א
קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן ובו ס' סעיפים:
א מצות עשה מן התורהא שיברכו הכהנים את ישראל בכל יוםב בנשיאת כפיםג שנאמרד כה תברכו וגו' ולהלן הוא אומרה וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם.
ומשנשאו כפיהם וברכו פעם אחת ביום יצאו ידי חובתן מן התורהו וחכמים תקנו שישאו כפיהם בכל תפלה מן התפלות שביוםז (ו)שחרית ומוסף (דתענית) ונעילהח ומנחה דתעניתט וגם במנחה של כל ימות השנה היה ראוי להיות בה נשיאת כפים אלא שמנעו משום חשש שכרות כמ"ש בסי' קכ"טי.
ואין נשיאת כפים בפחות מעשרהיא שאם היו עשרה כשהתחיל הש"ץ י"ח ואח"כ יצאו מקצתן אע"פ שהוא גומר כל התפלהיב אין שם נשיאת כפיםיג שמצות עשה בפני עצמה היאיד אלא שקבעוהו חכמים בתפלהטו אבל אם היו עשרה כשהתחילו הכהנים לברך ואח"כ יצאו מקצתן גומרין ברכתםטז והוא שנשתיירו רובןיז והכהנים עולים למנין עשרהיח או רוב עשרה לפי שגם הם בכלל הברכהיט שנאמרכ ואני אברכם כלומר לכהניםכא ואפילו ט' כהנים וישראל א' מברכים אותו שברכת כהנים נאמרת בלשון יחידכב יברכך וגו'כג:
הערות
- א. רמב"ם ס' המצות (העליר) מ"ע כו ובראש הל' תפלה. וראה רמב"ם שם פט"ו הי"ב. ושו"ע ס"ב. וסמ"ג עשין כ'.
- ב. רמב"ם בס' המצות ובראש הל' תפלה שם. חינוך מצוה שעח. וראה תוס' ראש השנה כח, ב ד"ה הכא. הגהות מיימוניות סוף פט"ו מהל' תפלה. שו"ע ס"ג.
- ג. סוטה לח, א. וראה רמב"ם שם פי"ד הי"א. טור ושו"ע סי"ד. וראה גם לקמן סט"ו. סי"ז. ס"כ. סכ"ג.
- ד. במדבר ו, כג.
- ה. ויקרא ט, כב.
- ו. תוס' שם. הגהות מיימוניות שם. שו"ע שם. וכדלקמן ס"ד וש"נ.
- ז. תענית כו , ב. ראה גם לקמן ס"ד וריש סל"ג.
- ח. בקונ' השלחן הגיה "ונעילה דתענית". וראה לקמן סנ"ז ורס"י קכט. סי' תרכג ס"ח. וראה ס' המנהגים - חב"ד ע' 59, דאין נוהגים בנ"כ בנעילה. וראה אג"ק ח"כ ע' רפד.
- ט. היינו ביום שאין בה נעילה – ראה לקמן סי' קכט ס"א.
- י. ס"א וש"נ.
- יא. מגילה כג, ב. טור ושו"ע ס"א.
- יב. כדלעיל סי' נה ס"ד.
- יג. ירושלמי מגילה פ"ד ה"ד. הובא ברי"ף מגילה שם. ר"נ שם לענין תפלה וה"ה לנשיאת כפים דחד טעמא הוא וחדא הוכחה היא.
- יד. ראה קרבן העדה על הירושלמי שם.
- טו. ראה מגילה יח, א. וראה ירושלמי תענית פ"ד ה"א "לא מצאנו נשיאת כפיים בלא תפלה".
- טז. ירושלמי שם. רי"ף שם. הובא בשיירי כנסת הגדולה הגה"ט אות ג. רמב"ם הל' תפלה פ"ח ה"ה-ו. עולת תמיד ס"ק א. אליה רבה ס"ק א. באר היטב ס"ק א.
- יז. ר"ן מגילה שם ד"ה ירושלמי – לענין ק"ש וה"ה לענין נ"כ. וכדלעיל בשוה"ג. וראה גם לעיל סי' נה ס"ג.
- יח. רמב"ם שם פ"ח ה"ה ופט"ז ה"ט. טור ו שו"ע ס"א. וראה פס"ד צמח צדק שדמ, ד.
- יט. ב"י ראש הסי' בשם ה"ר מנוח. לבוש ס"א. ט"ז ס"ק א.
- כ. במדבר ו, כז.
- כא. חולין מט, סע"א כר' ישמעאל שם. לבוש שם. ט"ז ס"ק כב.
- כב. ט"ז ס"ק כג. וראה גם לקמן סל"ח.
- כג. במדבר ו, כד.
תלמוד ירושלמי מגילה ד׳:ד׳ - הטקסט מספריא
משנה: אֵין פּוֹרְסִין עַל שְׁמַע וְאֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְאֵין נוֹשְׂאִין כַּפֵּיהֶם וְאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וַחֲתָנִים וְאֵין מְזַמְּנִין עַל הַמָּזוֹן בַּשֵּׁם פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וּבַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן. וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן:
הלכה: מִכֵּיוָן דְּתַנִּינָן. אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וְלֵיי דָא מִילָּה תַנִּינָן. אֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּיבָה פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה. לָכֵן צְרִיכָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּיבָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְהָלְכוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְיָצְאוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין קוֹרְאִין בַּתּוֹרָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְיָצְאוּ לָהֶן מִקְצָתָן גּוֹמֵר. אֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. הִתְחִילוּ בָעֲשָׂרָה וְיָצְאוּ לָהֶם מִקְצָתָן גּוֹמֵר. וְעַל כּוּלָּם הוּא אוֹמֵר. וְעוֹזְבֵי יי יִכְלוּ.
אֶין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב. עִמְדוּ יְקָרִים. שְׁבוּ יְקָרִים. שִׁבְעָה פְעָמִים.
אֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וַחֲתָנִים. תַּנֵּי. אוֹמְרִים בִּרְכַת חֲתָנִים כָּל שִׁבְעָה. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מַפְקִין כַּלָּתָה כָל שִׁבְעָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. וְהָא תַנֵּי רִבִּי חִיָיה. אוֹמֵר בִּרְכַּת אֲבֵילִים כָּל שִׁבְעָה. אִית לָךְ מֵימַר. מַפְקִין מֵיתָא כָל שִׁבְעָה. מַאי כְדוֹן. מַה כָאן מְשַׂמֵּחַ עִמּוֹ אַף כָּאן מְנַחֵם עִמּוֹ. מַה כָאן מַזְכִּירִין אַף כָּאן מַזְכִּירִין.
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְיָין. [וְאִית תַּנּוֹיֵי תַנֵּי. אֲבֵלִים עוֹלִים מִן הַמִּנְיָין.] אָמַר רִבִּי אָבוּנָה. מָאן דְּאָמַר. אֵין אֲבֵלִים עוֹלִין מִן הַמִּינְיָין. בַּאֲבֵילֵי אוֹתוֹ הַמֵּת. מָאן דְּאָמַר. אֲבֵילִים עוֹלִין מִן הַמִּינְיָין. בַּאֲבֵילֵי מֵת אַחֵר. וְהָא תַנֵּי. יוֹצֵא לְהִתְנַחֵם אֲבָל לֹא לְנַחֵם.
תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. אֵין קִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ אֶלָּא בַעֲשָׂרָה. רִבִּי בָּא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמַר כָּאן עֵדָה וְנֶאֱמָר לְהַלָּן עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת. מָה עֵדָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. נֶאֱמַר כָּאן תּוֹךְ וְנֶאֱמָר לְהַלָּן וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבּוֹר בְּתוֹךְ הַבָּאִים. מַה תּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. אם מִתּוֹךְ אַתְּ לָמֵד. סַגִּין אִינּוּן. [אֶלָּא נֶאֱמַר כָּאן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמָר לְהַלָּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מַה לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה.].
וּבַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן. כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה כֹהֲנִים הָאָמוּרִין בַּפָּרָשָׁה. וְיִהְיוּ כוּלָּם כֹּהֲנִים. רִיבּוּי אַחַר רִיבּוּי לְמָעֵט. וְיִהְיוּ כוּלָּן יִשְׂרָאֵל. אֵין הַפָּרָשָׁה יוֹצְאָה בְלֹא כֹהֵן. עַד כְּדוֹן. בַּמַּקְדִּישׁ גּוּפָהּ שֶׁלְשָׂדֶה. אָמַר. דְּמֵי שָׂדִי עָלַי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. עֲרָכִים הַמִּיטַּלְטְלִין בִּשְׁלשָׁה. וְיֵשׁ עֲרָכִים שֶׁאֵינָן מִיטַּלְטְלִין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. בָּאוֹמֵר. הֲרֵי עֶרְכִּי עָלַי. וּבָא לְסַדְּרוֹ מִן הַקַּרְקַע. שָׁמִין לוֹ בָעֲשָׂרָה. מִן הַמִּיטַּלְטְלִין. שָׁמִין לוֹ בִּשְׁלשָׁה. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עֶרְכִּי עָלַי. אֵינוֹ כָאוֹמֵר. דְּמֵי שָׂדִי עָלַי. אֲבָל אִם אָמַר. הֲרֵי עָלַי מֵאָה מְנָה לַהֶקְדֵּשׁ. שָׁמִין לוֹ בִּשְׁלשָׁה. לִכְשֶׁיַּעֲשִׁיר. נִידוֹן בְּהֶשֶׂג יָד.
תַּנֵּי. עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּמִּיטַּלְטְלִין אֵין לָהֶם אִיגֶּרֶת בִּיקּוֹרֶת. מָהוּ אִיגֶּרֶת בִּיקּוֹרֶת. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי אָמַר. אַכְרָזָה. עוּלָּא בַר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. עֲבָדִים שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ. שְׁטָרוֹת וּמִּיטַּלְטְלִין שֶׁלֹּא יִיגָּנֵבוּ. רִבִּי בָּא בַר כֹּהֵן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. לֵית הָדָא אָמְרָה שֶׁעֲבָדִים נִפְדִּין בִּשְׁלֹשָׁה. אָמַר לֵיהּ. אִין. אָמַר לֵיהּ. וְהָא תַנִּינָן וּבַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָהֶן. אָמַר לֵיהּ. אָדָם דְּהָכָא בֶּן חוֹרִין הוּא. חִינְנָה בַר שֶׁלֶמְיָה בְּשֵׁם רַב. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי וּבְעָא מֵיעֲבַד כְּרַבָּנִן. אֲמַר לוֹ רִבִּי לָעְזָר בֶּן פְּרָטָא בֶּן בְּנוֹ שֶׁלְרִבִּי לָעְזָר בֶּן פְּרָטָא. רִבִּי. לֹא כָּךְ לִימַּדְתַּנִי בִשֵׁם זְקֵינֶיךָ. אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ אִיגֶּרֶת בִּיקּוֹרֶת. וַחֲזַר בֵּיהּ וַעֲבֲד כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ח׳:ה׳ - הטקסט מספריא
וכן לא יהיה אחד מברך ברכת שמע והכל שומעים ועונין אחריו אמן אלא בעשרה וזה הוא הנקרא פורס על שמע ואין אומרים קדיש אלא בעשרה ואין הכהנים נושאים ידיהם אלא בעשרה והכהנים מן המנין שכל עשרה מישראל הם הנקראים עדה שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת וגו' והיו עשרה שהרי יצאו יהושע וכלב.
מצוטט ב־6 עמודים
לקוטי שיחות 4
- כרך יח ‹ נשא ‹ שיחה ד ‹ 77 שו"ע אדה"ז או"ח סי' קכח סו"ס
- כרך יח ‹ קרח ‹ שיחה ג ‹ 206 שו"ע אדה"ז או"ח סי' קכח
- כרך כב ‹ שמיני ‹ שיחה א ‹ 39 שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ח ס"א
- כרך כד ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה כב ‹ 569 שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ח ס"א
תורת מנחם 2
- ו - שנת תשי"ב - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס קכח
- נו - שנת תשכ"ט - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ח ס"א
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

