שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך כז תזריע שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מהותו של הכהן היא "לברך את עמו ישראל באהבה" , הכהן הוא "איש החסד", אשר מברך את ישראל , ובאהבה , כידוע, שזהו תנאי הכרחי בברכת כהנים, שהיא חייבת להיעשות באהבה , ואם חסר תנאי זה אצל הכהן המברך ח"ו, הרי זו סכנה עבורו, ודוקא משום שהכהן הוא "איש החסד" סומכת התורה רק עליו לגבי קביעת "פסק" לגבי יהודי, ש"מחוץ למחנה מושבו".
18 נוסח הברכה לפני נשיאת כפים (סוטה לט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והענין בזה, דהנה, העבודה דשמו"ע היא ע"ד מ"ש ביחזקאל בענין מעשה מרכבה בעמדם תרפינה כנפיהם, דתחילה כתיב קול כנפיהם כקול מים רבים גו', שע"י ההתבוננות וההשגה נעשה אצלם עניןהרצוא ברעש, וכמ"ש ואשמע אחרי קול רעש גדול, אמנם, כשנמשך להם גילוי שלמעלה מהשגתם, ועד להגילוי אור עליון דכתר, אור הסובב, שהוא בבחינת עמידה (בעמדם), אין עמידה אלא שתיקה , שהוא ספירת הכתר (כנ"ל ס"א), אזי תרפינה כנפיהם, שאין להם כח עוד להרעיש באהבה ורצוא, אלא הם בבחינת ביטול.
23 סוטה לט, א. וראה לקו"ת נשא כב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
למרות גודל מעלת הנשמה בהיותה למעלה קודם ירידתה למטה, שעז"נ "חי ה' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו", וכמארז"ל "אין עמידה אלא תפלה" , "ואין עמידה אלא שתיקה" , כך, שהיא בביטול אמיתי – כדאי שתרד למטה כדי שתבוא למעלת ההליכה, שזהו עילוי שבאין ערוך אפילו לגבי המדריגה ד"עמדתי לפניו", שהרי כל זמן שהעלי' היא בערך למדריגות שלפנ"ז, אין זו הליכה אמיתית .
232 סוטה לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן (מאמר א), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולא עוד אלא שגם בנ"י הם בשלימותם, שנקראים זרע עבדיו, דקאי על הלויים שענינם הוא לעמוד לשרת לפני הוי' , ואוהבי שמו, דקאי על הכהנים (ע"ש) שמברכים את ישראל באהבה , והיינו, שכל בנ"י הם במעמד ומצב נעלה ביותר שלכן נקראים כולם זרע עבדיו ואוהבי שמו.
8 סוטה לט, א. טושו"ע או"ח סקכ"ח סי"א. שו"ע אדה"ז שם סי"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועד שק"ש היא (גם) בישיבה משא"כ תפלה היא (דוקא) בעמידה ועד שאין עמידה אלא תפלה, שההפרש בין ישיבה לעמידה הוא שישיבה מורה על ענין ההתיישבות [דזהו מה שפירש רש"י עה"פ וישב יעקב שביקש יעקב לישב בשלוה, כי אמיתית ענין ההתיישבות (וישב) הוא לישב בשלוה], משא"כ עמידה מורה על ביטול.
39 ראה לקו"ת נשא כ, ג: אין עמידה אלא שתיקה (סוטה לט, א) ופי' שתיקה היינו בחי' ביטול מכל וכל. וכ"ה גם שם כג, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ביטול המציאות מכל וכל ואזי היא בבחי' שתיקה לגמרי וכמ"ש ותעמוד מלדת וידוע דכל עמידה הוא ענין שתיקה שמפני עוצם הביטול וכמארז"ל אין עמידה אלא שתיקה כו', כך ענין העמידה בש"ע בלחש הוא מפני עוצם בחי' הביטול שלמעלה מבחי' התפעלות אוי"ר, כי קודם היחוד כתי' ואל אישך תשוקתך כו' והוא בחי' רו"ש מלמטלמ"ע כנ"ל בבחי' ראובן ושמעון שבעלמא דנוק' באתעדל"ת כו', אבל בש"ע שכבר עלתה המל' בתכלית הקירוב להתדבק בבעלה ממש אזי למעלה היא מבחי' התפעלות לגמרי כי כל בחי' התפעלות אינה אלא מרחוק דוקא כידוע, וזהו ותעמוד מלדת פי' מלדת עוד תולדות שהן אוי"ר וענפיהן כו', כי אהבה הוא בחי' יש ודבר מ"ה כידוע ובש"ע הוא בחי' אין בתכלית כו', וכ"ז הוא מפני שהמל' מקבלת אז מקו האמצעי הכולל כל הקווין יחד, והג' קווין הנ"ל הנה ידוע שעיקר מקור שרשם הוא בחי' כתר עליון הנק' עילת העילות שהוא למעלה מג' הקוין כידוע בצורת האילן כו' והג' קוין אינם אלא כמו צינורות בלבד שנמשכים מאור הכתר לכאן ולכאן לימין ולשמאל ולאמצע כו', וא"כ כשהג' קוין כולם מתחברים ומשפיעים במל' בשעת עמידה דש"ע אזי עיקר ההארה שמאיר במל' הוא מבחי' אור הכתר אך שנתלבש האור והשפע שלו ע"י ג' צנורות דהיינו ג' קוין הנ"ל, ולהיות שעיקר השפע מבחי' הכתר הוא בא לכך נק' המל' יהודה כמ"ש הפעם אודה את הוי' בבחי' ביטול והודאה שלמעלה מהתפעלות אוי"ר לפי שאוי"ר מגיעים רק בג' קוין אבל באור הכתר לא יגיע רק בבחי' הביטול וההודאה בלבד מטעם שהוא למעלה מסדר ההשתל' כידוע וד"ל.
38 אין עמידה אלא שתיקה : סוטה לט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ח כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו שנאמר שאו ידיכם קודש וברכו את ה' ואע"פ שנטל ידיו שחרית צריך לחזור וליטול לפני עלותו לדוכן שתהיה תיכף לה ברכה ושיעור תכיפה יתבאר בסי' קס"ו ולכן צריך ליטול סמוך לרצה (וברצה הם עוקרים רגליהם לעלות לדוכן כמו שיתבאר והש"ץ לא יאריך ברצה ובמודים).
פ ר' יהושע בן לוי סוטה לט , א. עי' לקמן סי' תקיא ס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יד כשעוקרים הכהנים רגליהם לעלות לדוכן אומרים יהי רצון מלפניך ה' או"א שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל ברכה שלימה ולא יהיה בה מכשול ועון מעתה ועד עולם .
קלה סוטה לט , א. לפי נוסח סדור רס"ג עמ' צה. רמב"ם פי"ד מהל' תפלה הי"ב. טור ושו"ע ס"ט. ובנוסח הסידור: ... הברכה הזאת ... ולא יהיה בה ...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסו דיני בציעת הפת א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ויש אומרים שגם במים ראשונים צריך ליזהר כמו במים אחרונים שהרי אמרו התוכף לנטילת ידים ברכה אינו ניזוק בכל אותה סעודה וזהו במים ראשונים שבמים אחרונים מה שהיה כבר היה לפיכך צריך ליזהר שלא להפסיק אפילו בשהיה כדי הילוך כ"ב אמה שבשיעור זה נקרא הפסק אפילו יושב במקומו (ואם הלך מביתו לבית אחר נקרא הפסק אפילו הולך מעט) ושלא לצורך אין להפסיק אפילו בשהייה מועטת ולדבר אסור אפילו בדברי תורה (או איזה ברכה מרובה שלא מענין הסעודה כגון להבדיל על הכוס) ואין צריך לומר בדבר חול וטוב לחוש לדבריהם.
יט רמ"א ס"א בהג"ה מהתוס' דסוטה פרק אלו נאמרין סוטה לט, א ד"ה כל. והיינו כשיש צורך אלא שאינו צורך הסעודה. ואם הוא לצורך הסעודה ראה לקמן בפנים ולקמן סי' קסז ס"ח דהרשות בידו להמתין. וראה תורת מנחם לסדר נט"י לסעודה סקמ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן לענין להוציא ידי חובה לא אמרו שצריך שיהיה במקום אחד אלא הש"ץ עם הציבור, אבל כשהם במקום אחד יכול לצאת כל השומע קול הש"ץ אף על פי שאינו עמהם, ועל דרך שנתבאר , וכמו שיתבאר בסי' רע"ג ותר"צ:
766 משנה ר"ה כז , ב (מי שהיה עובר אחורי בית הכנסת או שהיה ביתו סמוך לבית הכנסת ושמע קול שופר או קול מגילה, אם כוון לבו יצא), עיי"ש בתוס' ד"ה ושמע (הא דאמרינן בפרק כל גגות (עירובין צב, ב) ציבור בקטנה ושליח ציבור בגדולה אין יוצאין ידי חובתן, שאני התם דליכא עשרה עם שליח ציבור. והא דאמרינן בשילהי כיצד צולין (פסחים פה, ב) מן האגף ולחוץ כלחוץ, ואמר רב וכן לתפלה, ורבי יהושע בן לוי אמר אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים ... יש לומר דאיירי לענין לענות עם הצבור קדושה ויהא שמיה רבא). ותוס' סוטה לט, רע"א (דהיכא דאיכא עשרה בגדולה ושליח צבור עמהן ... מתוך שמוציא בני הגדולה יוצא גם זה שבאחרת, כה"ג אמרינן דוקא אפילו מחיצה וכו ' ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ישקני מנשיקות פיהו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומצד בחי' זו ברחמיך הרבים רחם עלינו דהנה הנשמה קודם התלבשותה בגוף כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניו שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות דאין עמידה למעלה אלא בביטל וכמ"ש ויעמידם לעד לעולם דיש מלאכי' שמוי"ב אומרים קדוש פעם ג' שאמרו פעם א' קדוש ועמדו ב' אלפים שנה בביטל כו' ועתה עומדים בביטל דקדוש דפעם ג', וכ"ש נשמות וירדה למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר, דכמו שהי' למעלה כל נשמה דבוקה בא"ס חיי החיים ודאפי' נפש דמל' דמל' דעשי' בתוכו מל' דיצי' ובתוכו מל' דבריאה ובתוכו מל' דאצי' ובתוכו חכ' דאצי' שבו שורה אוא"ס, ועכשיו ירדה להתלבש בגוף ונה"ב, וזהו שאומרים ברחמי"ך הרבים דאנו אין אנו יודעים איך גבהה מעלתה קודם התלבשותה בגוף וממילא אין אנו יודעין הירידה אח"כ, ועוד דעל כל פשעים תכסה אהבה דאהבה שאוהב א"ע מכסה על הפשעים שאינו רואה הפשע ר"ל החסרון כלל ואף שיש איזה
22 עמידה . . בביטול : ראה סוטה לט, א. וראה גם לעיל שם ובהערה 61.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמכוני באשישות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
דבריאה יש מאין היא מבחי' חכ', ששהיו שרפים בבריאה וחיות ביצי' ואופנים בעשי' עד שנהי' האדם שלמטה שהוא מרוחק יותר מכולם ומה שיש נבראים למטה מהם ה"ה אינם בעלי השגה כלל אבל האדם נעשה בצלמינו וכדמותינו ה"ה מרוחק יותר מכולם, והירידה הוא צורך עלי' דע"י אתכפי' ואתהפכא יבוא לבחי' ביטול היש, אך צ"ל דהנה הנשמה קודם התלבשותה בגוף כתי' חי הוי' אשר עמדתי לפניו שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות דאין עמידה למעלה אלא ביטל וכמ"ש שרפים עומדים, ויעמידם לעד, ומלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות הם מפנימיות הכלים כ"ש שהם בטלים לאלקות, וירדה למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר וכל הדרכים בחזקת סכנה, וא"כ מהו העלי'.
42 עמידה . . ביטל : ראה סוטה לט, א. וראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר הנ"ל ובהערה 61.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע גדולה מילה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והנה חיות זה בא בחילוקי מדריגות רבות בכל עולם לפ"ע כמו בעולם הבריאה החיות האלקי מאיר ביותר לכן הביטול נמצא בהם ביותר ובלתי מורגש כלל וזה"ע השרפים דבריאה שנאמר בהם שרפים עומדים ועמידה הוא מלשון שתיקה שמורה על בחי' ביטול ביותר כו', משא"כ חיות הקודש דיצי' נאמר בהם ברעש גדול מתנשאים שההתפעלות מורגש ביותר מצד שאין בהם בחי' הביטול כ"כ כו' (...
52 ועמידה הוא מלשון שתיקה : ראה סוטה לט, א. לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג. וראה גם לקמן מאמר ד"ה רפאיני תר"ח על יד הערה 77.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ט ב'תשי
מקור מפורש
בדף זה
כיון דבתוד"ה וכי (סוטה לט, סע"א) מביא פרש"י מבלי להעיר ע"ז משמע דס"ל כותי'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בדף זה
אגה"ת פי"א) אַז "מיד [און ווי דער אַלטער רבי איז מוסיף (אגה"ת שם בנוגע צו מחילה וסליחה, וואָס פון דעם איז מובן אויך בנוגע צו די גאולה, און ווי דער אַלטער רבי זאָגט דאָרטן אַז גלייך נאָך די ברכה "חנון המרבה לסלוח" איז מען מברך "גואל ישראל") "תיכף ומיד"] הן נגאלין", דורך משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.
50 תוספות תיכף על מיד — עיין תענית (יט, ב) איזהו מיד שלהן כו'. רש"י ד"ה מיד שבת פט, א. משא"כ "תיכף" — עפמש"כ זבחים לג, א. תוד"ה כל (סוטה לט, א). שו"ע או"ח סקס"ו.
[edn_3_*]) נדפס לקמן ס"ע 223 ואילך. המו"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וישלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
"ישראל שעושים תשובה – מיד נגאלים" ואדמו"ר הזקן מוסיף "תיכף ומיד".
14 אגה"ת פי"א; תוספות תיכף על מיד – עיין תענית (יט, ב) איזהו מיד שלהן כו'. רש"י ד"ה מיד שבת פט, א. משא"כ תיכף עפמש"כ זבחים לג, א. תוד"ה כל (סוטה לט, א). שו"ע או"ח סקס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך", כשם שאת כבודו שלו אין הוא מחשיב רק מתוך קבלת עול.
38 אבות פ"ב מ"י. (סוטה לט, א). שו"ע או"ח סקס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
כיון דבתוד'"ה וכי (סוטה לט, סע"א) מביא פרש"י מבלי להעיר ע"ז משמע דס"ל כותי".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ו
"עשינו מה שגזרת עלינו , עשה אתה עמנו כמה שהבטחתנו" – שנמשך שפע רב הן בנוגע להצלחה במילוי השליחות, והן להמתעסקים במילוי השליחות – שיצליחו בכל עניניהם, בגשמיות וברוחניות.
86 נוסח "רבש"ע" אחרי נשיאת כפים (סוטה לט, סע"א ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
והרי הפירוש לשון "מיד" כאן הוא ע"ד שמצינו בנוגע לנטילת ידים שיעור פחות מכדי הילוך כ"ב אמה.
79 תוד"ה כל (סוטה לט, א). שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס קסו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
ואדמו"ר הזקן מוסיף:
15 תניא אגה"ת פי"א (ק, א); תוספת תיכף על מיד – עיין תענית (יט, ב) איזהו מיד שלהן כו'. רש"י ד"ה מיד שבת פט, א. משא"כ תיכף – עפמש"כ זבחים לג, א. תוד"ה כל (סוטה לט, א). שו"ע או"ח סקס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז הנה – כפסק רז"ל – "מיד [וכפי שרבינו הזקן מוסיף (בנוגע למחילה וסליחה, שמזה מובן גם בנוגע לגאולה, וכדברי רבינו הזקן שמיד לאחרי ברכת "חנון המרבה לסלוח" מברכים "גואל ישראל") " תיכף ומיד" ] הן נגאלין", ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.
903 תוספות "תיכף" על "מיד" – עיין תענית (יט, ב) "איזהו מיד שלהן כו'". רש"י ד"ה מיד שבת פט, א. משא"כ "תיכף" – עפמש"כ זבחים לג, א. תוד"ה כל (סוטה לט, א). שו"ע או"ח סקס"ו (משיחת ש"פ וישלח תשח"י (תו"מ חכ"א ע' 190 הערה 15)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן ט
מקור מפורש
בדף זה
ט ואין לברך על נטילה זו לפי שי"א שיוצא ידי חובתו בנטילת שחרית ולא הצריכו ליטול לפני נשיאת כפים אלא כשהסיח דעתו משמירת ידיו אחר נטילת שחרית וספק ברכות להקל.
צד רמב"ם שם לדעת הב"י ד"ה ויטול וד"ה וכתוב (בשם ארחות חיים בשם ר"א בן הרמב"ם) ודרכי משה שם. תוספות סוטה לט, א ד"ה כל בשם רש"י .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן יד
מקור מפורש
בדף זה
וטוב שלא יאמרו תפלה זו מיד שעוקרין רגליהם בעבודה אלא ימתינו עד אחר שיאמרו מודים עם הש"ץ ואז יחזירו פניהם להיכל ויאמרו תפלה זו ויאריכו בה עד שיסיים הש"ץ ברכת הודאה כדי שיענו הקהל אמן על שתיהם:
קלז רש"י סוטה לט, א ד"ה וכי. שם ע"ב ד"ה לעקור. ותוס' סוטה שם ע"א ד"ה וכי. ור"ן מגילה (טז, א ד"ה וכתב). גי' ס"א בטור. הובא במ"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן נא
מקור מפורש
בדף זה
נא כהן שהמיר דתו אפילו לדת הישמעאלים שאינם עובדים עבודה זרה (קנסוהו חכמים להיות) מחולל מקדושתו ואינו נושא כפיו ואינו קורא בתורה ראשון והוא שלא עשה תשובה אבל אם עשה תשובה אפילו המיר דתו לעבודה זרה וחזר בו חוזר לקדושתו.
תצה תוס' שם. ובתענית כז, א ד"ה אי. ורש"י (תשובות רש"י סי' קע). הובא בתוס' מנחות שם. ורבנו גרשום מאור הגולה (תשובות רגמ"ה סי' ד). הובא בתוס' סוטה לט, א ד"ה וכי. וטור ומרדכי מגילה סי' תתיח. והגהות מיימוניות שם אות ג. שו"ע (דעה הב') ורמ"א (שכן עיקר) סל"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן ח (ה)
מקור מפורש
בדף זה
דמה שהקשה מהתוספות לא קשה מידי, דהתם הוי בבית אחד, עיין בזבחים ריש פרק ג ובמסכת מידות ודו"ק ובבית אחד לא הוי הילוך הפסק כלל, כמו שכתב המגן אברהם.
מט סוטה לט, א ד"ה כל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואעשך לגוי גדול
מקור מפורש
בדף זה
השיג יותר והאדם הרודף אחר דברים שטוב לו לחיי גופו או כבודו ה"ה גרוע מהבהמה שהרי לבהמה לא ניתן שכל יותר שתשכיל איזה דבר יותר ולא יש בה נפה"א שישכיל דבר מה בהתבוננות הבורא יחיד ומיוחד, אבל האדם אשר ניתן לו להשכיל דבר חכמה בהתבוננות אלקות ומניח זאת לרדוף אחר ההבל כבהמה הרי הוא גרוע יותר הרבה שה"ה אדם ועושה מעשה בהמה, ואוי לו לנפשו שירדה פלאים מתחת כסה"כ לבוא בגוף הגשמי שירידתה היא צורך עלי', וזה שנמשך אחר ההבל לא די לו שלא תיקן מאומה הרי הורידה ממקום כבודה שהיתה עומדת באהוי"ר כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו שענין העמידה הוא כמ"ש שרפי' עומדים שעמידתם הוא בביטול, והגם כי לא יש שם מונע מ"מ ה"ה כמו שצריך להיות, אבל כשירדה בגוף ונמשכה אחר ההבל הרי ירדה ממהותה לגמרי, וצלל במים אדירים שהי' יכול להתדבק בבחי' אדיר במרום ה' והעלה בידו חרס, ולא עוד אלא שעי"ז נעשה כתמים בנפשו שצריכה זיכוך וטהרה לרפאותה מחוליתה ע"י גיהנם וכף הקלע עד שמזככי' אותה, והלואי תהי' השבה למעליותא כנתינתה עכ"פ שטהורה היא עכ"פ כמאמר נשמה שנתת בי טהורה, והוא עשה בה כתמים ופצעים רבים מכף ראשה עד רגלה בכל ציור קומה הן בשכל והן במדות אין בה מתום כלל, וכאשר יעמיק דעת גודל עוצם העלאתה ע"י התבוננות והעמקת הדעת כנ"ל נגד ירידתה עשר מעלות אחורנית כאשר נמשכה אחר ההבל יעורר ר"ר על נפשו איך שירדה פלאים כו' והוא רחום יכפר עון להוציאה מחוליתה ושתבוא לדבקה בו ית' אוא"ס חיי החיים ע"י התבוננות הנ"ל.
61 שרפי' עומדים : ישעי' ו, ב. ראה סוטה לט, א (צויין אליו ב) לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם זאת חנוכת המזבח
מקור מפורש
בדף זה
לעד לעולם שענין עמידתם זה הוא באהוי"ר ואם המלאכים שהם מחיצוני' הכלים עמידתם באהוי"ר כ"ש עמידת הנשמות שהם מפנימיות הכלים כנודע, וגם ענין שם עמידה למעלה ז"ע הביטול שהרי לא שייך ענין עמידה גשמי' אלא ע"ש שעומדים בבחי' הביטול עש"ז עצמו נק' בשם עמידה כמו העומד לפני המלך שעומד בביטול עצום מפני אימת ופחד המלך כו', א"כ ענין דביקת נה"א הלואי שיהי' ביטולה בהיותה מלובשת בגוף עד שיהי' בערך לאופן ביטולה קודם שנתלבשה בגוף אלא שכל ענין ירידתה בגוף הוא בכדי שגם נה"ב יהי' לה ג"כ ביטול לאלקות, וזהו דכתי' ואהבת בכל לבבך וארז"ל בשני יצריך שגם היצה"ר ישוב לאהבת ה', וזהו ע"י הקדמת פסוק שמע ובשכמל"ו, שע"י ההתבוננות והעמקת הדעת בבחי' ביטול אמיתי דאחד בחי' יחו"ע וביטול היש דועד בחי' יחו"ת עי"ז גם היצה"ר ישוב לאהבת ה' ולדבקה בו ית', וזהו תכלית ירידת הנשמה בגוף כו'.
17 עמידה. . הביטול : ראה סוטה לט, א. לעיל מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 61.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סכמוני באשישות
מקור מפורש
בדף זה
ל"ב פעמים ש' אלקים במע"ב שהן ל"ב נתיבות חכ' להיות התהוות מציאות הנבראי' נשמות ומלאכים שרפים בבריאה חיות ביצי' ואופנים בעשי' עד בריאת אדם התחתון בגוף ונפש הבהמי שהוא ירידה היותר גדולה ורחוקה, והכל ע"י ש' אלקי' כמ"ש ויאמר אלקי' נעשה אדם, והנה ירידה הגדולה הזאת היא צורך עלי' להיות בחי' ביטול היש לאין בבחי' אתכפי' ואתהפכא, ולכאו' צ"ל ענין עלייה זו אחרי שגם קודם ירידתה והתלבשותה בגוף היתה בטילה בבחי' האין וכמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו, וכמ"ש בכ"ד שענין העמידה היינו בחי' הביטול בבחי' האין, וא"כ גם אחר בחי' ביטול היש לאין שנעשה ע"י ירידתה, היינו הך ומהו העליה כו'.
35 העמידה. . הביטול : ראה סוטה לט, א. וראה גם לעיל שם ובהערה 61.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם זאת חנוכת המזבח
מקור מפורש
בדף זה
ארי' דאכיל קורבנין (בפ"א שהי' יורד אש מלמעלה בדמות ארי' ואכיל קורבנין וצ"ל מה"ע דאכיל), והענין דהנה תפלה במקום קרבנות תקנו ותפלה העיקר לדבקה בו שיהי' לו אהבה ודבקות לאלקות ולא רצון לבד דאפשר שרוצה מ"מ גם אם לא ישיג לא איכפת לו, אלא שיהי' לו דביקות שיודבק ממש כמו דבק פעולתו לדבק ב' דברים נפרדים שיהיו לאחדים ממש כמו"כ לדבקה בו שיהי' לו אהבה ודביקות ממש לאלקות ולא די בדביקות נה"א לבד שהרי קודם התלבשותה בגוף הי' לה ג"כ אהבה לאלקות וכמ"ש חי הוי' אשר עמדתי לפניו שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות וכ"ש ממלאכים שעומדים באהוי"ר ומלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות הם מפנימיות הכלים ויש מלאכים שהם אומרים קדוש פ"א ועומדים ב' אלפים שנה בביטל וכ"ש הנשמה שהי' עומדת באהוי"ר וביטל לאלקות והלואי תבוא לאחר התלבשותה בגוף לידי ביטל כזה ובאמת א"א שתבוא לידי ביטל כזה, דענין עמידה למעלה הו"ע ביטל, דלמטה שייך עמידה וישיבה אבל למעלה אינו שייך עמידה וישיבה אלא ענין עמידה הוא ביטל לאלקות, אלא עיקר ירידת הנשמה בגוף הוא בשביל עליות הנה"ב דכתי' ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ואמרז"ל בשני יצריך שגם היצה"ר יהי' לו אהבה לאלקות ופי' יצה"ר הנה פי' יצר רצון הרע רצון שהוא רע, וצ"ל מאחר שהוא יצה"ר איך יהי' לו אהבה לאלקות, אך הוא ע"י התבוננות בפסוק ראשון דק"ש שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד ביטל דיחו"ע איך שכולא קמי' כלא חשיב, אך זה אינו שייך להנה"ב שאין לו השגה בזה ואינו שייך שיתפעל
21 עמידה. . הוא ביטל : ראה סוטה לט, א. לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך
מקור מפורש
בדף זה
ויובן זה בהקדם שרש ענין ירידת הנשמה בגוף שלכאו' הוא ירידה גדולה ועצומה מאד שאין כמוה שהרי הנשמה קודם התלבשותה בגוף היתה עומדת באהוי"ר כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו, ועמידתה לפניו ז"ע האוי"ר שהי' לה, ע"ד המלאכי' שנק' עומדים כמ"ש שרפים עומדים, ויעמידם לעד לעולם שא' בסיפור הילולם כו', וא"כ למה היתה כזאת מלפניו ית' שתרד הנפש כ"כ פלאים למטה מטה להתלבש בגוף ונה"ב גשמי שנק' בשם יצה"ר גם כשכבר פעל בו הביטול כנ"ל משום אל תאמין בעצמך, אלא ע"כ בהכרח לומר שיש איזהו יתרון בירידתה זו, וצ"ל מהו, והענין הוא כמ"ש במ"א באריכות שעיקר מכוון בברה"ע, הוא בשביל התומ"צ וכמ"ש בראשית ברא וארז"ל בשביל ישראל שנק' ראשית ובשביל התורה שנק' ראשית, וכן דרז"ל ע"פ עשרה עשרה הכף שעשה"ד הם כנגד עש"מ, תנאי התנה הקב"ה עם מע"ב אם יקיימו ישראל כו', וכן ע"פ אלה תולדות השמים והארץ, אלה בזכות מי נבראו ובזכות כו' בזכות אלה שמות בנ"י כו' ואלה בזכות כו' בזכות אלה העדות כו', וכתי' אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי, שנשפל <11>
186 שרפים עומדים : ישעי' ו, ב. ראה סוטה לט, א (צויין אליו ב) לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בדף זה
והנה צ"ל תחילה ענין ירידות הנשמה בגוף לכאו' הוא ירידה גדולה ועצומה דהנשמה קודם התלבשותה בגוף כתי' חי הוי' אשר עמדתי לפניו וכמ"ש גבי מלאכים ויעמידם לעד לעולם וכן שרפים עומדים היינו שעומדים בביטל לאלקות ושרשם מחיצוניות הכלים וכ"ש הנשמה ששרשה מפנימיות הכלים עמדה תמיד באהוי"ר כמו שהם בבחי' לפניו וירדה למטה בגוף ונה"ב לבד שהוא מעלים ומסתיר, הרי אף שנתעורר באהוי"ר אינו בדמיון וערך כמו שהי' קודם התלבשותה בגוף, ואף גם זאת הנה"ב מעלים ומסתיר שלא בכל העתים אפשר להתעורר באהוי"ר והלואי יהי' שבה למעליותא כמו שהי' קודם וכל הדרכים בחזקת סכנה, אלא מוכרח לומר שאף דנדמה לנו שהאהוי"ר אינו בערך לגבי אהוי"ר שקודם כו' מ"מ כדאי בשביל זה לירד למטה בגוף ונה"ב.
17 שרפים עומדים : ישעי' ו, ב. ראה סוטה לט, א (צויין אליו ב) לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
בדף זה
אך איך יבוא לתשו' הוא ע"י התבוננות לעורר ר"ר על נפשו דהנשמה היא חלק אלוקה ממעל וקודם התלבשותה בגוף כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניו, וענין העמידה הוא כמ"ש גבי שרפים, שרפים עומדים, ויעמידם לעד לעולם דר"ל שעמדה בביטל, והנה מלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות מפנימיות הכלי א"כ כ"ש שעמדה באהוי"ר, דהנשמה היא רוחני ואינו שייך עמידה בדבר רוחני אלא ר"ל שעמדה בביטל וירדה למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר ונת"ל (ה' ד"ה הנ"ל ע') שהירידה צורך עלי', ולסוף צלל במים אדירים והעלה בידו חרס, שע"י עוונות ה"ה ממשיך שפע הקדושה במקום הטינופת אשת הזימה, וגם ע"י הרהורים רעים נעשה פצעים וחבורות בהנשמה מכף רגלו ועד ראשו אין בו מתום פצע וחבורה ומכה טרי' עד שח"ו נדחה ממחיצתו של הקב"ה לגמרי, וכמ"ש עוונותיכם מבדילים ביניכם לבין אלקיכם שהחטא ועון נעשה מחיצה המבדלת לגמרי (ה' והוא מחיצה של ברזל המפסקת כי ברז"ל ע"ה בגימ' עמלק שהו"ע אשר קרך, ע') א"כ גדלה הרחמנות על הנפש עד מאד תמורת שהיתה בטל לאלקות, ירדה למטה ויוכל להיות שיודחה לגמרי ממחיצתו של הקב"ה לגמרי ח"ו, וכשיתבונן בזה יצעק במר נפשו וכמ"ש ויצעקו אל ה' בצר להם צעק לבם אל ה' צעקה פנימיות מעומקא דליבא.
124 שרפים עומדים : ישעי' ו, ב. ראה סוטה לט, א (צויין אליו ב) לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין כ"ז צ"ל תחילה ענין ירידת הנשמה בגוף שלכאורה היא ירידה גדולה ועצומה כי קודם שירדה הנשמה בגוף כתי' חי הוי' אשר עמדתי לפניו, וענין עמידה למעלה הו"ע ביטול באהוי"ר ע"ד מלאכים שכתי' אצלם ויעמידם לעד לעולם שרפים עומדים ממעל לו שעמידתם הוא באהוי"ר, והנה מה מלאכים שהם מחיצוני' הכלים עמידתם הוא באהוי"ר וכש"כ נשמות שהם מפנימי' הכלים בודאי עמידתה הוא באהוי"ר, ואיך הי' עמידתה לפניו שהוא מדריגה גדולה, ועכשיו שירדה להתלבש בגוף ונה"ב ה"ה מעלים ומסתיר על אהוי"ר שהי' לה ואין ביכולתה לעורר אהוי"ר ואפי' שתתעורר אהוי"ר אין ערוך לאהוי"ר שהיתה לה מקודם והלואי שתהי' שבה למעליותה כמקדם ויכול להיות שלא תתעורר כלל אהוי"ר, וכל דרכיה בחזקת סכנה.
18 שרפים עומדים ממעל לו : ישעי' ו, ב. ראה סוטה לט, א (צויין אליו ב) לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
בדף זה
אך כדי שיבוא לתשובה צריך מקודם לעורר רחמים רבים על נפשו, שבאמת על ירידת הנשמה בגוף הרחמנות גדולה עד אין שיעור, שקודם בואה בגוף כתי' עלה חי הוי' אשר עמדתי לפניו ופי' עמדתי הוא עמידה בביטול באהבה ויראה כמו על מלאכים שכתי' אצלם ויעמידם לעד לעולם וכמ"ש שרפים עומדים ממעל לו שבמלאכים אינו שייך עמידה גשמי' אלא הוא עמידה בבחי' ביטול, והנה מה מלאכים שהם מחיצוני' הכלים עמידתם הוא באהבה ויראה וכש"כ נשמה שהיא מפנימי' הכלים בודאי עמידתה היא באהבה ויראה, ואח"כ ירדה בגוף ונה"ב שהגוף מעלים ומסתיר על הנפש והירידה הי' בשביל העלי' שיהי' אח"כ, והנה אפי' כשאינה
100 שרפים עומדים : ישעי' ו, ב. ראה סוטה לט, א (צויין אליו ב) לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין ביאור ענין ירידת הנשמה בגוף וענין עלייתה, הנה איתא בזהר שהמלאכים נקראים בשם נוני ימא, והיינו כמו שהדגים שבים הם מובלעים בים כך הנה המלאכים האלו הם תמיד בבחי' ביטול בתוך הים, וכך הנה יש נשמות שהם ג"כ בטלים בים והיינו הנשמה קודם התלבשותה בגוף היא עומדת בבחי' ביטול, שזהו מ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו, וכמו"כ המלאכים נקראים ג"כ עומדים כמ"ש שרפים עומדים,
34 בבחי' ביטול . . שרפים עומדים : ישעי' ו, ב. ראה סוטה לט, א. לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
בדף זה
והנה להבין ענין הג' קדושות צ"ל תחילה ענין ירידת הנשמה בגוף, והלא הנשמה קודם התלבשותה בגוף כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניו, פי' שעמדה בביטול, דעמידה דמלאכים היינו שעומדים בביטול ומכ"ש נשמות וכתי' נשמה שנתת בי טהורה היא, וירדה בגוף ונה"ב שמעלים ומסתיר, ולמה היתה כזאת מלפניו ית', אלא שהוא צורך עלי', וצ"ל מהו העלי'.
26 דעמידה דמלאכים . . בביטול : ישעי' ו, ב. ראה סוטה לט, א. לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר