ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד האזינו-ש"ת שיחה א

229

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה א

– שבת

א. "האזינו" "תוכחה"

ו"שירה"?

שירת האזינו¹ היא אחת מהשירות שאותן היו הלויים נוהגים לומר בבית המקדש כשירה על הקרבן², ואלה הם דברי הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין³: "במוספי שבת אומרים שירת האזינו וחולקין אותה לששה פרקים הזי"ו ל"ך כדרך שקוראין אותה ששה בבית הכנסת".

ויש להבין:

תוכנה של שירת האזינו הוא דברי תוכחה, עד אשר כך נקבע להלכה (כחידוש) כדברי הרמב"ם בהלכות תפילה⁴: "כל העולה לקרות בתורה פותח בדבר טוב ומסיים בדבר טוב, אבל פרשת האזינו קורא הראשון עד זכור ימות עולם...", והוא מפרט איזה חלק נקרא על ידי העולה השני, השלישי, הרביעי, החמישי והששי, ומסיים: "ולמה פוסקין בה בענינות אלו מפני שהן תוכחה כדי שיחזרו העם בתשובה". (ת)שובה –

ולכאורה: "תוכחה" ו"שירה" הם שני

מושגים שונים ואף מנוגדים^*!

ב. תוכן השירות – שבח לה'

הרמב"ן⁵ מבאר מדוע מכנה התורה

את פרשת "האזינו" בכינוי "השירה

הזאת"⁶: "ויקראוהו שירה כי ישראל

הערות

1. כן נקראת ברמב"ם הל' ס"ת פ"ז ה"י. פ"ח (בספר אלה הדברים). הל' תמידין ומוספין דלקמן בפנים. ועוד.
2. ר"ה לא, א.
3. פ"ו ה"ט.
4. פי"ג ה"ה.
*. לכאורה יש להוכיח שהם ב' ענינים הפכיים כמ"ש הרמב"ם בהל' חנוכה פ"ג ה"ו: אבל ראש השנה ויום הכפורים אין בהם הלל לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד לא ימי שמחה יתירה [דאף שכותב זה בנוגע להלל – הרי הלשון בגמ' ר"ה (לב, ב) וערכין (י, ב) – מקורו של הרמב"ם (מ"מ הל' חנוכה שם) – דאין ישראל אומרים שירה. וכ"כ בשו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תקפד: א"א הלל כו' ואיך יאמרו שירה. ומפורש בלבוש שם ס"א לענין כמה פזמונים שאין אומרים בר"ה "שכל אלו הם שירות וא"א שירה בר"ה ויוהכ"פ*: וראה גם מאירי ר"ה שם: וטעם הדבר מפני שהוא זמן הכנעת הלב ולא זמן שירה] – אבל אינו נדו"ד – כי שם מדובר ע"ד תשובה ויראה של האדם ושירתו, ולא אמירת תוכחה (מוסר) ושירה – להאדם.
5. וילך לא, יט.
6. וילך לא, יט (ראה פרש"י ובמפרשי התורה). שם, כא. כב. ל. פרשתנו לב, מד.
. וכן משמע בחדא"ג ערכין שם: אבל שירת אז ישיר אומרים בר"ה וביה"כ דאינו אלא סיפור דברים שירה שאמרו משה וישראל. ומשמע ששירה (שאינה סיפור דברים) אין אומרים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.