62

"נחמו נחמו" – הוא, מפני שנחמה אחת היא "על בית ראשון", והאחרת "על בית שני".

יש להבין:

המשמעות של "נחמה" היא, שכאשר התרחש ר"ל אסון אצל מישהו, ואין בכוחו של ה"מנחם" למלא את החסר, הוא מוצא, לפחות, נחמה עבור האדם הפגוע. לכן מובן, שכאשר אדם הוכה פעמיים, אפשר לנחמו פעמיים – עבור שני האסונות שהיו לו.

אך בעניננו, כאשר הנחמה היא ההבטחה שבית המקדש ייבנה שוב⁸, הרי כאשר יש "נחמו" על הבית הראשון, פירושו של דבר, שבבית המקדש השלישי שיהיה לעתיד, יתקיימו כל הענינים שהיו בבית הראשון אשר היה נעלה מהבית השני (אשר חסרו בו חמשה דברים⁹). ואם כך, לשם מה יש צורך בנחמה על הבית השני, והרי היא נכללת, לכאורה, בנחמה על הבית הראשון?

ההסבר לכך הוא"¹⁰: למרות שבאופן כללי הבית השני פחות במעלתו מהבית הראשון, בכל זאת יש בו מעלה על פני הבית הראשון. כנאמר בגמרא¹¹ על הפסוק¹² "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון", ש"הבית הזה האחרון" הוא הבית השני¹³, והוא "גדול" – בבנין ובשנים¹⁴ – "מן הראשון".

ולכן נאמר "נחמו נחמו" – פעמיים – "על בית ראשון ועל בית שני", שימולאו שני החסרונות. כלומר, שבבית השלישי תהיינה כל המעלות, הן של הבית הראשון, והן של הבית השני¹⁵.

ג. בית המקדש בבחינת "מקבל"

כדי להבין את מעלתו של הבית השני על הבית הראשון, יש להסביר תחילה (בפנימיות) את מעלתו של בית המקדש בכלל, כולל הבית הראשון, אשר היה "דירת קבע" של הקדוש־ברוך־הוא¹⁶, לעומת המשכן, אשר היה "דירת עראי"¹⁷ לקדוש־ברוך־הוא¹⁸:

קדושת המשכן, "ושכנתי בתוכם",