שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתעח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
און דאָס וועט אויך מקרב זיין און צו איילן דעם חירות האמיתי – די גאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
9 מדרש תהלים (ע , א) : עה"פ למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני ה' לעזרתי חושה.
תהלים סט : הקאַפּיטל שמתחילים לומר בי"א ניסן השתא, ע"פ המנהג המקובל מהבעש"ט לומר בכל יום הקאַפּיטל תהלים המתאים לשנות חייו – ראה בארוכה סה"מ י"א ניסן ח"א ע' 1 ואילך. וש"נ.
ראש לרגלים : ר"ה ד, א. ובפיה"מ ובר"ח שם.
דער געבורטסטאָג : יחזקאל טז. תו"א ר"פ וארא. ובכ"מ.
צוויי מצות-עשה : כריתות בתחלתה.
שטראָף . . כרת : להעיר מדחז"ל עה"פ בדמייך חיי גו' בדמייך חיי (יחזקאל טז, ו) שהכוונה לדם מילה ולדם פסח (תרגום שם. ובתיב"ע בא (יב, יג). פדר"א פכ"ט וזח"ב (לה, ב) דגם מדם מילה נתנו לאות על הבתים).
דער וואָס . . פסח : בא יב, מח. וביבמות (עד, א) דערלות בפסח כתיבא. וברש"י פסחים (סא, ב) ד"ה ערלה דאיסור אכילת ערל בקדשים ילפינן מפסח. וראה ירוש' יבמות ר"פ הערל.
נאָך דער צייט : אבל "כל יום ויום שיעבור כו' ה"ה מבטל מ"ע" "ולא נתלה למשה רבנו עלי' אפי' שעה אחת אע"פ שהי' בדרך" (רמב"ם הל' מילה פ"א ה"ב וספ"ג). ובנוגע לכרת ראה רמב"ם שם פ"א ה"ב ובראב"ד וכו'.
אויך די קינדער : יבמות (ע, ב): מילת זכריו ועבדיו מעכבת (וכ"ה ברמב"ם הל' ק"פ פ"ה ה"ה, אבל ראה מכילתא בא (יב, מח)). אבל שאני מילת עבד דאינו מציאות בפ"ע וכו' (עיין צפע"נ – להרגצובי – מהד"ת ע' 84 ואילך. נזיר סא, א. ועוד).
אַ זון : ובת – כמאן דמהילא דמיא (ע"ז כז, א). ועפ"ז יש להסביר הא דטבילת אמהותיו מעכבתו כו' שהטבילה לשפחות כמילה לעבדים (רמב"ם הל' ק"פ שם. וראה מכילתא שם: שפחותי').
ניט ברענגען : ואם חייב כרת על שלא מלם ובמילא לא הביא קרבן פסח – ראה צפע"נ על הרמב"ם ריש הל' מילה.
קרבן פסח . . נאָר . . בית המקדש : ידועה השקו"ט בזה מתחיל מס' כפתור ופרח פ"ו. שו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ו. שו"ת בנין ציון ועוד. ולהעיר מברכת אשר גאלנו: שמחים בבנין עירך כו' ונאכל שם כו' הפסחים (פסחים קטז, ב)*.
*) א) פשוט שהכוונה ב"בנין עירך" הוא לבנין ירושלים שיהי' בזמן הגאולה – שלזה מתכוונים בתפלת י"ח ג"פ בכל יום : ולירושלים עירך ברחמים תשוב כו' ובנה אותה ב"ב בנין עולם וחותמים ברוך אתה ה' בונה ירושלים. ונכלל במש"כ הרמב"ם (הל' מלכים ספי"א) "משיח . . ובנה מקדש". (ומ"ש הרמב"ם "ובנה מקדש " – כי דוקא בנין מקדש במקומו מהסימנים על "משיח בודאי"). ובכתוב (תהלים קמז, ב) – "בונה ירושלים ה'". וראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (הו"ל בקובץ מכתבים (מימיוגרף) קובץ ראשון מכתב ט') בביאור דחז"ל (ברכות מט, א. זח"א קלד, א. מהנ"ע בזהר שם קלט, א. וראה ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב) בכתוב זה וסיומו נדחי ישראל יכנס.
ב) מובן שההערה באה רק להעיר, כי אין בנוסח הברכה הכרעה בנוגע להשקו"ט דאפשריות הקרבת ק"פ בזמה"ז – שהרי הברכה וסיומה הן בנוגע לגאולה , אלא שמפרש שאז נאכל וכו'.
(משיחת שבת-הגדול ה'תש"ל)
דורך משיח צדקנו : רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
אויפן נאָמען פון קרבן פסח : כשאר המועדים שנקראו ע"ש הנעשה בהם (ולא ע"ש שבעת יצי"מ פסח גו').
העכסטע וויכטיקייט פון ח ינוך : להעיר מ"הכרזת אאמו"ר (הוא אדמו"ר מהורש"ב נ"ע) באחת ההתועדות: אָט אזוי ווי הנחת תפלין בכל יום איז אַ מצוה דאורייתא אויף יעדען אידן, אָהן אַ חילוק צי אַ גדול בתורה, צי אַ איש פשוט, אַזוי איז אַ חוב גמור אויף יעדען אידען, צו טראכטען יעדען טאָג אַ האַלבע שעה וועגען דעם חינוך פון קינדער, און טאָן אַלץ, וואָס עס איז בכוחו צו טאָן און יתר מכפי כחו, זעהן פועל זיין ביי די קינדער, אַז זיי זאָלן געהן אין דעם דרך וואָס מען איז זיי מדריך" (היום יום כב טבת).
אין דער הגדה : וראה פסחים קטז, א. ועוד.
כאן הבן שואל : הבן העליון ובו הי' פרעה הרשע כופר כו' הבן הנעים לקיים מצות כי ישאלך בנך (סי' האריז"ל).
והגדת לבנך : בא יג, ח. וראה אוה"ת להצ"צ שם ע' שך.
פסח הוא . . רחמנות . . "שפּרינגט" : בא יב, יא-יג. במכילתא, ובפרש"י שם. וראה "בכללות הענין דפסח שהוא בחי' הדילוג" בתו"ח לאדמו"ר האמצעי לשמות (קצא ואילך).
משכו . . במצוה : בא יב, כא. ובמכילתא שם.
פון "זמן חירותנו" : להעיר אשר קרבן פסח נאכל על השובע (פסחים ע, א. וראה שו"ע אדה"ז ר"ס תע"ז) וכו' – רק חירות, משא"כ מצה שיש בה גם הענין דלחם עוני. ולהעיר מענין מצות (חסר ומלא) מצה דקודם חצות ולאחר חצות בלקו"ת צו ד"ה ששת ימים, ובכ"מ, ומהם ד"ה מצה זו, תר"ם. סד"ה אור לי"ד ה'ש"ת.
פּראַווען פסח : שנקודת החג ובפרט דקרבן פסח היא "שיזכרו היהודים לעולם הנסים הגדולים שעשה להם השי"ת ביצי"מ" (חינוך מצוה ה').
דאָס וועט . . צו איילן : ראה מדרש תהלים (ע, א): אמר דוד כו' אני מזכיר והצילני כו', למעלה מן הפרשה (תהלים סט, לו-לז) כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודא, הרי הדיר בנוי', וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה, הרי הצאן מכונסות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה,
10 זכרו . . עשה דברי-הימים א' טז, יב.
למנצח לדוד להזכיר גו' כי אלקים יושיע ציון גו' : סיום מזמור סט, והתחלת מזמור ע – שסיימו והתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
הלל היא מה"ת : ראה גם אנציק' תלמודית ערך הלל ס"ב (כרך ט ע' שצב ואילך). וש"נ.
דהשיר יהי' לכם : ישעי' ל, כט.
מבואר בכ"מ : ראה גם תו"מ – התוועדויות ח"י ע' 169 ואילך. וש"נ.
די ימים טובים . . פון יאָר ראה סנהדרין יא, ב. ובתוד"ה או שם.
ספּעציעל . . פסח מיט פרילינג ראה ג"כ שמות יג, ד. יו"ד. שם כג, טו (וברמב"ן שם טז). שם לד, יח.
שמור . . אלקיך דברים טז, א. ולרמב"ן (לשרש הא' דסהמ"צ להרמב"ם) ולבעל ההלכות – זוהי מ"ע (לעבר השנים, או – מושמרת את החוקה). וראה רמב"ם הל' קדה"ח רפ"ד.
ראש לרגלים ר"ה ד, א.
דער "קאָפּ" ראה עטרת ראש בתחלתו.
"קאָפּ" פון די ימים טובים להעיר שצ"ל לימוד מיוחד שאין מצה בשבועות וסוכות (ספרי ראה טז, יב. ספרא אמור כג, ו). אוה"ח מצורע (יד, ו) ד"ה וראיתי. תורה תמימה אמור כג, ו.
אָפּשלוס פון פסח . . אַ פאָלק ראה יתרו יט, ד-ו. יבמות מו, סע"א. רמב"ם הל' איסו"ב רפי"ג.
בסוכות הושבתי אמור כג, מג. וראה טאו"ח סתרכ"ה ובב"י שם ד"בניסן מיבעי לה" לעשות סוכות.
האביב דער ערשטער . . בליאונג ראה רש"י שמות כג, טו. ולד שם. אוה"ת להצ"צ משפטים ע' א'קפ ואילך.
מעבדות . . גדול פסחים פ"י מ"ה. נוסח ההגדה.
נידעריגסטער . . קנעכטשאַפט שמות א, יד. ובדחז"ל עה"פ.
טיפע פינצטערניש שהרי מצרים היא ערות הארץ (ויקרא יח, ג ובתו"כ (ובפרש"י) שם. קה"ר עה"פ והארץ לעולם עומדת).
נאָכדעם . . צעפוילט ראה לקו"ת ר"פ בהר.
תורה (מלשון "הוראה") זח"ג נג, ב.
אין טאָג-טעגלעכן לעבן ובפרט שמצוה מן התורה להזכיר יצי"מ בכל יום בבוקר ובלילה (רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג. שו"ע אדה"ז ר"ס סז. ועוד).
דינען מיט יעדן פרט ראה טושו"ע או"ח סרל"א: בכל דרכיך דעהו . . כל מעשיך יהיו לשם שמים.
טרינקען א.ז.וו. להעיר ממחז"ל על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא (ב"ר ספי"ד).
עסט צוליב . . מיט דעם עסן אַליין כבטושו"ע שם: לשם שמים, בכל דרכיך דעהו*.
הוספה לאחר זמן:
*) מיט דעם עסן אַליין . . דאָס בריינגט עם צו מאַכן אַ ברכה : היינו שהאכילה נעשה טפל לגבי (העיקר) אמירת הברכה, ע"ד חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום (מנחות מג, ב), החיוב הוא אמירת הברכה, ובתור תוצאה מזה – נהנה מעניני עוה"ז (אכו"ש וכיו"ב).
ומזה הלכה למעשה (מנחות שם, טושו"ע או"ח סי' רצ) אשר בכדי להשלים מאה ברכות בשבת צ"ל אכילת פירות וכיו"ב, שהעיקר בזה הוא אמירת עוד ברכות, אלא בכדי שלא תהי' ברכה לבטלה, צריך לאכול הפרי וכיו"ב, שאכילה כזו – היא טפלה לגבי העיקר – אמירת הברכה. ועפ"ז יומתק ל' הרמב"ם (סוף הל' ברכות): ולעולם כו' וירבה בברכות הצריכות. ועייג"כ שו"ע רבנו הזקן חאו"ח סרמ"ט קו"א סק"ד.
חוקות . . שמים וארץ . . עוד כל ימי ירמי' לג, כה. בראשית ח, כב.
קוקט אַרויס ע"ד פרש"י בראשית לז, יא.
דערזעט אין דעם פרילינג ע"ד הירוש' הובא בתוד"ה אמונת (שבת לא, א): שמאמין בחי העולמים וזורע.
הנהגה טבעית . . נסית ראה שמו"ר (פט"ו, יא): משבחר הקב"ה בעולמו . . וכשבחר ביעקב ובניו כו'. עקדה שער לח בתחלתו.
טאָג-טעגלעכן לעבן . . באַפרייען זיך ראה תניא פמ"ז: כל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כו'.
באַפרייען זיך . . תעבדון את האלקים ע"ד מש"נ שמות ג, יב.
עבודה-זרה וכדחז"ל: משכו מעבודה זרה (מכילתא לשמות יב, כא).
זה . . מיטן פינגער רש"י שמות טו, ב. וראה תענית בסופה.
די גאַנצע תורה ברכות ה, א ובכ"מ.
אַרויסגיין . . דורך פאַרבינדן זיך ראה תניא ספמ"ז ועיין בליקוטי לוי יצחק שם.
מצוה . . ובלילה רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג*.
*) (הטעם שלעיל בשו"ה אין טאָג-טעגלעכן לעבן מובא המ"מ ברמב"ם ובשו"ע אדה"ז, וכאן רק ברמב"ם – כי) שם – במכ' – הענין (וראי' ע"ז במ"מ), משא"כ כאן הל' בדיוק במכ', ולמכ' אין שייך ונוגע (ואדרבא) הפרטים שבשו"ע (מה"ת וכו') – ולכן הובא הל' דהרמב"ם.
(מענה רבינו – ניסן תשל"א)
להזכיר יציאת מצרים להעיר מדחז"ל: כל זמן שאתם מזכירים אותי מעי הומים עליכם כו', זכרו נפלאותיו אשר עשה כו', בשביל שיהיו מזכירים נפלאותיו, אמר דוד א"כ אני מזכירו למנצח לדוד להזכיר אלקים להצילני (לאחר שאמר דוד למעלה) כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה (מדרש תהלים ע'. הובא בפרש"י שם)**.
הוספה לאחר זמן:
**) וי"ל שמכאן ראי' נוספת לדברי האומרים שאמירת הלל היא מה"ת (בה"ג במנין המצות. יראים סי' קכה. ר"ש בן גבירול מ"ע טז. סמ"ק סקמ"ו. ר' דניאל הבבלי בס' מעשה נסים לר"א בן הרמב"ם סי' א' – שגם נמנה במנין המצות; ולהרמב"ם בסהמ"צ שרש א' – שאינה נמנית במנין המצות, אבל היא מה"ת. ובווי העמודים (לס' יראים שם) שכן נראה דעת רש"י ור"ח וא"ח).
כאמרו דנפלאותיו שעושה עמכם בכל עת (לאו דוקא יצי"מ) – לא עשה כו' אלא בשביל שיהיו מזכירין נפלאותיו (שבפשטות – הו"ע ההילול והשבח להקב"ה).
ואעפ"י שהפסוק הוא בתהלים, ודברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן (חגיגה י, ב. ב"ק ב, ב ועוד), וכש"כ שדברי קבלה אינם דברי תורה, הרי זהו רק גילוי מילתא (והטעם) דעשיית הנפלאות, וע"ד – ולא ממש – המובא בב"ק (שם) : והאי מילף הוא (בתמי') גילוי מילתא הוא ובפרש"י שם. וראה ס' יראים שם : עד דלא אתי נביא גמרא גמירי לה ואתי נביא ואסמכי' אקרא (דהשיר יהי' לכם – לשיטתי').
ומעלה יתרה בהראי' מכתוב זה לגבי פסוקי נ"ך המובאים במדרש הגדול (פ' בא י, ב), כי אינו בל' הלכה ודין (שמדברי קבלה לא ילפינן), אלא בסגנון של סיפור דברים וגילוי מילתא בעלמא.
ולהעיר מהכלל דאין למדים מקודם מ"ת (ירוש' חגיגה פ"ג, ה"ח ועוד) – ובכ"ז במילתא דמסתברא וכיו"ב למדין (שעפ"ז מבואר בכ"מ הא שלמדין דאין מערבין שמחה בשמחה מהכתוב " מלא שבוע זאת וגו'" (ויצא כט, כז. ירוש' מו"ק פ"א ה"ז). ראה שד"ח כללים א, שכא. וש"נ ).
ועוד להעיר שמדרש תהלים מסיים במעשה רב: אמר דוד כו'.
ומה שלא הובא זה במדה"ג – הרי כו"כ מדחז"ל שלא הביאום.
גאולת הפרט . . הכלל להעיר מאגה"ק ס"ד (קה, סע"ב ואילך).
כימי . . נפלאות מיכה ז, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שסג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
במהרה בימינו ממש.
16 מה זה מיהרת תולדות כז, כ.
יום ה', ראש חודש ניסן כמו הקביעות בשנת צאת ישראל ממצרים (שבת פז, ב. שו"ע אדה"ז ר"ס ת"ל).
דער ערשטער און הויפּט ר"ה ד, א.
די באַפרייאונג . . כדי ראה שמות רבה פ"ג, ד. שם פכ"ד, ב. הובא בפרש"י שמות (ג, יב).
האָט באַשטעטיגט . . באַשעפער . . בעל-הבית ס' החינוך מצוה כא. ולהעיר מהסידור (עם דא"ח) שער החנוכה (רעא, ג) דע"י יצי"מ ידעתי כי גדול הוי' מכל האלקים עיי"ש.
בעל-הבית פון דער וועלט יתרה מזו ראה אור תורה להה"מ וארא ד"ה וידבר כו' ויצוום שבחידוש העולם נתגלה חיצוניות העולמות כו' ויצי"מ הי' הכוונה שיתגלה פנימיות העולמות.
דער גרויסער . . טאָג ס' החינוך שם.
דורכדרינגען . . לעבן ראה תניא רפמ"ז: וכל יום ויום . תו"א וארא נח, סע"א.
אין יעדן פרט . . דורכגעדרונגען ראה ברכות (סא, ב): דגים . . במקום חיותנו. יתרה מזו לדעת רשב"ג (מקואות פ"ו, מ"ז) אלא שאין הלכה כמותו – נת' בד"ה וראיתי אני, תרס"ב. – אבל הרי פסקינן כוותי' בהא דזבחים (כב, א). וכבר שקו"ט בזה בתויו"ט מקואות שם. והאריך בזה בס' גולות עליות שם. חיבור לטהרה הל' מקואות כלל ב' בסופו (לפענ"ד בשנויא דחיקא). ועוד, ואכ"מ.
תורה . . בוי-פּלאַן בראשית רבה בתחלתו – ולכן גם קיום וחיות העולם תלוי בתורה (ד"ה ה' לי בעוזרי תרצ"א – בסה"מ קונטרסים ח"א [קעט, ב. ולאח"ז בסה"מ תרפ"ז ע' רב] – פ"ב).
אַ יחיד . . גאַנצער וועלט ראה קדושין (מ, רע"ב): כל העולם. וברמב"ם הל' תשובה (פ"ג, ה"ד): כל העולם כולו.
באַמיען . . אויך די וועלט ראה רמב"ם הל' מלכים (פ"ח ה"י): ציוה משה רבנו מפי הגבורה כו'. ועפ"ז יומתק סיום פי"א מהל' מלכים להרמב"ם: ויתקן את העולם כולו כו', דלכאורה מהי שייכות כ"ז לס' יד החזקה. ובפרט האריכות הגדולה בזה (בדפוס רומי ר"מ, ונשמטה ע"י הבקורת דאו"ה בדפוסים שלאח"ז), ולכל היותר – הי' צ"ל כתוב בפרק שלאחריו המדבר ב"מנהגו של עולם" בימות המשיח. – אלא שזהו המשך ל"ילחם מלחמת ה' . . והצליח . . ינצח כל האומות שסביביו" שאז מחוייב "לתקן את העולם כולו לעבוד את ה'" כו'.
לאור גויים ישעי' (מב, ו) וראה רד"ק שם: השנית כו'. ולהעיר מפי' הראב"ע עה"פ כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז (תהלים עא, ז).
"געבורט" און אָנהויב ראה יחזקאל טז ובמפרשים שם.
איינגעשלונגען . . גוי מקרב גוי דברים (ד, לד) ובמכילתא בשלח (עה"פ ויושע): כאדם שהוא שומט את העובר. ועייג"כ שער הפסוקים להאריז"ל שמות בתחלתו: היו ממש בתוך קרבם.
אַ פאָלק . . אַלע פעלקער מסוף העולם ועד סופו (שמו"ר פט"ו, יו"ד).
צום . . פאָלק און דאַן . . יחיד אל כל עדת ישראל . . ויקחו להם איש – כל אחד ואחד אלא ששלוחו של אדם כמותו (ראה מכילתא בא יב, ג).
משכו . . זרה בא (יב, כא) ובמכילתא שם. וראה מו"נ ח"ג רפמ"ו. צרור המור כאן: מצאתי כתוב כו'.
אָנגעזאָגט . . אויפגעקלערט זח"ג רנא, א. שו"ע אדה"ז ר"ס ת"ל.
חוקת . . ימים בא (יב, יד-טו).
ובפרט . . אָרט ראה זח"ג שם: ובגין דטלה כו'.
חרות על הלוחות אל תקרי חרות אלא חירות (אבות ו, ב).
ביד רמה . . ווירקונג ראה תיב"ע ומכילתא לבשלח (יד, ח).
די נבואה . . יראה ישעי' ס, ב-ג.
אין דער צייט ווען עליך יזרח הוי' כו' י"ל שהכוונה לבחינה גדולה יותר אפילו מבזמן יצי"מ – וע"פ תורת הבעש"ט דגלות מצרים הי' שחסר מהם הדעת להכריע שיש בורא אחד המחדש כו' אמנם בחי' דעת זה שנתגלה ביצי"מ הי' כו' אך כו' בימוה"מ כו' יהי' נראה עין בעין כו' (תוי"י ס"פ וישלח. עיי"ש).
הוי' . . חושה לי תהלים ע (ב, ו).
חושה . . במהרה ביאת משיח, אלא שאופן היציאה מהגלות הוא לא בחפזון (ישעי' נב, יב. וראה אוה"ת להצ"צ ד"ה וככה. המשך וככה תרל"ז בסופו).
במהרה בימינו ממש להעיר אשר הגאולה העתידה וביהמ"ק הג' שייכים לבחי' יעקב (ראה שבת קיח, ב: כיעקב כו'. פסחים פח, א: כיעקב כו') וביעקב הוא מהירות – מה זה מיהרת (עיין ליקוטי לוי יצחק לזח"א רכט, ב). ו"הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב, יב
בעמדנו קמי שבתא דפ' החודש, שבת מברכים חודש ניסן , ראשון לחדשי השנה , אשר הנקודה המרכזית שבו הוא חג הפסח, זמן חירותנו, הרי זה ודאי הזמן המתאים לחזק את ההכנות לפסח, הכנות גם, ובמיוחד, במובן הרוחני, להתבונן בעניניו הכלליים והפרטיים של הראש והראשון שבחגים, להתבונן במה שיש ללמוד מהם ולהביא במעשה בפועל בחיי יום -יום של כל השנה .
7 והראשון שבחגים : ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א מצורע שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
מעיקרי חדש ניסן הוא – חג הפסח, כפי שהגמרא מסבירה את המשנה ש"באחד בניסן – ראש השנה לרגלים" כי הכוונה לרגל שבו – פסח, ובפסח במיוחד מצויים הסוגים
16 ראה רש"י ד"ה רגל (ראש השנה ד, א). שנדחק לפרש לשון המשנה. אבל יובן ע"פ מה שנת' בדיוק הלשון ראש חודש ולא תחלת החודש – שיום זה כולל בתוכו כל ימות החודש וכמו הראש הכולל בתוכו חיות כל האברים (לקו"ת ר"פ תבוא. שפע טל ש"ח פ"ג) – ובכ"ז במשנה הלשון באחד בניסן ולא בר"ח ניסן , כדי לשלול יום א' דר"ח (כשהיו מקדשים על פי הראי'). ופשוט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א שה"ג שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
מעיקרי חדש ניסן הוא – חג הפסח, כפי שהגמרא מסבירה את המשנה ש"באחד בניסן – ראש השנה לרגלים" כי הכוונה לרגל שבו – פסח, ובפסח במיוחד מצויים הסוגים
16 ראה רש"י ד"ה רגל (ראש השנה ד, א). שנדחק לפרש לשון המשנה. אבל יובן ע"פ מה שנת' בדיוק הלשון ראש חודש ולא תחלת החודש – שיום זה כולל בתוכו כל ימות החודש וכמו הראש הכולל בתוכו חיות כל האברים (לקו"ת ר"פ תבוא. שפע טל ש"ח פ"ג) – ובכ"ז במשנה הלשון באחד בניסן ולא בר"ח ניסן , כדי לשלול יום א' דר"ח (כשהיו מקדשים על פי הראי'). ופשוט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
מן העיקרים שבחודש ניסן הוא – חג הפסח, וכדמוכח מפירוש הגמרא בדברי המשנה "באחד בניסן ראש השנה לרגלים" , שהכוונה היא ל"רגל שבו" – הוא הפסח, ובפסח במיוחד נמצאים סוגים הנ"ל:
30 ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ידוע שבכל חודש ישנו יום (וענין) מיוחד שהוא עיקרו ותוכנו של החודש כולו, ועל שמו נקרא החודש כולו, החל מראש חודש (שכולל את כל ימי החודש, כדלקמן) – כדאיתא בגמרא בפירוש דברי המשנה "באחד בניסן ראש השנה לרגלים" (דלכאורה, "רגלים באחד בניסן הוא (בתמי'), בחמשה עשר בניסן הוא" ), "רגל שבו ראש השנה לרגלים" , והיינו, שר"ח ניסן נקרא ע"ש ה"רגל שבו" , להיותו ענינו ותוכנו העיקרי.
1 ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הלימוד-זכות היחיד עליהם – הוא ע"פ מאמר הגמרא "האומר סלע זו לצדקה בשביל כו' הרי זה צדיק גמור" ,
55 פסחים ח, סע"א. ר"ה ד, א. ב"ב יו"ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אמנם איתא בגמרא "האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני .
134 ר"ה ד, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מצורע, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וענינו של חג הפסח מתחיל מהשבת שלפניו, שמיני' מתברכין כולהו יומין , ובפרט ע"פ מ"ש אדמו"ר הזקן בשולחנו שנהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו, שקורין אותו שבת הגדול בגלל הנס גדול שהי' בעשור לחודש, כשקיימו הציווי משכו וקחו לכם גו' , שזהו התחלת הענין דחג הפסח , וכיון שקבעו נס זה לזכרון לדורות (לא בעשירי לחודש, כדרך שנקבעו כל המועדים, אלא) בשבת דוקא, כמבואר הטעם בנגלה דתורה , הרי מובן גם בפנימיות הענינים, שהענין דמשכו וקחו לכם גו' כפי שחוזר וניעור בכל שנה הוא בשבת שלפני הפסח ], כי, חג הפסח הוא ראש השנה לרגלים , וענין הרגלים הוא מועדים לשמחה , והרי שמחה קשורה עם יין, אין שמחה אלא
294 ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
(א) ענין היו"ט שבו , אשר, נוסף על היותו אחד משלשת הרגלים , הרי הוא "ראש (השנה ) לרגלים" (לא רק תחילה לרגלים , תחילה בזמן, אלא " ראש לרגלים" ), דכשם שהראש שבאדם כולל את החיות של כל האברים ומנהיג אותם , כמו"כ כולל חג הפסח את כל הימים טובים ומנהיג אותם.
679 ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ע"פ סדר הרגלים (והרי גם סדר בתורה הוא תורה ) – חג הפסח הוא הראשון, חג השבועות הוא השני, וחג הסוכות הוא השלישי, שהרי חג הפסח נקרא "ראש השנה לרגלים" , ועד שבגלל זה נקרא גם "אחד בניסן" "ראש השנה לרגלים" , כיון ש"רגל שבו ראש השנה לרגלים" .
31 ר"ה ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועד"ז בנוגע להמשכה על כל השנה כולה – כידוע מ"ש רבינו הזקן בלקו"ת בנוגע לענין הביטול שביו"ט, "לעלות וליראות ולהשתחוות לפניך" , ש"מכל רגל ויו"ט הי' נמשך הביטול עד הרגל הבא אחריו", החל מחג הפסח, ר"ה לרגלים (כדברי הגמרא בפירוש דברי המשנה "באחד בניסן ר"ה ..
1096 ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
יש שמגיהים שצ"ל בגמרא "הרי זה צדקה גמורה ".
328 ראה פי' ר"ח ר"ה ד, א. וראה גם תו"מ חכ"א ע' 269.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ראש חודש ניסן (אחר תפלת שחרית), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולמעלה מזה היא העבודה דחודש ניסן , דהנה, באחד בניסן ר"ה לרגלים , רגל שבו (רגל שהוא בחודש הנכנס באחד בניסן הוא ) ר"ה לרגלים , דהיינו חג הפסח, ופסח הוא מלשון דילוג , שהו"ע הדילוג בעבודה דתומ"צ, ואפילו ענין הדילוג בעבודת התשובה, באופן נעלה יותר מענין התשובה כפי שהוא מצד עצמו.
170 ר"ה ד, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תל מנהג שבת הגדול ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ג נוהגין במדינות אלו כששבת הגדול הוא ערב פסח מפטירין בו במלאכי וערבה וגו' לפי שבאותו פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצר וגו' והרי זה מעין המאורע שבערב פסח הוא זמן הביעור דהיינו שבערב פסח של שנה הרביעית שבשמיטה ובערב פסח של שנה שביעית שבשמיטה חייב כל אדם להוציא מביתו כל המעשרות שהפריש מתבואתו כל הג' שנים שעברו מהשמיטה והיו המעשרות שהפריש מונחים בביתו ובערב פסח זה מחויב להביאן לבית הלוי (ואע"פ שיש אומרים שזמן הביעור אינו בערב יום טוב הראשון של פסח אלא בערב יום טוב האחרון של פסח וכן עיקר כמ"ש ביורה דעה סי' של"א מכל מקום נתפשט המנהג על פי סברא ראשונה):
יט משנה מעשר שני פ"ה מ"ו. רש"י סנהדרין יא, ב ד"ה דזמן. תוס' ר"ה ד, א ד"ה ומעשרות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תל מנהג שבת הגדול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
לפי שבאותו פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצר וגו', והרי זה מעין המאורע , שבערב פסח הוא זמן הביעור, דהיינו שבערב פסח של שנה הרביעית שבשמיטה ובערב פסח של שנה שביעית שבשמיטה חייב כל אדם להוציא מביתו כל המעשרות שהפריש מתבואתו , כל הג' שנים שעברו מהשמיטה והיו המעשרות שהפריש מונחים בביתו, ובערב פסח זה מחויב להביאן לבית הלוי.
149 משנה מעשר שני פ"ה מ"ו (ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה בעור). רש"י סנהדרין יא, ב ד"ה דזמן (שאם לא העלהו לירושלים קודם פסח , היה מבערו ערב פסח , ומתודה בערתי הקודש). תוס' ר"ה ד, א ד"ה ומעשרות (דמעשר שני ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה ביעור).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כו ט'עתר
מקור מפורש
בדף זה
ויהי רצון אַז דאָס אַלץ זאָל זיין ווי באַ יציאת מצרים דעם ערשטן מאָל – ביד רמה , מיט שטאָלץ און מיט געזאַנג און שמחה,
16 הכוונה : מענה רבינו – ניסן תשכ"ט.
ראש השנה לרגלים : ר"ה ד, א.
יציאת מצרים . . געוואָרן אַ פאָלק : ראה מפרשים ליחזקאל טז.
אַ כללות'דיגע (אומפאַסנדע) געשעהניש : כי הוא (יצי"מ) יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו כו' (חינוך מצוה כא).
אַ נצחיות'דיגע : בכל פרטי' (ולא רק הציווים שבה), שהרי צ"ל ברכת התורה – "נותן התורה" ל' הווה (לקו"ת ויקרא כג, א) – גם בנוגע לכתוב ואחות לוטן תמנע וכיו"ב (ראה סנה' צט, ב). פיה"מ להרמב"ם ר"פ חלק יסוד השמיני: ואין הפרש כו'.
המול . . בו : שמות יב, מח.
לא יאכל בו : ופסח לא בא מתחלתו אלא לאכילה (משנה פסחים עו, ב).
חכמים ערקלערן : פדר"א פכ"ט.
אינערלעכער צוזאַמענבונד : להעיר ג"כ אשר פסח ומילה שניהם מ"ע שיש בה כרת (כריתות בתחלתה).
*) הכוונה: ששניהם הוראות הקשורות בחילוק מצב האדם בקשר לגילו.
באַלד נאָכן געבורט : ועד יום השמיני כאלו הוא עדיין בבטן (האם) – מו"נ ח"ג פמ"ט. וראה דב"ר רפ"ו. נדה לא, ב. ויק"ר פכ"ז, י. ס' הבהיר [ס]' קסח.
מילה . . דאָס גאַנצע לעבן : יומתק ע"פ המבואר במ"א אשר מילה היא פעולה נמשכת, וכדמוכח במנחות מג, ב.
משכו . . זרה) : שמות יב, כא. מכילתא שם.
יעדער רגע : לבד הראשון – שאין שם עבר והאחרון – שאין שם עתיד. ואכ"מ.
אני . . קוני : משנה סוף קידושין.
משועבד . . מצרים : רש"י שמות כ, ב. וראה מכילתא שם. שמו"ר פכ"ט, ג.
תשובה . . צום מקור : ראה תניא פל"א (ומבאר שם: היא בחי' יצי"מ כו'). ובלקו"ת ר"פ האזינו: הנה עיקר התשובה הוא כו'.
נאָך מער : ראה תניא פל"ז (מח, סע"א) וכל ניצוץ כו'.
אַ ברי' חדשה : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח (מהדו"ק) ר"ס ד.
מודה אני : וסיומו רבה אמונתך – ע"פ מש"כ חדשים לבקרים רבה אמונתך (מדרש תהלים כה).
חשבון הנפש : ראה ד"ה אין עומדין ה'תש"ב (בקונט' ביקור שיקאַגאָ) ובכ"מ.
אין טאָג-טעגלעכן לעבן : כי בכל יום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים (תניא רפמ"ז).
צוויי-פאַכיגען אופן : ראה ד"ה שה תמים (בס' המאמרים תרכ"ט) בביאור הענין שקרבן פסח הי' מן הכבשים ומן העזים. וכן במילה – הסרת הערלה (שאינו ערל. סור מרע), שהוא מהול (מ"ע). ואכ"מ.
*) הכוונה: סור מרע – כל' עזיבת החטא – ועשה טוב – אח"כ צ"ל עבודה מסודרת כמשנ"ת בעולת תמיד וכו'. וכן וע"ט באופן נעלה יותר כיתרון האור מתוך החושך .
ער באַשליסט כו' : ראה תניא פמ"ז.
אלקינו . . חיות : ראה טושו"ע או"ח ס"ה. לקו"ת במדבר עג, ב.
דורך דעם אַלעם מקרב כו' : ראה שם בפדר"א (פכ"ט) שבזכות מילה ופסח נגאלו ממצרים "ובזכותם אתם עתידין ליגאל בסוף".
נבואה-הבטחה : מיכה ז, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשמא
מקור מפורש
בדף זה
וראה ר"ה ד, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל תולדות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
א) מעשה הבנין לא בא על ידי התגלות (ו"הראת" ע"י) ה' (כבמשכן) או על ידי הוראת נביא (כבבית ראשון) כ"א על ידי ציווי של כורש (וגם הוא השתתף בהבנין).
50 ראה עזרא ו, ד. ר"ה ד, א — אבל עד"ז הי' גם בבית שלמה (חירום מלך צור, שבעים אלף נושא סבל וגו' — מ"א ה, כט. לב. ז, מ. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
לגבי כללות התומ"צ הרי יצי"מ היא ה"יסוד" שלהם, וכמ"ש בדיבור הראשון (מצוה ראשונה) דעשה"ד "אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארץ מצרים", והיסוד שייך ומייסד כל הבנין; אבל לאידך אי"ז תוכנם הפרטי (הגלוי) של כל המצות אלא שהוא יסוד שלהם — באופן "טמון".
52 להעיר גם ממשנ"ת ע"ד ב' הענינים שנאמרו בנוגע לחג הפסח — ר"ה לרגלים (ר"ה ד, א) וחה"פ נמשך תמיד (ראה שיחת חה"פ תש"ג ע' 75) — ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 173 ובהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בדף זה
חג הפסח הוא הראשון שבכל החגים, ובמיוחד של שלוש רגלים, פסח שבועות וסוכות, ראשון בזמן וגם בחשיבות כפי שהדבר מתבטא גם בכך שהשבת והחגים הם "זכר ליציאת מצרים":
181 הפסח הוא הראשון. . של שלוש רגלים : ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת יום ועש"ק ערב פסח ה'תנש"א
מקור מפורש
בדף זה
ויש לבאר התוכן וגם הקשר והשייכות דהמעלות בחג הפסח בשנה זו (קביעותו ביום השבת, הברכה המיוחדת משבת הגדול, ופרשת שמיני), כולל ובמיוחד בנוגע לערב פסח, שמלבד היותו ערב (יו"ט, ובימים טובים גופא "ראשון לרגלים") פסח, ניתוסף בו בשנה זו שהוא גם ערב שבת, וערב שבת שמתברך משבת הגדול, ובפרשת שמיני, כדלקמן.
5 ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת יום ועש"ק ערב פסח ה'תנש"א
מקור מפורש
בדף זה
נסיים בברכה — ברכת חג הפסח כשר ושמח, כולל גם היותו "ראשון לרגלים", שרומז על העלי' לרגל לביהמ"ק השלישי, "מקדש אדני כוננו ידיך".
5 ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א יתרו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אמנם בגמרא נאמר:
11 ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וישנה מעלה בהענין שי"ט כסלו הוא ר"ה לחסידות, וכן עד"ז מה שחגה"פ הוא ר"ה לרגלים (ראה ר"ה ד, א) – בזה שפעולת הראש דכל אחד מהם בימי השנה היא [לא רק מצד חגה"פ וי"ט כסלו, כ"א] גם מצד ימי השנה, – מקבלים וכלי הם לפעולה זה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה מקץ שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
לגבי הזמן שבו מתחיל לחול האיסור "בל תאחר", באיחור הבאת נדרים ונדבות לבית המקדש, קיימת מחלוקת בגמרא:
52 ר"ה ד, א־ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
בדומה לדברי הגמרא על צדקה, אשר היא עיקר המצוות:
50 ר"ה ד, א. ב"ב י, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בדף זה
66 מ"א ו, ט ועוד. עזרא ו, ד. וראה ר"ה ד, א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט דברים-שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
בתקופת בית שני, שלאחר הבית הראשון ולאחר התיקון על החורבן, היו ישראל בדרגת בעלי תשובה, שמהותה היא זיכוך ועליית המטה.
24 ולכן בנין והתחלת ביהמ"ק הב' הי' בזמן ממשלת כורש ונתן נפקתא לבנינו וכו' (עזרא ו, ד. וראה ג"כ ר"ה ד, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
זהו ההסבר לכך שכורש, אשר אינו יהודי, ציוה לבנות את הבית השני, בדומה לענין התשובה – אשר על ידה שגגות נעשים לו כזכיות, ועד כדי כך שגם זדונות נהפכים לזכויות.
53 עזרא א, א. וראה תוי"ט עדיות (הובא לקמן הערה 62). ויתירה מזו – שהשתתף בהבנין – ראה עזרא ו, ד. ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט אלול שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כלומר, פסח הוא זמן של אתערותא דלעילא באופן כללי, ומכך נובעת אחר כך השפעות מסויימות יותר לכל ענין בזמן המתאים לו – כולל השפעת י"ג מדות הרחמים בחודש אלול.
18 וזהו מה שפסח הוא ראש השנה לרגלים (וראה ר"ה ד, א), כי הראש כולל בו כללות החיות שבגוף וממנו נמשך חיות פרטי לכל אבר השייך אליו (ראה עטרת ראש בתחלתו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
2 ראש לרגלים: ר"ה ד, א. ובפיה"מ ובר"ח שם. -- ולהעיר אשר בכ"מ גם פורים וחנוכה נקראים יו"ט (מג"א ט, יט. שם, כב. מגלת תענית פ"ט. וראה כל בו -- הובא בבאה"ט או"ח סתרפ"ג) וג' רגלים ופורים וחנוכה ור"ה ויוהכ"פ הם ציור אדם (לקו"ת דברים נח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
1 ר"ה ד, א 2) ראה שם ב, א: ד' ראשי שנים הם כו' לרגלים. 3 והרי חה"פ שייך לאברהם והכנסת אורחים שלו (ר"פ וירא ובדרז"ל), ובהתחלת הסדר אומרים: כל דכפין ייתי בו -
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדמה – שחג הפסח הוא "ראש השנה לרגלים".
11 ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא, דאיתא בזהר פ' המועדות (שהתחלתם בחג הפסח שהוא ראשון לרגלים) ר' יצחק פתח ויקרא אלקים לאור יום וגו', ומבאר ענין האור שנברא ביום הראשון ושגנזו לצדיקים, ומהקדמת ענין זה לפרשת המועדים, משמע, שבמועדים מאיר גילוי אור זה.
18 משנה ר"ה ב, א. גמרא שם ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ל"ג בעומר, בעת ה"פּאַראַד", ה'תשכ"ז**
מקור מפורש
בדף זה
אע"פ שבית המקדש העשוי מעצים ואבנים חרב עתה – הרי בית המקדש שבלבו של כל יהודי הוא בשלימות , והדבר תלוי בכאו"א מאתנו שהוא (בית המקדש שבלב) יפיץ את האור והקדושה באופן של "הקהל" – בכל חייו הפרטיים, ובחייהם של כל אלו (אנשים נשים וטף) הנמצאים מסביבו.
2001 מלכים-א ו, ט ועוד. עזרא ו, ד. וראה ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועאכו"כ ענינים כאלו שתחילת מציאותם היא מציאות תורנית, מציאות של תורה ומצוות – כמו מציאות ה"ימים-טובים", שהימים מצד עצמם, כפי שהם אצל אינם-יהודים, אינם חלוקים משאר הימים, אלא שאצל בנ"י עושה אותם התורה לימים מיוחדים, "ימים-טובים", החל מחג הפסח שהוא "ראש לרגלים" ,
1011 ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
הוא "ראש השנה לרגלים" , ולכן מובן שכל הרגלים קשורים עם ה"ראש" וה"ראשון" שלהם, שכולל כולם.
2507 ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ובנוגע לקביעות דתשעה באב בימי השבוע – ידוע ה"סימן (שהובא בטור בשם הגאונים) לקביעת המועדים (בשייכות לחג הפסח , ר"ה לרגלים ) א"ת ב"ש כו', פי', ביום א' של פסח יהי' לעולם ת שעה באב".
911 ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מצות פרה אדומה היא מצוה כללית, שלכן נאמר בה "זאת חוקת התורה", ויש כמה מצוות שתלויות בה, החל מחג הפסח ("ראשון לרגלים" ) שתלוי בפרה אדומה, כי, כדי שיוכלו להקריב קרבן פסח זקוקים לטהרה שע"י פרה אדומה, ולכן באה פרשת פרה בסמיכות לפרשת החודש, ללא הפסק ביניהם, כיון שבפרשת החודש מדובר אודות קרבן פסח, ובשביל זה זקוקים לטהרת הפרה .
2949 ראה ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
בחג הפסח, ראש לרגלים – מצות היום היא אכילת מצה, וכן ישנו כללות הענין ד"מועדים לשמחה" וכו'.
1424 ר"ה ד, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ואם די בכך שנאמר בא' מהם וממנו למדים לשאר החגים, הול"ל ענין זה ביו"ט הראשון, חג הפסח, שהוא ראש לרגלים , ולמה נאמר בחג השבועות דוקא.
1708 ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וע"פ הידוע שכל יו"ט ממשיך ומשפיע את ענינו המיוחד של יו"ט זה על כל השנה כולה, ובפרט בנוגע לחג הפסח שהוא "ראש לרגלים" , ו"שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש" מורה על תוכנו כו' , והיינו, שהוא כמו "ראש" שמנהיג את כל הגוף, כולל גם הרגלים – הרי בודאי שההליכה בחג הפסח תפעל בכל השנה כולה (כולל גם בשאר המועדים) להוסיף בעניני הליכה, החל מהענין "לרוץ ..
1137 ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב בגמרא ר"ה גבי כורש
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ב
בגמרא ר"ה דף ד' גבי כורש כאן קודם שהחמיץ כו' די להון מקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי, והקשה הש"ס ומאן דעביד הכי לאו מעליותא היא והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני ובשביל שאזכה בה לחיי העה"ב ה"ז צדיק גמור , ומשני ל"ק כאן בישראל כאן באומות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת א
מקור מפורש
בדף זה
ועוד ראינו לגזור גזירה שוה לכל נפש מן המתנדבים בעם ליתן דבר קצוב מדי שבוע בשבוע לקופת אה"ק, שיהיו זהירין וזריזין לפני כל רגל ורגל מכל רגלים לסלק כל מה שמגיע מהם עד רגל ההוא, מהטעם ההוא הידוע ע"פ חז"ל דין תוה"ק .
138 ע " פ חז " ל דין תוה " ק : ראה ערכין שם: צדקה הרי היא בבל תאחר. וראה ר"ה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים
מקור מפורש
בדף זה
מכל מקום בתפילין נאמר בהן לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך, וזה שכבר יש תורת ה' בפיהו אין צריך לאות ולזכרון.
1314 ר"ן ר"ה ד, א (שהעוסק בתורה אין צריך אות, שדברי תורה הן עליו לאות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן נח
מקור מפורש
בדף זה
ומטונך ממה שהבאת דגם בימי חכמי הגמרא היו ממנים בקיאים על הגיטין, משם ראי' דאין לפסול בלי קריאת החכם, דהא תנן שינה שמו ושמה כו', ופרכי' עלה ביבמות פ' האשה רבה מאי הוה לה למיעבד, ומשני איבעי להו לאקרויא לגיטא, ופירש"י לפני חכם, הרי דמתני' מיירי בדלא אקרויא קמי חכם, ואפילו הכי דוקא שינה שמו ושמה כו' הא לאו הכי לא.
2117 ממשאך שבאת עלינו להשיבנו אני משיבך תשובה (רש"י ר"ה ד, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר