ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה ב

313

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לדור", אלא ביצוע השליחות של הוצאת "בני ישראל מארץ מצרים" בדיוק לכל פרטיה.

י. שני הפסוקים השונים – שתי דרגות אצל יהושע

מ"יינה של תורה" אשר בפירוש רש"י:

בתורת החסידות⁵⁴ מוסבר שאצל יהושע יש שתי דרגות: א) כמשרת משה ומקבל ממנו. ב) כשלעצמו, לאחר הסתלקות משה, בדרגת נער וקטנות.

אך יש יתרון דוקא בדרגת נער וקטנות, כנאמר⁵⁵ "כי נער ישראל (ודוקא לכן) ואוהבהו" – כי דוקא בדרגה זו קיימת התבטלות עצמית⁵⁶ וקבלת עול מלכות שמים יותר מאשר בעבודה מצד גדלות, במוח ובלב, ולכן דוקא אז "ואוהבהו" – מצד עצמותו ית'⁵⁷.

וזהו ההבדל בין שני הפסוקים: הפסוק "אתה תבוא את העם הזה" מבטא את דרגת יהושע כמקבל ממשה, ובדרגת משה ישנו ענין הזקנים – זה שקנה חכמה⁵⁸ – עבודה שכלית שעל־פי טעם ודעת. ואילו הפסוק "אתה תביא את בני ישראל" הוא דבר הקדוש־ברוך־הוא ליהושע, מצד מעלת ההתבטלות של יהושע – "נער ישראל ואוהבהו" – ומצד דרגת ההתבטלות, שמעל לטעם ודעת, אין צורך להזדקק לזקנים שקנו חכמה⁵⁹.

יש לומר, שענין זה נרמז גם בהבדל שבין האותיות של "תבוא" ושל "תביא" – "תבוא" בוא"ו, ו"תביא" ביו"ד⁶⁰:

"הוי"ו מורה על ההמשכה מלמעלה למטה"⁶¹ – מחוץ לעצמיות, ולכן היא מדוד ומוגבל. ובעבודה הרוחנית זו העבודה השכלית, שעל־פי טעם ודעת, שבה נזקקים ל"זקנים" המשגיחים שההמשכה וההשפעה יופנו למקום המתאים.

לעומת זאת "היו"ד שהיא בחינת נקודה לבד"⁶¹, מורה על התבטלות⁶²,

הערות

54. ד"ה כי נער ישראל תרס"ו (בהוספות להמשך תרס"ו (בהוצאת תנש"א – ס"ע תקעח)). וראה אוה"ת חנוכה שג, א. המשך תער"ב ח"ג ע' א'תמד־ה. ועוד.
55. הושע יא. א.
56. ראה בארוכה אוה"ת בשלח ע' שפב ואילך. וראה ג"כ אוה"ת ואתחנן (ע' פז) שהעילוי עי"ז שהכניסה לארץ היתה ע"י יהושע הוא ע"ד זה ש"בעבודה שע"י בחי' אספשא"מ זהו בחי' שעי"ז בא לבחי' בכל מאדך כו'". וראה ג"כ לקו"ש ח"ט [המתורגם] ע' 13 הערה 65. שם ע' 58.
57. סד"ה כי נער ישראל שם.
58. תו"כ (ופרש"י) קדושים יט, לב. קדושין לב, ב.
59. ולהעיר מזהר פרשתנו (דלעיל הערה 7): חד תבא לבשרא לי' דייעול לארעא* כו' וחד תביא לבשרא לי' שלטנותא על ישראל כו' – כי מצד מדרגת משה (שלא נכנס לארץ) צריך באווארעניש© שיהושע יכנס לארץ**, משא"כ מצד הקב"ה כו'.
60. ראה מנחת שי כאן: קדמאה וא"ו תניינא יו"ד.
61. אגה"ת פ"ד.
62. באגה"ת מפרש דהיו"ד קאי על חכמה (שזוהי מדריגת משה כידוע) – אבל שם קאי ביו"ד (– ההתחלה) דשם הוי', והכוונה כאן לזה שספי' המל' (חכמה תתאה) היא ג"כ יו"ד (פרדס שער האותיות פי"ג). ולהעיר מהענין דשני יודי"ן יו"ד דשם הוי' ויו"ד (– סיום) דשם אדנ"י (זח"ג רמד, ב. יהל אור ע' תרפט. אוה"ת ויצא, קצד, ב. רד, א. (כרך ה') ע' 1718 ואילך. ועוד).
. ורש"י לא פירש כן – כי זה שיהושע יכנס לארץ מפורש כמ"פ לפנ"ז ואין בזה חידוש.
. ראה ג"כ תוספות הדר זקנים כאן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.