61

הערות

1. 1. או"ח סתכ"ח. וכ"ה בשו"ע ורמ"א שם סעיף ח'. וראה תוס' (מגילה לא, ריש ע"ב). רמב"ם הל' תפלה פי"ג הי"ט.
2. 2. ובפרט, שגם הפרשיות ד"ומשם ואילך" יש להן שייכות ל"פורעניתא" ול"נחמתא" – ראה של"ה חלק תושב"כ ר"פ וישב. וראה גם שם שסו, א ואילך בנוגע להפרשיות שבין המצרים.
3. 3. ונרמז גם בלשון הטור (שתחלתו הובא בפנים) "דברי ירמי' לפ' פנחס וכו'" – אף שלכאורה הי' מספיק שימנה (כמוש"כ בשו"ע וכן הוא בתוס' מגילה לא, ב) רק את שמות ההפטרות וסדרן, מבלי להזכיר בכל הפטרה את הפרשה.
4. 4. אלא שיש הפטרות ששייכות לשתי פרשיות [וכמו: "דברי ירמי'" ששייכת הן לפנחס והן למטות*; עני' סוערה – לראה וגם לכי תצא].
5. 5. אלא שמטעם השייכות לפרשה – יש הפטורה
6. 6. ישעי' מ, א.
7. 7. ילקוט ישעי' רמז תמה. שמעו כשמטות ומסעי מחוברין הוא ע"פ הכלל דההפטורה צ"ל מעין הקריאה שבה מסיימין (שו"ע או"ח סו"ס רפ"ד וסו"ס תכח). ומה שבטור שם כותב "שמעו דבר ה' לראשי המטות" – הרי כוונת הטור היא (בעיקר) להורות זמן קריאתה (ושייכות ההפטרות להפרשיות שבטור – ראה הערה הקודמת – היא רק ברמז). [מה שכותב ל"ראשי המטות" – דלכאורה הרי לפעמים היא רק למסעי (אבל א"א שתהי' רק למטות), כן קשה שפ' מסעי אינו מזכיר כלל – יש לומר, שזהו מפני שרק בשתי קביעות בלבד – ודמעוברות – הוי מטות ומסעי נפרדות (ראה הלוחות שבטור שם). ולהעיר אשר היפוכו באבודרהם, דמזכיר סדר ההפטרות – רק כשהפרשיות נפרדות!] אבל אינו, כי עכצ"ל דהפטורת שמעו יש בה גם שייכות לראשי המטות – שהרי גם למ"ד (הובאו בב"י סו"ס רפד) דבשני פרשיות מחוברות מפטירין בהפטורת פ' ראשונה – מפטירין שמעו.
8. . שמעו – י"ל ששייכת רק למסעי. וזה שמפטירין שייכת יותר, וכמו ויד ה' – לפינחס; וידבר דוד – להאזינו.