ג
ג כל כהן שאין בו אחד מהדברים המעכביןכח שיתבארכט אם לא עלה לדוכן אע"פ שביטל מצות עשה אחתל ה"ז כעובר בג' עשהלא כה תברכו אמור להם ושמו את שמי והוא שיהיה בבית הכנסת כשקרא הש"ץ כהניםלב או אם אחד משאר העם אמר לו לעלות או ליטול ידיולג שנאמרלד אמור להם ומתרגמינן כד תימרלה להון ואם לאו אינו מחוייב כלללו לישא כפיו אלא אם רוצהלז.
והוא שעקר רגליו בעבודה לעלות לדוכןלח אבל אם לא עקר רגליו בעבודה שוב אינו עולה אפילו היה בבית הכנסת כשקראו כהנים ואפילו אמרו לו לעלותלט כמו שיתבארמ ומכל מקום אם אמרו לו קודם העבודהמא חייב הוא לעקור רגליו בעבודהמב שלא יעבור על ג' עשה.
(ואף אם לא אמרו לו קודם העבודה אלא שיודע שיקרא הש"ץ כהנים צריך הוא לעקור רגליו בעבודה שלא יגרום שיבוטל מצות עשה של תורהמג שהרי ברכת עבודה וכל התפלה היא מדברי סופריםמד ונשיאת כפים היא מן התורהמה אלא שיש כח ביד החכמים לעקור דבר תורה בשב ואל תעשהמו והם מנעוהו מנשיאת כפיםמז כל שלא עקר רגליו בברכת עבודה אע"פ שקוראים אותו ואומרים לעלות א"כ לכתחלה אין לגרום לעקור דבר תורהמח לפיכך כל כהן שהוא חלוש ואינו רוצה לישא כפיו לא די לו שלא יעקור רגליו בעבודה אלא צריך הוא שלא יהיה בבית הכנסת כשקורא הש"ץ כהניםמט):
הערות
- כח. טור ושו"ע ס"ב.
- כט. להלן סמ"ד ואילך.
- ל. רמב"ם סוף הל' תפלה פט"ו הי"ב. שו"ע שם.
- לא. ריב"ל סוטה לח , ב. רמב"ם שם טור ושו"ע שם. (וראה ב"י). עי' פס"ד צמח צדק שמה, א. וראה אג"ק חכ"ב ע' תס.
- לב. ירושלמי ברכות פ"ה ה"ד. הובא בתוס' מנחות מד, א ד"ה כל. רא"ש מגילה פ"ג סי' כב. ר"נ בפ"[ד] דמגילה (טו, ב ד"ה כל). סמ"ג עשין כ. טור ושו"ע ס"ב.
- לג. מרדכי מגילה רמז תתיז. הגהות מיימוניות פט"ו מהל' תפלה אות ו'. אגור סי' קע בשם מהר"י מולין (שו"ת מהרי"ל החדשות סי' יח, ב). שו"ע שם. רמ"א ס"כ. וראה גם להלן סל"ג. סנ"ה וסנ"ו.
- לד. במדבר ו, כג.
- לה. באונקלוס שלפנינו "תימרון" (וכ"ה בתוס' שם ובר"ן שם בשמו) – וכ"ה לקמן סט"ו וסכ"א.
- לו. עי' מ"א ס"ק טז. וראה גם לקמן סט"ו במוסגר. וראה מ"מ וציונים.
- לז. כדלקמן סט"ו.
- לח. סוטה לח , ב. וכדלקמן סי"ב וש"נ.
- לט. מ"א ס"ק ב וס"ק ל.
- מ. להלן במוסגר.
- מא. קודם סיום העבודה – כדלקמן סי"ב וש"נ. וראה גם לקמן סל"ג, וסוף סנ"ה ושם "קודם סיום ברכת עבודה".
- מב. עי' רמ"א ס"כ . ובמ"א שם. וראה גם לקמן שם.
- מג. ממשמעות הרא"ש שם. שו"ע ס"ד. רמ"א סמ"ד. ועי' מ"א ס"ק סט. וראה תהלה לדוד ס"ק ב.
- מד. ראה לעיל סי' קו ס"ב וש"נ.
- מה. כדלעיל ריש ס"א. וראה מ"א ס"ק מא.
- מו. יבמות צ, א. וראה גם לקמן ס"ה. סל"ג. סנ"ה. סי' קצז ס"ו. סי' שה סכ"ו. סי' תמו ס"ה. סי' תצח סל"ב. סי' תקפו סכ"ב. סי' תריג ס"י. ואפילו במקום כרת, כדלקמן סי' שלא ס"ז. סי' שמז סוף ס"ז.
- מז. עי' מ"א ס"ק ד. לקמן סוף ס"ה וש"נ.
- מח. ראה גם לקמן סל"ג (במוסגר), ושם : "איסור זה אינו אלא מדברי סופרים".
- מט. ראה רא"ש שם בשם ה ירושלמי ברכות פ"ה ה"ד. וראה גם לקמן ס"ה וש"נ.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ט״ו:י״ב - הטקסט מספריא
כל כהן שאינו עולה לדוכן אע"פ שבטל מצות עשה אחת הרי זה כעובר על שלש עשה שנאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם ושמו את שמי וכל כהן שאינו מברך אינו מתברך וכל כהן המברך מתברך שנא' ואברכה מברכיך:סליקו הלכות תפלה בסיעתא דשמיא.
תלמוד ירושלמי ברכות ה׳:ד׳ - הטקסט מספריא
משנה: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים אָמֵן מִפְּנֵי הַטֵּירוּף. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הֻבְטַחְתּוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִילָּתוֹ רְשָׁאִי.
הלכה: תַּנִּי הַפּוֹרֵס אֶת שְׁמַע וְהָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְהַנּוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְהַקּוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהַמַּפְטִיר בְּנָבִיא וְהַמְבָרֵךְ עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה לֹא יַעֲנֶה אַחַר עַצְמוֹ אָמֵן. וְאִם עָנָה הֲרֵי זֶה בּוּר. אִית תְּנָיֵי תַּנִּי הֲרֵי זֶה בּוּר. וְאִית תְּנָיֵי תַּנִּי הֲרֵי זֶה חָכָם. אָמַר רַב חִסְדָּא מַאן דָּמַר הֲרֵי זֶה חָכָם בְּעוֹנֶה בְּסוֹף. וּמַאן דָּמַר הֲרֵי זֶה בּוּר בְּעוֹנֶה עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה.
אָמַר רִבִּי חֲנִינָא שְׁנַיִם יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֵן מְמַצְּעִין אֶת הַכֹּהֵן. אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁכּוּלָּם שָׁוִין. אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן תַּלְמִיד חָכָם מְמַצְּעִין אֶת הֶחָבֵר.
אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִיָּמַי לֹא בֵּרַכְתִּי לִפְנֵי כֹהֵן וְלֹא הִנַּחְתִּי יִשְׂרָאֵל לְבָרֵךְ לְפָנַי.
רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר כָּל כֹּהֵן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי כַּד הֲוָה תָּשִׁישׁ הֲוָה חֲזִיק רֵישֵׁיהּ וְקָאִים לֵיהּ אֲחוֹרֵי עֲמוּדָא. רִבִּי אֶלְעָזָר נְפִיק לֵיהּ לִבְרָא.
רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּמָא בֵּרִבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי שִׂמְלַאי עִיר שֶׁכּוּלָּהּ כֹהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן. לְמִי הֵן מְבָרְכִין לַאֲחֵיהֶן שֶׁבְּצָפוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבְּדָרוֹם לַאֲחֵיהֶם שֶׁבְּמִזְרָח לַאֲחֵיהֶם שֶׁבְּמַעֲרָב. וּמִי עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן אָמֵן הַנָּשִׁים וְהַטַּף.
תַּנָּא אַבַּיי בֵּי רִבִּי בִּנְיָמִן הָעוֹמְדִים לַאֲחוֹרֵי הַכֹּהֲנִים אֵינָן בִּכְלַל בְּרָכָה. הָעוֹמְדִין לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר וָוא אֲפִילוּ חוֹמָה שֶׁל בַּרְזֶל הַבְּרָכָה מַפְסֶקֶתָהּ. הָעוֹמְדִין מִן הַצְּדָדִין נִשְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא נִתְכַּוֵון לְהַזּוֹת לְפָנָיו וְהִזָּה לְאַחֲרָיו. לְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו הַזִּיָיתוֹ פְּסוּלָה. לְפָנָיו וְהִזָּה עַל הַצְּדָדִין שֶׁלְּפָנָיו הַזִּיָיתוֹ כְּשֵׁירָה. הֲדָא אָמְרָה אַף הָעוֹמְדִין מִן הַצְּדָדִין בִּכְלָל בְּרָכָה הֵן.
אָמַר רַב חִסְדָּא וְצָרִיךְ שֶׁיְהֵא הַחֲזָן יִשְׂרָאֵל. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר אִם הָיָה כֹהֵן אֶחָד אוֹמֵר כֹּהֵן אִם הָיוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים כֹּהֲנִים. אָמַר רַב חִסְדָּא אֲפִילוּ כֹהֵן אֶחָד אוֹמֵר כֹּהֲנִים שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא אֶלָּא לַשֵּׁבֶט.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- לז - שנת תשכ"ג - חלק שלישי ‹ בס"ד. ערב חג השבועות, ה'תשכ"ג שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ח ס"ג
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- אגרות קודש כרך כז י'שנג יבמות צ, סע"א ואילך
- לקוטי שיחות כרך יד שופטים שיחה ב יבמות צ, ב
- לקוטי שיחות כרך כ וישלח שיחה א יבמות צ, ב
- תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ג יבמות צ, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ח הלכות ציצית ועטיפתו ב מאותו ספר יבמות צ, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שה במה בהמה יוצאת בשבת ובו ל"ח סעיפים כו מאותו ספר יבמות צ, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמד דין ערב פסח שחל להיות בשבת טז מאותו ספר יבמות צ, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמו מי שמוצא חמץ בתוך המועד ה מאותו ספר יבמות צ, סע"א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תצח דין שחיטה ביו"ט לב מאותו ספר יבמות צ, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תריג איסור רחיצה ביום הכיפורים י מאותו ספר יבמות צ, סע"א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פז יבמות צ, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמד דין ערב פסח שחל להיות בשבת יבמות צ, סע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמו מי שמוצא חמץ בתוך המועד יבמות צ, סע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שה במה בהמה יוצאת בשבת יבמות צ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תצח דין שחיטה ביום טוב יבמות צ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תריג איסור רחיצה ביום הכיפורים יבמות צ, סע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית ושם צ, ב

