29

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

האפשרות שהיה זה קרבן נפרד, מסוגי הקרבנות הרגילים, אלא שהקרבן היה "מן העצים שהתרבו (שהתנדבו)"58 – חלק מן העצים שנודבו למזבח59 הוקרבו60 כ"קרבן עצים"61.

ולפי־זה מובן, לדעת רש"י והריטב"א, שבתשעת הזמנים אכן נידבו המשפחות את העצים באופן של שותפות משפחתית, והדבר היה אפשרי מפני שזה נעשה רק לגבי העצים למערכה, ואילו לקיחת העצים להקרבת "קרבן עצים" על המזבח לא נעשתה בשותפות, אלא עבור כל יחיד בנפרד62.

ח. דוגמאות לשיטת רבי וחכמים מסדר זרעים

ויש־לומר, שבמחלוקת שבין רבי לבין חכמים לגבי קרבן העצים נוקט כל אחד כשיטתו במספר מקומות בש"ס, ומהם:

בסדר זרעים, במסכת ברכות63, נאמר: "קריאת שמע ככתבה – דברי רבי, וחכמים אומרים: בכל לשון" – רבי סובר שחובת קריאת שמע צריכה להתבצע עם כל הפרטים, כפי שהפרשיות כתובות בתורה, כולל הפרט של "ככתבה".

ואילו חכמים סוברים, שאפשר "בכל לשון", ודי בכך שתוכן הענין הוא קריאת שמע.

אמנם הגמרא מסבירה את טעמיהם של רבי וחכמים: "מאי טעמא דרבי?

הערות

  1. 58. עפ"י המבואר בפנים אולי יש לקיים הגירסא שבדפוס "שהתרבו".
  2. 59. וי"ל (בדוחק) שזהו שהביא הריטב"א "וכן אמרו כו' ששני גזירין היו קרבין עם תמיד כו'" לדוגמא נקט*, שמצינו הבאת קרבן ביחד עם עצים. וי"ל שלכן הביא שני גזירין עם תמיד של בין הערביים ולא עם תמיד של שחר, כי ב' גזירין בבקר באים בהמשך לסידור המערכת (ראה יומא כד, ב. ובפרש"י שם ד"ה בהאי פליגי. ומי שזכה בתרומת הדשן זכה בסידור המערכה וסדור שני גזרי עצים (שם כז, ב. וש"נ)) משא"כ דתמיד של בין הערביים.
  3. 60. ולפ"ז הרי זה כדוגמת עצים דיחיד שבירושלמי הנ"ל (בהערה 50), שבפשטות "עצים למזבח וגיזרים למערכה" הוא שמביא שניהם, העצים מביא למזבח כקרבן, וגיזרים למערכה – לצבור (משא"כ דעת הרמב"ם (הנ"ל שם) "עצים או גזרים"), ולכן "אסור בהספד ותענית ומלעשות בו מלאכה בו ביום". וראה קרבן העדה פסחים שם "תנא והדר מפרש כו'", ועפ"ז הרי"ז כדעת רבי (לר"פ) במנחות ד"עצים צריכין עצים" (ראה פרש"י שם (כ, ב) "יביא עצים אחרים להסיקן", ושם (קו, ב) "בעצי הקדש כשאר קרבנות"). וראה מכתבי תורה מכ' קמח מתחלתו. אבל להעיר דבירושלמי הל' "הרי עלי עצים כו'". ובתוד"ה מלמד מנחות (כ, ב) "הא דפליג הכא כו' היינו כשאמר הרי עלי כו' עצים אלו למזבח כדתניא בתוספתא כו'".
  4. 61. אבל צ"ע אם יש לפרש כן באוצה"ג (הובא לעיל הערה 29) דשם משמע שהי' רק קרבן בפ"ע. [אבל י"ל דכ' רק מה שצריך להשמיענו בקרבן העצים משא"כ עצים למערכה פשיטא היא]. וכן לאידך לפי' *) דמזה שדייק וכתב שני גיזרין היו קרבין עם תמיד כו' ולא "דמצינו הקרבן שני גיזרין (וכיו"ב)" – ע"ד מ"ש בפיה"מ מנחות קו, ב. פרש"י שם כ, ב. ושטמ"ק שם אות ז. ראב"ד בפי' לתו"כ שם – משמע, דאין כוונתו להביא ראי' דמצינו הקרבה מיוחדת של עצים לבד ממערכה, אלא כבפנים. השני דר"י מלוניל (הנ"ל הערה 27) משמע שהי' רק עצי המערכה.
  5. 62. ראה פרש"י להרי"ף מגילה שם "יצא זה דנדבה היא ושל יחידים". ובריטב"א הנ"ל "שאין קרבן עצים יו"ט (אלא) לכל א' וא' ביומו". אבל בפשטות כוונתו"כל א'" – כל משפחה.
  6. 63. יג, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה ב מאותו ספר שם קו, ב
  2. תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א מנחות קו, א