שיוך להלכה
לקוטי שיחות כרך לג שלח שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
3 ראה רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"ה. שו"ע אדה"ז או"ח סנ"ה ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
23 בב"ח ברכות שם גריס "ונדעה נרדפה". ועד"ז הוא בירושלמי ברכות פ"ה ה"א. רי"ף, רא"ש, ע"י ודק"ס (מכת"י) ברכות שם. רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"ב. סמ"ג עשין יט. יל"ש הושע שם. ועוד וראה לקמן הערה 35.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד אלול שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
8 וצע"ק בלשון הרמב"ם (הל' תפלה פ"ח ה"ד) "וכיצד היא תפלת הציבור יהי' אחד מתפלל בקול רם והכל שומעים". ומשמע שעיקר ענין של תפלה בציבור הוא תפלת הש"ץ, והרי פסק הרמב"ם כחכמים (שם ה"ט). ואולי ס"ל כנ"ל הערה 6 בדעת הר"ן. וראה דברי ירמי' על הרמב"ם שם. ולהעיר מליקוטי שו"ת חת"ס (לונדון תשכ"ה) ס"ג. ועוד. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
583 רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נב דין מי ששהה לבוא לבית הכנסת עד ישתבח א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
ב ראה רמב"ם הלכות תפלה פ"ח ה"א. לבוש סי' צ ס"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נג דין הראוי לירד לפני התיבה ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
סג רמב"ם הל' תפלה פ"ח הי"א. רשב"א חולין שם. שו"ע שם. וראה גם לקמן סי"ב. סי"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
נג שו"ת רב נטרונאי סי' טז (אוה"ג ברכות חלק התשובות סי' שטו-ז). ר"י (בתוס' רבינו יהודה שירליאון שם). רא"ש (שם). רמב"ם הלכות תפלה פ"ח ה"ד. שו"ת רשב"א ח"א סי' רלט וסי' תנג. הרב רבינו יונה ברכות שם. ראב"ד הובא בתשובת הרשב"א שם. ראבי"ה סי' קכח (הובא במרדכי פ"ז דברכות רמז קעב). וראה מס' סופרים סו"פ טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש יח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
קיט עירובין צב , א-ב. טור ושו"ע סט"ז. רמב"ם הלכות תפלה פ"ח ה"ז. וראה גם לקמן סי' עט ס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע סט דין פורס על שמע ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
יא רמב"ם הלכות תפלה פ"ח ה"ה. הרב רבינו יונה ברכות כא, ב ד"ה ויש. ר"ן מגילה שם ד"ה אבל בשם הגאונים. ריטב"א שם ד"ה ואין עוברין (בשם הרמב"ן). וראה גם לעיל סי' נט ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע סט דין פורס על שמע ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
כה רמב"ם הלכות תפלה פ"ח ה"ד. ר"ת [הובא בהגהות מיימוניות שם אות ו. ר"ן במגילה שם. עי' גם רא"ש מגילה פ"ג סי' ז]. שו"ע סעיף א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע עט מי שנזדמן לו צואה בשעת קריאה ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
לח רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך יז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
קסח רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"ג, ופי' תר"י פ"ק דברכות (ד, א ד"ה אלא ביני) בדעתו. שו"ע ולבוש סי"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
טז ירושלמי שם. רי"ף שם. הובא בשיירי כנסת הגדולה הגה"ט אות ג. רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"ה-ו. עולת תמיד ס"ק א. אליה רבה ס"ק א. באר היטב ס"ק א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תקצא סדר תפלת מוסף ביחיד ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
ח גמרא לה, א כר"ג במשנה לג, ב ובברייתא לד, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"י. רא"ש פ"ד סי' יד. טור. מ"א בריש הסימן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תקצא סדר תפלת מוסף ביחיד יד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
פא ראה רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"א. לעיל סי' נב ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תקצד יחיד שלא התפלל אין חבירו מוציאו א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
ג רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"ד וה"ט, הובא ב מ"א סק"א. טור בשם הרי"ץ גיאת הל' ר"ה (ע' לא), בשם רב שרירא. ושו"ע ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
קסט משנה סנהדרין ב, א. מגילה כג, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"ה. וכדלעיל או"ח סי' נה ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפד דין ההפטרה וברכותיה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
1500 משנה מגילה כג, ב (ואין מפטירין בנביא
... פחות מעשרה). רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"ד (ולא מפטירין בנביאים אלא
בעשרה). רמ"א ס"א (ולא נתקנה ההפטרה רק בצבור).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקצא סדר תפלת מוסף ביחיד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
488 גמרא לה, א (הלכה כרבן גמליאל בברכות של ראש השנה), במשנה לג, ב (רבן גמליאל אומר שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן), ובברייתא לד, ב (אמר להם רבן גמליאל ... כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי). רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"י (בשני ימים אלו שליח ציבור מוציא את היודע, כשם שמוציא מי שאינו יודע ... אם רצה היודע לסמוך בשני ימים אלו על תפלת ש"ץ להוציאו ידי חובתו, הרשות בידו). טור (ואסיקנא הלכה כרבן גמליאל דאמר בראש השנה ... ש"צ מוציא לכל מי שהוא בבית הכנסת ושמעו ממנו התפלה מראש ועד סוף, אפילו אם הוא בקי ויודע להתפלל). מ"א בריש הסימן (שש"ץ מוציא בראש השנה ... אפילו הבקי).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקצא סדר תפלת מוסף ביחיד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
549 איוב לו, ה. ברייתא ברכות ח, א (מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים, שנאמר הן אל כביר ולא ימאס). רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"א (תפלת הציבור נשמעת תמיד ... לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור). לבוש ס"ח (שאין תפלת צבור נדחית, כי הן אל כביר לא ימאס, דנפיש זכותייהו).
וכן הוא לעיל סי' נב ס"א (תפלת צבור היא רצויה ומקובלת לעולם, שנאמר כביר לא ימאס).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקצד יחיד שלא התפלל אין חבירו מוציאו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
635 שגם בברכות מלכיות זכרונות ושופרות הדין כמו בקריאת שמע ותפלה, כדתניא לד, ב (ויחיד שלא בירך, אין חבירו מברך עליו). רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"ד (וכיצד היא תפלת הציבור, יהיה אחד מתפלל בקול רם והכל שומעים, ואין עושין כן בפחות מעשרה) וה"ט (שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן, כיצד, בשעה שהוא מתפלל והם שומעין ועונין אמן אחר כל ברכה וברכה, הרי הן כמתפללין), הובא ב מ"א סק"א (אין חבירו וכו', אלא אם כן בעשרה [טור]. וכ"כ הרמב"ם בהל' תפלה דין ד' שאין ש"ץ מוציא בפחות מי'). טור (יחיד שלא התפלל ט' ברכות, אין חבירו יכול להוציאו, שאין יחיד נעשה שליח לחבירו להוציאו ידי תפלה אלא אם כן בי'), ושו"ע ס"א (יחיד שלא התפלל ט' ברכות, אין חבירו יכול להוציאו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נב דין מי ששהה לבוא לבית הכנסת עד ישתבח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
412 ברייתא ברכות ח , א (רבי נתן אומר, מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים, שנאמר הן אל כביר ולא ימאס, וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו'). רמב"ם הלכות תפלה פ"ח ה"א (תפלת הציבור נשמעת תמיד).
מעלת התפלה עם הצבור נזכרת גם לעיל סי' ח סי"ב (יתבטל מלהתפלל עם הצבור), וסט"ו (יתבטל מלהתפלל עם הצבור). לקמן סי' נה סכ"ג ואילך (שאפילו אותם שאין להם מנין שלם כל השנה, שוכרים להם אחד או שנים בימים נוראים), ו סכ"ה ( מקום שאין מנין תמיד בבית הכנסת, כופין זה את זה בקנסות שיבואו תמיד מנין לבית הכנסת, שלא יתבטל התמיד). סי' סו סי"א (שיתפלל עם הצבור). סי' צ ס"י (לעולם ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הצבור), וסי"א (מי שבא לבית הכנסת, אסור לו להקדים תפלתו לתפלת הצבור ... אלא ימתין כדי להתפלל עם הצבור, שתפלת הרבים היא רצויה יותר לפני המקום) , וסי"ז (אם יש לפניו עד ד' מילין ועד בכלל מקום שמתפללין בעשרה ... חייב לילך בכל יום בקר וערב להתפלל בעשרה ... שתפלת הצבור אע"פ שהוא מצוה מדבריהם, היא גדולה ממצות עשה של תורה, הואיל ומקדשין בה ה' ברבים), וס"כ (אל ימנע מתפלת הצבור). סי' קא ס"ה (היחיד צריך למלאך מליץ לקבל תפלתו, אבל צבור אין צריך למליץ, שנאמר הן אל כביר לא ימאס). קט ס"ד (אם ימתין עד אחר קדיש לא יוכל להתפלל ערבית עם הצבור, מוטב להתפלל עם הצבור). סי' קי ס"ב (שילכו לבית הכנסת להתפלל בעשרה). סי' קיא ס"ד (מתפלה עם הצבור). סי' קעח ס"ו (לבית הכנסת להתפלל עם הצבור). סי' תקצא סי"ד (שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלת הרבים לעולם, שנאמר הן אל כביר לא ימאס).
וגודל חשיבות התפלה עם הצבור, יתבאר לקמן סי' צ סי"ז (שתפלת הצבור אף על פי שהוא מצוה מדבריהם, היא גדולה ממצות עשה של תורה, הואיל ומקדשין בה ה' ברבים, שהרי מותר לעבור על מצות עשה של תורה ולשחרר עבדו כדי להשלימו לעשרה).
וגם אם אין מנין, או שיש עשרה שיכול להתפלל אתם בביתו, צריך להתפלל בבית הכנסת, כדלקמן סי' צ ס"י (לעולם ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הצבור. ואף על פי שיכול להתפלל בביתו בעשרה, מכל מקום ברוב עם הדרת מלך. וגם אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, שנאמר לשמוע אל הרנה ואל התפלה, במקום רנה שם (תהא תפלה), דהיינו בבית הכנסת ששם אומרים הצבור שירות ותשבחות בנעימות קול ערב, שם תהא התפלה נשמעת ... ומי שהוא בעיר ונאנס ולא התפלל עם הצבור, והוא מתפלל ביחיד לאחר שכבר גמרו כל הצבור תפלתם בבית הכנסת, אעפ"כ יש לו להתפלל בבית הכנסת, מפני שהוא מקום קבוע ומיוחד לתפלת צבור, ותפלתו של אדם נשמעת שם, כמו שנתבאר לעיל. וגם מפני שהקב"ה מצוי בבית הכנסת, שנאמר אלהים נצב בעדת אל, כלומר בבית מועד שלו שנועדים שם לפניו).
ואם אינו יכול ללכת להתפלל בצבור בבית הכנסת, יתבאר לקמן סי' צ סי"א (שמי שתש כחו ואינו יכול לבא לבית הכנסת, יש לו לכוין ולהתפלל בשעה שהצבור מתפללים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נג דין הראוי לירד לפני התיבה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יא
493 רמב"ם הל' תפלה פ"ח הי"א (ומי שלא נתמלא זקנו, אע"פ שהוא חכם גדול, לא יהא ש"ץ, מפני כבוד ציבור). רשב"א חולין שם (אינו ראוי שימנו אותו הציבור עליהם בקבע, ומשום כבוד הצבור). שו"ע שם (מפני כבוד הציבור). וכן הוא לקמן סי"ב (אין זה כבוד הצבור).
וכן לענין לישא את כפיו יתבאר לקמן סי' קכח סמ"ט (ומשהביא ב' שערות, נושא כפיו אפילו בפני עצמו, באקראי. ולא בקביעות, עד שיתמלא זקנו, משום כבוד הצבור, שאין כבודם שיברכם יחידי בקביעות מי שלא נתמלא זקנו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
687 שו"ת רב נטרונאי סי' טז, ובאוצר הגאונים ברכות חלק התשובות סי' שטו-ז (ששאלתם מהו לסמוך על דברי ר' יהושע בן לוי בשעת הדחק, ויצטרפו תשעה ועבד. אין הלכה כר' יהושע בן לוי ואין אנו עושין כמותו). ר"י (בתוס' מח, א ד"ה ולית (פירש ר"י, דאין עושין קטן סניף לעשרה, לא לתפלה ולא לברכת המזון). רא"ש פ"ז ס"כ (המחוור שבכולן, אין עושין קטן סניף לעשרה לברכת המזון ולתפלה ולשלשה עד שיביא שתי שערות). רמב"ם הלכות תפלה פ"ח ה"ד (ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין). שו"ת רשב"א ח"א סי' רלט (ויש אומרין שאינו מצטרף לתפילה עד שיהא גדול ממש. ולזה דעתי נוטה. וכן כתב הראב"ד ז"ל), וסי' תנג (שאלת מהו לצרף שנים קטנים בשמנה גדולים. תשובה, לתפלה לקדיש ולברכו אין מצטרף אפילו קטן אחד, עד שיהא בן שלש עשרה שנה ויום אחד). הרב רבינו יונה ברכות לה, רע"ב (לקדיש ולקדושה ולברכו ... צריך שיהו כולם בני מצוה. וכן כתבו מקצת הגאונים ז"ל). ראב"ד הובא בתשובת הרשב"א שם. ראבי"ה סי' קכח (ואף על פי שרבינו תם פירש שלא קאי אדר' יהושע בן לוי, דהא אפסקא, ופסק דקטן המוטל בעריסה מצטרף לכל דבר. וכד מעיינת בה אין הדברים נראין). הובא במרדכי פ"ז דברכות רמז קעב (וגם ראבי"ה כתב, כיון שנחלקו גאוני עולם בדבר, ראוי להחמיר לכל יראי השם שלא להצטרף קטן לא לזימון ולא לתפלה עד שיביא שתי שערות). דעה הב' בטור ושו"ע ס"ד (ולא נראין דבריהם לגדולי הפוסקים. והוא הדין דעבד ואשה אין מצטרפין).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סט דין פורס על שמע
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
1493 רמב"ם הלכות תפלה פ"ח ה"ה (לא יהיה אחד מברך ברכת שמע והכל שומעים ועונין אחריו אמן, אלא בעשרה. וזה הוא הנקרא פורס על שמע. ואין אומרים קדיש אלא בעשרה), וכ"מ שם (שהטעם מפני שאותם שלא שמעו ברכות קריאת שמע ואין יודעים לאומרם, כדי שיפטרו בעניית אמן, היו חוזרין אותם אחר כך). הרב רבינו יונה יג, ב (ואומר מורי הרב נר"ו ... ודאי פירוש ... אין פורסין על שמע כדי לפטור את השומעים בעניית אמן אלא בעשרה, שאם לא כן אין עניית האמן כלום). ר"ן מגילה שם בשם הגאונים (אבל הגאונים ז"ל פירשו דאין פורסין על שמע ... אין מתחילין בברכות של קריאת שמע, שיברך האחד ויצאו האחרים בברכתו, אלא בעשרה). ריטב"א מגילה שם (הנכון, כמו שמפרש רבינו נר"ו בשם רבינו הגדול ז"ל, שפורסין על שמע ... כלומר שמתחיל בקדיש וברכו וקריאת שמע וברכותיה כולן ... בקול רם, והם עונין אחריו אמן, נפטרין בברכותיו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סט דין פורס על שמע
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
1511 רמב"ם הלכות תפלה פ"ח ה"ד (ואפילו היו מקצתן שכבר התפללו ויצאו ידי חובתן, משלימין להם לעשרה. והוא שיהיו רוב העשרה שלא התפללו). ר"ת , הובא בהגהות מיימוניות שם אות ו (וכן אומר רבי יהודה בשם ר"ת שאין מתפלל תפלה אחרת אלא אם כן יש ו' שלא התפללו). וכן הוא בקדיש וברכו, כמובא ברא"ש מגילה פ"ג סי' ז (ואומר רבינו תם, אם יש ששה בני אדם שלא שמעו קדיש וברכו, אף על פי שהשאר שמעו, יכולין לומר קדיש וברכו), ובר"ן מגילה יג, ב (אבל ר"ת ז"ל לא היה נוהג כן עד שיהיו שם ששה שלא שמעו קדיש וברכו). שו"ע ס"א (וצריך לחז(ו)ר אחר ו' שלא שמעו, דהיינו רוב העשרה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סט דין פורס על שמע
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
1534 מ"א ס"ק ד (מיהו נראה לי, דאם אין שם ו' שלא התפללו, לא יתפלל הש"צ בלחש, רק יתחיל מיד בקול רם, דהא עיקר הכוונה משום קדושה). וכמבואר ברמב"ם הלכות תפלה פ"ח ה"ד (והוא שיהיו רוב העשרה שלא התפללו).
וראה אגרות קודש ח"ג אגרת תשמו. חט"ז אגרת ו'פו (בהנוגע לתפלה בלחש וחזרת הש"ץ, באם רק ששה לא התפללו עדיין, נוהגים ע"פ מ"ש במג"א סי' ס"ט ס"ק ד', הובא לפסק הלכה בשו"ע רבנו הזקן בעל התניא – פוסק בנסתר דתורה – והשו"ע – פוסק בנגלה דתורה – דמתפללין בלחש ואחר כך חזרת הש"ץ בקול רם. ובמה שמציין לשערי תשובה סי' נ"ה ס"ק ט' שמעתיק דברי המג"א וכותב עשרה במקום ששה, כנראה שטעות נפל בדפוסים הראשונים במקום וא"ו כתבו יו"ד, כיון שכו"כ מעתיקים דברי המג"א וכולם כותבים ששה ומפרשים הטעם מפני שהוא רוב מנין).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע עט מי שנזדמן לו צואה בשעת קריאה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
2027 משנה עירובין צב, א (מפני שהיא כפתחה של גדולה). רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"ז (ואין הקטנה מופלגת מן הגדולה אלא הרי היא כקרן זוית שלה).
וראה קונטרס אחרון, למאי נפקא מינה הגדרה זו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הפרק
לקוטי שיחות כרך כד אלול שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה ברכות ח, רע"א. רמב"ם הל' תפלה רפ"ח. ובכ"מ. וראה ס' הלקוטים (דא"ח – הצ"צ) ערך צבור. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
0 שאין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת (ברכות ו, א. רמב"ם הל' תפלה רפ"ח), והקב"ה מצוי בבית הכנסת (ברכות שם. ירושלמי שם פ"ה ה"א (וראה אוה"ת שבת שובה ע' א'תעה)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
693 ראה ברכות שם. רמב"ם הל' תפלה רפ"ח. שו"ע אדה"ז או"ח ס"צ ס"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע סט דין פורס על שמע ב
מקור מפורש
בפרק זה
יז ערוך שם. יסוד ר' יהודה בר' ברזילי מובא בהגהות מיימוניות הל' תפלה פ"ח אות ז. ספר האשכול הלכות תפלה. הרב רבינו יונה שם. ובתרגום שם: ארי הוא פריס מזונא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך יט
מקור מפורש
בפרק זה
קפג טור בשם מהר"ם . ראבי"ה סי' יט הובא ב הגהות מיימוניות הלכות תפלה פ"ח אות ג. המכתם ברכות שם (בשם יש מפרשים). דעה הב' בשו"ע ס"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
בפרק זה
741 תוכן הסעיף שלפנינו, לבאר הטעם שנוהגים שלא להתענות ושלא לומר תחנון מר"ח סיון עד ח' בו:
עיקר המנהג בזה הי' שלא להתענות ולא לאמר תחנון בשלשת ימי ההגבלה (ג-ה סיון). כמבואר בהגהות מיימוניות הל' תפלה פ"ח אות ש (וכן נהגו שלא לומר תחינה בשלשה ימים שלפני שבועות. וכן הנהיג רבי יהודה הלוי על שם היו נכונים לשלשת ימים. וכן נמצא בתשובות רבינו שמחה שברוקח. אכן יש מקומות שנהגו שלא לומר תחינה מראש חדש סיון עד העצרת).
גם בהגהות מנהגים (טירנא), בין כיפור לסוכות, ס"ק קפג (נראה דג' ימים קודם שבועות אין מתענין). היינו שעיקר המנהג הוא בשלשת ימי ההגבלה.
ועד"ז במנהגים (טירנא) מנהגי חג השבועות (מראש חדש אין נופלין בתחנון עד ח' בו, שהוא אסרו חג ועד בכלל, לפי שהוא מצות הגבלה). היינו שעיקר המנהג הוא בימי ההגבלה. אלא שהמנהג הוא שאין נופלין מראש חדש עד אסרו חג.
ועפ"ז כתב הרמ"א ס"ג (ואין אומרים תחנון מתחילת ראש חדש סיון עד ח' בו, דהיינו אסרו חג). אלא שגם בזה עיקר הטעם הוא משום שלשת ימי ההגבלה, כמבואר בלבוש סוס"י תצג (סיון מר"ח עד ח' בו וח' בכלל שהוא יום אסרו חג דשבועות אין נופלין בתחנון, מפני שהם ימי מצות ימי הגבלה ויום טוב).
ועדיין לא נתפרש מדוע אין אומרים תחנון בב' סיון, שאינו לא יום טוב ולא משלשת ימי ההגבלה. נתבאר הטעם לכך במ"א ס"ק ד (דמיד בב' סיון אמר להם משה לקדשם לתורה, כדאיתא פרק ט' דשבת. כתב הגהות מנהגים סוף יום הכפורים ג' ימים קודם שבועות אין מתענים דהוי ימי הגבלה, משמע דבשני בסיון מותר להתענות, אבל נהגו העולם שלא להתענות מטעם שכתבתי לעיל).
*
מכל הנ"ל נראה לכאורה, שעיקר הטעם שאין תענית ותחנון בימים ג-ה סיון – כי הם שלשת ימי ההגבלה. אלא שמנהגינו להוסיף על כך גם א' סיון (שהוא ראש חדש), ב' סיון (שביום זה אמר להם משה "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", לקדשם לתורה). ח' סיון (שהוא אסרו חג).
וכן נראה לכאורה לעיל סי' רפח ס"ג (יום שאיסור התענית בו אינו אלא מנהג כגון ... בימי הגבלה). היינו שעיקר הטעם שאין בהם תענית (ותחנון) כי הם ימי הגבלה.
וכן לענין נישואין ותספורת בימי הספירה, שמתירים בשלשת ימי ההגבלה, נתבאר לעיל סי' תצג ס"ו (יש נוהגים להסתפר ולישא בכל שלשה ימי הגבלה) (ועד שלצורך מנהג זה הקדימו את איסור התספורת והנישואין גם בר"ח אייר, כמבואר שם).
ומכל מקום מפרש כאן רבינו, הטעם למנהגינו שלא לומר תחנון ימים אלו, כי בכל אחד מימים אלו התעסק משה עם בני ישראל בענין קבלת התורה: ב' סיון – אמר להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו'. ג' סיון – אמר להם מצות הגבלה. ד' סיון – אמר להם מצות פרישה.
והיינו כמבואר בשבת פז, א (ורבנן סברי בתרי בשבא איקבע ירחא [=שר"ח הי' ביום שני בשבת] ... בתלתא [בשבת, שהוא ב' סיון] אמר להו ואתם תהיו לי, בארבעה [בשבת, שהוא ג' סיון] אמר להו מצות הגבלה, בה' [בשבת, שהוא ד' סיון] עבוד פרישה ... וקדשתם היום ומחר). והטעם להוספה זו, שרבינו הוסיף ושינה מלשון המ"א, נתבאר בלקוטי שיחות חל"ח ע' 1-5.
אמנם בקשר לה' סיון לא פירש רבינו – מה התעסק משה עם בני ישראל ביום זה בענין קבלת התורה. ואם נפרש שביום זה אין אומרים תחנון מחמת שהוא אחד משלשת ימי ההגבלה, כאמור לעיל; אם כן מדוע לא הסתפק רבינו בטעם זה, והוסיף טעם אחר ליום ד' סיון (מצות פרישה).
ואולי גם לדעת רבינו, עיקר הטעם שאין תענית ותחנון בימים ג-ה סיון כיון שהם שלשת ימי הגבלה. אלא שבד' סיון מזכיר רבינו טעם נוסף, שגם במצות פרישה לפני קבלת התורה התעסק משה עם בני ישראל.
או אולי אפשר, שמטעם זה דייק רבינו לכתוב "ובחמישי [ד' סיון] אמר להם מצות פרישה, שיפרשו מנשותיהן "היום ומחר". היינו שגם בה' סיון התעסק משה עם בני ישראל להכינם למתן תורה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סט דין פורס על שמע
מקור מפורש
בפרק זה
1499 הגהות מיימוניות הל' תפלה פ"ח אות ז (הוא יברך את הזבח מתרגמינן יפרוס על נכסתא, מיסוד ר' יהודה בן ברזילי). הרב רבינו יונה שם (כדמתרגמינן כי הוא יברך הזבח, יפרוס דבחתא). ובתרגום שם (ארי הוא פריס מזונא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר