312
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ח. יהושע שולט גם על הזקנים
בנוסף להבדל בלשון הפסוקים, שכאן כתוב "תבוא" ושם "תביא", יש עוד הבדל ביניהם: כאן כתוב "העם הזה", ושם "את בני ישראל"47, ש"בני ישראל" הוא שם המורה על מעלת48 ישראל (לא כתואר "העם הזה", כאמור לעיל בסעיף ה').
מכך שהתורה משנה מן הנאמר לפני כן, וכותבת בפסוק "תביא" את התואר "בני ישראל", מסיק רש"י שבכך היא מוסיפה עוד ענין: לא זו בלבד שיהושע ינהיג "במשא העם" של כלל ישראל, הוא גם ימשול על אנשי המעלה שבישראל, הזקנים.
ולכן, לא זו בלבד ש"תביא על כרחם הכל תלוי בך", שלא כאצל משה כשהזקנים "נשאו אתך במשא העם", אלא אף יותר מכך – "טול מקל והך על קדקדן": יהושע ימשול על הזקנים כמו על שאר ישראל, ולזקנים לא תהיה כלל דעה ועצה "במשא העם".
ט. "דבר אחד" – יהושע אינו מנהיג בדרכו של משה
אך לפי זה יוצא, שהנהגת יהושע היא בדיוק ההיפך מהנהגת משה: אצל משה רבינו סייעו הזקנים "במשא העם", ואילו אצל יהושע לא היתה לדעתם שום חשיבות. ואין מובן: יהושע היה משרת משה49 אשר "לא ימיש מתוך האהל"50, ו"פני משה כחמה ופני יהושע כלבנה"51, אשר אורה נובע מאור החמה. וכיצד ייתכן שהנהגתו תהיה להיפך מהנהגת רבו52 – משה רבינו?
על כך ממשיך רש"י ואומר "דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור", ובכך הוא שולל בדרך רמז גם את שליטת משה רבינו, ולא רק את שליטת הזקנים:
בחיי משה היה יהושע משרתו והתמסר כולו להנהגת משה. אך כאשר מגיעה העת שיהושע יהא מנהיג, אין כלל מקום לדרכו של משה רבינו. בזמן יהושע צריך לנהוג כנדרש מצד מהותו של יהושע, כי אילו ינהג יהושע בדרכו של משה, יהיו "שני דברים": יהושע ומשה (שיהושע נוהג בדרכו)53.
וכיון ש"דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור", שונה הנהגת יהושע מהנהגת משה, משה מסר חלק ממשא העם לזקנים (על ידי "ואצלת"), ואילו יהושע אינו זקוק להם.
רק ביציאת מצרים היו "אהרן ומשה", כי שם לא היה ענין של "דבר
הערות
- 47. ראה גם כלי יקר כאן. ש"ך עה"ת פרשתנו שם, כב.
- 48. ראה וישלח לב, כט.
- 49. משפטים כד, יג (וראה פרש"י שם). תשא לג, יא. בהעלותך שם, כח.
- 50. תשא שם.
- 51. נסמן לעיל הערה 38.
- 52. ובפרט שזהו הטעם שנתמנה יהושע על העדה – פרש"י פינחס שם, טז.
- 53. ראה עד"ז – לענין האבות, אדמו"ר הצ"צ בחיי אדמו"ר האמצעי – לקו"ש ח"ה ע' 373 ואילך.
רש"י על שמות כ״ד:י״ג - הטקסט מספריא
ויקם משה ויהושע משרתו. לֹא יָדַעְתִּי מַה טִּיבוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ כָּאן, וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁהָיָה הַתַּלְמִיד מְלַוֶּה לָרַב עַד מְקוֹם הַגְבָּלַת תְּחוּמֵי הָהָר שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לֵילֵךְ מִשָּׁם וָהָלְאָה, וּמִשָּׁם וַיַּעַל מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל הַר הָאֱלֹהִים, וִיהוֹשֻׁעַ נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ וְנִתְעַכֵּב שָׁם כָּל אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כְּשֶׁיָּרַד מֹשֶׁה וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה (שמות ל״ב:י״ז), לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה יְהוֹשֻׁעַ עִמָּהֶם:
ויקם משה ויהושע משרתו AND MOSES ROSE AND HIS MINISTER JOSHUA — I am not sure in what capacity Joshua appears here, but I think that as a disciple he was accompanying the teacher as far as the place where the bounds of the mountain were marked out, whence onward he was not permitted to proceed. From that point ויעל משה MOSES alone ASCENDED אל הר האלהים THE MOUNTAIN OF GOD, whilst Joshua pitched his tent there and stayed there during the whole forty days which Moses spent on the mountain. For thus we find that when Moses came down from the mountain it states, (Exodus 32:17) “and Joshua heard the voice of the people that they shouted” — from which we may infer that he was not with them in the camp.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.