תתיח
סדר ההשתל' גג"ת112 כו' ר"ת גדולה גבורה תפארת, והאריז"ל קורא אותם חג"ת כו', ר"ת חסד גבורה תפארת, ובאמת לא פליגי, דהמקובלים הראשונים קוראים למדות113 החסד בשם גדולה שכן כתי' לך ה' הגדולה114 שמדת הגדולה הוא לך, דהנה כדי שיומשך ההשפעה מא"ס בעולמות הוא מצד שלגדולתו אין חקר ארך אפים וגדל חסד115 וכמ"ש כי גאה גאה שמתגאה על גיותניא ומצד הגדולה הוא משפיע בעולם, וא"כ בנבראים אינו שייך גדולה, שהרי כולא קמי' כ"ח וכל השתל' העולמות אינו בערך כטפה לגבי ים116 שאף שאינו שייך בו מדידה מ"מ שייך בו השערה כמו שאר"י יכולני לשער117 כמה טיפין יש בים, ועוד שהם מהות אחד משא"כ העולמות לא"ס אין ערוך כלל והתהוותן הוא רק מהארה בעלמא בבחי' אור של תולדה (וכמ"ש בתו"א בד"ה ולא יקרא118 כו' ואין זה מהות אור הראשון כו') ולכן כל סטר' דקדושה הוא בחי' ביטל וכמאמר כל נהוראין מתחשכאין קמי'119 כ"ע אע"ג דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם הוא120 קדם עה"ע שכל נהוראין הם בבחי' חשך ביטל, וא"כ אינו שייך שייחסו הגדולה לעצמם מאחר שכקכל"ח, אלא הגדולה שייך דוקא בההשפעה שנמשך מא"ס, וזהו לך ה' הגדולה שמדת הגדולה הוא לך לבד, ועוי"ל שמדת הגדולה טפל ובטל לך, דבמקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו121 שזהו ירידה והשפלה לגבי מה שנק' גדולה.
אכן האריז"ל קורא אותה בשם חסד היינו חסד דז"א שהוא בחי' ביטל דאפי' הכלים ג"כ בטלים, הגם שאי' בכהאריז"ל דהכלים הם בבחי' גבול ומדה (הוא בע"ח שמ"א122 ) ואפי' לדעת העה"ק שכ' דהוא אינון ואינון הוא123 מ"מ הם בחי' הגבול שבא"ס124, אך א"כ ה"ז א"ס פי' שא"ס להביטל וא"כ אינו שייך לקרוא אותו גדולה
הערות
- 112. מקובלים הראשונים. . גג"ת : ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן ובהערה 100.
- 113. למדות : כ"ה בגוכתי"ק.
- 114. לך ה' הגדולה : דהי"א כט, יא.
- 115. ארך אפים וגדל חסד : תהלים קמה, ח.
- 116. כטפה לגבי ים : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קסד. סהמ"צ להצ"צ ע' צא ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' שלח ואילך.
- 117. שאר"י יכולני לשער : כ"ה גם בסה"מ תרכ"ז ע' קמז־ ע' רצג־ ע' שצ. תרל"ח ע' תפח. וש"נ. תרס"ג ח"א ע' נה ובהערה לשם: ראה הוריות י, א. ואולי גם כאן צ"ל שיכולים לשער. וע"ד מ"ש בסהמ"צ להצ"צ . ח"ב ע' ל.
- 118. אור של תולדה (וכמ"ש בתו"א בד"ה ולא יקרא : לך יב, ריש ע"ב. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה להבין שרש ענין מקיפים דבינה ובהערה 57.
- 119. כל נהוראין מתחשכאין קמי' : ראה זהר בראשית כג, א.
- 120. כ"ע. . אוכם הוא : ראה ת"ז ת"ע קלה, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתיא. וש"נ. המשך והחרים תרל"א ע' סט. סה"מ תרל"ד ע' רמז. המשך תער"ב ח"א ע' כא.
- 121. דבמקום גדולתו. . ענוותנותו : ראה מגילה לא, א. סה"מ תרנ"א ע' עא. ה'ש"ת ע' 40 בהערה. תו"ח יתרו ח"ב רנט, ב הערה 122.
- 122. בכהאריז"ל דהכלים. . גבול. . בע"ח שמ"א : בדפוסים אחרים שער דרושי אבי"ע שמ"ב, פ"ב. ראה (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 113.
- 123. לדעת העה"ק שכ' דהוא אינון ואינון הוא : חלק היחוד פ"ד. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 102.
- 124. דהכלים. . בחי' הגבול שבא"ס : ראה עבודת הקודש ח"א רפ"ח. לעיל הנחה ד"ה אני לדודי הב' ובהערה 59.
- ו. צא, ריש ע"ב.
תורה אור, לך לך ג׳ - הטקסט מספריא
ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים וכו'. הענין כי הטעם למילה דכתיב אשר ברא אלקים לעשות לתקן שעדיין צריך תקון ע"י האדם כי הגם שכבר ברא אלקים את האדם לא בראו בשלימות וכדאיתא במדרש רבה (פ' בראשית פ' י"א) ששאל על המילה אם חביבה היא המילה למה נברא האדם ערל והיתה התשובה שכל מה שנברא בשימ"ב צריכים עשייה ותקון וכמו התורמסין שצריכין תיקון. ולהבין המשל איך הוא דומה לנמשל. הנה נודע מאמר המחדש בטובו בכל יום תמיד מע"ב תמיד הוא החדוש יש מאין וענין התהוות יש וגשמי מאין ורוחני א"א להיות כך רק ע"י בחינ' מ"ש והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש כו' כי בהמ"ק שם היה מקור ההשפעה וגילוי השכינה בקדה"ק ולהיות ההשפעה נמשך משם ולהלאה לא היה ע"י גילוי כל כך כי א"כ היה הכל אחד רק שנמשך ע"י מסך מבדיל והוא הפרוכת המבדיל בין קדה"ק ששם הי' גילוי השכינה לבחי' קדש ופרכת ת"א פרסא וכמה בחי' פרוכת הי' בבהמ"ק ומשכן שכל ההשתלשלות מעולם ועד עולם הוא ע"י מסך פרסא מפסיק בין כל עולם כו'.
וזהו ענין המחדש בטובו שהתהוות מאין ליש הוא ע"י חדוש דהיינו ע"י מסך ופרסא נעשה אור חדש אור של תולדה ואין זה ממהות אור הראשון וכשיורד ומשתלשל נעשה עוד פרסא עד שנתהוה גשמיות ממש:
אך יש כמה מיני מסכים המבדילין שיש עוד בחינה שאומרים במוצאי שבת המבדיל בין קדש לחול שהוא מסך מבדיל גמור ואינו דומה לפרסא שמפסיק בין הקודש לקדה"ק שזהו דרך השתלשלות אותו אור עצמו שנתגשם וגם לאחר הפרסא הוא קודש (וע"ד שמבדילין במ"ש ליו"ט המבדיל בין קדש לקדש) משא"כ בין קדש לחול הוא מסך שמעלים ומסתיר האור עד שנעשה נפרד ממש כמו היכלות החיצונים המגביהים א"ע לומר לי יאורי כו' אלא שואתה מחיה את כולם וקרו ליה אלהא דאלהיא ואינן כופרים ממש וזהו הודו לאלקי האלקי' כל"ח שלעולם חסדו והשפעתו מעולם ועד עולם עד שהוא בבחי' אלקי האלקים במקום ההעלם וההסתר והחושך ועל מסך מבדיל זה נאמר אלביש שמים קדרות וכו':
והנה בבחי' חול זה יש ב' בחינות א' חול גמור היכלות דנוגה דקרו לי' אלקא דאלקיא כנ"ל. הב' הוא בחי' חולין שנעשו על טהרת הקדש חולו של מועד דהיינו שנמשך הארה מקדושה בחי' בטול גם בהחול וכמו ע"י שמירת שבת יש הארה בששת ימי החול מבחי' קדושת השבת. ג' ימים הראשונים משבת שעברה וג' ימים אחרונים משבת הבא וזה נמשך לישראל בששת ימי המעשה מקדושת שבת להיות כל מעשיהם בחול ע"ד חולין שנעשו עטה"ק (וזהו ענין הבדלה במו"ש ברוך המבדיל כו' הברכה היא המשכה שיהיו החולין נעשי' עטה"ק) וע"ז נאמר ששת ימים תעשה מעשיך וכו' וצריך להיות ששת ימי המעשה דוקא ע"י ההעלם ומסך (המבדיל בין קדש לחול) שאל"כ היה בטול ממש וכמו ענין תפלת שמו"ע בהשתחוואו' וכמו שא"א להרים יד לפני המלך כו' ומאן דמחוי במחוג קמי מלכא כו'. ובאמת כתי' יגיע כפיך כי תאכל ע"י ל"ט מלאכות הזורע והחורש והקוצר כו' דהיינו שע"י המעשה ממשיך הוי"ה חדשה והתהוות דבר חדש להיות המחדש בטובו מעשה בראשית דוקא וזהו אשר ברא אלקים לעשות. תורמוסין צריכין תקון להפוך מרירו למיתקו להיות מי שטרח בע"ש יאכל בשבת שיתעלה הכל בבחי' שבת כי שבת היא מנוחה בחי' בטול כמו שמו"ע וא"א להיות כולו שבת כמו כולו שמו"ע רק תחלה להיות ימי החול כו'.
ותקון זה הוא ג"כ בחי' המילה כי עד שלא נימול אברהם היה שמו אברם אב הוא בחי' ראשית הגילוי יש מאין שהוא מקור ההשפעה נק' בשם אב והיה בבחי' רם על כל גוים כו' מפני שהיה ע"י מסך.
וע"י המילה נק' אברהם אב המון גוים להוסיף התכללות ניצוצות כי להיות ההארה בגלוי גמור עד שיתקרב הניצוץ ליכלל תחת כנפי השכינה הוא ע"י המילה כי מילה אותיות מל י"ה הם חו"ב. ומל הוא ל' התגלות כי מל מלשון ממללא שהדבור הוא המגלה את החכמה להיות החכמה יוצאת מכח אל הפועל ומההעל' אל הגילוי ולכן לע"ל דכתי' אז אהפך אל עמים שפה ברורה כתי' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר מחמת שיהי' גילוי בחי' דבור התגלות אלקות התגלות חכמה:
וגילוי זה למעלה הוא בבחי' חשמל עתים חשות דהיינו שלפעמים הוא בבחי' העלם סייג לחכמה שתיקה ועתים ממללות בחי' דבור וגילוי וגם מל מלשון והוא ישב ממולי שהוא פי' נגדי כלומר דבר שנראה כאילו הוא לנוכח עיניו.
ולמטה באדם התחתון הנה כתיב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו יש ג"כ מסך על אבר המשפיע שהוא בבחי' רם. הנסתרות לה' אלקינו חו"ב והנגלות לנו ולבנינו שע"י המילה נעשה נגלות לנו ולבנינו שהגילוי אינו אלא בבחי' לבנינו שהוא בחי' הולדה כי לכן כאשר נתוסף ה' באברהם מ"מ לא נעקר הרי"ש באברהם שעדיין הוא בחי' רם אלא שנתוסף בחי' ה' להיות בחי' רם זה בגילוי. והנה המילה היא גילוי (ופריעה היא גילוי יותר כמו ופרע את ראש האשה. שחיטה מפורעת כו'). המסך המבדיל בין קדש לחול דישראל חולין שנעשו על טה"ק שהיא עיקר ההבדלה כי בשבעה הבדלות להבדיל בין הטמא כו' אין אנו אומרים לפי שא"צ כ"כ כי מאחר שמעבירים ההבדלה שבין קדש לחול כו':
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.