211
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הרי כל עוד הגנב לא שב בתשובה על החטא, נמשך באופן תמידי חרונו של הקב"ה בעולם.
אך לא לגבי עבירות אחרות. למרות שגם באמצעותן יש חרון בעולם, וגם להן יש קשר ודמיון לחטא עבודה זרה, אבל המשכיות החרון איננה בגלל העבירה עצמה, אלא בגלל החוטא המתעכב בקיום מצות התשובה, ולא כאצל גניבה, שעבירת הגניבה עצמה היא "פעולה נמשכת", כפי שהוסבר לעיל44.
י. עשה עין של מטה כאילו אינו רואה
אך עדיין לא מובן: (א) מדוע אומר רב יוסף "גנבי", ואינו אומר "גזלני" או "גנבי וגזלני". והרי הענין של "פעולה נמשכת" קיים הן אצל גניבה והן אצל גזילה? (ב) מדוע אומרת הברייתא "חרון בא לעולם" ולא "רעה" באה לעולם", שזהו ההיפך של "טובה באה לעולם" הכתובה לגבי "צדיק בא לעולם"? (ג) "חרון" הוא חמור יותר מ"רעה", ומדוע אין עבירות אלו גורמות ל"רעה" בלבד, אלא ליותר מכך – ל"חרון"?
הגמרא אומרת45 "שאלו תלמידיו את ר' יוחנן בן זכאי מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן, אמר להן זה השווה כבוד עבד לכבוד קונו וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת שנאמר .. עזב ה' את הארץ"46.
דברים אלו מסבירים את דברי רב יוסף המתרץ שבביטוי "רשעים" הגורמים ל"חרון אף" מתכוונת המשנה ל"גנבי" (סתם, בלי להזכיר שמדובר על "חרם"), כי עצם החטא של גניבה הוא כעין עבודה זרה: גם הגנב סובר כאילו "עזב ה' את הארץ ואין ה' רואה" – ולכן גם על־ידי "גנבי" בא "חרון אף" בדומה לעבודה זרה.
כך תובן גם הברייתא האומרת שכל עבירה גורמת ל"חרון בא לעולם, ולא רק רעה", כי בכל עבירה יש התייחסות ל"כבוד קונו" בדומה לגניבה: עצם העובדה שאדם מרשה לעצמו לעבור עבירה, מהווה הוכחה לכך שנדמה לו ש"עין של מטה אינה רואה", כנאמר47 "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו", וכפי שאמר ר' יוחנן בן זכאי לתלמידיו48: "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן, אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם".
ומובנים דברי הברייתא שבגלל "רשע בא" מגיע עונש של "חרון",
הערות
- 44. עפ"ז יש להוסיף ביאור במ"ש במס' שמחות שם "שופך דמים" (ראה לעיל הערה 11), כי גם שפיכת דמים הוא דבר נמשך, דהחטא נמשך לעולם (צפע"נ מכות ה, ב. ועוד). ובנדו"ד זה שנוטל חיי נפשו הוא נמשך תמיד עד שמשלם לו.
- 45. ב"ק ע"ט, ב. וראה חדא"ג מהר"ל כאן.
- 46. ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 283. וש"נ.
- 47. ירמי' כג, כד.
- 48. ברכות כח, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.
- אגרות קודש כרך כ ז'תקעב ב"ק עט, ב
- לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה א מאותו ספר ב"ק עט, א
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא מאותו ספר ב"ק עט, ב
- לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ג מאותו ספר ב"ק עט, ב
- לקוטי שיחות כרך כז קדושים שיחה ב מאותו ספר ב"ק עט, ב
- תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר שני, ה'תשי"א ב"ק עט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א ב"ק עט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד ב"ק עט, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שנה (ג) ב"ק עט, ב
- שארית יהודה שו"ת חשן המשפט סימן ד ב"ק עט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלז המשכיר בית לחבירו על מי חל חובת ביעור ב"ק עט, סע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא ב"ק עט, ב
- לקוטי שיחות כרך לח מסעי שיחה ב מאותו ספר מכות ה, ב
- לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה מאותו ספר מכות ה, ב
- לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א מאותו ספר מכות ה, ב
- לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ב מאותו ספר מכות ה, ב
- תורת מנחם תשי"א הדרן על הש"ס* מכות ה, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג מכות ה, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשט"ז מכות ה, ב
- תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות מכות ה, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תריח דין חולה ביום הכיפורים ה מכות ה, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית יד מכות ה, ב
- שו"ת אבן העזר סימן צ מכות דף ה
- שו"ת אבן העזר סימן שנז מכות דף ה
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תריח דין חולה ביום הכיפורים מכות ה, ב