על הדף
לקוטי שיחות כרך לג י"ב י"ג תמוז שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
מסור לבני אדם, שבשכלם יכריעו שענינים מסוימים אלה ביהדות הם חובה, משא"כ ענינים אחרים — אלא כל פרט ופרט שבתורה, עד לחידוש של תלמיד ותיק, ואפילו מנהגי ישראל שנתחדשו בדורות האחרונים (ונתקבלו ברוב תפוצות ישראל) — ה"ה חלק מתורתנו הקדושה, שהיא תורת ה', תורה מן השמים, שניתנה למשה מסיני (כי אפילו מנהג ישראל — תורה הוא).
8 ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ, ב). רמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. וראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וע"ז באה ההוראה שגם צבע, גוון החיצוני, הוא חלק ממין חי', שדברים כציור חיצוני צריכים להעשות מתוך חיות, וחיות הבא מעצם הנשמה, וכמה ממנהגי ישראל שרשם למעלה יותר מכמה עניני דינים, ומנהג ישראל תורה היא, מנהג מבטל הלכה, וכתשובת הרשב"א הידועה בזה.
46 ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ, ב). מהרי"ל, הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בדף זה
הקשר האמור מתבטא עד למעשה בפועל, על ידי מעשה המצוות ומנהגי ישראל, שגם הם "תורה", מנהגים שנתקבלו על ידי כלל ישראל, מנהגים של רבים בישראל, או של קהילה קדושה בישראל וכו'.
54 מנהגי ישראל, שגם הם "תורה" : ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ, ב). ושם: מנהג אבותינו תורה היא. ועד"ז במהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. ובמנהגים ישנים מדורא ע' 153: והמנהג תורה היא. וראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות נח
מקור מפורש
בדף זה
ופשוט, אַז עס דאַרף זיין די השתדלות אין אַלע תרי"ג מצוות, ביז אין אַ דקדוק קל של דברי סופרים, און אויך אין אַ מנהג ישראל [וואָס מנהג ישראל תורה הוא],
77 ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ, ב). ובכ"מ (ראה לקו"ש ח"ד ע' 1080. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות משיחות ש"פ בהר, ט"ו אייר ול"ג בעומר ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ס'איז אַ מנהג ישראל (תורה היא) משנים קדמוניות אַז בל"ג בעומר — יום ההילולא דרשב"י ויום שמחתו דרשב"י — פאַרנעמט מען זיך במיוחד (ספּעציעל) מיט אידישע קינדער, אינגעלעך און מיידעלעך, מ'נעמט זיי אַרויס אין פעלד, אָדער אויף אַ תהלוכה, אָדער מ'מאַכט פאַר זיי אַ מסיבה וכיו"ב, לכבוד יום שמחתו של רשב"י.
1 ראה תוד"ה נפסל — מנחות כ, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות מנחם אב
מקור מפורש
בדף זה
ע"פ מנהג ישראל אשר תורה היא לקדש הלבנה דוקא במוצאי ט"ב,
4 מנהג ישראל. . תורה היא : ראה תוד"ה נפסל — מנחות כ, ב. מהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורה ע' 153. וראה ירושלמי פסחים פ"ד, ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בדף זה
ודאי עתה המועד המתאים לאחל לכל אחד ואחת, בתוך כלל ישראל, בהתאם למנהג ישראל, שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.
145 מנהג ישראל : אשר מנהג ישראל תורה היא — ראה תוד"ה נפסל — מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפא. וראה בהנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ח הערה ד"ה זה (לקו"ש חל"ד ע' 333).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד מטות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
החודש נקרא בשם "אב" עוד מתקופת התרגום, אבל מנהג ישראל תורה היא, שבברכת החודש אומרים "מנחם אב".
30 ראה ירושלמי פסחים פ"ד, ה"א. ובתוד"ה נפסל (מנחות כ, ב): מנהג אבותינו. וראה ג"כ מנהגים ישנים מדורא ע' 153. מהרי"ל הובא ברמ"א שו"ע יו"ד סשע"ו, ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
4 ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ, ב) ירושלמי פסחים פ"ד ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
5) ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
2 מנהג ישראל תורה היא: ראה תוד"ה נפסל מנחות כ, ב. ירושלמי יבמות רפיייב. ומב"ם הל' ממרים פ"א ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
6 ***) שתורה היא (ראה ירושלמי פס" חים פ"ד ה"א. בתוד*ה נפסל (מנחות כ, ב): מנהג אבותינו. וראה גם מנהגים ישנים מדורא ע' 155. מהרי"ל הובא ברמ"א שו"ע
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
1 תוד"ה נפסל -- מנחות כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
אך עדיין נדרש הסבר, כי לגבי "מתנדבין עצים" מובאת בגמרא מחלוקת:
10 מנחות כ, ב. קו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
אבל גם לשיטת הראב"ד הכרחי לומר, שהעצים לא היו, לדעת חכמים, קרבן גמור (כדעת רבי).
39 ראה תוד"ה מלמד מנחות כ, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
7 ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ, ב). ירושלמי פסחים פ"ד ה'א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
9 ראה תוד"ה נפסל -- מנחות כ, ב. ירושלמי פסחים פ"ד ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
0 תוד"ה נפסל מנחות כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
6 תוד"ה נפסל -- מנחות כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
נאמר בגמרא:
5 מנחות כ, ב; קו, ב – הובא במפרשים הנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
כשיטת רבי, שחלים על העצים כל דיני הקרבנות:
9 מנחות כ, ב. שם קו, ב. וראה תוספתא שקלים פ"ג, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ימים אחרונים דחג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ואם כל מנהג ישראל "תורה היא", על אחת כמה וכמה שכך הוא כשמדובר על מנהג מפורסם של רבותינו נשיאינו.
4 תוד"ה נפסל מנחות כ, ב. מהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153(והמנהג תורה היא). וראהירושלמיפסחיםפ"ד ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב תזריע שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
"מנהג ישראל תורה היא", ומובן, שגם מנהג זה הקיים בישראל "תורה היא".
2 ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ, ב). ושם: מנהג אבותינו תורה היא. ועד"ז במהרי"ל הובא ברמ"א שו"ע יו"ד סשע"ו ס"ד. ובמנהגים ישנים מדורא ע' 153 "והמנהג תורה היא". וראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מנהג ישראל אשר "תורה היא", לקרוא לחודש זה (בברכת החודש) – "מנחם אב".
5 ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
7 ראה תוד"ה נפסל -- מנחות כ, ב. ועד"ז במחרי"ל -- הובא ברמ"א שו"ע יו"ד סשע"ו ס"ד, וראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, השטן יודע שאי תקיעת שופר בערב ראש השנה הוא מנהג קבוע מאז ומתמיד, וטעמו הוא כדי לבלבל את השטן – בכל זאת, זהו מנהג אשר, ככל מנהג ישראל, תורה הוא, תורת אמת.
28 תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה זאת חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מכיוון שמנהג ישראל תורה היא, וכל ענייני התורה הינם בדיוק, מובן, שהשם "זאת חנוכה" משמעו כפירוש ומשמעות התיבות עצמן:
3 ראה תוד"ה נפסל מנחות כ, ב. מהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
6 ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. ביצה ד, סע"ב. רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ה ה"ה. תוד"ה נפסל -- מנחות כ, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ, ב)). וראה בהנסמן בלקו"ש חכ"ב ע' 56 הערה 2.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה כ
מקור מפורש
בדף זה
11 ראה תוד"ה נפסל מנחות כ, ב. מהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשעזו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 3. וראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה ירושלמי פסחים פ"א ה'א. תוד"ה נפסל -- מנחות כ, ב. וראה גם מנהגים ישנים מדורא עי 3. מהרי"ל -- הובא ברמ"א יו"ד סשע'ו סיד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
4 ראה תוד"ה נפסל -- מנחות כ, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ו) ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ, ב) וראה לקו"ש חכ"ב ע' 56 הערה 2.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
7 מנהג ישראל תורה היא: ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ, ב). ושם: מנהג אבותינו תורה היא. ועד"ז במהרי"ל הובא ברמ"א שו"ע יו"ד סשע"ו ס"ד. ובמנהגים ישנים מדורא ע' 153: והמנהג תורה היא. וראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ידוע מנהג ישראל (ש"תורה היא") שבל"ג בעומר יוצאים ילדי ישראל תלמידי החדרים אל השדה ומשחקים בקשת.
445 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ולאידך, רואים בפועל המנהג בכל תפוצות ישראל – "מנהג ישראל תורה היא" – שניתוספו כו"כ ימים שנקבעו ליום טוב על נס שנעשה לקהל, או על נס שנעשה לאדם מסויים, או על נס שנעשה לצדיק.
1063 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת קבלת פנים* - יו"ד אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ידוע ש"מנהג ישראל תורה היא".
1618 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' ויצא, יו"ד כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
גזיזת השערות – לא נזכרה בדברי הפוסקים, בראשונים ואחרונים כו', כיון שאין זה דין, וגם לא הידור מצוה, אלא "מנהג ישראל" ש"תורה היא".
20 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
מנהג ישראל (תורה היא) שתחילה ישנו ענין ה"באַדעקעניש", שהחתן מכסה את פני הכלה בצעיף, שזהו"ע של מקיף, ולאחרי כן נותן החתן לכלה טבעת, שזהו ג"כ ענין של מקיף – שזהו המקיפים הפרטיים של הכלה; ונוסף לזה ישנו ענין החופה, שזהו המקיף הכללי על החתן והכלה יחדיו.
91 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
זהו איפוא היסוד ל"מנהג ישראל" – "תורה היא" – שביחד עם סיום הש"ס, עושים גם חלוקת הש"ס לשנה הבאה, דאף שלכאורה ה"ז אותו ש"ס שכבר סיימו לימודו בשנה שעברה, הרי, לאמיתו של דבר, ה"ז דבר חדש לגמרי, וכמארז"ל "בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים", גם אם כבר למד ענין זה כו"כ פעמים.
69 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ב' י"ד אייר, פסח שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכח זה – נפעל למעלה ע"י כלל ישראל , שהנהיגו ע"פ "מנהג ישראל תורה" לקרוא את יום י"ד אייר בשם "פסח שני ".
15 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
נוסף על החיוב דקידוש, שישנו גם בשבת וראש-השנה – ישנו החיוב דשתיית יין, כיון שבזמן הזה הענין ד"ושמחת בחגך" הוא ע"י יין דוקא, ואפילו בחול-המועד.
5 וזהו הטעם למנהג ישראל – ש"תורה הוא" (ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. ועוד) – לשתות יין ביו"ט גם בתוך הסעודה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
מלבד זאת שמנהגי ישראל עצמם הם תורה, כמאמר "מנהג ישראל תורה היא" (ואפילו מנהג נשים), וא"כ, אין לשקול מה חשוב יותר, כמ"ש "אורח חיים פן תפלס", ובמילא אסור לוותר על שום דבר – הנה לבד זאת, היסוד הראשון של חינוך הוא:
37 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתרצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
והמענה לזה – שכל החומרות שקבעו רבנן, רבותינו שבכל דורודור, יש להם תוקף של תורה , כי "כולם ניתנו מרועה אחד" (כנ"ל), וגם ענינים שהם "מנהג" בלבד, הרי "מנהג ישראל תורה הוא", והעולם קיים על מנהג ישראל כמו על התורה עצמה.
59 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
אודות השמחה דשמח"ת, דובר לעיל, ששמחה זו אינה מתבטאת בלימוד התורה ובהשגת התורה, אלא מנהג ישראל – ש"תורה הוא" – שהשמחה מתבטאת בניגון וריקוד, שזהו ענין השייך לכאו"א, והכל שוים בו.
96 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' פ' ויגש, ליל נר ה' דחנוכה ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ולכן אקשר עתה את הענין האמור עם מנהג ישראל (ש"תורה הוא") ליתן "מעות חנוכה".
22 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר, שכיון שזהו מנהג שנקבע מכמה שנים, ה"ז בכלל "מנהג ישראל תורה היא", וכיון שה"מנהג" בכל עניני תורה הוא ש"מעליןבקודש" – צריך כאו"א להוסיף וליתן יותר ממה שנתן בשנים שלפנ"ז.
204 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וכיון ש"מנהג ישראל תורה היא", נכלל גם מנהג זה בהענין ד"מה שהוא מצוה לבניו לעשות הוא בעצמו עושה", ולכן, צריך הקב"ה ליתן לכל בנ"י – שהם בניו – "מעות חנוכה", דהיינו, השפעה נוספת, כמשנת"ל בהמאמר בענין סוד שורש וסוד תוספות.
55 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' ויגש, מוצאי נר ה' דחנוכה, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וכשם שישנו ענין זה בעשיית המצוות, כן הוא בענינים של "מנהג ישראל תורה".
29 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בדף זה
מ"מ רואים שמנהג ישראל – ו"מנהג ישראל תורה הוא" – לערוך שמחת בית השואבה גם בחוץ לארץ ואפילו משחרב ביהמ"ק.
6 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
נהוג אצל כל ישראל שהשמחה בשמיני-עצרת גדולה יותר משמחת חג הסוכות, ו"מנהג ישראל תורה הוא".
46 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. ועוד. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מיד בהתחלת החודש, בראש השנה – הרי מנהג ישראל (תורה היא) שבליל א' דראש השנה מברכים איש את רעהו בברכת "לשנה טובה תכתב ותחתם".
3 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. ועוד. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ג"כ הטעם שנהגו ישראל (ומנהג ישראל תורה הוא) לקדש בטבעת עגולה, לפי שענין האירוסין הוא המשכת המקיף.
13 ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכבר נהגו ישראל – ומנהגן של ישראל תורה היא – להמשיך את הסעודה מהיום ללילה (מי"ד לט"ו).
234 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם הטעם למנהג ישראל - "מנהג ישראל תורה הוא" - להוסיף בשבת בראשית בקניני מצוה ועניני שמחה יותר משאר השבתות (כולל גם שבתות מברכים), כאמור, שאופן העמידה בשבת בראשית נוגע על כל השנה כולה.
4 ראה תוד"ה נפסל - מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ומנהג ישראל תורה הוא לחלק מעות חנוכה.
30 ראה תוד"ה נפסל - מנחות כ, ב. ועוד. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ולהוסיף, שפורים הוא יום חול שמותר בעשיית מלאכה, שבזה מרומז שגם כאשר התורה נותנת רשות לעסוק ב"עובדין דחול", והוא עוסק בכך, תובעים ממנו באותה שעה הענין ד"ונהפוך הוא", "נקהלו ועמוד על נפשם" - שכל ענין של יהדות, תורה ומצוותי' (אפילו דקדוק קל של דברי סופרים, "ומנהג אבותינו תורה היא"), יהי' אצלו נוגע בנפש ("עמוד על נפשם"), שנוגע להחיבור דעצם הנשמה עם עצמות ומהות א"ס ב"ה.
68 תוד"ה נפסל - מנחות כ, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ויש לומר, שזהו גם הטעם הפנימי לאמירת חצי הלל [ע"פ מנהגם של ישראל ("מנהג ישראל תורה היא"), שלכן, יש שקו"ט בנוגע לאמירת הברכה] לאחרי ימים ראשונים דפסח - שגם לאחרי הגילוי דיצי"מ לפי שעה, שנמצאים עדיין בגלות , בבחינת "אכתי עבדי פרעה אנן" (שאז אין מקום לכאורה לאמירת הלל, כמו בפורים ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן"), אומרים "(חצי) הלל" כדי להמשיך ולפעול את הגאולה גם בזמן הגלות.
12 ראה תוד"ה נפסל - מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ומה צריך ללמוד עמהם – לא רק הענינים העיקריים של תורה ומצוות, לא רק מה שכתוב בפירוש בתורה שבכתב ובתורה שבעל-פה, אלא ללמוד עמהם גם מנהג, וגם מנהג כזה שקשור עם ציפור, היינו, לא עם עוד יהודי, אלא עם בעל חי, ואפילו בשבת שאז צריכים להיות כולו קודש – צריכים להתמסר לכך שילד יתן דייסא לצפרים, ויקיים מתוך חיות ולהט מנהג זה – מנהג ישראל תורה.
20 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 53. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
אבל האמת היא שזהו"ע ששייך לכאו"א מישראל – כדמוכח מזה שע"פ מנהג ישראל (תורה הוא ) נאמר
208 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
גם יהודי פשוט משתדל להדר בעניני תומ"צ, אפילו בנוגע לדקדוק קל של דברי סופרים, ועד למנהג ישראל תורה הוא ; ועאכו"כ כשמדובר אודות הבעש"ט, נשיא החסידות בדורו ובכל הדורות שלאח"ז, ובנוגע למצוה מן התורה, שמקיימים אותה במשך שבעה ימים , ומצוה כללית , שנוגעת לכל השנה כולה, ובפרט ע"פ המבואר בחסידות שמצות סוכה באה בהמשך לעבודת התשובה דיוהכ"פ.
351 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע לקיום מנהג ישראל בגלל ש"תורה היא" – אין הגבלה אם זהו מנהג שיש בו "הרבה טעמים", או רק טעם אחד?
1293 ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד אור ליום ד' פ' פינחס, כ"א תמוז ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
כאשר יהודים נפגשים, הרי מנהג ישראל – "מנהג ישראל תורה הוא" – שפותחים באמירת "שלום עליכם" , ועונים "עליכם שלום".
549 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
אלא, שאז הי' ענין הקירוב והיחוד רק בקדש הקדשים, ואילו בגילוי בעולם הי' ענין של חורבן; משא"כ עכשיו, ע"י העבודה שבזמן הגלות – הנה כאשר מברכים חודש אב, הרי מנהג ישראל (תורה הוא ) שקורין החודש " מנחם אב", שמשמעותו היא שהאהבה העצמית באה
598 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, ב' מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם הטעם למנהג ישראל – תורה הוא – שכאשר פוגשים יהודי, אומרים לו:
693 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' חוקת, ג' תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
מנהג ישראל – ש"תורה הוא" – שמשתדלים לקשר כל דבר עם ענין של תורה.
488 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, ז' תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בנוגע לסדר ימי השבוע, שהתחלתם מיום ראשון, כידוע ש"כל יום א' הוא ממש יום ראשון כמו יום א' של ששת ימי בראשית", "שהרי אנו מונין (באמירת "השיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש" , ע"פ מנהג ישראל ש"תורה הוא" ) היום יום ראשון בשבת יום שני כו' עד יום השבת הוא יום שביעי ..
526 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
שלעת"ל יהיו ב' המעלות ("קוממיות", ב' קומות), והפלוגתא היא, שלדעת ר"מ יהיו שניהם באדם אחד שקומתו תהי' מאתיים אמה (מאה אמה דאו"י ומאה אמה דאו"ח), ולדעת ר"י יהיו שניהם (לא רק באדם אחד, אלא גם) באותה תנועה (שב' הקומות יהיו כלולים במאה אמה), בדוגמת ביהמ"ק (היכל וכתליו ) שבו הי' ב' הענינים ביחד – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש ח"ז ע' 198 ואילך.
1961 דאף שבפסוק (תושב"כ) נאמר רק "תבנית היכל" (תהלים קמד, יב. ב"ב שם), הנה תושבע"פ מגלה ומפרשת שענינו של ההיכל מתבטא לא רק בהיכל עצמו – פשיטות, אלא ב"היכל וכתליו", שגם מהתחלקות עושים אחדות.
וענינו בעבודה – שגם מענין המחיצות (כתליו) עושים קדושה, שזהו"ע ד"ממלכת כהנים וגוי קדוש" (יתרו יט, ו), וכמשנ"ת (בהתוועדות דחג השבועות בשנים הקודמות (ראה ד"ה ועתה אם שמוע דיום ב' דחה"ש תשי"ז (תו"מ ח"כ ע' 29 ואילך). וש"נ)) שהו"ע העבודה (לא רק בקיום המצוות, אלא גם) ב"קדש עצמך במותר לך" (יבמות כ, א), ולא רק ב"קדש עצמך במותר לך" "שהוא מדאורייתא" (כמ"ש בתניא פ"ל), אלא גם בדקדוק קל של דברי סופרים, ואפילו מנהג ישראל ש"תורה הוא" (ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
וכן בחג הסוכות – בנוגע לשמיני-עצרת (יו"ט ראשון) ושמחת- תורה (יו"ט שני) – הנה אף שהשמחה דשמע"צ גדולה יותר מהשמחה דחג הסוכות (ושמחת בית השואבה), הרי היא עדיין בערך כו', ואילו השמחה דשמח"ת היא באין ערוך, כמנהג ישראל ש"תורה הוא" .
432 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
זוהי איפוא הדרך בעבודת השם שסלל עבורנו נשיאנו, בנוגע להתעסקות עם הזולת וגם עם עצמו – כאמור לעיל (סי"ב ואילך) שמכל אחד דורשים לפי כחו, אבל, אסור להסתפק בצעד הראשון, אלא צריכים להמשיך וללכת בדרך העולה בית א-ל, עד שיגיעו ל"מרום הרים" – לקיום כל תרי"ג מצוות, עם דקדוקי סופרים ומנהגי ישראל אשר תורה הם .
131 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
כפי שרואים במנהג ישראל (תורה הוא ) שבפורים יש שמחה מיוחדת אצל ילדים קטנים, בהכאת המן וכו' וכו', ביתר שאת משאר ימים טובים ומועדים שבכל השנה כולה,
582 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה הוא לא רק כשיש צורך בטהרה מעבירות חמורות, שאז הכל מודים שזקוקים לעזר של הקב"ה, ובאופן שתחילה צריך להיות ענין של הזאה – "וזרקתי עליכם מים טהורים", ולאחרי כן "וטהרתם", אלא גם הטהרה מעבירות קלות (עד לדקדוק קל של דברי סופרים, ומנהג ישראל ש"תורה הוא" ) היא באופן ש"מקוה ישראל ה' ..
234 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ידוע שרבותינו נשיאינו בכלל, וכ"ק מו"ח אדמו"ר בפרט, עוררו ועסקו בלהט ("זיך געקאָכט") לאסוף ולקבץ את כל המנהגים הקשורים עם פסק הלכה (שהרי "מנהג ישראל תורה היא" , ומכ"ש מנהגים הקשורים עם פסק הלכה) – מנהגי הרביים או מנהגי חסידים הראשונים ברי סמכא (בכתב או בע"פ), וכן כתבי ("ביכלאַך") חסידות, מכתבים, רשימות ושיחות קודש.
1096 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדמה – שאע"פ שההסתלקות היתה לפני שנים רבות, ולכאורה, מהי שייכותה לשנים שלאח"ז עד לשנת תשכ"ז, הרי מזה שרואים "מנהג ישראל" (ש"תורה היא" ) בנוגע לשמירת "יאָרצייט", מובן, שבבוא יום ה"יאָרצייט" בכל שנה נפעל מעין הענינים שנפעלו בפעם הראשונה.
1798 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, כיון ששתי השמות נאמרו בתורה, בתושב"כ ובתושבע"פ, וגם ע"פ מנהג ישראל ש"תורה הוא" , בהכרח לומר ששתי השמות קשורים זב"ז ושייכים זל"ז, ועד שכולא חד:
1602 ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא גם בנוגע להמנהג טוב בישראל, "מנהג ישראל תורה הוא" , לשתות ד' כוסות בסעודת אחרון של פסח, "סעודת משיח" – שאלו שלא קיימו מנהג זה באחרון של פסח, יכולים להשלים זאת עתה,
1881 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
בעניני העסק, שצריכים לעשותה באופן שיהי' "משאו ומתנו באמונה" , מבלי להיכשל ח"ו אפילו בדקדוק קל של דברי סופרים ומנהג ישראל ש"תורה הוא" ,
1070 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"א אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ יש להוסיף בהידור בקיום המצוות – כפי שרואים שמנהג ישראל בחודש אלול להדר במצוות יותר מאשר במשך כל השנה, והיינו, שאף שגם במשך כל השנה מהדרים במצוות, הרי בעניני תומ"צ אין הגבלות, ואין זה בגדר של "בל תוסיף" , כמו בנוגע לכל הענינים של מצוות דרבנן, דברי סופרים, עד למנהג ישראל (תורה הוא ), שנכללים בתרי"ג מצוות.
1535 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכמנהג ישראל (תורה הוא ) שהשמחה דשמע"צ ושמח"ת היא שמחה יתירה משמחת כל המועדים.
207 ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. וראה ג"כ מנהגים ישנים מדורא ע' 153. מהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
מנהג ישראל – ו"מנהג ישראל תורה היא" – לשמוח עם התורה בשמחת-תורה באופן מסויים:
312 ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
מנהג ישראל – ש"תורה הוא" , ובפרט מנהג הקשור עם תורה – שבחלוקת הש"ס אומרים דבר-תורה ("עטלעכע ווערטער"), לכל-הפחות מעין "הדרן", בנוגע לסיום ובנוגע להתחלה:
1051 ראה ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, למרות דברי המדרש ש"צריך לקלס כו'", הרי אין זה מנהג העולם – לא רק "מנהג העולם " מלשון העלם והסתר , אלא גם מנהג בנ"י שמנהגם תורה הוא .
973 ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
או ענין של דרוש בלבד, הרי כיון שנאמר ע"י בר-סמכא, ברור הדבר שיש לזה השתקפות גם בנגלה דתורה, ועד שזה נוגע להלכה או למנהג, ש"מנהג ישראל תורה הוא" .
506 ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
חודש זה נקרא עוד מן התרגום בשם "אב" , אבל מנהג ישראל תורה היא , שכאשר מברכים את החודש אומרים "מנחם אב".
834 ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. ובתוד"ה נפסל (מנחות כ, ב): "מנהג אבותינו". וראה ג"כ מנהגים ישנים מדורא ע' 153. מהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
אע"פ שגם בהכנסת אורחים העיקר הוא לקבל אותם בסבר פנים יפות (כמו הקבלת פני שכינה) – הרי בהכנסת אורחים צריך ליתן גם ענין של אכילה ושתי' בפשטות, כמנהגם של ישראל, והרי מנהג ישראל תורה הוא .
1422 ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
"שובה ישראל עד ה' אלקיך" , הרי נתבאר כמ"פ ששם ע"פ תורה והמקובל בישראל, "מנהג ישראל תורה הוא" , אינו רק סימן בעלמא, אלא שם שמורה על תוכן הענין, ובנדו"ד, שהשם "שבת שובה" מורה שענינו של השבת הו"ע התשובה –
196 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע לשמחה דשמע"צ ושמח"ת – רואים ב"מנהג ישראל" ש"תורה היא" שהשמחה של שמח"ת גדולה יותר .
998 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בנוגע לכל המנהגים – "מנהג ישראל תורה הוא" – שכולם הם ע"פ המסורה, כפי שנאמרו למשה מסיני .
1698 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
נהוג בכל מסיבה לומר לכל-הפחות כמה מילים אודות הטעם והענין שבגללו מתאספים יחדיו, ואע"פ שבודאי ידוע כבר הדבר לכל המסובים, הרי כן הוא המנהג, ו"מנהג ישראל תורה הוא" .
2214 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ואע"פ שידועה שיטת חוקרי ישראל שיש טעמים למצוות שצריך להבין אותם – כפי שמאריך הרמב"ם בספרו מורה נבוכים, וכמובן גם מדרושי חסידות שמבארים טעמי המצוות, על יסוד המבואר בכתבי האריז"ל (שהוא "פוסק" בקבלה), ומזה מובן שצריך להיות מנהג ישראל (ש"תורה הוא" , ויש בו התוקף דמצות עשה ומצות לא תעשה, כנ"ל) להתבונן בטעמי המצוה עד מקום שיד שכלו מגעת, שעי"ז ניתוסף מתיקות ועריבות ("געשמאַק") בקיום המצוות – אעפ"כ, קיום המצוות צריך להיות בגלל ש"קדשנו במצוותיו וצוונו", ללא נפק"מ אם מבינים את טעם המצוה אם לאו,
1460 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
אעפ"כ, הרי זו חובה (וזכות) נעימה [וכמנהגם של ישראל, אשר מנהג ישראל תורה היא ] להודות ולברך את המברך, וע"ד "וכן למר" , שיש בזה עוד ענין , ובפרט שעי"ז שמברכים באה תוספת בהברכה,
2204 ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ, ב). ירושלמי פסחים פ"ד ה"א (לעיל ע' 199. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
אבל, אף שגם זה בכלל "מנהג ישראל תורה הוא" , לגרום ליהודי נחת-רוח וכו',
336 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
הוא המנהג בירושלים מכמה דורות, ומנהג ישראל תורה הוא .
644 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
" מנהג שבת הגדול"18, "מנהג" ולא "דין" – שאין הכוונה להקטין את הענין, אלא אדרבה, להגדיל את הענין, שהרי "מנהג ישראל תורה היא" , ועד שמצינו בנוגע ל"הקפות", "מנהג ותיקין" (כמ"ש בסידור), שיש בזה עילוי אפילו לגבי ההלכה למשה מסיני דניסוך המים בחג הסוכות, שהיא למעלה מניסוך היין שבכל יו"ט שנתפרש בתושב"כ, שזהו מצד גודל המעלה דמנהג ישראל דוקא .
264 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ובאמת מתחיל ענין החינוך עוד לפני שמתחיל לדבר – מיד לאחרי לידתו, שכבר אז צריך להזהר ולהקפיד על הניגון שמנגנים כדי להרגיע ולהרדים אותו, אף שלכאורה יכולים לחשוב שאין נפק"מ מהו הניגון – דכיון שמדובר אודות תינוק שיש לו נשמת חיים, ויש לנשמה אזנים פתוחות כו', אזי משפיע השיר על הנשמה ומותיר רושם על כל ימי חייו, ולכן הי' מנהג ישראל לנגן לתינוק שרק נולד ניגון שתוכנו אודות מעלת התורה ש"טוב סחרה מכל סחורה" ("די תורה איז די בעסטע סחורה"), יותר מכל ממתקים ("ראָזשינקעס און מאַנדלען") כו', וכידוע מ"ש הרשב"א אודות מנהג נשים זקנות, שיש בו כל התוקף ד"מנהג ישראל תורה היא" , ומכריע גם תשובה של גאון כו'.
2000 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
טובה לשנה החדשה, וכפי שרואים גם במנהג ישראל (ש"תורה הוא" ), שמהתחלת חודש אלול כותבים באגרות שלומים ששולחים איש לרעהו ברכת כתיבה וחתימה טובה, כיון שנמשכת לכאו"א כבר מהתחלת חודש אלול.
2022 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
אך יש להקדים ולהעיר, שאף שברכת החודש אינה אלא זכר בלבד, הרי נוסף לכך שבענין ה"זכר" ישנה החשיבות והמעלה ד"מנהג ישראל" ש"תורה הוא" , יש בו מעלה יתירה, שאין בו ההגבלות שבעצם הענין.
2178 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
מנהג ישראל – "תורה הוא" – שכאשר יהודים נפגשים יחד פותחים באמירת "שלום עליכם", ועד שמצינו בגמרא בנוגע לחיוב המענה על אמירת "שלום עליכם", שלולי זאת הרי זה בבחינת "גזילת העני בבתיכם" .
2351 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דראש השנה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ובנוגע לר"ה שחל בשבת – הנה לפועל המנהג בימינו הוא שאין הולכים לתשליך, ומנהג ישראל תורה הוא , אבל עדיין יש לעיין מהו המקור וטעם הדבר :
14 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכללות הענין בזה – שנוסף על ענין המצוות, שעל ידם מקיימים רצון העליון, כמו מצות תפילין, ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" , שמברכים עלי' "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו" – יש כח לבנ"י לקבוע מנהג, ו"מנהג ישראל תורה היא" , ועד שמצינו בירושלמי שמנהג מבטל הלכה, והיינו, שיש עילוי במנהג גם לגבי דין, ומהאי טעמא אין הדבר יכול לבוא באופן של דין ברור , אלא משאירים לבנ"י שיוסיפו ענין זה בתור מנהג ישראל.
1213 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך"49, וכן נקבע מנהג ישראל – ש"תורה הוא" – שבכל יום צריך להוסיף עוד נר.
2785 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
אבל כיון ש"שמא מילתא היא" , ובפרט שם שהוא ע"פ "מנהג ישראל תורה היא" , הרי מובן, שהשם "פרשת החודש" מורה גם על התוכן של הפרשה – ענין החודש:
86 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
דובר כמ"פ אודות מנהג רבותינו נשיאינו (מנהג ישראל – ועאכו"כ מנהג רבותינו נשיאינו – תורה הוא ) להתחיל ביאוריהם בהגדה מהפיסקא "הא לחמא עניא" , וטעם הדבר – לפי שבסימני ההגדה [שהם חלק מתורה, שהרי הובאו בפוסקים דנגלה דתורה ודפנימיות התורה] נקבע הסימן "מגיד" לפני הפיסקא "הא לחמא עניא", שמזה מובן, שכאן מתחיל עיקר הסיפור ביצי"מ.
555 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
שם – יכול להיות גם מצד ענין שבעולם, או מצד ענין שבעבודת האדם, או מצד מנהג ישראל ש"תורה הוא" ; אבל שמות הפרשיות – שהובאו בסידור הרס"ג וכו' – הם מצד התורה עצמה, היינו, שהתורה עצמה קובעת שמות אלו, ובתורה גופא (שנחלקת לתושב"כ ותושבע"פ) – תורה שבכתב (שהיא המקור שעלי' מיוסדת תושבע"פ, כרגיל בדרך הלימוד דתושבע"פ:
1762 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שזהו ענין ששייך לבנ"י, תורה ויהדות (שהרי זה שם שנקרא ע"פ מנהג ישראל ש"תורה היא" , ונוגע לשטרות של בנ"י שנעשים ע"פ תורה) – הרי מובן שכן היא המציאות ("עס איז טאַקע אַזוי"), שבחודש אב נוגע בעיקר וישנו הענין ד"מנחם", ענין הנחמה.
598 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנוגע לחודש אלול – שע"פ מנהג ישראל, ש"תורה הוא" , אומרים בכל יום תפלה מיוחדת :
1110 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מר-חשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, שנוסף לכך שכן הוא "מנהג ישראל" ש"תורה היא" , ועד שמנהג מבטל הלכה (כדאיתא בירושלמי ), הרי זה מתאים גם ע"פ הלכה.
1194 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וכפי שרואים בפועל במנהג ישראל, וכבר אמרו חז"ל "הנח להן לישראל אם אין נביאים הן בני נביאים הן", ובפרט ש"מנהג ישראל תורה הוא" , והרי ענין ה"תורה" הוא למעלה מ"נביאים", כמובן מזה שמניחים חומשים ע"ג נביאים, ולא להיפך (ונפק"מ לעוד כמה הלכות, כמו להציל משריפה בשבת כו' ).
1497 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
אמנם גם בשבת ישנו הענין דהכנסת אורחים ומתוך שמחה, כפי שרואים במנהג ישראל (ש"תורה היא" ), אבל אין בזה הכרח כמו ביו"ט –
1905 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בנוגע ליום הש"ק זה – שנקרא לא רק "שבת פרשת בשלח", אלא גם "שבת שירה" [כמנהג ישראל – "תורה היא" – שנתפשט בכל תפוצות ישראל, שלכן יש בו התוקף דמ"ע – "על פי התורה אשר יורוך", ומל"ת – "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך" , כפס"ד הרמב"ם ], כיון שבפרשת השבוע מדובר אודות שירת בנ"י – "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת" (וגם בהפטרה מדובר אודות ענין השירה – "ותשר דבורה" ).
478 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ולכן מצינו שמנהג ישראל (ש"תורה הוא" ) להזמין אורחים לשבת (ועד"ז – וביתר שאת – בנוגע ליו"ט).
589 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנוגע ל"קלות שבקלות", ועד לענינים של "דברי סופרים", ועד לענינים של "מנהג ישראל" ש"תורה הוא" .
1640 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
"בעבור שאקיים מצוותיו כגון פסח מצה ומרור הללו", והיינו, בשכר זה שיהודי מקבל על עצמו לקיים מצוות אלו, והרי קבלה זו נעשית כבר מבעוד יום [נוסף לכך שהקרבת הפסח היא ביום, ומצד זה נעשה ערב פסח יום מיוחד עם הנהגות מיוחדות , כולל גם בנוגע למצה, שאין אוכלים מצה בערב פסח, כיון שצריכים לקיים מצות אכילת מצה בליל הפסח , וכן בנוגע למרור (שבזמן הזה אינו מן התורה כמו מצה, אלא רק מדרבנן ), כמנהג ישראל (ש"תורה היא" ) שאין אוכלים מרור בערב פסח ], ולכן יכולים לפעול זאת כבר מבעוד יום.
953 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז שם סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וגם עתה שביהמ"ק אינו קיים, מנהג ישראל – ש"תורה הוא" – שאין אומרים תחנון "מר"ח סיון עד י"ב בו ועד בכלל דהיינו חמשה ימים אחר חג השבועות, כי החג יש לו תשלומין כל שבעה" (כמ"ש רבינו הזקן בסידורו השוה לכל נפש).
2091 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, אע"פ שהתק"ש שבאלול היא כמו התק"ש שבר"ה, יש חילוק ביניהם – שבחודש אלול אין זה מצוה (כמו בר"ה), כי אם מנהג [אלא ש"מנהג ישראל תורה היא" , ש"תורה" ענינה "אור", כמרומז בשם "אורייתא", "אור ייתא" , שמורה על המשכת והבאת האור בכל הענינים, וגם תורה מלשון הוראה , כיצד להתנהג בכל הענינים], והיינו, שאע"פ שאין עושים מזה מצוה, אלא נשאר רק מנהג, הנה בהיותו מנהג, יש בו אותו ענין של תק"ש כמו בר"ה.
1017 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
תורה הוא" צ"ל שמחה גדולה ביו"ט, משא"כ בשבת – הרי בשבת ישנו ענין העונג, וגם הקדושה של שבת היא למעלה מהקדושה של יו"ט, ועד שעניני היו"ט שבשבוע של שבת זו, מתעלים לקדושה נעלית ביותר ביום השבת שלאח"ז, ובמילא גם לתענוג נעלה יותר.
1380 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
בחנוכת המשכן – הקריבו ריבוי קרבנות, הרבה יותר מהקרבנות שמקריבים בעבודה היום-יומית, ועד לחידוש בעבודה שלא מצינו במקום אחר – קטורת ליחיד, שענין זה הי' אך ורק בחנוכת המשכן, באופן של "הוראת שעה" .
1595 מנחות כ, ריש ע"ב. הובא בפרש"י עה"ת נשא ז, יד. וראה לקו"ת נשא כט, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר, שבזמן הש"ס היתה הנהגה זו (להוסיף בכל לילה עוד נר) נחשבת ל"מהדרין מן המהדרין"157, אבל עכשיו, ע"פ "מנהג ישראל תורה הוא" , צריכה להיות ההנהגה ע"פ תורה באופן שבכל לילה צריך להוסיף על הלילה שלפנ"ז, וזאת – לא בגלל שלפנ"ז לא הי' מעמד ומצב של "קודש", כמובן מהכלל "מעלין בקודש" גופא, היינו, שזהו "קודש", אבל ב"קודש" גופא צ"ל " מעלין בקודש".
2148 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
אלא זהו ענין ע"פ "מנהג ישראל" ש"תורה הוא" , כיון שאכן יש שייכות בין ימי השבוע לפרשה שקורין בתורה בשני וחמישי ושבת בשבוע זה, וכידוע הוראת רבינו הזקן שצריכים ללמוד הוראות מפרשת השבוע בנוגע למאורעות וענינים של השבוע.
1163 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וע"פ המדובר כמ"פ בנוגע לשמות הסדרות, שכיון שזהו שם ע"פ מנהג ישראל ש"תורה היא" , הרי זה (לא סתם שם, אלא) שם שמורה על תוכן הענין, ועד"ז בנוגע להתחלת ענין שמורה על (וכוללת את) כל הענין כולו, כפי שרואים בענין של ראשי-תיבות (שזהו לימוד בתורה גם בנוגע להלכה בפועל ) – הרי מובן, שהשם "ויקרא" מורה על התוכן של (הפרשה ו)הספר כולו,
2765 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
אבל אעפ"כ, הרי ישנו מנהג ישראל (ש"תורה הוא" ) בנוגע לציון שבעים שנה כפשוטם (כמ"ש בחות יאיר והובא בפרי מגדים וכו' ).
607 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
" ואברכה מברכיך" , שהקב"ה (עצמו) יברך אותם – הרי בכל זאת מנהגן של ישראל (אשר מנהג ישראל תורה היא ) לברך את המברך.
1344 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
שבזה נכלל גם שם הפרשה (כפי שנקבע בהשגחה פרטית), שעם היותו רק מצד מנהג ישראל, הרי "מנהג ישראל תורה היא" , ולכן הרי זה ענין נצחי, ולא עוד אלא שבענינים הנצחיים שבתורה גופא הרי זה
700 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
אם יש צורך בהכנה ולימוד – הרי זה יכול להיות במשך כל השנה כולה, כדי שיוכל לתקוע בבוא זמן החיוב – ביום א' או ביום ב' דר"ח אלול; ואם החיוב מתחיל רק ביום ב' דר"ח – מהו תוכן המנהג ("מנהג ישראל תורה הוא" ) שביום א' דר"ח תוקעין להתלמד?
1333 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכפי שמצינו בפ' נשא שבחנוכת המשכן הקריבו הנשיאים ריבוי קרבנות, ועד שהי' אז ענין נפלא – קטורת ליחיד על מזבח החיצון .
417 מנחות כ, ריש ע"ב. הובא בפרש"י שם, יד. וראה גם תו"מ חס"ו ע' 210. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע), אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ולכל לראש, הענין דתקיעת שופר שבר"ה, וכמנהג ישראל (תורה הוא ) לתקוע מאה קולות , הנה ענין זה נמשך ומתגלה בחג הסוכות, כמבואר בספרים בענין סכך הסוכה, שסכך הוא בגימטריא מאה, כנגד מאה קולות דתק"ש.
574 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
"אני נבראתי לשמש את קוני" , ככל ענין הקשור עם תורה, כולל גם "מנהג ישראל" ש"תורה הוא" , ועאכו"כ סיפור שמפרסם נשיא בישראל אודות נשיא שלפניו , במכ"ש וק"ו מהוראת הבעש"ט , שכל דבר שיהודי רואה או שומע, יש בו הוראה בנוגע אליו, כיצד לחיות את חייו באופן שישמש את קונו.
659 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכמו בענין המצוות, שישנו ענין כללי שהוא בשוה בכל המצוות, שעל ידם מקיימים רצון ה', וישנו ענין פרטי בכל מצוה שבו היא חלוקה משאר המצוות (מהמצוות שנתפרשו בתורה, עד למצוות שהם רק מנהג ישראל, אלא ש"מנהג ישראל תורה הוא" ).
199 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
"בא", כפי שנקראת מכו"כ שנים ע"פ מנהג ישראל ש"תורה הוא" (ובפרט שכמה שמות פרשיות התורה הובאו כבר בסי' הרס"ג ), וכיון שזהו השם של כל הפרשה (כולל גם ההפטרה שקורין לאחרי הפרשה), שע"י השם נמשכת חיות הדבר, כידוע תורת הבעש"ט והמגיד בפירוש מ"ש "נפש חי' הוא שמו", הרי מובן שבשם זה נכלל התוכן של הפרשה, ובודאי יכולים ללמוד ממנו הוראה.
439 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובכל אופן, כבר נקבע המנהג ללכת לשמח יהודים בכל הימים טובים, ומנהג זה מביא לידי הוספה בתומ"צ, באהבת ה' ואהבת ישראל, כך שזהו בודאי (ללא ספק) מנהג טוב, שהוא בכלל "מנהג ישראל תורה היא" , שניתוסף דוקא מצד המעמד ומצב ד"אכשור דרא" (בתמי') , אע"פ שבדורות שלפנ"ז לא היו זקוקים לכך.
2177 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ומזה מובן גם בנוגע למנהגי ישראל, ש"מנהג ישראל תורה היא" – שאפילו ענין שנקבע לכתחילה בתור מנהג, הנה לאחרי שנתקבל אצל רבים מישראל, שעושים זאת מתוך התעוררות, הרי זה גופא הוכחה וראי' שזהו האמת.
185 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובנוגע לחלק האגדה שבתורה – הנה ע"פ מנהג ישראל (ש"תורה היא" ), שכאשר לומדים עם אנשים פשוטים, שמאיזו סיבה שתהי' אינם שייכים לחלק הפלפול שבתורה או ללימוד ענין עמוק בכלל, לומדים עמהם שיעור ב"עין יעקב", חלק האגדתא שבתורה, כיון שזהו לימוד שמובן בפשטות לכל אחד מישראל,
870 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. מהרי"ל – הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. מנהגים ישנים מדורא ע' 153. שו"ע אדה"ז או"ח סוסק"פ. סתל"ב סי"א. סתנ"ב ס"ד. סתצ"ד סט"ז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש, ה'תש"מ
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט לפי המבואר בדרושי בעל ההילולא שסכך הסוכה [שהוא עיקר הסוכה, והסוכה נקראת ע"ש הסכך] נעשה מענן הקטורת דיום הכפורים, וידוע גם דסכך בגימטריא מאה כנגד מאה קולות דשופר שנהגו ישראל (דמנהג ישראל תורה היא) לתקוע בראש השנה.
32 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשל"ז
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ בשמח"ת, ובפרט בהקפות, מנהג ישראל (שתורה היא) שכל ישראל (אנשים נשים וטף) שמחים בה, לפי ששמחה זו היא למעלה ממדידה והגבלה.
14 ראה תוד"ה נפסל, מנחות כ, ב. ושם: מנהג אבותינו תורה היא. ועד"ז במהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ד רסט"ז. ובמנהגים ישנים מדורא ע' 153: והמנהג תורה היא. ובשו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ: ומנהגן של ישראל תורה היא. וראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ז) וע"פ כל הנ"ל יובן גם הקשר דהסתלקות רשב"י עם ספירת העומר, ועד שיום הסתלקותו נק' (ע"פ מנהג ישראל תורה היא) בשם ל"ג בעומר.
92 ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. ושם: מנהג אבותינו תורה היא. ועד"ז במהרי"ל הובא ברמ"א יו"ד סשע"ו ס"ד. ובמנהגים ישנים מדורא ע' 153: והמנהג תורה היא. וראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) פסקי הסדור - סדר הכנסת שבת
מקור מפורש
בדף זה
(אבל אין לסמוך כלל להקל על פי מה שכתב הרב בית יוסף בשלחן ערוך הלכות שבת בשם יש אומרים, והיא דעת רבינו תם וסיעתו , שעד כדי הילוך ג' מילין ורביע, שהוא קרוב לשעה בינונית , אחר השקיעה הוא יום גמור, ואחר כך מתחיל בין השמשות דרבי יהודה, והוא כדי הילוך ג' רבעי מיל, שאז הוא זמן צאת הכוכבים ולילה ודאי, כמארז"ל שמשקיעת החמה עד צאת הכוכבים הוא כדי הילוך ד' מילין.
2978 ספר הישר סי' רכא. תוס' שבת לה, א ד"ה תרי. פסחים צד, א ד"ה רבי יהודה. מנחות כ, ב ד"ה נפסל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'תרפח
מקור מפורש
בדף זה
במענה על כתבו מא' לחד"ז על אדות חיזוק וקיום המנהג לקרא את העולים לתורה בשמם ושם אבותיהם, הנה מנהג ישראל תורה היא , ומנהג זה ביחוד, לבד זאת שהוא מעורר את זכות הנשמה, ולבד מצות כבוד אבות, הנה בהזכרת שמות האבות, נשמות האבות מעוררות רחמים ונושאות רנה ותפלה בעד ילידיהם ומשפחותיהם להוושע בכל הדרוש להם.
1510 מנהג ישראל תורה היא: ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפ. סתל"ב סי"א. סתצ"ד סט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"ט רשימה
מקור מפורש
בדף זה
מנהגן של ישראל תורה היא.
2 תוד"ה נפסל מנחות כ, ב: מנהג אבותינו תורה היא. וראה ג"כ מנהגים ישנים מדורא ע' 153. מהרי"ל הובא ברמ"א בשו"ע יו"ד סשע"ו ס"ד [וראה לקמן ע' 348].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"י חורף
מקור מפורש
בדף זה
א) מנהגי תורה, וואָס דער מנהג איז תורה, כמאמר מנהג אבותינו תורה הוא (מנחות כ, ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות חנוכה
מקור מפורש
בדף זה
מפרש רבינו תם (מנחות כ, ב ד"ה נפסל):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר