376
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בות בעולם, ביז מנוחה שלימה (באופן,
ווי ס'איז שייך בזמן הגלות), ,ישבו ישרים", אידן זיצן בשלוה, קען בא זיי זיין ,אך צדיקים -- ,ועמך כולם צדיקים"? -- יודו לשמך", עבודת התפלה, וועלכע דאַרף זיין בלא" מחשבות המבלבלות, עאכו"כ מחשבות המדאיגות.
הערות
- 2. שו"ת מהרש"ל שם. מטה משה שם. ב"ח וטיז שם.
- 3. לב, ב. ירושלמי ברכות פ"ה ה"א. וראה שו"ע אדה"ז חאו"ח ר"ס צג.
- 4. במקומות שבהערה 32 (ובכ"מ) שאמירת ,אך צדיקים* מיושב -- אבל לא נעתק זה בסידור אדה"ז, ובשער הכולל לא העיר ע"ז -- משמע דלא נוהגין כן.
- 5. פרש"י שם ד"ה יודו.
- 6. ריש פרשתנו (וישב), פרש"י שם לז, ב.
- 7. להעיר מפסחים נח, א שתמידים הקרבתן שעה אחת.
- 8. ישעי" ס, כא.
- 9. שו"ע ודאדה"ז או"ח סצ"ו וסצ"ת.
- 0. ראה ברכות כו, ב. שו"ע אדה"ז או'ח סצ"ח ס"ד.
- 10. י"ט כסלו - כ"ף כסלו תשד"מ
- 11. שיחות
- 12. יד
- 13. ו4) תפלת מוסף דשבת ויו"ט. וראה תו"ח ויחי צה, א ואילך. המשך וככה פי"ז ואילך. ועוד.
- 2. ישעי' סו, בג.
- 3. משפטים כג, יז.
- 4. חולין יח, ב. נז, א.
- 5. ראה פע"ח בתחלתו. לקויא להה"מ סקל"ג. הקדמה לשער הכולל.
- 6. ראה ירושלמי פסחים פ"ד ה"א. ביצה ד, סע"ב. רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ה ה"ה. תוד"ה נפסל -- מנחות כ, ב. ועוד.
משנה תורה, הלכות קידוש החודש ה׳:ה׳ - הטקסט מספריא
בזמן הזה שאין שם סנהדרין ובית דין של ארץ ישראל קובעין על חשבון זה. היה מן הדין שיהיו בכל המקומות עושין יום טוב אחד בלבד אפילו המקומות הרחוקות שבחוצה לארץ כמו בני ארץ ישראל. שהכל על חשבון אחד סומכין וקובעין. אבל תקנת חכמים הוא שיזהרו במנהג אבותיהם שבידיהם.
מנחות כ׳ ב - הטקסט מספריא
אַדְּרַבָּה: דָּם הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן מַתִּיר כְּמוֹתָהּ, נִפְסָל בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה כְּמוֹתָהּ! הָנָךְ נְפִישָׁן.
אָמַר מָר: שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ עֵצִים וָדָם שֶׁנִּקְרְאוּ קׇרְבָּן. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר עֵצִים אִיקְּרוֹ קׇרְבָּן? רַבִּי! לְרַבִּי מִבַּעְיָא בָּעוּ מֶלַח!
דְּתַנְיָא: ״קׇרְבַּן מִנְחָה״ – מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין עֵצִים, וְכַמָּה? שְׁנֵי גְּזִרִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים״, רַבִּי אָמַר: עֵצִים קׇרְבַּן מִנְחָה הֵן, וּטְעוּנִין מֶלַח, וּטְעוּנִין הַגָּשָׁה.
וְאָמַר רָבָא: לְדִבְרֵי רַבִּי, עֵצִים טְעוּנִין קְמִיצָה. וְאָמַר רַב פָּפָּא: לְדִבְרֵי רַבִּי, עֵצִים צְרִיכִין עֵצִים.
סְמִי מִיכָּן עֵצִים, וְאֶלָּא קְרָא לְמַעוֹטֵי מַאי? אִי לְמַעוֹטֵי דָּם – מֵ״עַל מִנְחָתֶךָ״ נָפְקָא!
The Gemara rejects this proof: On the contrary, blood should be included in the requirement to have salt applied, since it renders the offering permitted to be sacrificed and eaten, as is so with regard to the handful, which renders the remainder of the meal offering permitted to be eaten. In addition, blood becomes invalid at sunset and can no longer be sprinkled on the altar, as is the halakha with regard to the handful of a meal offering, whereas the limbs of the burnt offering may be sacrificed at any point during the night. The Gemara responds: These characteristics shared by the meal offering and the limbs of the burnt offering are more than those shared by the blood and the meal offering.
§ The Gemara continues discussing the baraita: The Master said above: Had the verse stated only: And every offering you shall season with salt, I would derive that this applies to even the wood and the blood, which are also termed: An offering. Therefore, the verse states “and every meal offering of yours” (Leviticus 2:13), to teach that just as the meal offering is unique in that other items come as a requirement for it, so too, anything that is unique in that other items come as a requirement for it requires the application of salt. Therefore, the wood and the blood do not require salting, as in their case no other item is needed. The Gemara asks: Whom did you hear who says that the wood is termed an offering? It is Rabbi Yehuda HaNasi. But according to Rabbi Yehuda HaNasi, doesn’t the wood in fact require salting?
This is as it is taught in a baraita: The verse states: “And when one brings a meal offering [korban minḥa]” (Leviticus 2:1). The superfluous word korban teaches that one can voluntarily give wood as an offering for the altar. And how much wood must one bring if he does not specify an amount? Two logs. And the support for the fact that wood can be brought as a voluntary offering is from a verse, as the verse states: “And we cast lots for the wood offering” (Nehemiah 10:35). Rabbi Yehuda HaNasi says: This voluntary donation of wood is an offering like a meal offering, and therefore it requires salt and requires bringing to the corner of the altar, like a meal offering.
And Rava says: According to the statement of Rabbi Yehuda HaNasi, wood donated in this manner requires the removal of a handful, just as in the case of a meal offering, a portion of the wood must be removed and sacrificed separately. And Rav Pappa says that according to the statement of Rabbi Yehuda HaNasi, since it is an offering for the altar, the wood that is brought as an offering needs to be placed on other wood to burn, like any other offering that is burned on wood on the altar. Apparently, this means that Rabbi Yehuda HaNasi, who holds that the wood is termed an offering, also holds that it requires the application of salt, in contrast to the ruling in the baraita.
The Gemara responds: Remove wood from the baraita here, as it is not excluded by the term “and every meal offering of yours.” The Gemara asks: But then, the phrase in the verse “and every meal offering of yours” is to exclude what? If it serves to exclude blood, this is derived from the continuation of the verse, which states: “From your meal offering,” as explained in the continuation of the baraita.
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך כב ‹ ח'תרסח לקו"ש חכ"ה ע' 376
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 26 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ג ויקרא שיחה א מאותו ספר פסחים נח, ב
- לקוטי שיחות כרך טו מקץ שיחה ב מאותו ספר פסחים נח, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ג מאותו ספר פסחים נח, ב
- תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ז פסחים נח, סע"א
- תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט פסחים נח, סע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב פסחים נח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מח אומרים פרשת התמיד ופסוקי קרבן שבת אומרים אצל פרשת התמיד ב פסחים נח, ב
- רשימות מנורה טעם חלוק ב"נ המזר' משאר הנרות וסדר ההטבה פסחים נח, א
- רשימות מנורה טעם חלוק ב"נ המזר' משאר הנרות וסדר ההטבה פסחים נח, א
- רשימות מנורה טעם חלוק ב"נ המזר' משאר הנרות וסדר ההטבה פסחים נח, סע"א
- כתר שם טוב הוספות תכ חולין יח, ב
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ז מאותו ספר חולין יח, ב
- לקוטי שיחות כרך כט תבא שיחה ב מאותו ספר חולין יח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשט"ז חולין יח, ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז חולין יח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז חולין יח, ב
- תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ב חולין יח, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה חולין יח, רע"א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל חולין יח, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר ה' אל משה מה זה בידך חולין יח, ב
- שו"ת סימן ט חולין יח, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יז חולין יח, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כח חולין יח, ב
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נג חולין יח, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סג חולין יח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תסח שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות חולין יח, ב