9
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
דברים
א. שני הפירושים לתוכנם של דברי משה לישראל, וההבדל ביניהם
על הפסוק1 "ויהי בארבעים שנה... דבר משה אל בני ישראל..." יש שני פירושים של שני פשטנים לגבי דבריו של משה לישראל:
(א) רש"י מביא מספרי2, שהיו אלו דברי תוכחה ("שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה").
(ב) ספורנו אומר: "החזיר להם כל התורה כולה עד הנה בכלל"3.
שני הפירושים אינם סותרים זה את זה, כי "הא והא איתנהו ביה" (=גם זה וגם זה נמצאים בו")4: בספר דברים ישנם דברי תוכחה, וגם חזרה על "כל התורה כולה"5, כמודגש בשמו – משנה תורה. ההבדל בין שני המפרשים הוא: על מה הדגש, מהו העיקר.
אך יש להבין: "דבר משה..." מוסב
ב על ספר דברים כולו, ויש, אם כך, לומר, ששני הדברים – (א) דברי תוכחה (ב) משנה תורה – כוללים זה את זה, או שיש להם תוכן משותף.
ב. דברי הגמרא על ההבדל בין "דברים" לחומשים האחרים
על ההבדל שבין ארבעת הספרים הראשונים לבין ספר דברים נאמר בגמרא6, שארבעת הראשונים הם "מפי הגבורה" ואת משנה תורה אמר משה "מפי עצמו".
ב"מפי עצמו" אין הכוונה, חס וחלילה, שמשה אמר ב"משנה תורה" דברים עצמיים משלו7, אלא כפי
הערות
- 1. פרשתנו א, ג.
- 2. עה"פ. וכן עה"פ א, א.
- 3. ראה חגיגה (ו, ריש ע"ב. וש"נ): ונשתלשו בערבות מואב. וראה פרש"י שם ד"ה ונשתלשו. פרש"י עה"ת ר"פ בהר. ולהעיר מפרש"י פרשתנו א, ה.
- 4. ראה הקדמת הרמב"ן לספר דברים. צרור המור ריש פרשתנו. ועוד.
- 5. ראה טעהמ"צ להאריז"ל פ' האזינו: ספר דברים הוא משנה תורה וחוזר וכולל כל מה שבחומשים ראשונים כו'. ולהעיר מפרש"י זבחים (קטו, סע"ב): ונשתלשו בערבות מואב, משנה תורה כו'.
- 6. מגילה לא, ב. – בגמרא איתא "קללות שבמשנה תורה" (ועיי"ש בפרש"י ד"ה משה. פרש"י תבא כח, כג), וכ"ה בזהר דלקמן הערה 13. אבל בזח"ג רסא, א: האי דאקרי משנה תורה משה מפי עצמו אמרן. וראה ש"ך עה"ת, אוה"ח ריש פרשתנו. ועוד. וראה בארוכה אוה"ת ריש פרשתנו.
- 7. שהרי "האומר שאין התורה מעם ה' .. אפילו תיבה אחת, אם אמר משה אמרו מפי עצמו ה"ז כופר בתורה" – רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ח. פיה"מ להרמב"ם סנהדרין פ' חלק יסוד השמיני. ואבוהן דכולהי – רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ו*.
- . בפסקי דינים להצ"צ חידושים על הרמב"ם שם (ע' 686): ואף שכ' התוס' וברוה"ק, מ"מ עכ"פ אי"ז דומה למפי הגבורה .. עכצ"ל דזהו רק בקללות שבמשנה תורה אבל כל ספר משנה תורה משה מפי הגבורה אמרו. אבל לכאורה אין כוונתו לפרש כן במקום שלא
משנה תורה, הלכות תשובה ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
שלשה הן הנקראים אפיקורסין:* האומר שאין שם נבואה כלל ואין שם מדע שמגיע מהבורא ללב בני האדם, * והמכחיש נבואתו של משה רבינו, * והאומר שאין הבורא יודע מעשה בני האדם.כל אחד משלשה אלו הן אפיקורוסים.שלושה הן הכופרים בתורה:* האומר שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת, אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה, * וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה, והמכחיש מגידיה, כגון צדוק ובייתוס, * והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת, וכבר בטלה תורה זו אע"פ שהיא היתה מעם ה', כגון ההגרים.כל אחד משלשה אלו כופר בתורה.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:ו׳ - הטקסט מספריא
שמונה פסוקים שבסוף התורה מותר לקרות אותם בבית הכנסת בפחות מעשרה אף על פי שהכל תורה היא ומשה מפי הגבורה אמרם הואיל ומשמען שהם אחר מיתת משה הרי נשתנו ולפיכך מותר ליחיד לקרות אותן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.