8
שבת חזון
א. בביאור הפנימי של השם "שבת חזון" (שבפשטות הוא ע"ש ההפטרה1), ידוע מה שהביא2 הרה"ח הנודע ר' הלל מפאריטש3 "בשם הרב מבאַרדיטשוב נבג"ם", ד"שבת חזון" הוא מלשון מחזה, "שמראין לכאו"א מישראל4 המקדש דלעתיד מרחוק" (וכדלקמן ס"ב).
ויש לומר, שכאשר שבת חזון חל ביום הת"ב בעצמו (כקביעות שנה זו*), הרי ענין זה דשבת חזון — ראיית בית המקדש דלעתיד — הוא ביתר שאת ויתר עז.
דהנה ידוע5 שמטרת ענין הצומות (ובמילא — כוונתם הפנימית גם עתה) היא שיהפכו לימים טובים, בלשון הרמב"ם6 "שהם עתידים להיות ימים טובים7 וימי ששון ושמחה". וענין זה הוא בהדגשה יתירה בתענית דת"ב, ד"אין8 אומרים תחנון ולא סליחות בת"ב ואין נופלין על פניהם משום דאקרי מועד". ויתירה מזו איתא בירושלמי9 שביום שחרב הבית (ת"ב) "יליד מלכא משיחא"10. ובפרט ע"פ הידוע11 שביום הולדתו של אדם מזלו גובר, דלפי זה נמצא, שביום ת"ב מתגבר מזלו של משיח צדקנו12, והוא יום מסוגל לענין של ישועה וגאולה13. וענין זה נוגע להלכה למעשה, וכמ"ש הרח"ו14 בשם האריז"ל שזהו מהטעמים שאומרים "פסוקי נחמה" "ביום ט"ב במנחה. . כי אז במנחת ט"ב נולד המשיח הנקרא מנחם"15, וי"ל שזהו הטעם הפנימי שנק' ת"ב בשם "מועד".
ועפ"ז יש לומר, דכאשר הצום דת"ב
הערות
- 1. שאומרים בשבת שלפני ת"ב — תוס' מגילה לא, ב ד"ה ר"ח (בתחלתו). טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ח. הגמ"יי לרמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ד.
- 2. נעתק באוה"ת לנ"ך ח"ב ע' א'צז — בשוה"ג — על רשימת הצ"צ שם "ומחזון ותחזינה עינינו".
- 3. להעיר, שיום ההילולא שלו הוא י"א מנ"א (תרכ"ד) — ראה ראשי פרקים מתולדותיו בהקדמה לספרו פלח הרמון בראשית ושמות (הוצאת קה"ת).
- 4. כ"ה בגוף כת"י דהרר"ה (בוך 1228 — צז, א). ובהנעתק באוה"ת שם ליתא תיבה זו.
- *. שנת הדפסת השיחה (תנש"א), וכן דשנת תשמ"ח. המו"ל.
- 5. ראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 412 ואילך.
- 6. סוף הל' תעניות.
- 7. כ"ה בדפוס רומי רמ ועוד (ראה רמב"ם הוצאת פרענקל). ולכאורה כצ"ל (בל' רבים, ככל ההמשך שם), ולא "יום טוב" כבדפוסים הנפוצים.
- 8. שו"ע או"ח סתקנ"ט ס"ד. וש"נ.
- 9. ברכות פ"ב ה"ד. איכ"ר פ"א, נא.
- 10. בבמדב"ר (פי"ג, ה בסופו): אף היא אינה צרה אלא שמחה שבו ביום נולד מנחם כו' (וראה מ"כ שם).
- 11. ראה ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח ובקה"ע ופני משה שם.
- 12. ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"א ע' קב שבכל ט"ב נולד משיח. וראה בארוכה יפה ענף (השלם) לאיכ"ר שם.
- 13. להעיר מפסיקתא רבתי פ' על נהרות בבל (בסופו) "אין שמחה בא אלא בתשעה באב".
- 14. שער הכוונות ענין ט"ב בסופו, הובא בברכ"י או"ח סתקנ"ט אות ז.
- 15. כ"ה בשער הכוונות שם וברכ"י שם, ומסיים "כנזכר במדרש איכה רבתי" (וכ"ה בירושלמי ברכות שם). ובפע"ח (שכ"ג — כוונת ט"ב ובין המצרים בסופו) בהגהת צמח מביא מהרח"ו הטעם למה שאומרים ברכת הלבנה במוצאי ת"ב "כי בט' באב נולד משיח". וכ"ה במשנת חסידים (סוף מס' תמוז ואב) "מפני שבתשעה באב נולד מנחם לפיכך כו'".
שולחן ערוך, אורח חיים תכ״ח:ח׳ - הטקסט מספריא
מִי"ז בְּתַמּוּז וָאֵילָךְ מַפְטִירִין ג' דְּפֻרְעֲנוּתָא, ז' דְּנֶחֲמָתָא, תַּרְתֵּי דְּתִיּוּבְתָא; ג' דְּפֻרְעֲנוּתָא; דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, שִׁמְעוּ דְּבַר ה', חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ. שֶׁבַע דְּנֶחֲמָתָא, נַחֲמוּ, וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲנִיָּה סוֹעֲרָה, אָנֹכִי, רָנִּי עֲקָרָה, קוּמִי אוֹרִי, שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ. וּבְיוֹם צוֹם גְּדַלְיָה בְּמִנְחָה מַפְטִירִין דִּרְשׁוּ. וּבְשַׁבָּת שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים מַפְטִירִים לְעוֹלָם שׁוּבָה. וּכְשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בב"ג, שֶׁיֵּשׁ שַׁבָּת בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת וְקוֹרִין בּוֹ הַאֲזִינוּ, מַפְטִיר בּוֹ וַיְדַבֵּר דָּוִד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכְּשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בב"ג, שֶׁוַּיֵּלֶךְ בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַפְטִירִין בּוֹ דִּרְשׁוּ; וּבְשַׁבָּת שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת, שֶׁקּוֹרִים הַאֲזִינוּ, מַפְטִירִים שׁוּבָה. הַגָּה: וְהַמִּנְהָג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וּבִשְׁאָר שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה מַפְטִירִין מֵעֵין הַפָּרָשָׁה (טוּר) וּכְשֶׁקּוֹרִין ב' פָּרָשִׁיּוֹת מַפְטִירִים בָּאַחֲרוֹנָה (מָרְדְּכַי פ' בְּנֵי הָעִיר), בִּלְבַד בְּאַחֲרֵי מוֹת וּקְדוֹשִׁים דְּמַפְטִירִין הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים שֶׁהִיא הַפְטָרַת אַחֲרֵי מוֹת (מִנְהָגִים). וְנוֹהֲגִין לְהַפְטִיר בַּחֲתֻנָּה שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ, וְאֵין דּוֹחִין מִפָּנֶיהָ שׁוּם הַפְטָרָה הַנִּזְכֶּרֶת כָּאן, וְלֹא שֶׁל ד' פָּרָשִׁיּוֹת וְלֹא שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אוֹ מָחָר חֹדֶשׁ אוֹ חֲנֻכָּה אוֹ שִׁירָה (מָרְדְּכַי פ' בְּנֵי הָעִיר וְהַטּוּר וּמִנְהָגִים), אֲבָל שְׁאָר הַפְטָרוֹת דּוֹחִין מִפָּנֶיהָ. וּכְבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן תכ"ה דְּאֵין מְדַלְּגִין מִנָּבִיא לְנָבִיא. וְגַם נִתְבָּאֵר שָׁם סָעִיף ב' אִם דּוֹחִין מִפְּנֵי שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אַחַת מֵאֵלּוּ הַפְטָרוֹת שֶׁנִּזְכָּרוֹת כָּאן.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:ד׳ - הטקסט מספריא
ובראשי חדשים הראשון קורא שלשה פסוקים מפרשת צו והשני חוזר וקורא פסוק ג' שקרא הראשון ושני פסוקים שאחריו כדי שישייר בפרשה שלשה פסוקים והשלישי קורא שלשה פסוקים ששייר השני עם וביום השבת והרביעי קורא ובראשי חדשיכם ואם חל ראש חדש להיות בשבת מוציאין שני ספרים בשחרית באחד קורין בו סדר אותה שבת ובשני קורא בו המשלים ובראשי חדשיכם והמפטיר קורא ענין ראש חדש ומפטירין והיה מדי חדש בחדשו וראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי ור"ח שחל להיות באחד בשבת מפטירין בשבת שלפניו ויאמר לו יהונתן מחר חדש.
תלמוד ירושלמי ראש השנה ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
משנה: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וגו׳. וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי לְמַעְלָן וּמְכַוְונִין לִיבָּן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִין. וְאִם לָאו הָיוּ נוֹפְלִין.
הלכה: רִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶֶּן לֵוִי אָמַר. עֲמָלֵק כּוֹשְׁפָן הָיָה. מֶה הָיָה עוֹשֶׂה. הָיָה מַעֲמִיד בְּנֵי אָדָם בְּיוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁלּוֹ. לוֹמַר. לֹא בִמְהֵרָה אָדָם נוֹפֵל בְּיוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁלּוֹ. מֶה עָשָׂה מֹשֶׁה. עִירְבֵּב אֶת הַמַּזָּלוֹת. הָדָא הוּא דִכְתִיב שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבוּלָה וגו׳. וּכְתִיב נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא. מֵרוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר. וְצָבָא תִּינָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפָשַׁע. כְפִשְׁעָהּ שֶׁלְתוֹרָה. וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה. אֵימָתַי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׁלִיכִין דִּבְרֵי תוֹרָה לָאָרֶץ הַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה הַזֹּאת גוֹזֶרֶת וּמַצְלַחַת. מַה טַעַם. וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה. וְאֵין אֱמֶת אֶלָּא תוֹרָה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּוֹר חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ. וְאֵין טוֹב אֶלָּא תוֹרָה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ.
מצוטט ב־2 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כז ‹ י'תמח לקו"ש חל"ט ע' 8
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.