שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דזה אינו, דלריה"ג (קדושין ל"ב:) דהלכתא כותי', זקן דקרא פי' יניק חכים , וכדמסיק בתוד"ה מאי (ל"ב:) - ודלא כרש"י ד"ה וריה"ג - וגם לת"ק דפליג אריה"ג, עכ"פ תרתי בעינן:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ט"ו בשבט ט"ו בשבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דהנה אצל מלך ישראל צ"ל תכלית ושלימות הביטול להשם, כמחז"ל "אין על גביו אלא ה' אלקיו" [שלכן "המלך כיון שכרע שוב אינו זוקף", שאין זה ענין של זהירות (שלא יגבה לבו מצד התנשאותו בתור מלך ), אלא זה גופא הוא ענינו של מלך , להביא עצמו לביטול בתכלית, עד שאינו יכול לזקוף את עצמו בעמדו לפני השם], ועל ידי שהעם מבטלים את עצמם אל המלך , כמ"ש "שום תשים עליך מלך" וכדרשת חז"ל "שתהא אימתו עליך" , נמשך בהם הביטול של המלך למלך מלכי המלכים הקב"ה.
25 כתובות יז, א. קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ז
וא"כ בנדו"ד שהמדובר במשתה של מלך , איך יכולים לוותר על "דת" זו, והרי הנהגה כזו (לשנות ה"דת" ולא לכפות לשתות בכוס גדול), הוא היפך כבוד המלכות?
22 ואף ש"כן יסד המלך" — אין ציווי המלך מועיל בזה, כי קיי"ל שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול (סוטה מא, ב. קידושין לב, ב. רמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ג).
ויש לומר שגם ע"פ פשוטו של מקרא כן הוא (ואף במלכי או"ה), כי זוהי מילתא בטעמא, שאין זה כבודו הפרטי, אלא כבוד המלכות (ולכן אין זה ברשותו לוותר עליו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויש לומר , ע"פ הידוע אַז "זקן" איז פאַרבונדן מיט (חכמה , ביז מיט) עתיק (יומין), וואָרום עתיק איז לשון זקן (כמ"ש "ועתיק יומין יתיב גו'"), פנימיות הכתר, ביז מיט פנימיות עתיק, עצמות התענוג (בחי' אחד עשר, חד ולא בחושבן); וי"ל אַז דער משל הנ"ל (אַז אַ
120 כמאחז"ל (קידושין לב, ב) "זקן זה שקנה חכמה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חוקת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
למרות שהוא "זקן – שקנה חכמה" וזקן אינו מחזיר אבידה כשאין הדבר לפי כבודו – ובכלל, אין הדבר מתפקידו, שכן מתפקידו ללמד את מנהיגי ישראל כיצד להנהיג את ישראל , אבל אין מענינו לבוא במגע עם אנשים שאינם כשרים.
35 קדושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"זקן – זה שקנה חכמה" ; "בא בימים" – בא עם כל ימיו, שלא היה חסר יום אחד שבו לא קיים אברהם מצוות (מסוג המצוות שהיו בזמנו, לפני מתן תורה).
12 קדושין לב, ב (וכגירסת התו"כ, וכבפרש"י ל' נוטריקן. וכפי שמדייק בזה בטעמי מצות ס"פ קדושים – כי הוא נקרא זה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"זקן" מורה על חכמה ושכל ("זקן – זה שקנה חכמה" ).
11 קדושין לב, ב (וכגרסת התו"כ, וכבפירש"י – ל' נוטריקון. וכפי שמדייק בזה בטעמי מצות ס"פ קדושים – כי הוא נקרא זה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
4 אימתו עליך : קדושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה הם שהיו מרקדין ומסRקין ומנגנין ומשמחין במקדש בימי חג הסוכות, אבל כל העם האנשים והנשים כולן באין לראות ולשמוע".
28 עכצ"ל שיש חילוק בין זקן זה שקנה חכמה (קדושין לב, ב) ו"גדולי חכמי ישראל" דחשיב לפני זה. ואולי י"ל דזקן חכמתו באה ע"י "רוב שנים יודיעו חכמה" (איוב לב, ז) וכמה הרפתקאי דעדו עליו (קדושין לג, א) ואין חכם כבעל הנסיון וכו', וחכמי ישראל – מצד טבע שכלו, יניק וחכים (קדושין לב, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ז
כיצד, בכל זאת, ייתכנו שני ההפכים ביחד, שתורה המתלבשת בשכל הנברא ונקראת על שמו והוא יכול למחול על כבודו שמצד התורה, היא, ביחד עם זאת "דבר ה'"?
41 קידושין לב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יוצא מכך, שעקב כבוד המלך, אסור היה למלך שבור לנעוץ את הסכין בקרקע בפני באטי ומר יהודה.
* אבל אין להקשות איך נתן להם החתיכת אתרוג, והרי גם להאכיל ולהשקות הוא היפך כבודו של מלך (ראה קידושין לב, ב) – כי שם המדובר ש"עומד ומשקה" (וכיו"ב) – כהנהגת משרת, משא"כ נתינת פרס ומתנה. – ולהעיר מב"ר (פצ"ב, ה) נתן לו יוסף.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
זה שקנה חכמה ) ללא התבטלות, אין תורת ה' נקלטה כראוי.
57 תו"כ (ורש"י) קדושים יט, לב. קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הפסוק "אתה תבוא את העם הזה" מבטא את דרגת יהושע כמקבל ממשה, ובדרגת משה ישנו ענין הזקנים – זה שקנה חכמה – עבודה שכלית שעל־פי טעם ודעת.
58 תו"כ (ופרש"י) קדושים יט, לב. קדושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא משפטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אלה הן התעניות של ה"זקן" – זה שקנה חכמה – ואצלו העיסוק בזיכוך גופו – "חמור" – הוא
33 קידושין לב, ב. תו"כ ורש"י קדושים יט, לב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב בהר-בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לא זו בלבד שיש לו תוקף כשל מלך , אלא יותר מכך – אסור לו למחול על כבודו , כי אין זה כבודו שלו, אלא כבוד המלכות – של מלך מלכי המלכים הקדוש־ברוך־הוא, האומר "ושכנתי בתוכם", נפשו האלקית שהיא חלק אלוקה ממש, חלק מן העצם.
41 קדושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז ב' ניסן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אך כאשר יש פעולה של "יהגה" – עיון התורה , הרי אז "נקראת על שמו", דברי התורה נעשים שלו, כי הוא "לקח" אותם על ידי יגיעתו – "תורה דיליה היא" .
17 קידושין לב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דזה אינו, דלריה"ג (קדושין לב:) דהלכתא כותי', זקן דקרא פי' יניק חכים , וכדמסיק בתוד"ה מאי (לב:) -- ודלא כרש"י ד"ה וריה'ג -- וגם לת"ק דפליג אריה"ג, עכ"פ תרתי בעינן:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת בראשית, מבה"ח מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– המכתב הוא אמנם משנת תרפ"ט, אבל למאי נפק"מ אם המכתב הוא מלפני כמה שנים, ואדרבה, להיותו ע"ד "יין (הבנה והסברה) ישן (שככל שהוא ישן יותר) דעת זקנים (זקן שקנה חכמה ) נוחה הימנו" –
262 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ח"י אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"ראשים" הם פרנסי הציבור (שמנהיגים את הציבור), ו"זקינים" הם התלמידי חכמים (כמאחז"ל "אין זקן אלא מי שקנה חכמה" ).
913 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תולדות, בדר"ח כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וענינם של "אותיות החקיקה" בעבודת השם הוא – כדאיתא בגמרא – "תורה דילי' היא דכתיב ובתורת ו יהגה יומם ולילה" ("בתחילה היא נקראת תורת השם, ומשלמדה וגרסה היא נקראת תורתו"), היינו, שהאדם והתורה נעשים דבר אחד .
24 קידושין לב, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואף שיש לפרש ש"זקני ישראל" קאי על "זקן שקנה חכמה" , מ"מ, כיון שיש גם מקום לפרש "זקני ישראל" כפשוטו, הרי, כשכוונת הכתוב היא ל"ישיבה" שבה לומדים צעירים, הי' הכתוב צריך לומר לשון כזה שאינו נותן מקום לטעות שמדובר אודות זקנים כפשוטם, ולא אודות בני הישיבות?!
37 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכללות הענין בזה, שבביאת המשיח יהי' גילוי העצם, וזהו שנקרא מלך המשיח, דמשה נקרא משה רבינו, דאף שנאמר ויהי בישורון מלך , ולפי דעה אחת קאי על משה, מ"מ, שם התואר שלו הוא רבינו, היינו, שעיקר ענינו שהוא רבינו, שענינו הוא לימוד, ענין ההשגה, משא"כ משיח לא נקרא משיח רבינו, אלא מלך המשיח, דמלך הו"ע רוממות ומקיף, כמ"ש שום תשים עליך מלך , שתהא אימתו עליך , שהו"ע מקיף, ולכן נקרא מלך המשיח, לפי שגם הלימוד דמשיח יהי' בבחינת ראי' שהו"ע מקיף, אלא שמקיף זה יומשך גם בפנימיות, דזהו מ"ש ישכיל, ישכיל הוא מלשון מפעיל, היינו שענין הראי' יפעול בכל ישראל.
66 סנהדרין כב, א. קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הרי הוא זקן שקנה חכמה , וא"כ, מה לו להחזיר אבידה?
54 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמרו חז"ל "זקן – מי שקנה חכמה" , ובמילא, יש מי שעושה חשבון שהוא כבר "זקן" , דכיון שיש לו מוחין קטנים, הרי לפי ערך כלי המוחין שלו יש לו ריבוי חכמה עד שעולה על גדותיו...
102 קידושין לב, ב. הובא בפרש"י עה"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ד) ולהבין זה בתוספות ביאור, יובן בהקדים מ"ש ברוך כבוד הוי' ממקומו, דכבוד הוי' הוא בחינת המלכות, כמ"ש כבוד מלכותך יאמרו, דבמלוכה העיקר הוא הכבוד, שלכן מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול , לפי שעיקר המלוכה הוא הכבוד, וברוך כבוד הוי' ממקומו היינו שבחינת המלכות יומשך ממקורו ושרשו.
33 קדושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– צריכים רק להבטיח, שהרעיון החדש הוא רעיון שנתחדש ע"י "זקן שקנה חכמה" , "היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", החכמה האמיתית שבעולם.
140 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והו"ע חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, חנוך לנער הו"ע האמונה פשוטה, דאמונה הוא מלשון אימון וחינוך, ועי"ז כי יזקין, זקן שקנה חכמה , כולל גם בחי' פנימיות אבא פנימיות עתיק, ועד לבחי' פנימיות עתיק שלמעלה מבחי' פנימיות עתיק כמו שהוא בפנימיות אבא (דפנימיות עתיק שבפנימיות אבא הוא בחי' תענוג המורגש, ופנימיות עתיק שלמעלה מכמו שהוא בפנימיות אבא הוא בחי' תענוג הבלתי מורגש).
44 ע"פ קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכשבאו אל הר סיני היו משיגים כבר חכמה עילאה, והיו אז בסוד זקן זה שקנה חכמה , וזהו בסיני נדמה להם כזקן ר"ל מצורתם נחקקה במחשבה עליונה בצורת זקן כדרך הבן הנחקק במחשבת אביו כפי גדולתו ושלימותו (ע"כ תורת המגיד).
48 קידושין לב, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וגם כאשר לצורך זה עליו לוותר על עריכת השבת כרצונו ותמורת זה עליו לשהות ב"ערות הארץ", בבית-מרזח עם שיכורים, ולהראות את עצמו כאילו הוא משתתף בעניניהם – הרי זה ע"ד האמור לעיל (סכ"ג) בפירוש הכתוב "ויהי בשלח פרעה את העם", "אין ויהי אלא לשון צער", שע"י הצער שלו מקריב לבן של ישראל לאביהם שבשמים, לפעול על ילד קטן ועד לזקן שיהיו במעמד ומצב ד"זקן זה שקנה חכמה" , לקבל את התורה בפנימיות ובעצמיות.
127 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
היו משיגים כבר חכמה עילאה, והיו אז בסוד זקן זה שקנה חכמה , וזהו בסיני נדמה להם כזקן , ר"ל מצורתם נחקקה במחשבה עליונה בצורת זקן כדרך הבן הנחקק במחשבת אביו כפי גדולתו ושלימותו".
43 קידושין לב, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו מ"ש ואברהם זקן בא בימים, זקן זה שקנה חכמה , דבחינת חכמה הוא גילוי האחדות דלמעלה, כמבואר בתניא דבחינת החכמה היא מה שהוא לבדו הוא ואין זולתו, וכדי להגיע למדריגה זו הי' אברהם בא בימים, היינו לבושי התומ"צ.
26 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בעלי תשובה אומרים "אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו" – שאפילו מי שחטא ופגם ועבר את הדרך, אזי ישנה העצה ד"אשרי זקנותנו", "זקן זה שקנה חכמה" , היינו, שנעשה חכם בחכמת התורה, ו"איזהו חכם הרואה את הנולד" – ש"(נופת תיטופנה שפתי זרה גו' ו)אחריתה מרה כלענה", ולכן נעשית העבודה דזקנותנו באופן של מרוצה כו', "להיות כי עד הנה היתה נפשו בארץ צי' כו'", ועי"ז מכפרת זקנותנו על ילדותנו.
136 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
פני זקן , זה שקנה חכמה , ומבאר רבינו הזקן בד"ה זה שבלקו"ת סוף פרשתנו , וז"ל:
524 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ידוע שבהיותם במצרים היו בנ"י משוקעים במ"ט שערי טומאה (אף שבודאי לא היו כולם ח"ו במעמד ומצב כזה, וכמו שבט לוי , וכן זקני ישראל – "זקן שקנה חכמה" ), ועד כדי כך, שהיו כאלו שלא שמעו אל משה ולא רצו לצאת ממצרים.
1570 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו פירוש "ויהושע לזקנים" – "זקן" מורה על חכמה ושכל ("זקן זה שקנה חכמה" ), והיינו, שלאחרי הקבלת עול דיהושע צריך להיות הלימוד באופן של "זקנים".
318 קידושין לב, ב (וכגירסת התו"כ (קדושים יט, לב), וכבפרש"י – ל' נוטריקון. וכפי שמדייק בזה בטעמי מצות ס"פ קדושים – כי הוא נקרא זה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואז נעשית "תורת ו " – "ובתורתו יהגה יומם ולילה" , ועי"ז נעשה בעה"ב על חלקו בעולם ועל כל המציאות שמסביבו, שהרי התורה היא בעה"ב על מציאות העולם , אלא שצ"ל "תורת ו ", ואז הנה "מאן מלכי רבנן" , כי, "בי מלכים ימלוכו" , והיינו, שהתוקף שלהם הוא מהתורה (ולא באופן שרוצים לשנות את התורה שתהי' בהתאם לרצון שלהם).
117 תהלים א, ב. וראה קידושין לב, ריש ע"ב. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והרי ענין הזקנה (שנשלם בגיל שבעים , שאז נעשה "זקן גמור") הוא – כמאמר "זקן מי שקנה חכמה" , ומובן, שאין הכוונה שהחכמה ש"קנה" מונחת ע"ג המדף...
1669 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"זקן – זה שקנה חכמה" ; "בא בימים" – שבא עם כל הימים , שלא הי' חסר יום אחד שבו לא קיים אברהם מצוות (כפי שהי' ענין המצוה בזמנו, קודם מתן-תורה).
801 קידושין לב, ב (וכגירסת התו"כ (קדושים יט, לב), וכבפרש"י – ל' נוטריקון. וכפי שמדייק בזה בטעמי מצות ס"פ קדושים – כי הוא נקרא זה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והדר זקנים שיבה , איזהו זקן זה שקנה חכמה , שמעלתם היא בענין המוחין שברצון, שזהו הטעם הכמוס להרצון, שמצד זה נעשה נטיית המדות שברצון (כנ"ל).
100 קידושין לב, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואח"כ אמרו והדרת פני זקן , דהנה, נודע שהזקן הוא מותרי מוחין, והוא עד"מ לאב שיש לו בן והאב רוצה להבינו דבר חכמה , אך הבן אינו יכול להשיג החכמה ההיא מצד עומק המושג, ולכן צריך האב להבינו ע"י אותיות ושכל חדשים של משל, שבהם גנוזה החכמה העליונה, וע"י יבוא הבן להבנת החכמה העליונה, והיינו, שגם הבן יהי' בבחינת זקן שקנה חכמה (דקאי גם על יניק וחכים) .
566 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
זקן הוא הבנת והשגת התורה, זקן שקנה חכמה , ומדותיו הם לבושי המצוות .
920 ראה קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובכל אופן, בנוגע לעניננו – הרי הענין ד"בן ששים לזקנה" קשור עם לימוד התורה , שהרי "אין זקן אלא מי שקנה חכמה" (אפילו אם הוא "יניק", ובלבד שיהי' "חכים") , שזהו"ע התורה – "היא חכמתכם ובינתכם" .
1090 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
להוסיף ולבאר ענין זה בעבודת האדם, ע"פ המבואר בלקו"ת ד"ה והדרת פני זקן זה שקנה חכמה , שקנה היינו כמ"ש ותופשי התורה, דהיינו מי שתופס במוח הזכרון, מוח החכמה , שזהו שבפ' קדש שכנגד מוח החכמה נאמר ולזכרון בין עיניך .
435 ראה קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואין לומר שהכוונה ב"זקנה" כאן לענין החכמה , "אין זקן אלא מי שקנה חכמה" , שהרי "החכמה" נימנית בפ"ע, ועכצ"ל, שהכוונה ל"זקנה" בשנים, "בן ששים לזקנה", וא"כ, ה"ז נכלל ב"שיבה".
1743 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
רבי יהושע בן חנניא, שהי' מתווכח עם "סבי דבי אתונא" שהיו חכמים גדולים ומנצח אותם – "גדולי חכמי ישראל" ; רבן שמעון בן גמליאל, שהי' נשיא הסנהדרין – "הסנהדרין"; הלל הזקן – "הזקנים"; ורבי שמעון בן יהוצדק, שנקרא "רבי" בגלל "שיש לו תלמידים" – "ראשי ישיבות".
1506 להעיר מהשקו"ט (ראה המובא בס' נחלת אבות (מנקין) ע' 111 ואילך) בנוגע לתואר "הזקן" שבו נקרא הלל, שיש שרוצים לומר שנקרא כן בגלל שבדורות שלאח"ז הי' לו נכד בשם הלל, שגם הי' למדן גדול, וכדי שלא להחליף ביניהם התחילו לקרותו "הלל הזקן" . אבל קשה לומר כן, כי, עפ"ז צריך לומר שקודם שנכדו למד וקיבל סמיכה, הי' נקרא "הלל" סתם, ורק לאח"ז קראוהו "הלל הזקן" , ולא משמע כן בכ"מ בש"ס. ועכצ"ל, שהלשון "הלל הזקן" הוא כמו הלשון "זקנים שבדור" (סנהדרין ח, א. כ, ב), "זקני הגליל" (שהש"ר פ"ב, ה (ג)) וכיו"ב – מצד מעלת החכמה (שהרי בודאי אין הכוונה ל"זקן אשמאי" ח"ו, כי אם) "אין זקן אלא מי שקנה חכמה" (קידושין לב, ב).
ואעפ"כ, אין זה נכלל בסוג ד"חכמי ישראל" – כמובן מדברי הגמרא (תענית טז, א) בפירוש דברי המשנה (שם טו, א) "הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין", "אם יש זקן , אומר זקן , ואם לאו, אומר חכם" , ופריך, "אטו זקן דקאמרי אע"ג דלאו חכם הוא", ומשני, "ה"ק אם יש זקן והוא חכם , אומר זקן והוא חכם , ואם לאו אומר חכם" (כמבואר בלקו"ש שבפנים הערה 28).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[כ"ק אדמו"ר שליט"א נתן קנקני משקה כדי לחלק בין המסובים].
483 להר"ש לוויטין (שעבר לפני התיבה ואמר הקדישים), באמרו שזהו לכבוד ההילולא; לר' דוד רסקין – עבור הכינוס של צעירי אגודת חב"ד בחול המועד סוכות, ואמר, שזה יפעל אצלם הענין ד"לו חכמו ישכילו" (פרשתנו שם, כט), היינו, שגם אצל הצעירים תהי' המעלה של "זקן , זה שקנה חכמה" (קידושין לב, ב); להרה"ח ר' דובער חן, באמרו, שכיון שהוא אוסף כסף עבור ארץ ישראל , יחלק עתה "רוחניות"... ולהרה"ח ר' יהודה פלדי, ראש ה"ועד למען שלימות העם", או כפי שנקרא "ועד למען קיום היהדות".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואח"כ אמר זקניכם, זקן שקנה חכמה ממקורה להביאה מן ההעלם כו' לבוא בהתפשטות בבינה, והן הסנהדרין שהן השופטים ודיינים כו'.
1732 תו"כ קדושים יט, לב. קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כך, שתמורת זה שלפני ר"ה היתה חנה במעמד ומצב ד"עקרה", כיון ש"לחנה אין ילדים", כפי שהי' נראה שעניני קדושה אינם שייכים לנוער [כולל גם "נוער" ביחס ליגיעה בתורה, כי, אילו הי' "זקן שקנה חכמה" , בודאי הי' הולך בדרך התורה והמצוה, כראוי ל"עם חכם ונבון" ] – נעשה מעמד ומצב ש"ילדה שבעה",
272 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויש לומר , דזוהי גם השייכות דהפירוש שזקן בא בימים הוא לבושו דהקב"ה עם הפירוש שזקן הוא זה שקנה חכמה (תורה) ובא בימים הוא לבושי המצוות, כי זה שהי' לאברהם לבושו של הקב"ה, המשיך זה ע"י התורה והמצוות שלו.
26 ראה קידושין לב, ב. תו"כ עה"פ קדושים יט, לב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואח"כ אמר זקניכם, זקן שקנה חכמה ממקורה להביאה מן ההעלם כו' לבוא בהתפשטות בבינה, והן הסנהדרין שהן השופטים ודיינים כו'.
39 תו"כ קדושים יט, לב. קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכמארז"ל עה"פ בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה , שבתחלה נקראת התורה על שמו של הקב"ה (תורת ה') ואח"כ נקראת על שמו (תורת ו ), תורה דילי' היא.
23 ע"ז יט, א. וראה פרש"י קידושין לב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
זקן הוא הבנת והשגת התורה, זקן שקנה חכמה , ומדותיו הם לבושי המצוות.
44 ראה קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תלא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"ראשים" הם פרנסי הציבור (שמנהיגים את הציבור), ו"זקינים" הם התלמידי חכמים (כמאחז"ל "אין זקן אלא מי שקנה חכמה" ){260}.
261 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו זהר בלק פתח האי ינוקא ואמר שחורה אני ונאוה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והוא ענין איש אשכולות איש שהכל בו זקן שקנה חכמה קנה דוקא פי' ע"י המשכת המקיף כו', משא"כ הבחור אף שהוא חריף ומפולפל הוא רק מה שמתלבש בכלי השגתו בבחי' או"פ שהוא בבחי' המשכה מצומצמת זעיר שם אשר בירידתה להתלבש בהסתר וצמצום כו' הוא מתעבה ומתקצר, משא"כ בזקן אינו מתלבש בהתגלות והתעבות, ולכן היו הסנהדרין זקנים דוקא תפארת בחורים כוחם והדר זקנים שיבה כו', וכן ראב"ע כשהרגיש מוחין דגדלות שלו בבחי' זו
16 זקן שקנה חכמה : קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת סימן ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמנם זהו כששוחט לעצמו דווקא, אבל הממונה לשחוט לאחרים, דמדינא דגמרא צריך להראות סכינו לחכם דווקא ומנדין על זה, ולפי דעת הרמב"ם וסמ"ג וסיעתם הנידוי הוא משום חשש פגימה ולא משום כבוד החכם , דאין מנדין אלא מי שמבזהו [להחכם] ח"ו ולא מי שאינו מכבדו אפילו בקימה והידור שהוא מן התורה, כמ"ש בהגהות מיימוניות הובאו ב"י וט"ז סי' של"ד להלכה, וכל שכן בלהראות סכין דרבנן .
ז קידושין לב, ב. טור ושו"ע סי' רמד ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה שיר השירים יא ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו דקיי"ל (בקידושין דף ל"ב ע"ב) דמפני שיבה תקום היינו זקן וחכם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך בזה עצמו יש יתרון מעלה גדולה והוא מה שנתעלו הכחות הפנימי' דמוחין ומדות בעצמות הנפש שלמעלה מהגבלת הכלים דמוחין חו"ב כו', וז"ש מלמדין אותו כל התורה כו' וכתיב מי יתנני כירחי קדם כו' להיותו אז גדול בגדלות עליונה המקיפי' דיחידה שנכללו ונתעלו בה בחי' נר"ן כו' שהוא נעלה הרבה מכל בחי' גדלות המוחין דזקן שקנה חכמה בהיותו בן ע' כו'.
228 דזקן שקנה חכמה : תו"כ קדושים יט, לב. קידושין לב, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשמ. לקמן פ' משפטים ש, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלב, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
פרט מכללות אור ההיולי הזה ירד ברבוי השתלשלות בעצמותו עדיין בבחי' א"ס עד שבא זה הרצון לבחי' נו"ה בחיצוניות כלי הלב דהיינו חיצוניות מדו' שבמל' דא"ס הגם ששם למעלה מעלה מבחי' הגבלת אורו' בכלי' כו' אלא הכל בבחי' א"ס ממש כששיער בעצמו כו' ואח"כ נתצמצם וירד ע"י בחי' קו בע"ס דעגולים כו' עד בחי' כתר דא"ק שהוא מקור הרצון הנעלם שבא לידי גלוי רצון לרצון בכתר דע"י כו' עד בחי' רצון ותענוג שבאו"א שמתצמצמי' ברצון ושכל והשגה ג"ר דחו"ב כו' עד בחי' מדות ז"ת דבינה עד בחי' קטנות מוחין דנה"י דאו"א בז"א כנ"ל ומשם מתצמצם עוד בג' מדריגות דחב"ד חג"ת דז"א כו' עד בחי' חיצוניות הכלי' דנו"ה שבבחי' הבל החזה כו' שם מסתיים אור הרצון הפשוט שהיה כלול בהעלם עצמו' חפץ חסד ההיולי כו' והרי מכל רבוי פרטי ההשתלשלות הזאת נעשה ונמשך בבת א' מרצון שעלה בהעלם העצמות עד שבא במורגש בהבל הלב משום דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד פי' איהו בחי' עצמו' אא"ס ממש וחיוהי בחי' ע"ס דהעלם וגלוי כשלהבת כו' עד ע"ס דז"א כו' וגרמוהי בחי' הכלים דז"א חד הכל בבחי' א"ס עדיין כי גם שבחי' הכלים המגבילים למדות חיצוניות דלב דז"א הן בתכלי' הקטנות לגבי ערך רוממות עצמות המדות שבבחי' מל' דא"ס מ"מ נחשב בחי' סוף לראש וכמ"ש קורא הדורות מראש כו' וסיומן בסוף הוא בבחי' קטנות המדות דז"א ולכך נק' ז"א קטנות הפנים כאנפי זוטרי דתינוק קטן לגבי בחי' אנפי רברבי זקן שקנה חכמה כו' שזה תכלית הקטנות במוחין וזה תכלית הגדלות מ"מ משתווי' בערך אדם רק שזה נק' אדם קטן וזה נק' אדם הגדול כו' אבל ציור אופניו א' הוא כי בקטן מדותיו ג"כ ע"פ שכל ורצון הנעלם כו' רק שבא בתכלי' הקטנות מאד ובאדם הגדול מדותיו גדולי' עפ"י רוחב שכלו ורצונו הרמה ונשגבה ביותר כו' כך ערך קטנות המדות דז"א שהם המדו' שמצומצמין בקטנו' השכל דנו"ה כו' לגבי בחי' א"א שנק' אנפי רברבי גדלות הפנים והמוחין דזקן שקנה חכמה ממקור החכמה הנעלמה שלמעלה מקרומא כו' שהוא בחי' שכל הנעלם שברצון הנעלם כו' שהוא שרש הנאצלים כו' וכן גם המדות שברצון ושכל הנעלם דא"א הוא בבחי' קטנות הערך לגבי בחי' אדם הגדול יותר והוא בחי' א"ק שנק' אדם דבריאה כו' (וכידוע דז"א נק' אדם דעשיה וא"א נקרא אדם דיציר' וא"ק אדם דבריאה ובכ"א יש ע"ס בהעלם וגלוי כו' וכמ"ש לכבודי שהוא מל' דא"ס בראתיו א"ק יצרתיו ע"י וא"א אף עשיתיו בחי' ז"א שנאמ' בו נעשה אדם בצלמינו כו') והוא עד"מ ציור קוין שעושין בקטנות לדבר גדול כמו דמיון המפה לכדור הארץ כו' שעכ"ז יש בציור זה הכל לא נעדר אפי' כקש"י כו' רק שהוא בקטנות מאד ומה שמצוייר בו קו קטן בכדור הארץ הוא אורך נהר ת"ק פרסא וכה"ג כו' וכך עד"מ המדות דקטנות דתינוק לגבי מדות דזקן בן ע' כו' וכמו כח המוליד בדומה לו כו' (וכמ"ש במ"א בענין בוצין בוצין כו') וכך הוא בחי' המדות דאדם דאצי' דגם שבאים בצמצום היותר אחרון לגבי בחי' המדות דא"ק וא"א כו' אבל מ"מ הכל א' רק שבא מן בחי' האריכות היותר מופלג אל הקיצו' היותר מופלג (וז"ש מה שמו מה שם בנו מה שמו מ"ה דא"ק מה שם בנו בחי' ז"א כו' וכמ"ש בכמה דוכתי) והיינו כללות ההתבוננו' בכל אשר חפץ ה' בעצמות אא"ס ממש עשה בשמים שהוא בחי' ז"א אש ומים חו"ג דקטנות דאצי' כו' (עד בחי' שמים
16 זקן שקנה חכמה : תו"כ קדושים יט, לב. קידושין לב, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשמ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח צור תעודה כו' וביאור ענין שצ"ל חותם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ענין חתום תורה בלב למודי הוי', היינו התורה שלומד תהי' חקוקה בלבו ממש, עד שאפילו בשעה שאין עוסק בה, עכ"ז היא חקוקה בלבו וכמו מי שיודע המשנה בע"פ ודמי כמונח ליה בקופסא, הרי אף בשעה שעוסק בשארי ענינים המשנה קבועה וחקוקה במוחו ולבו, וזה נק' זקן שקנה חכמה , שהיא קנויה בו ממש, וכמ"ש מזה בלק"ת פ' קדושי' ע"פ והדרת פני זקן , וע"י שהתורה חתום בלבו מעורר בחי' שימני כחותם על לבך, דיוקני חקיק בך, ועמ"ש ע"פ אם בחקתי תלכו מענין אותיות החקיקה שהם גבוהים מאד בחי' גליף גליפו בטהירו עילאה, ושכמ"כ בנשמות יש בחי' זו בעה"נ ישבו אבותיכם בחי' ישראל עלו במחשבה, וזהו כי חק לישראל הוא שיומשך בו מבחי' אותיות החקיקה כמ"ש בלק"ת סד"ה תקעו בחדש, דרוש הראשון, ועמ"ש בת"א פ' תצוה בד"ה ועשית ציץ בפי' ופתחת עליו פתוחי חותם, וז"ע מ"ש ברבות ס"פ במדבר פ"ה הנ"ל ע"פ למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך, דורש אחטם לשון חותם קץ הגאולה החתום (כמו חתום הוא באוצרתי בפ' האזינו ) גם חותמה לטובה כמ"ש שימני כחותם כו' והיא גרמה להם שלא נכרתו
1736 זקן שקנה חכמה : תו"כ קדושים יט, לב. קדושין לב, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשמ. תו"ח משפטים ח"ב ש, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
תקנו הנס בנרות שמן ונר שכ"ז נמשך מבחי' וירם קרן, והחנוכה בחי' מתנה מרובה הוא בחי' המשכת כובע ישועה להיות עטרת תפארת שיבה כו' כי במ"ת נדמה להם כזקן כו' שקנה חכ', אכן שיבה הוא בחי' גבוה יותר וה"ע עריבים עלי ד"ס, ובפרד"ס ע' שיבה , שיבה הוא בכתר, ולכן תקנו שמונה נרות, כי ז' נרות קנה אמצעי תושב"כ, וא"ו נרות ש"ס משנה, והם ז' מדות ובהם נמשך אור החכ' המתלבשת במדות, אבל זה שיהי' שמונה נרות היינו שיאיר עצמיות החכ' למטה, שהחכ' תאיר למטה כמו המדות, והיינו ע"י ונוצר חסד לאלפים אאלפך חכ', והוא מזל השמיני, וגם החית מורה על חירות מיצה"ר חרות על הלוחות וה"ע אז תראי ונהרת כו', ולכן הנרות על פתח הבית מבחוץ, כי ז' נרות מדליקים רק בהיכל, הי כל נש"ב כלי לאור החכ', וכן בעולם הבריאה מאיר חב"ד, אבל שיהי' הגילוי גם בעשייה זהו ע"י אור הכתר דקמי' מעלה ומטה שוים משם נמשך להיות חכמות בחוץ כו', וכמו אלי' שהקריב בהר הכרמל מבחוץ, להגיע לבחי' תשובה ששם פנים וחוץ שוים, כי רק צמצם שכינתו כו' אבל למעלה מהצמצום שם שוה ראש ורגל כו', וזהו בית יעקב בחי' עקביים לכו ונלכה באור ה' פי' באור המאיר מסוכ"ע ע"ק לשם הוי' שבאצי' שע"י גילוי אור זה אזי גם בית יעקב לכו ונלכה כענין והוי' יגיה חשכי כו', וכ"ז ע"י החנוכה הנ"ל מבחי' שיבה
191 כזקן . . שקנה חכ' : תו"כ קדושים יט, לב. קדושין לב, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשמ. תו"ח משפטים ח"ב ש, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מפני שיבה תקום] וביאור כו' בן ס' לזקנה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והתוס' יו"ט מתווך כן גם לפי גרסתינו ע"ש) כי זקן זה שקנה חכמה , והטעם שז"א נק' זקן שקנה חכמה כי לא הי' לו חכמה עד שעטרה לו אבא בהאי עטרא כנודע ועייל בו מוחא סוד חכמה עילאה, וזהו זקן שקנה כו' שקנה מחדש, גם ידעת כי הוא נק' זה עכ"ל, ועמ"ש במ"א מענין משה נתנבא בזה, והענין אפ"ל דהנה לפעמים נק' ז"א כי נער ישראל ואוהבהו כמ"ש בזח"ב ס"פ בא דמ"ג ע"א כי נער ישראל , ישראל זוטא, שמע ישראל , ישראל סבא, ובפ' ויקהל דרט"ז סע"א שמע ישראל , ישראל סבא בגין דאית זוטא דכתיב כי נער ישראל ואוהבהו, ודא איהו ישראל סבא עכ"ל.
10 זקן זה שקנה חכ' : תו"כ קדושים יט, לב. קדושין לב, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשמ. תו"ח משפטים ח"ב ש, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מפני שיבה תקום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מפני שיבה תקום והדרת פני זקן , ואי' בלקו"ת מהאריז"ל שזהו כנגד ב' בחי' יגת"ד דא"א ויגת"ד דז"א, כנגד יגת"ד דא"א א' מפני שיבה תקום וכנגד יגת"ד דז"א א' והדרת פני זקן , זה קנה חכמה דאבא מעטרא לי' עטרה ועייל בי' מוחא דבז"א בעצם לא יש בחי' מוחין, ולהבין זה צלה"ק תחילה מ"ש שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, וכתי' כי נער ישראל ואוהבהו, ואי' בזהר שהו"ע ישראל סבא וישראל זוטא, והענין דהנה בפ' ויגש כתי' ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה יעקב ובניו, הרי יעקב בכלל ישראל , ובפ' שמות כתי' ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב הרי יעקב בפ"ע ולא בכלל ישראל .
5 זקן זה קנה חכ' : תו"כ קדושים יט, לב. קדושין לב, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשמ. תו"ח משפטים ח"ב ש, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"ח שיחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ס'איז דאָ רגיל, און ס'איז דאָ זקן , וכלשון הידוע זקן ורגיל, עס קען זיין אַ רגיל און ער איז נישט קיין זקן , זקן זה שקנה חכמה .
4 [קידושין לב, ב].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ג תרל
מקור מפורש
בדף זה
ונודע הצ"ע ממש"כ בכתהאריז"ל הובא במאו"א סוף אות ז' בן נ' לזקנה וס' לשיבה) בן ס' לזקנה בן ע' לשיבה ונפ"מ אם צ"ל חכם או מופלג אם מחייב קימה או הידור (יעוין קדושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'ריז
מקור מפורש
בדף זה
קדושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד חמשה עשר באב שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
היא") שאפשר להפריד בין מציאות האדם הלומד והדברי תורה שלמד, שהרי הוא מציאות בפני עצמה שיש לו "רכוש" — אלא שיהי' מוכתר (מסובב) בדברי תורה באופן שהתורה תתאחד עם מציאותו.
29 קידושין לב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש שם הערה 62.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
המושג של "אותיות החקיקה" בעבודת השם הוא, בהתאם למאמר שכשהאדם זוכה נקראת התורה "ובתורתו" – תורה שלו – הוא והתורה מתהווים לעצם אחד.
26 קדושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
כאשר יהודי לומד תורה באופן שהתורה מתאחדת עמו ונעשית "תורתו" שלו, אשר כמובן, גם לפי פשוטו, רק אז הוא יכול להיות לאחד מ"רבותינו", להיות בעל הבית על התורה, כביכול, ועליו אמרו חז"ל "מאן מלכי?
23 קדושין לב, ב. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ואף יש הבדל חשוב בהלכה:
26 קידושין לב, ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"ו ה"ו. שם הל' מלכים פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
5 קידושין לב, רע"ב. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
ונפ"מ אם צ'ל חכם או מופלג, אם מחייב קימה או הידור (יעוין קדושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
2 קידושין לב, ב. תו"כ ופרש"י קדושים שם, לב, רמב"ם הל' ת"ת רפ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יט
מקור מפורש
בדף זה
7 קידושין לב, ב. תו"כ ופרש"י קדושים יט, לב. רמב"ם הלי ת"ת רפ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
9 ראה ע"ז יט, א. קידושין לב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
משמעות המושג "בעלי חכמה" היא, שהאדם לומד תורה באופן ש"תורתו דיליה הוא" – הוא הבעלים על דברי התורה שלמד, "נקראת על שמו".
27 קידושין לב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
3 קדושים יט, לב. קידושין לב, סע"ב ושם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
5 קידושין לב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
במוחו, שאז, גם בשעה שאינו עוסק בתורה, הקב"ה שוכן עד בקרבו (ולכן צריך לעמוד מפני ת"ח גם בשעה שאינו עוסק בתורה, מפני שדברי תורה חקוקים במוחו).
672 קידושין לב, ב. רמב"ם הל' ת"ת רפ"ו. טושו"ע יו"ד ר"ס רמד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
והנה, בכל המדריגות ד"שלא לשמה" הנ"ל, אפילו במדריגה התחתונה ביותר שלומד ע"מ לקנתר, שמנצל את התורה שלא במקומה לגמרי – הרי התורה שלמד תורה היא, ויש לו דין של תלמיד חכם, וצריך לקום מפניו כו'.אבל ישנו אופן תחתון יותר ב"שלא לשמה" – שלומד תורה ומחדש היתרים להתיר את האסור ע"פ תורה, היינו, שלא זו בלבד שמנצל את התורה לענין אחר , אלא יתירה מזה, שמנצל את התורה לענין שהוא היפך התורה ח"ו , שאז תורתו אינה נחשבת לתורה, ועליו נאמר "ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי", "לא זכה נעשית לו כו'" ההיפך ד"סם חיים" – לו דייקא, כי גם אז התורה עצמה היא תורה, ורק בנוגע אליו נעשית היפך סם חיים.
33 קידושין לב, ב. רמב"ם הל' ת"ת רפ"ו. טושו"ע יו"ד רסרמ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
כדי שהשיעור בנגלה יהי' לו קיום, היינו, לא רק קיום בזמן, אלא גם שהלימוד יהי' באופן שיחדור בפנימיותו, ועד שהתורה שלומד תהי' "תורת ו ",– כדאיתא בגמרא שבתחילת הלימוד נקראת התורה שלומד "תורת ה' ", שאינה שייכת אליו, ואח"כ ("משלמדה וגרסה") נעשית "תורת ו ", שמתאחדת עמו, "ער מיט זיין תורה ווערן איין זאַך" –
113 ע"ז יט, א. וראה קידושין לב, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ופירוש זה הוא מאמר "רבותינו", ששייך לדרך הדרש (משא"כ לפי פשוטו הי' הברכה באופן של אחיזה בטבע), ועד שבכח "רבותינו" – שהתורה נעשית "תורתו" , ו"מאן מלכי רבנן" – לשנות (לא רק את המדידה שמצד גדרי העולם , אלא) גם את המדידה שמצד התורה (אומד למעשרות).
1223 קידושין לב, ב. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובאופן שהתורה חודרת את כל מציאות האדם ומתעצמת עמו, ועד שתמורת היותה תחילה "תורת ה'", הרי היא נעשית "תורתו" , ש"נקראת על שמו" , וכמודגש גם בדברי הגמרא :
42 ע"ז יט, א. וראה קידושין לב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
וזהו שלאחרי ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך , נאמר ודברת בם , בדברי תורה הכתוב מדבר , והיינו, שע"י העלי' דתפלה, ואהבת גו', פועלים נש"י המשכה בתורה, שזהו"ע ודברת בם, שהוא לשון הנהגה והמשכה, כמו ידבר עמים תחתינו , כולל גם שנעשה מנהיג, מושל ושולט על התורה, שנעשית תורתו, שלכן הנה ת"ח שמחל על כבודו כבודו מחול .
1069 קידושין לב, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בדף זה
דכיון שכתר תורה הוא הפקר לכל, הרי ביכלתו של כל אחד מישראל לזכות בה ע"י עסק התורה באופן שהיא נעשית תור תו (דהלומד), ונעשה בעל הבית כביכול על התורה ומכש"כ על המשכת ההשפעות שע"י התורה.
71 קידושין לב, ריש ע"ב. ע"ז יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בדף זה
דההמשכה עכשיו היא רק בחי' ז"ת, ותתרחב לע"ל, וי"ל אשר זהו בפרט ע"י הקדמת העבודה דיפוצו מעינותיך חוצה באופן דהבנה והשגה (יתפרנסון מיני'), חב"ד, ולא עוד אלא שגם ג' הארצות (חב"ד) יהיו באופן דכיבוש, שנעשה "בעל הבית" גם עליהם ועד שגם חלק תורה זה ה"ז "תורתו" שנקראת על שמו.
52 ראה קידושין לב, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה המנורה ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בדף זה
וכמאמר רז"ל (ע"ז יט, א) " בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף (משלמדה ) נקראת על שמו, שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו " , היינו, ד " תורת ה' " ממש נעשית " תורתו " של האדם , ולא עוד אלא שנעשית שלו באותה מדה שהיתה תחלה של הקב"ה, עד שיכול האדם למחול על כבודה של תורה כמו שהקב"ה יכול למחול על כבוד התורה (קדושין לב ),
403 ראה פרש"י קידושין לב, רע"ב: "משלמדה וגרסה היא נקראת תורתו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין הוספה מהדורא קמא
מקור מפורש
בדף זה
(קדושין לב:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביום ההוא יגלח
מקור מפורש
בדף זה
וכמו בחי' אור אבא דאצי' שמקבל ממזל דנוצר וכה"ג להיות כי אוא"ס שבכתר הוא למעלה מעלה מבחי' החכ' עד שהחכ' נק' בחי' עשי' לבד, כמ"ש כולם בחכ' עשית כו' וכתי' עושה פלא שגם פלאות חכ' הוא בבחי' עשי', והיינו אלף דאאלפך חכ', ואין המשכה זו רק מבחי' מותרות ונובלות שהוא בחי' צומח שבחי כו' והיינו מבחי' מותרי מו"ס דע"י שנמשך בשערות דדיקנא דא"א שנק' זקן אהרן, כמו עד"מ הזקן בשנים ששערות זקנו לבנות, והוא כאשר נתמלא חכ' בבחי' גדלות המוחין עד שיוצאין ובוקעין בחי' מותרות שהן השערות דזקן וע"כ נק' זקן זה קנה חכ' כו' כידוע.
24 זקן זה קנה חכ' : קידושין לב, ב. תו"כ קדושים יט, לב. וראה בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג ע' תשמ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן יח (ט)
מקור מפורש
בדף זה
דסבירא להו דעל כבוד הרב אין מנדין אלא כשביזהו וגינהו בדברים שהם גנאי לתלמיד חכם, אבל לא משום שאינו מכבדו כמו שהוא חייב לכבדו כגון קימה והידור, כמ"ש [בהגהות מיימוניות] הובא בב"י וט"ז סי' של"ד.
קפו קידושין לב, ב. טור ושו"ע סי' רמד ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הענין הנה פי' זקן היינו שקנה חכ' ממקור החכ' דוקא שעז"א בזהר דסבא דעתי' סתים בבחי' העלם דמקור החכ' דוקא, והענין הוא כידוע שיש ב' מדרגות בחכ', א' כשבא מבחי' [ה]העלם ל[בחי' ה]גילוי מאין ליש בהשגה דבינה, [ואז] המדות דחו"ג באים בגילוי [ו]בהתחלקות שונות ומשתנים מדבר להיפוכו כמו מחסד לדין ומדין לחסד פעם כך ופעם כך,
367 זקן היינו שקנה חכ' : ראה תו"כ קדושים יט, לב. קדושין לב, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשמ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות י"ט כסלו תש"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
והדרת פני זקן , זה שקנה חכמה .
21 ראה קידושין לב, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע סוד הוי' ליראיו
מקור מפורש
בדף זה
והטעם לזה כי זקן נק' שקנה חכ' ממקורו והיינו שמאיר בשכלו מקור החכ' הנק' משכיל כמו שהוא מצד זיכוך הקרומי' המקיפים את המוח לזאת נגלה אצלו האמת כמ"ש בלי יגיעה ופלפול כלל.
73 זקן נק' שקנה חכ' : תו"כ קדושים יט, לב. קדושין לב, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשמ. תו"ח משפטים ח"ב ש, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר