אור לי"ג תשרי, הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש, ה'תש"מ.

בס"ד. אור לי"ג תשרי, הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש, ה'תש"מ^*.

בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות (והטעם על זה) למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מארץ מצרים גו'¹. ומלשון הכתוב ( למען ידעו גו') למדים² שידיעה זו היא (לא רק ענין בכוונת המצוה, אלא) חלק בקיום המצוה (כדמוכח גם מלשון כ"ק אדמו"ר הזקן בשולחנו³). וידועים דיוקי רבותינו נשיאינו בזה, מה נוגע כ"כ ידיעה זו⁴ עד שהיא חלק מהמצוה. וגם מהו בסוכות תשבו, הרי סוכה הוא בחי' מקיף וענין ההתיישבות (דתשבו כולל גם הפירוש דהתיישבות) שייך בבחי' פנימי דוקא⁵, ומזה שאומר בסוכות תשבו מוכח שגם לאחרי הישיבה נשאר הוא בחי' מקיף⁶, וענין ההתיישבות צ"ל בבחי' המקיף. גם צריך להבין מ"ש כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, הרי הציווי בסוכות תשבו הוא לכל ישראל ומה מוסיף דכל האזרח בישראל ישבו בסוכות⁷ ובהציווי בסוכות תשבו אומר שבעת ימים משא"כ בהציווי כל האזרח גו' אומר ישבו בסוכות סתם⁶. והנה מפסוק זה (כל האזרח בישראל ישבו בסוכות) למדים⁸ דכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת. וצ"ל, הרי ענין האחדות דכל ישראל (ענין אתם נצבים היום כולכם⁹) הוא גם במשך כל השנה, ועד שמצות אהבת ישראל [שהטעם לזה הוא לפי שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה (ענין האחדות) כמבואר בתניא¹⁰] היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא¹¹, היינו שכל מצוה היא כמו פירוש ופרט בענין האחדות דכל ישראל¹², ולמה מודגש זה במצות סוכה דוקא. וגם צריך להבין מ"ש (לפנ"ז¹³) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, וידוע¹⁴ שמצוה זו יש לה שייכות לענין הסוכה, שלכן מצוה מן המובחר שנטילת ד' מינים תהי' בסוכה¹⁵. דזהו גם השייכות דנטילת ד' מינים לבחי' הדעת (בדוגמת למען ידעו דסוכה),כדאיתא בכתבי האריז"ל¹⁶ שענין כוונת הנענועים דלולב הוא להמשיך דעת לנוק' דז"א העומדת בחזה דז"א (שלכן צריך שהלולב ומיניו יגעו בחזה).

ב) ויובן זה בהקדם ענין המשכת המקיף בהתיישבות (בסוכות תשבו) בעבודת ה' כמו שהוא במשך חיי האדם בכלל, ועד"ז בכל יום ויום. דהגם שענין זה בעיקרו הוא בחג הסוכות, בסוכות תשבו, מ"מ התורה כללות ופרטות נאמרה¹⁷, ויש מעין ענין זה גם במשך כל השנה. והענין הוא, הנה ב' הענינים דמקיף ופנימי בעבודת ה' בכלל הם אמונה והשגה. ותחלה צ"ל ענין המקיף דסוכה, ואח"כ צ"ל בסוכות תשבו, כי תחלת העבודה היא בבחי' אמונה. דכל אחד ואחד מישראל, מיד שיצא לאויר העולם, יש בו בחי' אמונה, כמארז"ל¹⁸ שישראל הם מאמינים בני מאמינים. דזהו תואר אמיתי ע"פ תורת אמת של כאו"א מישראל. ולאחרי שהגיע לחינוך וכו' ובא לכלל דיעה, הנה מה שתחלה הי' אצלו בבחי' אמונה ומקיף, נמשך בבחי' פנימיות והתיישבות, ועד שזה נעשה כל מציאותו. ומ"מ גם אז יש לו בחי' אמונה, כי לאחרי וע"י המשכת המקיף (מה שמקודם הי' בבחי' מקיף) בפנימיות, נמשך בחי' מקיף עליון יותר¹⁹, ומקיף זה הוא בבחי' אמונה. ועד"ז הוא במשך כל ימי חייו, דכל מה שמתעלה יותר בעבודתו ובהשגתו, הנה מה שבתחלה הי' אצלו בבחי' אמונה, נמשך בהבנה והשגה, והאמונה שלו היא בבחי' נעלית יותר [ובדוגמת כללות בנ"י, שבתחלה היו בכלל אוה"ע, שהאמונה שלהם היא רק בבחי' כח הפועל בנפעל, ואח"כ נתעלו כו' להיות אמונתם בבחי' סוכ"ע, וכמבואר בסידור שער חג המצות בתחלתו]. ועד שארז"ל²⁰ יאמין לכל דבר זה משה רבינו, הגם שמשה הי' תכלית שלימות החכמה, הרי גם לאחרי שלימות ההשגה יש ענינים שהם בבחי' אמונה למעלה מהשגה. ואדרבה, כל מה שמשיג יותר הנה ההשגה גופא מחייבת יותר שיש ענינים שהם למעלה מהשכל, ועד כהמאמר²¹ תכלית הידיעה שלא נדעך.

ג) ועד"ז הוא בעבודת האדם בכל יום ויום, יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב²², שהעבודה בתחלת היום היא בבחי' אמונה, מודה אני כו' רבה אמונתך, וגם בהתחלת התפלה אומרים הודו לה', הודאה בלבד. ואח"כ היא העבודה דהתבוננות והשגה בפסוד"ז, ובפרט בברכות ק"ש וק"ש. ולאחרי זה הוא הביטול דשמו"ע, שהוא ביטול בתכלית, כמו הביטול דאמונה (אלא שאמונה זו היא האמונה שלאחרי ההשגה). ובכח כ"ז יצא גו' ולעבודתו עדי ערב, שעושה עבודתו במשך כל היום עדי ערב כפירוש הפשוט דעדי ערב, וגם הפירוש בעדי ערב מלשון ערבות ומתיקות²³, דע"ישעוסק (במשך כל היום) בעניני העוה"ז הגשמי שאין תחתון למטה ממנו²⁴, שמצד עצמם הם בבחי' ערב וחושך, ומהפכם לקדושה, הנה עי"ז נעשה אמיתית הערבות ומתיקות, כי כאשר מהפכים דבר מר למתוק היא מתיקות גדולה יותר מכמו שהוא בדבר מתוק מתחלתו²⁵. ועי"ז יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב (גם כפשוטו), שפעולתו ועבודתו במשך כל היום עדי ערב היא בשלימות, כי יש לו סייעתא דשמיא, וסיוע בשלימות, בכל פרטי עבודתו.

ד) וזהו בסוכות תשבו, דבתחלה צ"ל ענין הסוכה, בחי' מקיף. וזה עצמו (עשיית המקיף דסוכה), גם לפני קיום מצות בסוכות תשבו (ובפרט קודם שנמשך בהתיישבות), הוא ענין נעלה ביותר [כדמוכח גם ממ"ש²⁶ חג הסוכות תעשה לך, שיש מצוה גם בעשיית הסוכה²⁷]. ובפרט לפי המבואר בדרושי בעל ההילולא²⁸ שסכך הסוכה [שהוא עיקר הסוכה, והסוכה נקראת ע"ש הסכך²⁹] נעשה מענן הקטורת דיום הכפורים, וידוע³⁰ גם דסכך בגימטריא מאה כנגד מאה קולות דשופר שנהגו³¹ ישראל (דמנהג ישראל תורה היא³²) לתקוע בראש השנה. וגם פרטי הקולות מרומזים בהאותיות דסכך, ס' קולות דתקיעה, כ' קולות דשברים וכ' דתרועה³⁰. והיינו שההמשכה בראש השנה (מה שממשיכים ע"י המאה קולות) היא באופן דבכסא (בהעלם), ואח"כ באה לידי גילוי (ליום חגינו) בחג הסוכות³³ בסכך הסוכה. דכל זה הוא מעלת המקיף דסוכה כמו שהוא מצ"ע. ואח"כ צ"ל בסוכות תשבו, להמשיך המקיף דסוכה בהתיישבות ובפנימיות, והמשכה זו צ"ל שבעת ימים שכוללים כל ימי ההיקף, ועי"ז נמשך אח"כ בשמע"צ (שהמקיף נכנס בפנימיות ועצרת, ונמשך) מקיף עליון יותר, בחי' יום השמיני ששומר את ההיקף³⁴, שעכ"ז נאמר³⁵ ביום השמיני עצרת תהי' לכם, יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך³⁶.

ה) וזהו גם השייכות דנטילת ד' מינים לסוכה, וכנ"ל שמצות נטילת ד' מינים בסוכה היא מצוה מן המובחר, כי המשכת המקיף דסוכה בבחי' פנימיותוהתיישבות נעשה בעיקר ע"י נטילת ד' מינים. ויובן זה ע"פ המבואר בסידור³⁷ ובדרושי בעל ההילולא³⁸ שד' מינים אלו רומזים על ענין האחדות. דבלולב כתיב כפות תמרים, ודרשו רז"ל³⁹ שצ"ל כפות, שכל העלים (עם היות שבעצם הם נפרדים זה מזה) צריכים להיות דבוקים ואחוזים זה בזה כאילו הם אחד, וגם כל עלה כפול מב', היינו דב' העלים שבו מתחברים ומתאחדים לעלה אחד. וכן הוא בההדסים שנק' ענף עץ עבות, עבות דוקא, תלתא בחד קינא⁴⁰. וכן הוא בערבי נחל שגדלים באחוה⁴¹. ומכ"ש באתרוג שדר באילנו משנה לשנה⁴², דלא רק שסובל את כל שינויי האוירים דד' תקופות השנה (קיץ וחורף קור וחום), אלא שהוא גם גדל מכל ד' אוירים אלו⁴³. ויתירה מזו שגידולו בשלימות (של האתרוג) הוא במשך ג' שנים, היינו דענין הנ"ל (מה שהוא סובל את כל שינויי האוירים וגם גדל מהם) מתחדש בו ג' פעמים⁴³, דבג' פעמים הוי חזקה⁴⁴. ועפ"ז יובן מה שהמשכת המקיף (דסוכה) בפנימיות נעשה בעיקר ע"י נטילת ד' מינים, כי ענין האחדות שבד' המינים מורה על בחי' הדעת⁴⁵ (שלכן נמשך על ידם בחי' הדעת, כנ"ל מכתבי האריז"ל). וע"ד כמו שהוא באדם, דמי שיש לו מוחין דגדלות ודעתו רחבה יכול לסבול גם היפוכו⁴⁶. ובפרט שהאחדות שבד' מינים, ובפרט באתרוג, הוא לא רק שהוא סובל הפכים, אלא שההפכים נעשים למציאות אחת, שזה מורה על ריבוי הדעת. ולכן המשכת המקיף דסוכה בפנימיות נעשה בעיקר ע"י נטילת ד' מינים, כי דעת הוא ענין הפנימיות, כמבואר בתניא בסיום וחותם פרק שלישי⁴⁷ בענין המעלה שבדעת על חכמה ובינה שדעת הוא מלשון התקשרות כו'.

ו) וזהו גם השייכות של ענין האחדות דכל ישראל לענין הסוכה (כל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת), כי המקיף דסוכה הוא סובב ומקיף את כל ישראל כאחד, בדוגמת ענני הכבוד (בסוכות הושבתי גו'⁴⁸) שהקיפו את כל ישראל כולם כאיש אחד. וזהו גם בסוכות תשבו, תשבו כעין תדורו⁴⁹, דכמו שהסוכה מקיף את כל ישראל כאחד, מראשיכם שבטיכם עד חוטב עציך ושואב מימיך, עד"ז הוא בכאו"א מישראל בפרט, שכל עניניו צריכים להיות בהמקיף דסוכה. ומדייק בסוכות תשבו שכולל (לא רק הפירוש תשבו כעין תדורו אלא) גם הפירוש דהתיישבות, שצריך להמשיך בחי' המקיף דסוכה בבחי' ההתיישבות. ומוסיף למען ידעו גו', שצריך להמשיך זה גםבהשגה, ובהשגה גופא במוח הדעת שבו הוא עיקר ההתיישבות והפנימיות. ומדייק למען ידעו דורותיכם גו', שגם הדורות הבאים (לאחרי הדור שיצאו ממצרים) יקיימו מצות סוכה לא רק במעשה בפועל, אלא שקיום מצוה זו זאָל זיי דורכנעמען בפנימיות, עד שגם יורגש במוח הדעת. ומוסיף שבעת ימים, שהמשכה זו צריכה להיות בכל ז' ימי ההיקף, היינו בכל הבחי' דהשתלשלות עד לבחי' המלכות, וכנ"ל שע"י נטילת הד' מינים נמשך הדעת (גם) בנוק', ועד"ז הוא באדם שבחי' המקיף דסוכה דאַרף דורכנעמען את כל הכוחות שלו עד לכח המעשה שלו (שהרי קיום מצות סוכה צריכה להיות ועיקרה בעשי' בפועל), ומזה באים אח"כ לביום השמיני עצרת בחי' שמיני שלמעלה מההיקף דהשתלשלות, וגם בחינה זו נמשכת ע"י הדעת, כי הדעת מחליף מקום הכתר, בחי' אנת⁵⁰ הוא חד ולא בחושבן, כמבואר בהמשך וככה⁵¹.

ז) וממשיך בכתוב כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, שבזה הוא מבאר הטעם והכח על העבודה בסוכות תשבו כו'⁵². והענין הוא, אזרח לשון עתיד קאי על בחי' עצם הנשמה שתזרח ותאיר לע"ל⁵³. בחי' איתן שבנשמה כמ"ש⁵⁴ משכיל לאיתן האזרחי, איתן מלשון תוקף ומלשון יושן, והוא התוקף דנשמה הבא מבחי' שם ע"ב שאינו מחודש (יושן), דלהיות ששם ע"ב הוא למעלה מתוהו שבו הי' השבירה, לכן נמשך מזה התוקף בכאו"א מישראל בעבודה הנ"ל⁵⁵. והגם שגילוי בחי' זו יהי' בעיקר לע"ל, מ"מ (ומכיון שבחי' זו היא למעלה מהזמן, לכן) היא פועלת פעולתה גם עכשיו, ובפרט בסוכות. וזהו בסוכות תשבו גו' כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, שע"י בחי' האזרח בישראל שתהי' לעתיד, יש כח גם עכשיו שיהי' בסוכות תשבו⁵⁶, וגם ולקחתם לכם גו' פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, כולל גם הפירוש⁵⁷ פרי עץ הדר זה הקב"ה כו' כפות תמרים זה הקב"ה כו' וענף עץ עבות זה הקב"ה כו' וערבי נחל זה הקב"ה, כל הדרגות כביכול באלקות, ובאופן דולקחתם לכם שלוקחים את הקב"ה בבחי' פנימיות, מכיון שישראל (ע"י אורייתא) וקוב"ה כולא חד⁵⁸.

כן תהי' לנו בההכנה למצות סוכה ובקיום מצות סוכה ומצות ד' מינים בשנה זו, ובקרוב ממש בשנה זו נזכה להגילוי בפועל דכל האזרח בישראל ישבו בסוכות, בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות⁵⁹ לארצנו, במהרה בימינו ממש.

**********