אגרת פד
אגרת פד
[חורף תקס"ג?]
מודעת 4751 זאת 4752 משארז"ל כל הרגיל 4753 לבא לבהכ"נ ויום אחד לא בא הקב"ה שואל עליו שנאמר מי בכם 4754 ירא ה' וכו'. וכן בכל המצות, ובפרט מצות הצדקה ששקולה כנגד כל המצות 4755 , הגם שהיא בלי נדר ח"ו, אעפ"כ כל החיל אשר נגע יראת ה' בלבם 4756 לא יאתה 4757 לנפשם האלקית לתת מגרעות 4758 בקדש, מאשר כבר הורגלו מדי שנה, להפריש ממאודם להחיות רוח שפלים 4759 ונדכאים דלית להון מגרמיהון 4760 , היא בחי' סוכת דוד הנופלת 4761 וכו', לקומם ולרומם וכו', למהוי אחד באחד 4762 וכו'. והכל לפי רוב המעשה 4763 וכו' ולפי החשבון, כמארז"ל כל פרוטה ופרוטה מצטרפת 4764 לחשבון גדול וכו', על דרך מארז"ל אימתי גדול 4765 הוי' כשהוא בעיר אלהינו וכו', היא 4766 בחי' ומקום החשבון, כמ"ש עיניך ברכות בחשבון 4767 .
והמכוון כנודע כי באתערותא דלתתא, המשכת חיים חן וחסד במעשה הצדקה ברצון הטוב וסבר פנים יפות, אתערותא דלעילא, יאר הוי' פניו 4768 , הוא הארת והמשכת חן וחסד ורצון עליון מחיי החיים 4769 א"ס ב"ה, אשר לגדולתו אין חקר 4770 והשגה כלל, אל בחי' מלכותך מלכות כל עולמים 4771 , עלמא דאתגליא המחיה כל הברואים שבכל ההיכלות עליונים ותחתונים, שהן בבחי' מספר וחשבון, כמ"ש אלף אלפים ישמשוניה 4772 . וזהו חשבון גדול, שעל ידי רוב מעשה הצדקה שלום 4773 , כי פירוש שלום 4774 הוא דבר המחבר ומתווך ב' קצוות הפכיים, שהן קצה השמים לעילא בחי' ולגדולתו אין חקר, וקצה השמים לתתא המתלבש בבי"ע, בחי' גבול ומספר 4775 וד"ל.
הערות
- 4751. נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת ל. ומועתקת בכמה כת"י (284 מב, א. 349 סח, א. 1064 ב, א). תוכן האגרת מורה, שגם אלו התורמים כל שנה לצדקת ארה"ק מיאנו לתרום בשנה זו, ועל כך כותב להם רבינו ש"לא יאתה" לעשות כן. ויש מקום לשער שהיא מחורף תקס"ג, וכמסופר בפרטיות לקמן אגרת פט (ד"ה הנה בחורף תקס"ג, ואילך). המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (נמצא בדפוס), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא.
- 4752. מודעת זאת: [ישעי' יב, ה].
- 4753. משארז"ל כל הרגיל: ברכות ו, ב "ולא בא י"א .. משאיל בו". לעיין [ב]דקדוקי סופרים [ושם: "שואל בו"].
- 4754. מי בכם: [ישעי' נ, י].
- 4755. ששקולה כנגד כל המצות: ב"ב ט, א. [נתבאר בתניא] ח"א פל"ז.
- 4756. החיל אשר נגע . . בלבם: ש"א י, כו "החיל א"נ אל' בלבם".
- 4757. יָאָתָה: ירמי' י, ז.
- 4758. מגרעות: מלכים א ו, ו.
- 4759. להחיות רוח שפלים: ע"ד ישעי' נז, טו.
- 4760. דלית להון מגרמיהון: זח"א קסח, ב.
- 4761. סוכת דוד הנופלת: עמוס ט, יא. לעיל [אגה"ק] סי' כ"א [אגרת לו].
- 4762. למהוי אחד באחד: זח"ב קלה, ב.
- 4763. והכל לפי רוב המעשה: אבות פ"ג, טו. עיין לעיל [אגה"ק] כא [אגרת לו].
- 4764. כל פרוטה ופרוטה: ב"ב ט, ב. לעיל [אגה"ק] רס"ג [לעיל אגרת עג].
- 4765. אימתי גדול: זח"ג ה, א.
- 4766. היא: העיר.
- 4767. עיניך ברכות בחשבון: שה"ש ז, ה. ולהעיר מזח"ג רך עא"ב ומאו"א מערכת חשבון.
- 4768. יאר ה' פניו: במדבר ו, כה.
- 4769. חיי החיים: [תניא] ח"א פ"ה. אגה"ק כב [לעיל אגרת לה].
- 4770. לגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג "ולגדולתו".
- 4771. מלכותך מלכות על עולמים: תהלים קמה, יג.
- 4772. אלף אלפים ישמשוניה: דניאל ז, י אלפין קרי וכ"ה [בתניא] ח"א פמ"ו.
- 4773. מעשה הצדקה שלום: ישעי' לב, יז. לעיל [אגה"ק] סי' יב [לקמן אגרת קט].
- 4774. פי' שלום: עיין ג"כ [אגה"ק] סי' ד [לעיל אגרת סה]. יב [לקמן אגרת קט].
- 4775. בבי"ע בחי' גבול ומספר: להעיר מלקו"ת ד"ה מה יפו.
משנה אבות ג׳ - הטקסט מספריא
עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה. דע מאין באת. ולאן אתה הולך. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. מאין באת. מטפה סרוחה. ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא:
רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות. שאלמלא מוראה. איש את רעהו חיים בלעו. רבי חנינא בן תרדיון אומר שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה. הרי זה מושב לצים. שנאמר (תהלים א, א) ובמושב לצים לא ישב. אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה שכינה ביניהם שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. אין לי אלא שנים. מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה. שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר שנאמר (איכה ג, כח) ישב בדד וידום כי נטל עליו:
רבי שמעון אומר שלשה שאכלו על שלחן אחד. ולא אמרו עליו דברי תורה כאילו אכלו מזבחי מתים. שנאמר (ישעיה כח, ח) כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום. אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה. כאילו אכלו משלחנו של מקום ברוך הוא. שנאמר (יחזקאל מא, כב) וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה':
רבי חנינא בן חכינאי אומר הנעור בלילה. והמהלך בדרך יחידי. והמפנה לבו לבטלה. הרי זה מתחייב בנפשו:
רבי נחוניא בן הקנה אומר כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ:
רבי חלפתא איש כפר חנניה אומר עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם. שנאמר (תהלים פב, א) אלהים נצב בעדת אל. ומנין אפילו חמשה שנאמר (עמוס ט, ו) ואגודתו על ארץ יסדה. ומנין אפילו שלשה. שנאמר בקרב אלהים ישפוט. ומנין אפילו שנים. שנאמר (מלאכי ג, טז) אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע וגומר. ומנין אפילו אחד. שנאמר (שמות כ, כ) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך:
רבי אלעזר איש ברתותא אומר תן לו משלו. שאתה ושלך שלו וכן בדוד הוא אומר (ד"ה א' כט, יד) כי ממך הכל ומידך נתנו לך. רבי שמעון אומר המהלך בדרך ושונה. ומפסיק ממשנתו. ואומר מה נאה אילן זה. ומה נאה ניר זה. מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו:
רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר כל השוכח דבר אחד ממשנתו. מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו. שנאמר (דברים ד, ט) רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. יכול אפילו תקפה עליו משנתו תלמוד לומר (שם) ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך. הא אינו מתחייב בנפשו. עד שישב ויסירם מלבו:
רבי חנינא בן דוסא אומר כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת. הוא היה אומר כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת:
הוא היה אומר כל שרוח הבריות נוחה הימנו. רוח המקום נוחה הימנו. וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו. אין רוח המקום נוחה הימנו. רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית. ויין של צהרים. ושיחת ילדים. וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ. מוציאין את האדם מן העולם:
רבי אלעזר המודעי אומר המחלל את הקדשים. והמבזה את המועדות. והמלבין פני חברו ברבים. והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום. והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה. אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים. אין לו חלק לעולם הבא:
רבי ישמעאל אומר הוי קל לראש. ונוח לתשחורת. והוי מקבל את כל האדם בשמחה:
רבי עקיבא אומר שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה. מסורת סייג לתורה. מעשרות סייג לעושר. נדרים סייג לפרישות. סייג לחכמה שתיקה.
הוא היה אומר חביב אדם שנברא בצלם. חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם. שנאמר (בראשית ט, ו) בצלם אלהים עשה את האדם. חביבין ישראל. שנקראו בנים למקום. חבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום. שנאמר (דברים יד, א) בנים אתם לה' אלהיכם. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה. חבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם. שנאמר (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:
הכל צפוי. והרשות נתונה. ובטוב העולם נדון. והכל לפי רוב המעשה:
הוא היה אומר הכל נתון בערבון. ומצודה פרוסה על כל החיים. החנות פתוחה. והחנוני מקיף, והפנקס פתוח. והיד כותבת. וכל הרוצה ללות. יבא וילוה. והגבאים מחזירים תדיר בכל יום. ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו. ויש להם על מה שיסמוכו. והדין דין אמת. והכל מתוקן לסעודה:
רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ אין תורה. אם אין חכמה אין יראה. אם אין יראה אין חכמה. אם אין בינה אין דעת. אם אין דעת אין בינה. אם אין קמח אין תורה. אם אין תורה אין קמח. הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה. לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין. והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. שנאמר (ירמיה יז, ו) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב. אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה לאילן שענפיו מועטין. ושרשיו מרובין. שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו. אין מזיזין אותו ממקומו. שנאמר (ירמיה יז, ח) והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי:
רבי אליעזר בן חסמא אומר. קינין. ופתחי נדה. הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.