632
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ז
ב"ה, יום שלישי שהוכפל בו כי טוב, פרשת וזאת הברכה אשר ברך משה, ששי לחודש השביעי, ה'תשד"מ.
ברוקלין, 1.י. אל כל בני ובנות ישראל
בכל מקום שהם,
ה' עליהם יחיו שלום וברכה!
פותחין בברכה, ברכת חתימה וגמר חתימה טובה.
ווי די צוויי נקודות זיינעז ארומגערעדט געוואָרן אין די בריוו פוז ערב שבת קודש ח"י אלול און פוז מוצאי-שבת-קודש כ"ה אלול.
הערות
- 1. יוס שלישי שהוכפל בו כי טוב: פרש"י בראשית א, ז. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם טוב לשמים וטוב לבריות -- קידושין מ, א. וראה פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע בסה*מ תש"ט ע' יח (השני). מכ' ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. ובפרש"י שם בסופו - דגם העבר נעשה טוב.
- 2. ששי: ושיעור חומש דיום זה הוא: וליוסף אמר, הוא ספירת היסוד, ספירה הששית דז'א.
- 3. לחודש השביעי: הוא ,המשובע (ויק"ר פכ"ט, ח) והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה" -- תורת הבעש"ט (,היום יום" כ"ה אלול. כש"ט (הוצאת קה"ת) הוספות סיי לא. וש"נ). וראה גם ד"ה יו"ט של ר"ה ה'תש"י בתחלתו.
- 4. כ"ה אלול: שבו נברא העולם. ראה מכתב דמוצש"ק כ"ה אלול*. וש"נ.
- 5. יום חמישי . . זיין שיר איז . . תקעו בחודש שופר: תהלים מזמור פא. ריה לא, א. מסכת תמיד בסופה. ולהעיר, אשר מזמור זה הוא גם שירו של יום ראש השנה -- ר"ה ל, ב.
- 6. יוס הששי . . זיין שיר איז השם מלך גאות לבש: תהלים מזמור צג. ר"ה לא, א. מסכת תמיד שם.
- 7. נשתחוה . . עושנו: תהלים צה, ו.
רש"י על בראשית א׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ויעש אלהים את הרקיע. תִּקְּנוֹ עַל עָמְדוֹ, וְהִיא עֲשִׂיָּתוֹ, כְּמוֹ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ (דברים כ"א):
מעל לרקיע. עַל הָרָקִיעַ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מֵעַל לָרָקִיעַ, לְפִי שֶׁהֵן תְּלוּיִין בָּאֲוִיר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בְּיוֹם שֵׁנִי? לְפִי שֶׁלֹא הָיָה נִגְמָר מְלֶאכֶת הַמַּיִם עַד יוֹם שְׁלִישִׁי, וַהֲרֵי הִתְחִיל בָּהּ בְּשֵׁנִי, וְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמַר אֵינוֹ בִּמְלוֹאוֹ וְטוּבוֹ; וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁנִּגְמַר מְלֶאכֶת הַמַּיִם וְהִתְחִיל וְגָמַר מְלָאכָה אֲחֶרֶת, כָּפַל בּוֹ כִּי טוֹב שְׁתֵּי פְּעָמִים, אַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַשֵּׁנִי וְאַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַיּוֹם:
ויעש אלהים את הרקיע AND GOD MADE THE EXPANSE — He put it in proper condition in its place: this is the meaning of “making” it. Similarly (Deuteronomy 21:12) ועשתה את צפרניה “And she shall let grow (literally, make) her nails”.
מעל לרקיע ABOVE THE EXPANSE — It is not said here על הרקיע “upon the firmament״, but מעל “hanging from above”, because they (the waters) were suspended in space (Genesis Rabbah 4:3). Why is it not stated in reference to the work of the second day “that it was good”? Because the work associated with water was not completed until the third day — He only began it on the second — and anything that is not completed is not in a state of perfection and at its best (and so cannot be termed “good”). Therefore on the third day when He completed the work associated with water and another work was commenced and finished, the words כי טוב are repeated, once in reference to the completion of the work of the second day, and again in reference to the completion of the work of that day (Genesis Rabbah 4:10).
ויקרא רבה כ״ט:ח׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פָּתַח (תהלים סב, י): אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם כָּזָב בְּנֵי אִישׁ בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים אִישׁ פְּלוֹנִי נוֹשֵׂא פְּלוֹנִית, אַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם, פְּלוֹנִית תִּנָשֵׂא לִפְלוֹנִי, כָּזָב בְּנֵי אִישׁ הֵמָּה מֵהֶבֶל יָחַד. אָמַר רַבִּי חִיָּא עַד שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין הֶבֶל בְּתוֹךְ מְעֵי אִמָּן הֵם יָחַד. אָמַר רַב נַחְמָן כָּל הֲבָלִים וּכְזָבִים שֶׁבְּנֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ עוֹשִׂים בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדַאי הוּא לְכַפֵּר בְּעַד כֻּלָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע יד, טו): הָאָדָם הַגָּדוֹל בַּעֲנָקִים. בְּמֹאזְנַיִם לַעֲלוֹת, בְּמֹאזְנַיִם הוּא מִתְכַּפֵּר לָהֶם, בְּחֹדֶשׁ שֶׁמַּזָּלוֹ מֹאזְנַיִם, וְאֵיזֶה זֶה חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, תִּשְׁרֵי וְתִשְׁבּוֹק וּתְכַפֵּר עַל חוֹבֵי עַמָּךְ, אֵימָתַי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, דָּבָר אַחֵר, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא מְשֻׂבָּע בַּכֹּל, גִּתּוֹת בְּתוֹכוֹ, בְּרָכוֹת בְּתוֹכוֹ, כִּפּוּר בְּתוֹכוֹ, סֻכָּה בְּתוֹכוֹ, לוּלָּב וַעֲרָבָה בְּתוֹכוֹ.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך כט ‹ נצו"י ‹ שיחה א ‹ 174 לקו"ש חכ"ד ע' 632
- כרך כט ‹ הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה ‹ שיחה ד ‹ 534 לקו"ש חכ"ד ע' 632
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.