268
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ושמחת בית השואבה התקיימה במקדש בלבד23]?
ג. שני קשיים נוספים על דברי הרמב"ם
כן צריך להבין:
(א) מהו מקור של הרמב"ם לכך שבפסוק "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" הכוונה היא ל"שמחה יתירה"24?
(ב) יתר על כן: כיצד ייתכן, לכאורה, ללמוד שהפסוק מתכוון כאן לציווי על "שמחה יתירה" בבית המקדש, בעוד שהרמב"ם עצמו קובע בהלכה קודמת25, שפסוק זה מלמד דבר אחר: "מצות לולב... ובמקדש לבדו נוטלין אותו בכל יום ויום משבעת ימי החג שנאמר ושמחתם לפני ה' אלקיכם..."26?
ד. השמחה נעשית ע"י גדולי חכמי ישראל
בהמשך לדבריו27 אומר הרמב"ם: "מצוה להרבות בשמחה זו. ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים28 ואנשי מעשה הם שהיו מרקדין ומסRקין ומנגנין ומשמחין במקדש בימי חג הסוכות, אבל כל העם האנשים והנשים כולן באין לראות ולשמוע".
המקור להלכה זו הוא במשנה29, האומרת: "חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בפניהם...".
וצריך להבין:
א) לפי המוסבר לעיל, שלדעת הרמב"ם שמחה זו היא חובה מן התורה כשמחת יו"ט, ולא מדרבנן מפני ניסוך המים, מדוע "לא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה .. וכל העם האנשים והנשים כולן באים לראות ולשמוע (בלבד)"? קושי זה מורכב משניים: (א) כיצד ייתכן שיהיה הבדל בין יהודים מסוגים שונים בקיום מצות עשה מן התורה,
הערות
- 23. והתירוץ בתוד"ה ורבנן (דלעיל הערה 19. ועד"ז הוא ברשב"א סוכה שם) – הוא רק אם שמחת ביה"ש אינה מדאורייתא, כדמוכח בתוס' שם.
- 24. כקושיית הרי"פ פערלא שם. ועיי"ש השקו"ט בדברי הירושלמי (ר"ה פ"ד ה"ג. סוכה פ"ג הי"א) כמקור להרמב"ם. וידועה השקו"ט (יד מלאכי כללי הדל"ת סי' קמד. שד"ח (כרך ט') כללי הפוסקים סט"ז אות נ') האם אפשר לדרוש ללמוד הלכות מפסוקים לאחרי חתימת התלמוד. ולהעיר מסדר ברה"נ לאדה"ז (פי"ג ס"ב) "אם הי' מעונה בכבלי ברזל", שלכאורה מקורו הכתוב (תהלים קז, י) "אסירי עני וברזל" (שער הכולל פכ"ג).
- 25. הל' לולב פ"ז הי"ג. וראה סוכה מג, א.
- 26. כקושיית הרי"פ פערלא שם. מכתבי תורה מכתב קנב.
- 27. הי"ד.
- 28. עכצ"ל שיש חילוק בין זקן זה שקנה חכמה (קדושין לב, ב) ו"גדולי חכמי ישראל" דחשיב לפני זה. ואולי י"ל דזקן חכמתו באה ע"י "רוב שנים יודיעו חכמה" (איוב לב, ז) וכמה הרפתקאי דעדו עליו (קדושין לג, א) ואין חכם כבעל הנסיון וכו', וחכמי ישראל – מצד טבע שכלו, יניק וחכים (קדושין לב, ב).
- 29. סוכה נא, א.
משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ז׳:י״ג - הטקסט מספריא
מצות לולב להנטל ביום ראשון של חג בלבד בכל מקום ובכל זמן ואפילו בשבת שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון. ובמקדש לבדו נוטלין אותו בכל יום ויום משבעת ימי החג שנאמר ושמחתם לפני ה' אלהיכם גו'. חל יום השבת להיות בתוך ימי החג אינו ניטל בשבת גזרה שמא יוליכנו בידו ארבע אמות ברשות הרבים כמו שגזרו בשופר.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- נב - שנת תשכ"ח - חלק שני ‹ שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח לקו"ש חי"ז ע' 268
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- אגרות קודש כרך ב סוכה מג, ב
- אגרות קודש כרך ב שח סוכה מג, א
- אגרות קודש כרך ב שצט סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך לח מסעי שיחה א מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך ז חג הפסח שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה ב מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כד חג הסוכות שיחה א מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר סוכה מג, ב
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז סוכה מג, ב
- רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש סוכה מג:
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט סוכה מג, ב