9

שיחה א

–

א. הקשר בין הפטרת "חזון" לפרשת דברים

כבר דובר פעמים רבות¹, כי למרות הנאמר ב'טור'² אשר מפרשת בראשית עד שבעה עשר בתמוז "מפטירין מענין הפרשיות דומה בדומה, ומשם ואילך לפי הזמן ולפי המאורע" –

בכל זאת, מכיוון שכל עניני התורה מדוייקים הם ביותר, מובן, כי גם ההפטרות שנקבעו לשבתות מי"ז תמוז ואילך "לפי הזמן..." [הפטרת "דברי ירמיה" בפרשת פינחס (או מטות)..., "חזון" בפרשת דברים³] – יש לתוכנן קשר גם לפרשיות הנקראות בשבתות אלו ("מענין הפרשיות..."), למרות שבעיקר הם "לפי הזמן ולפי המאורע"⁴.

הדבר מודגש ביותר בשבת חזון. מכיוון ששם השבת נקרא (במנהג ישראל, ש"תורה היא") על שם ההפטרה – שבת חזון, מובן איפוא, כי זהו תוכנה של השבת (כולה).

–

ב. סיום הפרשה וההפטרה – בענין הגאולה

בין הענינים שבהם ההפטרה "חזון ישעיהו"⁵ היא "בדומה" לפרשת דברים:

הנבואה בהפטרה "חזון ישעיהו", כוללת דברי מוסר לבני ישראל, ואף על פי כן, סיום וחותם ההפטרה⁶ הוא בענין הגאולה – "ואשיבה שופטיך... ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה";

כך גם מוצאים בפרשת דברים: הגם שהפרשה מכילה "דברי תוכחות"⁷, אך בסיומה וחותמה⁸ מדובר אודות כניסת בני ישראל לארץ ישראל – "לא תיראום כי ה' אלקיכם הוא הנלחם לכם".

ומכיוון ש"הכל הולך אחר החיתום"⁹, מובן, שלמרות שתוכן ההפטרה הוא "פורענותא"¹⁰ – ומבין ה"שלוש דפורענותא" (=שלושת ההפטרות