לו חלק בעורות אפילו טמא בשעת זריקת דמים …

• זבחים צח ע"ב · ט כל שאינו ראוי לעבודה – אינו חולק בבשר. וכל שאין לו בבשר …
• זבחים קב ע"ב · ז מתניתין דלא כאבא שאול. דתניא, אבא שאול אומר: לעולם אינו אוכל, עד …

הלכה כב נטמא אחר זריקה וטבל והרי הוא טהור אף בשעת הקטר חלבים הדבר ספק אם …

• זבחים קב ע"ב · ח בעי רב אשי: נטמא בינתיים מהו? בשעת זריקה ובשעת הקטרה בעינן, והאיכא; …

הלכה כג קרבן צבור הבא בטומאה אע"פ שהטמאים מקריבין אותו אין חולקין עם הטהורין לאכול לערב …

• זבחים צט ע"א · יא אמר רבינא, תא שמע: כהן גדול מקריב אונן, ואינו אוכל, ואינו חולק …

הלכה א כל האוכל כזית מבשר העולה בין לפני זריקת דמה בין לאחר זריקת דמה לוקה …

• מכות יז ע"ב · א אלא לאוכל מן העולה לאחר זריקה, אפילו בפנים, שהוא לוקה.

הלכה ב וחלבה ובשרה וסלתה ושמנה ויין של נסכיה חמשתן מצטרפין לכזית:

• כריתות טז ע"א · ו היכי דמי חמש מעילות? אמר שמואל: כאותה ששנינו: חמשה דברים בעולה מצטרפין: …
• מעילה טו ע"ב · א מתני׳ חמשה דברים בעולה מצטרפין זה עם זה: הבשר, והחלב, והסולת, והיין, …

הלכה ג וכן האוכל כזית מכל האימורין בין לפני זריקה בין לאחר זריקה בין כהן בין …

• מנחות עד ע"ב · ב אמר רב אהרן לרבינא: תא שמע דתניא, רבי אליעזר אומר: כל שהוא …

הלכה ד כל האוכל כזית מבשר הקדשים אפילו קדשים קלים קודם זריקת דמם לוקה שנאמר לא …

• פסחים עז ע"ב · ג ורבי אליעזר נמי, הכתיב ״והבשר תאכל״! אמר לך: ההוא מיבעי ליה אשאין …
• סנהדרין סג ע"א · כא דבר אחר: ״לא תאכלו על הדם״ – לא תאכלו בשר, ועדין דם …
• מכות יז ע"א · יג ״ונדבתיך״ – זו תודה ושלמים. אמר רבי שמעון: מה בא זה ללמדנו? …
• מעילה טו ע"ב · א מתני׳ חמשה דברים בעולה מצטרפין זה עם זה: הבשר, והחלב, והסולת, והיין, …

הלכה ה כל האוכל כזית מבשר קדשי קדשים חוץ לעזרה לוקה שנאמר לא תוכל לאכול בשעריך …

• מגילה ט ע"ב · יט וכאן וכאן, קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים. קדושת שילה —
• מכות יז ע"א · ז מתני׳ האוכל בכורים עד שלא קרא עליהם, קדשי קדשים חוץ לקלעים, קדשים …
• מכות יז ע"א · טז אם לאוכלן חוץ לחומה – קל וחומר ממעשר, אם לפני זריקה – …
• זבחים קיב ע"ב · יב באו לירושלים – נאסרו הבמות ולא היה להן היתר, והיא היתה ״נחלה״. …

הלכה ו בשר קדשי קדשים שיצא חוץ לחומת העזרה ובשר קדשים קלים שיצא חוץ לחומת ירושלים …

• זבחים פב ע"ב · ח הרי הוא אומר: ״ובשר בשדה טרפה לא תאכלו״ – כיון שיצא בשר …
• חולין סח ע"ב · יב כשפרט לך הכתוב גבי חטאת שיצתה חוץ למחיצתה וחזרה – אסור, חטאת …

הלכה ז נכנס בשר קדשים קלים להיכל הרי זה כשר:

• זבחים פב ע"ב · ד בשר [היוצא לחוץ – פסול], הנכנס לפנים – כשר.

הלכה ח זר שאכל כזית מבשר קדשי קדשים בעזרה אחר זריקת דמים לוקה שנאמר ואכלו אותם …

• מכות יח ע"א · ג גופא, אמר רבא: זר שאכל מן העולה לפני זריקה חוץ לחומה – …
• מכות יח ע"ב · ג אמר רב גידל אמר רב: (סימן כוזא) כהן שאכל מחטאת ואשם לפני …

הלכה ט זר שאכל כזית מחטאת העוף לוקה שתים אחת משום זר שאכל את הקדש ואחת …

• יבמות לב ע"ב · י זר שאכל מליקה, רבי חייא אומר: חייב שתים. בר קפרא אומר: אין …

הלכה ב וכל המנחות סולת חיטין חוץ ממנחת סוטה ועומר התנופה שהם מן השעורים:

• סוטה יד ע"א · יד כל המנחות טעונות שמן ולבונה, וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה. …
• זבחים נ ע"א · יב דבר הלמד בגזירה שוה, מהו שילמד בגזירה שוה? אמר רמי בר חמא, …
• זבחים נ ע"א · יג חלות מניין? תלמוד לומר: ״חלות״–״חלות״. רקיקין מניין? תלמוד לומר: ״מצות״–״מצות״.

הלכה ג שלש מנחות לצבור עומר התנופה והוא קרב למזבח כמו שיתבאר ושתי הלחם שמביאין ביום …

• מנחות ה ע"א · ט ויש במנחות – שהמנחות טעונות כלי, ותנופה והגשה, וישנן בציבור כביחיד, מה …
• מנחות נב ע"ב · יב מתני׳ כל המנחות באות מצה, חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם שהן באות …
• מנחות עד ע"ב · ג מתני׳ מנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, ומנחת נסכים – למזבח, ואין בהן …

הלכה ה כל המנחות הקריבות לגבי המזבח אין כל אחת מהן פחותה מעשרון ומיעוטו מעכב את …

• מנחות כז ע"א · ג מתני׳ הקומץ מיעוטו מעכב את רובו, עשרון מיעוטו מעכב את רובו, היין …
• מנחות עו ע"ב · ח תנו רבנן: כל המנחות שריבה במדת עשרונן, או שמיעט במדת עשרון – …
• מנחות פט ע"א · יד ורבנן, האי ״למנחה ולג שמן״ מאי עבדי ליה? ההוא למתנדב מנחה, שלא …

הלכה ו כל המנחות הקריבות לגבי המזבח טעונות הגשה במערב כנגד חודה של קרן דרומית מערבית …

• זבחים סג ע"א · יג מה הגשה בקרן מערבית דרומית, אף קמיצה בקרן מערבית דרומית; קא משמע …
• מנחות ה ע"א · ט ויש במנחות – שהמנחות טעונות כלי, ותנופה והגשה, וישנן בציבור כביחיד, מה …
• מנחות יט ע"ב · י אי ״אל פני המזבח״ יכול בדרום, תלמוד לומר ״לפני ה׳״, הא כיצד? …
• מנחות ס ע"א · ז ואלו טעונות הגשה ואין טעונות תנופה: מנחת הסולת, והמחבת, ומרחשת, והחלות, והרקיקין, …
• מנחות סא ע"א · ז כיצד הוא עושה? נותן שתי הלחם על גבי שני כבשים, ומניח שתי …

הלכה ז כל המנחות הקריבות לגבי המזבח טעונות שמן ולבונה לוג שמן לכל עשרון וקומץ לבונה …

• סוטה יד ע"א · יג כל המנחות תחילתן וסופן בכלי שרת, וזו תחלתה בכפיפה מצרית, וסופה בכלי …
• סוטה יד ע"א · יד כל המנחות טעונות שמן ולבונה, וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה. …
• סוטה טו ע"א · ז כל המנחות כו׳. וכל המנחות טעונות שמן ולבונה? והאיכא מנחת חוטא, דרחמנא …
• מנחות נט ע"א · ב ואלו טעונות שמן ולבונה: מנחת הסולת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, והרקיקין.
• מנחות נט ע"א · ה שתי הלחם, ומנחת חוטא, ומנחת קנאות – אין טעונין לא שמן ולא …

הלכה ח נתן והקריב לוקה על השמן בפני עצמו ועל הלבונה בפני עצמה נתן כלי שיש …

• מנחות נט ע"ב · ה מתני׳ וחייב על השמן בפני עצמו, וחייב על לבונה בפני עצמה. נתן …
• מנחות נט ע"ב · ו נתן שמן על שיריה – אינו עובר בלא תעשה; נתן כלי על …

הלכה ט כל המנחות הקריבות לגבי המזבח נקמצות ומקטיר הקומץ כולו על גבי המזבח והשאר נאכל …

• סוטה יד ע"ב · ד קרב הקומץ שיריה נאכלין, ורשאין הכהנים ליתן לתוכה יין ושמן ודבש, ואין …
• סוטה כג ע"א · ג מה בין כהן לכהנת? מנחת כהנת נאכלת, ומנחת כהן אינה נאכלת. כהנת …
• זבחים צא ע"א · כא אם ראית שמן שהוא ניתן על גבי האישים – אין צריך לשאול …
• מנחות עב ע"ב · יט מתני׳ ואלו מנחות נקמצות , ושיריהן לכהנים: מנחת הסלת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, …
• מנחות עג ע"ב · כ תלמוד לומר ״והיתה לכהן כמנחה״, מקיש חובתו לנדבתו: מה נדבתו אינה נאכלת …
• מנחות עד ע"ב · ג מתני׳ מנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, ומנחת נסכים – למזבח, ואין בהן …

הלכה י הכהנת מנחתה נקמצת כמנחת ישראל ושיריה נאכלין:

• יבמות ק ע"א · י נותנין עליהם חומרי וכו׳. למאי הלכתא? אמר רב פפא: למנחתם נקמצת כמנחת …
• סוטה כג ע"א · ב וכל הנשואות לכהנים — מנחותיהן נשרפות. בת ישראל שנשאת לכהן — מנחתה …
• חולין קלא ע"ב · כא עולא הוה יהיב מתנתא לכהנתא, איתיביה רבא לעולא: מנחת כהנת – נאכלת, …

הלכה יא ולדות שנתערבו והרי כל אחד מהן ספק מנחתם נקמצת כמנחת ישראל ואינה נאכלת כמנחת …

• יבמות ק ע"א · יג הניחא לרבי אלעזר. אלא לרבנן, מאי איכא למימר? דעביד לה כרבי אלעזר …

הלכה יב כל הנשואות לכהנים בין כהנת בין ישראלית אין שירי מנחותיהן נאכלים מפני חלק הבעל …

• סוטה כג ע"א · ב וכל הנשואות לכהנים — מנחותיהן נשרפות. בת ישראל שנשאת לכהן — מנחתה …
• סוטה כג ע"א · ז גמ׳ תנו רבנן: כל הנשואות לכהונה מנחותיהן נשרפות. כיצד? כהנת לויה וישראלית …
• סוטה כג ע"א · ט הניחא לרבי אליעזר דאית ליה האי סברא, אלא לרבנן דלית להו האי …
• זבחים סג ע"א · ב מתני׳ מנחות היו נקמצות בכל מקום בעזרה, ונאכלות לפנים מן הקלעים – …
• זבחים סג ע"א · ג גמ׳ אמר רבי אלעזר: מנחה שנקמצה בהיכל – כשירה, שכן מצינו בסילוק …
• מנחות ח ע"א · א ואם איתה, לילף מדם? וכי תימא: רבי אלעזר מילתא ממילתא לא גמר? …

הלכה יג מקדישין מנחה בכלי שעל גבי קרקע וקומצין מכלי שעל גבי קרקע ואין מקדישין הקומץ …

• סוטה יד ע"ב · ד קרב הקומץ שיריה נאכלין, ורשאין הכהנים ליתן לתוכה יין ושמן ודבש, ואין …
• סוטה טו ע"א · ד קרב הקומץ. למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. דאיתמר: הקומץ, מאימתי מתיר …
• מנחות ז ע"א · ז אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: ולוקמה כגון שהחזירו לכלי המונח על …
• מנחות ז ע"א · יא כיצד מקדשין את המנחות? אמר ליה: נותנה לכלי זה. וכי מקדשין בכלי …
• מנחות ז ע"ב · ד אמר רבא: פשיטא לי, קומץ מכלי שעל גבי קרקע – שכן מצינו …
• מנחות ז ע"ב · ה בעי רבא: קידוש קומץ מאי? ממנחה ילפינן לה, או מדם ילפינן לה? …
• מנחות כו ע"ב · י איתמר: קומץ מאימתי מתיר שירים באכילה? רבי חנינא אומר: משמשלה בו (את) …

הלכה יד כל המנחות הקריבות לגבי המזבח מצה וכן שירי המנחות שאוכלין הכהנים אע"פ שהן מותרין …

• שבת קיא ע"א · א הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב, שנאמר: ״לא תאפה חמץ״, ״לא …
• יבמות מ ע"א · ח והכתיב: ״לא תאפה חמץ חלקם״, ואמר ריש לקיש: ואפילו חלקם לא תאפה …
• סוטה יד ע"ב · ד קרב הקומץ שיריה נאכלין, ורשאין הכהנים ליתן לתוכה יין ושמן ודבש, ואין …
• סוטה טו ע"א · ו ואין אסורין אלא מלחמץ, דכתיב: ״לא תאפה חמץ חלקם״, אמר רבי שמעון …
• שבועות טו ע"ב · ב אלמה לא? אפשר דמקדש בשתי הלחם בעצרת! משום דלא אפשר.
• מנחות נב ע"ב · יב מתני׳ כל המנחות באות מצה, חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם שהן באות …
• מנחות נה ע"א · י מתני׳ כל המנחות נילושות בפושרין, ומשמרן שלא יחמיצו, ואם החמיצו שיריה – …
• מנחות נו ע"ב · ב אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: הכל מודים במחמץ אחר …
• מנחות נח ע"א · ב מיבעי ליה לכדתניא: יכול יהא יחיד מתנדב ומביא כיוצא בה נדבה, וקורא …
• בכורות לג ע"ב · טו ועוד, הכא בקראי פליגי והכא בקראי פליגי, דאמר רבי חייא בר אבא …

הלכה טו כיצד לשה חמץ או ערכה חמץ או קטפה חמץ או אפאה חמץ לוקה שנאמר …

• מנחות נה ע"א · י מתני׳ כל המנחות נילושות בפושרין, ומשמרן שלא יחמיצו, ואם החמיצו שיריה – …

הלכה טז הניח שאור על גבי העיסה והלך וישב לו ונתחמצה מאליה לוקה שהנחת השאור הוא …

• מנחות נו ע"ב · ט אמר רבי אמי: הניח שאור על גבי עיסה, והלך וישב לו, ונתחמצה …

הלכה יז תבל השירים בקצח או בשומשמין או בכל מיני תבלין ושמנים כשירה מצה היא אלא …

• מנחות כג ע"ב · כ תא שמע: תיבלה בקצח, בשומשמין, ובכל מיני תבלין – כשרה. מצה היא, …

הלכה יח המחמץ מנחה פסולה פטור שנאמר אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ הכשירה להשם לא …

• מנחות נז ע"א · י ״אשר תקריבו לה׳״ – כשרה, ולא פסולה. מכאן אמרו: המחמיץ את הכשירה …
• מנחות נז ע"א · יא בעי רב פפא: חימצה ויצאת, וחזר וחימצה – מהו? כיון דיצאת איפסילה …
• מנחות נז ע"א · יג בעי רב מרי: חימצה בראשו של מזבח, מהו? ״אשר תקריבו״ אמר רחמנא, …

הלכה יט המחמץ לחם הפנים לוקה שנאמר כל המנחה אבל מנחת נסכים אין בה מלקות שאם …

• מנחות נז ע"א · טו והשתא דנפקא ליה מ״כל המנחה״, ״אשר תקריבו (לה׳)״ למה לי? מיבעי ליה …

הלכה כ החטים של מנחות אין לותתין אותן שמא יחמיצו שהרי בחוץ לותתין אותן ואין הכל …

• פסחים לו ע"א · יד אי הכי, מילתת נמי לתית! אלמה אמר רבי זירא אמר רבה בר …
• פסחים לו ע"א · יז ומאי שנא ממנחת העומר? דתניא: מנחת העומר לותתין אותה וצוברין אותה! ציבור …

הלכה כא כל המנחות הנאפות נילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו הואיל ולישתן ואפייתן בפנים בעזרה אנשי …

• פסחים לו ע"א · יג ושוין שאין לשין את העיסה בפושרין. מאי שנא ממנחות, דתנן: כל המנחות …
• מנחות נג ע"א · י בעא מינה רבי פרידא מרבי אמי: מנין לכל המנחות שנילושות בפושרין, ומשמרן …
• מנחות נה ע"א · י מתני׳ כל המנחות נילושות בפושרין, ומשמרן שלא יחמיצו, ואם החמיצו שיריה – …

הלכה כג כל המנחות טחינתן והרקדתן בחוץ ולישתן ועריכתן ואפייתן בפנים וכל מעשיהן כשרים בשר עד …

• פסחים לו ע"א · טו ולישה מי איתא בזריזין? והכתיב: ״ויצק עליה שמן וגו׳ והביאה אל הכהן״ …
• זבחים צה ע"ב · ח תא שמע, דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: תנור של מקדש …
• מנחות יח ע"ב · יד מאי טעמא דרבנן? אמר קרא: ״ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה והביאה …
• מנחות צו ע"א · ד כל המנחות – יש בהן מעשה כלי בפנים, ואין בהן מעשה כלי …

הלכה ב וכיצד עשיית חביתי כהן גדול מביא עשרון שלם ומקדישו וחוצהו בחצי עשרון שבמקדש שאף …

• מנחות ז ע"ב · כב ומי אמר רבי אלעזר הכי? והא איתמר: חביתי כהן גדול – רבי …
• מנחות ח ע"א · ט מיתיבי: חביתי כהן גדול לא היו באות חצאין, אלא מביא עשרון שלם …
• מנחות נ ע"ב · ד מתני׳ חביתי כהן גדול לא היו באין חצאין, אלא מביא עשרון שלם …
• מנחות נא ע"א · ד הריני דן: נאמר כאן ״שמן״, ונאמר להלן במנחת נסכים ״שמן״ – מה …
• מנחות נא ע"א · יז והכי קאמר: ״בשמן״ – להוסיף לה שמן, דאי לקבוע שמן – לא …
• מנחות נט ע"א · ג מנחת כהנים, מנחת כהן משיח, מנחת גוי, מנחת נשים, מנחת העומר.
• מנחות עו ע"א · א מתני׳ כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה, שיפה ובעיטה …

הלכה ג ואחת אחת היו נעשות וכיצד עושה מחלק השלשה לוגין ברביעית שבמקדש רביעית לכל חלה …

• נזיר לח ע"א · ז וחמש חיוורתא: ״חלת נזיר ומצורע שנפסלו בשבת״. ״חלת״ — רביעית שמן לחלה. …
• מנחות נ ע"ב · יח כתנאי: ״תפיני״ – תאפינה נא. רבי אומר: תאפינה נאה. רבי יוסי אומר: …
• מנחות פח ע"ב · ב אמר ליה רבי חייא: שבה היה מודד לחביתי כהן גדול, רביעית שמן …

הלכה ד ואחר כך חולק כל חלה וחלה לשנים באומד כדי שיקריב החצי בבקר והחצי בערב …

• מנחות נא ע"ב · ד יכול יקריבנה חצאין? תלמוד לומר ״אתה״ – כולה ולא חציה, דברי רבי …
• מנחות נט ע"א · ג מנחת כהנים, מנחת כהן משיח, מנחת גוי, מנחת נשים, מנחת העומר.
• מנחות עד ע"ב · ג מתני׳ מנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, ומנחת נסכים – למזבח, ואין בהן …
• מנחות עה ע"ב · ב מתני׳ מנחת ישראל – קופל אחד לשנים, ושנים לארבעה, ומבדיל. מנחת כהנים …
• מנחות פז ע"ב · יד בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: חביתי כהן גדול במה מחלקן …

הלכה ה מנחת הסולת כיצד היתה נעשית מביא עשרון סולת או כמה עשרונות או כפי נדרו …

• מנחות נט ע"א · ב ואלו טעונות שמן ולבונה: מנחת הסולת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, והרקיקין.
• מנחות עד ע"ב · י מתני׳ כל המנחות הנעשות בכלי, טעונות שלשה מתנות שמן: יציקה, ובלילה, ומתן …
• מנחות עה ע"א · ג תנו רבנן: ״סלת בלולה״, מלמד שנבללת סולת. רבי אומר: חלות בוללן, שנאמר: …
• מנחות עה ע"א · ד כיצד עושה? נותן שמן בכלי קודם לעשייתן, ונותנה, ונותן שמן עליה ובוללה, …

הלכה ו מנחת המחבת והמחרשת כיצד נותן השמן בכלי ונותן עליו הסלת ונותן על הסלת שמן …

• מנחות נט ע"א · ב ואלו טעונות שמן ולבונה: מנחת הסולת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, והרקיקין.
• מנחות עה ע"א · יד מתני׳ כל המנחות הנעשות בכלי טעונות פתיתה.

הלכה ז מה בין מחבת למרחשת מרחשת יש לה שפה והבצק שאופין אותו עליה רך שהרי …

• מנחות סג ע"א · א מתני׳ האומר ״הרי עלי במחבת״ – לא יביא במרחשת, ״במרחשת״ – לא …

הלכה ח מנחת מאפה תנור כיצד אם חלות היא בולל הסלת בשמן ולש בפושרין ואופה ופותת …

• מנחות נט ע"א · ב ואלו טעונות שמן ולבונה: מנחת הסולת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, והרקיקין.
• מנחות עד ע"ב · יא חלות בוללן, דברי רבי, וחכמים אומרים: סולת. החלות טעונות בלילה, ורקיקין – …
• מנחות עד ע"ב · יב גמ׳ למעוטי מאי? אמר רב פפא: למעוטי מנחת מאפה.
• מנחות עה ע"א · יג תניא אידך: רקיקין הבאים בפני עצמן, מביא לוג שמן ומושחן, וחוזר ומושחן, …
• מנחות עה ע"א · יז ״ויצקת ... שמן מנחה״ – לרבות כל המנחות ליציקה. יכול שאני מרבה …

הלכה ט וכיצד מושחן מביא לוג שמן לכל עשרון ומושחן וחוזר ומושחן עד שיכלה כל השמן …

• מנחות עה ע"א · יג תניא אידך: רקיקין הבאים בפני עצמן, מביא לוג שמן ומושחן, וחוזר ומושחן, …

הלכה י כל ארבע מנחות אלו האפויות כשאופין אותן אופין כל עשרון עשר חלות ואם רבה …

• ברכות לז ע"ב · ו אמר רב יוסף: מנא אמינא לה — דתניא: היה עומד ומקריב מנחות …
• מנחות נט ע"א · ו גמ׳ אמר רב פפא: כל היכא דתנן עשר – תנן, לאפוקי מדרבי …
• מנחות עב ע"ב · כא גמ׳ אמר רב פפא: כל היכא דתנן – עשר תנן, מאי קא …
• מנחות עה ע"ב · ב מתני׳ מנחת ישראל – קופל אחד לשנים, ושנים לארבעה, ומבדיל. מנחת כהנים …
• מנחות עו ע"א · א מתני׳ כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה, שיפה ובעיטה …
• מנחות עו ע"א · כב מיתיבי: כל המנחות שריבה במדת חלתן, או שמיעט במדת חלתן – כשרות, …

הלכה יא לא בלל לא פתת לא הגיש לא משח את הרקיקין כשירה לא נאמרו כל …

• מנחות יח ע"א · יא מתני׳ לא יצק, לא בלל, ולא פתת, ולא מלח, ולא הניף, לא …
• מנחות קג ע"ב · יח וכי אין נבללין, מאי הוי? והא תנן: אם לא בלל – כשר! …

הלכה יב סדר הבאת המנחה כיצד מביא אדם סולת מתוך ביתו בקלתות של כסף או של …

• סוטה יד ע"ב · ב כל המנחות וכו׳. ורמינהו: סדר מנחות, כיצד? אדם מביא מנחה מתוך ביתו …
• סוטה יד ע"ב · ה קתני מיהא בקלתות של כסף ובקלתות של זהב! אמר רב פפא: אימא …
• זבחים סג ע"א · יג מה הגשה בקרן מערבית דרומית, אף קמיצה בקרן מערבית דרומית; קא משמע …
• זבחים סג ע"ב · ה אי ״אל פני המזבח״ – יכול בדרום? תלמוד לומר: ״לפני ה׳״. הא …
• מנחות ה ע"א · ט ויש במנחות – שהמנחות טעונות כלי, ותנופה והגשה, וישנן בציבור כביחיד, מה …
• מנחות ז ע"ב · ו ומי אמר רבא הכי? והא אתמר: קומץ שחלקו בשני כלים, רב נחמן …

הלכה יג כיצד קומצין מנחות הנקמצות כדרך שקומץ כל האדם פושט אצבעותיו על פס ידו וקומץ …

• יומא מז ע"א · יט תנו רבנן: ״מלא קומצו״. יכול מבורץ — תלמוד לומר: ״בקומצו״. אי בקומצו, …
• יומא מז ע"ב · י אמר רב פפא: פשיטא לי מלא קומצו כדקמצי אינשי. בעי רב פפא: …
• מנחות ו ע"א · כא קמץ ועלה בידו צרור, או גרגר מלח, או קורט של לבונה – …
• מנחות ח ע"ב · א לא זו קדושה בלא זו ולא זו קדושה בלא זו.
• מנחות יא ע"א · ח היכי עביד? אמר רב זוטרא בר טוביה, אמר רב: חופה שלש אצבעותיו, …
• מנחות יא ע"א · יג אמר רב פפא: פשיטא לי, ״מלא קמצו״ כדקמצי אינשי. בעי רב פפא: …
• מנחות יא ע"א · יד מן הצדדין, מאי? ממטה למעלה, מאי? תיקו.

הלכה יד אין קומץ פחות מכשני זיתים ומקצת הקומץ מעכב את כולו והקומץ והלבונה מעכבין זה …

• מנחות כו ע"ב · ט רבי יהושע בן לוי סבר: אין קומץ פחות משני זיתים, ואין הקטרה …
• מנחות כז ע"א · ג מתני׳ הקומץ מיעוטו מעכב את רובו, עשרון מיעוטו מעכב את רובו, היין …
• מנחות כז ע"א · ד הסולת והשמן מעכבין זה את זה, הקומץ והלבונה מעכבין זה את זה.
• מנחות נח ע"ב · ב ורבא אמר: אין קומץ פחות משני זיתים, ואין הקטרה פחותה מכזית.

הלכה א מתנדב אדם ונודר עולה ושלמים וכל מין שירצה מחמשה מיני מנחות הבאין בנדר ונדבה …

• זבחים פד ע"א · ג פשיטא! מנחה הבאה בפני עצמה איצטריכא ליה – וכדרבא, דאמר רבא: מתנדב …
• מנחות קד ע"א · י אמר רבא: תא שמע, ״אזרח״ – מלמד שמתנדבין נסכים, וכמה? שלשת לוגין.
• מנחות קד ע"ב · ב מתני׳ מתנדבין יין, ואין מתנדבין שמן, דברי רבי עקיבא. רבי טרפון אומר: …
• מנחות קו ע"א · ה אמר ליה רב כהנא לרב אשי: והא איכא לספוקה במנחת נסכים, דאמר …
• ערכין כ ע"א · יא גמ׳ תנו רבנן: חומר בנדרים מבערכין, שהנדרים חלין על בהמה חיה ועוף, …

הלכה ב שנים מתנדבין או נודרין קרבן אחד עולה או שלמים אפילו פרידה אחת של תורים …

• זבחים ה ע"ב · יח למימרא דקניא להו?! והאמר רבי יוחנן: הניח מנחה לשני בניו ומת – …
• מנחות ה ע"א · ו מתיב רב אדא בריה דרב יצחק: יש בעופות שאין במנחות, יש במנחות …
• מנחות קד ע"ב · ד אין שנים מתנדבין עשרון אחד, אבל מתנדבין עולה ושלמים, ועוף – אפילו …
• ערכין כ ע"א · יא גמ׳ תנו רבנן: חומר בנדרים מבערכין, שהנדרים חלין על בהמה חיה ועוף, …
• תמורה טז ע"ב · ז מתני׳ חומר בקדשים מבתמורה, וחומר בתמורה מבקדשים. חומר בקדשים מבתמורה — שהקדשים …
• כריתות ט ע"א · ו ולא? והתניא: ״והקריבו״, מה תלמוד לומר? לפי שנאמר בתורים: ״והקריב״, שומע אני …

הלכה ג הניח מנחה לשני בניו ומת הרי אלו מביאין אותה:

• זבחים ה ע"ב · יח למימרא דקניא להו?! והאמר רבי יוחנן: הניח מנחה לשני בניו ומת – …

הלכה ד אי זה הוא נדר ואי זו היא נדבה האומר הרי עלי עולה או הרי …

• ראש השנה ו ע"א · יא ומי מצית אמרת דאמר ולא אפריש? והא נדבה כתיבא, ותנן: אי זהו …
• מגילה ח ע"א · ו תנן התם: אי זהו נדר? האומר: ״הרי עלי עולה״. איזו היא נדבה? …
• חולין קלט ע"א · טו והתניא: איזהו נדר ואיזו היא נדבה? נדר – האומר ״הרי עלי עולה״, …

הלכה ה מה בין נדרים לנדבות שהנודר אם הפריש קרבנו ואבד או נגנב חייב באחריותו עד …

• מגילה ח ע"א · ד מתני׳ אין בין נדרים לנדבות, אלא שהנדרים חייב באחריותן, ונדבות אינו חייב …
• חולין קלט ע"א · טו והתניא: איזהו נדר ואיזו היא נדבה? נדר – האומר ״הרי עלי עולה״, …
• ערכין כ ע"ב · ד מיתיבי: שור זה עולה — השור הקדש ומועלין בו, מת או נגנב …

הלכה ו האומר דמי שור זה עלי עולה ודמי בית זה עלי קרבן ומת השור ונפל …

• ראש השנה ו ע"א · יג אמר רבא: משכחת לה, כגון דאמר: הרי עלי עולה על מנת שאיני …
• חולין קלט ע"א · יז והתנן: האומר ״שור זה עולה״, ״בית זה קרבן״ – מת השור, נפל …
• ערכין כ ע"ב · ג גמ׳ אמר רבי חייא בר רב: לא שנו אלא דאמר ״דמי שור …

הלכה ז כבר ביארנו שהעושה בית חוץ למקדש להקריב בו קרבנות אינו כבית ע"ז והאומר הרי …

• מנחות קט ע"א · ד מתני׳ ״הרי עלי עולה״ – יקריבנה במקדש, ואם הקריבה בבית חוניו – …
• מנחות קט ע"א · ז אמר רב המנונא: נעשה כאומר ״הרי עלי עולה, על מנת שלא אתחייב …
• מנחות קט ע"א · יב ואף רבי יוחנן סבר לה להא דרב המנונא, דאמר רבה בר בר …
• מעילה ג ע"א · ט והא דפליגי בה רבה ורב יוסף פשיטא ליה לרבי אלעזר, דאמר רבי …

הלכה ח חטאת ואשם אינן באין אלא על חטא ואינן באין בנדר ונדבה האומר הרי עלי …

• נדרים ד ע"א · ט מאי חידוש? אילימא דלא מתפיס ליה לחטאת נזיר בנדר. הרי חטאת חלב, …
• נדרים ו ע"א · ה מיתיבי: ״הרי זו חטאת״ ״הרי זו אשם״, אף על פי שהוא חייב …
• זבחים עז ע"א · ו שמע מינה: מאן תנא דפליג עליה דרבי אליעזר – רבי שמעון הוא, …
• מנחות צ ע"א · א אי לא חזו לעולת חובה קרבי לעולת נדבה, אלא הכא, אי לא …

הלכה ט האומר קרבן מצורע זה או יולדת זו עלי אם היה אותו מצורע או היולדת …

• ערכין יז ע"א · יא אבל בקרבנות אינו כן, הרי שאמר: ״קרבנו של מצורע זה עלי״, היה …
• ערכין כ ע"א · יא גמ׳ תנו רבנן: חומר בנדרים מבערכין, שהנדרים חלין על בהמה חיה ועוף, …

הלכה י האומר חטאתו ועולתו ואשמו ושלמיו של פלוני עלי אם רצה אותו פלוני הרי זה …

• ערכין כא ע"א · יד לא צריכא, דפריש ליה חבריה. מהו דתימא: כי בעינן דעת מדידיה, אבל …
• ערכין כא ע"ב · ג אמר לך שמואל: כי תניא ההיא בשעת כפרה, דאירצי בשעת הפרשה, כי …
• תמורה י ע"א · ו למאי הילכתא? אילימא לענין כפרה — פשיטא דמכפר ליה! אלא לענין תמורה, …

הלכה יב אין הנודר ולא המתנדב חייב עד שיהא פיו ולבו שוין כיצד המתכוון לומר הרי …

• שבועות כו ע"א · טו ״ממנו״ – שנתעלמה ממנו שבועה. יכול שנתעלמה ממנו חפץ? תלמוד לומר: ״בשבועה …

הלכה יג אחד נדרים ונדבות עם שאר הדברים שאדם חייב בהן מערכין ודמים ומעשרות ומתנות עניים …

• ביצה יט ע"ב · ט תנא קמא סבר: שלש רגלים אמר רחמנא — אפילו שלא כסדרן.
• ראש השנה ד ע"א · יג נפקא מינה לנודר, למיקם עליה ב״בל תאחר״, ורבי שמעון היא. דתניא: אחד …
• ראש השנה ד ע"ב · ו ורבנן — ההוא לעשה.
• ראש השנה ו ע"א · טז אמר רבא: כיון שעבר עליו רגל אחד — עובר בעשה.
• תמורה יח ע"ב · ז ולרבא דאמר: קדשים, כיון שעבר עליהם רגל אחד, כל יום ויום עובר …

הלכה יד הקדיש בהמה למזבח ועברו עליו שני רגלים ונפל בה מום ופדאה על גב בהמה …

• ראש השנה ה ע"ב · יא אמר רב ששת: לעולם למעוטי חילופי עולה ושלמים, והכא במאי עסקינן? כגון …

הלכה טו כל הקרבנות שעברו עליהן שלשה רגלים לא נפסלו אלא מקריבן וכשרים ובכל יום ויום …

• ראש השנה ה ע"ב · ד ״לה׳ אלהיך״ — אלו הדמין הערכין והחרמין וההקדשות. ״לא תאחר לשלמו״ — …
• ראש השנה ו ע"א · ב מה תלמוד לומר? לפי שנאמר: ״לא תאחר לשלמו״, שומע אני אף מאחר …
• ראש השנה ו ע"א · ה תנו רבנן: ״מוצא שפתיך״ — זו מצות עשה, ״תשמור״ — זו מצות …
• ראש השנה ו ע"ב · ג אמר רבא: כיון שעברו עליו שלשה רגלים, בכל יום ויום עובר ב״בל …
• זבחים כט ע"א · יא בן עזאי אומר: ״אתו״ מה תלמוד לומר? לפי שנאמר: ״לא תאחר לשלמו״ …

הלכה טז אע"פ שנאמר לרצונו כופין אותו עד שיאמר רוצה אני בין שנדר ולא הפריש בין …

• ראש השנה ו ע"א · ז ״ועשית״ — אזהרה לבית דין שיעשוך. למה לי? מ״יקריב אותו״ נפקא, דתניא: …
• ראש השנה ו ע"א · ח חד, דאמר ולא אפריש, וחד, אפריש ולא אקריב.
• יבמות קו ע"א · יד דתניא: ״יקריב אותו״ — מלמד שכופין אותו. יכול בעל כרחו — תלמוד …
• קידושין נ ע"א · ב הא כיצד? – כופין אותו עד שיאמר: ״רוצה אני״. ואמאי? הא בלביה …
• בבא בתרא מח ע"א · א ״יקריב אתו״ – מלמד שכופין אותו. יכול בעל כרחו? תלמוד לומר: ״לרצונו״. …

הלכה יז כל חייבי עולות ושלמים ממשכנין אותם אף על פי שאין מתכפר לו עד שירצה …

• בבא קמא מ ע"א · טז אדיתיב וקא מעיין בה, אמר ליה – תנן: חייבי ערכין – ממשכנין …
• ערכין כא ע"א · ה מתני׳ חייבי ערכין — ממשכנין אותן, חייבי חטאות ואשמות — אין ממשכנין …
• ערכין כא ע"א · ח חייבי חטאות ממשכנין אותן בחטאת נזיר, דכיון דאמר מר: ״אם גילח על …

הלכה א האומר ולדה של זו עולה והיא שלמים דבריו קיימים היא שלמים וולדה עולה אם …

• נדרים כט ע"ב · ח אפילו למאן דאמר התם חוזרת, הכא שאני — דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט.
• תמורה טז ע"ב · ז מתני׳ חומר בקדשים מבתמורה, וחומר בתמורה מבקדשים. חומר בקדשים מבתמורה — שהקדשים …
• תמורה כה ע"א · יב מתני׳ האומר ״ולדה של זו עולה, והיא שלמים״ — דבריו קיימים. ״היא …
• תמורה כה ע"א · יג אמר רבי יוסי: אם לכן נתכוין תחלה, הואיל ואי אפשר לקרות שני …
• תמורה כה ע"ב · טז אמר רב פפא: לא נצרכה אלא שאמר בתוך כדי דיבור, מהו דתימא …

הלכה ב האומר ידה של זו עולה או רגלה של זו עולה תמכר לחייבי עולות ודמיה …

• קידושין ז ע"א · יד ואפילו למאן דאמר אין כולה עולה, הני מילי היכא דמקדיש דבר שאין …
• חולין סט ע"ב · ו יכול תצא לחולין? תלמוד לומר: ״יהיה״ – בהוייתה תהא. הא כיצד? תמכר …
• ערכין ה ע"א · ב יכול תצא לחולין? תלמוד לומר: ״יהיה״ — בהוייתה תהא. הא כיצד? תמכר …
• ערכין ה ע"א · ד ואפילו למאן דאמר אין כולה עולה, הני מילי דאקדיש דבר שאין הנשמה …
• תמורה י ע"ב · טו אי רבי יהודה, תמורה הוא דלא עבדי, הא מקדש — קדשי, האמר …
• תמורה יא ע"ב · א תנו רבנן: יכול האומר ״רגלה של זו עולה״ תהא כולה עולה? תלמוד …
• תמורה יא ע"ב · ב יכול תצא לחולין? תלמוד לומר ״יהיה קדש״. הא כיצד? תמכר לצרכי עולות, …
• תמורה יא ע"ב · ה אמר רב חסדא: מודה רבי יהודה בדבר שעושה אותה טרפה. רבא אמר: …
• תמורה יא ע"ב · יא בעי רבא: בעוף מהו? ״בהמה״ אמר רחמנא, והא לאו ״בהמה״ היא, או …
• תמורה טז ע"ב · ז מתני׳ חומר בקדשים מבתמורה, וחומר בתמורה מבקדשים. חומר בקדשים מבתמורה — שהקדשים …

הלכה ג האומר בהמה זו חצייה עולה וחצייה שלמים קדשה ואינה קריבה אלא תרעה עד שיפול …

• תמורה כו ע"א · ח רבי יוסי אומר: תמות, ושוין באומר ״חציה חטאת וחציה עולה״ שתמות.
• תמורה כו ע"א · יב תניא אידך: אמר ״בהמה זו חציה עולה וחציה שלמים״ — קדושה, ואינה …

הלכה ד בהמת השותפין שהקדיש אחד מהן חצייה שלו וחזר ולקח חצייה האחר והקדישו הרי זה …

• יומא סד ע"א · ה במאי קא מיפלגי? רב סבר: בעלי חיים אינן נידחין, ורבי יוחנן סבר: …
• קידושין ז ע"א · טז הא לא דמיא אלא להא דאמר רבי יוחנן: בהמה של שני שותפין, …
• זבחים יב ע"א · יח ועושה תמורה, ותמורתה כיוצא בה.
• זבחים נט ע"א · יב ורבי יוחנן אמר: אחד זה ואחד זה פסולין. במאי פליגי? רב סבר: …
• תמורה כו ע"א · טו אמר רבי יוחנן: בהמה של שני שותפים, הקדיש חציה שלו, וחזר ולקח …
• כריתות כז ע"א · כ מכלל דרבי יוחנן אמרה? אין, דאמר רבי יוחנן: בהמה של שני שותפין, …
• כריתות כח ע"א · ה רבי שמעון אומר: הוא עצמו יקרב פסח. שמע מינה, בעלי חיים אינם …

הלכה ה האומר דמי בהמה זו עולה או הרי זו לעולה אם היתה ראויה ליקרב עולה …

• תמורה יא ע"ב · יג תפשוט ליה מדידיה, דהאמר רבא: הקדיש זכר לדמיו — קדוש קדושת הגוף!
• תמורה יט ע"ב · יג והרי מחוסר זמן, דלא חזי, ואמר רבי שמעון דקדוש, שאני מחוסר זמן, …

הלכה ו אמר על בהמה טמאה וכיוצא בה מאסורי קרבן שאין קדושה חלה עליהן הרי אלו …

• תמורה כז ע"ב · טו אמר על הבהמה טמאה ועל בעלת מום ״הרי אלו עולה״ — לא …

הלכה ז האומר דמי פרה זו לעולה כל שלשים יום ולאחר שלשים יום לשלמים או שאמר …

• נדרים כט ע"א · ג אמר ליה אביי: קדושת הגוף לא פקעה בכדי? והתניא: ״שור זה עולה …
• נדרים כט ע"א · ד הכא במאי עסקינן, דאמר לדמי.

הלכה ח היתה לו בהמה מעוברת ואמר אם תלד זכר הרי הוא עולה ואם היא נקבה …

• בבא בתרא קמ ע"ב · ח ורבא אמר: דוחין אותו – ויש לו, וסיפא אתאן לרבן שמעון בן …
• תמורה י ע"א · יב גמ׳ אתמר, בר פדא אמר: אין קדושה חלה על עוברין, רבי יוחנן …
• תמורה יא ע"א · יא אמרי: בתם במעי תמימה, אפילו בר פדא נמי מודי דקדיש. לא נחלקו …
• תמורה כד ע"ב · א מתני׳ כיצד מערימין על הבכור? מבכרת שהיתה מעוברת, אומר: ״מה שבמעיה של …

הלכה א הנודר גדול והביא קטן לא יצא קטן והביא גדול יצא כיצד אמר הרי עלי …

• מנחות קו ע"ב · י והא איפלגו בה חדא זמנא, דתנן: קטן והביא גדול – יצא, רבי …
• מנחות קז ע"ב · ו ״שחור״ והביא לבן, ״לבן״ והביא שחור, ״גדול״ והביא קטן – לא יצא. …

הלכה ב נדר עולה מן הכבשים או מן האילים והביא פלגס הרי זה ספק אם יצא …

• מנחות קז ע"ב · ו ״שחור״ והביא לבן, ״לבן״ והביא שחור, ״גדול״ והביא קטן – לא יצא. …
• חולין כב ע"ב · ז בעי רבי זירא: האומר ״הרי עלי עולה מן התורים או מן בני …
• חולין כג ע"א · ד בעי רבי זירא: האומר ״הרי עלי עולת בהמה מן האיל או מן …

הלכה ג הנודר סתם מביא מן הגדולים שבמין שנדר ואם אותו המקום רגילין לקרות בסתם לאחד …

• בבא קמא עח ע"ב · ב בעי רבא: ״הרי עלי עולה״, והפריש שור, ובא אחר וגנב; מי פטר …
• מנחות קז ע"א · כ מתני׳ ״הרי עלי עולה״ – יביא כבש. רבי אלעזר בן עזריה אומר: …
• מנחות קז ע"ב · ז גמ׳ ולא פליגי, מר כי אתריה ומר כי אתריה.
• תמורה כ ע"א · יב רבי שמעון סבר לה כרבי אלעזר בן עזריה, דתנן: ״הרי עלי עולה״ …
• כריתות ט ע"א · ו ולא? והתניא: ״והקריבו״, מה תלמוד לומר? לפי שנאמר בתורים: ״והקריב״, שומע אני …

הלכה ד מי שנדר שור או איל או כבש או עגל וכיוצא בהם לא יביא כחוש …

• מנחות קז ע"ב · ג ״הרי עלי שור״ – יביא הוא ונסכיו במנה, ״עגל״ – יביא הוא …

הלכה ה האומר הרי עלי שור שוה מנה יביא שור ששוה מנה באותו מקום חוץ מנסכיו …

• מנחות קז ע"ב · ד ״שור במנה״ – יביא במנה, חוץ מנסכיו. ״עגל בחמש״ – יביא בחמש, …
• מנחות קז ע"ב · ה ״שור במנה״, והביא שנים במנה – לא יצא, ואפילו זה במנה חסר …

הלכה ו האומר שור זה עולה ונפל בו מום אם רצה יביא בדמיו שנים ואפילו הביא …

• מנחות קח ע"א · כא מתני׳ ״שור זה עולה״, ונסתאב – אם רצה יביא בדמיו שנים. ״שני …
• מנחות קח ע"א · כב ״איל זה עולה״, ונסתאב – אם רצה יביא בדמיו כבש. ״כבש זה …
• מנחות קח ע"ב · ט תא שמע: שור זה עולה, ונסתאב – לא יביא בדמיו איל, אבל …

הלכה ז אמר הרי עלי עולה והפריש שור ונגנב פוטר עצמו בשה אמר שור זה ודמיו …

• בבא קמא עח ע"ב · ד בתר דאיבעיא, הדר פשטה: גנב פטר עצמו בכבש לרבנן, בעולת העוף לרבי …
• מנחות קח ע"ב · יח אלא אי איתמר הכי איתמר, אמר רב מנשיא בר זביד אמר רב: …

הלכה ח האומר אחד מכבשי הקדש ואחד משוורי הקדש והיו לו שנים הגדול שבהן הקדש היו …

• מנחות קח ע"ב · יט מתני׳ האומר ״אחד מכבשי הקדש״ ו״אחד משורי הקדש״, והיו לו שנים – …
• מנחות קח ע"ב · כב היכי עביד? אמר רבי חייא בר רב: ממתין לו עד שיומם, ומחיל …
• מנחות קח ע"ב · כג אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה: לא שנו אלא דאמר ״אחד …
• מעילה כא ע"ב · יג כי אתא רבין אמר: כיסין אשוורים רמא ליה, דתנן: האומר ״אחד משווריי …

הלכה ט פירש אחד מהן ושכח או שאמר לו אביו אחד מהן הקדש הרי זה מקדיש …

• מנחות קז ע"א · כא ״פירשתי מן הבקר, ואיני יודע מה פירשתי״ – יביא פר ועגל. ״מן …
• מנחות קח ע"ב · יט מתני׳ האומר ״אחד מכבשי הקדש״ ו״אחד משורי הקדש״, והיו לו שנים – …

הלכה י נדר תודה או שלמים וקבע נדרו בבקר ושכח במי קבעו יביא פר ופרה וכן …

• זבחים סה ע"א · ו לפי שנאמר: ״והקריב מן התרים או מן בני היונה״ – יכול המתנדב …
• מנחות קז ע"ב · ב ״הרי עלי תודה ושלמים״ – יביא כבש. ״פירשתי מן בקר, ואיני יודע …

הלכה יא האומר הרי עלי למזבח יביא קומץ לבונה שאין לך דבר שקרב כולו למזבח כמות …

• מנחות קו ע"ב · כ תנו רבנן: ״הרי עלי למזבח״ – יביא לבונה, שאין לך דבר שקרב …

הלכה יב אמר הרי עלי בסלע למזבח יביא כבש שאין לך דבר שקרב בסלע למזבח אלא …

• מנחות קז ע"ב · ח תנו רבנן: ״הרי עלי עולה בסלע למזבח״ – יביא כבש, שאין לך …
• כריתות י ע"ב · ט קתני: מכאן אתה למד לעשירית האיפה שהיא בפרוטה. מנלן? דתנו רבנן: האומר …

הלכה יג האומר הרי עלי לבונה לא יפחות מקומץ הרי עלי עצים לא יפחות משני גזרים …

• מנחות כ ע"ב · ג דתניא: ״קרבן מנחה״ – מלמד שמתנדבין עצים, וכמה? שני גזרין, וכן הוא …
• מנחות קו ע"ב · יד מתני׳ הרי עלי עצים – לא יפחות משני גזירין, לבונה – לא …
• מנחות קו ע"ב · טו חמשה קמצים הם: האומר ״עלי לבונה״ – לא יפחות מקומץ, המנדב מנחה …
• מעילה יט ע"ב · ז דתנו רבנן: האומר ״הרי עלי עצים״ – לא יפחות משני גזירין. רבי …

הלכה יד מי שנדר או התנדב שמן כיצד עושין בו קומץ ממנו קומץ ונותן עליו מלח …

• זבחים צא ע"א · כ מתני׳ אמר רבי שמעון: אם ראית שמן שהוא מתחלק בעזרה – אין …
• זבחים צא ע"א · כא אם ראית שמן שהוא ניתן על גבי האישים – אין צריך לשאול …
• זבחים צא ע"ב · א גמ׳ אמר שמואל: לדברי רבי טרפון, המתנדב שמן – קומצו ושיריו נאכלין. …
• זבחים צא ע"ב · ו תא שמע: יין כדברי רבי עקיבא – לספלים, שמן כדברי רבי טרפון …
• מנחות כ ע"א · ט ואין לי אלא קומץ מנחה, מנין לרבות את הלבונה? מרבה אני את …
• מנחות עד ע"ב · ה ומאי ״בזו״? לאפוקי מדשמואל, דאמר שמואל: המתנדב יין מביאו ומזלפו על גבי …
• מנחות עד ע"ב · ו מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: המתנדב שמן – קומצו, ושיריו נאכלין.

הלכה טו מי שנדר נדר לא יביאנו ממעות מעשר שני שהרי נתחייב בקרבן זה וכל המחוייב …

• פסחים מז ע"ב · יג ״אחת״ — ולא מעשר.
• פסחים עא ע"א · א בשעת שמחה, וליכא. משום חגיגה: הוי דבר שבחובה, וכל דבר שבחובה אינו …
• יבמות מו ע"א · כב והתניא, רבי אליעזר אומר: מנין לפסח דורות שאין בא אלא מן החולין …
• זבחים צח ע"א · ח ״חטאת״ – מה חטאת אינה באה אלא מן החולין, וביום, ובידו הימנית; …
• מנחות פא ע"א · יב מתני׳ האומר ״הרי עלי תודה״ – יביא היא ולחמה מן החולין.
• מנחות פב ע"א · י מתני׳ מנין לאומר ״הרי עלי תודה״, שלא יביא אלא מן החולין? תלמוד …
• חולין כא ע"א · טז אתה אומר כמשפט חטאת בהמה, או אינו אלא כמשפט חטאת העוף? כשהוא …

הלכה טז אמר הרי עלי תודה מן החולין ולחמה מן המעשר לא יביא לחמה אלא מן …

• מנחות פא ע"ב · א ״תודה עלי מן החולין ולחמה מן המעשר״ – יביא היא ולחמה מן …

הלכה יז פירש ואמר הרי עלי להביא תודה ממעות מעשר שני ולחמה מן החולין יש לו …

• זבחים נ ע"א · ח דבר הלמד בגזירה שוה, מהו שילמד בהיקש? אמר רב פפא: ״וזאת תורת …
• מנחות פא ע"ב · א ״תודה עלי מן החולין ולחמה מן המעשר״ – יביא היא ולחמה מן …
• מנחות פב ע"א · יא לפיכך, האומר ״הרי עלי תודה״, ״הרי עלי שלמים״, הואיל ובאין חובה – …

הלכה א הנודר מנחה מאפה תנור לא יביא מאפה כופח ולא מאפה רעפים ולא מאפה יורות …

• מנחות סג ע"א · ט מתני׳ הרי עלי בתנור – לא יביא מאפה כופח, ולא מאפה רעפים, …

הלכה ב האומר הרי עלי במחבת והביא במרחשת במרחשת והביא במחבת מה שהביא הביא וידי חובתו …

• מנחות ג ע"א · י כדתנן: האומר ״הרי עלי במחבת״ והביא במרחשת, ״במרחשת״ והביא במחבת – מה …
• מנחות ג ע"א · יא ודילמא אמר ״זו להביא במחבת״ והביא במרחשת, כדתנן: זו להביא במחבת והביא …
• מנחות סג ע"א · א מתני׳ האומר ״הרי עלי במחבת״ – לא יביא במרחשת, ״במרחשת״ – לא …
• מנחות קב ע"ב · י מתני׳ האומר ״הרי עלי במחבת״ והביא במרחשת, ״במרחשת״ והביא במחבת – מה …

הלכה ג אמר אלו להביא בכלי אחד והביא בשני כלים או להביא בשני כלים והביא בכלי …

• מנחות קב ע"ב · יג ״אלו בכלי אחד״, והביא בשני כלים; ״בשני כלים״, והביא בכלי אחד – …
• מנחות קג ע"א · א אלא שקבען בשעת נדר, אבל בשעת הפרשה – לא.

הלכה ד אמר הרי עלי שני עשרונות להביא בשני כלים והביא בכלי אחד אמרו לו בשני …

• מנחות קב ע"ב · יד ״הרי עלי שני עשרונות להביא בכלי אחד״, והביא בשני כלים, אמרו לו: …

הלכה ה האומר הרי עלי מנחה יביא אחת מחמשת מיני מנחות הבאות בנדר ונדבה אמר הרי …

• מנחות קד ע"ב · יד ״הרי עלי מנחה״ – יביא איזו שירצה. רבי יהודה אומר: יביא מנחת …
• מנחות קד ע"ב · טו ״מנחה״ או ״מין המנחה״ – יביא אחת. ״מנחות״ או ״מין מנחות״ – …
• מנחות קה ע"א · יג תא שמע: ״מין מנחות עלי״ – יביא שתי מנחות ממין אחד, הא …
• מנחות קה ע"א · טז דלמא הא מני, רבי שמעון היא, דאמר: מחצה חלות ומחצה רקיקין יביא, …

הלכה ו אין היחיד מביא מנחה בכלי אחד יותר מששים עשרון ואם נדר יותר מששים מביא …

• יבמות קד ע"ב · ח דאמר רבי זירא: כל הראוי לבילה — אין בילה מעכבת בו. וכל …
• נדרים עג ע"א · ג דאמר רבי זירא: כל הראוי לבילה — אין בילה מעכבת בו, וכל …
• קידושין כה ע"א · כ כדרבי זירא. דאמר רבי זירא: כל הראוי לבילה – אין בילה מעכבת …
• בבא בתרא פא ע"ב · ז ולא?! והאמר רבי זירא: כל הראוי לבילה, אין בילה מעכבת בו; ושאינו …
• בבא בתרא קמג ע"א · יד מתיב רבי זירא: האומר ״הרי עלי מנחה מאה עשרון, להביא בשני כלים״ …
• מכות יח ע"ב · ח כדרבי זירא. דאמר רבי זירא: כל הראוי לבילה – אין בילה מעכבת …
• מנחות יח ע"ב · א והתנן: ששים נבללין, ששים ואחד אין נבללין, והוינן בה: כי אינם נבללין …
• מנחות קג ע"ב · ח מתני׳ מתנדב אדם מנחה של ששים עשרון, ומביא בכלי אחד. (אם אמר …
• מנחות קג ע"ב · יח וכי אין נבללין, מאי הוי? והא תנן: אם לא בלל – כשר! …
• נדה סו ע"ב · ד נהי דביאת מים לא בעינן, מקום הראוי לביאת מים בעינן, כדרבי זירא, …

הלכה ז אמר הרי עלי מאה ועשרים ואחד עשרון מביא מאה ועשרים בשני כלים ששים בכל …

• מנחות קג ע"ב · ח מתני׳ מתנדב אדם מנחה של ששים עשרון, ומביא בכלי אחד. (אם אמר …
• מנחות קד ע"ב · יג מתני׳ ״הרי עלי עשרון״ – יביא אחד, ״עשרונות״ – יביא שנים, ״פירשתי …
• מנחות קד ע"ב · טז פירשתי מנחה של עשרונים, ואיני יודע כמה פירשתי – יביא ששים עשרון. …

הלכה ח קבע נדרו ושכח כמה עשרונות נדר ובכמה כלים נדר הרי זה מביא מאחד ועד …

• מנחות קו ע"א · יג תנו רבנן: ״פירשתי מנחה, וקבעתי בכלי אחד של עשרונים, ואיני יודע מה …

הלכה ט האומר הרי עלי מנחת שעורים או מנחת חצי עשרון או מנחת בלא שמן ולבונה …

• נזיר ט ע"ב · ג תנן התם: האומר ״הרי עלי מנחה להביא מן השעורים״ — יביא מן …
• נזיר ט ע"ב · ה ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא דברי הכל — באומר ״אילו הייתי יודע …
• מנחות ס ע"ב · יח ודין הוא: ציבור מביא מנחה מן החיטין חובה, ומביא מנחה מן השעורין …
• מנחות קג ע"א · ה ״חצי עשרון״ – יביא עשרון שלם, ״עשרון ומחצה״ – יביא שנים, רבי …
• מנחות קג ע"א · ח רבי יוחנן אמר: אפילו תימא בית הלל, באומר ״אילו הייתי יודע שאין …
• מנחות קג ע"א · יב אלא שמע מינה, משום דטעי הוא, בשעורים טעי, בעדשים לא טעי.
• מנחות קג ע"ב · א אמר זעירי: לא שנו אלא דאמר ״מנחה״, אבל לא אמר ״מנחה״ – …

הלכה י נדר עשרון ומחצה ואמר אילו הייתי יודע הייתי נודר כדרך המתנדבין הרי זה מביא …

• מנחות פא ע"ב · יא אמר חזקיה: הא מני? בית שמאי היא, דאמרי: תפוס לשון הראשון. דתנן: …
• מנחות קג ע"ב · ו לא צריכא דאמר ״הרי עלי מנחה חצי עשרון ועשרון״, דכיון דאמר ״מנחה״ …

הלכה יא האומר הרי עלי לחמי תודה יביא תודה ולחמה שהדבר ידוע שאין מקריבין לחם בלא …

• מנחות פא ע"ב · ב גמ׳ אמר רב הונא: האומר ״הרי עלי לחמי תודה״ – מביא תודה …
• חולין כג ע"ב · ח והאמר רב הונא: האומר ״הרי עלי לחמי תודה״ – מביא תודה ולחמה, …
• חולין כג ע"ב · ט לא צריכא, דאמר ״הרי עלי חלה לפטור תודתו של פלוני״.

הלכה יב מתנדב או נודר אדם יין בפני עצמו ואין מתנדבין לוג יין ולא שני לוגין …

• מנחות קד ע"א · ד מתני׳ אין מתנדבין לוג, שנים, וחמשה, אבל מתנדבין שלשה, וארבעה, וששה, ומששה …
• מנחות קד ע"ב · א מיבעיא לי, מאי: גברא לשני פרים קא מכוין, ועד דממלי להו לא …
• מנחות קד ע"ב · ב מתני׳ מתנדבין יין, ואין מתנדבין שמן, דברי רבי עקיבא. רבי טרפון אומר: …

הלכה יג כיצד נדר שבעה הרי הן כנסכי כבש ואיל נדר שמונה הרי אלו כנסכי שני …

• מנחות קד ע"א · טו אמר אביי: אם תמצא לומר אין קבע לנסכים – הא אין קבע …
• מנחות קד ע"ב · א מיבעיא לי, מאי: גברא לשני פרים קא מכוין, ועד דממלי להו לא …

הלכה יד נדר חמשה לוגין אומרין לו השלם ששה שהרי קבען לקרבן אבל אם נדר לוג …

• זבחים צא ע"ב · ז אמר רב פפא, כתנאי: שמן לא יפחות מלוג. רבי אומר: שלשת לוגין. …
• מנחות פט ע"א · יד ורבנן, האי ״למנחה ולג שמן״ מאי עבדי ליה? ההוא למתנדב מנחה, שלא …
• מנחות קד ע"א · ה גמ׳ איבעיא להו – יש קבע לנסכים, או אין קבע לנסכים?

הלכה טו האומר הרי עלי יין לא יפחות משלשה לוגין הרי עלי שמן לא יפחות מלוג …

• מנחות קז ע"א · ט מתני׳ ״הרי עלי יין״ – לא יפחות משלשה לוגין, ״שמן״ – לא …
• מנחות קז ע"א · י ״פירשתי, ואיני יודע מה פירשתי״ – יביא כיום מרובה.
• מנחות קז ע"א · יט ״פירשתי, ואיני יודע מה פירשתי״ – יביא כיום מרובה. תנא: כיום טוב …

הלכה א כל הקרבנות כולן בין קרבנות בהמה ועוף בין קרבנות מנחות מצות עשה להקריבן בבית …

• תמורה כא ע"א · ד ויש להן פדיון, ולתמורותיהן פדיון, חוץ מן הבכור והמעשר. ובאין מחוצה לארץ, …

הלכה ב המקריב קרבן חוץ לעזרה ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה שנאמר השמר לך …

• סנהדרין ס ע"ב · טז אמר מר: הייתי אומר בזובח קדשים בחוץ הכתוב מדבר. זובח קדשים בחוץ …
• עבודה זרה נא ע"ב · ב שהרי עונשן אמור, שנאמר: ״ואל פתח אהל מועד לא הביאו וגו׳״. עונש …
• זבחים קיב ע"ב · יג כל הקדשים שהקדישן בשעת איסור הבמות, והקריבן בשעת איסור הבמות מבחוץ – …
• תמורה לא ע"ב · א ולדן וחלבן אסור לאחר פדיונן, והשוחטן בחוץ חייב. אין נותנין מהן לאומנין …

הלכה ד והיכן הזהיר על השחיטה בחוץ בהקש נאמר שם תעלה עולותיך ונאמר ושם תעשה כל …

• זבחים קז ע"א · א רבא אמר: כדרבי יונה, דאמר רבי יונה: אתיא ״שם״–״שם״; מה להלן לא …

הלכה ה השוחט קדשים והעלם בחוץ חייב שתים אחת על השחיטה ואחת על העלייה שחט בפנים …

• זבחים קו ע"א · ט מתני׳ השוחט והמעלה בחוץ – חייב על השחיטה, וחייב על העלאה.
• זבחים קו ע"א · י רבי יוסי הגלילי אומר: שחט בפנים והעלה בחוץ. שחט בחוץ והעלה בחוץ …
• כריתות ג ע"ב · ז רב אחא בריה דרב איקא רמי דיליה אדיליה: מי אמר רב ביבי …

הלכה ו אינו חייב אלא על שחיטת קדשים הראויין ליקרב לגבי מזבח אבל השוחט בחוץ אחד …

• יומא סג ע"ב · א אי ״קרבן״, שומע אני אפילו קדשי בדק הבית, שנקראו קרבן, כענין שנאמר: …
• זבחים קיב ע"א · יג הרובע, והנרבע, והמוקצה, והנעבד, והמחיר, [והאתנן], והכלאים, והטריפה, ויוצא דופן; שהקריבן בחוץ …
• זבחים קיב ע"א · יד שנאמר: ״לפני משכן ה׳״ – כל שאין ראוי לבא לפני משכן ה׳, …
• חולין קל ע"א · ה והשוחטן בחוץ פטור, ואין עושין תמורה, ואם מתו – יפדו, חוץ מן …
• תמורה ו ע"ב · טז תלמוד לומר ״ואל פתח אהל מועד וגו׳״ — הראוי לפתח אהל מועד …
• תמורה יג ע"א · יב תלמוד לומר ״ואל פתח אהל מועד לא הביאו״ — כל הבא אל …

הלכה ז שחט בחוץ מחוסר זמן בגופו או בבעלים הואיל ואינו ראוי עתה לבוא בפנים פטור:

• זבחים קיב ע"ב · ד מחוסר זמן – בין בגופו, בין בבעליו.

הלכה ח אי זהו מחוסר זמן בגופו בהמה בתוך שבעת ימי הלידה ותורין שלא הגיע זמנן …

• זבחים קיב ע"ב · ב תורים שלא הגיע זמנן, ובני יונה שעבר זמנן, שהקריבן בחוץ – פטור. …

הלכה ט ואי זהו מחוסר זמן בבעלים קרבן שעדיין לא הגיע זמן בעליו להקריבו כיצד הזב …

• יומא סג ע"א · יב ואיזהו מחוסר זמן בבעלים — הזב והזבה והיולדת והמצורע
• יומא סג ע"א · יג שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ — פטורין. עולותיהן ושלמיהן בחוץ — חייבין.
• זבחים קיב ע"ב · ה איזהו מחוסר זמן בבעליו? הזב והזבה והיולדת והמצורע, שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ …
• זבחים קיד ע"ב · ט מחוסר זמן כו׳. והני בני אשמות נינהו?! אמר זעירי: תני מצורע בהדייהו.
• זבחים קיד ע"ב · י עולותיהן ושלמיהן. והני בני שלמים נינהו?! אמר רב ששת: תני נזיר. דזעירי …

הלכה י אשם תלוי וחטאת העוף הבאה על הספק שהקריבן בחוץ פטור שהרי לא נקבע האיסור …

• זבחים קיד ע"ב · יא אמר רבי חלקיה (דבי) רב טובי: לא שנו אלא לשמו; אבל שלא …
• כריתות יח ע"א · יא דתניא: השוחט אשם תלוי בחוץ – רבי מאיר מחייב, וחכמים פוטרין.

הלכה יא שני שעירי יום הכפורים ששחטם בחוץ אם עד שלא התודה עליהם חייב כרת על …

• יומא סב ע"ב · טז תנו רבנן: שני שעירי יום הכיפורים ששחטן בחוץ, עד שלא הגריל עליהן …
• זבחים קח ע"ב · ג ואלא ״לה׳״ למה לי? להוציא שעיר המשתלח.
• זבחים קיג ע"ב · כא אלא אמר רב מני: לא קשיא; כאן קודם וידוי, כאן לאחר וידוי.

הלכה יב השוחט שלמים בחוץ קודם שיפתחו דלתות ההיכל פטור שהרי הן מחוסרים מעשה ואחר כך …

• יומא סג ע"א · א שחטן בחוץ קודם שנפתחו דלתות ההיכל — פטור. מאי טעמא: מחוסר פתיחה …
• יומא סג ע"א · ג והאמר רב חסדא: פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה, לשמו — פטור, …

הלכה יג בהמת חולין שעוברה קדשי מזבח אסור לשוחטה בחוץ ואם שחטה אינו לוקה מפני שאינה …

• תמורה יב ע"א · ג אמר ליה: מי קרינא ביה ״והביאם לה׳״?

הלכה יד גנב והקדיש ואח"כ שחט בחוץ חייב ומאימתי העמידוה ברשותו כדי לחייבו עליה כרת משעה …

• גיטין נה ע"ב · ו מתיב רבא: גנב והקדיש, ואחר כך טבח ומכר – משלם תשלומי כפל, …
• גיטין נה ע"ב · ז אמר רב שיזבי: כרת מדבריהם. אחיכו עליה – כרת מדבריהם מי איכא?! …
• גיטין נה ע"ב · ח אמר רבא: הא וודאי קא מיבעיא לי – כי אוקמוה רבנן ברשותיה, …

הלכה טו היתה הבהמה כולה בחוץ וצוארה בפנים ושחט חייב שנאמר אשר ישחט שור או כבש …

• זבחים קז ע"ב · יד אמר עולא: השוחט על גגו של היכל – חייב, הואיל ואין ראוי …
• זבחים קז ע"ב · טז אמר רב מרי: לאיתויי כולה בפנים וצוארה בחוץ.
• זבחים קז ע"ב · יז [צוארה] בחוץ – פשיטא! אמאי קפיד רחמנא – אשחיטה; ושחיטה בחוץ היא! …

הלכה טז שנים שאחזו בסכין ושחטו בחוץ פטורין שנאמר אשר ישחט או אשר ישחט אחד ולא …

• קידושין מג ע"א · ו ולמאן דאמר שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים, הני ״ההוא״ ״ההוא״ מאי …
• זבחים קח ע"א · יח חומר בשחיטה – שהשוחט להדיוט חייב, והמעלה להדיוט פטור. חומר בעלייה – …

הלכה יז השוחט בחוץ בלילה חייב הואיל והשחיטה בלילה כשירה בחוץ וכן אם העלה בלילה מזה …

• זבחים פד ע"ב · יא אמר רבי יוחנן: השוחט בהמה בלילה בפנים והעלה בחוץ – חייב,
• זבחים קח ע"א · ח מאי בינייהו? אמר זעירי: שחיטת לילה איכא בינייהו.
• זבחים קח ע"א · ט רבה אמר: קבלה בכלי חול איכא בינייהו.
• זבחים קיא ע"ב · י אמר זעירי: שחיטת בהמה בלילה איכא בינייהו. והכי קאמר: [וכן] השוחט בהמה …
• זבחים קיא ע"ב · יב רבא אמר: קבלה בכלי חול איכא בינייהו. והכי קאמר: [וכן] המקבל בכלי …

הלכה יח וכן המולק את העוף בחוץ פטור ואם העלהו פטור מלק בפנים והעלה בחוץ חייב …

• נדרים עח ע"א · ז ״זה הדבר״ בשחוטי חוץ למאי כתיב? לומר: על השחיטה חייב, ואין חייב …
• בבא בתרא קכ ע"ב · ח ״זה הדבר״ דשחוטי חוץ – מיבעי ליה ״על השוחט הוא חייב, ואינו …
• זבחים קז ע"א · יג ורבי עקיבא, האי ״דם יחשב״ מאי עביד ליה? לרבות שחיטת העוף. ורבי …
• זבחים קז ע"א · יד ורבי עקיבא אמר לך, ההוא מיבעי ליה: על השוחט הוא חייב, ולא …
• זבחים קיא ע"א · יח מתני׳ המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ – חייב. מלק בחוץ והעלה …
• זבחים קיא ע"ב · א שחט בחוץ והעלה בחוץ – חייב.
• זבחים קיא ע"ב · יד השתא דתני אבוה דשמואל בר רב יצחק: המולק עוף בפנים והעלו בחוץ …

הלכה א אין המעלה בחוץ חייב עד שיעלה לראש המזבח שיעשה בחוץ אבל אם העלה על …

• זבחים קח ע"א · יח חומר בשחיטה – שהשוחט להדיוט חייב, והמעלה להדיוט פטור. חומר בעלייה – …
• זבחים קח ע"א · כ ואינו חייב עד שיעלה לראש המזבח. רבי שמעון אומר: אפילו העלה על …
• זבחים קח ע"ב · טו ואינו חייב עד שיעלה כו׳. אמר רב הונא: מאי טעמא דרבי יוסי? …

הלכה ג מכאן אמרו הזורק את הדם או המקטיר איברי עולה או אמורין או קומץ או …

• סנהדרין לד ע"ב · ד אלא אמר רב אשי: כדתניא, ״דם יחשב לאיש ההוא דם שפך״ – …
• זבחים יג ע"א · יד אמר רבי עקיבא, אני אפרש: קבלה – לא עשה בה מחשבה כמעשה, …
• זבחים קט ע"א · ג גמ׳ תנו רבנן: ״אשר יעלה עלה או זבח״ – אין לי אלא …
• זבחים קט ע"א · ד מנין לרבות הקומץ, והלבונה, והקטורת, ומנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, והמנסך שלשת …
• זבחים קט ע"א · ז מנין? תלמוד לומר: ״לא יביאנו לעשות״ – כל המתקבל בפתח אהל מועד, …
• זבחים קי ע"ב · א חייב. רבי אלעזר אומר: אף המנסך מי החג בחג בחוץ – חייב. …
• זבחים קי ע"ב · ב גמ׳ אמר רבא: ומודה רבי אלעזר בדמים.
• זבחים קי ע"ב · ז תנו רבנן: המנסך שלשת לוגין מים בחג בחוץ – חייב. רבי אלעזר …
• זבחים קיא ע"א · ג תנו רבנן: המנסך שלשה לוגין יין בחוץ – חייב. רבי אלעזר ברבי …
• זבחים קיא ע"א · טז והשתא דאמר רב אדא בר אהבה: מחלוקת בשיריים הפנימיים, אבל בשיריים החיצונים …
• מנחות קו ע"ב · טו חמשה קמצים הם: האומר ״עלי לבונה״ – לא יפחות מקומץ, המנדב מנחה …
• מעילה יג ע"ב · ז ורבי יוחנן אמר – מועלין בכולן. למימרא דקסבר ריש לקיש: יש שיעור …

הלכה ד אבל הזורק שירי הדם בחוץ אפילו שירי דמים הפנימים פטור שזריקת שירי הדם שירי …

• זבחים נב ע"א · ז רב פפא אמר: דכולי עלמא – שירים אין מעכבים; והכא במיצוי חטאת …
• זבחים קיא ע"א · ג תנו רבנן: המנסך שלשה לוגין יין בחוץ – חייב. רבי אלעזר ברבי …
• זבחים קיא ע"א · טז והשתא דאמר רב אדא בר אהבה: מחלוקת בשיריים הפנימיים, אבל בשיריים החיצונים …
• זבחים קיב ע"ב · ו המעלה מבשר חטאת, מבשר אשם, מבשר קדשי קדשים, מבשר קדשים קלים, ומותר …

הלכה ה המעלה את הבהמה כולה בחוץ חייב מפני האימורין ואע"פ שלא הפרישן אין בשר הזבח …

• זבחים קי ע"א · יז מתני׳ מנחה שלא נקמצה, והקריבה בחוץ – פטור. קמצה, וחזר קומצה לתוכה, …

הלכה ו היוצק והבולל והפותת והמולח והמניף והמגיש והמסדר את השלחן והמטיב את הנרות והקומץ והמקבל …

• סנהדרין פב ע"ב · יח איתיביה: היוצק, והבולל, והפותת, המולח, המניף, המגיש, והמסדר את השולחן, המטיב את …
• זבחים יג ע"א · יד אמר רבי עקיבא, אני אפרש: קבלה – לא עשה בה מחשבה כמעשה, …
• זבחים קז ע"א · יח והא דתנן: הקומץ והמקבל דמים בחוץ פטור – מנלן? ומהיכא תיתי דחייב?
• זבחים קיב ע"ב · ז והיוצק, והפותת, והבולל, והמולח, והמניף, והמגיש; והמסדר את השולחן, והמטיב את הנרות, …

הלכה ז פרה אדומה ששרפה חוץ ממקום שריפתה וכן שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ אחר שהתודה עליו …

• יומא סג ע"ב · ב אוציא אלו שאין ראוין לפתח אהל מועד, ולא אוציא פרת חטאת ושעיר …
• זבחים קח ע"ב · ג ואלא ״לה׳״ למה לי? להוציא שעיר המשתלח.
• זבחים קט ע"א · א מתני׳ אחד קדשים כשרין ואחד קדשים פסולין, שהיה פסולן בקודש והקריבן בחוץ …
• זבחים קט ע"א · ו כגון הלן, והיוצא, והטמא, ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, ושקבלו פסולין וזרקו …
• זבחים קיב ע"א · יא מתני׳ פרת חטאת ששרפה חוץ מגתה, וכן שעיר המשתלח שהקריב בחוץ – …
• זבחים קיב ע"א · יב שנאמר: ״ואל פתח אהל מועד לא הביאו״ – כל שאין ראוי לבא …
• זבחים קיב ע"א · יג הרובע, והנרבע, והמוקצה, והנעבד, והמחיר, [והאתנן], והכלאים, והטריפה, ויוצא דופן; שהקריבן בחוץ …
• זבחים קיב ע"א · יד שנאמר: ״לפני משכן ה׳״ – כל שאין ראוי לבא לפני משכן ה׳, …
• תמורה לג ע"ב · ח ולדן וחלבן מותר לאחר פדיונן, והשוחטן בחוץ פטור, ואין עושין תמורה, ואם …

הלכה ח כל דבר שחייבין על העלאתו בחוץ כיון שהעלה ממנו כזית בחוץ חייב בין שהעלה …

• זבחים מב ע"א · ד אמר רבא: מאן חכמים – רבי אליעזר היא. דתנן: הקומץ, והלבונה, והקטורת, …
• זבחים קט ע"ב · ד מתני׳ הקומץ, והלבונה, והקטרת, ומנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, ומנחת נסכים, שהקריב …
• זבחים קט ע"ב · ה וכולן שחסרו כל שהו, והקריבו בחוץ – פטור.
• זבחים קט ע"ב · ז גמ׳ תנו רבנן: המקטיר כזית בחוץ – חייב. חצי פרס בפנים – …
• מנחות יב ע"ב · ב אמר ליה אביי: לא, הא מני? רבי אלעזר היא, דתנן: הקומץ, והלבונה, …

הלכה ט כיצד הקומץ או הלבונה והאימורין והעולה ומנחה הנשרפת והנסכין שחסרו מקצתם בפנים והקריב שאריתן …

• זבחים מב ע"א · ד אמר רבא: מאן חכמים – רבי אליעזר היא. דתנן: הקומץ, והלבונה, והקטורת, …
• זבחים קז ע"א · יא ורבי ישמעאל – חד למוקטרי פנים שחסרו והעלן בחוץ, וחד למוקטרי חוץ …
• זבחים קי ע"א · ז וכולן שחסרו. איבעיא להו: חסרון דחוץ, שמיה חסרון או לא שמיה חסרון?

הלכה י העלה אבר שאין בו כזית בשר והיה העצם משלימו לכזית חייב מפני שהוא מחובר …

• זבחים קז ע"ב · כד איתמר: המעלה ואין בו כזית, ועצם משלימו לכזית – רבי יוחנן אמר: …
• זבחים קז ע"ב · כה רבי יוחנן אמר חייב – חיבורי עולין כעולין דמי. ריש לקיש אמר …
• זבחים קט ע"א · ב המעלה כזית מן העולה ומן האימורין בחוץ – חייב.
• מנחות כג ע"א · ח דאיתמר: המעלה אבר שאין בו כזית, ועצם משלימו לכזית – רבי יוחנן …
• מעילה טו ע"ב · ג תנינא להא דתנו רבנן: עולות ואימורים מצטרפין לכזית להעלותן בחוץ, ולחייב עליהן …

הלכה יא העלה וחזר והעלה חייב על כל אבר ואבר זרק הדם והעלה האיברים חייב שתים …

• זבחים קז ע"א · י ורבי ישמעאל – ההוא מיבעי ליה: על השלם הוא חייב, ואינו חייב …
• זבחים קז ע"ב · ח אביי אמר: אפילו [לדברי] רבי עקיבא חייב שתים; להכי פלגינהו קרא: ״שם …
• זבחים קח ע"א · יט העלה חזר והעלה וחזר והעלה – חייב על כל עלייה. דברי רבי …
• זבחים קח ע"ב · יא ורבי יוחנן אמר: מחלוקת באבר אחד – דמר סבר: מוקטרי פנים שחסרו …

הלכה יב שנים ששחטו פטורים שנים שאחזו באבר והעלוהו בחוץ חייבין שנאמר איש איש אשר יעלה …

• זבחים קח ע"א · יח חומר בשחיטה – שהשוחט להדיוט חייב, והמעלה להדיוט פטור. חומר בעלייה – …

הלכה יג הזורק מקצת מתנות בחוץ חייב המקבל דם חטאת בכוס אחד נתן ממנו בחוץ וחזר …

• סנהדרין לד ע"ב · ד אלא אמר רב אשי: כדתניא, ״דם יחשב לאיש ההוא דם שפך״ – …
• זבחים לח ע"ב · ו מתקיף לה רב אושעיא: אם כן, ליתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי …
• זבחים קז ע"א · ז והדתנן: הזורק מקצת דמים בחוץ – חייב, מנלן? נפקא ליה מדתניא: ״דם …
• זבחים קי ע"א · כח מתני׳ הזורק מקצת דם בחוץ –
• זבחים קיא ע"ב · טו מתני׳ חטאת שקבל דמה בכוס אחד; נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים, בפנים …

הלכה יד הקומץ והלבונה של מנחה שהקריב אחד מהן בחוץ או הקריב האחד בפנים והשני בחוץ …

• זבחים קי ע"א · כ מתני׳ הקומץ והלבונה, שהקריב את אחד מהן בחוץ – חייב. רבי אליעזר …
• זבחים קי ע"א · כא שני בזיכי לבונה, שהקריב את אחד מהם בחוץ – חייב. רבי אליעזר …
• מנחות יב ע"ב · ד אי רבי אלעזר, האי ״להקטיר קומצה״, ״להקטיר קומצה ולבונתה״ מיבעי ליה! דתנן: …

הלכה טו מי ששחט קדשים בזמן הזה והעלם חוץ לעזרה חייב מפני שהוא ראוי ליקרב בפנים …

• זבחים קז ע"ב · יח איתמר: המעלה בזמן הזה – רבי יוחנן אמר: חייב, ריש לקיש אמר: …
• זבחים קז ע"ב · כא אמר רבי יהושע: שמעתי שהיו מקריבין אף על פי שאין בית, ואוכלים …

הלכה טז השוחט קדשי נכרים בחוץ חייב וכן המעלה אותן בחוץ והנכרים מותרין להקריב עולות לשם …

• זבחים מה ע"א · ב מתני׳ קדשי גוים – אין חייבין עליהם משום פיגול, נותר וטמא; והשוחטן …
• זבחים קטז ע"ב · ג אמר מר: וגוים בזמן הזה רשאין לעשות כן. מנא הני מילי? דתנו …
• זבחים קטז ע"ב · ד לפיכך כל אחד ואחד בונה לו במה לעצמו, ומקריב עליה כל מה …