מנחות קד, ב

מנחות קד, ב

נושאים הלכות מעשה הקרבנות פ"גפי"דפי"ז

1. א
   מִיבַּעְיָא לִי, מַאי: גַּבְרָא לִשְׁנֵי פָּרִים קָא מְכַוֵּין, וְעַד דִּמְמַלֵּי לְהוּ לָא קׇרְבִי, אוֹ דִלְמָא לִשְׁנֵי אֵילִים וְכֶבֶשׂ אֶחָד קָמְכַוֵּוין? תְּרֵי מֵחַד מִינָא וְחַד מֵחַד מִינָא אָמְרִינַן, אוֹ לָא? מַאי? תֵּיקוּ.
2. ב
   מַתְנִי׳ מִתְנַדְּבִין יַיִן, וְאֵין מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן.
3. ג
   אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: מָה מָצִינוּ בְּיַיִן, שֶׁהוּא בָּא חוֹבָה וּבָא נְדָבָה, אַף שֶׁמֶן שֶׁהוּא בָּא חוֹבָה בָּא נְדָבָה. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּיַיִן שֶׁכֵּן קָרֵב עִם חוֹבָתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, תֹּאמַר בְּשֶׁמֶן שֶׁאֵינוֹ קָרֵב עִם חוֹבָתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ?
4. ד
   אֵין שְׁנַיִם מִתְנַדְּבִין עִשָּׂרוֹן אֶחָד, אֲבָל מִתְנַדְּבִין עוֹלָה וּשְׁלָמִים, וְעוֹף – אֲפִילּוּ פְּרֵידָה אַחַת.
5. ה
   גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם נִלְמוֹד, מִתְנַדֵּב אָדָם מִנְחַת נְסָכִים בְּכׇל יוֹם.
6. ו
   פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: מִנְחַת נְדָבָה גַּלִּי בַּהּ רַחֲמָנָא – הָנֵי חֲמִשָּׁה מְנָחוֹת אִין, טְפֵי לָא! קָא מַשְׁמַע לַן: הָנֵי מִילֵּי בִּסְתָמָא, אֲבָל הֵיכָא דְּפָרֵישׁ – פָּרֵישׁ.
7. ז
   אֵין שְׁנַיִם מִתְנַדְּבִין. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״תַּקְרִיב״, עוֹלָה נָמֵי הָא כְּתִיב ״יַקְרִיב״!
8. ח
   אֶלָּא עוֹלָה מַאי טַעְמָא, דִּכְתִיב ״לְעֹלֹתֵיכֶם״, מִנְחָה נָמֵי הָא כְּתִיב ״לְמִנְחֹתֵיכֶם״, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ ״נֶפֶשׁ״.
9. ט 1
   תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר יַקְרִיב קׇרְבָּנוֹ לְכׇל נִדְרֵיהֶם וּלְכׇל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳״ – הַכֹּל בָּאִין בְּשׁוּתָּפוּת, לֹא סִילֵּק הַכָּתוּב אֶלָּא מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נֶפֶשׁ״.
10. י 4
    אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מָה נִשְׁתַּנֵּית מִנְחָה שֶׁנֶּאֱמַר בָהּ ״נֶפֶשׁ״? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי דַּרְכּוֹ לְהָבִיא מִנְחָה? עָנִי, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִילּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ לְפָנַי.
11. יא
    אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מָה נִשְׁתַּנֵּית מִנְחָה, (שנאמר) [שֶׁנֶּאֶמְרוּ] בָּהּ חֲמִשָּׁה מִינֵי טִיגּוּן הַלָּלוּ? מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וְדָם שֶׁעָשָׂה לוֹ אוֹהֲבוֹ סְעוּדָה, וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא עָנִי. אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה לִי מִן חֲמִשָּׁה מִינֵי טִיגּוּן, כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִמְּךָ.
12. יב
    הֲדַרַן עֲלָךְ הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים.
13. יג
    מַתְנִי׳ ״הֲרֵי עָלַי עִשָּׂרוֹן״ – יָבִיא אֶחָד, ״עֶשְׂרוֹנוֹת״ – יָבִיא שְׁנַיִם, ״פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן.
14. יד
    ״הֲרֵי עָלַי מִנְחָה״ – יָבִיא אֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָבִיא מִנְחַת הַסּוֹלֶת, שֶׁהִיא מְיוּחֶדֶת שֶׁבַּמְּנָחוֹת.
15. טו
    ״מִנְחָה״ אוֹ ״מִין הַמִּנְחָה״ – יָבִיא אַחַת. ״מְנָחוֹת״ אוֹ ״מִין מְנָחוֹת״ – יָבִיא שְׁתַּיִם. ״פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא חֲמִשְׁתָּן.
16. טז
    פֵּירַשְׁתִּי מִנְחָה שֶׁל עֶשְׂרוֹנִים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה פֵּירַשְׁתִּי – יָבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן. רַבִּי אוֹמֵר: יָבִיא מְנָחוֹת שֶׁל עֶשְׂרוֹנוֹת, מֵאֶחָד וְעַד שִׁשִּׁים.
17. יז
    גְּמָ׳ פְּשִׁיטָא! ״עֶשְׂרוֹנוֹת״ – יָבִיא שְׁתַּיִם אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא! מִיעוּט עֶשְׂרוֹנוֹת שְׁתַּיִם אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ.
18. יח
    ״פֵּירַשְׁתִּי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן. מַאן תַּנָּא?
19. יט
    אָמַר חִזְקִיָּה: דְּלָא כְּרַבִּי, דְּאִי רַבִּי, הָאָמַר: יָבִיא מְנָחוֹת שֶׁל עֶשְׂרוֹנוֹת מֵאֶחָד וְעַד שִׁשִּׁים.
20. כ
    וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי, בְּאוֹמֵר ״פֵּירַשְׁתִּי עֶשְׂרוֹנוֹת אֲבָל לֹא קְבַעְתִּים בִּכְלִי״, דְּמַיְיתֵי שִׁיתִּין עֶשְׂרוֹנוֹת בְּשִׁיתִּין מָאנֵי.
21. כא
    ״הֲרֵי עָלַי מִנְחָה״ – יָבִיא אֵיזֶהוּ שֶׁיִּרְצֶה [וְכוּ׳]. תָּנָא: הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה.
22. כב
    אֶלָּא מֵעַתָּה, הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״ – יָבִיא בֶּן בָּקָר, הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב