264

שהדברים קשורים ליציאה מפרנס לפרנס, צריך היה משה לאומרם מאוחר יותר, לאחר פרשת וילך, ממש בסמוך למיתתו, ומדוע אמרם כאן?

לפי הפירוש הראשון ש"כינסם... ביום מותו להכניסם בברית", קשור הענין לאחר מעבר הירדן, ולכן אין הכרח באמירת הדברים בסמוך למיתתו ממש, כיוון שבין כך ובין כך אין הם יכולים להיאמר בסמוך לענינם. אבל לפי הפירוש השלישי, שהדברים קשורים ליציאה מפרנס לפרנס, צריכים הדברים להיאמר ממש בסמוך ליציאה.

ולכן, למרות שהפירוש השני הוא "מדרש אגדה", הרי הוא קרוב יותר לפשוטו של מקרא מאשר הפירוש השלישי, שלפיו "אתם נצבים" הוא ענין בפני עצמו, שאיננו קשור ל"ויקרא משה אל כל ישראל" אשר בסוף פרשת תבוא²⁸: לעומת זאת, לפי הפירוש השני, הרי "אתם נצבים" אינו רק המשך לדברי משה "אתם ראיתם...", אלא זוהי מטרת הכינוס "לפייסן", ועיקר הפיוס הוא "אתם נצבים", כדלעיל, ובכך קרוב יותר ודומה יותר פירוש זה לפירוש הראשון שהמטרה של "כינסם משה" מוסברת בפרשתנו "להכניסם בברית".

ח. מיינה של תורה בפירוש רש"י זה

מיינה של תורה, אשר בפירוש רש"י זה: פרשת נצבים נקראת תמיד לפני ראש־השנה²⁹, והדבר נרמז במילה "היום" הרומזת לראש השנה³⁰.

על כך מפרש רש"י "מלמד שכינסם משה לפני הקדוש־ברוך־הוא ביום מותו להכניסם בברית": אמנם, בסוף פרשת תבוא כבר כתובים דברי משה לישראל "אתם ראיתם... המסות הגדולות... ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם" – קיום התורה והמצוות. אך למרות זאת, מטרת ההתכנסות "ביום מותו" – יום הדין – היא "להכניסם בברית", שזהו ענין הנעלה מהבנה ומהשגה שכלית³¹. בראש־השנה מתהווה הקשר ה"עצמותי" של ישראל עם הקדוש־ברוך־הוא – כינסם לפני הקב"ה", התאחדות והתכללות עם הקדוש־ברוך־הוא בעצמו, אף מעל לתורה ומצוות³².

למרות זאת, כהקדמה לכך, נאמרו הדברים שיביאו ל"ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם", כי התקשרות זו, שבה ישראל והקדוש־