237

הערות

1. 1. הל' תפלה פי"ג ה"ח ואילך.
2. 2. מגילה לא, א.
3. 3. ראה לקמן הערה 10.
4. 4. ר"ן מגילה פ' בני העיר (הובא בתויו"ט שם).
5. 5. מחזור וויטרי סשפ"ה.
6. 6. מח"וו שם. אבודרהם סדר תפלת סוכות ופירושה ד"ה ליל תשיעי.
7. 7. בברכי יוסף לאו"ח סוף סימן תרסח (בשיורי ברכה), ש"וזאת הברכה לא שייכא לרגל כלל". עיי"ש. (וראה גם מח"ו שם: "וקריית ענין החג הקדמנוהו כבר מיום ראשון של שמע"צ לפי שהיא עיקר"). אבל ממה שגם בארץ ישראל קוראין בשמע"צ "וזאת הברכה" – ודלא כבכל יו"ט, שקוראין בא"י הקריאה דיו"ט ראשון – יש לומר (בפנימיות הענינים) ש"וזאת הברכה" שייכת "ענין המועד" יותר מ"כל הבכור". ומה שבחו"ל קוראין וזאת הברכה ביו"ט שני הוא לפי ששייכת (בעיקר) ל"שמחת תורה" – ראה לקמן הערה 10.
8. 8. סוכה נה, ב.
9. 9. ואף שה"פר אחד" דשמיני עצרת בא לאחרי הקרבת הע' פרים דסוכות – הרי הענין דשמע"צ, מה ש"יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך" (ראה סד"ה ביום השמע"צ תש"י), הוא בבחי' עצם הנשמה כמו שמיוחדת בעצמותו ית', שאין בחי' הבירורים (הקרבת ע' פרים כנגד ע' אומות) יכולה להגיע לשם, אלא שגילוי בחי' זו הוא לאחרי קדימת הבירורים. וראה אוה"ת שמע"צ (ע' א'תתו) שגם "התעלות נה"א לשרשה (שלמעלה מתהו, שרש נה"ב) הוא דוקא ע"י בירור נה"ב". ועפ"ז יומתק לשון הגמרא (סוכה שם) "פר יחידי .. אומה יחידה" [אף שבכתוב (פנחס כט, לו) נאמר פר אחד] – בכדי להדגיש שהפר שמקריבין בשמע"צ כנגד ישראל, אף שבא דוקא לאחרי הקרבת הע' פרים שכנגד הע' אומות, הוא נבדל מהם – יחיד. וי"ל שזהו ג"כ מ"ש רש"י (סוכה שם) "אין לי הני' וקורת רוח בשל אלו אלא בשלך" – אף שבכל הקרבנות "נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני" – כי בבחינת שרש האמיתי של נש"י, מכיון שאין שם שום מציאות כ"א ע"ד מש"כ בזח"ג (לב, א) "לא אשתכחי במלכא אלא ישראל בלחודוהי", הנח"ר שמעבודת הבירורים אינו מגיע לשם.
10. . ל