267
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הגמרא12 בצטטה לענין זה את הפסוק13 "ושאבתם מים בששון" היא, שלפי פסוק זה, שהוא אסמכתא בלבד, צרפו את ענין השמחה המיוחדת של חג הסוכות לענין ניסוך המים. לפיכך אין השמחה נקראת "שמחת השואבה" (שם המציג את השאיבה כסיבה לשמחה), אלא "שמחת בית השואבה" – שמחת חג הסוכות המתקיימת ב"בית השואבה", שהוא "שם המקום שהיו מתקנין לשמחה"14.
ב. קיימת סתירה, לכאורה, בדברי הרמב"ם הללו
וצריך להבין:
לכאורה קיימת בדברי הרמב"ם סתירה: בתחילה הוא אומר שחובת "שמחה יתירה" נלמדת מן הפסוק "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים", כלומר, זמן השמחה כולל גם את היום הראשון של סוכות שהוא אחד מ"שבעת הימים", ואילו מיד אחר־כך, באותה ההלכה, הוא אומר "ומתחילין לשמוח ממוצאי יום־טוב הראשון"!
אמנם, הסיבה לכך מובאת על־ידי הרמב"ם בהמשך דבריו15 "ושמחה זו אינה דוחה לא את השבת ולא את יום־טוב", אך גם ענין זה עצמו אינו מובן: אם "השמחה היתירה" איננה חובה מן התורה, אלא מדרבנן16, הרי מובן מדוע לא יכלה שמחה זו להתקיים ב"יום־טוב הראשון", [שהרי אופן השמחה היה17 "החליל מכה ומנגנין בכנור ובנבלים ובמצלתים וכל אחד ואחד בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו..."], ואין בכח חובת השמחה, שהיא מדרבנן, לדחות את האיסור של השימוש בכלי שיר בשבת ויו"ט18 שאף הוא מדרבנן19.
אך אם סוברים ששמחה יתירה זו היא חובה מן התורה, הרי קשה: מדוע אין חובת דאורייתא זו דוחה את איסור דרבנן של שימוש בכלי שיר20, [ובמיוחד21 ש"אין שבות במקדש"22,
הערות
- 12. שם נ, ריש ע"ב. ירושלמי שם. וראה פרש"י ד"ה מנא ה"מ שם מח, ב.
- 13. ישעי' יב, ג. וראה פיה"מ להרמב"ם רפ"ה דסוכה.
- 14. לשון הרמב"ם שם. וראה מ"ג שם: מאור בית השואבה.
- 15. בהלכה יג (ממשנה שם נ, א).
- 16. כדעת רש"י דלעיל הערה 10. שבת כא, א.
- 17. רמב"ם שם הי"ג. וראה משנה שם נא, ב.
- 18. עירובין קד, א. וראה ביצה ל, א. לו, ב. רמב"ם הל' שבת פכ"ג ה"ד.
- 19. ראה תוד"ה שאינו (סוכה נ, א). ד"ה ורבנן (שם, ב).
- 20. דאינו דומה לתק"ש בשבת כדלקמן הערה 21. ומ"ש ברי"פ פערלא שם "משום שלא צוה עלי' הכתוב אלא לשמחה יתירה לא דחיא שבת" – צריך ביאור.
- 21. אבל גם בלא"ה אינו דומה לתקיעת שופר בר"ה שחל להיות בשבת שאין תוקעין במדינה משום גזירה דרבה (ר"ה כט, ב. וש"נ) – כי שם לא עקרו המצוה מכל וכל רק בשנה מסוימת, משא"כ בנדו"ד שלעולם נעקרת מצות "שמחה יתירה" ביו"ט הראשון של חג ובמילא נעקר קיום "ושמחתם גו' שבעת ימים", ואא"פ לחכמים לעקור מצוה לגמרי – ראה יד מלאכי כללי היו"ד סי' רצה, וש"נ. ולהעיר מפרש"י סוכה נא, א (ד"ה ה"ג): שמחה יתירה נמי דוחה שבת הואיל ושמחת מצות היא ובחליל אין איסור מלאכה אלא שבות בעלמא (ולא הזכיר דאין שבות במקדש).
- 22. פסחים סה, א. ביצה יא, ב.
משנה תורה, הלכות שבת כ״ג:ד׳ - הטקסט מספריא
כל דבר שהוא גמר מלאכה חייב עליו משום מכה בפטיש. ומפני זה הגורר כל שהוא או המתקן כלי באיזה דבר שיתקן חייב. לפיכך אסור להשמיע קול של שיר בשבת בין בכלי שיר כגון כנורות ונבלים בין בשאר דברים. אפילו להכות באצבע על הקרקע או על הלוח או אחת כנגד אחת כדרך המשוררים או לקשקש את האגוז לתינוק או לשחק בו בזוג כדי שישתוק כל זה וכיוצא בו אסור גזירה שמא יתקן כלי שיר.
סוכה נ׳ א - הטקסט מספריא
וְאִי מַיְיתֵי בִּמְקוּדֶּשֶׁת, אִיפְּסִילוּ לְהוּ בְּלִינָה. חִזְקִיָּה אָמַר: כְּלֵי שָׁרֵת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִדַּעַת, וּגְזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ לְדַעַת נִתְקַדְּשׁוּ.
אָמַר רַבִּי יַנַּאי אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲפִילּוּ תֵּימָא יֵשׁ שִׁיעוּר לַמַּיִם, וּכְלֵי שָׁרֵת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִדַּעַת, וּגְזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ לְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִלְּאָן.
נִשְׁפְּכָה אוֹ נִתְגַּלְּתָה כּוּ׳. וְאַמַּאי? לִיעַבַּיר בִּמְסַנֶּנֶת. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי נְחֶמְיָה, דְּתַנְיָא: מְסַנֶּנֶת יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם גִּילּוּי. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁהַתַּחְתּוֹנָה מְגוּלָּה, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַתַּחְתּוֹנָה מְכוּסָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהָעֶלְיוֹנָה מְגוּלָּה — אֵין בָּהּ מִשּׁוּם גִּילּוּי. מִפְּנֵי שֶׁאֶרֶס נָחָשׁ דּוֹמֶה לִסְפוֹג צָף וְעוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ.
אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי נְחֶמְיָה, אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה לְהֶדְיוֹט, אֲבָל לְגָבוֹהַּ מִי אָמַר? וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי נְחֶמְיָה: ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר ה׳ צְבָאוֹת״?!
הֲדַרַן עֲלָךְ לוּלָב וַעֲרָבָה
הֶחָלִיל — חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה. זֶהוּ הֶחָלִיל שֶׁל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, שֶׁאֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב.
And if he brings the water in a consecrated barrel, the water will become disqualified for use in the libation by remaining overnight, just as all consecrated items, e.g., offerings, are rendered unfit after remaining overnight. Ḥizkiya said: Temple vessels consecrate only with specific intent. Therefore, in theory, one could bring water to the Temple in a consecrated vessel, provided he has no intent to consecrate it. And the reason one may not do so is due to a rabbinic decree lest people say, upon seeing the water poured in the morning, that the water was intentionally consecrated. In that case, they might draw the mistaken conclusion that remaining overnight does not disqualify liquids for use in libations.
Rabbi Yannai said that Rabbi Zeira said: Even if you say that there is a requisite measure for the water to be poured for libation and no more than three log can be consecrated, and that Temple vessels consecrate only with intent, here there is a rabbinic decree lest they say the barrel was filled with water for sanctifying the hands and the feet of the priest, for which there is no measure. Then, when they see the water poured in the morning, they will draw the mistaken conclusion that remaining overnight does not disqualify liquids for use in libations.
§ The mishna continues: If the water in the barrel spilled or was exposed overnight, the water is disqualified. The Gemara asks: Why is the water disqualified? Let him pass it through a strainer, eliminating the poison. Let us say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Neḥemya, as it was taught in a baraita: A vessel covered with a strainer is subject to the halakha of exposure if the vessel is left unsupervised. Rabbi Neḥemya said: When is this so? It is when the lower vessel, in which the liquid collects after passing through the strainer, is exposed. However, if the lower vessel is covered, even if the upper vessel is exposed, it is not subject to the halakha of exposure, because the poison of a snake is like a sponge in that it floats and stays in place.
The Gemara answers: Even if you say it is in accordance with the opinion of Rabbi Neḥemya, say that Rabbi Neḥemya said his opinion permitting strained water for a common person. However, did he actually say that strained water is permitted even to be sacrificed to God? Even if it is possible to render this water potable, it is certainly not of the select quality that would render it eligible for use in the Temple service. Isn’t Rabbi Neḥemya of the opinion that it is inappropriate to sacrifice on the altar any item that one would not give to someone of prominent stature? As it is stated: “And when you offer the blind for sacrifice, it is no evil; and when you offer the lame and sick, it is no evil. Present it now unto your governor; will he be pleased with you or will he accept your person, says the Lord of hosts” (Malachi 1:8).
MISHNA: The flute is played on the festival of Sukkot for five or six days. This is the flute of the Place of the Drawing of the Water, whose playing overrides neither Shabbat nor the Festival. Therefore, if the first Festival day occurred on Shabbat, they would play the flute for six days that year. However, if Shabbat coincided with one of the intermediate days of the Festival, they would play the flute for only five days.
מצוטט ב־5 עמודים
תורת מנחם 5
- יג - שנת תשט"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות, לקו"ש חי"ז ע' 267
- כד - שנת תשי"ט - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי לקו"ש חי"ז ע' 267
- כז - שנת תש"כ - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי לקו"ש חי"ז ע' 267
- כז - שנת תש"כ - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"כ. לקו"ש חי"ז ע' 267
- נד - שנת תשכ"ט - חלק ראשון ‹ שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ז ע' 267
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 54 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שיג טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת ביצה יא, ב · עירובין קד, א
- אגרות קודש כרך ב קצג פסחים סה, ב
- לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה א מאותו ספר פסחים סה, ב
- לקוטי שיחות כרך יט שבת נחמו שיחה א מאותו ספר פסחים סה, א
- לקוטי שיחות כרך כח בלק שיחה א מאותו ספר פסחים סה, א
- לקוטי שיחות כרך כט שבת חזון שיחה א מאותו ספר פסחים סה, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ב פסחים סה, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשכ"א פסחים סה, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה פסחים סה, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לז שמיני שיחה א מאותו ספר ביצה יא, ב
- לקוטי שיחות כרך ב שלח שיחה א מאותו ספר ביצה יא, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיד דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת יז ביצה יא, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכז דיני סיכה בשבת ה ביצה יא , א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ד סימן תצז (ו) ביצה יא, ב
- ספר השיחות יום שמחת תורה תרפ"ט ביצה יא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שיד דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת ביצה יא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכז דיני סיכה בשבת ביצה יא , א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תצז דין הכנה ביום טוב ביצה יא, ב
- אגרות קודש כרך ג תקי עירובין קד, א
- לקוטי שיחות כרך ל הוספות יט כסלו מאותו ספר עירובין קד, א
- לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה ב מאותו ספר עירובין קד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיג טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת כד עירובין קד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שיג טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת כה עירובין קד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלח דברים האסורים בשבת משום השמעת קול א עירובין קד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלח דברים האסורים בשבת משום השמעת קול ה עירובין קד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלח דברים האסורים בשבת משום השמעת קול עירובין קד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלח דברים האסורים בשבת משום השמעת קול ז עירובין קד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלח דברים האסורים בשבת משום השמעת קול עירובין קד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח עירובין קד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט עירובין קד, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל עירובין קד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל עירובין קד, א
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א עירובין קד, א
- לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג מאותו ספר סוכה נ, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ד מאותו ספר סוכה נ, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ד מאותו ספר סוכה נ, ב
- לקוטי שיחות כרך כד חג הסוכות שיחה א מאותו ספר סוכה נ, ב
- לקוטי שיחות כרך כט חג הסוכות שיחה א מאותו ספר סוכה נ, סע"א
- תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות סוכה נ, ב ואילך
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו סוכה נ, א