שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ענינו של יום שבו נתנה התורה"), יפטירו בחבקוק "שמדבר במתן תו
20 ב, כ ואילך. — ראה מגילה לא, א דעת הת"ק "בעצרת שבעה שבועות ומפטירין בחבקוק" . והאידנא — ה"ז הקריאה וההפטרה דיום ב' כפי שמסיק בגמ'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז ימים אחרונים של פסח ימים אחרונים של פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
החג דשביעי של פסח קשור עם הנס דקריעת ים סוף [שלכן קורין בשביעי של פסח שירת הים], שבנס זה מצינו ב' ענינים:
27 מגילה לא, א וברש"י שם ד"ה ויהי בשלח .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ג) למעלה מכל זה ישנה ענוה הגורמת שישפיל את עצמו ולירד ולהתעסק גם עם זה שברור אצלו שהוא הירוד והשפל ביותר, ולהעיר ממרז"ל במקום גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו, דענותנותו היא בזה שמשפיל עצמו ויורד להיות נקרא הגדול, "גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו", להוות עולמות ונבראים, שהוא השפלה וירידה עצומה כלפי הקב"ה, שיורד להוות עולמות (כדאיתא בזהר לאו אורחא דמלכא לאישתעי במילי דהדיוטא).
27 מגילה לא, א (ראה דק"ס שם. סה"מ ה'ש"ת ע' 40 בהערה). וראה תניא פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
את הקשר שבין ראש -השנה לבין המספר שלוש אנו מוצאים גם בהפטרה של היום הראשון של ראש -השנה הכוללת את תפילת חנה .
278 בהפטרה של היום הראשון של ראשהשנה : בתחילת ספר שמואל — מגילה לא, א ("ומפטירין בחנה" ). טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח הל' ר"ה סתקפ"ד ס"ב (ס"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט וזאת הברכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כאשר מונה הרמב"ם (וכן הרי"ף והרא"ש) את הפרשיות הנקראות במועדים, הוא מצטט, לגבי הקריאה של היום האחרון של סוכות, את דברי הגמרא:
4 מגילה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט וזאת הברכה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, יד, טו
כותב הרמב"ם (על פי המשנה והגמרא), שבכל יום טוב קוראים בתורה "בענין המועד", כי "משה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו".
2 מגילה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ר"ה-ו' תשרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בהפטרת היום הראשון של ראש השנה (תחילת ספר שמואל) מסופר על חנה , אשת אלקנה.
1 מגילה לא, א ("ומפטירין בחנה" ). טושו"ע (ואדה"ז) או"ח סתקפ"ד ס"ב (ס"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
3 ראה פרש"י ד"ה ויהי בשלח -- מגילה לא, א, דמה שבשש"פ קורין ויהי בשלח פרעה הוא ,לפי שביום ז' של פסח אמרו שירה כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
0 ויתירה מזה: אע"פ שנרות שלמה קדמו (בזמן) מ"מ נבואת זכרי' היתה על בית שני, שבו חנוכת החשמונאים, לכך קוראים אותה בשבת ראשונה (אשכול שבהערה 4. ובר"ן למגילה לא, א שנבואת זכרי' ,נבואות עתיד נינהו"). היינו, שנרות זכרי' קרובים יותר לחנוכה מנרות שלמה , ועד כדי כך, שזה דוחה הסברא שנרות שלמה קדמו בזמן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פ' זכור-פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
באופן כללי, המעלה בכך היא לא רק בעובדה שמחיית עמלק מוזכרת כמה פעמים בתורה , אלא בכך שהיא נמצאת בכל חלקי התורה , ובלשון הירושלמי – שהיא "כתובה בתורה ובנביאים ובכתובים" (וכפי שמצינו בכמה עניינים אודותם מודגש בגמרא "דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים" ).
16 מגילה לא, א. ע"ז יט, ב. וראה גם ב"ק צב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בשיחה זו מסופר אודות אשה בישראל ופעולותי', וע"י סיפור זה תירץ אדמו"ר הצמח-צדק בשם רבינו הזקן את השאלה על כך שההפטורה של שבת שירה היא "ותשר דבורה" דוקא, שירת אשה, ולא שירת דוד , כמו ההפטורה של שביעי של פסח :
248 מגילה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומ"מ כתיב לך הוי' הגדולה, היינו, שגם בחי' גדולה (בחי' החסד שלמעלה מהשתלשלות) טפלה ובטלה לך, דכיון שזהו אור וגילוי בלבד, הרי זה טפל ובטל לגבי א"ס, ועל זה אמרו רז"ל במקום שאתה מוצא גדולתו (בחי' גדולה שלמעלה מהשתלשלות) אתה מוצא ענותנותו, שזוהי ענוה והשפלה לגבי' ית' שמשפיל את עצמו בבחי' גדולה.
15 ע"פ מגילה לא, א. יל"ש תהלים רמז תשצד. וראה סה"מ ה'ש"ת ע' 40. וש"נ.
*) מאמר זה לא נמצא לע"ע . וראה גם המשך יונתי תר"ם ס"ע סו ואילך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו"ע שהעמודים נצבים בארץ דוקא, דכשצריך לבנות הבית חומהגדול והו"ע גדולת ה', דבמקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו, הנה בכל סדר ההשתלשלות אף שיש בחי' אמ"ר בכל המדריגות, אבל בכדי שיהי' גילוי הגבוה גבוה ביותר שהוא העצמות הנה התגלותו הוא בהתחתון תחתון ביותר שהוא עולם העשי', ובעשי' גופא לא בעשי' הרוחנית כ"א בעשי' הגשמית.
40 ראה מגילה לא, א. סה"מ ה'ש"ת ע' 40 בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואף שהטעם בנגלה הוא לפי שנצחון חזקי' ומפלת סנחריב היו בפסח (כפי שמביא גם רבנו הזקן בשולחנו) – אין זה טעם מספיק, שהרי מפלת סנחריב היתה בליל ראשון של פסח (כמ"ש "השיר יהי' לכם כליל התקדש חג"), ולא באחרון של פסח , ולא שייך לומר שמפטירין הפטרה זו באחש"פ רק בשביל מאורע שנעשה ביום ראשון של פסח (ואף שקביעותם באותו יום מימי השבוע, הרי יש שבוע שלם ביניהם).
3 ראה פרש"י ד"ה עוד היום – מגילה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והענין בזה, שהמשכת החיות בעולמות (וכללות ענין התהוות העולמות), שזהו"ע זן את העולם כו', הוא ירידה והשפלה אצלו ית', ועל זה אמרו רז"ל במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו , והיינו, שכל ענין השבחים (שמשבחים אותו שהוא גדול כו') הוא ירידה ושפלות אצלו ית', שהרי אין זה דומה לענין השבחים למטה, שכאשר משבחים את האדם יעלוהו השבחים להיות בחשיבות, שזהו לפי שנפש האדם היא מוגבלת וכחותי' משלימים אותה ובלעדם תחסר ממש, משא"כ למעלה, אין השבחים פועלים שום שלימות, ואדרבה, שם אתה מוצא ענוותנותו , שזהו"ע של ירידה והשפלה אצלו ית', וזהו"ע יושב וזן כו', שהשפעת החיות בעולמות (וכללות ענין התהוות העולמות) הוא כמשל האדם היושב שראשו נשפל למטה, ודוגמתו למעלה הו"ע ירידת והשפלת בחי' המוחין לבחי' נה"י שעל ידם נמשך השפע האלקי בכל הנבראים, שהמשכת המוחין לבחי' נה"י היא ירידה והשפלה אפילו לגבי בחי' המוחין המלובשים במדות, ועאכו"כ לגבי בחי' המוחין כפי שהם מצד עצמם.
428 מגילה לא, א. וראה הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ ה'ש"ת ע' 40.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הענין בפרטיות יותר, דהנה, אמרו חז"ל במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו , היינו, שהתפשטות הגדולה בריבוי הנבראים כו' הו"ע של ענוה ושפלות אצלו ית', כיון שאין ערוך התפשטות הגדולה לגבי הגדולה העצמית.
22 מגילה לא, א – ע"פ הגירסא ביל"ש תהלים רמז תשצד. וראה הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ ה'ש"ת ע' 40. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"וה' פקד את שרה גו'" , ובהתאם לכך מפטירין בחנה 37, שזהו כל סיפור המעשה עד שנפקדה חנה (כולל גם התפלה שפעלה זאת ).
153 מגילה לא, א ובפרש"י ור"ן שם. שו"ע אדה"ז או"ח סתקפ"ד ס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
איך שייך לומר על הקב"ה ענין של גדולה – בה בשעה ש"במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו" , היינו, שהגדולה עצמה היא ענוה אצלו ית' , להיותו באין ערוך לגמרי מכל הענינים, באין ערוך גם לגבי "אלף אלפים ישמשוני' וגו'" ,
1568 ראה מגילה לא, א. וראה גם הנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא פ"ד (ע' נ). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
א) כסא מורה על ענין הישיבה – כמבואר בחסידות שהיושב על הכסא נשפל ראשו למטה בערך מצבו בעת העמידה, ודוגמתו בנוגע להקב"ה, שבערך גדולתו, הנה היותו מולך ושולט ומנהיג את כל הבריאה הו"ע של השפלה אצלו, בדוגמת הישיבה על הכסא – כמ"ש " וישב ה' מלך לעולם", כמארז"ל "במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענוותנותו" , היינו, שמ"ש "גדול ה'", ע"ש בריאת העולמות , הנה גדולה זו נחשבת אצלו לענוה, כיון שבערך גדולת הקב"ה הרי כל העולמות כלא חשיבי ממש.
733 מגילה לא, א. הובא בתניא פ"ד. וראה ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' נ). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הקב"ה, אלא אדרבה, "במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו" , שזוהי ירידה גדולה עבורו להיות "אמר והי' העולם", וכדאיתא בזהר שעשרה המאמרות שבהם נברא העולם נקראים "מילי דהדיוטא" בערכו של הקב"ה, כיון שלא זהו עיקר האלקות.
904 ראה מגילה לא, א. וראה גם הנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא פ"ד (ע' נ). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה" , ובהמשך ההפטרה מדובר אודות פרטי עניני הגאולה שתהי' בביאת משיח צדקנו (שרק לאחרי ביאתו יהי' הענין דקיבוץ גלויות, כפס"ד הברור והידוע בדברי הרמב"ם ).
1861 ראה פרש"י ד"ה עוד היום – מגילה לא, א. שו"ע אדה"ז או"ח סת"צ סי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כדברי הגמרא "במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו" , והיינו, שהענין ד"מה רבו מעשיך" ו"מה גדלו מעשיך" הוא ירידה לגבי הקב"ה, ואעפ"כ אומרים ליהודי לצאת בהתפעלות ולהתחיל לשיר ולרקוד ועד להתעלף ולהתבטל ממציאותו בשמו"ע, "כעבדא קמי מרי'"!...
1638 ראה מגילה לא, א. סה"מ ה'ש"ת ע' 40 בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו"ע שהעמודים נצבים בארץ דוקא, דכשצריך לבנות הבית חומה גדול והו"ע גדולת ה', דבמקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו, הנה בכל סדר ההשתלשלות אף שיש בחי' אמ"ר בכל המדריגות, אבל בכדי שיהי' גילויהגבוה גבוה ביותר שהוא העצמות הנה התגלותו הוא בהתחתון תחתון ביותר שהוא עולם העשי', ובעשי' גופא לא בעשי' הרוחנית כ"א בעשי' הגשמית.
40 ראה מגילה לא, א. סה"מ ה'ש"ת ע' 40 בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות מה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והמשל גופא היא גדולה מהנמשל ע"ד כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענוותנותו , עד"מ שהוא רק שכל גדול יכול לצמצם שכלו הגדול עד שהתינוק יכול להבין, משא"כ אדם בינוני והפעולה של המשל שיכול לדבר אפילו לימוד גדול בפני כל אדם בפרהסיא כי האחרים אינם מבינים וזהו חשמ"ל לזה הוא חשות ולזה הוא ממלל נמצא הוא מלבוש להגן מהחיצונים.
140 מגילה לא, א ע"פ הגירסא בילקוט שמעוני תהלים רמז תשצד. וראה הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בספר המאמרים תש"ח ע' 228.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין ענין ק"ש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
י' ספי' בכלל ומכ"ש בפרט וכמאמר אנת חד ולא בחושבן פי' ולא בחושבן י"ס כח"ב כו' אלא דאנת אפיקת עשר תקונין וקרית לון י' ספירן כו' רק לאחזאה בהון איך אתנהיג עלמא כו' דהיינו רק כדי שיהא מהן מתנהג סוף מעשה והוא עולם הבריא' כו' אבל קמי' עצמותו לא יש מכל אינון מדות כלל אלא הוא חכים ולא בחכמ' ידיעא כו' וא"כ מה שנאצל מאתו אור החכמה עד שנק' חכים הוא בא למטה בדרך ירידה וצמצום גדול כמו ע"ד הירידה והצמצום מאצי' לבריא' כנ"ל והיינו שאמרו ז"ל במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו כו' משום דענוה גדולה היא מה שיורד אור א"ס מעצמותו ומתלבש בחכמ"ה להיו' נק' חכי"ם וכן עד"ז בשאר הספירו' והמדו' כו' ולהיות כן צריך שימשיכו מאור א"ס שירד למטה ויתלבש בי"ס והיינו שיעוררו אותו שיצמצם א"ע בירידה זו ואם לא יעוררו אותו לזה הי' כל ההשתלשלו' די"ס בכלל חוזרין למקור חוצבם בהתכללו' והי' בביטול מציאותם לגמרי בעצמו' אור א"ס כמו שהי' הוא ושמו בלבד לפני ההשתלשלו' כידוע.
15 במקום גדולתו : ראה מגילה לא, א. סה"מ ה'ש"ת ע' 40 בהערה. לקוטי הגהות לתניא פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין בתוספת ביאור מאמר אנת הוא חד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הנה מה שאמר אנת הוא דאפיק' כו' בא לפרש בזה שלא יטעה הטועה לומר מאחר שיותר אין ערוך מאצילו' לגבי המאציל משאין ערוך לבריא' עם הבורא מטעם הנ"ל א"כ יש לחשוב ח"ו שהאצי' בבחי' נפרד מן המאציל ע"כ אמר אנת הוא דאפיקת י' תקונין כלומר אעפ"כ אינם מובדלי' ומופרדי' כלל וכלל, מעצמותך כי אנת הוא דאפיק' לון כו' ע"ד במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו כו' וגם כאן הגם שהיתה בחי' שפלו' וירידה להיו' נשפל מעצמו' ולהקרות בשם חכים או מבין וכיוצא כי מצד עצמותו לאו דאית לי' מכל אינון מדו' כלל וכלל מ"מ הרי הי"ס מיוחדי' במאציל אחר שירד ונתלבש בהן משום דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' וכמשל התלבשו' כחו' האדם בכלי גופו כמו כח הראי' בכלי העין וכח השכל במוחו וכח השמיעה באזן וכיוצא הגם שאיברים הללו עין ואזן נבדלי' בבחי' דבר נפרד חוץ מעצמו' הנפש וכחותי' מ"מ מתאחדי' עמה בתכלית וכמ"ש למעלה וגם בחי' הכחו' הרוחניים הללו כמו כח השכל וכח הראי' וכח השמיעה אע"פ שאינן מעצמו' הנפש ממש כנ"ל מ"מ הנפש מתלבשת בהן ועל ידן תפעול כל פעולתה כמו ע"י כח הראי' יביט למרחוק וע"י כח השכל ישכיל בכל דבר חכמה כו' וכיוצא בזה יובן למשכיל למעלה די"ס נק' י' תקונין של המאציל ופי' שעל ידם יפעול פעולותי' כמו ע"י אור ספי' החכמה ישפיע חכמה למטה וע"י בחי' כח הראי' יביט למטה בבחי' השגחה פרטי' וכמ"ש משמים הביט ה' ראה את כו' וכמו ענין ארדה נא ואראה הכצעקת"ה כו' כי עיני ה' משוטטו' בכל הארץ כידוע ומבואר במ"א וע"ד פרט ג"כ אמרו דע מה מלמעלה ממך עין רואה ואזן שומעת כו' וכמ"ש במ"א וד"ל ומאחר שע"י בחי' כח הראי' רואה ומשגיח בכל ההשתלשלו' וע"י בחי' כח השמיעה שומע וכמ"ש ויקשב ה' וישמע כו' א"כ הרי בחי' כחות הללו הם בחי' אלקו' ממש אלא שאינם רק כחו' מסתעפי' מעצמו' השלימו' דמאציל עצמו אבל מ"מ כחו' אלקים הם ובאמת פי' אלקו' אין זה שסוברי' העולם שהוא בחי' אלוה עצמו אלא הוא ענין כח אלקי מסתעף מו העצמות (ובל"א געטליך) והוא מפני שהוא רק כח מסתעף ונק' חכמה של המאציל או כח הראי' שלו וכיוצא בזה שהוא הבחי' שלו ומ"מ הוא בחי' אלקו' ממש[ednref_4_*] משום דאיהו
28 במקום גדולתו : ראה מגילה לא, א. סה"מ ה'ש"ת ע' 40 הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע. ובלקוטי הגהות לתניא פ"ד (ע' יב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: פתח ואמר אנת הוא חד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כמ"ש במ"א וכולן אף הדומם דאצי' מיוחדות עמו בתכלית היחוד וד"ל וזהו אנת הוא דאפיקת כו' דה"א מאחר שעצמות המאציל מרומם לבדו עד שאין ערוך אליו הם בחי' נפרדים ממנו ממש, לזאת קמל"ן אליהו ז"ל שבמקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו שאנת הוא דאפיקת כו' ומיוחד עמהם בתכלית היחוד דאיהו וגרמוהי חד כנ"ל וד"ל.
29 שבמקום גדולתו : ראה מגילה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו רני ושמחי בת ציון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאום ד' וגו', להבין ענין רינה ושמחה גם מה השייכות זאת לענין חנוכ"ה, והל"ל התחלת ההפטורה מפסוק ראיתי והנה מנורת זהב וגו', אך הנה כתיב עבדו את ד' בשמח"ה ובואו לפניו ברננה ונאמר בזוהר ע"ז רננה ברמשא ושמחה בצפרא, וגם זה צריך ביאור מהו רננה ומהו שמחה ומהו רמשא ומהו צפרא.
3 התחלת ההפטורה מפסוק : ראה מגילה לא, א. — בחנוכה מפטירין בנרות דזכרי', ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וידעת היום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כי הוי' הוא האלקי' בשמים ממעל וכו', דהנה אמרו ז"ל במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו ויש להבין מהו שאמר ש"ם אתה מוצא ש"ם דוקא הל"ל במקום גדולתו ענותנותו, אך הענין הוא דהגדולה והענוה הרי המה ב' הפכי' שהגדולה הוא בחי' ההתפשטו' במרחב גדול והענוה היא היפך ההתפשטו' (אלא) ואדרבה מלבד בחי' העדר ההתפשטו' אף גם הוא בצמצום וביטול עצמותו מכל וכל כו' ולהיות כן לא ישכנו ב' מדות הללו באדם כא' בשעה ורגע אחת שבשעה שהוא במדת הגדולה וההתפשטו' א"א להיו' אז בבחי' הצמצום כו' אבל מדת הקדב"ה אינו כמדת ב"ו וע"כ אמרו דגם במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו פי' שם דוקא באותה מדת הגדולה שם נמצאת מדת הענוה ואינם ב' הפכי' כלל וד"ל.
72 במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו : ראה תניא פ"ד. אגה"ק ס"ח. והוא ממגילה לא, א ע"פ גירסת דקדוקי סופרים שם. וראה בהנסמן בליקוט פירושים חיטריק לאגה"ק שם (ע' קצ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אך הנה במקום גדולתו ית' שם אתה מוצא ענוותנותו שירד וצמצם את אורו העצמי הנ"ל הנק' שמו הגדול להיות נמשך ונגלה בבחי' השתלשלות עו"ע להיות נק' חכים ומבין ורחמן כו', הגם שמצד עצמו' אא"ס הנ"ל לאו דאית בי' מכל אינון מדות כלל כי הוא אור פשוט בתכלית האחה"פ כידוע, וז"ש לך ה' הגדולה והגבורה כו' כידוע.
12 במקום גדולתו ית' שם אתה מוצא ענוותנותו : ראה מגילה לא, א. והערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ ה'ש"ת ע' 40. ליקוט פירושים ומ"מ לתניא פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תפח סדר תפלת שחרית של פסח ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ה משה תקן להם לישראל שיהיו קורין חמשה גברי בכל יום טוב מענינו של יום ורמז לזה שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל שתיקן להם שיהיו קורין כל אחד ואחד בזמנו ואנשי כנסת הגדולה תקנו להפטיר בנביא בכל יו"ט בענינו של יום וחכמי המשנה והגמרא ביררו ענין כל יום ויום בתורה ובנביאים וסדרו לנו לקרות ביום ראשון של פסח חמשה גברי בפרשת משכו וקחו לכם צאן וגומר ומפטיר בפסח גלגל ביהושע יש מתחילין מן בעת ההיא וגו' ויש מתחילין ויאמר יהושע אל העם התקדשו וכן נוהגין עכשיו (ואם יכול להוסיף ביום טוב על מנין הקרואים נתבאר בסי' רפ"ב):
מג משנה מגילה לא , א. רש"י שם ד"ה שנאמר . רמב"ם שם פי"ג ה"ח .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ב ביו"ט שני של פסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים דהיינו בפרשת אמור שור או כשב וגו' עד סוף פסוק וידבר משה וגו' והמפטיר קורא בתורה כמו ביום ראשון ומפטיר בנביא בפסח דיאשיהו מוישלח המלך עד לא קם כמוהו.
ח ברייתא מגילה לא, א ורש"י שם ד"ה ושאר. טור ושו"ע ס"א. וראה הטעם לקמן ס"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ח ביום שלישי שהוא ראשון של חולו של מועד קורין פרשת קדש לי כל בכור עד סוף הסדר וביום ב' של חולו של מועד קורין פרשת אם כסף תלוה את עמי עד בחלב אמו ביום ג' של חולו של מועד קורין פרשת פסל לך עד בחלב אמו ביום רביעי קורין פרשת במדבר סיני שבפרשת בהעלותך עד ולאזרח הארץ ושבת של חולו של מועד לעולם קורין פרשת פסל לך אפילו [הוא] יום א' של חולו של מועד ואפילו הוא חול המועד של סוכות לפי שבפרשה זו יש בה גם כן מענין שבת וגם מענין חולו של מועד שנאמר שם את חג המצות תשמור שבעת ימים וגו' ומכאן למדו חכמים לאסור בעשיית מלאכה בחולו של מועד כמו שיתבאר בסימן תק"ל אלא שבשבת מתחילין מן ראה אתה אומר אלי כדי שיוכלו לקרות שבעה קרואים ובשביעי של פסח קורין פרשת בשלח עד סוף השירה ונוהגין לקרות עד כי אני ה' רופאך וביום טוב אחרון קורין כל הבכור נמצא סימן סדר פרשיות של כל הח' ימים משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא .
מג אביי מגילה לא, א. טור ושו"ע ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יג וקורא בתורה והקרבתם וגו' כמו בחול המועד ומפטיר בנביא בשמואל וידבר דוד את דברי השירה הזאת וגו' שהיא גם כן שירה כמו שירת הים שקראו בתורה וגם מדבר בה ביציאת מצרים וישלח חיצים וגו' ויראו אפיקי ים וגו' ובשמיני מפטיר עוד היום בנוב לעמוד וגו' לפי שבליל פסח היתה מפלתו של סנחריב שנאמר השיר יהיה לכם כליל התקדש חג וגו':
צז ב כב, א-נא. מגילה לא, א. טור ושו"ע ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
טז בשבת שחל בחול המועד של פסח מפטירין העצמות היבשות ובשבת של חול המועד סוכות מפטירין במלחמת גוג ומגוג לפי שתחיית המתים עתידה להיות בניסן ומלחמת גוג ומגוג בתשרי.
קיג יחזקאל לז. מגילה לא, א. טור ושו"ע ס"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצד סדר תפלת חג השבועות ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ח, יא
ד ביום א' של שבועות אחר גמר ההלל (וכל דיני ההלל ביום זה נתבאר בסי' תפ"ח) מוציאין ב' ספרי תורה מטעם שנתבאר בסי' תפ"ח וקורין בספר תורה א' חמשה גברי בפרשת יתרו בחודש השלישי לצאת עד סוף הסדרה שהוא ענינו של יום שבו נתנה התורה והמפטיר קורא בספר תורה ב' בפרשת פנחס וביום הבכורים וגו' ומפטיר בנביא במרכבה דיחזקאל על שם שנגלה הקב"ה בסיני ברבוא רבבות אלפי שנאן ונוהגין לסיים בפסוק ותשאני רוח אף שאינו כתוב כלל אצל המרכבה :
לה שמות יט, א. כדעת אחרים בברייתא מגילה לא, א. טור ושו"ע ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצד סדר תפלת חג השבועות יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, טו
יב ביום טוב שני קורין חמשה גברי בפרשת כל הבכור והמפטיר קורא בתורה וביום הבכורים כמו בראשון ומפטיר בנביא תפלה לחבקוק עד למנצח בנגינותי ויש מקומות שמתחילין מן וה' בהיכל קדשו:
סד דברים טו, יט. מגילה לא, א. טור ושו"ע ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תקפד סדר קריאת התורה בראש השנה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ז מוציאין שני ספרי תורה בראשון קורין חמשה מן וה' פקד את שרה עד פרשת העקידה לפי שבראש השנה נפקדה שרה ואם הוא שבת קורין בו שבעה ומפטיר קורא בספר תורה שני בפרשת פנחס ובחודש השביעי ומפטיר בתחלת ספר שמואל עד וירם קרן משיחו לפי שגם חנה נפקדה בראש השנה :
כז מגילה לא, א. טור ושו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תקפד סדר קריאת התורה בראש השנה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ז מוציאין שני ספרי תורה בראשון קורין חמשה מן וה' פקד את שרה עד פרשת העקידה לפי שבראש השנה נפקדה שרה ואם הוא שבת קורין בו שבעה ומפטיר קורא בספר תורה שני בפרשת פנחס ובחודש השביעי ומפטיר בתחלת ספר שמואל עד וירם קרן משיחו לפי שגם חנה נפקדה בראש השנה :
לב מגילה לא, א. טור ושו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תרא סדר יום שני של ראש השנה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וקורין מוהאלהים נסה את אברהם עד סוף הסדר כדי להזכיר עקידת יצחק ומפטיר קורא בתורה כמו אתמול ומפטיר בירמיה כה אמר וגו' עד הבן יקיר וגו' מפני שחובת היום להזכיר זכרונות ובאותו ענין נאמר זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי וגו':
ב בראשית כב, א. גמרא מגילה לא, א. טור ושו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כי אף שלגדולתו אין חקר , עד דכולא קמיה כלא חשיבי , הרי במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כמים שיורדין כו'.
3350 במקום : מגילה לא, א. – "גדולתו". עיין לעיל [במ"מ, הגהות והערות לסש"ב] ח"א פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפח סדר תפלת שחרית של פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ה משה תקן להם לישראל שיהיו קורין חמשה גברי בכל יום טוב , מענינו של יום , ורמז לזה שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל , שתיקן להם שיהיו קורין כל אחד ואחד בזמנו .
108 משנה מגילה לא , א (שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל , מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו ), וברייתא שם (וקורא מענינו של פסח), ורש"י שם ד"ה שנאמר (ללמוד מכאן שמצוה לקרות ביום המועד מעניני המועדות). רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ח (ומשה תיקן להם לישראל שיהו קוראין בכל מועד ענינו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפח סדר תפלת שחרית של פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וסדרו לנו לקרות ביום ראשון של פסח חמשה גברי בפרשת משכו וקחו לכם צאן וגומר .
117 בא יב, כא-נא. מגילה לא, א (אמר אביי והאידנא נהוג עלמא למיקרי משך ), ורש"י (משכו וקחו לכם צאן). טור ושו"ע ס"ג (חמשה גברי בפרשת בא, מן משכו עד מארץ מצרים על צבאותם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ב ביום טוב שני של פסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים , דהיינו בפרשת אמור שור או כשב וגו', עד סוף פסוק וידבר משה וגו' .
403 אמור כב, כו – כג, מד. ברייתא מגילה לא, א (בפסח קורין בפרשת מועדות ... אמר אביי והאידנא נהוג עלמא למיקרי ... תורא), ורש"י (ויום טוב שני קורין ... שור או כשב). טור ושו"ע ס"א (ביום שני קורין בפרשת אמור, שור או כשב עד סוף הענין).
והטעמים לזה נתבארו לקמן ס"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ח ביום שלישי שהוא ראשון של חולו של מועד קורין פרשת קדש לי כל בכור עד סוף הסדר .
428 בא יג, א-טז. מגילה לא, א (אמר אביי והאידנא נהוג עלמא למיקרי משך [ביום ראשון, כדלעיל סי' תפח ס"ה], תורא [ביום שני, כדלעיל ס"ב], קדש , בכספא , פסל , במדברא , שלח , בוכרא ), כדלקמן בהמשך הסעיף. טור ושו"ע ס"ה (סימן הפרשיות של שמונת ימי הפסח, משך , תורא , קדש , בכספא , פסל , במדברא , שלח , בוכרא ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומפטיר בנביא בשמואל וידבר דוד את דברי השירה הזאת וגו', שהיא גם כן שירה, כמו שירת הים שקראו בתורה, וגם מדבר בה ביציאת מצרים וישלח חיצים וגו' ויראו אפיקי ים וגו' .
473 שמואל ב כב, א-נא. מגילה לא, א (יום טוב האחרון של פסח ... ומפטירין וידבר דוד ). טור ושו"ע ס"ח (מפטירין ביום שביעי וידבר דוד ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
טז בשבת שחל בחול המועד של פסח מפטירין העצמות היבשות , ובשבת של חול המועד סוכות מפטירין במלחמת גוג ומגוג .
487 יחזקאל לז-לח. מגילה לא, א (שבת שחל להיות בחולו של מועד ... אפטורי בפסח העצמות היבשות , ובסוכות ביום בא גוג ). טור ושו"ע ס"ט (שבת שחל בחול המועד ... מפטירים היתה עלי), וסי' תרסג ס"ב-ג (שבת של חולו של מועד ... מפטיר ביחזקאל והיה אם בא גוג ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ד ביום א' של שבועות אחר גמר ההלל (וכל דיני ההלל ביום זה נתבאר בסי' תפ"ח ), מוציאין ב' ספרי תורה מטעם שנתבאר בסי' תפ"ח , וקורין בספר תורה א' חמשה גברי בפרשת יתרו בחודש השלישי לצאת עד סוף הסדרה, שהוא ענינו של יום שבו נתנה התורה .
654 יתרו יט, א. כדעת אחרים בברייתא מגילה לא, א (בעצרת שבעה שבועות ... אחרים אומרים בחדש השלישי ). טור ושו"ע ס"א (מבחודש השלישי עד סוף הסדר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקפד סדר קריאת התורה בראש השנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בראשון קורין חמשה, מן וה' פקד את שרה עד פרשת העקידה, לפי שבראש השנה נפקדה שרה .
113 מגילה לא, א (בראש השנה ... וה' פקד את שרה , ומפטירין בחנה ), ופרש"י (לפי שפקידתה היתה בראש השנה ). ר"ן שם י, ב (בראש השנה , ביום א' וה' פקד את שרה , ומפטירין בחנה , לפי ששתיהן נפקדו בראש השנה כדאיתא פ"ק דר"ה), והוא בר"ה י, ב – יא, א (בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה ). טור ושו"ע ס"ב (ומוציאין ב' ספרי תורה, באחד קורין ה', מוה' פקד את שרה עד ויהי אחר הדברים האלה). מ"א סק"ה (שבראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקפד סדר קריאת התורה בראש השנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומפטיר קורא בספר תורה שני בפרשת פנחס ובחודש השביעי , ומפטיר בתחלת ספר שמואל עד וירם קרן משיחו, לפי שגם חנה נפקדה בראש השנה :
116 מגילה לא, א (ומפטירין בחנה ), ופרש"י (לפי שפקידתה היתה בראש השנה ). טור ושו"ע שם (ומפטיר ויהי איש אחד מן הרמתים, עד וירם קרן משיחו). וכדלעיל (הערה 19 ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תרא סדר יום שני של ראש השנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וקורין מוהאלהים נסה את אברהם עד סוף הסדר, כדי להזכיר עקידת יצחק, ומפטיר קורא בתורה כמו אתמול, ומפטיר בירמיה כה אמר וגו' עד הבן יקיר וגו', מפני שחובת היום להזכיר זכרונות, ובאותו ענין נאמר זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי וגו':
750 גמרא מגילה לא, א (האידנא דאיכא תרי יומי ... למחר והאלהים נסה את אברהם , ומפטירין הבן יקיר ), ופרש"י (משום זכור אזכרנו רחם ארחמנו). טור ושו"ע שם (וקורין מוהאלהים נסה את אברהם עד סוף הסדר, כדי להזכיר עקידת יצחק, ומפטיר קורא בתורה כמו אתמול, ומפטיר בירמיה כה אמר וגו' עד הבן יקיר וגו', מפני שחובת היום להזכיר זכרונות, ובאותו ענין נאמר זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי וגו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תרא סדר יום שני של ראש השנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וקורין מוהאלהים נסה את אברהם עד סוף הסדר, כדי להזכיר עקידת יצחק, ומפטיר קורא בתורה כמו אתמול, ומפטיר בירמיה כה אמר וגו' עד הבן יקיר וגו', מפני שחובת היום להזכיר זכרונות, ובאותו ענין נאמר זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי וגו':
752 רש"י מגילה לא, א ד"ה מפטירין (ועקידת יצחק מזכירין כדי שתזכר לנו היום במשפט). שו"ע (כדי להזכיר עקידת יצחק).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרכב סדר תפלת מנחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ד ומוציאין ספר תורה וקורין שלשה אנשים בפרשת עריות , עד סוף הפרשה, שמי שיש עבירה בידו יפרוש מהן, לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו.
1614 גמרא [ברייתא] מגילה לא, א (ובמנחה קורין בעריות ). טור ושו"ע שם (וקורין שלשה בפרשת עריות , עד סוף הפרשה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וז"ש ואברהם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב ועבודה רבה כו' דהכל העלה למעלה, וכמו ענין הנפש אשר עשו בחרן כמ"ש בזהר, וע"כ הי' ממילא ממשיך תוס' גילוי אור א"ס באצי' [מלמעלה למטה], עד גם בעוה"ז השפל משום דכל העליות גורם המשכות כידוע, וכמ"ש בו ויקרא אברהם בשם ה' אל עולם שקרא והמשיך בשם הוי' בתוס' אור באבי"ע עד שהמשיך גילוי אור אלקי גם למטה להיות נק' אל עולם ממש בלי שום פירוד כלל מיחודו ית', והעיקר הי' ע"י ב' דברים שהן בבחי' החסד, א' האהבה האמיתי' בדביקות נפלאה כנ"ל, והב' בחסד וטוב גשמי' שהי' עושה למטה עם כל הבריות מצד בחי' שפלות וביטול כל עצמותו עד שהי' בעיניו כמותר ושיריים בעולם, וכמ"ש על עצמו ואנכי עפר ואפר ממש, ובאתעדל"ת כזאת בעובדות שלו הי' מעורר למעלה אתעדל"ע בעצמות אור א"ס שימשיך ממקור החסדי' העליונים ג"כ בבחי' חסד העליון כמאמר במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו להיות מצמצם א"ע להוסיף אור מן ההעלם שבעצמות לגילוי בכל הע"ס דאו"כ דאצי' ובפרט בבחי' אור החסד והחכ' דקו הימין כו'.
122 במקום גדולתו. . ענוותנותו : ראה מגילה לא, א. סה"מ תרנ"א ע' עא. הש"ת ע' 40 בהערה. ס' מ"מ הגהות והע"ק לסש"ב פ"ד (ע' נ). מאמרי אדה"א דברים ח"א ס"ע קצט ואילך. לקמן פ' תצוה שכג, א. ויקהל שפח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שא' שבמקום גדולתו שם דוקא אתה מוצא הענוה שלו דלא כמדות באדם בחו"ג בצמצום והתפשטות שלו דא"א שיהי' שניהם כא' ממש דכשהוא בגדולה ורוממות בהתפשטות כמו בשמחה וטוב לב א"א שיהי' אז בשפלות וענוה בצמצום עצמותו (או באוי"ר כא' רק בהתפעלות אלקות יוכללו כא' כנ"ל), אבל למעלה מתכללים ב' הפכים אלו שבמקום גדולתו שלגדולתו אין חקר כלל כמו שהוא בבחי' ד"ע דסובב כ"ע הכללי שם דוקא אתה מוצא ענוה וצמצום שלו שהוא בחי' ד"ת שמאי"ן ליש בצמצום דחוש"ך קודם לאור כו' לפי שסובל ב' הדעות יחד (דגם מה שאוא"ס למעלה מעלה עד אין קץ בעמ"ר דשמים ממעל ובהמשכה וירידה למטה עד אין תכלית בארץ מתחת בעמ"ת הכל בשוה אצל מהו"ע ית' ממש בבחי' אין עוד מלבדו דאין שינוי כלל בין קודם ההשתל' לאחר ההשתלשלו' ע"כ בארץ מתחת בממלא בחי' ד"ת מאין ליש אין עוד מלבדו כמו בשמים ממעל ביח"ע דמיש לאין ממש מטעם הנ"ל וז"ש וידעת כו' כי הוי' הוא האלקי' שמטעם זה דוקא בשמים ממעל ועל הארץ כו' אין עוד בשוה (או ה' הוא האלקים בשמים כו' דיחוד זה דה' אלקים הוא בעמ"ר ועמ"ת בדעת עליון ובדע"ת אי"ן עוד).
178 שבמקום גדולתו : ראה מגילה לא, א. הנסמן לעיל פ' יתרו רנט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט הוספות הוספה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שארז"ל במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו , דהיינו שגדולה זו היא בבחי' ענוה וירידה והשפלה כו'.
12 וזהו שארז"ל במקום שאתה מוצא גדולתו : כן הוא בכ"מ בדא"ח, והוא ממגילה לא, א — ע"פ הגירסא בילקוט שמעוני תהלים רמז תשצ"ד. פסיקתא זוטרתי עקב י, יז. פיה"מ להרמב"ם אבות פ"ד מ"ד. פחד יצחק בערכו. בחיי עקב י, יח. עבודת הקודש ח"ג פי"ב. של"ה פ' קרח ופ' עקב. רוקח בהקדמה. נוסח ויתן לך (במקום שאומרים זה בויתן לך). שדה צופים על מגילה. ועוד. — ובאיי הים שם מבאר שדוקא גירסא זו מדוייקת. — ואין צורך למה שנדחק בנודע ביהודה מהד"ת או"ח ס"כ. — הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע בסה"מ תש"ח שם ע' 228 וע' 283.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גן נעול] והנה בתרגום פי' גן נעול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכמארז"ל מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה בין כל רקיע כו' רגלי החיות כו' אבל לגדולתו אין חקר פי' ולגדולתו בעצמו אין שייך ל' גדולה, רק שבמקום גדולתו אתה מוצא ענוותנותו שאצלו ית' בחי' הגדולה לענוה נחשבת כי לשון גדולה נופל על התפשטות אור בבחי' א"ס ואין קץ כו' ולא על מקור האור וחיי החיים שהוא מתגדל על דבר שהוא כאין ואפס ממש, וזהו לך ה' הגדולה פי' כי מדת הגדולה היא רק בחי' הארה שנתהוה ממך וג"ז ע"י צמצום והתפשטות והמשכה שע"ז מורים אותיות יו"ד ה' וא"ו דש' הוי', ותי' ה' ל' הויה כו' שנתהוה ממך מדת הגדולה, וע"י התבוננות זו נמשך לאדם ג"כ לב נשבר ונדכה שיהי' שוה בעיניו כל עניני העולם שנופלים תחת הזמן עבר ועתיד והוה ולא יתאוה להם ולא ישית אליהם לב כלל, כי יאמר ללבו הרי קודם זה כמה שנים לא עלתה על לבי כלל לחשוב ולהרהר בענין זה, ואחר כמה שנים לא יהי' הדבר ולא יבוא כלל, ולכן גם עתה יהי' דומה בעיניו כאלו היום קודם הזמן הזה ואחריו, וזהו איזהו חכם הרואה את הנולד שרואה בבחי' ראי' ממש מה שנולד אח"כ שלא יהי' הדבר הרע כמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ כו', ואחרית כל דבר הוא רימה ותולעה והוה ונפסד, וזהו אתה פוררת בעזך ים, פי' ים נק' כמה בחי' שהם מצולות ים וכמ"ש ותשליך במצולות ים כל חטאתם, ואתה מפרר ומפזר אותם בעזך היינו ע"י בחי' התבוננות הנ"ל אין לו תפיסת מקום להחשב בבחי' יש רק יפרר ע"י בחי' לב נשבר ונדכה כו'.
435 שבמקום גדולתו. . ענוותנותו : ראה מגילה לא, א. סה"מ תרנ"א ע' עא. ה'ש"ת ע' 40 בהערה. תו"ח יתרו ח"ב רנט, ב הערה 122.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אריב"ל הנהו ך"ו הודו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
סדר ההשתל' גג"ת כו' ר"ת גדולה גבורה תפארת, והאריז"ל קורא אותם חג"ת כו', ר"ת חסד גבורה תפארת, ובאמת לא פליגי, דהמקובלים הראשונים קוראים למדות החסד בשם גדולה שכן כתי' לך ה' הגדולה שמדת הגדולה הוא לך, דהנה כדי שיומשך ההשפעה מא"ס בעולמות הוא מצד שלגדולתו אין חקר ארך אפים וגדל חסד וכמ"ש כי גאה גאה שמתגאה על גיותניא ומצד הגדולה הוא משפיע בעולם, וא"כ בנבראים אינו שייך גדולה, שהרי כולא קמי' כ"ח וכל השתל' העולמות אינו בערך כטפה לגבי ים שאף שאינו שייך בו מדידה מ"מ שייך בו השערה כמו שאר"י יכולני לשער כמה טיפין יש בים, ועוד שהם מהות אחד משא"כ העולמות לא"ס אין ערוך כלל והתהוותן הוא רק מהארה בעלמא בבחי' אור של תולדה (וכמ"ש בתו"א בד"ה ולא יקרא כו' ואין זה מהות אור הראשון כו') ולכן כל סטר' דקדושה הוא בחי' ביטל וכמאמר כל נהוראין מתחשכאין קמי' כ"ע אע"ג דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עה"ע שכל נהוראין הם בבחי' חשך ביטל, וא"כ אינו שייך שייחסו הגדולה לעצמם מאחר שכקכל"ח, אלא הגדולה שייך דוקא בההשפעה שנמשך מא"ס, וזהו לך ה' הגדולה שמדת הגדולה הוא לך לבד, ועוי"ל שמדת הגדולה טפל ובטל לך, דבמקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו שזהו ירידה והשפלה לגבי מה שנק' גדולה.
121 דבמקום גדולתו. . ענוותנותו : ראה מגילה לא, א. סה"מ תרנ"א ע' עא. ה'ש"ת ע' 40 בהערה. תו"ח יתרו ח"ב רנט, ב הערה 122.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והענין הוא דהנה כתי' רם כו' על השמים כבודו שפרעה אמר שהקב"ה הוא רם שהוא בבחי' רוממות ולכן על השמים כבודו שהנבראים שבשמים הם בחי' שכלים נבדלים, אבל למטה בארץ עזב ה' את הארץ בידי המזלות לפי שאמר שהוא השפלה וירידה נגדו ית' להשגיח בעלולים השפלים, אבל באמת הנה כתי' המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ, כי באמת גם השמים הוא בחי' השפלה נגדו, ולכן כשם שהוא יכול להשפיל א"ע בבחי' שמים כן הוא כל יכול להשפיל א"ע בארץ, ששמים וארץ שוין לפניו ית', ומקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו שמשפיל א"ע בשמים ובארץ בשוה כו', וזהו וידעו מצרים כי אני הוי', והיינו שפרעה הוא אותיות הערף ומקבל ממקום גבוה שהוא בחי' ערף דא"א שהוא בחי' רם היינו שפרעה הי' מקבל מבחי' רוממות ששם כחשיכה כאורה כו', ועוד שהי' מקבל ג"כ מבחי' הצמצום דש' אלקים וכמו שא' לו יוסף אלקים יענה את שלום פרעה, אבל מבחי' שם הוי' לא הי' יכול לקבל, לפי שכדי שיקבל מש' הוי' הי' צריך להיות בבחי' ביטול, לכן אמר פרעה לא ידעתי את הוי', ולא הי' רוצה לקבל משם הוי', כ"א הגביה א"ע בבחי' רוממות ואמר מי הוי' אשר אשמע בקולו כו', וא"כ זהו מלחמה להוי', אבל ע"י קרי"ס (בהכבדי בפרעה, ע"ד מה כבוד שאמרו ברבות) וידעו מצרים ג"כ כי אני הוי' כו' פי' אני הוא כמ"ש אני ראשון ואני אחרון, אני אחרון הוא בחי' מל' ש' אלקים, וא"כ פי' אני הוי' שבחי' אני אחרון וש' הוי' כולא חד, וגם י"ל שקאי על אני ראשון שאני ראשון הוא בחי' כתר
130 ומקום גדולתו . . ענותנותו : ראה מגילה לא, א. סה"מ תרנ"א ע' עא. ה'ש"ת ע' 40 בהערה. תו"ח יתרו ח"ב רנט, ב הערה 122.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ואתחנן רצ"ב דרוזגעניק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הנבראי' עד אין קץ ושיעור, ויוסיף להעמיק דעתו להתבונן בברואיו הנפלאים הגדולים|29 שהו"ע מה גדלו מעשיך הוי' ויראה גודל החכמה שבהן, היינו בכל נברא ונברא לפי מדריגתו ומעלתו דזה יסוד מוסד בהעבודה דתפלה בפסוד"ז בביאור עניני הבע"ח דע"י התבוננו' זו הנה מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה להתקרב לידע השם הגדול, וכידוע דישנה התבוננות המעוררת את האהבה, וישנה התבוננות המעורר' את היראה, וזהו שאומר וכשמחשב בדברים האלו עצמן|28, והיינו דלאחר שמבין ומשיג גדולת הבורא ית' הנה כשמחשב באידך גיסא רואה הפלאת הבורא ב"ה איך שהוא מובדל ומרומם מכל הנבראי', ורק שבמקום גדולתו אתה מוצא ענותנותו ית' שצמצם א"ע כבי' בכדי שהנבראים ישיגהו וכמאמר כשעלה ברצונו ית' לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו שיכירו גדולתו, והיינו דזה גופא הוא טעם הבריאה ואינו אלא מצד כי חפץ חסד הוא, ולזאת הנה בהתבוננו בזה הנה מיד|25 הוא נרתע לאחוריו ויירא ויפחד וידע שהוא ברי' קטנה שפלה אפילה עומדת בדעת קלה מועטה לפני תמים דעות|28, הרי דידיעה זאת מביאה אותו לידי קיום המצות עשה דאהבתו ויראתו ית'.
31 מגילה לא, א - ע"פ הגירסא בילקוט שמעוני תהלים רמז תשצד. וראה ספר המאמרים ה'ש"ת ע' 40. תש"ד ע' 210. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הבורא ית' הנה כשמחשב באידך גיסא רואה הפלאת הבורא ב"ה איך שהוא מובדל ומרומם מכל הנבראי', ורק שבמקום גדולתו אתה מוצא ענותנותו ית' שצמצם א"ע כבי' בכדי שהנבראים ישיגהו וכמאמר כשעלה ברצונו ית' לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו שיכירו גדולתו, והיינו דזה גופא הוא טעם הבריאה ואינו אלא מצד כי חפץ חסד הוא, ולזאת הנה בהתבוננו בזה הנה מיד הוא נרתע לאחוריו ויירא ויפחד וידע שהוא ברי' קטנה שפלה אפילה עומדת בדעת קלה מועטה לפני תמים דעות|119, הרי דידיעה זאת מביאה אותו לידי קיום המצות עשה דאהבתו ויראתו ית'.
122 מגילה לא, א - ע"פ הגירסא בילקוט שמעוני תהלים רמז תשצד. וראה ספר המאמרים ה'ש"ת ע' 40. תש"ד ע' 210. תש"ח ע' 228. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ש"פ נח, רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
שבעולם הבריאה שהם בעלי השגה גדולה ורחבה, דזה נראה מהשירה שלהם באמירת קדוש , דאומרים ג"פ קדוש הוי' צבאות וגו' שהם בעלי השגה נפלאה הן בהאור שלמעלה ממדריגתם, והן באופן הגילוי אור במה שלמטה ממדריגתם, דזהו אמירתם קדוש כו' ומלא כל הארץ כבודו, ואחר כ"ז הנה כללות השגתם בשרשם ומקורם הוא רק בהאור והגילוי שבא ושופע בהם בדרך הארה לבד, וכתיב וצדקתך ירננו ואי' בזהר|13 צדק מלכותא קדישא, וגם בהעילוי הנפלא דשרפים עומדים ממעל לו להיותם משיגים את האור, הנה כ"ז הוא בשם אד', וכמ"ש (ישעי' ו, א) ואראה את אד' ישב על כסא רם ונשא , ומה שמאיר ומתגלה הוא רק ושוליו מלאים את ההיכל, שהוא הארה דהארה, אבל עצם שמו הוא נשגב ומרומם, וכמו שהוא בהנבראי' דבי"ע כמו"כ הוא גם באצי' שגם זה הוא רק הארה לבד, וזהו דכתיב לך הוי' הגדולה והגבו' והתפארת והנצח וההוד דמדת הגדולה שהיא מדת החסד וכן שארי המדות הם בטלי' וטפלים לך, ורז"ל אמרו (ברכות דנ"ח ע"א) הגדולה זו מע"ב, היינו התפשטות גדולתו ית' בהתהוות העולמות כמו שהעולמות שרשן מהמדות עליונות דששת ימים עשה ד' את השמי' ואת הארץ וגו', וכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, דרחמים וחסדים שייכים אל העולמות, הנה כ"ז הוא טפל ובטל לך, ובמקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו שזהו ירידה והשפלה כי אין ערוך כלל, וידוע דזה מה שבמדות דאצי' הוא בחי' חסד, הנה בהמדרי' שלמעלה מאצי' הוא בחי' גדולה וגם עז"נ לך ה' הגדולה דגם בחי' הגדולה שלמעלה מאצי' הוא לך שבטל וטפל, וכמא' כתר עליון אע"ג דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא קדם עילות העילות, והיינו דכללות האור שמאיר בעולמות מרוכ"ד עד סוכ"ד הוא רק הארה דהארה להיותו בא ע"י הצמצום, דבאוא"ס שלפני הצמצום הוא בחי' גילוי העצמות והוא בבחי' א"ס, ועם היות דגם בזה יש מדרי' כמ"ש במ"א, אבל בכללות הוא בחי' גילוי העצמות שכמו העצמות, ולא הי' אפשר להיות התהוות העולמות מאור זה, וע"כ הוצרך להיות הצמצום שנתעלם האור ונעשה הפסק ומקום
26 מגילה לא, א - ע"פ הגירסא בילקוט שמעוני תהלים רמז תשצד. וראה ספר המאמרים ה'ש"ת ע' 40. תש"ד ע' 210. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח להבין ההפרש בין קי"ס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וככה יובן למשכיל למעלה בענין מקור חיות הנבראים שנמשך מבחי' צירופי אותיות מדת מלכותו ית' שנק' בשם דבר הוי' או כח הפועל אלקי (כענין אף ידי יסדה ארץ כו') ששורש מקור האמיתי שלהם הוא מבחי' מדת חסדו של הקב"ה כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה ששם נמדדו בהעלם כל פרטי חיות הנבראי' שנמשכו אח"כ בגילוי ע"י דבר הוי' וכח הפועל, ושורש היותר ראשון של המדידה הוא בבחי' המדות דחו"ב (שכ"ז נק' בחי' מוחין דקטנות בחי' מוחי' השייכי' להשתל' כו'), אך מבחי' ג"ר דחו"ב הבלתי מוגבלים בכלים כלל וזהו בחי' חכים ולא בחכ' ידיעא מבין כו' משם יכול להיות התהפכות המדות מגבו' לחסד עד שיתגלה השינוי בצירופי אותיות שנבראו בהם שו"א בפו"מ (וביאור הדברים בדרך קצרה הנה ידוע דבמקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו כי גדול הוי' בבחי' א"ס רק מצד שעלה ברצונו להיות עולמות מוגבלים במקום ומספר לזאת השפיל וצמצם א"ע להתלבש בבחי' החסד שהוא ענין הגילוי לזולתו דווקא ולכן אנו רואים טבע מדת החסד שנמשך מצד השפלות דוקא שאינו צריך לעצמו כלום כמו אברהם שאמר אנכי עפר ואפר לכן עביד טיבו יתירא עם כל ברייתא כו').
20 דבמקום גדולתו. . ענוותנותו : ראה מגילה לא, א. סה"מ תרנ"א ע' עא. ה'ש"ת ע' 40 בהערה. תו"ח יתרו רנט, ב הערה 122.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כח י'תרלה
מקור מפורש
בדף זה
להעיר אשר בזאת חנוכה מרבים בקריאת התורה, קוראים סה"כ של כל ימי חנוכת המזבח, קוראים פ' הדה"נ - והרי הקריאה הוא כאו"א בזמנו ואכולה מתני' קאי (רש"י מגילה לא, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קנה
מקור מפורש
בדף זה
והנה אנן פסקינן דבששה בסיון ניתנה התורה וכמ"ש רבינו בשולחנו הטהור ר"ס תצ"ד (וכ"מ ממנהגנו בקרה"ת, עפמ"ש ברש"י ד"ה והאידנא מגילה לא, א) ושבעת ימי המשתה הם עד י"ב בסיון ועד בכלל, וא"כ יש לקשר זה עם מה דתשלומין דעצרת הם עד י"ב ועד בכלל (חגיגה יז, א) ועם מ"ש רז"ל (יומא ד, ב) דלמ"ד בששה ניתנה תורה, הימים שעד י"ב ועד בכלל היו מחולקים - לפרישה - מימים שאח"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות ניסן
מקור מפורש
בדף זה
ואף דמדמפטירין בשבת חוהמ"ס ביום בוא גוג (מגילה לא, א) מפני דבתשרי תהי' מלחמת גוג (טוש"ע או"ח ס' ת"צ) משמע, לכאורה, דס"ל דבתשרי נגאלין, י"ל דהיינו דוקא מלחמת גוג שהיא תחלת ימוה"מ, כדמוכחי קראי וכדאיתא ברמב"ם הל' מלכים (פי"ב ח"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
בדף זה
1 זאת חנוכה : להעיר אשר בזאת חנוכה מרבים בקריאת התורה, קוראים סה"כ של בל ימי חנוכת המזבח, קוראים פ' הדה"נ -- והרי הקריאה הוא כאו"א בזמנו ואכולה מתני' קאי (רש"י מגילה לא, רע"א). -- בכתהאריז"ל שבכל יום דחנוכה יכון למדה אחת די"ג מדה"ר וביום הח' מנוצר עד ונקה -- במאמר הצ"צ ד"ה ברור שעשה גסים (ברוקלין תשי"א) סוס"ד : ח' ע"ד א"ז כו'. עיי"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
5 מגילה לא, א, ראה סה"מ ה'ש"ת עֶ' 40 בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2) מגילה לא, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
3) מגילה לא, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
יוצרים אחדות מדברים נפרדים, שיש ביניהם הבדלי דרגות, ודוקא אחדות זאת מבטאת את אמיתתה של האחדות הפשוטה שלמעלה, שהיא נותנת את הכח ואת היכולת להפיכת רשות הרבים לרשות היחיד, ליחידו של עולם.
47 עדמשנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ד (ע' 120 ואילך) החילוק בין "לאחדים" ו"כאחד" שבלקו"ת שם. בלקו"ש שם (ע' 141 ובהערות שם) שזהו העילוי שבאחדות דחגה"ס על האחדות דר"ה ויוה"כ – כי בחגה"ס נרגש החילוקי דרגות דבנ"י (בהד' מינים – ויק"ר פ"ל, יב) ועושין מהן "אגודה אחת" (ויק"ר שם). וראה לקמן הערה 57. וי"ל שהחילוק בין יוה"כ וסוכות הוא: האחדות דחגה"ס אינה בעצם מציאות של בנ"י, ולכן נשאר כ"א סוג בפ"ע (כמשנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 241 ואילך ובהערה 50 שם. וראה לקמן ע' 380. 386); משא"כ ביוה"כ מאיר אמיתית אחדות הפשוטה דלמעלה, שמצד אחדות זו גם הריבוי פרטים גופא נעשה רשות היחיד ליחידו של עולם (וראה המצויין בהערה הבאה). ומטעם זה גופא נרגש ביוה"כ ענין האחדות יותר מהחילוקי דרגות. וי"ל שהוא ע"ד האחדות דשמח"ת (סוף כל המועדות – ראה ר"ן (לרי"ף) מגילה לא, א), שהיא מצד בחי' מקיף בעצם (כמשנ"ת בלקו"ש שם ע' 242 ואילך). ולהעיר, "ששרש ענין הסוכות עם יו"כ א' הוא אלא שזה בעליי' וזה ברידה" (סדור ש' הסוכות רס, סע"ב) – הרי יוה"כ הוא גמר העלי' דר"ה, ושמח"ת גמר הירידה דחגה"ס.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
3 מגילה לא, סע"א, רמבים הלי תפלחה פי"ג הי"ז, טושו"ע או"ח סתרפ"ד סיב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
והנה אנן פסקינן דבששה בסיון ניתנה התורה וכמ"ש רבינו בשולחנו הטהור ר"ס תצ"ד (וכ"מ ממנהגנו בקרה"ת, עפמ"ש ברש"י דה והאידנא מגילה לא, א) ושבעת ימי המשתה הם עד י"ב בסיון ועד בכלל, וא"כ יש לקשר זה עם מה דתשלומין דעצרת הם עד י"ב ועד בכלל (חגיגה יז, א) ועם מ"ש רז"ל (יומא ד, ב) דלמ"ד בששה ניתנה תורה, הימים שעד י"ב ועד בכלל היו מחולקים -- לפרישה -- מימים שאחיכ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל ערב חג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שקיי"ל שבששה בסיון ניתנה תורה, שלכן, הקריאה וההפטרה דיום א' דשבועות (ששה בסיון) הוא בענין מתן-תורה – נמצא, שבערב שבועות היתה הקדמת נעשה לנשמע, ואז ניתנו לישראל שני הכתרים.
10 ראה מגילה לא, א ובפרש"י – הובא בשו"ע אדה"ז שם ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וכללות הענין בזה, דהנה, בהפטרת מחר חודש מדובר בענין ערב ר"ח (שלכן מפטירים בה בשבת ער"ח), וענין ר"ח קשור עם מהלך הירח, שהסדר בזה הוא שמאמצע החודש ואילך מתמעט ופוחת הירח, ועד שבסוף החודש מתעלם לגמרי, ואח"כ נעשה מולד הירח בר"ח.
6 ראה מגילה לא, סע"א. טושו"ע או"ח סתכ"ה ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ולכאורה יש להכריע הספק שבדבר – מהסדר דקריאת התורה, שבשבת חול המועד מפסיקין מקריאת התורה "בסדר שבת", וקוראין בענין המועד .
338 מגילה לא, א. רמב"ם הל' תפלה פי"ג ה"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
בהפטרת היום מדובר אודות מתן-תורה – "אלקה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן גו'" , "כשבאת ליתן את התורה חזרת על עשו וישמעאל כו'" ; "עמד וימודד ארץ" , "מדד ..
112 פרש"י עה"פ. וראה פרש"י מגילה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
כל עניני העולם מכוונים ומתאימים כפי שהם בתורה – שלכן מצוה לקרות ביום המועד מעניני המועדות , וכן בתושבע"פ, "שואלין ודורשין בענינו של יום ..
890 פרש"י ד"ה שנאמר – מגילה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
– לאח"ז צריכים אמנם לאסוף כסף, כפשוט, ובשביל זה יש צורך שפלוני ישמע ראי' מהתורה, ובלשון הגמרא :
2649 מגילה לא, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מה שמצינו בראשונים הטעם שמסיימים את התורה בשמע"צ דוקא, לפי שהוא סוף כל המועדות.
1054 ראה ר"ן מגילה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, ד' טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
– שזהו ענין שנתתקן ע"י משה, כדברי המשנה לאחרי פירוט סדר הקריאה בתורה בכל השנה (כולל גם הקריאה דחנוכה, אף שלא הי' עדיין בימי משה):
88 מגילה לא, רע"א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
בדף זה
והשפלו' והוא להיו' במקום גדולתו גודל ענותונתו להיו' נקרא חכים ומבין כו' ע"י צמצום השמות הנ"ל אע"פ שהיא ירידה ושפלות גדולה כנ"ל וד"ל.
25 במקום גדולתו. . ענותנותו : ראה מגילה לא, א. סה"מ תרנ"א ע' עא. הש"ת ע' 40 בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולהבין כל הנ"ל בתוספת ביאור
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא משום דצריך לעורר למעלה בחי' ענוה ושפלו' דמשה בחי' מ"ה כמ"ש ונחנו מ"ה ועי"ז במקום גדולתו כו' גם למעלה ירד אור א"ס להיו' מאיר בבחי' דילוג שלא לפי סדר ההשתלשלו' כנ"ל ע"כ אמר שהקדב"ה שונה כנגדו דהיינו דוקא כשהאדם קורא ושונה אבל בלא קריא' <רכח>
95 במקום גדולתו : ראה מגילה לא, א. סה"מ ה'ש"ת ע' 40 בהערה. לקוטי הגהות לתניא פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרכב סדר תפלת מנחה ד
מקור מפורש
בדף זה
ד ומוציאין ספר תורה וקורין שלשה אנשים בפרשת עריות עד סוף הפרשה שמי שיש עבירה בידו יפרוש מהן לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו והשלישי מפטיר ביונה לפי שיש בו כח התשובה ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה ונוהגים לסיים ההפטרה במיכה מי אל כמוך כו'.
טז גמרא [ברייתא] מגילה לא, א. טור ושו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נב
מקור מפורש
בדף זה
ואם יקשה בעיניו לחזור מדרכו אשר גדל בה מנעוריו , ולא יתקבלו דברי בעיני כבודו, אז במקום גדולתו תהיה ענותנותו לבאר היטב כל טענותיו עלינו בנידון אמונה זו, חרות על הלוחות בכתב על ידי חד מן קמייא דקיימין קדמוהי, ויבא על החתום בכבודו ובעצמו, ואני אבוא אחריו ומלאתי את דבריו , להשיב על כל טענותיו, גם כן כתוב וחתום בחתימת ידי, ושני המכתבים יודפסו ויושלחו לכל חכמי ישראל הקרובים והרחוקים שיחוו דעתם בזה.
3275 במקום גדולתו . . ענותנותו: ע"פ מגילה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סג
מקור מפורש
בדף זה
אך במקום גדולתו שם ענותנותו וענותו תרבני , ורחב לבבי בהעלותי על לבי חבה יתירה הנודעת לי ממר שהוא רבא דעמי' שי', מימי קדם בק"ק מיזעריטש וק"ק ראוונא, ונמניתי במנין שלו וזכיתי לקבל ברכתו סלה מדי שבת בשבתו .
3901 במקום . . ענותנותו : ע"פ מגילה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
בדף זה
ומפטיר בנביא תפלה לחבקוק עד למנצח בנגינותי .
690 חבקוק ג, א. מגילה לא, א (ומפטירין בחבקוק), ופרש"י (שמדבר במתן תורה אלוה מתימן יבוא במתן תורה). טור ושו"ע שם (ומפטיר בחבקוק). מ"א שם (ובמדינות אלו מתחילין תפלה לחבקוק).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
דובר שלום חג השבועות - יום מתן תורתינו
מקור מפורש
בדף זה
אמנם באמת מבואר קשר זה כבר בברייתא (מגילה לא, א):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר