א
תרא סדר יום שני של ראש השנה ובו ב' סעיפים:
א ביום שני מתפללין שחרית ומוסף כמו ביום ראשוןא.
וקורין מוהאלהים נסה את אברהםב עד סוף הסדרג כדי להזכיר עקידת יצחקד ומפטיר קורא בתורה כמו אתמולה ומפטיר בירמיהו כה אמר וגו' עד הבן יקיר וגו' מפני שחובת היום להזכיר זכרונותז ובאותו ענין נאמרח זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי וגו':
הערות
- א. טור ורמ"א ס"א.
- ב. בראשית כב, א. גמרא מגילה לא, א. טור ושו"ע שם.
- ג. טור ושו"ע שם.
- ד. רש"י שם ד"ה מפטירין. לבוש ס"א.
- ה. טור ושו"ע שם. וכדלעיל סי' תקפד ס"ז.
- ו. לא א-יט. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- ז. רש"י שם ד"ה הבן. ר"ן שם (י, ב) ד"ה גמ'. ב"י ד"ה ומ"ש וקורין. לבוש ס"א.
- ח. ירמיה לא, יט.
רש"י על בראשית כ״ב:א׳ - הטקסט מספריא
אחר הדברים האלה. יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים (סנהדרין פ"ט) אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל שָׂטָן, שֶׁהָיָה מְקַטְרֵג וְאוֹמֵר מִכָּל סְעוּדָה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם לֹא הִקְרִיב לְפָנֶיךָ פַּר אֶחָד אוֹ אַיִל אֶחָד; אָמַר לוֹ כְּלוּם עָשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנוֹ, אִלּוּ הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ זְבַח אוֹתוֹ לְפָנַי לֹא הָיָה מְעַכֵּב; וְיֵ"אֹ אַחַר דְּבָרָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהָיָה מִתְפָּאֵר עַל יִצְחָק שֶׁמָּל בֶּן י"ג שָׁנָה וְלֹא מִחָה, אָמַר לוֹ יִצְחָק בְּאֵבֶר א' אַתָּה מְיָרְאֵנִי? אִלּוּ אָמַר לִי הַקָּבָּ"ה זְבַח עַצְמְךָ לְפָנַי, לֹא הָיִיתִי מְעַכֵּב.
הנני. כָּךְ הִיא עֲנִיָּתָם שֶׁל חֲסִידִים, לְשׁוֹן עֲנָוָה הוּא וּלְשׁוֹן זִמּוּן:
אחר הדברים האלה AFTER THESE THINGS [or, WORDS] —Some of our Rabbis say (Sanhedrin 89b) that it means after the words of Satan who denounced Abraham saying, “Of all the banquets which Abraham prepared not a single bullock nor a single ram did he bring as a sacrifice to You ’. God replied to him, “Does he do anything at all except for his son’s sake? Yet if I were to bid him, “Sacrifice him to Me’’, he would not refuse’’. Others say that it means “after the words of Ishmael” who boasted to Isaac that he had been circumcised when he was thirteen years old without resisting. Isaac replied to him, “You think to intimidate me by mentioning the loss of one part of the body! If the Holy One, blessed be He, were to tell me, “Sacrifice yourself to Me” I would not refuse” (Sanhedrin 89b).
הנני HERE AM I — Such is the answer of the pious: it is an expression of meekness and readiness (Midrash Tanchuma, Vayera 22).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

