שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ונוסף לזה, מודגשת ההכנה למ"ת בשבת זו גם מצד פרשת השבוע, פ' בחוקותי — שהרי "עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת" (ומה שקורין פ' במדבר לפני עצרת , הרי זה "כדי שלא להסמיך הקללות שבבחוקותי לעצרת" ), שמזה מובן שבשבת פ' בחוקותי מודגשת יותר ההכנה למ"ת, "כאיש אחד בלב אחד".
34 מגילה לא, סע"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תוכן ומפתח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"בעשתי עשר חודש באחד לחודש גו' הואיל משה באר את התורה גו'" (ר"פ דברים) — "בשבעים לשון פירשה להם" (רש"י עה"פ); מדוע הוצרך לתרגם את התורה לבנ"י בשבעים לשון ; חלות שם "תורה" על עניני תורה הנלמדים ונכתבים בשאר לשונות; השייכות לגדר "משנה תורה" ש"משה מפי עצמו אמרה" (מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ר"ח שבט ר"ח שבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"פ הנ"ל יש לבאר השייכות ביניהם, ובהקדם מרז"ל "קללות שבמשנה תורה .
36 מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב תבא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
לפני ראש השנה , וכן לפני חג השבועות, קוראים את התוכחה.
5 מגילה לא, ב. (ומה שכתוב בתוס' – עיין שם בחידושי אגדות מהרש"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב תבא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
טעם לדבר, לפי שהתוכחה אינה ענין של עונש ח"ו, כי אם ענין של טהרת וזיכוך הכלי, ומשום כך היא נקראת לפני חג השבועות וראש השנה כי כשם שבגשמיות הרי לפני שמכניסים לכלי, דבר חשוב ויקר – יש תחלה לרחוץ את הכלי, לכלות קללותיה , כלשון הש"ס – כך גם ברוחניות.
7 מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד דברים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הגמרא אומרת, שספר דברים אמר משה רבינו "מפי עצמו" .
1 מגילה לא, ב. וראה לקו"ת שה"ש כ, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד דברים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ארבעה הספרים, אף שגם הם נמסרו לנו על ידי משה (רק "אנכי ולא יהיה לך – מפי הגבורה שמענום", אבל על כל שאר תרי"א מצוות נאמר "תורה צוה לנו משה" , תורה בגימטריא תרי"א), מסרם משה רק כשליח, ברם את משנה תורה מסר לנו משה כמו שהיה אומר "מפי עצמו" , לא כשליח, משום שהשכינה נתלבשה בהשגתו ונתאחדה עמו, ודיברה "מתוך גרונו של משה" .
8 רש"י מגילה לא, ב ד"ה משה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד נצבים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובשבת שלפני ר"ה שהוא השבת האחרון דחדש אלול קורין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המושבע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה".
7 תוד"ה קללות שבת"כ מגילה לא, ב. שו"ע או"ח סתכ"ח, ס"ד. לקו"ת ר"פ נצבים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
6 ומרז"ל אשר משנה תורה אמרה משה מפי עצמו (מגילה לא, ב) הרי שמע בסיני (רשיי דייה כאשר צוך, סנה' נו, ב - נוסף * על זה שגם ,מפי עצמו" דמשה ה" ברוח הקודש, כמ"ש התוספות במגילה שם), וההפרש שבין משנה תורה לד' ספרים ה" ראשונים הוא שמשנה תורה נתלבשה ב" השגתו (ברוח הקודש שלו). וכייה גם בנוגע לתורה שבעל פה - שברמב"ם שם - כל החידושי תורה שנתגלו ע"י תלמיד ותיק שבכל דוד ודור, שכולם ניתנו למשה מסיני, הם דבר הוי' ממש, אלא שנתלבשו בהשגתם (ראה בכ"ז בארוכה לקוטי שיחות ח"ד פ' דברים ובהנסמן שם. לקויש חי"ט ע' 9 ואילך. חל"ו ע' 41 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והשבתי חיה רעה מן הארץ", המופיע בפרשת בחוקותי, שנקראת תמיד בימי ספירת העומר, סמוך לסיומם – לחג השבועות, קשור לענין של מתן תורה , כאשר נשלמים ימי הספירה –
33 דספה"ע – סיבתה התשוקה לקבלת התורה (אגדה בר"ן סוף פסחים. הובא לעיל ע' 132 הערה 51). ונוסף על השייכות שבכל הסדרות שקוראין בימי הספירה למ"ת – שייכות מיוחדת דפ' בחוקותי למ"ת, שהרי "עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבתו"כ קודם עצרת" (מגילה לא, ב), ובחוקותי – שם כל הסדרה – פי' תורה (תו"כ – הובא בפרש"י – עה"פ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט דברים-שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
זהו ההבדל בין ארבעת החומשים הראשונים לבין משנה תורה , אשר "משה מפי עצמו אמרו" (וברוח הקודש):
49 מגילה לא, ב. תוספות שם. וראה לקו"ת שה"ש (כ, ג), ש"מפי עצמו" הוא בחי' ז"א דאצילות, "שמשם הי' שרש נבואתו והשגתו" של משה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
גם בכך אין ניכר רק ענין ההפסק והכריתות, אלא גם ענין האחדות, כי התורה כולה, ובמיוחד ארבעת הספרים הראשונים, אשר "משה מפי הגבורה אמרן" , הם תורה אחת.
9 מגילה לא, ב. וי"ל שזהו טעם הפנימי מה שאין חושבין ההפסק שבין במדבר למשנה תורה (ראה תוס' הנ"ל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ב יום דינא רבא", "ואתם נצבים" – קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה , שהוא השבת האחרון דחודש אלול קורין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקדוש־ברוך־הוא, בשבת מברכים חודש השביעי שהוא המושבע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה" .
6 תוספות מגילה לא, סע"ב. שו"ע או"ח סתכ"ח, ס"ד. לקו"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כאן מדובר אודות מצוות שהדיבור שלהם היה רק למשה ולא לבני ישראל, כי המצוות שאמר משה במשנה תורה לבני ישראל היו "מפי עצמו" – וכמו שנאמר "אשר דבר משה אל כל בני ישראל" בערבות מואב.
28 מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ידוע, ש"לעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת" , וכיוון שכל פרשה קשורה לזמן שבו היא נקראת, מובן, שהקשר בין פרשת במדבר לבין שבועות הוא בעיקר בענין ההכנה למתן תורה , לעומת פרשת נשא, הנקראת, בדרך כלל, לאחר שבועות, ורק לפעמים היא נקראת לפני־כן, ואשר הקשר שלה בולט יותר לענין חג השבועות ומתן תורה עצמו.
3 וכדמשמע מלשון זה גופא "לעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת" , ועד"ז ברמב"ם שם "המנהג הפשוט שיהו קוראין במדבר סיני קודם עצרת" , ואינו מדגיש שמפסיקין בין קללות שבתו"כ לעצרת בפ' במדבר סיני (כמ"ש בתוד"ה קללות (מגילה לא, ב). תוד"ה וקללם (ב"ב פח, ב) בסופו). וראה לקו"ש ח"ח ע' 1, ובהערות שם. ולהעיר מהסי' בסדר רב עמרם (הובא בהגה"מ שם ס"א. טושו"ע ולבוש שם ס"ד) מנה ועצר*. ולשון הלבוש שם "ולעולם קורין פ' במדבר שיש בה מניינן של ישראל קודם שבועות". וראה גם חדא"ג מהרש"א מגילה שם שמפרש מ"ש בגמ' "כדי שתכלה שנה וקללותי'" "דלכך תקן כן פרשת במדבר קודם עצרת כו' שישובו ישראל למספרם הנזכר בפרשת במדבר".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הקדוש־ברוך־הוא מבקש מישראל לעסוק ב"סדר הקרבנות" (כולל פרשתנו), לומר את הפסוקים בתפילות היום,
58 ראה מגילה לא, ב (ובמשנה שם מביא מקרא דפ' אמור, כי מדבר בעניני מועדות (שבתו"כ) לאו דוקא קרבנות – משא"כ בפסוקי מוספין דקורין קרבנות דפ' פנחס. – ראה טושו"ע (משיחת ש"פ פינחס תשכ"ה) או"ח סתפ"ח וסתקצ"א. שו"ע אדה"ז סתקצ"א ס"ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[לפיכך מהווה הפסוק "אחד עשר יום מחורב..." סיכום של דברי התוכחה הקודמים, הכתובים בפסוק הקודם, ש"יוכיחן משה שאוהבן", כי מטרת דברי התוכחה היתה להביא את ישראל לידי תשובה ועבודה מצד עצמם, וזוהי הסיבה להליכתם במדבר ארבעים שנה].
60 ראה ג"כ בארוכה לקמן ע' 15 ואילך – שזוהי השייכות בין דברי תוכחה למשנה תורה , כי הענין דמשנה תורה הוא מה שמשה מפי עצמו אמרה (מגילה לא, ב. לקו"ת שה"ש כ, ג) עבודה מצד המטה, עיי"ש בארוכה. ולהעיר, שההפרש בין משנה תורה וד' ספרים הראשונים הוא דוגמת ההפרש בין תושבע"פ ותושב"כ (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 33 (משיחת יום ב' דחגה"ש תשל"ז) הערה 52, וש"נ). ועפ"ז יומתק יותר מה שהביא ריב"ז קרא זה דוקא שהוא ממשנה תורה – להדגיש עוד יותר איך שמשה רצה לפעול בבנ"י הענין דעבודה בכח עצמו כו' (תושבע"פ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
על ההבדל שבין ארבעת הספרים הראשונים לבין ספר דברים נאמר בגמרא, שארבעת הראשונים הם "מפי הגבורה" ואת משנה תורה אמר משה "מפי עצמו" .
6 מגילה לא, ב. – בגמרא איתא "קללות שבמשנה תורה" (ועיי"ש בפרש"י ד"ה משה . פרש"י תבא כח, כג), וכ"ה בזהר דלקמן הערה 13. אבל בזח"ג רסא, א: האי דאקרי משנה תורה משה מפי עצמו אמרן . וראה ש"ך עה"ת, אוה"ח ריש פרשתנו. ועוד. וראה בארוכה אוה"ת ריש פרשתנו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט נצבים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
פרשת נצבים נקראת תמיד לפני ראש־השנה, והדבר נרמז במילה "היום" הרומזת לראש השנה .
29 תוד"ה קללות שבת"כ מגילה לא, ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. לקו"ת ר"פ נצבים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט נצבים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לפי כל האמור לעיל יובן הקשר בין ענין זה לבין פרשת נצבים, ש"קורין לעולם קודם ראש השנה" , וכיוון ש"הכל הולך אחר החיתום", מובן, שהקשר של פרשת נצבים לראש־השנה איננו רק בתחילת הפרשה ("אתם נצבים היום..."), אלא גם בסופה:
50 לקו"ת ריש פרשתנו. ע"פ תוד"ה קללות מגילה לא, ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ברכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בפסוקים המדברים אודות הסתלקותו הוא אומר מפי עצמו וברוח הקדש ומדגיש את מעלתו של אהרן, כדי שישראל ילמדו מכך עד כמה מקיפה ועמוקה צריכה להיות אהבת ישראל,
41 תוד"ה משה מעצמו – מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
2 די פרשה . . ווערט שטענדיק געלייענט דעם שבת פּאַר ראש השנה : תוסי -- מגילה לא, סע"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. וראה תורת הבעש"ט בזה -- כש"ט הוספות סי לא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פ' זכור-פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
על פי זה יובן מה שהתלמוד הבבלי מפרט יותר ומוסיף "מה שכתוב כאן ובמשנה תורה" – משום שבתורה עצמה, משנה תורה [=ספר דברים] הוא סוג בפני עצמו , כפי שהגמרא מחלקת שארבעת הספרים הראשונים "משה מפי
20 מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כיון שזוהי השבת הסמוכה ושייכת לתשעה באב , נאמרת בה ההפטרה "חזון ישעיהו" – האחרונה מג' דפורענותא.
5 ראה תוד"ה ר"ח מגילה לא, ב. ראבי' סי' תקצה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט נצו"י שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ו"אתם נצבים" – קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא השבת האחרון דחדש אלול קורין אז פרשת אתם נצבים דזהו ברכתו של הקדוש־ברוך־הוא כו'".
8 רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. תוס' מגילה לא, סע"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. לקו"ת שם. שם הפרשה "אתם נצבים" (כבתורה הנ"ל) הוא גם ברמב"ם שם. סידור הרס"ג (דלקמן בפנים). תוס' מגילה שם ד"ה ראש . ועוד. ובטושו"ע מתחיל "אתם נצבים", אבל בהמשך הלשון שם נצבים (וילך) סתם. וכ"ה בתוס' מגילה שם בסוף העמוד: למה מחלקים פרשת נצבים וילך. ועד"ז השינויים בכמה מפרשי התורה . ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
איתא בלקוטי תורה (והובא גם ברשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר לפ' נצבים תש"ז) ש"פרשה זו (נצבים) קורין לעולם קודם (בשבת שלפני) ראש השנה" .
1020 תוס' מגילה לא, סע"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הנה פרשה זו קורין לעולם בשבת שלפני ראש השנה , שזהו מ"ש (אתם נצבים) היום, דקאי על יום הדין דראש השנה , זה היום תחילת מעשיך.
1815 תוס' מגילה לא, סע"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. לקו"ת ריש פרשתנו (מד, א). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
עליו לדעת אמנם שהוא תלמיד אצל ראש הישיבה, וצריך לקבל הדרכה מראש הישיבה והמשגיח, מתוך ידיעה שאפילו "סתירת זקנים בנין" , ועאכו"כ בנין זקנים ;אבל לאידך גיסא, הרי התחלת הדברים היא מתינוקות של בית רבן, שעליהם עומד העולם, וכיצד אפשר לגדול להיות "ראש ישיבה" – כאשר נעשים תחילה תלמיד ישיבה, ויושבים ("מען איז אַ באַנק-קוועטשער") ולומדים, וגם לאחרי זמן התמיד של בין הערביים ממשיכים להתייגע בדברי הגמרא, התוספות או הרמב"ם, או הספר חסידות, וכך לומדים עד שעה מאוחרת בלילה, או עד לפנות בוקר – כמו בשמחת בית השואבה.
31 מגילה לא, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לפני ראש השנה , וכן לפני שבועות, קורין בפ' התוכחה:
2 מגילה לא, ב (ומ"ש בתוס' – עיי"ש בחדא"ג מהרש"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
נתבאר ענינו של ספר דברים, "משנה תורה" – שאף שמשה אמרו "מפי עצמו" , גם הוא "מפי הגבורה" , ועד שישנם ענינים שנתחדשו בו שאינם בשאר הארבעה ספרים; וההוראה בנוגע להחידושים והתקנות ד"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא", שאם חסר בענינים אלו, חסר גם בעניני התורה עצמה – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפס בלקו"ש ח"ד ע' 1087 ואילך.
42 מגילה לא, ב. וראה לקו"ת שה"ש כ, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
מהו דיוק הלשון " ושלמו ימי אבלך", שהוא ע"ד מ"ש "כי לא שלם עון האמורי" – דלכאורה, כיון שמדובר כאן אודות ענין בלתי-רצוי דבנ"י, "ימי אבלך", מתאים יותר לומר "ותמו", שהוא לשון גמר וסוף, או (כיון שהלשון "ותמו" יש לפרשו גם מלשון תמימות, מתאים יותר הלשון) "וכלו", לשון גמר וכליון, וכהלשוןבברכת השנה (לפני "תחל שנה וברכותי'") " תכלה שנה וקללותי'", ומדוע נאמר "ושלמו", מלשון שלימות?
64 מגילה לא, ב. פיוט "אחות קטנה" בכמה מחזורים בתפלת ראש השנה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
עדיין אי אפשר לומר "תכלה שנה כו'", שהרי נשארו עוד כמה ימים; אבל אפשר כבר לומר "תחל שנה וברכותי'", היינו, שענין הברכה יתחיל כבר בימים האחרונים שנשארו בשנה זו, ויומשך גם על שנה הבאה, כך, שעוברים מתוך ברכה משנת תשטו"ב לשנת תשח"י הבאה עלינו לטובה.
50 מגילה לא, ב. פיוט "אחות קטנה" בכמה מחזורים בתפלת ראש השנה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דובר לעיל בהמאמר בענין קריאת פרשת בחוקותי קודם עצרת , ולאחרי' קורין פרשת במדבר, כדי להפסיק בין התוכחה למתן-תורה .
47 מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בתפלת מנחה מתחילים לקרוא פרשת דברים – "אלה הדברים אשר דבר משה גו'", ש"משה מפי עצמו אמרן" , "וברוח הקודש" (כמ"ש התוס'), אבל אעפ"כ, הרי זה ירידה לגבי ד' הספרים שלפנ"ז, שלא ניכר האלקות בגילוי.
56 מגילה לא, ב. וראה זח"ג רסא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[נתבאר תוכן ענינה דמשנה תורה - שאע"פ ש"משה מפי עצמו" אמרה, אין הכוונה שמשנה תורה לא נאמרה מפי הגבורה ח"ו (שהרי פסק הרמב"ם "האומר שאין התורה מעם ה' ..
42 מגילה לא, ב. וראה לקו"ש חי"ט ע' 9 הערה 6. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וירא, ח"י מרחשון, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכפס"ד הרמב"ם שהאומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד אפילו תיבה אחת [ואין הפרש בין הפסוק אנכי הוי' אלקיך ובין הפסוק ותמנע היתה פלגש ], אם אמר משה אמרו מפי עצמו (אפילו אם מודה שזהו אמת וקדוש, אלא שאומר שאין בזה דרגת הקדושה שבאנכי הוי' אלקיך ), הרי זה כופר
480 ומרז"ל אשר משנה תורה אמרה משה מפי עצמו (מגילה לא, ב) הרי שמע בסיני (רש"י ד"ה כאשר צוך, סנה' נו, ב. – נוסף * על זה שגם "מפי עצמו" דמשה הי' ברוח הקודש, כמ"ש התוספות במגילה שם), וההפרש שבין משנה תורה לד' ספרים הראשונים הוא שמשנה תורה נתלבשה בהשגתו (ברוח הקודש שלו). וכ"ה גם בנוגע לתורה שבעל פה – שברמב"ם שם – כל החידושי תורה שנתגלו ע"י תלמיד ותיק שבכל דור ודור, שכולם ניתנו למשה מסיני, הם דבר הוי' ממש, אלא שנתלבשו בהשגתם (ראה בכ"ז בארוכה לקו"ש ח"ד פ' דברים ובהנסמן שם).
*
) כי מה ששמע בסיני הוא כמו כל התורה , שהיא למעלה מבחי' רוה"ק של משה , ורק שד' ספרים הראשונים לא נתלבשו גם ברוה"ק של משה , משא"כ ספר משנה תורה (ראה לקו"ש שם הערה 9) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
*) וזהו ביאור יתור לשון רש"י "כל דבור שנדבר למשה " – כי בזה מדגיש שהחידוש הוא רק במצות שנאמרו במשנה תורה , שפרטותיהן נאמרו בסיני, שרק הן נאמרו למשה ולא לבנ"י ישר, כי לבנ"י "מפי עצמו אמרן" (מגילה לא, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
נצבים היום כולכם וגו' , ומבאר רבינו הזקן בלקוטי תורה ד"ה זה , שפרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה , ומרומז במלת היום, דקאי על ר"ה , כי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , שכל ניצוצי נשמות נצבים ומתעלים במקורם הראשון עד לפני הוי', (וכפי שממשיך בכתוב) ראשיכם שבטיכם וגו' מחוטב עציך ועד שואב מימיך , פרט הכתוב עשר מדריגות, כי, כל ישראל הם קומה אחת שלימה , שנחלקת לעשר מדרגות, ובר"ה מתעלים כל המדרגות, אפילו מחוטב עציך עד שואב מימיך, שהם בחינות ומדרגות התחתונות.
605 רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. תוס' מגילה לא, סע"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ע"פ האמור לעיל יש לבאר גם מארז"ל שאמר אברהם לפני הקב"ה, רבש"ע, שמא ח"ו ישראל חוטאים לפניך כו', אמר לו , קחה לי עגלה משולשת וגו' (כלומר, הקרבנות יכפרו עליהן ), אמר לפניו , תינח בזמן שביהמ"ק קיים , בזמן שאין ביהמ"ק קיים מה תהא עליהם , אמר לו , כבר תקנתי להם סדר קרבנות , כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן (וכמארז"ל כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה), ומוחל אני על כל עוונותיהם.
210 מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
גם צריך להבין השייכות דפסוקים הנ"ל לחג השבועות, דהנה, פסוקים אלו הם בהפטרת פ' במדבר, שלעולם קורין אותה קודם חג השבועות (דלא כפ' נשא שרק לפעמים קורין אותה קודם חג השבועות) , ולכן בהכרח לומר שיש לה שייכות לחג השבועות , וע"ד שמצינו בנוגע לפ' נצבים, שכיון שלעולם קורין אותה קודם ראש השנה (דלא כפ' וילך שרק לפעמים קורין אותה קודם ר"ה)3, יש לה שייכות לראש השנה 4.
864 ראה תוס' מגילה לא, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כיון שספר דברים, משנה תורה , אמרה משה מפי עצמו – הרי זה ירידה לכאורה לגבי ד' הספרים שלפנ"ז.
1164 מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולכן קורין פרשה זו קודם ר"ה , כי היום הזה וגו' קאי על ר"ה , ובכל שנה קודם ר"ה צריך כריתת ברית מחדש על קבלת התורה , שבר"ה הוא בחי' מצוך לעשות את החוקים וגו', והיינו לפי שר"ה הוא ענין אחד עם תורה שבע"פ, כי ר"ה הוא בחי' שתמליכוני עליכם , ומלכות פה תורה שבע"פ קרינן לה כו' .
2963 ראה מגילה לא, ב ובתוס' שם. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
קאי על ראש השנה" (כדאיתא בזהר שבכל מקום שנאמר "היום" קאי על יום ר"ה), ולכן, "פרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה" (משא"כ פ' וילך, שיש שנים שקורין אותה לפני ר"ה, ויש שנים שקורין אותה לאחרי ר"ה, כמשנ"ת פעם בארוכה ), "כי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, שכל ניצוצי נשמות נצבים ומתעלים במקורם הראשון ביום זה עד לפני הוי' וכו'".
3154 תוס' מגילה לא, סע"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכן ע"י שמשה ציוה לדור שנכנסו לארץ לקבל עליהם (פעמיים בכל יום) מלכות שמים במס"נ, עי"ז ניתן להם הכח לזכור תמיד ענין המס"נ שלהם.
17 ע"פ מ"ש בפנים יומתק לשון אדה"ז בתניא שם "למה ציוה משה רבינו ע"ה במשנה תורה לדור שנכנסו לארץ כו'" – ולכאורה הול"ל "למה נצטוה הדור שנכנסו לארץ כו'", ומה נוגע בזה שהציווי הי' ע"י משה רבינו ושהציווי נאמר במשנה תורה ? וע"פ מ"ש בפנים יש לומר שבזה מרמז שהכח על זכירת המס"נ הוא ממשה . ובכדי להדגיש זה עוד יותר מוסיף "במשנה תורה" – שמשנה תורה אמר משה לא רק בתור שליח אלא מפי עצמו (מגילה לא, ב וראה פרש"י שם), היינו שזה נתעצם בהשגתו (ראה לקו"ת שה"ש כ, ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דהנה, משנה תורה משה מפי עצמו אמרו , וברוח הקודש (כדאיתא בתוס' ), משא"כ ד' הספרים שלפנ"ז, שלא כתבם משה כמדבר בעד עצמו , אלא כשלישי המדבר בעד שנים אחרים , שזהו מ"ש וידבר ה' אל משה , היינו, שעצמות המאציל מספר אודות דיבורו של הוי' אל משה .
871 מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
משה" ) לגבי ד' ספרים הראשונים, שאמרו משה "מפי עצמו" , כמובן מהמבואר בלקו"ת ].
1712 מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
נצבים היום כולכם לפני הוי' אלקיכם ראשיכם שבטיכם גו' טפכם נשיכם גו' מחוטב עציך עד שואב מימיך , ואיתא בלקו"ת שפרשה זו קורין לעולם קודם ראש השנה , ומרומז במלת היום דקאי על ראש השנה , כי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון .
2128 רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. תוס' מגילה לא, סע"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובהקדמה – שלכאורה ישנו מענה ברור על זה בדברי הגמרא "סתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה" .
2347 מגילה לא, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובפרט ע"פ דברי הגמרא "עזרא תיקן להן לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת כהנים (בפ' בחוקותי) קודם עצרת" , וכיון שקורין פ' בחוקותי קודם שבועות, זמן מ"ת , הרי מובן, שהענין ד"בחוקותי" שייך לכל התורה .
1787 מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וממשיך לבאר, דהנה כתיב (במשנה תורה , אלה הדברים אשר דבר משה גו' ) ונתתי עשב בשדך לבהמתך , שזה קאי על משה רבינו, שמשפיע בחי' עשב לבהמתך, היינו, שגם בנשמות שבבחי' זרע בהמה (בהמתך) יהי' דעת (עשב, שם ע"ב ושי"ן באמצע התיבה, שמורה על בחי' הדעת כו') והרגשה באלקות, שזהו לפי שמשה רבינו נקרא רעיא מהימנא , שרועה ומפרנס נש"י עי"ז שמשפיע להם בחי' הדעת כו'.
1570 דברים א, א. וראה מגילה לא, ב. זח"ג רסא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם הקשר של פרשת בחוקותי עם מ"ת – שלעולם קורין פרשת בחוקותי לפני מ"ת (ומה שקורין במדבר קודם עצרת (כדאיתא בטור ע"פ תקנת הגאונים), הרי זה כדי שלא להסמיך הקללות שבבחוקותי לעצרת ):
1538 תוס' מגילה לא, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות, ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו, כתוב במשנה תורה (שמשה מפי עצמו אמרה), ומבאר רבינו הזקן בספר התניא דענין זה הי' בשעת מתן תורה , דאז הי' הגילוי דאתה הראת לדעת גו', כתורת אדמו"ר הזקן אתה דו עצמות א"ס ב"ה הראת דו האָסט זיך באַוויזן לדעת אַז מען זאָל דיך וויסן, כי הוי' הוא האלקים אין עוד מלבדו, שהם ב' אופני ועניני השגה בהשגות אלקות, הא' הוא ההשגה דהוי' ואלקים כולא חד והב' הוא ההשגה דאין עוד מלבדו.
2 מגילה לא, ב ובפרש"י. זח"ג רסא, א. ועוד. ובתוד"ה משה מעצמו אמרם (מגילה שם): וברוח הקודש. וראה לקו"ש חי"ט ע' 9. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכן ע"י שמשה ציוה לדור שנכנסו לארץ לקבל עליהם (פעמיים בכל יום) מלכות שמים במס"נ, עי"ז ניתן להם הכח לזכור תמיד ענין המס"נ שלהם.
16 ע"פ מ"ש בפנים יומתק לשון אדה"ז בתניא שם "למה ציוה משה רבינו ע"ה במשנה תורה לדור שנכנסו לארץ כו'" – ולכאורה הול"ל "למה נצטוה הדור שנכנסו לארץ כו'", ומה נוגע בזה שהציווי הי' ע"י משה רבינו ושהציווי נאמר במשנה תורה ? וע"פ מ"ש בפנים יש לומר שבזה מרמז שהכח על זכירת המס"נ הוא ממשה . ובכדי להדגיש זה עוד יותר מוסיף "במשנה תורה" – שמשנה תורה אמר משה לא רק בתור שליח אלא מפי עצמו (מגילה לא, ב וראה פרש"י שם), היינו שזה נתעצם בהשגתו (ראה לקו"ת שה"ש כ, ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות מא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחדשי השנה, הקב"ה בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון דחדש אלול, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב אתם נצבים היום, דהיום קאי על ר"ה שהוא יום הדין, וכמ"ש ויהי היום וגו' ותרגם והוה יום דינא רבא, ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ר"ה שהוא השבת האחרון דחדש אלול קורין אז פּרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המושבע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה".
125 תוד"ה קללות שבת"כ מגילה לא, ב. שו"ע או"ח סתכ"ח, ס"ד. לקו"ת ר"פ נצבים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שלישי: שמע ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וההסתלקות חוץ לגדר כלי הלב שקטן מהכיל אותה שזהו בחי' אור הגבורה שבכלי החסד כנ"ל משא"כ פ' שניה דק"ש שהוא בחי' התלבשות אור החסד בכלי הגבורה כו' שטבע אור מדת החסד להתמשך ולהתפשט בהכלי דוקא מלמעלה למטה היפך הגבורה שהוא ההסתלקו' מן הכלי' כו' לכך נאמר בה בכל נפשכם ולא נז' בכל מאדכם שהכונה להמשיך האורו' עליוני' של החסד בתוך הכלים דוקא וכנ"ל, וזהו ונתתי עשב בשדך וגו', ונתת"י מטר ארצכם וגו' וכמארז"ל שכינה מדברת מתוך גרונו של משה כו' דלכאורה הוא פלא מפני מה במקום הזה דוקא נאמר ונתתי שזה משה אמרן מפי הגבורה ששכינה מדברת מתוך גרונו הלא הכל משה מפי הגבורה אמרן כו'.
61 מפי הגבורה אמרן : ראה מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מח אומרים פרשת התמיד ופסוקי קרבן שבת אומרים אצל פרשת התמיד א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
א נהגו כל ישראל וקבעו חובה על עצמן לקרות פרשת התמיד בכל יום קודם התפלה שע"י הקריאה זו מעלה הקב"ה עליהם כאלו הקריבו קרבן תמיד במועדו כמו שנתבאר בסי' א' וטוב לומר גם פרשת הקטורת אחר פרשת התמיד כמו שנתבאר שם ויש נוהגין לומר אביי הוה מסדר סדר המערכה וכו' ורבון העולם וכו' ואם אי אפשר לומר הכל בצבור מפני שהצבור אין אומרים אלא פרשת התמיד בלבד יכול לומר הכל בביתו משיאור היום ולחזור ולקרות פרשת התמיד עם הציבור ואין לחוש שיהיה נראה כמקריב ב' תמידין ועובר בבל תוסיף לפי שבקריאה אין בה משום בל תוסיף ועל צד היותר טוב יכוין בפעם הב' שהוא כקורא בתורה וטוב לומר פרשת הקרבנות מעומד דוגמת הקרבתן שהיה מעומד:
ד תענית כז, ב. מגילה לא, ב. טור. לבוש ס"א. וכ"ה בנוסח רבון העולמים. וראה לקמן רס"י נ שכ"ה גם ע"י לימוד הלכות הקרבנות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רצב דין תפלת מנחה בשבת ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ב עזרא תיקן שיהיו ג' אנשים קורין בספר תורה בצבור בכל שבת במנחה עשרה פסוקים או יותר מפרשת שבוע הבא בשביל יושבי קרנות המתעסקים בסחורה כל ימות השבוע ואינם באים לשמוע קריאת התורה בשני וחמישי לפיכך תיקן בשבילם קריאה יתירה בשבת במנחה שהם פנויים ויבואו לשמוע.
ד מגילה לא, ב. טור ושו”ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תפח סדר תפלת שחרית של פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ו המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה קודם ההפטרה כמו שנתבאר בסימן רפ"ב ובימי חכמי המשנה והגמרא היה קורא בתורה בענינו של יום והיה עולה למנין ה' גברי ורבנן סבוראי תקנו וכן הנהיגו הגאונים אחריהם שיקרא המפטיר בפרשת המוספין שבפנחס וסמכו להם על מה שאמרו חכמים שאמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בזמן שאין בית המקדש קיים אין להם על מה שיסמוכו מה יהא על בני כשיחטאו שמא אתה עושה להם כדור המבול והפלגה אמר לו הקדוש ברוך הוא כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקורין בהם מעלה אני עליהם כאלו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם .
סג מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצב דין תפלת מנחה בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד
פסוקים או יותר מפרשת שבוע הבא , בשביל
1954 מגילה לא, ב (מקום שמפסיקין בשבת שחרית
שם קורין במנחה ). טור ושו"ע שם (י' פסוקים מפרשה הבאה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
זכור את יום השבת לקדשו כו', וידוע שבדברות האחרונות (בפ' ואתחנן) א' שמור את יום השבת כו', וארז"ל דזכור ושמור בדבור א' נאמרו כו' וזהו פלא איך יוכל להיות זכור ושמור בדבור אחד שהרי א' משה ידבר כו' ומ"ש זכור זה הי' מפי ה' למשה בדברות הראשונות ומ"ש שמור זהו שאמר משה מפי עצמו כשחזר להם את יו"ד הדברות לאחר זמן [רב] כו' (ומה שארז"ל דאנכי ולא יהי' כו' שמפי הגבורה [שמעו ו]נאמרו בדיבור אחד, זה יתכן להיות דמפי הגבורה שאני ובזמן אחד הי' הדבור, אבל זכור ושמור מפי משה נאמרו וב[שני] זמנים רחוקים כו') (ועוד יש להבין מ"ש כאן בטעם דזכור את כו' כי וי"ו ימים עשה ה' כו' וינח ביום הז' ע"כ בירך ה' את יום השבת ויקדשהו ובדברות האחרונות אמר הטעם לשמור את כו' וזכרת כי עבד היית באמ"צ ויוציאך כו' ע"כ צוך ה' אלקיך לעשות את יום השבת, וזהו פלא מה שייכות יצ"מ לענין המנוחה דשבת שאמר ע"כ צוך לעשות כו' ומה ענין לעשות ולא אמר לקדש כמ"ש בתחילה כו').
6 שמור. . משה מפי עצמו : ראה מגילה לא, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שלא. וש"נ. לקו"ש ר"ח שבט (כרך לו) ע' 42.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [וידבר כו' אלה הם מועדי]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין הוא דהנה הרמב"ן בהקדמתו לפי' החומש הקשה מה שבכל הד' ספרים הראשונים נאמר וידבר הוי' אל משה ולא נא' מי הוא המדבר ומספר זאת דאם משה הוא המספר הי' לו לומר כמו כל הנביאים יחזקאל וירמי' שנא' בהם ויאמר ה' אלי ואשמע קול, ואראה ואפול על פני, ואם הקב"ה הוא המספר הל"ל ואומר אל משה או ודברתי אל משה כמו מ"ש ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל כו' ובכל התורה נא' רק וידבר כו' ולא נא' מי הוא המספר זולת במשנה תורה נא' שמשה מפי עצמו אמרם כמ"ש ואתפלל ואתנפל כו' ואתחנן אל ה', רק בתחלת ספר משנה תורה נא' אלה הדברים אשר דיבר משה שלשון זה הוא ג"כ כמו כל הד' ספרים שלא נא' מי אמרן (שהוא כמו שלישי המדבר) והנה הוא תירץ שהתורה קדמה אלפים שנה לעולם וגם אז הי' נאמר וידבר ה' אל משה לכן אינו שייך שיאמר משה ויאמר ה' אלי שגם קודם הי' כן כו'.
20 במשנה תורה . . מפי עצמו אמרם : ראה מגילה לא, ב. זהר ואתחנן רסא, א (ובמקדש מלך ואור החמה שם). (בנוסף להערה 1) לקמן בפיסקא והנה כ"ז. ו (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 67. תו"ח יתרו ח"ב רסד, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שלא. לקו"ש דברים כרך יט ע' 9 ואילך. וש"נ. ר"ח שבט כרך לו ע' 42. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שלכאו' איך אמר ע"ע ונתתי, אלא לפי שמשנה תורה משה מפי עצמו אמרו, וברוה"ק כמ"ש בתוספת, לכן מפני ששכינה מדברת מתוך גרונו הי' יכול לומר ונתתי כו', וענין אומרו עשב בשדך לבהמתך זהו שהי' ממשיך בחי' הדעת גם בנשמות שנק' זרע בהמה כמ"ש בת"א בד"ה ואלה המשפטי' ע"ש, והם הנשמות שמי"ב שבטים שנק' י"ב בקר דבריאה, ומשה ממשיך דעת בהם, וע"ש מענין עשב ע"ב שין, מ"מ זהו שהוא הי' הנביא, והי' הממוצע כנ"ל, אך מ"מ עיקר ההמשכה הוא בישראל שהם שבטי ישראל שנים עשר כו', ולכן לא די במה שמשה נתנבא בזה כ"א שצ"ל שבטי ישראל י"ב דוקא כמנין זה כו', ועד"ז יובן ג"כ הפי' שאמר הקב"ה לעולם מי בראך יעקב בראך לפי שיעקב וי"ב שבטים הם ממשיכים בחי' זה גילוי אלקות שלזה הי' עיקר ברה"ע לזה א' הכתוב בוראך יעקב שיעקב ברא את העולם שאם לא יעקב לא הי' נברא העולם, כי עשרה עשרה הכף, שעשה"ד מכוון נגד ע"מ, ותנאי התנה הקב"ה כמארז"ל בשבת ובפ"ק דע"כ ע"פ יום הששי, וכמ"ש במד"ר אלה בזכות מי כו' ואלה שמות בנ"י כו' אלה העדות כו', ואלמלא מעמדות לא נתקיימו כו', שנמצא שעיקר קיום הבריאה הוא ע"י יעקב בכדי
45 שמשנה תורה . . מפי עצמו . . בתוספת : ראה מגילה לא , ב ותוד"ה משה. זהר ואתחנן רסא, א (ובמקדש מלך ואור החמה שם). תו"ח יתרו ח"ב רסד, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שלא. סה"מ תרל"ח ע' שלח ואילך. לקו"ש דברים כרך יט ע' 9 ואילך. וש"נ. ר"ח שבט כרך לו ע' 42. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וגואל אחרון, דגבי משה כתי' ונתתי עשב בשדך לבהמתך וצ"ל איך אמר ע"ע ונתתי, אך הנה משנה תורה משה אמרה מפי עצמו וברוה"ק (בפ"א כ"ה בתוס') והו"ע שכינה מדברת מתוך גרונו של משה וא"כ מה המלאך יכול לומר ע"ע בי נשבעתי נאום ה' מכ"ש נשמה שגבוה ממלאך.
43 משנה תורה . . מפי עצמו . . בתוס' : ראה מגילה לא, ב ותוד"ה משה . לעיל (בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 45.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ש"פ נצבים, תש"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
והנה די פרשה לייענט מען אַלעמאָל פאַר ראש השנה און היום איז מרמז אויף ר"ה, זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, וואָס דאַמאָלס זיינען אַלע נשמות עולה לפני הוי' אלקיכם פון ראשיכם ביז שואב מימיך, און דוקא כולכם זיי זאָלען זיין לאחדים כאחד.
4 תוס' מגילה לא, סע"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. לקו"ת ר"פ נצבים (מד, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וידבר הוי' כו' אלה הם מועדי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך מה שיש להעיר בזה הוא משארז"ל שמשנה תו' משה מפי עצמו אמרן דמשמע מזה שבמשנה תו' משה הוא המדבר ולא כמו בספרים הראשונים שעצמו' המאציל הוא המדבר כו'.
91 שמשנה תו' משה מפי עצמו אמרן : ראה מגילה לא, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שלא. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' שלג הערה 20.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כה ט'תקלא
מקור מפורש
בדף זה
ובעמדנו בימי חודש מנחם אב, יהי רצון אשר אבינו שבשמים, אב הרחמן ואב הרחמים, ינחם את עמו ישראל (וכהבטחת חז"ל) נחמה בכפלים, כפלים לתושי',
2 ינחם בעצמו ולא רק ע"י נביאיו (פסיקתא הובאה בתוד"ה ראש (מגילה לא, ב)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתעב
מקור מפורש
בדף זה
והרי זהו גם ענין שהזמ"ג, שנכנסנו לשבע דנחמתא על פורענותא ד"מפני חטאינו גלינו מארצנו כו'" והוספה בביטול הסיבה (חטאינו) מוסיפה בביטול המסובב (גלינו),
4 שבע דנחמתא ראה תוס' מגילה לא, ב ד"ה ראש חודש (בתחילתו). טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תפג
מקור מפורש
בדף זה
פסיקתא הובאה בתוד"ה ראש (מגילה לא, רע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קמג
מקור מפורש
בדף זה
תוס' מגילה לא, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט שבת חזון שבת חזון
מקור מפורש
בדף זה
בביאור הפנימי של השם "שבת חזון" (שבפשטות הוא ע"ש ההפטרה), ידוע מה שהביא הרה"ח הנודע ר' הלל מפאריטש "בשם הרב מבאַרדיטשוב נבג"ם", ד"שבת חזון" הוא מלשון מחזה, "שמראין לכאו"א מישראל המקדש דלעתיד מרחוק" (וכדלקמן ס"ב).
1 שאומרים בשבת שלפני ת"ב — תוס' מגילה לא, ב ד"ה ר"ח (בתחלתו). טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ח. הגמ"יי לרמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בדף זה
"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" (הנכם עומדים כיום ביציבות איתנה, כולכם יחד, לפני ה' אלוקיכם וגו', ובהחלטה — איתנה ויציבה),
169 אתם נצבים : שפרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה — תוס' מגילה לא, סע"ב. וראה בהנסמן במכתב עש"ק שבת סליחות ה'תשמ"ה הערה ד"ה פ' אתם נצבים היום כולכם (לקו"ש חכ"ט ע' 521).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב דברים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
למרות שהכל תורה אחת – שונה משנה־תורה מן החומשים הקודמים בכך שמשנה־תורה נאמר לדור שנכנס לארץ ישראל והיה צורך, לכן, להזהיר בקשר לענינים מסוימים שמתחלה לא היה צורך להזהיר אודותם.
2 ראה מגילה לא, ב. לקוטי תורה במדבר יז, ג. ושם נסמן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד במדבר שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
פרשת במדבר קוראים לעולם לפני שבועות .
1 תוד"ה קללות שבת"כ מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח במדבר שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
פרשת במדבר נקראת בדרך כלל בשבת שלפני חג השבועות, זמן מתן תורתנו.
1 תוספות (ד"ה קללות שבתו"כ) מגילה לא, ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. טור ושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. ואף שבתוס' (הובא בהגה"מ לרמב"ם שם) "כדי שלא להסמיך כו'" – מכיון שכל הענינים שבתורה הם בתכלית הדיוק, צ"ל שפרשת במדבר עצמה גם כן שייכת לעצרת. – וכמו פרשת נצבים שקוראין קודם ר"ה, שזהו מצד השייכות שבין פרשה זו לר"ה (תורת הבעש"ט – נעתקה ב"היום יום" ע' צ'. לקו"ת ר"פ נצבים), אף שהטעם ע"פ נגלה הוא "שלא להסמיך כו'" (תוס' והגה"מ שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח במדבר שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
פרשת במדבר נקראת לפני מתן תורה.
45 תוס' סד"ה קללות שבת"כ – מגילה לא, ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב (וראה הגה"מ שם). טואו"ח סי' תכח. וראה של"ה חלק תושב"כ ס"פ וישב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
3 בעצמו, כאמור : פסיקתא הובאה בתוד"ה ראש (מגילה לא, רע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
נאמר ב"טור", שמפרשת בראשית ועד שבעה עשר בתמוז "מפטירין מענין הפרשיות דומה בדומה, ומשם ואילך – לפי הזמן ולפי המאורע".
1 או"ח סתכ"ח. וכ"ה בשו"ע ורמ"א שם סעיף ח'. וראה תוס' (מגילה לא, ריש ע"ב). רמב"ם הל' תפלה פי"ג הי"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
אך בכל זאת, כיון שכל הענינים בתורה מדוייקים לחלוטין, הרי מכך שההפטרות הנקראות בשבתות שאחרי שבעה עשר בתמוז נקבעו בפרשות מסויימות – "דברי ירמיהו" לפרשת פינחס, או מטות וכו', "נחמו" לפרשת ואתחנן, וכו' – מובן, שלמרות שהן מותאמות בעיקר לפי הזמן והמאורע, בכל זאת קשורות הפטרות אלו דוקא לפרשות אלו.
3 ונרמז גם בלשון הטור (שתחלתו הובא בפנים) "דברי ירמי' לפ' פנחס וכו'" – אף שלכאורה הי' מספיק שימנה (כמוש"כ בשו"ע וכן הוא בתוס' מגילה לא, ב) רק את שמות ההפטרות וסדרן, מבלי להזכיר בכל הפטרה את הפרשה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מגילה לא, ב, חגיגה ד, א, יכמות מח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
6 מגילה לא, ב. תוס' שם ד"ה משה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מטות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
בתוד"ה קללות מגילה לא, סע"ב "(שאלו בביהמ"ש של רבינו ניסים ..) מטות מסעי" וכ"ה במרדכי שם "פרשת מטות ומסעי" אבל ברא"ש שם פ"ד סוס"י "(שאלו לר"נ גאון ..) ראשי המטות ומסעי".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
פרשת נצבים נקראת תמיד בשבת שלפני ראש־השנה, ואדמו"ר הזקן אף מסביר את הקשר שבין "אתם נצבים היום כולכם..." לבין ראש־השנה (כדלהלן בסעיף ג'), ואילו פרשת וילך נקראת בשבת שלאחר ראש־השנה ולפני יום־כיפור, כאשר היא נפרדת מנצבים, דבר המוכיח שתוכנה קשור ליום כיפור.
12 תוד"ה ראש וד"ה קללות מגילה לא, ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. טושו"ע שם. לקו"ת ר"פ נצבים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פורים-תצוה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
לכל שבת יש שייכות (לא רק לימי השבוע שלפניה, כשמה יום השביעי, אלא גם) לימי השבוע הבא, כנאמר בזהר "כל שיתא יומין מתברכין מיומא שביעאה", מן השבת מתברכים ששת הימים של השבוע הבא.
1 להעיר גם מתקנת עזרא שיהיו קורין בס"ת בצבור בכל שבת במנחה כו' מפרשת השבוע הבא (שו"ע אדה"ז סרצ"ב ס"ב. ממגילה לא, ב. טושו"ע שם ס"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כדי להבין זאת יש להקדים ולומר שבהפטרה הנקראת עתה מפורטים בהרחבה הייעודים שלעתיד לבוא – "והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך ..
27 דהפטורה הוא "מעניינה של פרשה" (טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח ר"ס רפד). ואף שזהו דוקא "מבראשית עד י"ז בתמוז (שאז) מפטירין מענין הפרשיות דומה בדומה ומשם ואילך לפי הזמן ולפי המאורע כו'" (טואו"ח סתכ"ח קרוב לסופו מפסיקתא. ועד"ז בשו"ע ורמ"א שם ס"ח. וראה תוס' מגילה לא, ריש ע"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג הי"ט) – כבר נתבאר כמ"פ, דמכיון שכל עניני התורה הם בתכלית הדיוק, מובן שהם שייכים גם להפרשיות (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 62. ושם גם הרמז בלשון הטור סתכ"ח שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט דברים-שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כבר דובר פעמים רבות, כי למרות הנאמר ב'טור' אשר מפרשת בראשית עד שבעה עשר בתמוז "מפטירין מענין הפרשיות דומה בדומה, ומשם ואילך לפי הזמן ולפי המאורע" –
2 או"ח סתכ"ח (בשם הפסיקתא). ועד"ז בשו"ע שם ס"ח. תוד"ה ר"ח מגילה לא, ב. וראה רמב"ם הל' תפלה פי"ג הי"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
פרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה (תוס' מגילה לא, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ובביאור סדרם של הפטרות אלה – כמ"ש בתוס' ש"דרך הנחמות להיות הולכות ומשובחות יותר" – איתא באבודרהם בשם המדרש ש"תקנו לומר בתחלת הפטרות הנחמות נחמו נחמו עמי, כלומר, שהקב"ה אמר לנביאים נחמו נחמו עמי, על זה משיבה כנסת ישראל ותאמר ציון עזבני ה' , כלומר, איני מתפייסת מנחמת הנביאים", שזהו תוכן ההפטרה שלאח"ז, "עני' סוערה לא נוחמה", "כלומר, הנביאים חוזרין ואומרים לפני הקב"ה הנה כנסת ישראל לא נתפייסה בתנחומין שלנו, על זה חוזר הקב"ה ואומר אנכי אנכי הוא מנחמכם".
1567 מגילה לא, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
איתא בלקו"ת ר"פ נצבים ש"פרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה, ומרומז במלת היום ("אתם נצבים היום") דקאי על ר"ה, כי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון".
1860 תוס' מגילה לא, סע"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשי"ב*
מקור מפורש
בדף זה
וההכנה לעבודה האמורה מרומזת בפרשה שקורין קודם ר"ה – "אתם נצבים היום ("יומא דינא רבא") כולכם גו' ראשיכם שבטיכם גו' מחוטב עציך עד שואב מימיך":
1025 תוס' מגילה לא, סע"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. לקו"ת ר"פ נצבים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
ואף שהתורה היא "תורה אחת", מ"מ, נשתנה משנה-תורה משאר החומשים, בכך שמשנה-תורה נאמר לדור שנכנס לארץ-ישראל, ולכן הי' צורך להבטיח ("באַוואָרענען") ענינים מסויימים כו', שקודם לכן לא הי' צורך להבטיחם.
10 ראה מגילה לא, ב. לקו"ת במדבר יז, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
מפרשת מסעי – באים ל"אלה הדברים", "משנה תורה".אע"פ שמשמעות דברי הגמרא שד' ספרים הראשונים יש בהם מעלה יתירה לגבי ספר דברים, מ"מ, יש מעלה בספר זה, שבו נאמר "אלה הדברים אשר דבר משה", וע"ד מ"ש "זכרו תורת משה עבדי", שאע"פ שלפי הפירוש הפשוט ופירוש האמיתי קאי על כל התורה, מ"מ, המפורש בקרא, "תורת משה עבדי", קאי במיוחד על "אלה הדברים אשר דבר משה".
58 מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
עפ"ז יובן גם הטעם שלעולם קורין פרשת במדבר קודם חג השבועות, כסימן הגאונים:ובהקדמה – שהטעם דקריאת פרשת במדבר קודם מ"ת כדי להפסיק בין הענינים הבלתי-רצויים שבפ' בחוקותי, אינו אלא טעם צדדי, שהרי ענין זה אין נוגע לפרשת במדבר דוקא.
32 תוס' מגילה לא, סע"ב. הובא לרמב"ם שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
ובפרטיות יותר הרי זה כמ"ש בפ' בחוקותי (שקורין ע"פ תקנת הגאונים קודם חג השבועות) ואולך אתכם קוממיות, ב' קומות, הקומה דנה"א והקומה דנה"ב, והיינו, שמברר את כל הציור קומה דנה"ב, וע"י הבירור דנה"ב נעשה תוספת כח אור וחיות גם בנה"א, וכיון שההוספה בנה"א באה ע"י עבודתו בנה"ב, לכן הנה גם הקומה דנה"א הו"ע שבא מצד עבודתו, היינו, שגם זה הוא בבחינת מעשה ידיו להתפאר.
11 ראה תוס' מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אמור, י"ג אייר, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בדף זה
לומר, דזה שענין ההמשכה דקדושתי שלמעלה מקדושתכם מבואר להדיא בהדרושים דפרשת נצבים משא"כ בהדרושים דפרשתנו בא ענין זה רק ברמז (ומ"ש להדיא בדרושים אלה הוא שהגילוי דקדוש הא' באדם הוא באופן דהעלאה מלמטה למעלה, שרוצה לצאת ממציאותו וליכלל בקדוש), הוא, כי בפרשת אתם נצבים היום, שקורין קודם ר"ה , הוא זמן התשובה.
572 תוס' – מגילה לא, סע"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. לקו"ת ר"פ נצבים (מד, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ואין לומר שבפרשיות שלפנ"ז נאמרו "המצוות והמשפטים אשר צוה ה' ביד משה", ואילו בפרשה זו הם "הדברים אשר דבר משה " עצמו – שהרי גם בפרשה זו נאמר "ככל אשר צוה ה' אותו אליהם".
572 ראה מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט ע"פ הידוע שפרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה , דמ"ש אתם נצבים היום קאי על ר"ה , וכמ"ש ויהי היום, ותרגומו והוה יום דינא רבה, שהוא ר"ה , והרי העבודה דר"ה היא כמאמר מצות היום בשופר, בקרן של בהמה, והו"ע הצעקה פשוטה בקול פשוט, שאין בה התחלקות מדריגות כלל, וכידוע שכל העבודה דר"ה היא בבחינת כלל ומצד עצם הנשמה, וכמבואר במ"א ההפרש שבין קב"ע דכל השנה לקב"ע דר"ה, שהקב"ע דר"ה היא בבחינת כלל ומצד העצם, וכן כל העבודות דר"ה הן מצד העצם, שאין בזה התחלקות מדריגות כלל, וא"כ אינו מובן מהו אומרו ראשיכם שבטיכם גו', שהו"ע התחלקות פרטים.
433 תוס' מגילה לא, סע"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מה שפרשת בחוקותי היא הכנה למתן-תורה – שלכן תקנו לקרות פרשת בחוקותי קודם מתן-תורה [אלא שמפסיקין ביניהם בפרשת במדבר, כדי להפסיק בין (מה שנראה לכאורה, וגם נקרא בלשון) ה"תוכחה" למתן-תורה ] – כי, הענין ד"בחוקותי", הגבלה עצמית, קשור ונפעל ע"י הענין דמ"ת, שאז נתבטלה הגזירה, ונפעל ש"עליונים ירדו למטה" , שהתורה כמו שהיא למעלה תרד למטה, שהו"ע הגבלה עצמית.
1826 מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ובהדגשה יתירה בשבת פרשת בחוקותי – כיון שפ' בחוקותי קשורה עם מ"ת, כדאיתא בטור בשם הגאונים שקודם מ"ת קורין לעולם פ' בחוקותי, ורק כדי להפסיק כו', קורין גם פ' במדבר.
1987 או"ח סתכ"ח. וראה סי' ר' עמרם גאון סוף סדר פורים, ותוס' מגילה לא, סע"ב – הובאו בהגהות מיימוניות לרמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
המשך השיחה – ביאור ענין "משנה תורה", ש"משה מעצמו אמרם" ו"ברוח הקודש" , שהמשכת התורה (ש"קדמה לעולם" ) בעולם היא ע"י הממוצע דמשה, שיש בו ב' הקצוות:
1516 מגילה לא, ב ובתוס'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מה שקורין פרשה זו בסמיכות לחג השבועות (ומה שקורין פ' במדבר קודם שבועות, כסימן הגאונים , הרי זה כדי להפסיק בין הענינים הבלתי-רצויים שבפ' בחוקותי ), כי, ההכנה לזמן מתן תורתנו, שאז נותן הקב"ה לבנ"י את התורה, היא, עי"ז שבנ"י מקבלים על עצמם הענין דבחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה, ועי"ז זוכים לכל הברכות המנויות בפרשה, עד ואולך אתכם קוממיות, בגאולה האמיתית והשלימה באופן דאחישנה .
860 תוס' מגילה לא, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
בהמשך להמדובר לעיל (במאמר ) אודות ענין המספר, שצריך להמשיך בו הבחי' ד"לא ימד ולא יספר" – יש להדגיש גם את החשיבות של ענין המספר כשלעצמו, כמודגש בפרשת השבוע, פ' במדבר (שקורין לעולם לפני חג השבועות , בתור הכנה למ"ת), שבה מדובר אודות מנין בנ"י, ועד שבגלל זה נקרא הספר כולו בשם "חומש הפקודים" .
2025 תוס' מגילה לא, סע"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. טושו"ע סתכ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
פרשת במדבר שקורין לעולם לפני חג השבועות (ע"פ תקנת הגאונים, כמובא בטור ) – הרי זה גם בתור הכנה לחג השבועות.
392 או"ח סתכ"ח. וראה סי' ר' עמרם גאון סוף סדר פורים, ותוס' מגילה לא, סע"ב – הובאו בהגהות מיימוניות לרמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
אז אומר הקב"ה "אנכי אנכי הוא מנחמכם") , שמזה מוכח שנרגש אצל בנ"י שהירידה והפורענות אינם אלא "חילופא", חסדים נעלים ביותר, שיכולים לבוא רק ע"י הקב"ה בעצמו – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חי"ט ע' 133 ואילך.
1328 אבודרהם בסדר הפרשיות וההפטרות. – בשם הפסיקתא שהובא בתוס' (ד"ה ר"ח אב – מגילה לא, ריש ע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מ"ש אתם נצבים היום כולכם לפני הוי' אלקיכם, וכמבואר בלקו"ת שפרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה , ומרומז במלת היום דקאי על ר"ה , יומא דינא רבא , וביום זה הנה כל ניצוצי נשמות נצבים ומתעלים במקורם הראשון, עד לפני הוי' כו', שזוהי כללות העבודה שמצד עצם הנשמה, בחי' היחידה.
152 רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. תוס' מגילה לא, סע"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדמה – שהפסוק "דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" שייך לשבת תשובה, שהרי יש דעה – ע"פ הפסיקתא – שבשבת תשובה מפטירין "דרשו הוי' בהמצאו" .
53 ראה תוס' מגילה לא, ריש ע"ב. אבודרהם בסדר הפרשיות וההפטרות. טור או"ח סו"ס תכח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
פרשת במדבר קורין תמיד לפני שבועות .
1841 תוד"ה קללות שבתו"כ – מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
פרשת בחוקותי קורין לעולם קודם חג השבועות .
2665 ראה מגילה לא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
"האי יומא קמא דריש שתא כו'" .
1747 ראה גם מגילה לא, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ביום הש"ק זה – "שבת נחמו", ע"ש התחלת ההפטרה "נחמו נחמו עמי" – קורין לעולם פרשת ואתחנן, ומזה מובן, שפרשת ואתחנן שייכת לענין ד"נחמו", שהרי ההפטרה שייכת לפרשת השבוע (כמבואר בגמרא, מפרשי הגמרא ופוסקים ).
1164 ראה תוס' מגילה לא, ריש ע"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג הי"ט. טושו"ע או"ח סו"ס תכח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע לסדר ההפטרות של "שבעה דנחמתא", מביא האבודרהם מהמדרש , שבהפטרה הראשונה אומר הקב"ה לנביאים "נחמו נחמו עמי" , שהם ינחמו את בנ"י.
1239 פסיקתא – הובא בתוס' מגילה לא, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
זה שייך במיוחד לר"ה, דהנה כתיב אתם נצבים היום כולכם גו', שזוהי הפרשה שקורין לעולם קודם ר"ה , דהיום קאי על יומא דדינא רבא דר"ה , ואז אתם נצבים כולכם, כפי שממשיך ומונה כל הסוגים שבישראל, ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימיך, שבכללות נחלקים לב' הסוגים דבנים ועבדים.
17 תוספות מגילה לא, סע"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אמור, י"ג אייר ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ו) ויש לומר, דזה שענין ההמשכה דקדושתי שלמעלה מקדושתכם מבואר להדיא בהדרושים דפרשת נצבים משא"כ בהדרושים דפרשתנו בא ענין זה רק ברמז (ומ"ש להדיא בדרושים אלה הוא שהגילוי דקדוש הא' באדם הוא באופן דהעלאה מלמטה למעלה, שרוצה לצאת ממציאותו וליכלל בקדוש), הוא, כי בפרשת אתם נצבים היום, שקורין קודם ר"ה, הוא זמן התשובה.
25 תוס' – מגילה לא, סע"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. לקו"ת ר"פ נצבים (מד, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשל"ט
מקור מפורש
בדף זה
ואיתא בלקו"ת דפרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה ומרומז במלת היום דקאי על ר"ה כי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון.
3 תוס' – מגילה לא, סע"ב. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח על חומותיך ירושלים כו'
מקור מפורש
בדף זה
והענין דהנה פסוק זה בנחמת ירושלים וזהו בהפטרה דשוש אשיש נחמה הז' ומתחילי' נחמו נחמו ב"פ י"ל ע"ד ב' בחי' דח"י כמשי"ת, ומסיימי' בהפקדת שומרים שזהו בפרטיות נחמה הז' נגד כל הז' מקיפים שנכללים בב' בחי' דח"י כו'.
5 בהפטרה דשוש אשיש נחמה הז' : ראה תוס' מגילה לא, ב ד"ה ר"ח. רמב"ם הל' תפלה פי"ג, הי"ט. וראה גם בסדר ההפטורות בסיומם. טושו"ע או"ח סתכ"ח, ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר