ב
ב זר שנשא את כפיוכד אפילו עם הכהניםכה עובר בעשה שנאמרכו דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל ולא זרים ולאו הבא מכלל עשה עשהכז:
הערות
- כד. כתובות כד , ב. ולענין לברך את בניו ותלמידיו בעיוהכ"פ בנוסח יברכך וגו' ראה ס' המנהגים - חב"ד ע' 58.
- כה. לבוש ס"א. עי' ב"ח ד"ה ומדברי. מ"א ס"ק א.
- כו. במדבר ו, כג.
- כז. רש"י שם ד"ה דאיסור עשה.
רש"י על במדבר ו׳:כ״ג - הטקסט מספריא
אמור. כְּמוֹ זָכוֹר, שָׁמוֹר, בְּלַעַז דישנ"ט:
אמור להם. שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם שׁוֹמְעִים (שם):
אמור. מָלֵא — לֹא תְבָרְכֵם בְּחִפָּזוֹן וּבַהֲלוּת, אֶלָּא בְכַוָּנָה וּבְלֵב שָׁלֵם (תנחומא):
אמור is infinitive. Similar forms are זכור (Exodus 20:8), שמור (Deuteronomy 5:12); in O. F. disant, (English = saying).
אמור להם SAYING UNTO THEM — so that all of them should hear the blessing (it would not suffice to pronounce the blessings upon the Israelites in their absence; cf. Sifrei Bamidbar 39).
אמור is written plene (with ו after the מ) thus indicating: ye shall not bless them hurriedly and hastily, but devoutly and with a whole heart (Midrash Tanchuma, Nasso 10).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.

