תשעג
דבר אינו נופח רק הארה ולא העצם70, והגם שגם עכשיו יש בחי' נתינה ה"ה בהעלם ולכן ג' שמתו בעטיו של נחש71 הוא מפני שהוא הארה בעלמא ובחי' נתינה הוא בהעלם, אבל לע"ל לאחר שית אלפי שנין72 שאז יהי' גמר הבירורים יהי' בנתינה וכמ"ש ונתתי רוחי בהם וחייתם חיים וקיימים לעולם ואז יהי' עיקר קיום המצות וכמ"ש ושם נעשה לפניך כמצות רצונך73, וזהו והרוח תשוב אל אלקי' אשר נתנה פי' לשרש ומקור הנשמה שהוא בבחי' נתינה ולע"ל יאיר זה בגוף.
והנה להבין זמן תשובה הנ"ל צ"ל תחילה ענין ג' ק"ש, ק"ש שחרית וערבית שהם דאורייתא74, וק"ש שעהמ"ט שהיא מדרבנן75 וצ"ל מהו"ע ק"ש שעהמ"ט. והענין דק"ש שחרית וערבית הם מס"נ בכח וק"ש שעהמ"ט היא מס"נ קרוב לפועל, דבעת השינה מסתלק הנשמה מהגוף ונשאר רק קיסטא דחיותא76 וזהו מס"נ קרוב לפועל, והנה צ"ל תחילה ענין ק"ש שחרית וערבית, שמע ישראל כו' ה' אחד77 והוא ביטל היחידה שמקבל מקבל79 מיחיד78, דאחד הוא ג"כ יחיד וכמ"ש יש אחד ואין שני לו80, ואדרבה אחד מורה על אחדות יותר מיחיד81 דאפי' ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם82 בטלים לאל"ף א"ס83 אלופו ש"ע84, וכדי שיבא לביטל זה צלה"ק תחילה פסוד"ז, כמו עד"מ אדם שנכנס לכרם ה"ה חותך את העצים היבשים כמו"כ הו"ע פסוד"ז לזמר עריצים85 וביטל המלאכים ואח"כ בברכת ק"ש איך ששרפים אומרים קדוש ואופנים אומרים ברוך86, ואי לזאת גם הנה"ב יבא לאהבה ותשוקה
הערות
- 70. ויפח. . הארה ולא העצם : ראה לעיל הערה 57. (בחלק המאמרים) בההמשך כאן רפכ"ב.
- 71. ג' שמתו בעטיו של נחש : ראה זהר בראשית נז, ב . לקוטי לוי יצחק לשם ע' כ ואילך. ראה גם שבת נה, ב. ב"ב יז, א [ושם: ד]. תו"א משפטים עט, ג ואילך. תו"ח משפטים ח"ב שג, ב. סהמ"צ להצ"צ ס"ע עד. לקו"ש תצא כרך כד ע' 132. מצורע כרך לז ע' 44.
- 72. שית אלפי שנין : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
- 73. ושם נעשה לפניך כמצות רצונך : מוסף ליו"ט [בדילוג]. ראה לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה בן פורת יוסף הב' ובהערה 9.
- 74. ק"ש שחרית וערבית שהם דאורייתא : ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' ק"ש.
- 75. וק"ש שעהמ"ט שהיא מדרבנן : ראה ברכות ד, סע"ב. רמב"ם הל' תפלה רפ"ז.
- 76. קיסטא דחיותא : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך יונתי פ"ט הערה 225.
- 77. שמע ישראל. . אחד : ואתחנן ו, ד.
- 79. שמקבל מקבל : כ"ה בגוכתי"ק.
- 78. היחידה שמקבל. . מיחיד : ראה ע"ח שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"א. לקו"ת פ' ראה כה, א. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ולהבין שרש ענין בחי' מזבח הפנימי ובהערה 152.
- 80. יש אחד ואין שני לו : קהלת ד, ח [בדילוג].
- 81. אחד. . מיחיד : ראה גם תו"א וארא נה, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' תק. וש"נ. תו"ח שמות ח"א מז, א. וש"נ. סה"מ תרכ"ז ע' קע. וש"נ. תרכ"ט ע' לא. וש"נ.
- 82. ז' רקיעים וארץ וד' רוחות העולם : נסמן לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סמוכים לעד הערה 50.
- 83. לאל"ף א"ס : ראה זהר רע"מ פינחס רנז, א.
- 84. אלופו ש"ע : לשון ב"ר פ"כ, ב.
- 85. פסוד"ז לזמר עריצים : ע"פ ישעי' כה, ה. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה בן פורת יוסף הא' ובהערה 33.
- 86. ששרפים אומרים קדוש ואופנים אומרים ברוך : ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ג. וש"נ.
- ו. צויין אליו בגליון הש"ס שבת נה, ב.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ז׳ - הטקסט מספריא
כשתקנו חכמים דברי תפלות אלו תקנו ברכות אחרות לברך אותן בכל יום ואלו הן:כשיכנס אדם למטתו לישן בלילה מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם המפיל חבלי שינה על עיני והמשקיע שינת תרדמה והמאיר לאישון בת עין יהי רצון מלפניך יי' אלהי שתצילני מיצר רע ומפגע רע ואל יבהלוני חלומות רעים ולא הרהורים רעים ותהא מטתי שלימה לפניך ותעמידני ממנה לחיים ולשלום והאירה עיני פן אישן המות ברוך אתה יי' המאיר לעולם כולו בכבודו.
וקורא פרשה ראשונה מקריאת שמע וישן ואפילו אשתו ישנה עמו (קורא פסוק ראשון או פסוקי רחמים ואחר כך יישן) ואם אנסתו שינה קורא אפילו פסוק ראשון או פסוקי רחמים ואח"כ יישן.
בשעה שייקץ בסוף שנתו מברך והוא על מטתו כך:אלהי נשמה שנתת בי טהורה אתה בראתה ואתה יצרתה ואתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני ואתה עתיד להחזירה בי לעתיד לבא כל זמן שהנשמה תלויה בקרבי מודה אני לפניך יי' אלהי רבון כל המעשים ברוך אתה יי' המחזיר נשמות לפגרים מתים.
כששומע קול התרנגולים מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה כשלובש בגדיו מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם מלביש ערומים כשמניח סדינו על ראשו מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם עוטר ישראל בתפארה כשמעביר ידיו על עיניו מברך פוקח עורים כשישב על מטתו מברך מתיר אסורים כשמוריד רגליו מן המטה ומניחם על גבי קרקע מברך רוקע הארץ על המים כשעומד מברך זוקף כפופים כשנוטל ידיו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים כשרוחץ פניו מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי יהי רצון מלפניך יי' אלהי ואלהי אבותי שתרגילני לדבר מצוה ואל תרגילני לדבר עבירה ועון ותשלט בי יצר טוב ואל ישלוט בי יצר רע ותחזקני במצותיך ותן חלקי בתורתך ותתנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ותגמלני חסדים טובים ברוך אתה יי' גומל חסדים טובים.
וכל זמן שיכנס לבית הכסא אומר קודם שיכנס התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון עזרוני עזרוני שמרוני שמרוני המתינו לי עד שאכנס ואצא שזה דרכן של בני אדם ואחר שיצא מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יסתם אחד מהם או אם יפתח אחד מהם אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת ברוך אתה יי' רופא כל בשר ומפליא לעשות.
כשחוגר חגורו מברך אוזר ישראל בגבורה כשלובש נעליו מברך שעשית לי כל צרכי כשמהלך לצאת לדרך מברך המכין מצעדי גבר ומברך אדם בכל יום ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שלא עשני גוי ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שלא עשני אשה ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שלא עשני עבד.
שמנה עשר ברכות אלו אין להם סדר אלא מברך כל אחת מהן על דבר שהברכה בשבילו בשעתו כיצד הרי שחגר חגורו והוא על מטתו מברך אוזר ישראל בגבורה שמע קול התרנגול מברך הנותן לשכוי בינה וכל ברכה מהן שלא נתחייב בה אינו מברך אותה.
כיצד לן בכסותו אינו מברך כשעומד מלביש ערומים הלך יחף אינו מברך שעשית לי כל צרכי ביוה"כ ובתשעה באב שאין שם רחיצה אינו מברך נטילת ידים ולא המעביר חבלי שינה אם לא נכנס לבית הכסא אינו מברך אשר יצר את האדם וכן שאר ברכות אלו.
נהגו העם ברוב ערינו לברך ברכות אלו זו אחר זו בבית הכנסת בין נתחייבו בהן בין לא נתחייבו בהן וטעות הוא ואין ראוי לעשות כן ולא יברך ברכה אא"כ נתחייב בה.
המשכים לקרוא בתורה קודם שיקרא קריאת שמע בין קרא בתורה שבכתב בין קרא בתורה שבעל פה נוטל ידיו תחלה ומברך שלש ברכות ואחר כך קורא ואלו הן:אשר קדשנו במצותיו וצונו על דברי תורה והערב נא יי' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך כל בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה יי' המלמד תורה לעמו ישראל ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה יי' נותן התורה.
בכל יום חייב אדם לברך שלש ברכות אלו ואחר כך קורא מעט מדברי תורה ונהגו העם לקרוא ברכת כהנים ויש מקומות שקורין צו את בני ישראל ויש מקומות שקורין שתיהן וקורין פרקים או הלכות מן המשנה ומן הברייתות.
ושבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהלים בכל יום ויום מתהלה לדוד עד סוף הספר וכבר נהגו לקרות פסוקים לפניהם ולאחריהם ותקנו ברכה לפני הזמירות והיא ברוך שאמר וברכה לאחריהם והוא ישתבח ואח"כ מברך על קריאת שמע וקורא קריאת שמע.
יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים ואחר כך מברכין על שמע ויש מקומות שקורין שירת האזינו ויש יחידים שקורין שתי השירות הכל לפי המנהג.
חייב אדם לברך מאה ברכות בין היום והלילה ומה הן מאה ברכות אלו כ"ג ברכות שמנינו בפרק זה ושבע ברכות של קריאת שמע של שחרית וערבית לפניה ולאחריה וכשמתעטף בציצית מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית וכשלובש תפילין מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין ושלש תפלות שבכל תפלה מהן שמנה עשרה ברכות הרי שמונים ושש ברכות וכשהוא אוכל שתי סעודות של יום והלילה מברך ארבע עשרה ברכות שבע בכל סעודה אחת כשיטול ידיו תחלה ועל המזון אחת בתחלה ושלש בסוף ועל היין לפניו ולאחריו הרי שבע ברכות הרי מאה ברכות בין הכל.
בזמן הזה שתקנו ברכת האפיקורוסין בתפלה והוסיפו הטוב והמטיב בברכת המזון נמצאו חמש ברכות יתירות בשבתות וימים טובים שהתפלה שבע ברכות וכן אם לא נתחייב בשאר הימים בכל הברכות האלו כגון שלא ישן כל הלילה ולא התיר חגורו ולא נכנס לבית הכסא וכיוצא באלו צריך להשלים מאה ברכות מן הפירות.
כיצד אוכל מעט ירק ומברך לפניו ולאחריו וחוזר ואוכל מעט מפרי זה ומברך לפניו ולאחריו ומונה כל הברכות עד שמשלים מאה בכל יום.
סדר תפלות כך הוא בשחר משכים אדם ומברך ברכות אלו וקורא הזמירות ומברך לפניהם ולאחריהם וקורא אחר כך שמע ומברך לפניה ולאחריה ומדלג קדושה מן הברכה ראשונה שלפניה שאין היחיד אומר קדושה וכשהוא חותם גאל ישראל מיד יעמוד כדי שיסמוך גאולה לתפלה ומתפלל מעומד כמו שאמרנו וכשישלים ישב ויפול על פניו ומתחנן ומגביה ראשו ומתחנן מעט והוא יושב בדברי תחנונים ואח"כ יקרא תהלה לדוד (מיושב) ויתחנן כפי כחו ויפטר למעשיו.
ובתפלת המנחה מתחיל לקרוא תהלה לדוד מיושב ואחר כך עומד ומתפלל תפלת המנחה וכשמשלים נופל על פניו ומתחנן ומגביה ראשו ויתחנן כפי כחו ויפטר למעשיו ובתפלת הערב קורא ק"ש ומברך לפניה ולאחריה וסומך גאולה לתפלה ומתפלל מעומד וכשישלים ישב מעט ויפטר והמתחנן אחר תפלת ערבית הרי זה משובח ואע"פ שמברך השכיבנו אחר גאל ישראל אינה הפסק בין גאולה לתפלה והרי שתיהן כברכה אחת ארוכה.
בראשית רבה כ׳:ב׳ - הטקסט מספריא
וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹאת וגו', (משלי טז, כח): אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף. אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת, זֶה הַנָּחָשׁ שֶׁהִפֵּךְ דְּבָרִים עַל בּוֹרְאוֹ. וְנִרְגָּן, שֶׁרִגֵּן דְּבָרִים עַל בּוֹרְאוֹ, וְאָמַר (בראשית ג, ד): לֹא מוֹת תְּמֻתוּן. מַפְרִיד אַלּוּף, שֶׁהִפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמִיָּד נִתְקַלֵּל. וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ וגו', עִם אָדָם נָשָׂא וְנָתַן, עִם חַוָּה נָשָׂא וְנָתַן, וְעִם נָחָשׁ לֹא נָשָׂא וְנָתַן, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָחָשׁ זֶה רָשָׁע בַּעַל תְּשׁוּבוֹת, וְאִם אוֹמַר אֲנִי לוֹ עַכְשָׁו הוּא אוֹמֵר לִי, אַתָּה צִוִּיתָ אוֹתָם וַאֲנִי צִוִּיתִי אוֹתָם, מִפְּנֵי מָה הִנִּיחוּ צִוּוּיָךְ וְהָלְכוּ לָהֶם אַחַר צִוּוּיִי, אֶלָּא קָפַץ עָלָיו וּפָסַק לוֹ אֶת דִּינוֹ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל וישב שיחה א ב"ב יז, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לז מצורע מצורע ב"ב יז, א
- לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א ב"ב יז, א
- לקוטי שיחות כרך כ תולדות שיחה ב ב"ב יז, א
- לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה א ב"ב יז, א
- תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשי"ב ב"ב יז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב ב"ב יז, א
- תורת שמואל תרמ"א ומעתה וכו' כל הנשמה מאותו ספר ב"ב יז, רע"א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות בבא בתרא יז, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה בבא בתרא יז, א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו ענין קין והבל ב"ב יז, א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה ב"ב יז, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון יד ב"ב יז , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון טו ב"ב יז , א