44

התורה, כדלהלן:

ז. "הלומד תורה ילד"

במשנה כ' נאמר: "הלומד תורה⁵⁵ ילד למה הוא דומה? – לדיו כתובה על נייר חדש, והלומד תורה⁵⁵ זקן – למה הוא דומה? – לדיו כתובה על נייר מחוק". לכאורה, לא ברור:

ההוראה שבחלק הראשון – "הלומד תורה ילד..." – מובנת היא באה לעורר את היהודי לגבי החשיבות של לימוד התורה בצעירות, ולא לדחות זאת לזקנה.

אך מדוע מדגישה המשנה הוראה זו על־ידי החלק השני "והלומד תורה זקן למה הוא דומה..." – האם כוונתה לומר שמי שלא למד תורה, מסיבה כלשהיא, עד להיותו זקן, צריך, ח"ו, להתייאש מהצלחה בלימוד התורה⁵⁶?!

אך ההסבר לכך הוא: לפי האמור לעיל, כוונת המילים "הלומד תורה ילד" היא למי שלומד תורה מתוך התבטלות כילד, שרק כך נקלטת אצלו התורה כ"דיו כתובה על נייר חדש". ואילו כאשר לימוד התורה הוא רק מתוך חכמתו ושכלו (זקן... זה שקנה חכמה⁵⁷) ללא התבטלות, אין תורת ה' נקלטה כראוי.

ח. "בנפול אויבך אל תשמח"

במשנה י"ט נאמר: "שמואל הקטן אומר: בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך, פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו". וידועה השאלה: מהו חידושו של שמואל הקטן? הרי "בנפול אויבך..." הוא פסוק במשלי⁵⁸?

ב"מחזור ויטרי"⁵⁹ מוסבר, שהפסוק אמור על מלחמה "בעסק העולם", ושמואל הקטן מחדש, שגם במלחמתה של תורה⁶⁰ בין שני תלמידי חכמים ש"נתרוצצו זה עם זה בדבר הלכה", ואחד מהם ניצח, עליו לדעת, ש"בנפול אויבך⁶¹ אל תשמח...", כתפילת רבי נחוניא בן הקנה⁶² "ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם".

מדוע שונה מלחמתה של תורה, שבה ניתן היה לחשוב שמותרת שמחת