שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתקסה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
יהי רצון שיעשה כל אחד ואחת את התלוי בו בכל האמור ויראה אשר "הוי' אורי וישעי ומעוז חיי" וממלא כל אשר שואל ומבקש לטובה ועד לקיום היעוד "ואזבחה באהלו זבחי תרועה" – בבית מקדשנו השלישי אשר יבנה במקומו ע"י משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש.
9 היעוד : תהלים כז, ו.
חודש החשבון . . ההכנה : ראה לקוטי מהרי"ל במקומו. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. טואו"ח ר"ס תקפ"א. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' ד"ה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) י"ב חודש.
אומרים . . הוי' אורי : כי בו מאירים י"ג מדות הרחמים (רשימות הצ"צ לתהלים עה"פ. ובפנים יפות שם: שמעתי הטעם מפני שיש בו י"ג שמות הוי' כנגד יג"מ שאומרים באלול. וראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
מזמור : תהלים כז. וראה פנים יפות שם פי' כל המזמור על אלול ר"ה יוהכ"פ וחה"ס.
בפשוטו של דבר : אבל עיין רשימות הצ"צ לתהלים. פנים יפות ועוד .
יש לבאר : ולהעיר מפי' הראב"ע עה"פ שיש אומרים כו'. ראה ג"כ רד"ה לדוד הוי' אורי וסד"ה אשרי העם, תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 279 וע' 290).
תוארים כלליים : מתאים להנ"ל שהחודש – כללי.
שתי דרכים : ובהתאם לזה שני דרכים אחת של ג"ע ואחת כו' (ברכות כח, ב. ולהעיר מקידושין ב, ב).
החיים והטוב כו' : נצבים ל, טו. ולהעיר מפי' הבעש"ט עה"פ (בצוואת הריב"ש).
איזוהי דרך : ראה לקו"ת ואתחנן ד"ה שמע ישראל.
ואחז"ל אשר בכל יום . . הקב"ה עוזרו : סוכה נב, סע"א ושם.
ששלימות כו' בעולמנו כו' ללכת : ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ"צ בראשית (כד, ב): וזהו (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' ע"י עוה"ז דוקא.
ומחיים אל חיים : להעיר ממחז"ל עשרה נקראו חיים (אדר"נ ספל"ד).
ובדרגא נעלית יותר : שלכן נאמר בזה הוי' עוה"פ. וראה לקו"ת חוקת (נז, ג). וראה תוד"ה שלש (ר"ה יז, ב).
בכל יום כו' בעיר : טושו"ע או"ח ר"ס תקפ"א. וראה ד"ה ענין תקיעת שופר בר"ח אלול (אוה"ת להצ"צ נצבים ע' א'רפ).
וביאר הרמב"ם : הל' תשובה פ"ג ה"ד. וראה המשך תרס"ו בתחלתו.
החיות אשר בישן ונרדם : להעיר ממרז"ל שינה אחד כו' (ברכות נז, ב. וראה ג"כ זח"א רז, רע"א). ובב"ר (פי"ז, ה) ג' תרדמות הן כו'.
וחפשו : להעיר מפסחים (ז, ב) וחיפוש מחיפוש כו' חופש כל חדרי בטן.
ויודע . . לכסלה : ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב. אגה"ת פ"א (צא, רע"א).
מעיד עליו : ראה יל"ש הושע רמז תקלב בסופו. אוה"ת להצ"צ לשבת שובה (ע' א'תקך).
יבנה במקומו כו' : ראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שצ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ת"ח ת"ח על כתבו עתה מפעולותיו בענין "מיהו יהודי" ובודאי עומד בקשר עם אלה שביקרם (והרי אמחז"ל הלואי שיהי' מורא שמים עליהם כמורא בו"ד) ויוסיף בהן כהנה וכהנה (סנה' כא, א) – מתאים לרציניות הדבר וכו', שבעה"ר הולך ומחריף.
4 אמחז"ל ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תכח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ה
ובמה ששואל לחוו"ד ע"ד מאמרו יושבי קרנות אשר מסקנתו להגי' בתפלת ר"נ בן הקנה ברכות כח, ב יושבי קרו"ת במקום קרנות ופי' הר"ת הוא יושבי קרקסאות ותיאטראות ומסתייע מהירושלמי שם פ"ד ה"ב שגירסתו ולא נתת חלקי בבתי תיאטראות ובבתי קרקסאות ועד"ז נמצא בסידור מנהג רומי רצז ובמחזור רומניא רנה )כ"כ בסידור עם פי' עולת ראי' להרב קוק ע' שמג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ועפ"ז יש לומר עוד, שגם בירושלמי בשייכות לשמואל הקטן הכוונה לענוה בדרגא נעלית כזו, ע"ד הסוג הנאמר בהלל, ולכן לא הסתפק הירושלמי להביא "ולמה נקרא שמו קטן לפי שהוא מקטין עצמו", אלא מוסיף "ויש אומרים לפי שמעט הי' קטן משמואל הרמתי", דשמואל הי' נביא ממש, ומסירותו לכל ישראל היתה באופן נפלא, שהלך מעיר לעיר לשפוט אותם על עסקי צרכיהם כו', שזה מורה על גודל הביטול והענוה שלו.
44 אלא שבסוג זה גופא למטה יותר. ולהעיר דשמואל הקטן תיקן ברכת ולמלשינים (ברכות כח, סע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
עבודת ה' צריכה להיות הן בכוחות הגלויים של הנפש — המביאים לידי כך שהמחשבות והדיבורים והמעשים של תורה ומצוות ("נפש") יהיו ברגשילב של אהבת ה' ויראתו ("רוח"), בהיותם מבוססים על הבנה יסודית בתורת ה' ומצוותיו ("נשמה"), והן בכוחות הנעלים, הגנוזים
230 עבודת ה' צריכה להיות הן בכוחות הגלויים של הנפש. . והן בכוחות הנעלים, הגנוזים : וע"ד הידוע בענין מה שאמר ריב"ז (ברכות כח, ב) איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי — לקו"ת ויקרא (הוספות) נ, סע"ד. ד"ה אשרנו תרצ"ו (סה"מ תרצ"ו ע' 50 ואילך), ובהנסמן שם (ע' 49) הערה 1. ועוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הרי אפילו רבן יוחנן בן זכאי אמר:
13 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד האזינו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
על ידי זה שמשה רבינו עשה את השמים והארץ לעדות ביחס לעבודת בני ישראל, מונע דבר זה עצמו את החטא (בדוגמת מאמרו של ר' יוחנן בן זכאי "שלא יראני אדם" ) ונותן כוח לכל שלשת סוגי ה"עבודות" של תורה, מצוות ותשובה.
15 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בכך מובן מדוע אין מסופר לגבי תנאים אחרים, אשר היו לאחר חורבן בית המקדש, ולגבי האמוראים, אשר היו לפני רב יוסף, על עריכת "יומא טבא" בהגיעם לגיל ששים, כי מפני ענוותנותם הרבה הם חששו – כביטוי הידוע "איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי" , ולפיכך יש מקום ר"ל לספק, שאולי חיותם אינה נובעת מהיכלות הקדושה.
30 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט כ"ף אב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אמנם, בכוחותיו הגלויים הוא מושלם, אך מי יודע מה מתרחש בעצם נפשו, ומחשבה זו מעוררת אותו עד כדי בכי במרירות, ומשפיעה עליו לחפש כיצד לעשות טובה לזולתו, כי הוא סובר, שלמרות שהאחר נכשל בחטא, בכל זאת הוא נעלה ממנו עצמו.
14 בדוגמת המבואר בענין (ברכות כח, ב) שריב"ז בכה ואמר איני יודע באיזה (דרך) מוליכים אותי (לקו"ת ויקרא (בהוספות) נ, סע"ד. אוה"ת פנחס רד"ה אך בגורל. ד"ה אשרנו תרצ"ו (בסה"מ קונטרסים ח"ב). ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מובן, שצדיק גמור יכול להתעורר בבכיה של תשובה, כמסופר בגמרא על רבי יוחנן בן זכאי, שלפני פטירתו בכה על ש"איני יודע באיזו (דרך) מוליכין אותי" :
31 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובהתאם לזה שני דרכים אחת של ג"ע ואחת כו' (ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
לעומת זאת רבי עקיבא הוא בן גרים, ולכן הוא דאג לאלה שצריך להביאם תחילה תחת כנפי השכינה, עבודה של "מכפירים יחידתי", עבודה לתיקון "עצם הנפש".
44 להעיר מהידוע בענין מאמר ריב"ז (ברכות כח, ב) איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי , שזהו מפני שלא ידע אם עובד ה' גם מצד עצם נפשו כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הדברים יובנו על־ידי הסבר הסיפור שבגמרא על ר' יוחנן בן־זכאי, שלפני פטירתו בכה ואמר, שהסיבה לבכייתו היא ש"יש לפני שני דרכים אחת של ג"ע ואחת של גיהנם , ואיני יודע באיזו מוליכים אותי , ולא אבכה (בתמיהה)".
24 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז מצורע שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועל כך אומר רש"י "ולשון תנוך לא נודע לי" – הטהרה והתיקון שב"תנוך אוזן", במוחין דאימא, "לא נודע", אינם באים מעצמם על ידי המשכת מוחין דאבא, באמצעות הכהן, אלא יש צורך תחילה בתיקון הפגם של מוחין דאימא – בבינה עצמה כשם שהתשובה צריכה להיות במקום הפגם.
49 ע"ד הפי' לא ידעתי נפשי (ראה מק"מ ר"פ צו) ע"ס כו' לא ידענו (לקו"ת חקת סד, א) איני יודע באיזו דרך כו' (ברכות כח, ב) מצד פנימיות הנפש שלמעלה מידיעה (אוה"ת פנחס ע' א'נט ואילך. ד"ה אך בגורל תרכ"ו. ד"ה אשרינו תרפ"ח, תרצ"ו. וראה לקו"ת ויקרא נ, סע"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
עצם העובדה שאדם מרשה לעצמו לעבור עבירה, מהווה הוכחה לכך שנדמה לו ש"עין של מטה אינה רואה", כנאמר "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו", וכפי שאמר ר' יוחנן בן זכאי לתלמידיו :
48 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואם כן, הריהו נמצא בקביעות במצב, שאינו חושב כלל אודות "עצמו" ואודות ה"מדריגות" שלו בעבודת ה'; אין לו זמן להתבונן האם כבר בירר וזיכך את מדותיו או לא (ועל אחת כמה וכמה להתעסק עם (עניני גמ"ח –) אנשים שמסביבו) – ואם כן, מה יהא אצלו בקשר עם שאר הענינים בעבודת ה'?
18 ראה עד"ז לקו"ש [המתורגם] חט"ז (ע' 9־288) בביאור מאמר ריב"ז (ברכות כח, ב) איני יודע באיזו (דרך) מוליכים אותי – שמפני גודל טרדותיו במילוי שליחותו בעלמא דין לא הי' מרגיש אהוי"ר שלו. עיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ב"מחזור ויטרי" מוסבר, שהפסוק אמור על מלחמה "בעסק העולם", ושמואל הקטן מחדש, שגם במלחמתה של תורה בין שני תלמידי חכמים ש"נתרוצצו זה עם זה בדבר הלכה" , ואחד מהם ניצח, עליו לדעת, ש"בנפול אויבך אל תשמח...", כתפילת רבי נחוניא בן הקנה "ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם" .
62 ברכות כח, ב. טושו"ע או"ח סו"ס קי ובשו"ע אדה"ז שם. עיי"ש. וצע"ג שלא ראיתי נוהגין כן, ולא נדפס הנוסח בסידורים (גם לא בהסידור עם דא"ח וכיו"ב – שהוא ללומדים וכו')*. וראה תויו"ט בפתיחתו לפיה"מ שלו. – ובערוך השולחן כ' ד"נראה משום דעכשיו הלומדים בביהמ"ד אינם מורים הוראות".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ורואים זאת בקל וחומר מן המבואר לגבי רבי יוחנן בן זכאי, שאמר "איני יודע באיזו דרך מוליכים אותי" , למרות שהוא לא הלך ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין, ושמונים שנה למד ולימד תורה – אך היה בו ספק מצד פנימיות ועצם נפשו, כמבואר בתורת החסידות.
30 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ברכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בדומה להסבר על דבריו המפורסמים של רבן יוחנן בן זכאי לפני פטירתו:
27 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה מקץ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כאשר לומדים מילה בתורה, ו"אפילו אות אחת", הרי הקדוש־ברוך־הוא קורא ושונה כנגדו, והתורה דורשת מהיהודי להיות שרוי בעת הלימוד עצמו "באימה וביראה וברתת ובזיעה", וכיצד ייתכן אפוא, שאדם ילמד על מנת לקנטר, או על מנת להתכבד בקלון חברו, או אפילו להתכבד סתם.
42 ראה ברכות כח, ב: בכניסתו מהו אומר כו' ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי .. ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
3 להעיר ממאמר ריב"ז לתלמידיו : יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם (ברכות כח, ב. תניא פמ"א (נז, סע"א)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
המבואר במ"א בענין מה שאמר ר' יוחנן בן זכאי איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי , אף שלא הניח דבר קטן ודבר גדול וכו', והיינו, לפי שכחות הגלויים אינם מורים על העצם, שיכול להיות שהכחות הגלויים שלו הם כדבעי, ומ"מ העצם הוא בעמקי הקליפות.
158 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמשנת"ל שהמעמד ומצב דכחות הגלויים אינו הוראה על העצם, וכפי שמצינו בר' יוחנן בן זכאי, שאף שלא הניח וכו', מ"מ, מצד גודל ענוותנותו אמר איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי .
280 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולכן, כאשר לימוד התורה הוא מתוך קבלת עול, "הוי' עמו", ה"ז פועל גם על ההנהגה בעולם – שגם בצאתו לעסוק בעניני העולם (לאחרי התפלה ולימוד התורה), מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, נמשך אצלו המעמד ומצב ד"דע לפני מי אתה עומד" (שבעת התפלה), ו"הוי' עמו" (שבעת לימוד התורה).
419 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת קבלת פנים* - יו"ד אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו החידוש בעבודת חודש אלול (שהוא למעלה מד' יודי"ן, שם ע"ב, בחי' היחידה) לגבי העבודה דכל השנה כולה – שבכל השנה כולה יכולה להיות העבודה בהחמשה שמות (עד לבחי' היחידה) בלבד, מבלי לידע מה נעשה עם עצם הנשמה, כפי שמצינו אפילו אצל רבי יוחנן בן זכאי שבכה ואמר "איני יודע באיזו דרך מוליכים אותי" , כי, גם כאשר העבודה בכחות הגלויים היא בשלימות, אי-אפשר לידע מה נעשה עם עצם הנשמה; משא"כ בחודש אלול יכולה להיות העבודה גם מצד עצם הנשמה (שלמעלה אפילו מבחי' היחידה), וזהו"ע "אני לדודי".
1649 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכפי שמצינו שאפילו רבן יוחנן בן זכאי אמר "איני יודע באיזו (דרך) מוליכין אותי" , ומכל-שכן אחרים, ומכ"ש אלו הנמצאים בזמן דחושך כפול ומכופל, שבודאי אינם יכולים לדעת באיזו דרך הם הולכים, וזקוקים איפוא להעזר שלמעלה, שהקב"ה יאמר להם היכן ללכת.
514 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו אחד הביאורים במה שאמר ר' יוחנן בן זכאי איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי , דאף שהיו בו כל המעלות שאמרו עליו, מ"מ להיותו בביטול לגמרי, דלא זו בלבד שלא הרגיש את מציאותו אלא שלא הרגיש גם את האהבה, לזאת אמר איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי .
32 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
החטא הוא וודאי, ואילו בנוגע לעשיית התשובה – מי יודע אם יהי' ביכולתו לעשות תשובה, שהרי לזה דרושה התעוררות רצון העצמי, שזוהי מדריגה בנפש שאף אחד אינו יודע מצבה האמיתי, וכידוע שמטעם זה אמר אפילו ר' יוחנן בן זכאי "איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי" .
45 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והשייכות דטבילה לתפלה – כי טבילה אותיות הביטל, וזוהי ההכנה להביטול דתפלה, שזהו"ע ההתבוננות "לפני מי אתה עומד", שמצד עצמו הרי הוא "טיפה סרוחה", ועומד הוא לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה – שעי"ז מתבטל ממציאותו לגמרי, ויצא מהגבלות מציאותו.
40 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יש לדעת, שלאו דוקא ל"בני גרים", אלא גם לכאו"א מישראל – לא די בעבודה בכחות הגלויים, אלא צ"ל גם העבודה בעצם הנפש , כי, גם כאשר כל הכחות הגלויים הם כדבעי, יכול להיות שעצם הנפש תהי' בעמקי הקליפות רח"ל, וכמאמר רבן יוחנן בן זכאי "אינייודע באיזו (דרך) מוליכין אותי", כיון שלא ידע אם הוא עובד ה' גם מצד עצם נפשו כו'.
67 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומכ"ש כשמתבונן בנוגע לעצם נפשו, שגם כשהמחשבה דיבור ומעשה וגם המדות והשכל הם בקדושה אפשר שעצם נפשו היא בעמקי הקליפות, וכידוע בענין מה שאמר ריב"ז איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי , הנה ע"י שמתבונן בכל זה ומרגיש שהוא בשפל המצב, הוא מתעורר ברצוא לצאת ממציאותו ולעלות למעלה.
26 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וע"ד המבואר בדברי רבן יוחנן בן זכאי שאמר "איני יודע באיזו (דרך) מוליכים אותי" , אף שהיו בו כל המעלות שמנו עליו חז"ל –כיון שלא ידע היכן נמצא העצם שלו, והיינו שיתכן שכחות השכל והמדות יהיו כדבעי, ואילו העצם יהי' קשור עם ענינים הפחותים ביותר , בעמקי הקליפות רח"ל.
64 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
מי השילוח – הו"ע הקבלת עול ומסירת נפש, למעלה מהשגה, שזהו ששיעורו "כאיסר" , "איסר כנגד לבו" , שהו"ע נקודת היהדות.
117 ברכות כח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
לכל לראש – עוד לפני האכילה ושתי' – עליו לקיים ענין התפלה, דהיינו להתקשר עם מקורו – "דע לפני מי אתה עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה".
56 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכאשר נרגש הדבר בנוגע לכל דבר קטן ("אויף יעדער קלייניקייט") – הרי זה כמאמר רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו "יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם כו' שלא יראני אדם כו'".
103 ברכות כח, ב. הובא בתניא שם (נז, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה", ולעולם רואה את עצמו שקול וכל העולם כולו שקול, ובכל מעשה ומעשה שלו בכחו להכריע את העולם כולו לכף זכות, ולהביא לקיום הענין ד"ושכנתי בתוכם" – "בתוך כל אחד ואחד מישראל", שהוא תכלית העבודה בביהמ"ק.
118 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
צריך להיות יותר שפל רוח כו'", אבל אעפ"כ, אין זה מספיק עדיין, כיון שיש להם שביעות-רצון מזה "ששמת חלקנו מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקנו מיושבי קרנות" , ומצד השביעות-רצון הרי הם בבחינת מציאות.
29 ראה ברכות כח, ב. נוסח "הדרן עלך" שאומרים לאחרי סיום מסכת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכשיהי' הרצון לזה באמת, דהיינו שירצה באמת בביאת המשיח (וע"ד מארז"ל "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם" ...) – אזי יצליחו לפעול זאת, כמ"ש "רצון יראיו יעשה".
66 ברכות כח, ב. הובא בתניא פמ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמ"ש בתניא "שלא יראני אדם" , או, אם רצונם לשבת אצל השולחן – אל יהיו "פאַר'חמור'עט"!...
180 פמ"א (נז, סע"א) – מברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועד"ז בנוגע לחורבן ביהמ"ק [שבא ע"י חטא העגל, כמ"ש "וביום פקדי ופקדתי", וכן "ויבכו העם בלילה ההוא" , שמזה באה הבכי' של תשעה באב, שהו"ע החורבן], שעי"ז בטלו כו"כ ענינים, החל מענין הקרבנות, שבו תלויים כל עניני עליית העולמות וההמשכות בעולמות, וכמדובר ש"רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס" – הנה כדי למלא חסרון זה, נתפשט ענין התפלה, ש"במקום קרבנות תקנום", יותר מאשר בזמן שביהמ"ק הי' קיים , אשר, אע"פ שזהו"ע של בקשתסליחה ומחילה על עוונות ופשעים, הרי בינתיים, בשעת התפלה, מתחבר ומתקשר הוא עם זה שעליו נאמר "דע לפני מי אתה עומד" – מלך מלכי המלכים הקב"ה!
211 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, ט' אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויש מי שהרוח שטות אצלו היא למטה מזה, שחושב שאין איש רואה אותו ואין שום אדם יודע מזה, כמארז"ל כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם .
14 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמבואר בכ"מ מה שאמר ריב"ז "איני יודע באיזו (דרך) מוליכים אותי" , דלכאורה, איך הי' יכול לחשוב כן, הרי לא הניח דבר גדול ודבר קטן, וכל המעלות שמנו עליו חז"ל, ואיך הי' יכול להיות בספק כזה?
114 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כאשר אומרים לאדם "דע לפני מי אתה עומד", אזי מתבטלת לגמרי האפשריות שהאדם יוכל לעמוד בתפלה לפני מי שאמר והי' העולם ולבקש את צרכיו, שהרי זהו ענין שבאין ערוך לגמרי!
68 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הסוג הראשון הוא "תפלה", כי, תפלה ענינה הפני' וההתחברות אל הקב"ה, "דע לפני מי אתה עומד – לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" .
131 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמו רבי יוחנן בן זכאי שאמר איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי , דלכאורה מאחר שרבי יוחנן בן זכאי עסק כל ימיו באהבה ויראה ובלימוד התורה איך אמר שאינו יודע באיזו דרך כו'.
17 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וע"ד מאמר רבן יוחנן בן זכאי איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי , ומהביאורים בזה, שמצד גודל טרדתו במילוי שליחותו לא הי' לו פנאי לשים לב (צוהערן זיך) למדריגות שלו.
71 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
התחלת היום היא באמירת "מודה אני" וההמשך לזה בתפלה, שאז נמצא במעמד ומצב שאינו שייך לעניני העולם , להיותו עומד לפני המלך , "דע לפני מי אתה עומד, לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה", ו"מבית הכנסת לבית המדרש", ורק לאח"ז יוצא לעסוק בעניני העולם , "הנהג בהם מנהג דרך ארץ" -
149 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
נזכר גם הענין דרדל"א, "רישא דלא ידע ולא אתיידע מה דהוי ברישא דא", וסיים, שלא יפלא לומר שכ"ק מו"ח אדמו"ר לא ידע מדרגתו (ע"ד רדל"א), כי, מצד גודל הביטול והמסירה ונתינה למילוי שליחותו לא חשב אודות מדרגות כו', ע"ד המבואר בנוגע לריב"ז שאמר "איני יודע באיזו (דרך) מוליכים אותי" .
43 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמבואר בדרושי חסידות, שבבחי' עבד עברי לא שייך ענין פריקת עול, אלא בחי' גניבה בלבד, בדוגמת גנב שאומר "שלא יראני אדם" – אדם העליון, או נפש האלקית, כמארז"ל "אתם קרויין אדם" , דקאי על נה"א, אבל אילו הי' יודע שבחי' אדם רואהו – לא הי' חוטא, כיון שאין בו חוצפה ופריקת עול.
57 ל' חז"ל – ברכות כח, ב. וראה ב"ק עט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
– וכידוע מ"ש הצ"צ שמדריגת רבנו הזקן היא למעלה ממדריגת רבן יוחנן בן זכאי, שאמר "איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי" , כי, ע"י עבודת החסידות אפשר לידע גם מה נעשה בנוגע לעצם הנשמה; וכשם שישנו ענין זה בנוגע לרבנו הזקן ורבותינו נשיאינו שלאחריו, כן הוא גם בנוגע לההולכים בדרכיהם ("די וואָס האַלטן זיך אין זייער קלאַמקע") וממלאים את הוראותיהם ושליחויותיהם –
287 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומצד פנימיות הנשמה – הרי מצינו שאפילו רבי יוחנן בן זכאי אמר "איני יודע באיזו (דרך) מוליכים אותי" , דאף שלא פסיק פומי' מגירסא וכו', כפי שהגמרא מספרת כו"כ ענינים של הפלאות אודותיו, מ"מ, כאשר מדובר אודות פנימיות הנשמה, הרי זה באופן ש"איני יודע כו'".
56 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ לך לך, י"א מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו גם הביאור במאמר ריב"ז "ואיני יודע באיזו (דרך) מוליכין אותי" , אע"פ ש"לא הניח מקרא ומשנה וכו'" – כי ריב"ז הי' עסוק במילוי תפקידו, ולא הרגיש – "לא ידעתי" – מה נעשה עמו .
1004 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועי"ז שמשה רבינו מינה את השמים והארץ לעדים בנוגע לעבודתם של ישראל, הרי ענין זה גופא שומר מן החטא (בדוגמת דברי רבן יוחנן בן זכאי "שלא יראני אדם" ), ונותן כח לכל ג' סוגי העבודות דתורה, מצוות ותשובה.
65 ברכות כח, ב. וראה תניא פמ"א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כל יהודי צריך לדעת שיש עליו "מלך חי וקיים" , שהוא המלך בעוה"ז הגשמי והחומרי, ומצד ה"חמלה" שלו, הכניס את נקודת היהדות בכל אחד מישראל בתוכו פנימה, וצוה אותו (והרי ציווי של "מלך חי וקיים" הוא גם נתינת כח) לעמוד ולהתפלל – "דע לפני מי אתה עומד" ; אינך נמצא בחלל ריק, בעולם ריק, אלא "יש בעה"ב לבירה זו" , "מלך חי וקיים" – באופן שע"י התפלה תתפשט נקודת היהדות בכל מציאותו, ואח"כ תומשך בחלקו בעולם , ועד שגם בעולם שמסביבו יהי' מואר.
554 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועד"ז במעמדו ומצבו ביום זה עצמו, צריך להיות קיום המצוות באופן ד"כל חלב לה'" , כפס"ד הרמב"ם והשו"ע שצריך להיות מן הנאה והטוב והיפה, וכמארז"ל (בפירוש "ואנוהו" ) "התנאה לפניו במצוות", היינו, שכל ענין של מצוה צריך להיות באופן נאה דוקא, ונאה "לפניו", בידעו לפני מי אתה עומד, לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה , והיינו, שהתורה מעידה שזהו באופן ד"אנוהו".
730 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועד"ז בנוגע לתפלה, שדורשת מנוחה וישוב הדעת עוד יותר מאשר לימוד התורה, כפי שמצינו בסוגיא הנ"ל במסכת עירובין ש"הבא מן הדרך אל יתפלל שלשה ימים" (שאין דעתו מיושבת עליו מפני טורח הדרך), וכפי שמונה הרמב"ם את כל התנאים (ועד שיש עשרה תנאים ) הדרושים שתהי' התפלה כדבעי (מתוך כוונה כו', "דע לפני מי אתה עומד" ) ותמלא את תפקידה,
1455 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שואל צרכיו שהוא צריך להם" , ובאופן ד"דע לפני מי אתה עומד" (והרי ידיעה זו ישנה אצל כל אחד מישראל, מי יותר ומי פחות), ולכן נעשה עי"ז זיכוך הגוף, עד שגם הגוף יחפוץ ב"יסורין ועוני" בשביל קבלת התורה.
72 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
וביאור פעולת הסיפור בשבחו, כמובן מפעולת הדיבור הבלתי- רצוי, לשון הרע, שמעורר ומגלה את הרע שמצד עצמו הי' נשאר בהעלם , ומרובה מדה טובה, שהדיבור בשבחו יש לו השפעה טובה , ומביא חיזוק וסיוע בעבודה ;
1105 ולהעיר מהמבואר בנוגע למאמרו של רבי יוחנן בן זכאי , "איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי" (ברכות כח, ב), אף שגדלה מעלתו ביותר, "מ' שנה למד מ' שנה לימד" (ר"ה לא, סע"ב. וש"נ), ולא פסיק פומי' מגירסא וכו' – כיון שלא ידע מה נעשה עם הרע הנעלם כו' (ראה לקו"ת ויקרא נ, סע"ד. מסעי צ, ב. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מברכים אלול ומאמרי החסידות שנאמרו בו), אודות ההתעוררות מהשינה ע"י שמיעת תקיעת שופר – שב' הלשונות "שלאָפן" ו"פאַרשלאָפן" הם ב' הענינים דשינה ותרדמה שנזכרו ברמב"ם בהרמז דתק"ש דר"ה, ששייכים לתשובה דמלכיות (שלא למרוד במלכותו ית' ), ולאח"ז באים למדריגות התשובה ששייכים לזכרונות ושופרות, וכל ענינים אלו ישנם בהעלם בתקיעות דאלול , שלכן יש בהם ג' הקולות דתקיעה שברים ותרועה –
1391 כולל גם כללות ענין היראה והביטול, שזהו עיקר ענין המלוכה, כמ"ש (פרשתנו יז, טו) "שום תשים עליך מלך" , "שתהא אימתו עליך" (סנהדרין כב, א (במשנה). וש"נ), וכפי שמבאר הצ"צ במאמר דערב ר"ה (שנת תרט"ו**), ד"ה להבין כו' בתחילת ספר התניא (נדפס בקיצורים והערות לספר התניא ע' מא ואילך), ש"יש עונש למי שאינו ירא ובטל, כי אז נקרא מורד במלכות", ובזה יובן מה שאמר רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו כשחלה, איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי כו' (ברכות כח, ב), שזהו "לפי שיש עונש מלמעלה גם לא עבור מעשה בלבד, רק מחמת חסרון היראה והביטול, שאז נקרא מורד במלכות כו'".
*
) ומה שיש עניני עבודה שמתחילים כבר מעלות השחר – הרי זה באופן שכוללים בעבודת היום גם חלק מהלילה , כדי שתהא " מדה טובה מרובה כו' " (יומא עו , א . וש"נ) .
*
*) ראה " ספר התניא – ביבליוגרפי' " (להר"י שי' מונדשיין – קה"ת תשמ"ב) ע' 182 הערה 2 .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזהו גם המבואר בתורת החסידות בנוגע למאמר רבי יוחנן בן זכאי קודם פטירתו, "איני יודע באיזו (דרך) מוליכים אותי" – דלכאורה, כיצד יתכן שריב"ז, שלא פסיק פומי' מגירסא, וכל שאר המעלות שנאמרו עליו בגמרא , יסתפק באיזו דרך מוליכין אותו, בדרך לגן-עדן או בדרך להפכו?!
139 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
באיזו (דרך) מוליכין אותי" , שאע"פ שעסק בתורה הרבה כו', אעפ"כ נסתפק שמא בבחי' עצם הנשמה שלמעלה מהשכל לא הי' בעבודת ה' כו', וכמבואר במ"א בענין הבקשה "ומכפירים יחידתי" .
1272 ברכות כח, ב. וראה גם לעיל ע' 60. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואם הדברים אמורים בנוגע למוסד של בשר -ודם , ש"היום כאן ומחר כו'" (כלשון הגמרא ) – הרי עאכו"כ כאשר ישנה הבטחה ממלך מלכי המלכים הקב"ה, שקיום ענין של תומ"צ הוא באופן ש"אדם אוכל פירותיהם בעולם הזה" ,
612 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומובן, שבמעמד ומצב כזה לא שייך לעשות דבר בלתי-רצוי, וכמובא בתניא4 מאמר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו "יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם כו' תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם כו'" , ואם הדברים אמורים בנוגע לבשר ודם , "שנמנע בעבורו מלעשות דבר שאינו הגון בעיניו" – כאשר מרגיש ש"עיני ה' אלקיך בה", "ה' נצב עליו", על אחת כמה וכמה.
1137 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם כו'" – הרי זו התחלת העבודה, שעל ידה מתעלה מדרגא לדרגא, עד שסוכ"ס מתבטל המדבר שמם ("די וויספּע ווערט אויס וויספּע"), כלשון הכתוב "וישם מדברה כעדן".
531 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מכיון שהבחירה היא מעיקרי מעלת עבודת האדם , ולכל הענינים והמדריגות, צריך האדם להגיע ע"י עבודתו דוקא, לכן, ישנה מציאות הרע לעומת כל הבחינות שבקדושה , שלכן אפשר להיות לאדם רצון חזק
1093 ובאותיות פשוטות:
לכאורה הי' מספיק שעבודת האדם להתגבר על היצה"ר תהי' רק כאשר עוסק בעניני חולין, באכילה ושתי', מסחר וכיו"ב, ואילו כאשר עוסק בעבודת ה', אזי יכול להסתגר בחדרו, ולהשאיר את היצה"ר מאחורי הדלת... אבל המציאות היא שגם כאשר מסתגר בחדרו לעסוק בעבודת ה', נמצא גם היצה"ר יחד עמו, וצריך להתגבר עליו.
ובזה גופא – העבודה היא לא רק בנוגע לקיום התומ"צ במעשה דיבור ומחשבה (שזוהי עיקר עבודת האדם, שהרי "המעשה הוא העיקר" (אבות פ"א מי"ז), כמ"ש (קהלת יב, יג) "סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם"), אלא גם בנוגע לכחות פנימיים – מדות ושכל, ואפילו בנוגע לכחות המקיפים – חי' ויחידה.
וכידוע הביאור (לקו"ת פרשתנו כה, ב – הובא בלקו"ת תצא שבהערה הבאה) בענין "מכפירים יחידתי" (תהלים לה, יז), ש"יש בחי' יחידה שהוא תוקף והתגברות הרצון שלמעלה מהטעם גם בסט"א* ונק' כפירים .. ולזה אמר דוד מכפירים יחידתי, שתהי' יחידתי מקושר בקשר אמיץ וחזק להשי"ת לבדו, ולא תפול ח"ו בידי החיצונים הכפירים".
*
) אבל אין זה בחי' היחידה ממש , כי , " בחי' יחידה ממש .. רק בקדושה יש בחי' זו " ( לקו"ת תצא שבהערה הבאה) .
וזהו גם הביאור בנוגע לריב"ז שבכה ואמר "איני יודע באיזו (דרך) מוליכים אותי" (ברכות כח, ב), דאף שידע שעבודתו מצד הכחות הפנימיים היא בשלימות, מ"מ, הסתפק בנוגע לבחי' היחידה (ראה לקו"ת הוספות לויקרא נ, סע"ד. ובכ"מ), ועכצ"ל, שענין העבודה שייך גם בנוגע לבחי' היחידה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
שלכן אינו יכול לקיים את הענין ד"דע לפני מי אתה עומד" , ולחשוב פירוש המילות כדבעי; זהו הענין שנוגע לו למילוי שליחותו!...
1065 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכן בנוגע לתשובה, ש"עיקר התשובה בלב" , אבל צ"ל גם
2488 ועד"ז בנוגע לתפלה, שמוכרחת להיות הכוונה הכללית ד"דע לפני מי אתה עומד" (ראה ברכות כח, ב), וכפי שמבאר רבינו הזקן בקונטרס אחרון (ד"ה להבין מ"ש בשער היחודים (קנד, סע"א ואילך)) "ההפרש בין תורה לתפלה שלא בכוונה .. כי לימוד התורה הוא מבין ויודע מה שלומד כו'", משא"כ בתפלה, אם חסרה הידיעה "לפני מי אתה עומד", אין זו מציאות של תפלה, כי אם מציאות של דיבור בלבד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בעת התפלה, צריך לשמוע ולכוין מה שאומרים, לחשוב פירוש המילות, ובין מילה למילה צ"ל כללות הענין ד"דע לפני מי אתה עומד" ; ובמקום זה – מסתכלים עלי!...
3192 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בנוגע להברכות וכו' שניתנו בקשר עם יובל הארבעים , יש להעיר שמספר ארבעים קשור במיוחד עם ג' ענינים הנ"ל (ס"ד) – תורה [לימוד אגרת ה] תשובה ו" מתפלל עם הציבור" , שיש להם שייכות מיוחדת לארבעים .
2241 להעיר מהמבואר במ"א (ראה תו"מ חנ"ג ע' 371. וש"נ) שבכ"א מג' דברים אלו – ב' ענינים: מחשבה ודיבור. וגם מצד ענין זה שייכים הם למ"ם, כי במ"ם – שני ענינים: מ"ם פתוחה – דיבור, ומ"ם סתומה – מחשבה.
גם יש לומר, שב' הענינים דמ"ם פתוחה וסתומה, ישנם גם במחשבה עצמה: בתורה – גליא דתורה ופנימיות התורה (שבת קד, א. פירש"י שם). בתפלה – כוונה השייכת לכאו"א (כוונה הכללית ד"דע לפני מי אתה עומד" (ראה ברכות כח, ב) ופירוש המלות ע"ד הפשט) והכוונות שעפ"י סוד. בתשובה – עצם התשובה שבה הכל שוים (עזיבת החטא, הגמר בלב שלא ישוב עוד לכסלה) והפרטים שבה (מיראה ומאהבה; תתאה ועילאה; ועוד ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכן פוסק הרמב"ם (מיוסד על גמרא מפורשת ) בנוגע ל"כוונת הלב" בתפלה , ש"כל תפלה שאינה בכוונה (דהיינו ללא הכוונה הכללית ד"דע לפני מי אתה עומד" ) אינה תפלה" ; ואעפ"כ, הפירוש של תפלה (מלשון "ויפלל" ) בכל מקום בתושב"כ הוא – ענין של דיבור, שלכן צריכה להיות התפלה בדיבור דוקא, ואדרבה:
268 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הכוונה הכללית ד"דע לפני מי אתה עומד" ופירוש המילות ע"ד הפשט – מאמר פתוח, והכוונות שע"פ הסוד – מאמר סתום (ובזה גופא – הענין ד"אני מתפלל לדעת זה התינוק" – מאמר פתוח, ופרטי הכוונות – מאמר סתום).
540 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והביאור בזה – שע"י הדיבור אודותיו מגלים אצלו את הרע, והיינו, שמצד עצמו הי' הרע יכול להשאר בהעלם, במחשבה, או בהעלם יותר – אפילו לא במחשבה כו' (ע"ד המבואר בענין "איני יודע באיזו (דרך) מוליכים אותי" ), וע"י הדיבור הרי זה מתגלה, לפי שכך הטביע הקב"ה בטבע הבריאה שהדיבור מגלה כו'.
946 ברכות כח, ב. וראה בהנסמן בתו"מ חמ"א ע' 222 הערה 55.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
(גם) את אשתי ואת בני" – מביא רש"י שזהו מאמרו של רבי יוחנן בן זכאי , שכל ענינו הי' לימוד התורה , גם במצב של דחקות ועניות, והורה שזוהי תכליתו של כל אחד, גם בעל עסק (כדבריו במשנה "אם למדת
1809 להעיר גם ממאמר ריב"ז לתלמידיו (ברכות כח, ב) "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם .. תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם" (וראה לקו"ש שבפנים הערה 54).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בהדרושים , שיובן בהקדים ביאור רבינו הזקן בענין ריב"ז שבכה ואמר איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי , והוא תמוה, שהרי ריב"ז למד שמונים שנה תורה , ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין , והי' חסיד גדול ומופלג, ואיך הסתפק באיזה דרך מוליכין אותו (וכמו שמתמי' בסש"ב על רבה שאמר כגון אנא בינוני, דלא שבקית חי' לכל ברי').
564 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
השייכות לדבריהם בביאור הטעם ש"החמירה תורה בגנב יותר מגזלן", שריב"ז אמר "זה השוה כבוד עבד לכבוד קונו, וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו, כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת, שנאמר כו'" – שמתאר בעיקר את העוולה של הגנב , שכופר בהשגחת הקב"ה , ור"מ אמר "משל ..
1162 ולהעיר גם ממאמר ריב"ז לתלמידיו "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם .. תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם" (ברכות כח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומה גם שנוסף לכך שסוכ"ס יתבטלו בגלל היותם היפך האמת, וכיון שיהודי קשור עם האמת (שבשביל זה יש צורך בכלי טהור דוקא), אינו יכול להמשיך לחיות עם שקר לאורך זמן (כמבואר גם בקונטרס ומעין ) – יש גם סיבה לבטל ענינים הנ"ל גם מצד "מורא בשר ודם" (כמארז"ל "יה"ר שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם" ):
2659 ברכות כח, ב. הובא בתניא פמ"א (נז, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הן כפי שהוא במדריגות גבוהות, כמו ר' יוחנן בן זכאי שאמר "איני יודע באיזו (דרך) מוליכים אותי" , והן "לא ידע" כפשוטו, שלא ידע מאי קאמר, כך, שב"לא ידע" דלמטה ישנו ה"לא ידע" דלמעלה.
2792 ברכות כח, ב. וראה לקו"ת פרשתנו (בהוספות) נ, סע"ד. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואלו שטוענים שצריכים לערוך ריקודי תערובות בגלל פלוני שיש לו כסף וכו' – הרי בודאי שאין להחליף ח"ו "מורא שמים" ב"מורא בשר ודם" , שאין להתפעל מזה שיש לו כסף, כיון שהכסף אינו שלו, אלא של הקב"ה, כמ"ש "לי הכסף ולי הזהב", כך, שאין להתגאות בזה כלל [ועד"ז בנוגע לשאר הענינים שנזכרו ב"האדרת והאמונה לחי עולמים", כמו "הכתר והכבוד", "העוז והענוה", שכולם שייכים להקב"ה, "חי עולמים"], ועד שאפילו הגוף שלו שייך להקב"ה, שלכן "אין לאדם רשות על גופו כלל ..
2642 ראה ברכות כח, ב. תניא פמ"א (נז, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ע"פ מ"ש אדמו"ר הזקן בענין ר' יוחנן בן זכאי שאמר איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי , והוא תמוה, שלמד שמונים שנה תורה , ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין וכו' , והי' חסיד מופלג13, וא"כ איך אמר איני יודע כו'.
439 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כיון שנולד יהודי, הרי הוא יהודי עד מאה ועשרים שנה, וגם לאח"ז, הנה באיזו דרך משני הדרכים שבה יוליכו אותו (כדברי הגמרא :
1699 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומכ"ש כשמתבונן בנוגע לעצם נפשו, שגם כשהמחשבה דיבור ומעשה וגם המדות והשכל הם בקדושה אפשר שעצם נפשו היא בעמקי הקליפות, וכידוע בענין מה שאמר ריב"ז איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי , הנה ע"י שמתבונן בכל זה ומרגיש שהוא בשפל המצב, הוא מתעורר ברצוא לצאת ממציאותו ולעלות למעלה.
26 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויובן זה עפ"י המבואר בכ"מ בענין מה שאמר ריב"ז אינייודע באיזו דרך מוליכין אותי , דאף שעבודתו היתה באופן נעלה ביותר כמבואר בכ"מ, בכ"ז אמר איני יודע כו', כי הי' מסופק אם עבודתו מצד עצם נפשו (בחי' הגורל הנ"ל) היא כדבעי, כי אין ראי' מעבודתו בכחות הגלויים להבחי' שלמעלה מטו"ד.
191 ברכות כח, ב.
*) להעיר שע"פ המנהג לומר בכל יום הקאַפּיטל תהלים המתאים לשנות חייו (אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' לא . ח"י ע' נג . וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמא . סה"מ תשכ"א ע' 231 . סה"מ י"א ניסן ע' 1 ואילך) – התחילו בי"א ניסן שנה זו דאמירת המאמר (תשל"ו) לומר מזמור עה שבתהלים . המו"ל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ב) והנה הענין דחלוקת הארץ ע"פ גורל מבאר כ"ק אדמו"ר הצ"צ, מיוסד על מאמר כ"ק אדמו"ר הזקן במה שאמר ריב"ז איני יודע באיזו דרך מוליכים אותי , דלכאורה תמוה, והרי ריב"ז לא הלך ד"א בלא תורה ובלא תפילין, ופ' שנה למד ולימד תורה וכו', ומה מקום לספק באיזו דרך מוליכין אותו, ומבאר בזה כ"ק אדה"ז שזהו מצד עצם הנפש, היינו מצד בחי' הנפש שלמעלה מטו"ד.
12 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט כתיב ולקחתי דגני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובאמת יוכל אדם לדון ק"ו גדול ממה שמצינו בדברי רז"ל ע"פ עוברי בעמק הבכא כו' שהרשעים בוכי' על צערם באש של גיהנם , והרי אמרו באחר מוטב לדייני' בגיהנם בשביל שיקבל עונג העליון בגלוי זיו השכינה בג"ע וא"כ בהעדר גלוי אור האלקי מכ"ש וק"ו שיש לבכות, ומכ"ש דכ"ש מהעדר גלוי אור עצמות א"ס שבאצי' המרומם לאין קץ מכל ההשתלשלות, שכל ההשתלשלות באבי"ע אינו נחשב גם בערך טפה בים אוקינוס לגבי עצמות המאציל כו', כי בחי' גלוי אור האלקי הנק' שכינה אינו רק בחי' זיו ואור בלבד כידוע, וכאשר יתבונן האדם בעוצם רחוקו מה' אחד הרבה יש לו לבכות יותר מן יראת העונש בגיהנם מאחר שיסורי גיהנם נסבלי' בשביל התענוג האלקי הזה כו' (ומה שבכה ריב"ז כשאינו יודע באיזה דרך מוליכים אותו לא מפני הצער של גיהנם אלא מפני ריחוקו מגלוי שכינה כו').
40 ומה שבכה ריב"ז כשאינו יודע באיזה דרך : ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה פט הלכות תפלה וזמנה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
וכשרבו האפיקורסין בישראל והיו מצירין להם מאד ומסיתין את העם לכפור בתורה שבעל פה עמד רבן גמליאל ובית דינו והוסיפו ברכת המינים בכל תפלת י"ח.
ו עי’ ברכות דף כח, ב - כט , א. וראה רמב"ם (ורבנו מנוח) הל' תפלה פ"ב ה"א. האשכול הלכות תפלה (עמ' 26-27).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
יא אע"פ שמי שתש כחו ואינו יכול לבא לבית הכנסת יש לו לכוין ולהתפלל בשעה שהצבור מתפללים מכל מקום זה אינו אלא למצוה מן המובחר לפי שהוא עת רצון אבל אם בא להקדים תפלתו לתפלת הצבור אין בזה איסור מן הדין לפיכך אם חלש לבו וקשה עליו להמתין מלאכול עד אחר גמר תפלת הצבור מותר להקדים תפלתו בביתו כדי לאכול מיד.
צז אביי ברכות כח , ב. מ"א ס"ק כא. עי’ בקונטרס אחרון (לא הגיע לידינו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צד צריך לכוין כנגד ארץ ישראל ודין הרוכב או יושב בספינה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ה היה רוכב על החמור אינו צריך לירד ולהתפלל אפילו יש לו מי שיתפוס את חמורו אלא מתפלל דרך הילוכו ויחזיר פניו לארץ ישראל אם אפשר לו וכן אם היה בספינה או על גבי קרון אם יכול לעמוד עומד ואם לאו יושב במקומו ומתפלל ויחזיר פניו לארץ ישראל אם אפשר לו ואם היה הולך ברגליו מתפלל דרך הילוכו אף אם אין פניו כנגד ארץ ישראל ואפילו שלא במקום סכנה ואפילו הולך לדבר הרשות לא הצריכוהו להפסיק הליכתו ולעמוד בשעת התפלה לפי שיקשה בעיניו איחור דרכו ויטרד לבו ולא יוכל לכוין והכל לפי הדרך ולפי המקום ולפי יראתו וישוב דעתו.
נ ברייתא שם ל , א (ראה ב"י ד"ה ומ"ש רבינו). רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וראה משנה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קי דין היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפלת הדרך ובית המדרש א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
א בשעת הדחק שאי אפשר לו להתפלל שמונה עשרה ברכות כגון שהשעה עוברת או שהוא בדרך וירא שמא יפסיקוהו עוברי דרכים אם יתפלל כל שמונה עשרה ברכות דרך הילוכו או מיושב או מעומד כמו שנתבאר בסי' צ"ד או שעומד במקום שהוא טרוד וירא שמא יפסיקוהו או שלא יוכל להתפלל תפלה ארוכה בכוונה מחמת טרדת דעתו מתפלל מעין שמונה עשרה שהוא תפלת הביננו שכוללת כל י"ג ברכות אמצעיות וחותם בשומע תפלה וצריך לומר לפניה ג' ברכות ראשונות כתקנן ולאחריה ג' אחרונות כתקנן.
ח משנה ברכות כח , ב. טור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קי דין היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפלת הדרך ובית המדרש ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ג ההולך במקום גדודי חיה וליסטים מתפלל תפלה קצרה שהוא צרכי עמך מרובים כו' וחותם בשומע תפלה וא"צ לא לג' ראשונות ולא לג' אחרונות ומתפלל כשהוא מהלך ואם יכול לעמוד עומד.
כו ראה משנה ברכות כח , ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קי דין היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפלת הדרך ובית המדרש י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
י הנכנס לבית המדרש צריך להתפלל בכניסתו שלא יארע דבר תקלה על ידו וביציאתו צריך ליתן הודאה על חלקו.
פו משנה ברכות כח , ב. עי' לקו"ש חי"ט ע' 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קי דין היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפלת הדרך ובית המדרש י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בכניסתו מה הוא אומר יהי רצון מלפניך ה' או"א שלא אכשל בדבר הלכה כו' וה"ה מי שיושב ללמוד ביחידות ובפרט אם הגיע להוראה צריך להתפלל שלא יטעה בלימוד ובהוראה לומר על טמא טהור ועל אסור מותר וטוב לומר נוסח אחד קצר כולל הרבה וזהו יהי רצון מלפניך ה' או"א שתאיר עיני במאור תורתך והצילני מכל מכשול וטעות הן בדיני איסור והיתר הן בדיני ממונות הן בהוראה הן בלימוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ומה ששגיתי כבר העמידני על האמת ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (וכשלומד בחבורה צריך לבקש ג"כ שלא ישמח בתקלתם ולא ישמחו בתקלתו).
צג ראה ברכות כח, ב. טור ושו"ע ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיג דיני הכריעות בי"ח ברכות ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ד המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ולא יכרע מאמצע מתניו וראשו ישאר זקוף אלא גם ראשו יכוף כאגמון ולא ישחה כל כך עד שיהיה פיו כנגד חגור של מכנסיים מפני שנראה כיוהרא ששוחה יותר מדאי וזקן וחולה שאינו יכול לשחות עד שיתפקקו כיון שהרכין ראשו דיו מאחר שניכר שחפץ לכרוע אלא שמצטער:
לה רבי יהושע בן לוי ברכות כח , ב. טור ושו"ע ס"ד. וראה יגדי"ת (נ.י.) חוב' ח ע' סא. ולענין מודים ראה לקמן סי' קכז ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואינו דומה למתפלל באמצע סעודתו שאין תפלתו חשובה הפסק להטעינו לחזור ולברך המוציא על פת שיאכל אח"כ לפי שעדיין לא נגמרה סעודתו כיון שלא היה אסור באכילה בשעה שהתפלל ואם היה רוצה היה אוכל בשעה שהתפלל והיה מתפלל אח"כ ואפילו אם לא היה שהות ביום לגמור סעודתו ולהתפלל אח"כ שחייב הוא להפסיק סעודתו ולהתפלל ואסור לו לאכול עוד מכל מקום לא נאסר עליו אלא אכילת קבע שמא ימשך בה ויעבור זמן התפלה אבל טעימה בעלמא היתה מותרת לו בשעה שהתפלל ולפיכך אין תפלתו חשובה הפסק בסעודה (ועוד שלא נאסרה עליו אכילה אלא מפני שהגיע זמן התפלה ואחר כך חוזר לקביעותו הראשונה אבל כאן נאסרה עליו האכילה כדי שיהא הקידוש לפני האכילה ולא לאחריה כמו שנתבאר א"כ הרי הקידוש מחלק שתי האכילות שכשאוכל אחר כך היא נחשבת סעודה אחרת) מיד שהגיע זמן הקידוש נאסר עליו אפילו טעימה בעלמא ונעשה כאלו נגמרה כבר סעודתו לכך חשובה אמירת הקידוש הפסק כיון שבשעת אמירתו לא היה יכול לאכול כלום והוא אמרו אחר גמר סעודתו.
פא ברכות כח, ב. טור ושו"ע סי' רלב ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכל יושבי קרנות שהוזכרו בדברי חכמים הם עמי הארץ שאינם יודעים ללמוד כלל ולפיכך אמרו שישיבת בתי כנסיות של ע[מי] הארץ מוציאים את האדם מן העולם :
קכו ראה ברכות כח, ב. ב"ק פב, א. סנהדרין ג, א. אבות דר"נ ספכ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה איתא בגמרא אמרו לרבן יוחנן בן זכאי רבינו ברכנו כו' כמורא בשר ודם וכו'.
1314 איתא בגמ ' אמרו לריב " ז : ברכות כח, ב. וראה גם תניא פמ"א (נז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, יד
והנה אחרי הדברים והאמת האלה , נפשי בעתר תדרשי לכל אוהביי ורעיי אשר כנפשי , לשמוע אל הרנה והתפלה זו בקשה ותפלה קצרה , אשר נפשי נועם מהם תבקשי באמירה נעימה , לקבל שכר על הפרישה , שלא לשוב בדרך הזה עוד, כי לא זו הדרך אשר חפץ בה השם לעשות מצוה הבאה בעבירה ח"ו, וגם איני חייב באחריותם כלל, כידוע לכל חכמי לב שכל מצוה הבאה בעבירה אינם אלא אינון כל טיבו דעבדין לגרמייהו אינון עבדין , וע"ז נאמר ובכל נפשך וד"ל.
4177 ותפלה קצרה : ע"פ ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הנה לא טובה השמועה אשר אנכי שומע קול ענות חלושה , לענות בקול דממה דקה מן הדקה עני' סוערה , זו תפלה קצרה , במקום שאמרו להאריך מערכי לב , ערוכה בכל עצמות תאמרנה .
4307 תפלה קצרה : ע"פ ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בסעודה ויעבור הזמן , אבל טעימה בעלמא מותר , שאין לחוש בה שמא ימשך ויעבור הזמן .
225 ברכות כח, ב (ולית הלכתא לא ... כרבי
יהושע בן לוי , דאמר רבי יהושע בן לוי כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לו לאדם
שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה ). טור ושו"ע סי' רלב ס"ג (והא דאסור
לאכול סעודה קטנה, היינו כשקובע לסעודה. אבל לטעום ... מותר).
וכן הוא לקמן סי' רפו ס"ד (מותר לטעום ... קודם תפלת
מוספין, כמו שמותר לטעום קודם תפלת המנחה משהגיע זמנה). סי' תפט סי"ז (לא
יתחיל לאכול אפילו סעודה קטנה).
ואפילו במצות דאורייתא, כדלעיל סי' ע ס"ה (היה
עוסק באכילה (אפילו בסעודה קטנה) ... צריך להפסיק ולקרות ... קריאת שמע הוא מן
התורה ). הרי שגם במצות
דאורייתא לא אסרו אלא סעודה קטנה (ראה שיעורי הלכה למעשה ח"א סי' עב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצט שלא לאכול ושלא לשתות ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בהרב רבינו יונה פ"ד דברכות שפירש
2550 בגמרא ברכות כח, ב (אמר
ליה אמאי לא טעמת מידי ואתית, אמר ליה לא סבר לה מר להא דרב הונא דאמר רב הונא
אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המוספין ... ולית הלכתא לא כרב הונא
ולא כרבי יהושע בן לוי , כרב הונא הא דאמרן , כרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן
לוי כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה ).
וברבינו יונה שם יט, א (ולית הלכתא
כותיה ולא כרבי יהושע בן לוי דאמר אסור לאדם שיטעום כלום וכו'. ודוקא טעימה אינה
אסורה כגון אכילת פירות או אכילת פת מועט ... אבל סעודה אסורה).
והיינו שבגמרא (ותוס' הנ"ל) הי'
אולי מקום לפרש, שמה שאמר רבי יהושע בן לוי "אסור לו לאדם שיטעום כלום"
פירושו, שאם התחיל בסעודה צריך להפסיק, ואסור לו לטעום יותר כלום . ואם כן אין מכאן
הוכחה שאיסור טעימה והתחיל באיסור כי הדדי נינהו.
אבל ברבינו יונה מפרש שאסור לטעום
פירושו "אכילת פירות או אכילת פת מועט", והוא כדברי רב הונא שהובא שם
לענין תפלת המוספים (דלא מיירי התם בהתחיל בסעודה, אלא מיירי בטעימה בעלמא). ואם
כן מוכח מכאן דכי הדדי נינהו.
[דברי רבינו יונה אלה, לענין תפלת
המוספים, הובאו לעיל סי' רפו ס"ד (מותר לטעום אחר תפלת שחרית קודם תפלת
המוספין, כמו שמותר לטעום קודם תפלת המנחה משהגיע זמנה, דהיינו אכילת פירות].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ז
ש בח נ עימות י דידות אור קדושתו וחסידותו ז כרו ל הגיד מ קצת נ פלאות מתורתו של כבוד קדושת מרנא ורבנא רבינו הגדול נר ישראל וקדושו גאון תפארת ישראל רבא דעמיה איש אלהים קדוש הוא , כבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא בעדן גן אלהים מסוכתו , ושבח המגיע לכתביו הקדושים בנגלה ונסתר אשר אין חקר לתבונתו .
5 ע"פ שמואל-ב כא, יז. ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה אחרי אשר זכינו בעינינו לראות אור מופלא אור מזהיר אור נערב אור יקר אור מצוחצח אור מאיר כאור שבעת הימים מסוף העולם ועד סופו אור האלהי, הוא ניהו אדונינו מורינו ורבינו נר ישראל המאיר עיניהם של ישראל בתורה ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, והיה אמרתו כטל לישראל כמטרא ניחא וכמטרא רזיא דין גליא רזיא , ומפיו אנו חיים ומטובו חיינו , שפתותיו שושנים ששונים בהלכות נוטפות מור עובר , ואליו יתאספו העדרים עדרי צאן קדשים תורה יבקשו מפיהו חק לישראל היה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו , שהראה להם באספקלריא המאירה האיר הברקאי , ומתחזיא מסייפא עלמא ועד סופיה, גדול ה' ומהולל מאוד בעירו הר קדשו , וברכנו בקול רם ונשא ברכת חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו .
125 ע"פ שמואל-ב כא, יז. ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע ע מי הם הפטורים מקריאת שמע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ה היה עוסק באכילה (אפילו בסעודה קטנה ), או שהיו עוסקים בדין (אפילו בגמר דין), או שהיה במרחץ (ואפילו להזיע בעלמא), או שהיה עוסק בתספורת, או שהיה מהפך בעורות וכל כיוצא בעסקים אלו שיש לחוש שמא ימשך בהם, כמו שיתבאר בסי' רל"ב , צריך להפסיק ולקרות, אע"פ שיש שהות לקרות לאחר שיגמור עסקים אלו, גזירה שמא ימשוך בהם ויעבור זמן קריאת שמע.
1597 שבת ט, ב (ולא לאכול, בסעודה קטנה). ברכות כח, ב (ולית הלכתא ... כרבי יהושע בן לוי , דאמר רבי יהושע בן לוי , כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה ).
עיין סי' רלב בשו"ע ס"ב (לא ישב אדם ... לאכול אפילו סעודה קטנה סמוך למנחה ), וס"ג (והא דאסור לאכול סעודה קטנה, היינו כשקובע לסעודה, אבל לטעום, דהיינו אכילת פירות, מותר. והוא הדין לאכול פת כביצה כדרך שאדם אוכל בלא קבע, מותר).
וכן הוא לקמן סי' רפו ס"ד (מותר לטעום אחר תפלת שחרית קודם תפלת המוספין, כמו שמותר לטעום קודם תפלת המנחה משהגיע זמנה, דהיינו אכילת פירות אפילו הרבה כדי לסעוד הלב, ופת כביצה ולא יותר, כמו שנתבאר בסי' רל"ב). סי' תלא ס"ה, מכת"י שהועתק שם הערה סה (אפילו סעודה קטנה (אבל טעימה בעלמא שרי, כמ"ש בסי' רל"ב). סי' תע ס"ז (יכולים לטעום מעט קודם הבדיקה, שלא אסרו אלא סעודה (ושיעור טעימה עיין סי' רל"ב)). סי' תפט סי"ז (לא יתחיל לאכול אפילו סעודה קטנה).
*
ואף שיש דעה האוסרת בקריאת שמע אף טעימה בלבד, שעל מה שנפסק בשו"ע סי' רלה ס"ב (אסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע), כתב המ"א שם ס"ק ד (לשון הטור אסור לקבוע סעודה ... דטעימה בעלמא שרי. אבל בתרומת הדשן סי' ק"ט משמע דאפילו טעימה אסור ... ואפשר משום דהוי דאורייתא חמירא טפי ... ומכל מקום נראה לי דאין להחמיר בטעימה בעלמא). וכן נפסק כאן, שאף בקריאת שמע, שהיא מן התורה, לא נאסרה אלא "סעודה קטנה" ולא טעימה.
ובזה תלוי גם דין טעימה לפני ברכת לולב, שעל הנפסק בשו"ע סי' תרנב ס"ב (אסור לאכול קודם שיטלנו), כתב המ"א שם ס"ק ד (משמע דטעימה בעלמא שרי). וכן דין טעימה לפני תקיעת שופר וקריאת המגילה, כמבואר במ"א סי' תרצב ס"ק ז (כיון דקריאת שמע וחמץ שרי טעימה, כמ"ש סי' רל"ה ותל"ב, ק"ו כאן ... ונראה לי דמשום הכי שינה רמ"א לשונו וכתב אסור לאכול וכו', משמע דטעימה שרי. ומכל מקום אין להקל אלא לצורך גדול. ובתוספתא דפ"ק דשבת כתב דמגילה דמי ללולב ושופר וקריאת שמע).
ומכל מקום מנהגינו להחמיר במצוה דאורייתא אפילו בטעימה (כדעת התרומת הדשן שהובאה במ"א הנ"ל), כמבואר באוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' צ (הבריאים אינם טועמים וגם אינם שותים מאומה עד אחר התקיעות וסיום התפילה). ושם ע' רצג (קודם נטילת לולב אין טועמים וגם אין שותים מאומה).
ואף שתקיעת שופר ביום ב' דראש השנה היא מדברי סופרים, הרי קיי"ל שאין לחלק בין יום טוב ראשון לשני, כדלקמן סי' תצו ס"א (כל מה שאסור לעשות בראשון אסור לעשות בשני).
אמנם האמור באוצר מנהגי חב"ד שם ושם (וגם אין שותים מאומה) – היא חומרה יתירה, שהרי אף התרומת הדשן לא החמיר אלא בטעימה, ולא בשתיה. והאמור באוצר מנהגי חב"ד, הוא ע"פ מה ששמע מגדולי המשפיעים שכן נהגו התלמידים בישיבה בליובאוויטש, וכן נראה בקונטרס עץ החיים פרק כה, שבו ביאר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את סדר הלימוד בישיבה בליובאוויטש (בשעה שביעית ומחצה יתאספו כולם אל הזאל הגדול ... אחרי הנחת תפלין וקריאת שמע ואחר שתיית טיי). נראה מכך שגם שתיית הטיי היתה דוקא אחרי קריאת שמע.
ומכל מקום לימדונו מאז ומקדם, שבראש השנה בבוקר קודם תקיעת שופר – שותים (ואין טועמים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא לכן אמור לבני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואמנם העוסק במקרא מדה ואינה מדה, ומנעו בניכם מן ההגיון כו', והעיקר הוא המשנה שנק' דבר ה' וכמ"ש ואשים דברי בפיך כו' וגם נק' מלכות מתניתן מלכתא כמ"ש בי מלכים כו', ויש להבין ההפרש ביניהם.
42 ומנעו בניכם מן ההגיון : ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמו"כ נמשך מבחי' החכ' והרצון ותענוג שלמעלה מן החכ' לבחי' המל' עד בחי' נה"י דז"א ג"כ ממשיכים למל' כמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה עד כי כל כו' וזהו בחי' יסוד ואח"כ אמר לך ה' הממלכה כו' (ואמנם מה שאמר לך ה' הממלכה זהו כמ"ש לך ה' הגדולה כו' דכמו שמדות דחג"ת כו' דאצי' מתבטלים ממש בעצמות אוא"ס דלאו מכא"מ כלל כך מדת המל' מתבטלת בעצמו' המאציל, וא' לך ה' הממלכה שהוא מקור המלוכה עד רום המעלות גם בבחי' מל' דא"ס שהוא בחי' התנשאו' שמצד עצמו שנק' מלך רב כו' מלך הקדוש כו' כי הרי אינו אלא אחת ממדות דא"ס שמצד עצמו לאו מכא"מ כלל כו', ועכ"ז אמר והמתנשא לכל לראש דפי' לך ה' הממלכ"ה הוא בהיפוך ג"כ שממנו נמצא מקור כל [ה]ממלכה והוא להיות מלכותך מל' כ"ע כו' ונק' מלך מלכי המלכים כו' (כענין המדרש במשל אגוסטוס יושב ומלך עומד כו' כמ"ש נכון כסאך מאז מעולם כו') וע"כ מתנשא לכל לראש לכל התנשאות וראש הוא מתנשא עליהם וכענין גאה גאה כו' גאה על גאה כו' (וזהו למעלה גם מבחי' מל' דא"ס שנק' מקיף הכללי למטה להיות מקיף למקיף דהיינו שה"ש שמקיף למקיף דשמים שהוא בחי' מח' ורצון הכללי דאבי"ע שסובב הכל כא' ממש אצי' ועשי' יחד, ואמנם זהו כלל לפרט בבחי' מקיף עכ"פ ע"כ גם מקיף למקיף זה שנק' שה"ש לא יכלכלוהו כו', וזהו המתנשא לכל לראש אף להתנשאות דראש לכל הראשונים כו'
183 מלך מלכי המלכים : ברכות כח, ב. וראה גם לקמן פ' בשלח קנט, ג. ש"א נו, א. שע"ת קמה, ד בהערה 41.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
[יא] והנה להבין זה בתוס' ביאור יש להקדים [בשרש] ענין הגלות שנמשל בב' ענינים א' בבחי' שינה כמו עורה למה תישן ה' והב' בבחי' עיבור כמ"ש אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהי' כל צרכיהם לפניך וכמ"ש כמו הרה תקריב ללדת כו', שהגאולה נק' לידה והגלות נק' עיבור כו', והכל ענין א' דהיינו עד"מ בעיבור הולד בבטן אמו שמקופל ראשו בין ברכיו תלת כלילן גו תלת כו' שבחי' המוחין שלו בתכלית ההעלם בתוך העלם [oldpage_מד] שהוא רק בבחי' נה"י שבו בלבד כו' ([ו]אוכל מה שאמו אוכלת כו') כי נסתלק[ו] כל בחי' כחות הנפש בעצמות הנפש שכל ומדות שבו ולא נשאר בגילוי רק בחי' נו"ה שנק' ברכים (ונחשב גם זה כירך
215 אפי' בשעה. . צרכיהם : לקמן פ' וארא סו, ג. בא קכח, ב. ועד"ז תצוה שלג, ד (ושם הוגה מגוכי"ק). ויקהל שצט, ב: במשנה. ראה ברכות כח, ב. כט, ב. תו"ח וישב קצח, ד ובהערה 80.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וז"ש ויי"ן מלכו"ת ר"ב בבחי' ריבוי אור כיד המלך פי' המל"ך סתם הוא בחי' מלך מלכי המלכים
203 מלך מלכי המלכים : ברכות כח, ב. ועוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מו, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובכ"ז יובן מה שאמ' ריב"ז לתלמידיו שאינו יודע באיזה דרך מוליכין אותו אם לג"ע או לגיהנם דזה יפלא מאד הרי ידע בנפשו בתום לבו בעבודתו ותורתו כל ימיו שלא זז מאהל תורה ועבודה בירא' אלקי' כל ימיו כי הי' יחיד בדורו בתו"מ ובמס"נ בק"ש ותפלה כו' אך הנה עפ"י כל הנ"ל יובן בהיות שיש הפרש גדול בין הנשמ' האלקי' לחומר הנה"ט שבגוף ויריד' הנשמה לברר לגוף כנ"ל שתשכיל בעיני בשר בראי' והכרה ממש עד שתוכל גם היא לידבק למעלה בכל כוחותיה הטבעיי' כו' וריב"ז לרוב ענוה שלו לא ידע בנפשו האלקי' אם בירר בכי טוב לנה"ט שלו בכל כחותיה על ידי תו"מ ועבודה שלו בתפלה כו' הגם שמצד נשמתו היה יודע היטב שהיתה דבוק' וחשוק' תמיד למעלה ליכלל במהו"ע כניצוץ בפני אבוקה מצד עצם התקשרו' שלה כנ"ל ובפרט בתו"מ ויראה ואהב' האלקי' בשלהב' י"ה
20 שאמ' ריב"ז : ברכות כח, ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקנז. וש"נ. דברים ח"א ע' עט. וש"נ. ח"ב ע' תקא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עו, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
רק מצד בחי' רוממות עצמותו ממש ע"כ נקרא מלך מרומם לבדו ובחי' מלוכה זו שבאה מצד עצמו מאד נבדל ומרומם בערך ממה שמתנשא על ימות עולם ואין ערוך ביניהם כלל להיות שכמו שאין ערך לבע"ג לבלתי בעל גבול בעצם כך אין ערך גם בין ההתנשאות על בעלי גבול להתנשאות שמצד עצמותו שהוא בלתי גבול בבחי' א"ס ממש עד שהתנשאות שעל ימ"ע הוא כערך העבד לגבי המלך שבטל וכלא חשיב ממש או כמו השר שמושל על מדינה ועיר א' בבואו לפני מלך על כל הארץ שיש בה אלף עיירות שנתבטל מציאותו להיות שממשלתו מאד מוגבלת עד חלק אלף דכלא חשיב ומה גם שהממשלה המוגבלת על עיר זו מן המלך ניתן לו וכך הוא גם בענין מלך על המלכים שגם שכל מלך מושל ומרומ' בארצו כמלך גמור מ"מ בבואו לפני המלך על כל הארצות יעמוד לפניו כעבד ממש לפי שהתנשאות שלו שעל ארצו כעבדות ממש יחשב לגבי ממשלת הרוממות דאגוסטוס לפי שממנו ניתן לו הממשל' המוגבלת הזאת וזהו כמו שניתן לעבד ממשלה באיז' מקום מן המלך כו' וא"כ ה"ז בחי' התנשאו' על התנשאו' המלכי' כמו התנשאו' המלך על העבדים ממש וזהו דמיון להבין ענין מלך מרומ' לבדו שנבדל ומרומ' ערך התנשאות זו עד שזהו כמו התנשאות האגוסטוס על התנשאו' המלכים עד שיחשבו לו כעבדים שהוא כהתנשאות המלך על עבדים ויותר מזה לפי שיותר אין ערך בין המלכים לאגוסטוס משאין ערך לעבדים לגבי המלך מאחר שבעצם ההתנשאות מובדל ערך התנשאות האגוסטוס עליה' מהתנשאו' המלכים על עבדים כנ"ל והיינו שנראה בעליל שגדול יותר ביטול מציאת המלכים לגבי האגוסטוס מביטול העבדי' לגבי המלך מטע' זה עד שהתנשאותם יותר מעבדו' יחשב להיות התנשאות האגוסטוס נשגב ומרומם הרבה עליהם וד"ל ולמעל' יובן מזה בב' מיני מלוכה הנ"ל בבחי' מל' דא"ס שמה שהוא מתנש' על ימ"ע דאצי' ונק' סובב כ"ע הכללי אין לזה ערך לגבי התנשאות שמצד עצמות הרוממות שלגדולתו אין חקר כלל כנ"ל יותר משאין ערך ימ"ע דאצילות לגבי המאציל כו' מטעם הנ"ל במשל המלך ואגוסטוס ואמנם הנה באמת גם זה שנק' מלך על כל המלכים כמ"ש מלכותך כו' וכמו שאמ' מלך מלכי המלכים כו' וכמ"ש לך ה' הממלכה כו' וכה"ג שזהו בחי' הב' במל' דא"ס שנק' מלך מרומם לבדו ממש עכ"ז הרי נק' בשם מלך עכ"פ אלא שהוא מלך יחיד לבדו והרי מולך על כל המלכים כו' שיש על מי להתנשאות עכ"פ והוא מה שעלה במח' הקדומה אנא אמלוך הגם שהי' זה כשהוא לבדו רק על מה שימלוך לעולם הוא שעלה במח' כו' זהו בחי' מלך מרומם כו' גם זה בחי' ירידה גדולה מעצם עצמותו כמו שהוא מתנשא מצד עצמו ממש שלא עלה במח' ורצון עדיין אנא אמלוך כו' והיינו התנשאות עצומ"ה א"ס ממש שלמע' מבחי' כתר למל' דא"ס כו' וז"ש ה' מלך גאו' לבש פי' דגם מה שנק' מלך גאות להיו' מלך על המלכי' דהיינו גאה על גאו' והתנשאו' דמל' כ"ע כו' גם זה אינו רק בחי' לבוש וצמצום לגבי התנשאות מהו"ע ממש וד"ל ובכל זה יובן המדרש הנ"ל ע"פ נכון כסאך מאז אגוסטוס יושב ומלך עומד כו' פי' עד שלא נתגלה מבחי' מל' דא"ס כמו שהוא לבדו מלך מרומם דהיינו שנמשך
17 מלך מלכי המלכים : ברכות כח, ב. ראה גם שע"ת קמה, ד ובהנסמן במ"מ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עח, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בחי' התפעלות תשוקה לקירוב כלל מאחר שכבר נתקרב והגיע לדבר שחפץ אלא אדרבה יתבטל ההתפעלות והתשוקה לגמרי מצד עוצם בחי' הביטול כל עצמותו והיינו בחי' ראי' דחכמה שהוא כח מ"ה ביטול לאין אלקי בבחי' ראי' מקרוב כמו משה שאמר ונחנו מה כמ"ש בו וירא ראשית כו' כידוע וזהו דמשה שושבינא דמלכא להמשיך גלוי אא"ס מגבוה לנמוך שזהו בחי' השוב שאחר הרצוא דבינה וכמ"ש ואחרי האש קול דממה דקה בחי' ביטול במציאות דתמן קאתי מלכא בעצמו אבל אהרן הוא שושבינא דמטרוניתא להעלות לנש"י מלמטה למעלה בבחי' התפעלות דרצוא דבינה שזהו בחי' או"ח ואח"כ נמשך בחי' החסדים דאו"י דמשה מלמעלה למטה וגובר על בחי' או"ח דרצוא והוא בחי' המשכות גלוי אא"ס במוה"ע מגבוה לנמוך בבחי' ראיה מקרוב שזהו בחי' שוב בבחי' ביטול דחכמה שגובר על רצוא דבינה עד שלא יסתעף מזה שום יניקה לחיצונים כלל כמ"ש ימותו ולא בחכמה לפי שאין יניקה לחיצונים רק בבחי' יש ודבר מה והוא בהתפעלות דרצוא בשמיעה מרחוק אבל בחכמה בראיה מקרוב ממש אין להם מקום שם כלל (דתמן קאתי מלכא כמו קומה ה' ויפוצו כו') וזהו ההפר' בין ק"ש לשמ"ע דק"ש בשמיעה דבינה ע"כ נתפעל באהבת בכל נפשך בבחי' או"ח ובשמ"ע בחשאי הוא בביטול במציאות בכריעה בברוך שהוא בחי' קול דממה דקה דתמן קאתי מלכא כידוע וד"ל (וזהו שרחב"ד לא הפסיק בתפלתו אע"פ שנחש היה כרוך על עקבו לא הזיקו לפי שאין לנחש הקדמוני אחיזה בח"י ברכאן דצלותא שהוא בכח מ"ה דחכמה כנ"ל דחויא קטיר לרגלוהי דנוק' ומאן דקטל לחויא יהבין ליה ברתא דמלכא דא צלותא כו' אבל לענין מי שתורתו אומנתו נהפוך הוא שפטור מן התפלה וחייב בק"ש כר"י הנשיא שהיה קורא פסוק ראשון דק"ש משום דתורתו אומנתו היינו ג"כ בחי' פנימיות כח מ"ה דבחי' או"י דהיינו בחי' מ"ה דמשה שושבינא דמלכא כנ"ל ונכלל בזה בחי' או"י דח"י ברכאן דצלותא כי יש בכלל מאתים מנה ע"כ פטור מן התפלה אבל חייב בק"ש להיות בבחי' רצוא דאו"ח תחלה ואח"כ והיו הדברים כו' ודברת בם כו' דאו"י יגבר על או"ח וד"ל) והנה בחי' רו"ש דאו"ח ואו"י דחו"ב הנ"ל הוא הנקרא ג"כ בשם מ"ן ומ"ד כידוע דכל או"ח הוא בחי' העלאת מ"ן וכל או"י שיורד מגבוה לנמוך הוא בחי' המשכת מ"ד וידוע דהמ"ד מברר למ"ן כמו בזווג דכר ונוקבא כו' והיינו בחי' שוב שאחר הרצוא שמברר לרצוא שנקרא מ"ן ובירור זה נקרא בירור שני כי בירור הראשון הוא בחי' הרצוא דאו"ח עצמו שעולה ומתברר מלמטה למעלה ואח"כ נתברר המ"ן דאו"ח בירור שני מן המ"ד כו':
29 בח"י ברכאן דצלותא : זהר בראשית כו, א. ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה פט, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
(נו) ולהבין זה הנה כתיב במשיח הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד ומבואר במ"א בפי' מאד למעלה מבחי' אדם שזהו בחי' גילוי עצמות אא"ס בפנימית התענוג והחכמה שבמהו"ע ממש שלמעלה מעלה גם מאור דתו' שבח"ע שנקרא ח"ס דזהו פי' ישכיל עבדי ישכיל ממקור החכמה שהוא הנקרא טוב טעם ותענוג וחכמה הנעלם בעצמות ממש שלא נגלה עדיין לשום אדם גם למשה במ"ת ולא לאבות כו' (כמ"ש במ"א על ענין המאמ' במנחות יבא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים יבא טוב זה משה שנאמר בו כי טוב הוא ויקבל טוב זה אור התורה כו' והיינו קבלת התורה בפנימית טעמי המצות שע"י משיח שנקרא גואל אחרון והוא שאמר משה שלח נא כו') וכידוע דשרש משה בפנימית אבא ושרש משיח בפנימית ע"י ואמר בע"ח בכמה דוכתי דפנימית אבא הוא פנימית ע"י והיינו משה שנקרא גואל ראשון ומשיח נקרא גואל אחרון כמ"ש גאלתי אתכם אחרית כמבראשית ובאמת בשרש א' הם וע"כ א' יבא טוב דקאי במשה והוא שיבא בביאת משיח שיקבל טוב בפנימית התורה כמשי"ת ועכ"ז נקרא משיח מלכא משיחא ולא הי' משה נקרא מלכא אלא משה רבינו והוא בהיותו מלמד תורה לישראל בבחי' הנגלה כמ"ש תורה צוה לנו משה כו' אבל משיח יהיה בבחי' מלך דוקא בדוגמא דמלך מלכי המלכים מפני שבו יגלה ממהו"ע אא"ס ממש וע"כ נא' בו מאד למעלה מבחי' אדם כידוע דאדם הוא שם מ"ה דחכמה עד רום המעלות שהוא בבחי' חכמה הקדומה שנקרא א"ק וזהו שרש משה דכתיב ביה מה שמו כו' ומאד בהיפך אותיות דאדם למעלה הוא מבחי' אדם קדמאה להיותו במהו"ע ממש וד"ל).
15 דמלך מלכי המלכים : ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קיב, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, יד
והיינו דפרט אצטריך לכלל וכלל אצטריך לפרט מפני שאין כלל בלא פרט כו' (ודבר זה כבר נחלקו בו הרבה מגדולי הראשונים כמו הרמב"ם והטור אם לכוון בפי' המלות דרך פרט בגדולת ה' אם לכוון דרך כלל לפני מי אתה עומד ומתפלל כו' כמ"ש בכתבי') והגם שהמח' כללי' עם המח' פרטי' לא ישכנו כא' מ"מ מי שהוא מעמיק בכל לבו ובכל חפצו לעצמו' האלקו' דוקא הנה גם בעיונו בפרטיות יכוין הכל אל המח' הכללי' דעצמות דוקא ולא יפול מכללות הכונה כלל מחמת צמצום הכונה הפרטיות מאחר שכל הפרטים אינם נמשכים והולכים רק אחר הכלל דוקא כידוע לכל הולך בדרך אמת לה' לבדו דוקא כמ"ש ז"ל אליו ולא למדותיו רק כללות ענין ההתבוננו' בפרטי מדותיו הוא רק כדי שיבא לעצמותו ומהותו דוקא ולא לכוון העיקר רק בכוונה של הפרט כמו בשביל איזה לימוד לעצמו גם בעיונו בס' הזוהר ובכתבי האריז"ל צ"ל עד"ז דוקא וד"ל (וכאשר מקובל היה א"א מו"ר ז"ל נ"ע בדבר זה מפי הה"מ ז"ל בפי' גמור וכך שמעתי מפיו ז"ל).
7 לפני מי אתה עומד : ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו, ז
ש בח נ עימות י דידות אור קדושתו וחסידותו ז כרו ל הגיד מ קצת נ פלאות מתורתו של כבוד קדושת מרנא ורבנא רבינו הגדול נר ישראל וקדושו גאון תפארת ישראל רבא דעמיה איש אלהים קדוש הוא כבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא בעדן גן אלהים מסוכתו , ושבח המגיע לכתביו הקדושים בנגלה ונסתר אשר אין חקר לתבונתו , אין די באר ואין די עולה על הכתב, כי כבר נודע בכל קצוי ארץ מלאה תהלתו , אשר יפוצו חוצה מעינות חכמתו ויראתו.
939 נר ישראל: ע"פ שמואל-ב כא, יז. ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה אחרי אשר זכינו בעינינו לראות אור מופלא אור מזהיר אור נערב אור יקר אור מצוחצח אור מאיר כאור שבעת הימים מסוף העולם ועד סופו אור האלהי, הוא ניהו אדונינו מורינו ורבינו נר ישראל המאיר עיניהם של ישראל בתורה ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, והיה אמרתו כטל לישראל כמטרא ניחא וכמטרא רזיא דין גליא רזיא , ומפיו אנו חיים ומטובו חיינו , שפתותיו שושנים ששונים בהלכות נוטפות מור עובר , ואליו יתאספו העדרים עדרי צאן קדשים תורה יבקשו מפיהו חק לישראל היה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו , שהראה להם באספקלריא המאירה האיר הברקאי ומתחזיא מסייפא עלמא ועד סופיה, גדול ה' ומהולל מאוד בעירו הר קדשו , וברכנו בקול רם ונשא ברכת חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו .
1061 נר ישראל: ע"פ שמואל-ב כא, יז. ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
היות נודע לכל באי שערי אור תורתו מימים הקדמונים זה יותר משלשים שנה , שהיה אמרותיו הטהורות זקוקים דנור מנר ישראל נאמרין באמירה נעימה לרבים המתאוים וכו' מדי שבת בשבתו , ובפרט בהני מילי מעליותא ברזין וסודות מתיקות התורה באר מים חיים נוזלים ממעיין המתגבר בכל שבת , אלינו בניו ביחידות ולקצת יחידי סגולה עמנו, ולא היה דבר וחצי דבר שלא חזרנו עליו כמה פעמים בעיון ועומק היותר אפשרי, ובפרט להביאו בכתב ולשון מדברת , שיהיה מובן לגדולים וקטנים, ובפנים מסבירות ומאירות לכל עיני רואה, וטועמיהם חיים זכו בהם כבר להאיר נפשם באור עולם , בכמה קונטריסים שנתפזרו מכמה העתקות שונות שהעתיקו מכת"י כידוע לכל הנמצאים בידיהם.
1426 מנר ישראל: ע"פ ש"ב כא, יז. ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח גדול יהי' כבוד כו' אי זה בית כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, יט
והענין כי א"א להיות גילוי אור א"ס ב"ה דלית מח' תב"כ ולאו מכל מדות וכו' בבחי' פנימיות הלב רק מעט מזעיר הארה בעלמא, ואפילו גילוי במוח והשגה דלית מחשבה כו' (וכנ"ל שבחצר הפנימיות מאיר הארת המ' היושב בבית המל', ומ"מ הוא רק הארה לבד כו') רק בבחי' מקיף וסובב לבד וע"ז נא' ואל זה אביט שרומז על בחי' תפלה , ופי' הפסוק ואת כל אלה ידי עשתה בחי' עשיה היינו מעשה המצות, ויהיו כל אלה נאם ה' היא בחי' תושבע"פ שהיא נאם ודבר ה' בחי' דבור, משא"כ אל זה אביט הוא בחי' תפלה אביט הוא בחי' הבטה הוא הסתכלות בבחי' עיניך יונים שהיא בחי' המח' לבד והיא היא בחי' מקיף וסובב כמו עד"מ מחשבה שמקפת מחשבתו את הדבר שחושב עליו וכן הראי' והסתכלות כו', משא"כ דבור ומעשה הם פנימיים כו', והבטה זו היא אל עני ונכה רוח בחי' ביטול דלית לי' מגרמי' כלום אפי' תורה ומצות (פי' שאינו מחזיק טובה לעצמו במה שמקיים תומ"צ כי לכך נוצרת כמארז"ל במשנה דאבות ), לפי שהמשכה זו א"א להשיג ע"י התומ"צ שהם פנימי' רק ע"י ביטול בתפלה וכריעות והשתחוואות כמשל המלך שכורעים ומשתחוים לו מפני שא"א להתקרב אליו מגודל מעלתו (דהנה בעשיית דבר מצוה, ע"י שמקיים רצה"ע הרי עי"ז נעשה קצת קירוב בין האדם המצווה ועושה בין הפרט רצון שבציוי, ואפי' עם בעל הרצון מקור כל רצונות הפרטיים, משא"כ כריעות והשתחואות מלבד מה שמורה על ביטולו לגמרי כמ"ש בד"ה ועשו לי מקדש (תרט"ו) שה"ע ביטול ע"י כפיפת כל קומתו שמשפיל ראשו שוה לגופו ע"פ שטח הארץ, הנה בד"ז הכל שוין קטן וגדול והיינו מפני העדר תפיסתו כו', ואינו דומה לעשיית מצוה שזהו קירוב והתראותו לדבר חשוב שהוא מקיים רצון בוראו, רק שבחי' קבעמ"ש שקדם כמשנ"ת בד"ה ומקנה רב לכאו' י"ל ששוה להשתחואה דשמו"ע, ומ"מ אינו דומה שזהו במוח, וזה בכל גופו בפועל כמשרז"ל עד שיראה איסר , וגם עד שיתפקקו חוליותיו כו') אזי ממילא נמשך אליו בחינה זו, וזהו ברוך אתה כלומר ברוך מעצמך ומאיליך [ועמ"ש בד"ה שימני כחותם].
53 עד שיראה איסר : וכ"ה בלקו"ת דלהלן. ראה ברכות כח, ב. ראה גם תו"א ח"ש טז, סע"ב. לקו"ת מטות פו, סע"ג. תורת לו"י ע' רסח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח גדול יהי' כבוד כו' אי זה בית כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, יט
והענין כי א"א להיות גילוי אור א"ס ב"ה דלית מח' תב"כ ולאו מכל מדות וכו' בבחי' פנימיות הלב רק מעט מזעיר הארה בעלמא, ואפילו גילוי במוח והשגה דלית מחשבה כו' (וכנ"ל שבחצר הפנימיות מאיר הארת המ' היושב בבית המל', ומ"מ הוא רק הארה לבד כו') רק בבחי' מקיף וסובב לבד וע"ז נא' ואל זה אביט שרומז על בחי' תפלה , ופי' הפסוק ואת כל אלה ידי עשתה בחי' עשיה היינו מעשה המצות, ויהיו כל אלה נאם ה' היא בחי' תושבע"פ שהיא נאם ודבר ה' בחי' דבור, משא"כ אל זה אביט הוא בחי' תפלה אביט הוא בחי' הבטה הוא הסתכלות בבחי' עיניך יונים שהיא בחי' המח' לבד והיא היא בחי' מקיף וסובב כמו עד"מ מחשבה שמקפת מחשבתו את הדבר שחושב עליו וכן הראי' והסתכלות כו', משא"כ דבור ומעשה הם פנימיים כו', והבטה זו היא אל עני ונכה רוח בחי' ביטול דלית לי' מגרמי' כלום אפי' תורה ומצות (פי' שאינו מחזיק טובה לעצמו במה שמקיים תומ"צ כי לכך נוצרת כמארז"ל במשנה דאבות ), לפי שהמשכה זו א"א להשיג ע"י התומ"צ שהם פנימי' רק ע"י ביטול בתפלה וכריעות והשתחוואות כמשל המלך שכורעים ומשתחוים לו מפני שא"א להתקרב אליו מגודל מעלתו (דהנה בעשיית דבר מצוה, ע"י שמקיים רצה"ע הרי עי"ז נעשה קצת קירוב בין האדם המצווה ועושה בין הפרט רצון שבציוי, ואפי' עם בעל הרצון מקור כל רצונות הפרטיים, משא"כ כריעות והשתחואות מלבד מה שמורה על ביטולו לגמרי כמ"ש בד"ה ועשו לי מקדש (תרט"ו) שה"ע ביטול ע"י כפיפת כל קומתו שמשפיל ראשו שוה לגופו ע"פ שטח הארץ, הנה בד"ז הכל שוין קטן וגדול והיינו מפני העדר תפיסתו כו', ואינו דומה לעשיית מצוה שזהו קירוב והתראותו לדבר חשוב שהוא מקיים רצון בוראו, רק שבחי' קבעמ"ש שקדם כמשנ"ת בד"ה ומקנה רב לכאו' י"ל ששוה להשתחואה דשמו"ע, ומ"מ אינו דומה שזהו במוח, וזה בכל גופו בפועל כמשרז"ל עד שיראה איסר , וגם עד שיתפקקו חוליותיו כו') אזי ממילא נמשך אליו בחינה זו, וזהו ברוך אתה כלומר ברוך מעצמך ומאיליך [ועמ"ש בד"ה שימני כחותם].
54 עד שיתפקקו חוליותיו : ראה ברכות כח, ב. ראה גם לקו"ת פינחס עט, א. תו"ח נח נד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מצה זו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועפ"ז יובן ענין מצה זו כו' שנגלה עליהם ממה"מ, פי' ממה"מ מלכים הם בחי' כי הנה המלכים נועדו שקאי על יהודה ויוסף זו"נ דאצי' מלכי חו"ב מלך מלכי הוא בחי' הכתר, וכשנתגלה בחי' זו אזי לא הי' מקום לחמץ כלל כמ"ש מזה במ"א, ועכשיו יש בחי' זו בעבודה זהו המשכת אור אבא שנת"ל, ובמצות יש בחי' זו והוא ענין הציווי דאכילת מצה שהיא בחי' קטנות אבא, וכמשנ"ת בד"ה
106 פי' ממה"מ : ברכות כח, ב. ראה אוה"ת שה"ש ע' רנב ואילך[ednref_83_ז]. המשך מים רבים תרל"ו פקל"ב. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן . לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אני לדודי הב' על יד הערה 91. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה אני לדודי הב' על יד הערה 74.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך צ"ל דשם יהודה הוא שם כללי שהוא מורה בכללות עם בנ"י, דיהודה הו"ע ביטל והודאה וכמו מודה אני , וכל עיקר השם דיהודה הוא ע"ש ההודאה וכמ"ש הפעם אודה את ה' ע"כ קראה שמו יהודה, וזה יש בכאו"א מישראל וכמ"ש יהודה אתה יודוך אחיך ומפרשים שקאי על הביטל דש"ע דזה יש בכאו"א מישראל.
41 מודה אני : לשון המשנה ב"ב פ"ט, מ"י. ועוד. ברכות כח, ב. ועוד. נוסח השכמת הבקר. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו אני לדודי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ט
הוא לחיי הגוף, והיינו לבחי' החיות שנמשך בחי' הארת הנפש להחיות הגוף, הן ברוחניות והן בגשמיות שכולל גם כל עשיית הטוב שלו בעשיית התומ"צ בסור מרע ועשה טוב כו', משא"כ דין הנשמות הוא בצאת הנפש מהגוף כמ"ש בהגמ"י, ואי לזאת דעת לנבון נקל שבעלות החיות למעלה למקור חוצבה אחר שעשה שליחותו מוכרח להראות פעולתו מה שעושה בשליחותו, ולכן כשם שהחזרת הנפש בפקדון שבכל לילה צ"ל נקי מכל לכלוך ופסולת וכנ"ל בענין בחי' התשו' שבכ"י, כ"ש וק"ו שכלליות החיות שמכל השנה שעולה ונכלל באוא"ס חיי החיים צ"ל מנוקה מכל פסולת ולכלוך ודבר זר, שאל"כ אינו ראוי להעלות כלל לפני ממה"מ הקב"ה, וכמ"ש הקריבהו נא לפחתך כו' הירצך או הישא פניך , וכ"ש לפני ממה"מ הקב"ה, ותשו' זו היא אפי' גם בצ"ג שלא חטא מימיו בפו"מ ואפי' בהרהור כו', ומ"מ הנה גם נפש הצ"ג מלובשת בגוף כו' אי לזאת מחויב כאו"א לעשות חשבון הנפש מכלליות השנה מה עשה בשנה וידע אינש בנפשו שעם היות שלא פגם ח"ו בפו"מ ואפי' הרהור עבירה שה"ה קשה מעבירה כנ"ל, מ"מ ימצא כמה דברים שלא עשה לש"ש, שג"ז משוקץ ומתועב נגדו ית', שלא אמרו בלימוד התו' והמצות שלא לשמה רק מפני שמתוך שלא לשמה בא לשמה, אבל לא שישאר בלא לשמה, ובענוה התירו עוד יותר מפני שענוה גדולה מכולם, וכמ"ש בירושלמי פ"א דשבת, שמה שעשאה החכ' עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליסה שנא' עקב ענוה יראת ה', מה שבחכ' נא' ראשית חכ' יראת ה', וע' בתוס' בעירוכין דט"ז רע"ב, אבל לא בשאר כל המצות כו', וגם אם יברור א"ע בי"ג נפות ימצא שפ"א או שתים קרה לו שהי' יכול לעשות מצוה ולא עשה, וכ"ש בעון ביטול תורה שנמנע ולא עשה שתלה בחלישות גופו כו' וכדומה במה שיוכל למחות ולא מיחה, שצריך לשוב ע"ז מעומקא דלבא, שפי' תשובה זו היא חרטה ועזיבת החטא ולא
573 ממה"מ הקב"ה : ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז, יח
והנה כ"ז כשמקיימים תומ"צ וכמ"ש ועבדתם את ה' אלקיכם ולעבדו בכל לבבכם איזה עבודה שבלב זו תפילה שהוא החיות של כל המצות (ה' לכן אין התפלה במנין תרי"ג מצות וכמו החוט השדרה שאינו נמנה ברמ"ח אברים, ח"י ברכאן דצלותא ח"י חוליות שבשדרה וכמבואר כ"ז במ"א ע'), אך כשפגם הן
100 ח"י ברכאן. . ח"י חוליות שבשדרה : ראה זהר רע"מ פינחס רנה, סע"ב. ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה אחת הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכן יובן ענין תשובה משמיטה הנה כתי' שש שנים תזרע כרמיך ובשנה השביעית תשמטנה ונטשתה שהוא ע"ד מ"ש ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות שמפסוק זה מצינו היתר לעשות מלאכה כי בלא זה מה מאן דמחוי קמי' מלכא קטלא חייב כש"כ לגבי מלך מלכי המלכים הקב"ה שמלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיני' ובפרט מלאכת חרישה וזריעה שבודאי הי' אסור רק מפסוק זה הורה לנו היתר.
102 מלך . . הקב"ה : ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בזהר שקיר בלשון יון אדון והוא ש' אד', והיינו להיות יחוד ה' אלקי' ה' אד' (כי ש' אד' וש' אלקים הוא בחי' אחת כנ"ל, ופי' אד' מל' אדון ואלקי' תקיף כמ"ש בביאור שובה הנ"ל), ומכאן למדו בגמרא שהמתפלל צריך שלא יהי' דבר חוצץ בינו לבין הקיר, והיינו כי המתפלל הוא הממשיך בחי' ש' הוי' באמרו ברוך אתה ה' , ברוך ל' המשכה, ואומרים ח"י ברכות נגד ח"י חוליות השדרה להיות כי הברכה והשפע נמשך דרך בחי' ח"י חוליות השדרה, וגם ח"י הוא בחי' יסוד כו' ולכן צ"ל שלא יהי' הפסק בינו לבין הקיר שלא יהי' דבר חוצץ, והיינו שיומשך ישר לקיר בחי' מל' וז"ע כותל דקדושה.
105 ח"י ברכות . . חוליות השדרה : ברכות כח, ב. זהר רע"מ פינחס רנה, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין בתוס' ביאור משנת"ל (ד"ה ויקרא) ב' פי' בציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ישר לקיר שם אד', ושמו"ע יש ח"י ברכאן דצלותא [כנגד ח"י חוליות שבשדרה ] והוא בחי' צדיק ח"י עלמין, וכמו"כ יש כותל בלעו"ז דהפסיק חומה של ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים, ברזל ע"ה בגימ' עמלק חושבנא דדין כחושבנא דדין, לכן במקדש כתי' זהב וכסף ונחשת ואילו ברזל לא הי' במקדש וכן בבנין שלמה כתי' והבית בהבנתו אבן שלמה מסע נבנה ומקבות וכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו, וגבי מזבח כתי' לא תניף עליהם ברזל כי חרבך הנפת עלי' ותחלליה דפוסל בנגיעה, דמזבח נבנה להאריך ימיו של אדם וברזל מקצר ימיו של אדם, מזבח מאריך כו' דע"ג מזבח מקריבים קרבנות וקרבן בגימ' א"א אריכא דאנפין ונמשך אריכות ימים, ועוי"ל שמאריך ימיו של אדם דלעילא דע"י הקרבן מתעלה בחי' אדם בבחי' כי לא אדם הוא, וזהו"ע כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, פי' מאריך בהתבוננות דאחד ח"ד ז"ר וארץ וד' רוחות העולם וא' הוא א"ס אלופו ש"ע ונמשך משם להאריך ימיו של אדם משא"כ ברזל מקצר ימיו של אדם דכתי' אם תגביהי כנשר שמגביהים א"ע לקבל ממקום אשר שם כחשיכה כאורה ומדלג על בחי' אדם דלעילא וזהו מקצר ימיו של אדם כו' שרוצים לקבל מבחי' כי לא אדם הוא אך משם אורידך נאום הוי' מצד שם הוי' דבחכ' ובחכ' אתברירו לכן אורידך משם כו'.
71 ח"י ברכאן דצלותא : ראה זהר רע"מ פינחס רנה, סע"ב. ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב סעודת פורים צב"ר בישיבת תו"ת דריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מוחין פנימי' ועצמי', דע"י המשכת המוחין בהמדות לא יש יניקת החיצונים מהמדות, שהרי מהמדות יכול להיות יניקת החיצונים וכמו שאנו רואים במוחש במדות בנ"א הנה גם אפי' בדברים וענינים שהם דרכי התורה והמצוה, כמו בהוכחה בחיזוק שמירת קיום המצות וקביעות עתים לתורה וסדור הענינים שבזה, הנה מאחר שהדברים נעשים ע"פ המדות בלבד, בהכרח שמביא לידי דברים לא טובים, והגם שהם ע"פ התורה אבל בעיקרם הם מדות, וראי' לדבר מעבודה דכתיב (משלי י"ח ב') לא יחפוץ כסיל בתבונה כ"א בהתגלות לבו, דהתגלות הלב לבד היינו התרגשות והתפעלות המדות גם כשהם לעצמם הרי יש בהם קצת טוב, מ"מ הוא כסלות, כי מזה מסתעף יניקה לחיצונים, והיינו לבד זאת שצריכים להיות המדות שע"פ השכל, הנה עוד זאת שצריך להיות המשכת המוחין להמדות דאז לא יש יניקה לחיצונים, דזהו"ע נט"י מה ששופכין מים על הידים, ונט"י הוא בג' פרקים שהם ג' ענינים כללים, הא' בקומו משינתו, הב' לתפלה ולכל דבר שבקדושה, והג' לאכילה, וטעם הדבר הוא שבסופי האצבעות יש צפרנים, וצריכים לדקדק שלא יהי' בהם דבר החוצץ אל הנטילה, והיינו דכפי הרגיל הנה שם הוא המקום שמתקבץ לכלוך מה שמונע בעד המים וצריכים לנקותם היטב שלא יהי' בהם דבר חוצץ, כי הצפרנים הם בסוף הידים שהם המדות ומשם יכול להיות יניקה לחיצונים, וכדאי' בזהר דבטופרהא אחידן, וצריכים לנקות כל לכלוך שיש שם שהוא החיות של החיצונים, ולשפוך מים בחי' החכמה שהם המוחין, דע"י המשכת המוחין במדות אז לא יש יניקה לחיצונים, ונטילה זו הוא בקומו משינתו להעביר הרוח רעה השורה על הצפרנים, והיינו דהתחלת העבודה צ"ל בהמשכת המוחין שהו"ע ההתבוננות שקודם התפלה, שהיא ההתבוננות כללי דבשעה שהאדם קם משינתו הנה תומ"י נופלים לו דאגות היום , כי בשעה שהאדם ישן הנה"ב מתענג והנה"ט מסכים על זה ובקום האדם משנתו הנה הנפש הטבעי מתחיל להטריד את האדם בעניניו הגשמי', והיצה"ר מצייר לו כמה ציורים ומבלבלו במחשבות זרות בכדי למנעו מתורה ותפלה בצבור, וזהו"ע הנט"י להבריח הרוח רעה של היצה"ר ויתבונן כי הוא ית' המחזיר נשמות לפגרים מתים|142 יזמין לו פרנסתו ולא ישים לב לפיתויי הנה"ט, ונט"י שקודם התפלה הו"ע ההתבוננות הכללי כמאמר ודע לפני מי אתה עומד, ונט"י שקודם האכילה הו"ע ההתבוננות שיתבונן האדם בכללות הכוונה דחייו בעוה"ז האם ירדה נשמתו בשביל לאכול ולשתות ושאר עניני החומר, ואז הנה לבד זאת אשר מאכלו יהי' רק כפי ההכרח לו
166 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח הפך ים ליבשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ונק' מלך יחיד גילוי עצמותו, ונקרא מלך מלכי המלכים הקב"ה, מלכים רצון דלהיטיב ואנא אמלוך, מלכי חו"ב שבשעשועים כמ"ש שעשועים יום יום, מלך שעשועים עצמם, וגם זה הוא רק גילוי הארה לגבי העצמיות שנק' קב"ה.
34 מלך מלכי המלכים הקב"ה : ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והנה כל הנ"ל נק' עבודה שבלב זו תפילה פי' עבודה ל' תיקון שהוא תיקון שני חללי הלב כי הנה"ט נתברר ונתקן לעלות לשרשו ועי"ז נתקן חלל הימני מדות דנה"א בתוס' אור שהוא בחי' העלי' והוא כדוגמת המאכל המוסיף אור וחיות בלב ע"י הדמים שמתבררים מהמאכל ועולים אל הלב [כי הלב מצ"ע אין בו רק רביעית דם כו'], והנה מצד חיזוק הלב פליג לכל שייפין כן ע"י עבודה שבלב זו תפילה ממשיך אור ושפע בכל המצות שעושה כל היום שזהו גילוי א"ס במצות שעושה שיהי' הכוונה רק לקיים רצונו כו' וזהו מצות צריכות כוונה, אך הכוונה נמשך בהם ע"י התפילה [ובמ"א מבואר שח"י ברכאן הוא ח"י חוליות וחוט השדרה שנמשך בהם, ושני הבחי' אמת כי ע"י הכוונה בתפילה ממשיך כוונת המצות שזהו בחי' או"פ במצות הנק' אברים וזהו כדוגמת הלב דפליג לכל שייפין, אך המשכת אור המקיף על כללות המצות שזהו"ע הקיום והעמדה שלהם הוא ע"י אותיות שבתפילה שבח"י ברכאן שזהו מקיף הכללי משא"כ מקיפים בפרט הוא מברכות המצות בעצמם כו'] שגורם קיום והעמדה וכדוגמת חוט השדרה שנמשך באחורים דווקא לקיים ולהעמיד בנין כל האיברים וכן הוא המשכת המקיף דרך אחורים וחיצוני' כענין וימינו תחבקיני וכידוע ממשל המכה את חבירו ודוחהו מאחוריו כו' וד"ל.
81 שח"י ברכאן הוא ח"י חוליות : ברכות כח, ב. ראה לקו"ת בלק ע, ד ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אך הענין מבואר בפי' המכוון שיחזיק עצמו שהוא בינוני כי גם הבינוני לא עבר עבירה מימיו כמ"ש בסמוך, לכן מצד בחי' מ"ה שבו יכול לטעות בעצמו שהוא עדיין אינו במדריגת צדיק כלל רק הוא בבחי' בינוני, כמו שטעה רבה בעצמו ואמר כגון אנא בינוני, וכן מה שאמר ריב"ז אינני יודע באיזה דרך מוליכים אותי , מבואר בסידור [שער חג] המצות והוא לא ידע אם בירר בכי טוב את נפש הבהמית שלו, הגם שידע בנפשו האלקית שתוכל לדבק למע' באוא"ס ב"ה מצד התקשרות שלה בתורה ויראת ה' כל ימיו עכ"ל, פי' מצד הביטול העצום לא הרגיש בנפשו איך שבירר לבוש נפשו הבהמית מכל וכל, ונדמה לו שהוא עדיין אינו במדריגת צדיק כלל, וברבה וריב"ז לא הי' בחי' זו מצד הציווי, כי אם שבאמת לא הרגישו באופן אחר כלל מצד ביטולם בעצם, וזה מצד המשכת בחי' מ"ה שנמשך בהנשמה קודם בואה לגוף, והוא בחי' משביעים אותו כנ"ל.
13 ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כב ח'תקכט
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקלא
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרסב
מקור מפורש
בדף זה
ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשסח
מקור מפורש
בדף זה
ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בדף זה
כרגיל ישנם שלושת הסימנים ביחד, כפי שאנו רואים שמי שהוא ביישן באמת — משום שהוא יודע שכל מהותו של יהודי היא הנשמה האלוקית, חלק אלוקה ממעל ממש, המחיה אותו — הרי הוא חש יראת-בושת עמוקה, הוא חש את ה"דע לפני מי אתה עומד", בתפילתו, וכן גם בלימודו, וכן גם, להבדיל, באכילתו וכו', משאו ומתנו.
34 "דע לפני מי אתה עומד", בתפלתו : ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
2 ברכות כח, ב
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו וארא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
פירושים אלו קשורים להלכות שבהן מופיע הביטוי "גמירי" (כגון "גמירי מעלין בקודש ולא מורידין"), עד אשר באמצעותם מתברר ענין משמעותי לגבי אופן התשובה של בני נח לפני מתן תורה.
52 ברכות כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
**) בחדא"ג מהרש"א שם דשינו ,לסה רגשו גוים" לפרשה בפ*ע לאחר שהוסיפו ביבנה (ברכות כח, ב) ברכת המיניך
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ויש לומר, שדומה לזה הוא ההבדל בדרגות נשיא ומלך הנמצאות בלשון התורה במלך עצמו.
27 ולהעיר, שע"ד שבמלך יש ב' דרגות, מצינו בר"י הנשיא – רבי: נשיא ב"ד ויתירה מזו מסדר המשנה לכל הדורות: וכן – דוגמת ריש גלותא בבבל (הוריות שם) – (מעין) מלך. וראה תו"ש ויקרא הנ"ל. ולהעיר מספרי לזאת הברכה (לד, ז): משה והלל הזקן וריב"ז ורע"ק כו' מ' שנה ופרנס את ישראל. (ועפ"ז יש לפרש תוארי ריב"ז (ברכות כח, ב)) נשיא ב"ד וגם פרנס כל ישראל – מלך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
5 כהוראת חז"ל (ברכות כח, ב): מעלין בקודש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
7 לפני מי אתה עומד: ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בדף זה
1 ברכות כח, ב. ושינ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
7 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדמה – שעיקר שלילת הבלבול דמחשבות זרות הוא לכאורה בנוגע לענין התפלה דוקא, שצריכה להיות באופן של "דע לפני מי אתה עומד",
1 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנוגע לתפלה, שכיון שענינה "דע לפני מי אתה עומד", מקום שעליו נאמר "לא יגורך רע", היינו, שאין שם מקום לענין דהיפך הטהרה – לא יפלא איפוא שלא רואים הצלחה בתפלה, כל זמן שלא יכולים להדליק ולהאיר ה"מכנסים" וה"אבנט"!...
114 ראה ברכות כח, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סצ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
ענין התפלה הוא הרגש האדם , שהרי ענין התפלה הוא שצריך לידע "לפני מי אתה עומד", ולהבין פירוש המלות כו', דבלאו-הכי אין זה ענין התפלה כלל.
25 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
תוכן ענין התפלה הוא – "שיפנה את לבו מכל המחשבות ("עובדין דחול") ויראה עצמו כאלו הוא עומד לפני השכינה", "כעבדא קמי מארי'", שזוהי ההקדמה לתפלה – "דע לפני מי אתה עומד".
6 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
כאשר יהודי מכניס עצמו בד' אמות של תפלה – כפי שתפלה צריכה להיות ע"פ שולחן-ערוך, דהיינו בהקדמת "דע לפני מי אתה עומד",
15 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ולזה צ"ל הקדמת עבודת התפלה, באופן של ההתבוננות כו', דע לפני מי אתה עומד, ועד שמגיע להמס"נ דק"ש, והביטול כעבדא קמי מארי' דשמו"ע (שניכר ונראה גםבחיצוניות בהכריעה וההשתחואה כו'), שעי"ז נעשה אצלו הענין דאליך הוי' נפשי אשא, לייחדה באחדותך, שהו"ע מס"נ ממש כמו בצאתה מן הגוף שאינה מהרהרת בצרכי הגוף כו', וע"י הקדמה זו נעשה ענין הקנין בתורה, שלימוד התורה הוא ברשות היחיד, באופן של התקשרות והתאחדות עם הקב"ה.
49 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול-המועד סוכות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ומכל זה מובן, שהענין ד"דע לפני מי אתה עומד", הכוונה הכללית שמתפלל לפני הקב"ה – הרי זה ענין עיקרי בתפלה, ובלעדיו אין זו תפלה כלל:
24 ראה ברכות כח, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ד. שו"ע אדה"ז או"ח סצ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
אע"פ שבשעת התפלה צריכה להיות רק המחשבה "דע לפני מי אתה עומד" , ללא מחשבות צדדיות – הנה גם אז נרגש אצלו שהוא "מתפלל עם הציבור".
20 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
עבודת יצחק היתה באופן של פחד, כמ"ש "ופחד יצחק הי' לי", היינו, שיצחק "לקח" אלקות ע"י עבודה באופן של פחד, קו הגבורה, ובעבודת האדם הרי זה כללות ענין התפלה, שצריכה להיות באופן ד"דע לפני מי אתה עומד" , שזה מעורר אצל האדם לעמוד בפחד וביטול גדול ביותר, ולהיות מצומצם עד לתכליתו, ובלשון הגמרא :
56 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
הפירוש ד"תפלה שלא בכוונה" כאן הוא – לא רק שחסרה אצלו הכוונה ד"דע לפני מי אתה עומד" , ותפלתו היא כ"מצות אנשים מלומדה" , ועד לאופן שאינו שומע מה שמדבר...
431 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
והנה, נוסף על משנת"ל בנוגע להתחלת תפלת חנה בתיבות "עלץ לבי בה'", שזהו ענין השמחה (מצד עצם הענין ד"דע לפני מי אתה עומד" , שמעורר ב' תנועות הפכיות:
245 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובכללות במשך היום הרי זה בזמן התפלה – כי, התפלה נקראת "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" , וכמבואר הפירוש בזה , שע"י התפלה מעלים גם את בחי' "ארצה" עד שמגעת "השמימה", וכיון ש"שמים" ו"ארץ" אצל איש ישראל הם הנשמה והגוף , נמצא, שבזמן התפלה מתעלה גם הגוף ("ארצה") למדריגת הנשמה ("השמימה"), ולכן, ע"פ דין צריך להיות הגוף הגשמי בזמן התפלה "כעבדא קמי מרי'" , והיינו, שלא זו בלבד שהנשמה עומדת במעמד ומצב ד"דע לפני מי אתה עומד" , אלא ענין זה צריך לפעול גם על הגוף, עד שניכר בו שעומד
1362 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
כאשר יהודי עומד בתפלה, אזי עומד לפני הקב"ה – "דע לפני מי אתה עומד" .
813 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
תפלה ענינה "דע לפני מי אתה עומד" , ובתורה גופא הרי זה הענין של פנימיות התורה – "דע את אלקי אביך"64.
1665 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ענין התפלה הוא – "דע לפני מי אתה עומד" , שבה עומד יהודי "כעבדא קמי מרי'" , ואינו מציאות לעצמו (אף שקודם התפלה הי' תופס מקום גדול לעצמו, ואולי גם מסביבו...).
1008 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, להתפלל הרי גם הוא מתפלל, וכיון שהתפלה צריכה להיות באופן ד"דע לפני מי אתה עומד" , צריך לחשוב פירוש המילות,
1959 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
"דע לפני מי אתה עומד" , ועד לתכלית הביטול, "כעבדא קמי מרי'" – שישנו בשירות ותשבחות של דוד מלך ישראל בספר תהלים.
2342 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ הרי זה יכול לבלבל לענין התפלה, שצ"ל בזה הכוונה הכללית ד"דע לפני מי אתה עומד" , להתבונן בגדלות הא-ל ושפלות האדם – שהרי במאורע זה רואה מעלת וגדלות האדם כו'.
800 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
שיח תפלה – שאז תהי' עבודת התפלה באופן נעלה ביותר, כי, בזמן הזה, הנה גם לאחרי התבוננות בהעמקת הדעת בענין ד"דע לפני מי אתה עומד" [שזוהי הכוונה הכללית (נוסף על פירוש המילות וכו'), שבלעדה נחשבת התפלה לדיבור בעלמא, ו"אינה תפלה" (כמ"ש הרמב"ם ), אלא שדי בכך שכוונה זו תהי' בהתחלת התפלה, וע"ד מ"ש רבינו הזקן בתניא בנוגע לכוונה לשמה בגט וס"ת:
953 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וכפי שרואים במוחש, שבעבודת התפלה, לא מיבעי כשהיא כדבעי למהוי, אלא גם כשהיא בקטנות כו', הרי בשעה זו עכ"פ אין לו שייכות לגשמיות, והיינו, שכאשר מכוון עכ"פ הכוונה כללית דדע לפני מי אתה עומד (שבלאה"כ אינה תפלה, כפסק הרמב"ם ), הנה כל חד וחד לפום שיעורא דילי' ולפי מדרגתו כו', נעתק מחומריותו, ולעיתים קרובות גם מגשמיותו.
2442 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנוגע לתפלה – שבימות החול צריך להתייגע כדי לפעול על עצמו את ההרגש ד"דע לפני מי אתה עומד" , כיון שישנם מחשבות זרות המבלבלות ומונעות הרגש זה, ולא כל פעם מצליח לפעול על עצמו כו'; משא"כ ביום השבת שאין לו מחשבות המבלבלות, יכול לפעול על עצמו ההרגש ד"דע לפני מי אתה עומד".
1124 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין ט
מקור מפורש
בדף זה
ואע"פ שכל מצות הקבוע להם זמן לא אסרו אלא לקבוע סעודה משהגיע זמנן משום גזרה שמא ימשך בסעודה ויעבור הזמן אבל טעימה בעלמא מותר שאין לחוש בה שמא ימשך ויעבור הזמן מכל מקום בקידוש וכן בהבדלה החמירו יותר לפי שעיקר מצותן הוא בתחלת זמנם דהיינו סמוך לכניסת השבת וסמוך ליציאתו.
נו ברכות כח, ב. טור ושו"ע סי' רלב ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ו
מקור מפורש
בדף זה
והמספר בצרכיו מראה בעצמו שאינו חפץ להתבונן ולראות בגילוי כבוד מלכותו, ונעשה מרכבה טמאה לכסיל העליון, שנאמר עליו לא יחפוץ כסיל בתבונה כו' , כמ"ש הזהר והאריז"ל , דהיינו שאינו חפץ להתבונן ולראות ביקר תפארת גדולתו של מלך מה"מ הקב"ה , הנגלות למעלה בשעה זו, וגם למטה אל החפצים להביט אל כבודו וגדלו, המתעטף ומתלבש בתוך תיבות התפלה הסדורה בפי כל, ומתגלה לכל אחד לפי שכלו ושורש נשמתו, כדכתיב לפי שכלו יהולל איש , יהלל כתיב.
317 מה"מ הקב"ה: ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
בדף זה
ובמיעוט שנים ב' נגמר זה החיבור על אורח חיים בשני לוחות כתובים פנים וחוץ , הלוח הפנים הוא ההלכות בטעמיהן ופסקי דינים העולים אחר הפלפול בראשונים ואחרונים וטעמיהן, בלשון זך ונקי להיות שגורה בפי כל אדם, מיוסד על פי דעת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים, ובראשם הרב בעל מגן אברהם , לא הפריז על המדה לחלוק עליהם רק להכריע ביניהם בראיות צודקות יתנו עידיהן ויגידו .
87 ע"פ ברכות כח, ב. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
אך הנה יש להקדים ענין א' הידוע ומבואר במ"א בדרך כלל ענין ההפרש בין גלות לגאולה שהגלות נק' עיבור כמו הרה תקריב ללדת כו' (ובמשנה א' אפילו אתה מתמלא
291 ובמשנה א' אפילו אתה : עד"ז (בשם משנה) מובא בכ"מ. ראה ברכות כח, ב. כט, ב. לעיל פ' שמות לא, ג הערה 215.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ענין התפילה שנק' סולם שראשו מגיע כו' כעולה בסולם למעלה מעלה וממקום שעלה חוזר ויורד וכמ"ש ומל[א]כי אלקי' עולי' ויורדים בו כו' והן ח"י ברכות דש"ע שהן ח"י המשכות משם הוי' דאצי' ביתר כפי המדה כו', וא"כ הרי התפילה נק' בחי' ממוצע להעלות לתחתון לגבי העליון ולהביא לחבר העליון בתחתון (כמו הקטרת שעולה לריח חזק בעצמו' דמקיף דרצה"ע ומשיב וממשיך ברצון טוב מרדכ"ר כמו שהריח הטוב והחזק משיב לנפש כו', וזהו [י]שימו קטורה באפך כו' (ע"כ יש כח [ב]קטורת לעצור המגפה [ל]הפוך ממות לחיים כמו עיד"ע תשו"ע כו'), והוא ענין התפילה שנק' סולם להעלות במס"נ מלמטלמ"ע דצלותא רחמי הוא כתפילה דחנה כו' שזהו עומק הרצון שבלב כמו שחזקי' התפלל מקירות לבו שהוא בחי' עליה דרצון התחתון שבלב לרצון העליון [ועי"ז אח"כ יורד ונמשך בחי' רצה"ע ו]רדכ"ר באותה תפילה עצמה בח"י ברכות דש"ע לבא בחי' גילוי ברצון התחתון ([ו]כמו כ[י] חפץ [בה] המלך ונקרא[ה] בשם וכך כי רוצה ה' כו' וכ[ל] א' בפרט כמו זכאה ב"נ דקוב"ה אתרעי ביה כו' וע"כ נשמעת תפלתו וכרחב"ד כו').
1979 ח"י ברכות דש"ע : ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
בדף זה
ובמיעוט שנים ב' נגמר זה החיבור על אורח חיים בשני לוחות כתובים פנים וחוץ , הלוח הפנים הוא ההלכות בטעמיהן ופסקי דינים העולים אחר הפלפול בראשונים ואחרונים וטעמיהן בלשון זך ונקי להיות שגורה בפי כל אדם, מיוסד על פי דעת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים, ובראשם הרב בעל מגן אברהם , לא הפריז על המדה לחלוק עליהם רק להכריע ביניהם בראיות צודקות יתנו עידיהן ויגידו .
1022 שגורה בפי: ע"פ ברכות כח, ב. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ע
מקור מפורש
בדף זה
וגם זה כח דמיוני, ולא באלה חפץ ה' באמת, כי באמת אם יש לו במה להעמיק על מקומו דוקא ישב, וישוב אל ה' ברוח נמוכה שידע לפני מי הוא עומד .
2782 שידע לפני מי הוא עומד: ע"פ ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ושאבתם מים
מקור מפורש
בדף זה
והשמחה היא מהתבוננות שכאשר יתבונן שמקיים רצון המלך ממה"מ הקב"ה, והרי בגשמיות אינו דומה עבד הטבח לעבד השר שעבד השר עם כי הוא ג"כ עבד כו', עכ"ז הוא עבד השר כו' (הדבק לשחרר וישתחוו לך ).
58 ממה"מ הקב"ה : ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ושאבתם מים תתקמה
מקור מפורש
בדף זה
מלך, שעבד מלך מלך קרב לגבי דהינא ואידהין, הדבק לשחרר וישתחוה לך, וכשמתבונן שהוא עבד לממה"מ הקב"ה הי' לו מזה שמחה, אך השמחה היא מסותרת, אבל מד' שמחו צדיקים הוא כמו אחד ששמח והשמחה היא בנגלות כמו אחד שיוצא מגדר הכלי ומרנן ומרקד שהשמחה היא בגילוי.
81 לממה"מ הקב"ה : ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב צב"ר
מקור מפורש
בדף זה
ונט"י שקודם התפלה הו"ע ההתבוננות כללי כמאמר ודע לפני מי אתה עומד.
19 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ נח צב"ר, וואַרשא
מקור מפורש
בדף זה
דהנה תפלה הרי לבד זאת דכל הקיום בעסק המצות ועסק התורה הוא ע"י תפלה דוקא, וכמ"ש בסש"ב דאהוי"ר הן מקור לרמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, וכן בעסק התורה שיהי' בחיות ואור, אַז עס זאָהל זאַיין מיט אַ לעבעדיקאַייט און מיט אַ ליכטיקאַייט, הוא ע"י העבודה דתפלה דוקא, ולכן הרי התפלה נמשלה לחוליות השדרה שמעמידים כל הגוף, להיות כי התפלה הוא קיום הידיעה וההשגה שמשיג באלקות, והיינו דכל דבר ידיעה והשגה באיזה ענין אלקי שהוא לומד הנה כאשר הענין ההוא נחקק ונרגש במוחו ולבו בעת התפלה אז הוא קיומו, אבל בלעדי העבודה דתפלה נשכח ונאבד הענין אצלו, וכל יגיעתו בלימוד בידיעת אלקות הוא לריק ח"ו.
567 ראה ברכות כח, ב. לקו"ת בלק ע, ד. עא, ב. שה"ש מג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות י"ט כסלו תש"ז
מקור מפורש
בדף זה
לערנען מיט אַ דרךארץ פאַר דעם נותן התורה, דאַוונען מיט אַ געוויסן דערהער אין דעם דע לפני מי אתה עומד, און אַז מען לערנט חסידות פאָרן דאַוונען ווערט מען באמת צובראָכן פון דער התבוננות כללית, ווער עס שטייט און פאַר וועמען מען שטייט.
10 ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ג"כ ענין חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם התפלה כו' להיות שהמשכת הטיפה היא בברכת שים שלום ונמשכת ע"י ח"י ברכאן שהם כנגד ח"י חוליות השדרה שהטיפה נמשכת על ידיהם כמבואר בגמ' פ' א"ע כו' [...
99 ח"י ברכאן. . השדרה. . בגמ' פ' א"ע : ראה ברכות כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר