שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'לג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לההערות בההדרן – נדבר בזה תוס' ביאור בש"ק שלאח"ז, ובטח תגיע הר"ד גם למחנם.
22 בש"ק שלאח"ז ש"פ מקץ שנה זו (שיחות קודש תשל"א ח"א ע' 356 ואילך).
ההדרן הוגה לאחר זמן ונדפס בלקו"ש חי"ט ע' 30 ואילך.
ענין חנוכה ראה ד"ה זה בתורה אור [מקץ לב, ב ואילך].
קבעו הנס בנרות והרי בחנוכה הי' גם הנס דמסרת גבורים ביד חלשים כו' ובלעדו א"א נס הנרות (אבל גם לולא נס הנרות – הי' נגאלים מגלות יון ע"י הנס דמסרת) – ועכצ"ל שגם המלחמה הייתה בענין הנרות (נר הנשמה ונר מצוה). עיי"ש. ולקמן במכתב.
שני דברים בנר ראה שערי אורה ד"ה כי אתה נרי סוס"א [לה, א]: דבר חמישי והוא כלי הנר.
ושניהם נקראים נר גם כ"א בפני עצמו וכנאמר: הנרות הללו קודש הם. נר שיש לה ב' פיות. וכיו"ב.
שמן ופתילה כך סדרם ברמב"ם שו"ע וכו'. וצ"ע שהוא היפך הסדר בש"ס: פתילות ושמנים.
שהכלי הוא לאו דוקא בשו"ת אבני נזר חאו"ח סת"ק כותב שמחלוקת בדבר ותלוי באם הכלי מכלל הנר. ובטח אין הכוונה כשטחיות הלשון (וכן בס' נתיבות עולם שמביא), שהרי במקומות אין ספור שהכלי נקרא נר (הן בלשון תורה והן בלשון חכמים), כ"א בנוגע לעבודה (ומצוה) האמורה בנר. ועפ"ז בנוגע לנ"ח – ל"ל להרבות במחלוקת והרי יל"פ דברי החסד לאברהם וכו' שמביאו שטעמו משום בזיון מצוה. ואכ"מ.
אפילו לכתחילה שו"ע או"ח ר"ס תער"ג. ובנ"כ שם הקשו על המהר"ל.
ופירשו חז"ל בתו"א ושערי אורה (ראה מפתח הענינים שם), באור התורה. דרושי חנוכה. ועוד.
ובצירוף כח כו' להעיר מתניא פל"ז.
והרבה מיני אור ברכות נב סע"ב. ובזהר בכ"מ. ובתקו"ז תכ"א (ג, א) ה' גוונין.
אוכמא . . חיוורא זח"א נא, א. וראה תו"א כו' שם.
ובלשון הרמב"ם הל' תשובה פ"י ה"ב.
עוסק בתורה ובמצות . . עושה האמת לכאורה סיפא לאו רישא. ולהעיר ממו"נ ח"א פ"ב. הל' יסוה"ת פ"א ה"ד. שם רפ"ט. ואכ"מ.
שבשבילו נברא תרתי משמע: העולם בשביל האדם (סנהדרין לז, א. ברכות ו, סע"ב). והאדם בשביל (בירור) העולם (תניא פל"ז מע"ח שכ"ו).
שבשבילו . . שזהו ענין הכלי ויתאים גם למש"כ בס' טעהמ"צ להרדב"ז (הובא באבני נזר שם) דאין עיקר המצוה בכלים עצמם אלא במה שנעשה עליהם.
שאין אחד דומה לחבירו סנה' לז, א.
כו"כ מיני כלים בחסד לאברהם מעין ב' נהר נח מונה טו מיני כלים הראויים לנ"ח.
מקשה . . הצדיקים) ראה ד"ה זה בלקו"ת פ' בהעלותך [לב, ד ואילך].
אחד ואחת שאף הן היו באותו הנס (שבת כג, א. ועיי"ש ברש"י).
מוסיף ואור דבאור מצ"ע – גם לב"ש צ"ל מוסיף והולך, אלא שנרות חנוכה הם כנגד פרי החג (שהם כנגד או"ה) שבהם צ"ל פוחת והולך (ראה שבת כא, ב. תו"א ד"ה ת"ר מצות נ"ח לד, ב). ועפי"ז יתורץ הא דודאי גם ב"ש ס"ל דמעלין בקודש.
היעוד דלילה כיום יאיר תהלים (קלט, יב) ובכמה מרז"ל שזהו יעוד דלעת"ל (זח"א לא, א. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א צד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
דפשיטא (דלשיטה זו עכ"פ, וברור, לפענ"ד, שגם לשיטת הבעש"ט בהשגח"פ כן הוא) דהא דארז"ל (ברכות ו, ב) כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה , היינו בכללות מיני דצ"ח ובכללות המאורעות, אבל אין לומר דאופן נפילת עלה פרטי הנמצא בירכתי הים נוגע לאדם זה, וכמו שאין כוונת הרמב"ם לפרש מאמר בן זומא (שהביא שם בהקדמתו) ברוך שברא כל אלה לשרתני, שהי' נוגע לב"ז כל הפרטים שהיו בהעולים לחוג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתקכד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
ולכאורה הוא היפך מרז"ל (ברכות ו, ב) לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תמג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לד
במענה על מכתבו מעשירי למטמונים, בו כותב אף כי בקיצור נמרץ על דבר תכנית השיעורים הקיימים לעת עתה, ויהי רצון משם יתברך ויתעלה אשר יעלה ביד מגידי השיעורים להשיג המטרה, היינו שיהיו נכנסים דבריהם ללב השומעים, והוא על ידי שני התנאים הידועים, שכל מיש שי בו יראת שמים דבריו נשמעים (ברכות ו, ע"ב), ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב (מאמר רז"ל הובא בספר הישר לרבנו תם שער י"ג ובשל"ה הקדוש שער האותיות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תקעט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לד
ות"ח אשר כותב שנתעורר יותר רוח הלימוד מאשר בזמן העבר, ובודאי מצדו הוא מוסיף גם בענינים דיראת שמים , כיון שזקוק הוא ביותר עתה למרז"ל (ברכות ו, ב) כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין , וה"ה בלימוד התורה, ובפרט לרבים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'מה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
והרי ידועים דברי רז"ל בהנוגע לתפילה, שזהו דברים העומדים ברומו של עולם (ברכות ו, ב), שמזה מובן וגם פשוט חשיבותו של כל פרט ופרט בזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
ביום השבת הבעל"ט, ש"ק פ' במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, בעלות המנחה (שאז מתחיל כבר ענין האחדות דר"ח סיון (כנ"ל ס"ה)) — יתאספו בכל מקום ומקום רבים מישראל, אנשים ונשים וטף, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", "שבת אחים גם יחד", להתוועדות רעים, עד לסעודה כפשוטה ("גדולה
67 להעיר מהשייכות דתפלת מנחה לגאולה — שבעלות המנחה נענה אליהו הנביא (ברכות ו, ב), מבשר הגאולה. ועאכו"כ מנחת שבת, "עת רצון" — שלימות התענוג דשבת ("רעוא דרעוין") — מעין ודוגמת "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" (המשך תרס"ו ע' תקמב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
ויש לומר, שזהו גם הטעם שתפלת מנחה קשורה עם אליהו הנביא , מבשר הגאולה, "לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה" — כי זהו העילוי דימות המשיח, שאז "יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל גילוי אור ה' שיאיר לישראל", ובאופן ש"יגיה חשך האומות גם כן", שהעולם כולו ייעשה דירה לו ית'.
51 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויחי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
"שקול זה כנגד כו'" – ששקול הוא כנגד כל שאר השבטים בסגולותיו המיוחדות הנמצאות בו, ולעניננו – רוב הנחת מן הצאצאים.
49 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
הוא יודע, כי בעל עסק צריך להנתק מעסקיו ולהתפלל מנחה , וכידוע זוהי מעלת תפלת המנחה עד שגם אלי' לא נענה אלא בתפלת
* ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ל
על כך נאמר בגמרא, שהמשמח חתן זוכה ל"תורה שניתנה בחמשה קולות" , כי גם בקשר לחתן מוזכרים חמשה קולות :
2 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
64 דאין עמידה אלא תפלה (ברכות ו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
דפשיטא (דלשיטה זו עכ"פ, וברור, לפע'ד, שגם לשיטת הבעש"ט בהשגח"פ כן הוא) דהא דארז"ל (ברכות ו, ב) כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה היינו בכללות מיני דצ"ח ובכללות המאורעות, אבל אין לומר דאופן נפילת עלה פרטי הנמצא בירכתי הים נוגע לאדם זה, וכמו שאין כוונת הרמב"ם לפרש מאמר בן זומא שהביא שם בהקדמתו ברוך שברא כל אלה לשרתני שהי' נוגע לב"ז כל הפרטים שהיו בהעולים לחוג ועיין בלקו"ת סד"ה ושמתי כדכד השני, שבכלל מזכיר טפל ועיקר בבריאת הבע"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
וחרי ידועים דברי רז"ל בהנוגע לתפלה, שזהו דברים העומדים ברומו של עולם (ברכות ו, ב), שמזה מובן וגם פשוט חשיבותו של כל פרט ופרט בזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
1 בעלות המנחה : ראה ברכות ו, ב, וגת' באור התורה להצייצ וישלח (רלד, ב) וש"
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
מכאן רואים, שאצל רבן יוחנן בן־זכאי היה "כבודן של בריות" חשוב עד כדי כך ש"לא הקדימו אדם שלום מעולם" – "ואפילו נכרי (ואפילו) בשוק".
28 ברבותינו בעה"ת (שופטים כ, י. וכ"ה בחדא"ג ברכות ו, ב. וראה ר"ן (ועוד) ספ"ה דגיטין. שו"ע יו"ד סקמ"ח ס"י) דזה שהקדים ריב"ז שלום לעכו"ם הי' כדי שלא יצטרך לכפול לו שלום ואין כפלין שלום לעכו"ם (גיטין שם) – אבל ע"ד הפשט – שזהו דרכו של רש"י גם בפירושו על הש"ס – מורה על גודל יוקר כבוד הבריות שהי' אצלו, וכדמוכח גם מזה "שלא הקדימו אדם כו'" – כולל עם הארץ מבנ"י. וראה ט"ז וברכ"י יו"ד שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
1 שעלי" אמרו חז"ל: לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה , שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה (ברכות ו, ב. וראה בארוכה ד*ה לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה כו', תרצ"א (סה"מ קונטרסים ח"א רג, ב ואילך). ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויצא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
כדי שישראל יוכלו לקיים תורה ומצוות, צריך העולם להגיע למצב של "לשבת" – ראוי ומוכשר לעבודתם הרוחנית של ישראל, ולכך מגיעים באמצעות שבע מצוות בני נח, המביאות לידי ישוב העולם .
29 להעיר מאריכות בי' הרמב"ם (הקדמה לפיה"מ ד"ה אח"כ ראה להסתפק) במחז"ל דכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה (ברכות ו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
6 ברכות ו, ב. וראה בארוכה ד"ה לעולם יהא אדם זהיר בתפלת מנחה כו', עזריית (סה"מ עזר"ת עי פב ואילך), תרצ"א (סה"מ קונטרסים ח'א רג, ב ואילך). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
1 ראה ברכות ו, ב: לקולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו הנביא לא נענה אלא בתפלת המנחה . וראה בארוכה ד"יה לעולם יהא אדם זהיר בתפלת מנחה כו', עזר"ת (סה"מ עזר"ת ע' פב ואילך), תרצ'א (סה"מ קונטרסים ח'א רג, ב ואילך). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
5 וכמחז"ל בתפלת המנחה דאל" (מבשר הגאולה) לא נענה אלא בתפלת המנחה (ברכות ו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
6 ראה ברכות ו, ב. וראה בארוכה ד"ה לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה כו' עזר"ת (סה"מ עזר"ת ע' פב ואילך), תרצ"א (סה"מ קונטרסים חיא רג, ב ואילך). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
8 ראה ברכות ו, ב: לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו הנביא לא נענה אלא בתפלת המנחה . וראה בארוכה ד"ה לעולם יהא אדם זהיר בתפלת מנחה כו', עזר"ת (סה"מ עזר"ת ע' פב ואילך), תרצ"א (סה"מ קונטרסים ח"א רג, ב ואילך). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
התפילה, שעיקרה היא תפילת העמידה , היא כאשר היהודי עומד "כעבדא קמיה מריה" לפני הקדוש־ברוך־הוא, "ויראה עצמו כאילו הוא עומד לפני השכינה", ואז הוא "מתחנן ומתפלל" – הוא הופך להיות מציאות של "מתפלל".
42 ואמחז"ל אין עמידה אלא תפלה (ברכות ו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
2 ברכות ו, ב. וראה בארוכה ד"ה לעולם יהא אדם זהיר בתפלת מנחה כו, תרצ"א (סה"מ קונטרסים ח"א רג, ב ואילך). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
4 ברכות ו, ב. וראה בארוכה דיה לעולם יהא
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
1 ברכות ו, ב. וראה בארוכה ד"ה לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה כו' עזרית (סה"מ עזר"ת ע' פב ואילך), תרצ'א (סה"מ קונטרסים ח'א רג, ב ואילך). ובכ*מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
8 ברכות ו, ב. וראה בארוכה ד"ה לעולם יהא אדם זהיר כו' תרנ"ד (סה*מ תרג"ד ע' פז ואילך), עזרית (סה"מ עזר"ת ע' פב ואילך), תרצ'א (סה"מ קונטרסים ח"א רג, ב ואילך). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
4 דער מענטש . . ענד-כוונה פון דער גאַנצער בריאה: ראה חדא"ג מהרש"א לר"ה כז, א: האדם הי' תכלית של כל הבריאה וכאילו לא נברא שום דבר קודם בריאת אדם. ב"ר רפי"ד: שהי' גמר חלתו של עולם . ירושלמי שבת פ"ב ה"ו: דמו של עולם , חלה טהורה לעולם הי', נרו של עולם . ולהעיר ממארז"ל: כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה (ברכות ו, סע"ב. שבת ל, ב. וראה פיה"מ להרמב"ם בהקדמתו ד"ה אח"כ ראה). וראה סה"מ תרכ"ז ע' שט ואילך. -- ולהעיר מחזקוני ורמב"ן בראשית (א, לא ) שדוקא בקשר לבריאת האדם נאמר טוב מאד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
1 וכמרז"ל במעלת תפלת מנחה (ברכות ו, ב. וראה בארוכה ד"יה לעולם יהא אדם זהיר כו' תרניד (סה'מ תרנ"ד ע' פז ואילך), עזרית (סה"מ עזר"ת עי פב ואילך), תרצ'א (סה"מ קונטרסים ח"א רג, ב ואילך). ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
2 ברכות ו, ב. וראה בארוכה ד"ה לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה כו' עזר"ת (סה"מ עזר"ת ע' פב ואילך), תרצ"א (סה"מ קונטרסים ח"א רג, ב ואילך). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לד
– שהרי "כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין" – כי אם, בגלל שהחיצוניות שלו אינה מתאימה עם הפנימיות שהכניסו בו ("די פנימיות וואָס מ'האָט אין אים אַריינגעלייגט"), ובהתאם לכך אומרים לו גם טעם שאינו אמיתי ("אַ פאַלשן טעם"), שמגרשים אותו בגלל היותו "ליובּאַוויטשער".
1069 ברכות ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
וגם לאחרי שישנו הציווי להאדם שעי"ז הוא נעשה מציאות, כל מציאותו היא רק למלאות את הציווי, וע"י שהוא ממלא את הציווי הוא מתחבר (מצוה מלשון צוותא וחיבור) עם המצווה (שהוא למעלה ממנו באין ערוך).
1629 לקו"ת בחוקותי מה, ג. דרך חיים שער התפלה (נב, סע"ב). סה"מ תרח"ץ ע' נב. ה'ש"ת ע' 73 ואילך. ה'תש"י ע' 71 ואילך. לקו"ש ח"ז ע' 30 ואילך. לקו"ת חוקת (נז, ד) בפי' "אשר צוה". וראה בהמאמר פ"ד בפי' "ואתה תצוה" "דציווי הוא צוותא וחיבור שהוא ענין ההתקשרות". וראה פע"ח שער כט (שער הלולב וד' מיניו) פ"ג: יצוה, כשאמרז"ל (ברכות ו, סע"ב) כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה שהוא לשון חיבור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
ובפרט שיודע הוא, אשר אחת מהעבודות המיוחדות השייכות לבעל-עסק היא ה"התנתקות" ("אָפּרייסן זיך") מעסקיו באמצע היום בשביל תפלת המנחה , כידוע שזוהי המעלה המיוחדת של תפלת המנחה , עד שאפילו "אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה" , וכיון שכן – טוען הבעל-עסק – יש לו כבר ענין גדול ביותר, ומדוע דורשים ממנו ("פאַרוואָס יאָגט מען אים") להתעסק בלימוד התורה דוקא?
812 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
– מצינו אמנם ש"אגרא דכלה דוחקא" , אבל, כיון שהעבודה צריכה להיות "כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס" , במילא, יהי' קצת פחות "אגרא דכלה" , ולא ידחפו.
1215 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
לצוות לזה" , ו"אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", ובמילא, יודע הוא בוודאות ללא כל ספק, שכל מאורע בעולם , הוא, באחד משתי פנים:
139 ברכות ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לה
כאשר הולכים בסדר האמור, שתחילה היו שלש שנים שבהם לא הי' עסק עם גשמיות וחומריות שנעשית דם ובשר כבשרו, והשנה הרביעית היתה מוקדשת אך ורק לענינים שהם בד' אמות של קדושה, ד' אמות של הלכה וד' אמות של תפלה, אזי יכולים לבוא להתכלית דכל הענינים – "את האלקים ירא וגו' כי זה כל האדם" , "כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה" – כדי לעשותו דירה לו ית',
205 ברכות ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
וזהו גם הטעם לכך ששמחת נישואין היא גדולה ביותר, שלא מצינו דוגמתה בשאר ענינים, ועד שאמרו רז"ל "כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו .
30 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
ועד כדי כך, שבנוגע לשמחת נישואין ישנו ענין מיוחד שלא מצינו דוגמתו בשאר שמחות – כדאיתא בגמרא "כל הנהנה מסעודת חתן .
1 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
איתא בגמרא "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה" .
70 ברכות ו, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
"לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני", ואמרו חז"ל "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה" .
115 ברכות ו, סע"ב. וש"נ. וראה הקדמת הרמב"ם לפיה"מ (ד"ה אח"כ ראה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
בהקדמתו לפירוש המשניות כותב הרמב"ם בפירוש מארז"ל "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה" , שבשביל התועלת של חכם אחד נבראו ריבוי אנשים שעל ידם יהי' להחכם כל המצטרך לו.
204 ברכות ו, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לד
ומצינו אפילו ש"כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין" , ובפרט כשדברים אלו הם דברים היוצאים מן הלב.
42 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דהנה, אף שקודם הירידה למטה היתה הנשמה בעילוי גדול ביותר, ששייכת רק לעניני אלקות, וכמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו, אין עמידה אלא תפלה , וא"כ הירידה למטה לבירא עמיקתא היא ירידה גדולה ביותר, הנה ירידה זו היא צורך עלי', שעי"ז עולה למעלה יותר מכמו שהיתה קודם ירידתה.
37 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ טהרה, ה' ניסן ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
נתבאר בארוכה מארז"ל "כל הנהנה מסעודת חתן .
1 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכן לא מספיקה מציאותם ועבודתם של הנשמות כפי שהם למעלה, שכן, אף שעבודתם שם היא בתכלית העילוי, כמ"ש "חי הוי' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו", ו"אין עמידה אלא תפלה" , מ"מ, כיון שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, צריכה להיות מציאות הנשמות ועבודתם למטה דוקא, שעי"ז פועלים שתהי' הגאולה העתידה במהרה בימינו, שאז תושלם הכוונה דדירה בתחתונים.
40 ברכות ו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לד
להדליק את הנרות עד שהשלהבת תהא עולה מאלי'; אין צורך עוד להדליק את הנר, כיון שהנר כבר דולק ומאיר מעצמו.
29 ואין הדבר תלוי אלא בפעולתו של המדליק, וכל זמן שהנר אינו דולק ומאיר מעצמו, הרי זה סימן שיש חסרון בפעולתו של המדליק.
וע"ד מארז"ל (ברכות ו, סע"ב) "כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין" , שמזה מובן, שכאשר אין דבריו נשמעין , הרי זו הוכחה שחסר אצלו ביראת שמים , ובמילא עליו להוסיף ביראת שמים , ואז ידבר בדברים היוצאים מן הלב, ובודאי יהיו הדברים נכנסים אל הלב, ויפעלו פעולתם (ראה ספר הישר לר"ת שי"ג. הובא בשל"ה סט, א).
וכאשר עושה כן, אזי ממלא את שליחותו בכח המשלח שצוה "הוי מתלמידיו של אהרן כו' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", "בהעלותך את הנרות", "שתהא שלהבת עולה מאלי'", ועד שכל בני ישראל נעשים בבחינת "מנורת זהב כולה" (זכרי' ד, ב), "עד ירכה עד פרחה" (בהעלותך ח, ד). – מהנחה בלתי מוגה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
אבל כאשר הגוי אינו יכול לשאול "אי' אלקיך", כיון ש"ראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" – אזי "נפל פחד היהודים עליהם" (לא רק "פחד היהודים" שבשעת התורה והתפלה, ולא רק על "עמי הארץ" בפנימיותם, עניני הרשות של בני ישראל, אלא גם) – על "עמי הארץ" כפשוטם , "ויראו ממך", שלא זו בלבד שאינם ענין המנגד המעלים ומסתיר, אלא שהם כקליפה סביב הפרי ששומרת על הפרי.וזהו שאומרים ליהודי שניתן לו העולם כולו – "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה" , "כאו"א חייב לומר בשבילי נברא העולם" , היינו, שכאשר יתנהג באופן שיהי' ניכר עליו ש"שם ה' נקרא עליך", לא רק בעבודתו בעניני תומ"צ ("היהודים"), אלא גם באכילתו ובשתיתו ו"בכל דרכיך", אזי יראה שכל העולם לא נברא אלא בשבילו, כדי שיהי' לו כל המצטרך בבני חיי ומזונא רויחא,
168 ברכות ו, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וההפרש בין מחשבהלדיבור הוא, שדיבור הוא לזולתו, וא"כ הרי הוא נפרד מעצם האדם, משא"כ המחשבה היא לעצמו, ומיוחדת עם האדם, וזהו מעלת הנשמות על המלאכים, שהמלאכים שנתהוו מהדיבור שייך בהם ענין הפירוד, וכפי שמצינו שאפקוהו כו' ומחיוהו שיתין פולסין דנורא, משא"כ הנשמות שהם מהמחשבה, ובמחשבה גופא הם עלו במחשבה, היינו בחי' היותר עליונה במחשבה, לכן הם בביטול, וכמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו, דאין עמידה אלא תפלה וביטול.
58 ברכות ו, ב. כו, ב. ב"ר פס"ח, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
ובהכרח לבאר דברי הספרי ע"פ מאמר רז"ל "שקול זה כנגד כו'", דהיינו שהוא מכריע את כל שאר השבטים מצד המעלות המיוחדות הנמצאות בו, והכוונה בעניננו – גודל הנחת מהבנים.
69 ברכות ו, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לב
ואילו כללות הענין ד"הקדש" – הרי זה רק מצד זה שבשעת מתן תורה "ביטל (הקב"ה) גזירה ראשונה, ואמר התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים", ולא עוד אלא ש"אני המתחיל, שנאמר וירד ה' על הר סיני", ועי"ז ניתן הכח ש"התחתונים יעלו לעליונים" – "ואל משה אמר עלה אל ה'", ולאחריו גם כל ששים ריבוא מישראל, ועל ידם גם כללות העולם, שנברא בשביל ישראל, ותכלית שלימותו היתה ב"יום ה ששי", "הששי המיוחד .
37 ראה ברכות ו, סע"ב. וש"נ. פרש"י ורמב"ן עה"ת ר"פ בראשית. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"עמדו" – עמידה והעכבה מהמרוצה בעניני העולם, הבלי הזמן, וע"ד העמידה דתפלה , ד"אין עמידה אלא תפלה" .
17 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת ש"פ משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
(א) העני ואביון אינו צריך להתייגע בעצמו בכדי ליטול את הצדקה; הוא מקבל את הצדקה להחיות נפשו ונפשות בני ביתו (ועד כדי כך ההכרח בדבר, שאינו מתחשב בקשיים, ומבזה ומשפיל את עצמו, כיון שזקוק לכך), (ב) הוא לא צריך להתכוון לקיים מצוה בכך, שהרי הוא עושה זאת כדי שיוכל לפרנס את עצמו ובני ביתו.
80 וכפי שדרשו רז"ל (ברכות ו, ב) על הפסוק (תהלים יב, ט) "כרום זלות לבני אדם" – "כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דהיינו שהנשמה שקועה בהשגות אלקות, ע"ד שהי' לפני ירידתה למטה, דכתיב בה חי ה' אשר עמדתי לפניו, ואין עמידה אלא תפלה , שהיתה הנשמה בדרגת אהבה ויראה וכו'.
13 ברכות ו, ב. כו, ב. ב"ר פס"ח, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
בהקדמתו לפירוש המשניות מאריך הרמב"ם בביאור מארז"ל"מאי כי זה כל האדם, כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה" ,ש"תכלית העולם וכל אשר בו הוא איש חכם כו'", אשר ענין ה"חכם" הוא (כמ"ש לפנ"ז) "לצייר לנפשו אחדות הקב"ה כו'".
97 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
אמנם, התביעה והדרישה היא – שבמשך כל השנה, בהיותו עסוק בשכל התורה, ואפילו כשעוסק בעסקיו, הנה גם אז יהי' נרגש אצלו התשובה עילאה דיוהכ"פ, "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", וגם אז יהי' נרגש אצלו הקבלת עול דר"ה – לא רק הקב"ע שלמטה מכחות פנימיים, אלא גם הקב"ע שמצד עצם הנפש שלמעלה מכל הכחות, תאיר אצלו בשעת עסקיו במשך כל השנה, שזוהי תכלית המעלה (ע"ד המבואר בענין מעלת תפלת המנחה – ש"אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה" , דהיינו שאפילו אליהו לא הי' יכול להגיע מצד עניניו לאותה מדריגה שהגיע אלי' ע"י תפלת המנחה – להיותה באמצע היום כו').
15 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
ולכן אמרו חז"ל לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה , שהרי אלי' לא נענה אלא בתפלת המנחה .
643 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
"כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה" .
14 ברכות ו, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תרומה, ד' אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לד
וההוראה בנוגע להתעסקות עם הזולת, שגם כאשר צריך לפעול על הזולת בענין של סור מרע, הנה אצלו ה"ז ענין חיובי, עשה טוב, שצ"ל לשמה, ובפרט שבלאה"כ חסר גם בהפעולה על הזולת – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חט"ז ע' 284 ואילך.
1259 וע"ד מארז"ל (ברכות ו, סע"ב) "כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מצורע, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
וממשיך במדרש תהלים, כיון שאמרו עליו (למלך), אמר להם אין אתם נאמנין כו', כיון שהגיע המנחה התחיל להתפלל, אמר, בשביל אלו הרשעים איני מתפלל (בתמי') וכו' [ויש לומר בהדיוק כיון שהגיע המנחה , תפלה מנחה דוקא, אף שהתפלל כל ג' התפלות, שזהו ע"ד המבואר בפירוש מארז"ל לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה , שזהו לפי שבתפלת מנחה מודגש ביותר ענין היציאה מגדרי העולם , כשמפסיק באמצע עסקיו וכו'].
353 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות מאריך אמנם בביאור מארז"ל "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה" , שפירושו, "להסיר עצבונו ושממון יחידותו", "מפני שהאדם חסר מאד, ויצטרך לדברים רבים, והי' נצרך ללמוד החרישה והקצירה, ולדוש ולטחון ולאפות ..
177 ברכות ו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בנוגע למעמד ומצב הנשמה בהיותה למעלה, קודם ירידתה למטה, נאמר "חי הוי' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו", והיינו, שהן אמת שהנשמה למעלה היתה עומדת לפניו ית', "ואין עמידה אלא תפלה" , שהו"ע תכלית ההתמסרות לפני מי שמתפללים אליו, אבל אעפ"כ, אופן עבודתה נקרא בשם עמידה ("עמדתי"), כיון שבכללות עומדת היא באותה מדריגה (כי העליות הם בסדר ובהדרגה ובערך זל"ז), ולא באופן ש"מעלין בקודש"; הוא עומד אמנם בדרגת "קודש", אבל אין אצלו ענין של העלאה בקודש לאמיתתה, עלי' שלא בהדרגה.
358 ברכות ו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ל
ובנוגע למאורעות שמחה, אפילו שמחת חתן, שעלי' אמרו בגמרא שכל המשמח את החתן "זוכה לתורה שניתנה בחמשה קולות" , ועד"ז בנוגע להתוועדות חסידית סתם – לא יאמרו יותר מג' פעמים "לחיים" (כפי שמצינו בקצירת העומר, שהיו אומרים "מגל זו, מגל זו, מגל זו" – ג' פעמים ), ועל כוסות קטנים דוקא, באופן שכל ג' הפעמים יחד לא יהיו יותר משיעור רוב רביעית מצומצם.
1775 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול-המועד סוכות ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואף ש"אגרא דכלה דוחקא" – אין רצוני להיות הגורם לדבר.
163 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
עדיין צריך להבין, דלכאורה, כדי לבטל את הקטרוג על פ"ז המצוות ע"י התגלות הרצון והתענוג שבקיום התומ"צ שמתבטא בהצער מהעדר האפשרות לקיים תומ"צ, הרי גם הצער של אחד מישראל (עליו אמרו רז"ל כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה כו') מספיק לבטל
206 ברכות ו, סע"ב. וראה פיה"מ להרמב"ם בהקדמה (ד"ה אח"כ ראה להסתפק).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
דובר אודות דברי הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות בביאור מארז"ל "אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה", שתכלית כל עניני העולם הוא בשביל שיהא האדם שלם בענין "החכמה (השגת אלקות) והמעשה" (סור מרע ועשה טוב) – ש"ארבע
291 ובהמשך לזה מביא הרמב"ם עוד מאמר רז"ל: "כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה" (ברכות ו, סע"ב) – דקאי על כל אחד מישראל, כמארז"ל (סנהדרין לז, סע"א) "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" – שמאיר את הענין ומבאר שייכותו לכל אחד מישראל (דלכאורה: ע"פ הביאור שמדובר כאן אודות תכלית שלימות האדם, הרי אי אפשר לדרוש זאת מכל אדם), דכיון שבשבילו נברא העולם , עליו לפעול שיהי' הקב"ה בעולמו, ע"י התעסקותו בענין המעשה ובענין החכמה – חכמה אלקית, שהיא תכלית העילוי שבידיעת המושכלות* – שזהו"ע ד' אמות של הלכה.
וכיון ש"איני מבקש כו' אלא לפי כחן", הרי כשישנו הציווי " חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם" , בודאי שמצד תורת אמת יכול לומר כן, ולפעול זאת – שבריאת העולם תהי' כדבעי, ע"י העמדת ד' אמות של הלכה, שעל ידם יהי' הקב"ה בעולמו.
*
) וזהו גם היסוד בדברי הראשונים בנוגע להענין ד " יפוצו מעינותיך חוצה " בשייכות לכל אחד מישראל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לד
ובנוגע לפועל – המצב הוא שהנני צריך לקבל מכתב מרב, ירא שמים שדבריו נשמעין , שמשמש כמרא דאתרא, ובו מבקש שיכתבו מכאן לבעלי-בתים שלו שישתתפו בלימוד שיעור בתורה בכל יום, ומה טוב פעמיים בכל יום, וכולי האי ואולי יועיל הדבר שיתוסף ויתרבה לימוד התורה...
469 ראה ברכות ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
כי, כלל זה הוא רק כאשר הקרבת הקרבן היא עבור מישהו שיש לו מציאות חשובה בפ"ע, משא"כ אם מציאותו היא טפילה, כמו המציאות של אוה"ע, כמובן ממ"ש הרמב"ם בפירוש מארז"ל "כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה" , שהמציאות העיקרית היא מציאותו של החכם, ובשבילו נבראו כל שאר בני האדם כו'.
583 ברכות ו, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
ובפרט שהעולם וכל אשר בו נבראו בשביל ישראל, כמאמר "בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית", ותכלית כל המציאות (כולל של אומות העולם ) היא בכדי "לצוות לזה" , לסייע לבנ"י.
1423 ברכות ו, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ל
ואח"כ אמר, שזהו ענין ששייך גם למ"ת, כדאיתא בגמרא שכל המשמח חתן "זוכה לתורה שניתנה בחמשה קולות" .
376 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לז
אצל זקנו, כאשר הי' מגיע יהודי – הי' רץ לקראתו כדי להקדים ליתן לו "שלום עליכם", שלא לעבור על גזילת העני בבתיכם ; ואילו אצלו – לא מיבעי שלא שייך שירוץ לקראתו, אלא גם כשמודיעים לו שהגיע פלוני, מברר תחילה מהו מצבו הכספי – כמה אפסים יש לו , וככל שיגדל מספר האפסים, תגדל אצלו מהותו!
743 ראה ברכות ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו מ"ש "ויעמוד פינחס ויפלל ותעצר המגפה", "ויפלל" מלשון תפלה – דלכאורה:
1141 ראה ברכות ו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
איתא בספרי מוסר ובארוכה בספרי חסידות , בביאור מארז"ל "לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה , שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה" , שהחידוש של תפלת מנחה הוא להיותה באמצע היום, כאשר האדם נמצא עדיין בעיצומו של הלהט ("אין מיטן קאָך") של עבודת היום.
1374 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכן הוא בנשמות קודם ירידתם למטה, שעומדים בביטול תמידי לאלקות, כמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו, ואין עמידה אלא תפלה , שעומדים תמיד בביטול לאלקות, ואינם מציאות בפ"ע, בדוגמת דגים שבים שבטלים בתכלית לגבי הים.
622 ברכות ו, ב. כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הירידה למטה להתלבש בגוף ונפש הבהמית נעשית הנשמה במעמד ומצב של העלם ושחרות, באין ערוך לגמרי למעמדה ומצבה למעלה, דכתיב בה חי הוי' אשר עמדתי לפניו, דאין עמידה אלא תפלה , שהיתה תמיד בתנועה של אהבה ויראה לאלקות, ולא היתה קשורה לענינים גשמיים, ואילו בירידתה למטה ענין האלקות הוא אצלה בהתחדשות , ומה שנרגש בפשיטות הוא השייכות לענינים גשמיים, ועד לתאוות עוה"ז, אשר גם בהיותם בדקות, הרי הם בדוגמת ענן המכסה ומעלים כו' , ועוד זאת, שמזה יכולים לבוא לירידה אחר ירידה כו', מ"מ, הנה דוקא ע"י הירידה למטה למעמד ומצב דשחורה אני, באים למעמד ומצב דנאוה.
144 ברכות ו, ב. כו, ב. ב"ר פס"ח, ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כאשר הנשמה היא למעלה – הרי השייכות שלה היא רק לאלקות, וכמ"ש "חי הוי' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו", "ואין עמידה אלא תפלה" , והיינו, שבהיותה למעלה עומדת היא בתוקף האהבה והיראה לאלקות, ואין לה שום ציור מענינים חומריים וגשמיים.
1373 ברכות ו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לד
אם כן, ה"ז ענין התלוי בי, שהרי איתא בגמרא "כל אדם שיש בו יראת
1810 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
שגם בזמן הגלות ישנו ענין הקרבנות דתפלות כנגד קרבנות תקנום , וכמו"כ ישנו גם ענין הקטרת עכשיו, שזהו ענין תפלת מנחה , שנקראת מנחת קטרת, וכמבואר בהדרושים המבארים מעלת תפלת המנחה על שאר התפלות, ואף אלי' לא נענה אלא בתפלת המנחה ,
1068 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ה, ט, יח
– הן בחוץ לארץ, שעל זה אמרו רז"ל "עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל", כך, שזהו רק ענין שמחוסר זמן, ומצד הקב"ה הרי זה כמו שכבר נעשה בפועל; ועאכו"כ בארץ ישראל, שאפילו הבונה חורבה כו' , ועאכו"כ בית -כנסת וכו' –
1339 ראה גם ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ל
וכ"ק אדמו"ר שליט"א אמר שענין זה מבואר בחסידות , וגם דובר על זה בשנים שלפנ"ז , ומסתמא יכולים להשיג את הרשימות (והוסיף בבת-שחוק:
107 הערת המו"ל :
אולי הכוונה להביאור במארז"ל עה"פ (מכילתא ופרש"י יתרו כ, טו) "רואים את הקולות" , "רואין את הנשמע וכו'" – בשיחות יום ב' דחה"ש ס"כ ואילך וש"פ נשא ס"ד – תשכ"ו (תו"מ חמ"ז ע' 48 ואילך; ע' 75 ואילך. וש"נ),
או להביאור במארז"ל עה"פ (ואתחנן ה, יט. שמו"ר ספכ"ח) "קול גדול ולא יסף", "שלא הי' לו בת קול" – בשיחת יום ב' דחה"ש תשכ"ג סי"ז ואילך (תו"מ חל"ז ע' 33 ואילך. וש"נ),
או להביאור במארז"ל (ברכות ו, ב) "תורה שניתנה בחמשה קולות" – בשיחת ש"פ טהרה, ה' ניסן תשי"ז בתחלתה (תו"מ חי"ט ע' 226 ואילך. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
למרות גודל מעלת הנשמה בהיותה למעלה קודם ירידתה למטה, שעז"נ "חי ה' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו", וכמארז"ל "אין עמידה אלא תפלה" , "ואין עמידה אלא שתיקה" , כך, שהיא בביטול אמיתי – כדאי שתרד למטה כדי שתבוא למעלת ההליכה, שזהו עילוי שבאין ערוך אפילו לגבי המדריגה ד"עמדתי לפניו", שהרי כל זמן שהעלי' היא בערך למדריגות שלפנ"ז, אין זו הליכה אמיתית .
231 ברכות ו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
– תפלת מנחה היא אמנם דבר גדול, כמארז"ל "לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה" , אבל, קודם תפלת מנחה , או אחר תפלת המנחה , או בין חזרת הש"ץ לתחנון (אם אמרו תחנון) – היו יכולים לדבר אודות מצוות מעשיות.
423 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
ועד שמצינו בדברי הרמב"ם – מורה הנבוכים לדורו ולכל הדורות הבאים אחריו – שמאריך בפירוש המשנה בביאור מארז"ל "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה" , שרואים שבשביל חכם אחד קיימת מציאותם של כו"כ אנשים, כדי שעל ידם יוכל החכם להיות מונח בחכמתו מתוך מנוחה ולהגיע לידי שלימות כו', והיינו, שהכמות של כו"כ אנשים היא בשביל חכם אחד, אשר, על ידו תהי' מוצדקת המציאות שלהם!
1331 ברכות ו, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
[ענין זה מובן כבר ממשנ"ת בפירוש המשניות להרמב"ם בפירוש מארז"ל "כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה" , אבל אעפ"כ, לימוד הנ"ל לא הי' מדברי הרמב"ם, אלא מהמאורע שאירע אצל כ"ק אדנ"ע, ומאורע זה מורה ומאיר את דברי הרמב"ם, שיראו זאת בדברי הרמב"ם עצמו].
1638 ברכות ו, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויהודה הוא בחי' תפלה דשמו"ע, כי יהודה הוא מלשון הפעם אודה את ה' , והודאה הוא בחי' ביטול , והן הן בחי' ההשתחוואות שבשמו"ע, וגם בלידת יהודה כתיב 18 ותעמוד מלדת, ועמידה (אין עמידה אלא תפלה ) הוא בחי' ביטול .
756 ברכות ו, ב. כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לד
בעצמו "מלך" על כל הסביבה, שמושל ושולט על כל הנמצאים מסביבו, כך, ש"דבריו נשמעין" (כיון "שיש בו יראת שמים" ) , ולא זו בלבד שאומרים לו "יישר כח", אלא אכן מרגישים כלפיו רגש של "יישר כח", ומתוך מעמד ומצב ש"רוח הבריות נוחה הימנו" ו"רוח המקום נוחה הימנו" יכול להמשיך לאורך ימים ושנים טובות בהפצת "נר מצוה ותורה אור" בכל מקום שידו מגעת, ובאופן שהולך ומוסיף ואור.
2156 ברכות ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דהנה, בנוגע להנשמה כמו שהיא למעלה כתיב חי הוי' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו, שיש בזה ב' פירושים, אין עמידה אלא תפלה , וגם עמידה הוא מלשון ביטול .
733 ברכות ו, ב. סה"מ ה'ש"ת ע' 13. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
וכיון שבריאת העולם היא בשביל ישראל , הנה ע"י הבירור והזיכוך של בנ"י, נתעלה גם העולם כולו להיות ראוי למ"ת.
1898 ראה ברכות ו, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לז
מנהג ישראל – "תורה הוא" – שכאשר יהודים נפגשים יחד פותחים באמירת "שלום עליכם", ועד שמצינו בגמרא בנוגע לחיוב המענה על אמירת "שלום עליכם", שלולי זאת הרי זה בבחינת "גזילת העני בבתיכם" .
2352 ברכות ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
שבריאת כל שאר הנבראים אינה תכלית בפני עצמה, אלא כל התהוותם היא בשביל האדם, כמארז"ל כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם , וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה .
415 ברכות ו, סע"ב. וראה רמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות (ד"ה אח"כ ראה להסתפק).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב', בדר"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
ובדוגמת האמור לעיל שפעולה של כל אבר שייכת ובה תלויים הפעולות והשלימות של כל הגוף בתור "קומה שלימה" , והרי כל העולם כולו ביחד הוא "קומה אחת", אלא שהענין העיקרי שבזה הוא היהודי, שבשבילו נברא העולם .
1723 ראה ברכות ו, סע"ב. סנהדרין לז, סע"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכמו"כ צ"ל ענין התפלה – "אלקי אבי אברהם גו'" , ואז – "אלקי אברהם בעזרו" (כדרך שהי' עוזר לאברהם ), כיון ש"קובע מקום לתפלתו" (כמו אברהם שקבע מקום לתפלתו ), והיינו , שהתפלה היא באופן של קביעות, והקביעות פועלת על המקום שניכר בו שהוא מקום תפלה; ולכן כשם שאצל אברהם , הנה למרות ש"אחד הי' אברהם" , ובאופן ש"כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד" , הנה סוכ"ס אמרו לו הגוים "נשיא אלקים אתה בתוכנו" , כך גם אצל יעקב, שלמרות שבתחילה הי' עשו הולך לקראתו "וארבע מאות איש עמו", ואילו אצל יעקב יש רק "מתי מספר" , הנה סוכ"ס הולך עשו מפני יעקב אחיו.
2546 ברכות ו, ב (ובפרש"י). שו"ע אדה"ז או"ח ס"צ סי"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ל
ויש להעיר מדברי הגמרא שהתורה "ניתנה בחמשה קולות , שנאמר ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קולות וברקים ..
2283 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
כך נתייסד טבע העולם , כפי שנברא ע"י הקב"ה – שדבר יקר ישנו במיעוט (כמובן גם מדברי הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות , בביאור מאמר חז"ל "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה" ).
200 ברכות ו, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
וכמבואר בכתבי האריז"ל עה"פ כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם, דאע"פ שגם בהאדם ישנו מוצא פי הוי', אעפ"כ זקוק האדם ללחם, שכולל כל צרכי האדם , ממין הדומם, צומח וחי, ועד שכולל גם מין המדבר, שהם משמשים לישראל, דכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה , והאדם צריך לברר הניצוצין קדישין שישנם בכל הדברים האלו, לזככם ולהעלותם.
34 ברכות ו, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לד
[(כ"ק אדמו"ר שליט"א הוסיף בבת-שחוק:) ובאמת תלוי הדבר בענין נוסף – כמובן מדברי הגמרא ש"כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין" ...
2244 ברכות ו, סע"ב. וראה גם תו"מ חל"ג ס"ע 441 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ל
מבואר בספרי קבלה238 ש"סיני" בגימטריא ה' פעמים שם הוי', שזהו הענין ש"התורה ניתנה בחמשה קולות" (אף שבפרטיות ישנם שבעה קולות ), ו"קול" הו"ע ההמשכה , והיינו, שבמ"ת נמשכו לא רק ד' הדרגות של סדר השתלשלות, אלא גם דרגא החמישית שלמעלה מסדר השתלשלות, וכמדובר פעם בארוכה שהחידוש בזה הוא שהדרגא החמישית שלמעלה מהשתלשלות ניתנה ביחד עם ארבע הדרגות שבסדר השתלשלות.
1059 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לד
ואולי צריך להמתין עד שיבוא מישהו שיש לו יותר יראת שמים , שהרי "כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין" .
1684 ברכות ו, סע"ב. וראה גם תו"מ חס"ג ס"ע 369. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמנם, כללות ענין ירידת הנשמה כו' הוא דבר המוכרח בעבודת ה', כי, כל האפשרות לעבוד את המקום , אע"פ שמאן דמחוי במחוג קמי' מלכא הוא היפך קבלת עול מלכותו , הרי זה רק בגלל שהנשמה נמצאת בגוף גשמי שנמצא בעולם גשמי וגם חומרי, ואז אומרים לו, שכיון שלמצרים ירדתם ויצה"ר יש ביניכם , אזי צריך להתחיל את עבודתו מחדש, ע"ד ובדוגמת המעמד ומצב שהי' קודם ירידת הנשמה, שעז"נ (נשמה שנתת בי) טהורה היא , וכמ"ש חי הוי' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו, והיינו , שגם בהיותה בדרגא תחתונה יותר שנעשית כבר בבחי' מציאות, הנה מציאותה היא תמיד באופן דעמדתי, אין עמידה אלא תפלה , שהו"ע הביטול.
1275 ברכות ו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין בזה, דהנה, הנשמה למעלה היתה בבחי' ביטול, וכמ"ש חי ה' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו, ואין עמידה אלא תפלה , שעומדת בביטול באהוי"ר וכו'.
2427 ברכות ו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
אך הענין הוא, שהאדם הוא לא רק פרט, אלא גם כלל בעולם , ועד שאמרו רז"ל שכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה , דפי' לצוות הוא מלשון צוותא וחברותא, כפי שמבאר הרמב"ם איך שהכל נברא בשביל האדם.
2322 ברכות ו, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויש לקשר זה עם משנ"ת במאמר בענין הקדמת נעשה לנשמע, שהטעם לכך שענין ה"ביטול" שהוצרך להיות לפני מ"ת התבטא [לא בענין ד"פרחה נשמתן" או בענין ד"וינועו ויעמדו" , כמו הביטול שבתפלה, "אין עמידה אלא תפלה" , שאז לא שייך שתהי' איזה תנועה (ועאכו"כ ענין של עשי'), ואדרבה:
2163 ברכות ו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שהרי בנוגע למעמד ומצב הנשמה בהיותה למעלה נאמר "חי הוי' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו" – "אין עמידה אלא תפלה" , שהיתה עומדת במדריגה נעלית ביותר ביראה ואהבה – "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא" , מצד גודל מעלת השגתה באלקות באופן דאלקות בפשיטות ועולמות בהתחדשות ,
420 ברכות ו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכדי שיהי' הדבר באופן של קיום, יש לסדר שהלימוד יהי' בשעות קבועות, וגם במקום קבוע – ע"פ מארז"ל "כל הקובע מקום לתפלתו (ויש גירסא :
1430 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
ח) והנה בהמשך למצות ישיבה בסוכה ונטילת ד' מינים באה המצוה דהקרבת ע' פרים כנגד שבעים אומות, היינו שע"י הקרבת ע' פרים מגינים על הע' אומות ומגלים את תכלית הבריאה שלהם, דכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה ואני נבראתי לשמש את קוני.
50 ברכות ו, סע"ב. שבת ל, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויתירה מזו – בכל נפשך, שהאהבה מתפשטת בכל הכחות והאברים (וי"ל שהוא כמו הרץ לדבר מצוה ), ויתירה מזו – בכל מאדך, שאהבתו את הוי' נמשכת וניכרת גם בחלקו בעולם (בכל מאדך בכל ממונך), וסיום הפרשה הוא וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך, שע"י המזוזה שקובע בפתח ביתו ניכר שה' אחד הוא המושל והוא השומר את הבית ואת כל אשר בתוכו,ושומר את האדם גם בצאתו מביתו, ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם.
21 ראה אבות פ"ד מ"ב. ברכות ו, ב. שו"ע (ואדה"ז) או"ח ס"צ סי"ב (סי"ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
ויש להוסיף בדיוק לשון הכתוב צוה ישועות יעקב (צוה דוקא), שהמשכת הישועות (שע"ה נהורין) ליעקב תהי' באופן דצוה, לשון צותא וחיבור.
45 ראה פע"ח שער כט (שער הלולב וד' מיניו) פ"ג: יצוה, כמשאמרז"ל (ברכות ו, סע"ב) כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה שהוא לשון חיבור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד שק"ש היא (גם) בישיבה משא"כ תפלה היא (דוקא) בעמידה ועד שאין עמידה אלא תפלה , שההפרש בין ישיבה לעמידה הוא שישיבה מורה על ענין ההתיישבות [דזהו מה שפירש רש"י עה"פ וישב יעקב שביקש יעקב לישב בשלוה, כי אמיתית ענין ההתיישבות (וישב) הוא לישב בשלוה], משא"כ עמידה מורה על ביטול.
37 ברכות ו, ב. שם כו, ב. זח"ג קט, רע"א (ברע"מ). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תשא, ט"ז אדר, תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
ואע"פ שגם בזמן הגלות ישנו ענין הקרבנות דתפלות כנגד קרבנות תקנום, וכמו"כ ישנו גם ענין הקטרת עכשיו, שזהו ענין תפלת מנחה , שנקראת מנחת קטרת, וכמבואר בהדרושים המבארים מעלת תפלת המנחה על שאר התפלות, ואף אלי' לא נענה אלא בתפלת המנחה , כמ"ש בהפטרה דשבת זו.
22 ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
וגם לאחרי שישנו הציווי להאדם שעי"ז הוא נעשה מציאות, כל מציאותו היא רק למלאות את הציווי, וע"י שהוא ממלא את הציווי הוא מתחבר (מצוה מלשון צוותא וחיבור) עם המצווה (שהוא למעלה ממנו באין ערוך).
55 לקו"ת בחוקותי מה, ג. דרך חיים שער התפלה (נב, סע"ב). סה"מ תרח"ץ ע' נב. ה'ש"ת ע' 73 ואילך. ה'תש"י ע' 71 ואילך. לקו"ש ח"ז ע' 30 ואילך. לקו"ת חוקת (נז, ד) בפי' "אשר צוה". וראה בהמאמר פ"ד בפי' "ואתה תצוה" "דציווי הוא צוותא וחיבור שהוא ענין ההתקשרות". וראה פע"ח שער כט (שער הלולב וד' מיניו) פ"ג: יצוה, כשאמרז"ל (ברכות ו, סע"ב) כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה שהוא לשון חיבור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכן הוא בנשמות קודם ירידתם למטה, שעומדים בביטול תמידי לאלקות, כמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו, ואין עמידה אלא תפלה , שעומדים תמיד בביטול לאלקות, ואינם מציאות בפ"ע, בדוגמת דגים שבים שבטלים בתכלית לגבי הים.
29 ברכות ו, ב. כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לה
והוא, כי הק' ברא את העולם ומלואו, וייצר בו את האדם לשמש את קונו בכל משך ימי חייו ועבודתו בעולם עפ"י התורה ודרכי המצות, כי תכלית כל הבריאה הוא בשביל האדם , וכמארז"ל (ברכות ו:) מאי כי זה כל האדם וכו' כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לה
הקב"ה ברא את העולם ומלואו, וייצר בו את האדם , לשמש את קונו בכל משך ימי חייו ועבודתו בעולם על פי התורה ודרכי המצות , וכאשר האדם משמש את קונו ע"י קיום התומ"צ אזי נשלמת תכלית וכוונת הבריאה כולה, כי, תכלית כל הבריאה הוא בשביל האדם , וכמארז"ל (ברכות ו, ב) " מאי כי זה כל האדם וכו' כל העולם כולו לא נברא אלא בשביל זה " , והאדם תכלית בריאתו לשמש את קונו *.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין הוספה מהדורא קמא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לד
אבל אם הוא נשבע, שזהו הוכחה שנגע לו הענין בפנימיות נפשו, הרי אמרו ( ) דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, ועוד אמרז"ל (ברכות ו:) כל אדם שיש בו יר"ש דבריו נשמעין .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' חיי שרה אר"ש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזהו ותמת שרה בקרית ארבע פי' שם ב"ן דשרה כנ"ל עלה ונסתלק למעלה בבחי' או"ח מלמטה למעלה מעלה דהיינו במקור חוצבה במח"ת כו' ולהיות כי עולה היא במעלת עצמו' המאציל ע"כ אמר לאחר שמתה שרה ונסתלקה בא אברהם לספוד לשרה ולבכותה כו' כי הנה ארז"ל אגרא דהספדא דלויי פי' דלויי הן העלאות כענין דלה דלה לנו כו' וידוע ענין ההספד לנשמה שנסתלקה הוא כדי להעלות אותה בזה במקור חוצבה ולתקן אותה בזה ההספד כדי שיהי' ממנה עוד תיקון להבא והוא שתוכל לחזור ולבא בעולם לתקן דבר ולקיים ע"י תומ"צ כמבו' בס' הגלגולים כו' וכך בדרך כלל הי' ענין הספד
52 אגרא דהספדא דלויי : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין בתוס' ביאור שרש ענין הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזהו שרש ענין ויבא אברהם לספוד לשרה כו' ואגרא דהספדא דלויי' כו' דהיינו להעלות בעילוי יותר כדי שיהי' אור היורד אח"כ ביתרון מעלה והוא בנין רבקה ליצחק שהוא יותר גבוה וכמ"ש לעתיד כי אברהם לא ידענו כו' וכמ"ש במ"א מטעם יתרון מעלת הגבורות על החסדי' כיתרון מעלת הזהב על הכסף כו' וד"ל.
31 ואגרא דהספדא : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ויהיו חיי שרה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ותמת שרה בקרית ארבע וגו' פי' זהו בחי' ההסתלקות וההעלא' מ"ן דמדת מל' דאצי' לחזור למקורה באצי' בחי' אור חוזר שזוהי ענין המיתה דשרה אל קרית ארב"ע הוא ז"א דאצי' היא חברו"ן כנודע ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה וכמארז"ל אגרא דהספדא דלויי שזהו ההספד של אברהם שהוא בחי' חסד דאצי' שבא לספוד לשרה להעלותה ולהגביה אותה עי"ז למקור שרשה כנ'"ל ולעשות הכנ"ה להמשיך האורו' שלה לרבקה שהיא ג"כ מבחי' מל' דאצי' אך בחי' אחרת שתיקונה א"א זולתי ע"י יצחק גבורה דאצי' משא"כ תיקן דשרה הי' ע"י אברהם חסד דאצי' (וכמ"ש במ"א <נג>
23 אגרא דהספדא דלויי : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ל
הנה שרש ענין המבואר בזה למעלה שהוא קול דתורה כו' יובן בהקדים ענין מה שארז"ל זוכה לתורה שניתנה בה' קולות למה ה' קולות דוקא.
85 זוכה לתורה שניתנה בה' קולות : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לא
הגשמי' שיורדי' בגבורה פי' בהתחלקו' כנ"ל וכמ"ש והאלקים יעננו בקול כלומר בקול המתחלק לכמה קולות וכמ"ש וכל העם רואים את הקולות כו' ולכך ניתנה התורה ברעש ורעם גדול דהיינו בקולו' וברקים וקול שופר חזק כו' לפי שניתנה בבחי' הגבורו' דאור אבא כנ"ל וד"ל, אך הנה מ"מ אמרו במשנ' משה קיבל תורה מסיני דהיינו בקול א' בלבד שהרי נא' יעננו בקול משמע בקול א' לפי שהיה משה מבחי' אור אבא עצמו אך אח"כ נתחלק על ידו אותו הקול לכמה קולות ע"י בחי' ה"ג דאבא וכמארז"ל דיבור א' נתחלק כו' כי לא הי' באפשרי <קפח>
93 דיבור א' נתחלק : ראה ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב שרשי הדברים ע"פ ביום השמע"צ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
ד) והנה האדם מורכב מב' הבחי', נפשו הרוחני' מממלא וגופו הגשמי שרשו מבחי' סכ"ע, והתחברות' יחד ע"י התורה שהיא כלולה מב' הבחי' אורייתא מחכמ' נפקת, אבל לא כחכמ' שהיא חיות העולמו' שהיא בחי' נובלו' חכמ' שע"ז נאמ' כולם בחכמ' עשית, אבל התורה היא בחי' פנימי' חכמ', וכן המצות שהם רצון העליון יש בהם ג"כ חפץ שהם חפץ ה' ית' ה' חפץ למען צדקו כו', וע"כ הם מחברי' בחי' החיצוני' שהוא הרצון שממנו נלקח כל הדברי' גשמיי' שכולם הם מבחי' רצון שהרי אין בהם חפץ, וכן כל הדברי' רוחניי' שהם מחיצוני' חכמ' כנ"ל, והענין שבכדי שיהי' המשכת רצונו ית' בדברי' ושיהי' התלבשות החכמ' בהם הוא מחמת החפץ שיש לו במצות שהוא המכריחם אף גם כי יש כמה דברי' בעולם שלא נעשו בהם מצוה מ"מ כולם לא נבראו אלא לצוות לזה לחם לאכול ובגד ללבוש ועי"ז יהי' כח לומר אחד ואהבת, שבזה יש לו חפץ, וחפץ זה מכריח וגורם התלבשו' הרצון וחכמ' בכל הדברי' השייכי' לזה וזהו ענין שלום בפשמ"ט, וכמ"כ יש בחי' שלום בפשמ"ע להיות התחברות הרצון עליון הנק' סובב עם הי"ס דאצי' הנק' ממלא הוא ע"י פנימי' חכמ' ובחי' חפץ הנ"ל, ולכן העוסק בתורה דוקא משים שלום התחברות המאציל עם הנאצלים שזהו ע"י בחי' רצון הנ"ל.
27 לא נבראו אלא לצוות לזה : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
ואף גם שיש כמה דברים בעולם שלא נעשו בהם מצות כלל, ומעט מזעיר הם הנעשי' בהם מצות צמר לציצית וקלף לתפילין כו', מ"מ כולם לא נבראו אלא לצוות לזה דהיינו שהם בחי' טפל לדבר המצוה עצמה, שעכ"ז הם ג"כ פעולה וגרמא לעשיית המצוה כמו לחם לאכול ובגד ללבוש שעי"ז יהי' כח באדם לקיים המצות כו', וכל מה שברא בעולמו לא ברא דבר לבטלה ח"ו אלא מה שנצרך לקיום העולם כדי שיושלמו עשיות המצות כו', שבהם הוא שיש לו תענוג ונק' חפץ, והוא הגורם המשכות והתלבשות הרצון והחכמה בכל סדרי ההשתלשלות המתהווה מהם, וזהו ענין שלום בפשמ"ט וכמו"כ
32 לא נבראו אלא לצוות לזה : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ו המתפלל י"ח אחורי בית הכנסת ואינו הופך פניו לבית הכנסת נקרא רשע .
נ רב הונא ברכות ו , ב. אביי שם. טור. ראה מ"מ וציונים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
יג מצוה לרוץ לבית הכנסת וכן לכל דבר מצוה שנאמר נרדפה לדעת את ה' וגו' ומכל מקום אין לו לרוץ אלא עד פתח בית הכנסת אבל בבית הכנסת עצמה ילך באימה וביראה ואפילו בשבת שאסור לפסוע פסיעה גסה וגם בחול נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו אעפ"כ ירוץ לכל דבר מצוה .
קיב אביי ברכות ו, ב. רמב"ם פ"ח מהל' תפלה ה"ב . טור ושו"ע סי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אבל כשיוצא מבית הכנסת אסור לרוץ ולא לפסוע פסיעה גסה לפי שמראה עצמו שעיכוב בית הכנסת דומה עליו למשאוי במה דברים אמורים כשהולך לעסקיו אבל אם יוצא על מנת לחזור מצוה לרוץ כדי לחזור מהר וכן אם יוצא מבית הכנסת לבית המדרש:
קיח רב הונא שם ברכות ו, ב. רמב"ם פ"ב מהל' תפלה ה"ב. טור ושו"ע סי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יח יקבע מקום לתפלתו שלא ישנהו אם לא לצורך גדול וכל מי שקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו שכן מצינו באברהם שקבע מקום לתפלתו שנאמר וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם כו' ואין די במה שיקבע לו בית הכנסת אחד בעיר להתפלל בו אלא גם בבית הכנסת שקבוע בו צריך שיהא לו מקום קבוע וכל תוך ד' אמות חשוב מקום אחד שאי אפשר לצמצם וגם כשמתפלל בביתו יקבע לו מקום שלא יבלבלוהו בני הבית:
קע רב הונא ברכות ו , ב. טור ושו"ע סי"ט. וראה לקמן סי' צח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שא האיך יהא הילוכו בשבת ובאיזה מקומות לא ילך ובאיזה כלים או חפצים ילך ובאיזה לא ילך ואם נשרו כליו: א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
א אם תשיב משבת רגלך וכו' וכבדתו מעשות דרכיך וגו' שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול לפיכך אסור לרוץ בשבת או לקפץ דהיינו לעקור שתי רגליו בבת אחת או לדלג דהיינו לעקור רגלו השניה קודם שיניח הראשונה או לפסוע פסיעה גסה דהיינו כל שיש בה יותר מאמה מראש גודל רגל זו עד ראש גודל רגל השניה אם אפשר לו בפחות דהיינו שאין שם רפש וטיט <(א)> או אמת המים כמו שיתבאר ואף בחול אין לפסוע פסיעה גסה מפני שנוטלת אחת מחמש מאות ממאור עיניו של אדם:
ג ברכות דף ו ע"ב . טור ושו"ע ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אהוביי אחיי אל נא תרעו , ריעים האהובים ליוצרם ושנואים ליצרם, ואל יעשה אדם עצמו רשע שעה אחת לפני המקום , אשר בחר בה מכל היום להקהל ולעמוד לפניו בשעה זו, שהיא עת רצון לפניו להתגלות, לבוא אל המקדש מעט , לפקוד לשכינת כבודו השוכן אתם בתוך טומאותם , ולהמצא לדורשיו ומבקשיו ומייחליו.
307 להקהל ולעמוד: מג"א ח, יא. להעיר ממחז"ל אין עמידה אלא תפלה (ברכות ו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
ולא אליכם ארז"ל כרום זלות לבני אדם , אלו דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם, ופירש"י זו תפלה העולה למעלה.
4317 ארז " ל : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מודעת זאת משארז"ל כל הרגיל לבא לבהכ"נ ויום אחד לא בא הקב"ה שואל עליו שנאמר מי בכם ירא ה' וכו'.
4753 משארז"ל כל הרגיל : ברכות ו, ב "ולא בא י"א .. משאיל בו" . לעיין [ב]דקדוקי סופרים [ושם: "שואל בו" ].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) הוספות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לז
ואומר לחבירו שלום עליכם , וחבירו משיב עליכם שלום ג' פעמים:
758 על פי ברכות ו, ב (יקדים לו שלום שנאמר בקש שלום ורדפהו , ואם נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן ). ראה שער הכולל שם. לקוטי שיחות חכ"ה ע' 165, והערה 53.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
ה) וז"ש כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בה' קולות (שנתנה התורה כמ"ש וכל העם כו' וכתיב קול ה' על המים קול ה' בכח כו' וכמ"ש במ"א), ולכאו' מה שייכות ה' קולות דתורה לענין שמחת החתן ומה צריך לשמח את החתן כו'.
14 כל הנהנה מסעודת חתן . . וכל העם. . קול ה'. . וכמ"ש במ"א : ברכות ו, ב. יתרו כ, יח. תהלים כט, ג ואילך. ראה ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' תרפה [ובהנסמן שם בהמ"מ בסוף העמוד].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב אשר ברא כו' להבין הדקדוקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
הנה להבין הדקדוקים בנוסח ברכה זו רבים הם, א' מהו אשר ברא ששון [האיך] מצינו לשון בריאה יש מאין בששון ושמחה והלא אמר כשמחך יצירך כו' הרי מקדם אשר לא נעשה נברא האדם או השמחה ואם הפי' שברא השמחה באדם מה שייך לכללות בריאת האדם לשון להבא ולא עכשיו הרי גם עכשיו נמצא בערי ישראל בכל מושבותיהם קול ששון קול חתן כו', ועוד מה שייך הרמת קול לחתן וכלה בשמחתם וזה עצמו ישמע לע"ל דוקא כו', וגם מה שכפל לומר קול חתן וקול כלה ובגמרא אמרו בענין הנהנה מסעודת חתן כו' שעובר בה' קולות היינו קול ששון וקול שמחה וקול חתן כו', ועוד מ"ש קול כלה הרי בחתימה מסיים משמח חתן עם הכלה דהכלה עיקר ובשמח תשמח מסיים חתן וכלה ומאחר שלא שינה כאן מלשון המקרא קול חתן תחילה ואח"כ קול כלה א"כ למה מסיים חתן עם הכלה הול"ל חתן וכלה כו'.
2 הנהגה מסעודת חתן : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
דהנה מ"ש לפני הכלה ולא אמרו לפני החתן דבר זה פלא ודאי דהרי עיקר השמחה לשמח החתן ואח"כ הכלה וכמ"ש משמח חו"כ כו', והרי אמרו הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בה' קולות ולא הזכיר כלה .
276 הנהנה מסעודת חתן . . בה' קולות : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
וכמ"ש (ברכות ו, ב) כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כידוע שכל ענין התפלה בשרשה הוסדה על עמידה דוקא, והוא הנק' קובע מקום לתפלתו , שכל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו , כמ"ש ויעמוד כו' ואין עמידה כו'.
2783 כל הקובע . . בעזרו : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ושמרתם את חוקותי כו' ואח"כ מלך העולם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לא
ומכ"ז מובן מה שע"י קיום המצות יש כח להמשיך ברכה, כי הברכה ענינה המשכת מ"ד וכמ"ש בד"ה להבין ענין לחם משנה הנז"ל, ויסוד אבא נק' ברוך כו', ופי' המשכת מ"ד מבחי' יחודא עילאה, ועמ"ש בענין מים בד"ה וכל העם רואים את הקולות בענין ה' קולות , קול ה' על המים, והרי במעשה המצות יש מ"ן ומ"ד, וכנז' בד"ה ראשי המטות הנז"ל, ובהביאור פי' לכו לחמו בלחמי, וע"כ עי"ז יש כח להמשיך הברכה כו', וגם לפי המבואר במ"א שכדי להמשיך האור מהחכ' צ"ל מקור לזה מלמעלה מן החכ' כמ"ש בד"ה והי' לכם לציצית ובד"ה באתי לגני גבי אריתי מורי, כמ"כ ענין המצות ע"י העלאת מ"ן מעוררים תר"ך עמודי אור דכתר שלמעלה מן החכ', ולכן עי"ז יש כח להמשיך מבחי' החכ' וזהו ברוך יסוד אבא המקבל מהכתר כו', וזהו בא"י אקב"ו אשר הוא נתינת טעם שאיך אנו יכולים להמשיך בחי' הברכה וגילוי ש' הוי' זהו ע"י שקדשנו במצותיו וציונו כו' וכנ"ל, והקדושה גבוה מהברכה, וכמ"ש ג"כ במדרש תלים סי' י"ט ע"פ יום ליום יביע אומר, כל זמן שהמלאכים מקדשים
536 ה' קולות : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מזבח אדמה] ויובן עוד כו' זית רענן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
חולה היותר גדול והיינו שמלא בתאוות היתר, ועם היות שהוא דבר המותר, פי' שאינו אסור וקשור בידי החיצוני', וע"י עבודה בשמחה אפשר להעלותם עכ"ז כשעושה הדבר ההוא למלאות תאוות נפשו כי ירעב גם אחר עשותו הרבה וכמארז"ל אבר קטן יש באדם כו' משביעו רעב שגם אחרי השובע הנה הוא רעב וכן בכל פרטי מיני תאות, כמו הזולל וסובא שלא יש די כלל גם אחרי שממלא תאוות לבו היינו אחרי אכלו ואחרי שתו, ורוחא לבסומי שכיחא כו' ועם היות שזהו דבר המותר עכ"ז התאוות היתר הנ"ל מגשמיים האדם העושה אותם עד שמתבטל מהותו לגמרי, שהרי האדם הוא בחיר הנבראים וכל מה שברא הקב"ה בעולמו לא נברא אלא לצוות לזה , פי' לצוות שיהי' לו צוותא וחיבור וזהו עלייתם וכמ"ש לעיל בענין דאכיל קרבנין שעלייה גדולה היא לצומח וחי שיוכלו להיות מבשר גוף המדבר, וכ"ש שהם יחזקו העבודה אשר ע"י האכילה עובד לה' בתורה ותפלה כו', משא"כ כשמתאוה לאכול או התאוה בשארי פרטי' הנה כשתאב לאיזה דבר נעשה הוא המקבל העונג מהדבר ההוא, והדבר ההוא נעשה דבר המשפיע לו שפע העונג, והרי ירד הוא עשר מעלות אחורנית שתמורת היותו גדול ובחיר הנבראי' נעשה שפל מן החי והצומח שהוא מקבל ענג מהם והם משפיעים לו ענג וחיות, והוא אינו מעלה אותם כלל, כ"א שהם מורידים אותו ומגשמים אותו להיות פחות במעלה מן הצומח והחי, ועד"ז בכל פרטי התאוות היתר שהיותו קשור ותאוב לדבר ההוא מוריד אותו ממהותו לגמרי להיות למטה היינו בחי' מקבל מן הדבר ההיא כו', ואי לזאת הגם כי החולה הזה אין בו סכנה כי מאחר שהם דברים המותרים ע"פ דרכי וחוקי התורה שנמצא אינם מורידים אותו לבור שחת לשחת נפשו לגמרי ולכרות אותה משרשה בחיי החיים אוא"ס ב"ה, עכ"ז ה"ה כמו החולה שאין בו סכנה היינו הגם שאין בו סכנה שימות לגמרי ויפרד חיות הנפש מן הגוף, מ"מ א"א לכחש שהוא חולה וסובל יסורים קשים ועינויים מחולי הגוף המייגעים אותו ואינם מניחים אותו לפעול פעולתו ולעסוק בעסקי' כידוע ומובן לכל, וגם מזה עצמו הוא מלא דאגות ואנחות שתאוותו מתגברת עליו בכ"י ואינו יכול להוציא מכאה"פ כו', ועכ"ז חולה זה הוא חולה שאב"ס, ובקל יכול להתרפאות, אמנם הנה יש חולה שהוא חולה גדול כ"כ עד שיש בו סכנת מות
356 וכל מה שברא הקב"ה בעולמו : ראה ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אלא עלמא אמאי קאים] ועד"ז יובן ג"כ בנ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
שנברא בע"מ, וכן ארז"ל אלה תולדות השמים והארץ אלה בזכות מי הם עומדי' ובזכות מי הם קיימים בזכות ואלה שמות בנ"י, ואלה בזכות מי כו' בזכות אלה העדות והחוקים והמשפטים, וכמארז"ל תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקיימו ישראל תורתי מוטב וא"ל יחזיר את העולם לתהו, וכדכתי' אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי, בראתי בגימ' תרי"ג, שכל המכוון מה שנשפל מבחי' אנכי מי שאנכי לעשות הארץ וכל אשר בה הוא בשביל האדם שברא עליה וכמארז"ל כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה , ומכוון האדם הוא בשביל קיום התרי"ג מצות שז"ע בראתי בגימ' תרי"ג, מפני שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, וזהו ע"י קיום תרי"ג מצות כו'.
1690 כל העולם . . לצוות לזה : ראה ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מזבח אדמה תעשה לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
ב', חולה שאין בו סכנה, הנה חולה זה הוא חולה באמת רק שאין בו סכנה והוא מי שהוא משוקע בתאות היתר הגם שהוא היתר היפך האיסר, דאיסר ר"ל שאסור וקשור בידי החיצונים והיתר ר"ל שאינו אסור וקשור בידי החיצונים ואפשר לכוון לשם שמים אבל כשעושה אותה למלאות תאוות נפשו כי ירעב ה"ז חולי, ובאמת הנה ארז"ל אבר קטן יש באדם משביעו רעב שאין שיעור לתאוותו ואין שייך לומר כשממלא תאוותו אינו רוצה עוד אלא אף שמילא תאוותו מ"מ הוא רוצה עוד וכמארז"ל אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, וכמו מי שהוא זולל וסובא אין שייך לומר כשכבר אכל אינו רוצה עוד אלא יאכל עוד כמקדם, וכמארז"ל רווחא לבסומי שכיחא ונעשה עוד ריווח, והנה ע"י יורד עשר מעלות אחורנית דהנה ארז"ל כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה , צוות הוא ל' צוותא וחיבור דצומח חי ע"י שהאדם אוכל אותם מתחברים עם האדם וה"ז עלי' להם, אך כשהאדם מקבל עונג מהצומח ה"ה מקבל ממנו ונמצא ה"ה שפל מהם וה"ז ירידה גדולה, ובאמת מי שהוא משוקע בתאוות עוה"ז שדי תיכלא בכולו , שאפי' מי שיש לו חושים טובים ודקים אך מאחר שמשוקע בתאוות קען ער זיך ניט נעמען צוא קיין זאך, קיין זאך גייט עם ניט איין שה"ה רוצה למלאות תאוות נפשו ואינו יכול לקשר עצמו לראות במו"מ, והנה איש אשר אלה לו הוא חולה ממש, אך אין בו סכנה שבקל יכול לתקן זאת שיאכל לשם שמים בכדי שיוכל ללמוד ולהתפלל וכמ"ש צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים
94 כל העולם כולו . . לזה : ראה ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואלא עלמא אמאי קאים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
והענין דהנה כתי' אם לא בריתי יומם ולילה חוקת שמו"א לא שמתי, בריתי יומם ולילה הוא תורה, דעיקר מצותה כמ"ש והגית בה יומם ולילה, רק בעלי עסקים מקילין פ"א שחרית ופ"א ערבית אבל עיקר מצותה יום ולילה לכן נק' בריתי יומם ולילה, ואם לא כו' חוקת שו"א לא שמתי וכמארז"ל תנאי התנה הקב"ה במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי מוטב וא"ל יחזיר את העולם לתוהו ובוהו, הרי עיקר הבריאה הי' על תנאי אם יקיימו את התורה וכן אמרז"ל עשרה עשרה הכף כו', עה"ד מכוון כנגד ע"מ ר"ל דקיום ע"מ וכל הנבראים שנבראו הוא ע"י התורה, וארז"ל אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אלה בזכות מי נבראו ובזכות מי עומדים בזכות אלה שמות בנ"י כו' בזכות אלה העדות והחוקים והמשפטים, ומקרא מלא דבר הכתוב אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי וצ"ל אומרו אנכ"י עשיתי כו' והלא במע"ב נא' רק אלקים, אך אומרו אנכי כו' ר"ל מה שנשפל מאנכי מי שאנכי בשם אלקים שיהי' הארץ הוא בשביל האדם וע"ד שארז"ל כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה דע"פ פשוט מבלעדם א"א להיות מציאות האדם,
21 כל העולם . . לצוות לזה : ראה ברכות ו, ב.
[edn_276_א] ושם : בו — ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' שמח. תו"ח מקץ רכז, א ובהערה 18. סה"מ תרל"ח ע' שלה. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
יודעין שנתאווה כו', וכן ארז"ל ע"פ שוקיו עמודי שש שוקיו זה עולם שנשתוקק הקב"ה כו' עמודי שש שנברא בששה ימים, מפני מה אין אנו יודעין אבל זה אנו יודעים שנשתוקק ואמרז"ל (ה' מד"ר בראשית פי"ט) עיקר שכינה בתחתונים היתה וע"י חטא ז' דורות סלקו השכינה עד למעלה מרקיע הז', והנה אדה"ר שהי' בחיר שבנבראים וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה וכמארז"ל דמלאכי' היו צולין לו בשר הרי שגם מלאכים היו (טפלים) לו, הוא התחילה בעבודה תחילה ונא' בו ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה וכמו עבודת הגן שצריכין לזמר הקוצים ושארי עובדות כמו"כ הי' עבודה שלו בג"ע וזהו לעבדה ולשמרה לעבדה רמ"ח ולשמרה שס"ה מל"ת, רמ"ח מ"ע הם המשכות אלקות למטה ושס"ה מל"ת הוא שלא יהי' יניקת החיצונים וכמו שמזמרי' את הקוצים, והנה זה מובן דהעבודה בגן הי' באופן יותר מכמו אח"כ כשגירש אותו, והריחוק הערך הוא כמו שכר לגבי עונש, דעכשיו הג"ע הוא תשלום שכר דכשמקיימים תומ"צ התשלום שכר הוא הג"ע, רק שאינו עצם השכר כ"א פירותיהן כו' (הגה דשכר מצוה הוא עצם המצוה וזה יתגלה לע"ל דוקא, ואפ"ל זהו"ע זיו תורתן ועבודתן שהוא רק זיו והארה לבד ובחי' זו הוא בג"ע, ואפ"ל זהו"ע מארז"ל יושבין ונהנים מזיו השכינה שהוא רק זיו לבד וזהו שכ' נהנים הנאה שייך מדבר שמשיג וזהו ג"ע בינה שהוא השגה והבנה וכידוע ומבואר במ"א באריכות ומאחר שהוא מושג מוכרח לומר שהוא רק הארה לבד אך על לע"ל ארז"ל צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהם, ומ"ש במ"א דעיקר ענ"ג העליון יהי' לע"ל דוקא אפ"ל שהוא עונג שאינו מצד השגה וכמבואר במ"א דג"ע הוא ממכ"ע ולע"ל יהי' בחי' סוכ"ע וזהו שארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט
35 וכל העולם . . לצוות לזה : ראה ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
אך הנה רז"ל אמרו לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה .
7 לעולם יהא אדם . . המנחה : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ולקחתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
דכתי' וירד ה' על ה"ס, ומשה עלה אל האלקי', הוי כל אשר חפץ ה' עשה בשוב"א, והיינו כי שמים הוא בחי' רוחניות בחי' שמים קדמו בחי' ממכ"ע וארץ גשמית שהתהוותן הוא מבחי' סוכ"ע ומתחלה היו כ"א בפ"ע, וע"י מ"ת נתחברו שמים וארץ שע"י חפץ הוי' הוא בחי' פנימיות הרצון שנק' חפץ וכן תורה היא ג"כ בח' פנימיות אבא שהוא בחי' פנימיות עתיק עי"ז מתחברין שמים וארץ שהתהוותם הוא מחיצוניות החכ' וחיצוניות הרצון כנ"ל וע"י הפנימיות מתחברים כו', וע"כ הם מחברים בחי' החיצוני' שהוא הרצון שממנו נלקח כל הדברים גשמיי' שכולם הם מבחי' רצון שהרי אין בהם חפץ וכן כל הדברים רוחניי' שהם מחיצוני' חכ' כנ"ל, והענין שבכדי שיהי' המשכת רצונו ית' בדברים ושיהי' התלבשות החכ' בהם הוא מחמת החפץ שיש לו במצות שהוא המכריחם, אף גם כי יש כמה דברים בעולם שלא נעשו בהם מצוה מ"מ כולם לא נבראו אלא לצוות לזה לחם לאכול ובגד ללבוש ועי"ז יהי' כח לומר אחד ואהבת שבזה יש לו חפץ וחפץ זה מכריח וגורם התלבשות הרצון וחכ' בכל הדברים השייכי' לזה , וזהו ענין שלום בפמשמ"ט, וכמו"כ יש בחי' שלום בפמשמ"ע להיות התחברות הרצון עליון הנק' סובב עם הי"ס דאצי' הנק' ממלא הוא ע"י פנימי' חכ' ובחי' חפץ הנ"ל, ולכן העוסק בתורה דוקא משים שלום התחברות המאציל עם הנאצלים שזהו ע"י בחי' רצון הנ"ל.
64 כולם. . לצוות לזה : ראה ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם והוא כחתן כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ל
והוא כחתן כו' ישיש, ב"פ יש, תר"ך כתר וצ"ל מ"ע ישיש לחתן שמשמע ששש בעצמו ומשיש לאחרים ג"כ, ולכאורה מצינו בדרז"ל ואם משמחו מה שכרו זוכה לתורה שניתנה בה' קולות , שצריך לשמח את החתן וכל הנהנה כו' ואינו משמחו כו', וכן מברכי' שוש תשיש כו' משמח חו"כ.
7 ואם משמחו . . וכל הנהנה : ראה ברכות ו, ב. ראה גם לקוטי שיחות כרך ו' ע' 107 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויובן כו' הני כ"ו הודו כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
במעלה כמ"ש מזה במ"א באורך, ולכן יש בתו' ב' בחי' סתים וגלי' וכמ"ש בזהר תלת דרגין כו' וכולהו דרגא על דרגא סתים וגלי' כמ"ש מזה בכ"ד, והיינו כמו כל ממוצע שצ"ל כלול מבחי' התחתונה שבעליון, וגם מבחי' ראשית המדריגה שבתחתון בכדי שיוכל לחברם כו', כמו משה ואהרן ביצ"מ, וכמ"ש במ"א בפרטי מינים המציעים שיש גם בדצח"ם, אשר לזאת האדם הוא ג"כ הממוצע שע"י יכול להיות הליכת עולם לו מלמטלמ"ע ומלמעלמ"ט כו' שנת' ענינם במ"א שבעבודה זהו ענין תורה ותפלה כו', להיותו בחיר הנבראים, וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה , ועיקר המכוון מבריאת האדם הוא כנ"ל כי גם את העולם נתן בלבם, בכדי שימשיך בחי' זה שמורה על הגילוי בעולם , ולא כמו עולם לשון העלם כו', וזהו כי זה כל האדם, ע"ד הנה אלקינו זה, זה כו' ב"פ זה כמ"ש במ"א, ולכן הנהיגו חז"ל את האדם בתרומת מדותיו שיהי' רך כקנה ואל יהי' קשה כארז, שתוכן הכוונה הוא שינהיג עצמו ע"פ מדות דתיקון ולא יהא קשה כארז להתנהג ע"פ מדות דתהו כו', ושרש הענין הוא דהנה בבריאת האדם נא' נעשה אדם בצלמנו, וכתי' כי בצלם אלקי' עשה את האדם, שתוכן המכוון הוא שגם בברה"ע (לבד מה שניתוסף אח"כ במ"ת) ניתן הכח באדם שע"י אתעדל"ת שלו יפעול אתעדל"ע, רק שקודם מ"ת הי' ההעלאת מ"ן באופן אחר כו', וע' בת"א פ'
63 וכל העולם . . לצוות לזה : ראה ברכות ו, ב. ראה גם לעיל שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
יומם ולילה חוקות שמו"א לא שמתי תנאי התנה הקב"ה במע"ב אם יקיימו ישראל את תורתי מוטב וא"ל יחזיר העולם לתהו ובוהו, אלה תולדות השו"א בהבראם אלה בזכות מי כו' בזכות אלה שמות בנ"י ואלה בזכות מי כו' בזכות אלה העדות והחקים והמשפטים, ומקרא מלא כתי' אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי ומהו הסיפור, ור"ל מה שנשפל מאנכי מי שאנכי שיהי' ארץ בחי' עשי' הוא בשביל האדם שהוא בחיר שבנבראים וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה , וענין לז"ה הוא כמ"ש סוף דבר כו' כי ז"ה כל האדם, וזהו לצוות לזה שכל הדברים יתאחדו עם האדם והוא יבררם ע"י בראתי בגימ' תרי"ג ע"י תרי"ג מצות, הרי עיקר ברה"ע הוא בשביל קיום תומ"צ, וצ"ל מהו"ע המצות, הנה המצות הם למעלה מטו"ד דאפי' אותן המצות שיש להם טו"ד הוא על עצם עשיית המצוה שלא יהיו חוקה שא"י כלל טעמה משא"כ מצות אלו יודעין טעמם, אבל מפני רצונו ית' שזה יהי' מצוה זה אין יודעין, ואפי' מצות שנא' עליהם הטעם בתורה וכמ"ש כי בסוכות הושבתי את בנ"י וכן מצה ע"ש החפזון מצה זו מזה יודעין האיך לעשות המצוה אבל מפני מה רצונו שסוכה וכמו"כ מצה יהי' מצוה זה אינו מובן, ואם נא' שהוא רק זכירה על הנעשה לבד שאינו שייך לומר כן, זה גופא צ"ל למה עשה כן במקריים הזמן שצריכים זכירה עליהם (בפ"א ואפי' אותן מצות שארז"ל אלמלי לא ניתנה
32 וכל העולם . . לצוות לזה . . יתאחדו עם האדם : ראה ברכות ו, ב. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה מזבח אדמה על יד הערה 94 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם והוא כחתן כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
והוא כחתן כו' וישיש כגבור כו' משמע שהחתן בעצמו שש, וישיש היינו שמשמח אחרים וא"כ הוא בעצמו א"צ לשמחו , וצ"ל והלא ארז"ל כל הנהנה כו' ואם משמחו כו' הרי צריך שמחה וכן או' בנוסח ש"ב משמח חתן וכלה , משמח חתן עם הכלה הרי צריך לשמחו ואו' שוש תשיש ששון שייך למקבל.
4 כל הנהנה כו' ואם משמחו : ראה ברכות ו, ב. ראה גם לקוטי שיחות כרך ו' ע' 107 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אריב"ל הנהו ך"ו הודו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
שגדלים באילן (ובע"ח שמ"א פ"א אי') ויש עוד מין חי' שטבורו נעוץ בקרקע ומקבל חיות מהקרקע ה"ה חי וגם צומח, ובין חי למדבר הוא קוף נמצא הממוצע הוא כלול משניהם, וע"י התורה נעשה האדם ג"כ ממוצע וכמארז"ל כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה שיבוא לבחי' זה היינו שימשיך גילוי אלקות בעולם דכתי' הליכות עולם לו ויש בזה ב' פי' הילוך מלמעלמ"ט והילוך מלמטלמ"ע והו"ע תורה ותפלה וכתי' גם את העולם נתן בלבו שהעולם נתון בלבו של אדם שלפ"ע הבירור שעושה בנפשו לפ"ע זה מברר חלקו בעולם , ולכן אמרז"ל לעולם יהא אדם רך כקנה היינו שיתנהג ע"פ המדות דתקון שהם מורכבים זמ"ז ואל יהא קשה כארז הם מדות דתהו וזה נוגע מאד.
68 כל העולם . . לצוות לזה : ראה ברכות ו, ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן על יד הערה 63.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לד
שקיום עש"מ הוא ע"י עשה"ד, וכמ"ש אם לא בריתי יומם ולילה חוקת ארץ ושמים לא שמתי ואי' במד"ר תנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם יקיימו ישראל תורתי מוטב ואם לאו יחזיר את העולם לתוהו, וכן אי' במד"ר ע"פ אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ואלה בזכות מי הם עומדים ובזכות מי הם קיימים בזכות ואלה שמות בנ"י ואלה בזכות מי הם עומדים וקיימים בזכות ואלה העדות והחוקים, נמצא שעיקר קיום העולם הוא בשביל התורה דוקא, וכן מצינו בפירוש מקרא מלא הכתוב מדבר שנא' אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי ולכאורה מהו הסיפור, אך הענין הוא כי כדי שיוכל להיות מאנכי מי שאנכי ארץ הגשמי' הוא בשביל אדם עלי' משום שאדם הוא מובחר הנבראים כמארז"ל כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה פי' לצוות שיהי' הצוותא וחיבור לזה, והנה ענין זה הוא כמ"ש סוף דבר הכל נשמע את אלקי' ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם , שעיקר המכוון הוא זה, ומהו זהו בראתי שבראתי גימט' תרי"ג שעליהם קיום העולם.
33 כל העולם. . לצוות לזה : ראה ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
וביאור הענין דהנה גם דבור של האדם ג"כ א"א לומר שהוא נעשה נפרד לגמרי מן האדם שהרי אנו רואים שמי שקיבל מרבו שלמדו חכ' ה"ה מקושר לו בתכלית עד שתלמידו משליך כל עניני עצמו ועוסק לטובת רבו, עד שגם אבידת רבו קודמת לאבידת אביו שאם היות שהטעם הוא מפני שרבו שלמדו חכמה הביאו לחיי העוה"ב מ"מ הרי בן נמשך ממוח האב שזהו המשכה עצמיות כמשנ"ת במ"א, ע' בד"ה וכל שיח השדה, ובבה"ז בראשית בד"ה לא טוב היות האדם לבדו, ובמאה"ז ע"פ הנ"ל, ורבו שלמדו חכ' לא השיג ממנו כ"א הארת חכמתו ע"י דבורו לבד, שהרי על עצם חכמתו לא קאים אינש אדעתי' דרבי' עד מ' שנין שנא' ולא נתן כו' עד היום הזה, שהוא סוף ארבעים שנה, ומ"מ בחי' הדבור דרבו עדיף מעצם כח האב שבבן כו', וע' במ"א בענין ג' ד' גמול דלים שההשפעה הוא חלק עשירי, והוא רק עשירי במספר, אבל לא באיכות, והוא מפני שקאי על הדבור כו', ומאחר שפועל התקשרות בזולתו כנ"ל עכצ"ל שאינו נעשה נפרד לגמרי מן האדם המדבר הדבור כו', אלא שמה שאומרים שהדבור נעשה נפרד זהו שנראה לעין זולתו כאלו הוא נפרד, אבל באמת אינו כן, וכ"ש דבורו של ממה"מ הקב"ה חי וקיים לעולם ואינו נפרד ח"ו אפי' רגע, רק שכך עלה ברצונו שע"י העבודה יהי' נמשך בחי' חידוש הישינו' שעיקר בחי' זו הוא בשביל לזכות את האדם שע"י עבודתו יומשך זה כו' כמו שכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה כו', וזהו ענין אחד דהיינו שהגם שנתהוו מבחי' דבור ז' רקיעים וארץ ולמעלה הוא בחי' ז'
39 שכל העולם . . לצוות לזה : ראה ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
**)יצחק גבורות תיקן מנחה היינו להמתיק הגבורות שמתעוררי' אז ך"ד ב"ד דז"א וכן זהיר בתפלת המנחה להמתיק הגבורות, ר"ה.
מה זהיר בתפלת המנחה : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והמים להם חומה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע לו
והענין דהנה במצוה יש ב' פי' א' ל' ציווי כמו צו אל בנ"י, ב' ל' צוותא וחיבור כמארז"ל ע"פ כי זה כל האדם כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה פי' להתחבר לזה .
46 כל העולם . . לצוות לזה : ראה ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שוש תשיש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
אך הנה צ"ל מפני מה בשמח תשמח נא' משמח חתן וכלה ובברכת אשר ברא נא' משמח חתן עם הכלה , הלא מ"ש חתן וכלה משמע שעיקר השמחה שייך להחתן רק שהכלה מקבל מהחתן וכמו שארז"ל כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו , משמחו מה שכרו, משמע שעיקר הסעודה שייך להחתן רק שהכלה מקבלת מהחתן, משמח חתן עם הכלה משמע שעיקר הוא הכלה והחתן הוא מקבל מהכלה.
13 כל הנהנה מסעודת חתן : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שוש תשיש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כט
ותגל עקרה ע"ש רני עקרה, בקיבוץ בניה ע"ש מ"ש ברני עקרה וברחמים גדולים אקבצך, והנה לשון תשיש הוא שמשמח אחרים כמ"ש ישיש עליך אלקיך וכמו שאומרים בברכה שניה משמח חתן עם הכלה שעיקר השמחה שייך להכלה והכלה משמח את החתן ג"כ, וצריך להבין מהו ענין שייכות ברכה זו לשמחת ירושלים, ולהבין זה צ"ל השינוי שבברכת שמח תשמח מסיים משמח חתן וכלה ומשמע מזה שעיקר השמחה הוא של החתן ומחמתו תשמח גם הכלה וכ"מ בגמ' שעיקר השמחה הוא של חתן כמאמרם ז"ל כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו כו' ואם משמחו מה שכרו כו', ובברכת אשר ברא מסיימים משמח חתן עם הכלה משמע שעיקר השמחה הוא של הכלה ומחמתה ישמח גם החתן , ולכאורה ה"ז שני הפכים, וגם צ"ל מ"ש רני עקרה לא ילדה מהו השמחה אם לא ילדה, ומ"ש עד עקרה ילדה שבעה שם הוא השמחה מהלידה אבל ממה שלא ילדה מהו השמחה .
13 כל הנהנה מסעודת חתן : ברכות ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ל
ועתה יובן מה שכנס"י בזה"ג נמשל לאשה נדה וכן הי' בגלות מצרים כו' כי נדה היא נ"ד ה' והיינו שבחי' ה' שהוא כנס"י נתרחקה ונדה מן המשפיע והיינו שאינו מאיר בה מפנימי' התורה הנק' שעשועי' ולכן נד"ה ר"ת נאלמתי דומי' החשיתי והיינו שהקול נסתלק מן הדיבור וממילא גם הדיבור נתעלם עד שאינו יכול לדבר, וביאור ענין הקול היינו קול תורה שנק' קול יעקב מלא בוי"ו כי ידוע שהתורה ניתנה בה' קולות והיינו שצ"ל ה' בחי' ירידות והמשכות מהעלם אל הגילוי עד שתתלבש התורה במדת המלוכה הנק' דיבור להיות שהתורה הוא בחי' שעשועי' העצמי' וראשית הירידה וההתלבשות הוא בבחי' הרצון ומהרצון אל החכ' ומחכ' לבינה ומבינה למדות דחג"ת ומחג"ת לנה"י ואח"כ נמשך בבחי' הדיבור וזהו אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה כו', אז הוא מקדמת דנא הוא הרצון הנק' קדם,
51 שהתורה ניתנה בה' קולות : ברכות ו, ב. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרלה. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תרפה. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר