ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ד

28

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

[ולדעת הרמב"ם גם אין קשה מדוע תשע המשפחות הביאו את העצים בשותפות, כי העצים היו רק למערכה ולא לקרבן, ולכן אפשר להביאם גם בשותפות⁵², וגם עולות נדבה הרי באות בשותפות⁵³].

ז. הסבר דברי רש"י והריטב"א

ואילו רש"י, שהוא פשטן גם בפירושו על הגמרא, ואיננו פוסק⁵⁴, מפרש כפשוטו את המקרא והגמרא: "קרבן עצים" איננו עצים למערכה, כי הם אינם קרבן בכל הפרטים. ולכן אין הוא מפרש שהקריבו עולות נדבה וכדומה, כי אין זה מתאים לפשט הביטוי "קרבן עצים".

לפיכך הוא אומר בפירוש⁵⁵ "באלו הט' זמנים היו הכהנים והעם מתנדבים להביא עצים והיו מקריבים קרבן אותו היום, ואפילו היו הרבה עצים למערכה, היו אלו מתנדבין ומקריבין באלו תשע זמנים", או כפי שהוא אומר במשנה אחרת³¹: "שהיו משפחות של ישראל שקבוע להם ימים בכל שנה להביא עצים למקדש לצורך המערכה ומביאין קרבן עצים עמהן" – שמכך, שהוא אומר שהקריבו קרבן, ואינו מפרש איזה קרבן, ניתן להבין, שלדעתו, בהתאם לפשט הפסוק בדברי חז"ל, היה הקרבן מן העצים עצמם⁵⁶: חלק מן העצים שנודבו היו למערכה, וחלק הוקרבו כקרבן ממש⁵⁷.

לפי־זה מובנים דברי הריטב"א: "שהיו מבערים במזבח בפני עצמו מן העצים שהתרבו (שהתנדבו) וזה היה קרבן העצים .. וזה מוכיח כי קרבן עצים ממש הוא ולא שאר קרבנות שהיו מביאין באותו יום" – גם לדעתו הביאו את העצים למערכה, כמשתמע מן הפשט, אך הוא בא לשלול את

הערות

52. ועפ"ז מובן בפשטות מה שהשמיט הרמב"ם בפי"ד דמעה"ק ה"ב הדין דאין שנים מביאין עצים. וי"ל שלכן הביא הרמב"ם בפיה"מ מנחות (וכן רבינו גרשום שם) הכתוב "אדם כי יקריב מכם קרבן" ולא הכ' "קרבן" שנאמר אצל "מנחה" כפרש"י, וכמפורש בתו"כ, כי הרמב"ם מפרש הסתם משנה אליבא דהלכתא – כת"ק, וא"כ מביאין עצים בשותפות (כדלעיל הערה 24). משא"כ התו"כ דלמד מקרבן מנחה (מפרש הרמב"ם ש)הוא לדעת רבי ולדעתו "כשם שאין שנים מביאין מנחה נדבה כך אין מביאין עצים" (ודלא כנ"ל (הערה 23) דלרבי א"צ לזה).
53. מנחות קד, ב. תו"כ (הנ"ל הערה 24. ועוד). רמב"ם שם רפ"ג. פי"ג ה"ב.
54. יד מלאכי כללי רש"י כו' אות א' וב'.
55. במשנה תענית דמפרש גם הענין. משא"כ בפרש"י לנחמי' (הנ"ל בהערה 38) דמפרש רק התיבות.
31.
56. ראה גבורת ארי תענית שם סד"ה קרבן עצים כו' "כדפרש"י עיקר כו' או שמא אפילו עצים הביאו כו'".
57. אבל אינו מפרט דיני קרבן עצים זה, משא"כ בפרש"י תענית יב, א מסיים "במס' מנחות אמרינן המתנדב עצים לא יפחות משני גזירין ועצים טעונין קמיצה טעונין הגשה כו'", כי עפ"ז (שהוא קרבן גמור) יובן ביותר מה ש"לא השלמנוהו (ת"ב) מפני שיו"ט שלנו הוא". וראה לעיל הערה 48 בפי' דברי הירושלמי שם. מל"מ הל' כלי המקדש שם. גבורת ארי למס' תענית שם (יב, א ד"ה דאמר ר"א כו'). עפ"ז מובן מש"כ המאירי בתענית במשנה קרבן עצים "וגדולי הרבנים פרשו קרבן עצים בדרך אחרת כו'".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.