184

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה ב

נצבים

א. הקב"ה מברך חודש תשרי

אדמו"ר הזקן אמר, ששמע מרבו המגיד ממזריטש בשמו של הבעל־שם־טוב2 את הטעם לכך שאין אומרים את ברכת חודש תשרי בשבת שלפני חודש זה, כפי שאומרים בשבת שלפני כל שאר החדשים1, ואלה דבריו:

"החודש השביעי שהוא החודש הראשון לחדשי השנה, הקב"ה בעצמו מברכו בשבת מברכים, שהוא השבת האחרון דחודש אלול, ובכוח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה".

וממשיך הבעל־שם־טוב בדבריו מהי ברכתו של הקב"ה ב"שבת מברכים"

ב של חודש תשרי":

"כתיב אתם נצבים היום, דהיום קאי על ראש השנה3 שהוא יום הדין, וכמו שכתוב4 "ויהי היום..." ותרגם "והוה

ב יום דינא רבא", "ואתם נצבים" – קיימים ועומדים5, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה, שהוא השבת האחרון דחודש אלול קורין אז פרשת אתם נצבים6, דזהו ברכתו של הקדוש־ברוך־הוא, בשבת מברכים חודש השביעי שהוא המושבע והמשביע7 ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה".

ב. הברכה "נמשכת" ע"י ישראל

מכך מובן, שגם חודש תשרי, שאמנם, "הקדוש־ברוך־הוא בעצמו מברכו", אך גם ברכה זו "נמשכת" על ידי ישראל8, באמצעות קריאתם בתורה

"שבת מברכים חודש השביעי" את פרשת אתם נצבים.

אך ההבדל הוא, שבחדשים האחרים באה הברכה בעצמה מישראל, שהם אומרים ומברכים "יחדשהו הקדוש־ברוך־הוא... לחיים ולשלום, לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה...", ואילו בחודש תשרי, הברכה עצמה היא ברכתו של הקדוש־ברוך־הוא, אך כדי

הערות

  1. 2. קובץ מכתבים לתהילים אהל יוסף יצחק – ע' 193 (אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ג ע' תל). "היום יום" כה אלול.
  2. 1. להעיר לכללות המדובר לקמן – ששתי פעמים מברכים את החודש: בשבת שלפניו – בתורת מנהג* ובכללות, במוסף ר"ח – בברכה בשם ובפרטות.
  3. 3. ראה פענח רזא ס"פ נצבים. לקו"ת ר"פ נצבים.
  4. 4. איוב ב, א.
  5. 5. ראה תנחומא ר"פ נצבים.
  6. 6. תוספות מגילה לא, סע"ב. שו"ע או"ח סתכ"ח, ס"ד. לקו"ת שם.
  7. 7. ראה ויק"ר פכ"ט, ח. הערות לתניא ע' נח.
  8. 8. ועפ"ז יש לבאר ג"כ מה שתקנות כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לשבת מברכים – אמירת תהלים והתועדות הם גם בשבת שלפני ר"ה. "
  9. . וצ"ע מתי נזכר לראשונה מנהג זה ואם נתקבל בכ"מ.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. סא - שנת תש"ל - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל לקו"ש ח"ט ע' 184

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.