ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה א

281

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ולכן מוסיף רש"י "שנדבר למשה": כאן מדובר אודות מצוות שהדיבור שלהם היה רק למשה ולא לבני ישראל, כי המצוות שאמר משה במשנה תורה לבני ישראל היו "מפי עצמו"²⁸ – וכמו שנאמר "אשר דבר משה אל כל בני ישראל" בערבות מואב²⁹.

ח. "כך פירושה" – בפשוטו של מקרא

על פי הנ"ל, שבפירושו (שהוא לפי פשוטו של מקרא) המתאים הן לדעת ר' עקיבא והן לדעת ר' ישמעאל, מפרש רש"י את התורת כהנים גם לדעת ר' ישמעאל ("כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד"), מובנת יותר הוספתו "כך שנוי' בתורת כהנים ונראה לי שכך פירושה":

הגמרא³⁰ אומרת כלל, "סתם ספרא [=תורת כהנים הוא דברי] רבי יהודה .. וכולהו אליבא [=וכולו לפי שיטת] דרבי עקיבא" – ואם כן כיצד ניתן ללמוד את התורת כהנים כדעת ר' ישמעאל³¹? לכן חייב רש"י להבהיר: "כך שנוי' בתורת כהנים ונראה לי שכך פירושה": אמנם הדבר נאמר בתורת כהנים, אך בכל זאת אפשר ללמוד כאן – לפי פשוטו של מקרא – באופן המתאים גם לשיטת ר' ישמעאל³² (וכנ"ל סעיף ה').

ט. דעת רש"י בחומש כרבי ישמעאל

ואולי יש לומר כי רש"י מפרש בחומש רק כדעת ר' ישמעאל ש"פרטים באוהל מועד" – ולכן שינוי לשונו "מסיני" במקום "בהר סיני", כדי לשלול שהפרטים נאמרו "בהר סיני" – משום ששיטה זו מתאימה יותר לדרך הפשט, דרכו של רש"י בפירושו לתורה³³:

א) לפי הלימוד בדרך הפשט מסתבר, שפרטי המצוות נאמרו לבני ישראל במקום בו נכתבו בפירוש בתורה^*;

הערות

28. מגילה לא, ב.
29. ר"פ דברים. פרש"י שם.
30. סנהדרין פו, א. וש"נ.
31. ולהעיר, דר"ש – שגם עליו איתא "כולהו אליבא דר"ע" – ס"ל בסוטה שם כר"ע דכללות ופרטות נאמרו בסיני.
32. ולהעיר מפי' הראב"ד לתו"כ: "ודלא כההוא תנא דאמר כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו כו'" – שמפרש התו"כ שלא אליבא דר"ע (אבל מטעם אחר, עיי"ש).
33. ראה גם לקו"ש חי"ג שבהערה 2, שרש"י ס"ל בפשש"מ כר"י דכללים נאמרו בסיני ופרטים באהל מועד. וגם פ' מקושש עצים ומגדף וכו' יוכיחו. וראה רש"י שה"ש ב, ד.
*. ומש"נ "אלה דברי הברית גו' בארץ מואב" (תבוא כח, כט) – ע"פ פשט קאי על מה שלפניו, וכאמרו "אלה", ולא שנכפלו עוה"פ מצות התורה*. ולכן הוכרח רש"י לבאר שם דכוונתו – "שיקבלו עליהם את התורה באלה כו'", ומש"נ לאח"ז "מלבד הברית גו' בחורב" – אין הכוונה (כבמושכל ראשון) עשה"ד וציווי ופירוש המצות (דא"כ מהו "מלבד" – ולא הי' כ"ז במואב) כ"א "קללת שבתו"כ שנאמרו בסיני" (פרש"י. ומשנה מל' הכתוב "בחורב" וק"ל).
. ומש"נ בר"פ דברים (א, ה) "הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר" (וראה פרש"י חגיגה שם (רע"ב) ד"ה ונשתלשו) – ע"ד הפשט קאי (רק) על המצות שנאמרו במשנה תורה. ובפרש"י בש"ס זבחים שם ד"ה נשתלשו: משנה תורה שחזר משה ואמרה להם על הסדר כו', אבל בפרש"י עה"ת דברים שם: בשבעים לשון פירשה להם. ואכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.