261

וביום פטירתו נתעלה משה מעל לדרגתו, על־ידי כך שנוספה לו גם מעלתו של אהרן – "ויעל..." – העלאה ממטה למעלה³⁸.

[ענין זה מתקשר גם עם זכותו של משה להגיע אל שער הנו"ן:

במשך ימי חייו, כאשר עבודתו הרוחנית של משה היתה מוגבלת בהתאם למדתו ודרגתו, האירו בו כל מ"ט שערי הבינה בלבד, והמספר מ"ט מצביע על מגבלותיו של העולם שבע פעמים שבע – שבעת ימי הבנין³⁹.

אבל כאשר התחדש בו הענין של "ויעל...", התעלות ויציאה ממגבלותיו – שעבודתו אינה מוגבלת אפילו במדותיו הקדושות – מדת האמת, ואינה רק בכיוון של "המשכה ממעלה למטה", אלא היה בו גם כיוון⁴⁰ של "העלאה ממטה למעלה", כך מתקשרת לכאן אפשרותו להגיע אל שער הנו"ן, שמעל להגבלה].

ולפי זה ניתן להבין גם לגבי אהבת ישראל והבאת שלום:

כיוון שביום פטירתו היתה אצל משה עבודה רוחנית של "ויעל...", בדרגת אהרן, לכן הוא חש אז במעלה המיוחדת של הבאת שלום אצל אהרן, אשר הגיע אל כל יהודי, כדלעיל. ז גדולתה של מדת אהבת

ישראל אצל משה רבינו

ויש לומר שמכל האמור לעיל נלמד פרט נוסף לגבי גודל אהבת ישראל של משה רבינו:

בפסוקים המדברים אודות הסתלקותו הוא אומר מפי עצמו וברוח הקדש⁴¹ ומדגיש את מעלתו של אהרן, כדי שישראל ילמדו מכך עד כמה מקיפה ועמוקה צריכה להיות אהבת ישראל,

שבלי הבט על אהבת ישראל הרבה והמיוחדת שלו, אשר בודאי הוא התעלה, בבחינת מעלין בקדש, במשך ימי חייו מדרגה לדרגה באהבת ישראל, בדיוק כשם שהתעלה בכל עניני הקדושה –

בכל זאת אין די בכך, וצריך לנהוג כאהרן – "רודף שלום ונותן שלום בין איש לרעהו ובין אשה לבעלה".