18
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ואילו הוא עצמו צודק, שהרי "על כל פשעים תכסה אהבה"32, והאדם משוחד מאהבת עצמו.
ואף אם יצליח האדם להסיר את פניותיו העצמיות ולהתבונן בדברים "אליבא דנפשיה", ואכן יגיע להכרה שראייתו חסרונות זולתו נובעת מאשמתו שלו33 – בכל זאת, השכל וההגיון בכלל מדודים ומוגבלים, ולכן, כאשר יקיים את ה"משפטים" רק מתוך שכל והבנה, יהיה הקיום מוגבל בהתאם למגבלות שכלו. "
לפיכך מבאר הרבי שצריך לקיים את המשפטים כמו חוקים, בדרך של קבלת עול מלכות שמים, שאין בה שום הגבלות.
יא. קיום מתוך קבלת עול, הבנה ורגש "נעוץ סופן בתחלתן"34 –
בתחילת הפרשה נאמר קודם "ויקרא" באופן סתמי, מעל לשם הוי'35, ואחר כך נאמר – "וידבר הוי'". משמעות הדברים בעבודת ה' היא, שיסוד העבודה ותחילתה צריכים להיות מתוך קבלת עול שלמעלה מטעם ודעת36, ולאחר מכן יש להוריד זאת להבנה שכלית ולרגש37.
וכך גם לגבי המצוות שבין אדם לחבירו: היסוד אכן צריך להיות – קיום ציווי הבורא. אך לאחר מכן יש להוריד זאת לרגש פנימי, וגם זהו רצון ה', שהאדם יהיה בעל מדות טובות, כך שהוא אכן יחוש את זולתו, ויגיע לידי
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך"38, כשם שאת כבודו שלו אין הוא מחשיב רק מתוך קבלת עול.
כשם שהדברים אמורים לגבי ההנהגה הנדרשת בין אדם לחבירו מלכתחילה, כך גם לגבי "והשיב את הגזילה", הפיוס והמחילה שעליו לבקש מחבירו אם "וכיחש בעמיתו" אינם
הערות
- 32. משלי יו"ד, יב. – גם על פשעים אלו המרדים (יומא לו, ב. שבועות יב, ב) תכסה אהבה.
- 33. וכפירוש הבעש"ט עה"פ (ירמי' ב, יט) תייסרך רעתך, שהרע שרואה בזולתו הוא "רעתך" – רע שלו. וראה עד"ז לקו"ת בהעלותך לג, סע"א.
- 34. ספר יצירה פ"א מ"ז.
- 35. ראה לקו"ת ר"פ ויקרא וראה סד"ה ויקרא העת"ר (בהמשך תער"ב ח"ב). ועפי"ז יומתק מ"ש רש"י "אבל לנביאי האומות כו'" (דלכאורה, מאיזה טעם יהי' ס"ד לומר, שהקריאה, שענינה הוא "לשון חיבה", הייתה גם לנביאי או"ה) – כי בכיון שהקריאה היא מבחינה שלמעלה מהוי', הרי בבחינה זו כחשיכה כאורה, אח עשו ליעקב – שניהם בשוה. ואעפ"כ – ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי.
- 36. תניא פמ"א.
- 37. אלא שגם זה עצמו צריך להיות בכדי לקיים רצון הבורא (כי רצה"ע הוא שהעבודה תהי' גם בהשגה והרגש). וזהו"ע "לכל דברות כו' קדמה קריאה", שגם ה"דברות" – השגה והרגש – הקדמתם ויסודם הוא "ויקרא" – קבלת עול. וכ"ה גם בהענינים שבין אדם לחבירו, שאף שצ"ל בהרגש כו', הנה זה עצמו צ"ל מצד קב"ע, כנ"ל הערה 31. ובזה יומתק, מה שגם סיום הסדרה (אף שהמדובר בו הוא ענינים שבין אדם לחבירו) נקרא "ויקרא".
- 38. אבות פ"ב מ"י. (סוטה לט, א). שו"ע או"ח סקס"ו.
משנה אבות ב׳:י׳ - הטקסט מספריא
הם אמרו שלשה שלשה דברים. רבי אליעזר אומר יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך. ואל תהי נוח לכעוס. ושוב יום אחד לפני מיתתך. והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים. והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה. שנשיכתן. נשיכת שועל. ועקיצתן. עקיצת עקרב. ולחישתן. לחישת שרף. וכל דבריהם כגחלי אש:
סוטה ל״ט א - הטקסט מספריא
וְהִזָּה לְאַחֲרָיו, לְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו — הַזָּאָתוֹ פְּסוּלָה. לְפָנָיו וְהִזָּה עַל צְדָדִין שֶׁבְּפָנָיו — הַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה.
אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח סֵפֶר תּוֹרָה אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִילּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְפִתְחוֹ עָמְדוּ כׇּל הָעָם״, וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא שְׁתִיקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד״. רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא, מֵהָכָא: ״וְאׇזְנֵי כׇל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה״.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל כֹּהֵן שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה׳״.
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶן: מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא, וְלֹא פָּסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קוֹדֶשׁ, וְלֹא נָשָׂאתִי כַּפַּי בְּלֹא בְּרָכָה.
מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא: ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדוּשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה״.
כִּי עָקַר כַּרְעֵיהּ מַאי אָמַר? יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לֹא יְהֵא בָּהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן. וְכִי מַהְדַּר אַפֵּיהּ מִצִּיבּוּרָא מַאי אָמַר? אַדְבְּרֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב עוּקְבָא וּדְרַשׁ: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ
and instead he sprinkled it backward, or if he intended to sprinkle the water backward and instead he sprinkled it forward, even if the water lands on vessels that require purification, his sprinkling is invalid. However, if one intended to sprinkle the water forward and instead he sprinkled it forward to the sides, his sprinkling is valid. It is derived from here that one’s sides are considered as though they were in front of him.
§ Rava bar Rav Huna says: Once a Torah scroll has been opened, it is prohibited to converse, even about a matter of halakha. As it is stated: “And Ezra opened the book in the sight of all the people, for he was above all the people, and when he opened it, all the people stood up” (Nehemiah 8:5), and standing is referring to nothing other than silence, as it is stated: “And shall I wait, because they do not speak, because they stand still, and answer no more?” (Job 32:16). Rabbi Zeira said that Rav Ḥisda said: The prohibition against conversing is derived from here: “And the ears of all the people were attentive to the book of the law” (Nehemiah 8:3). They were not listening to any other voice.
And Rabbi Yehoshua ben Levi says: Any priest who did not first wash his hands may not lift his hands to recite the Priestly Benediction; as it is stated: “Lift up [se’u] your hands in sanctity and bless the Lord” (Psalms 134:2), which teaches that before reciting the benediction one must sanctify his hands by washing them.
§ Rabbi Elazar ben Shammua was once asked by his disciples: To what do you attribute your longevity? He said to them: In all my days, I never made a shortcut [kappendarya] through a synagogue. Nor did I ever stride over the heads of the sacred people, i.e., I never stepped over people sitting in the study hall in order to reach my place, so as not to appear scornful of them. And I never lifted my hands for the Priestly Benediction without first reciting a blessing.
The Gemara asks: What blessing do the priests recite before the benediction? Rabbi Zeira says that Rav Ḥisda says: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, Who has sanctified us with the sanctity of Aaron and commanded us to bless His people, Israel, with love.
The Gemara continues: When the priest begins walking to the platform to recite the benediction, what does he say? The Gemara answers: May it be Your will, Lord our God, that this blessing with which You have commanded us to bless Your people, Israel, shall not contain any stumbling block or iniquity. And when the benediction has been completed, when he turns his face away from the congregation, what does he say? Rav Ḥisda instructed Rav Ukva and taught him that this is what he would say: Master of the Universe, we have performed that which You decreed upon us. Do unto us
שולחן ערוך, אורח חיים קס״ו - הטקסט מספריא
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִזָּהֵר מִלְּהַפְסִיק בֵּין נְטִילָה לְהַמּוֹצִיא, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר, וְטוֹב לִזָּהֵר. וְאִם שָׁהָה כְּדֵי הִלּוּךְ כ"ב אַמָּה, מִקְרֵי הֶפְסֵק (תוס' פ' אֵלּוּ נֶאֱמָרִים).
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 29 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ג יתרו שיחה א מאותו ספר שבועות יב, ב · יומא לו, ב
- לקוטי שיחות כרך ל וירא שיחה ג מאותו ספר שבועות יב, א
- לקוטי שיחות כרך יד שופטים שיחה ב מאותו ספר שבועות יב, א
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ה מאותו ספר שבועות יב, א
- לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג מאותו ספר שבועות יב, א
- לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ב מאותו ספר שבועות יב, סע"ב ואילך
- תורת מנחם ר"ד יום ה', ט"ז אדר-ראשון ה'תשי"א שבועות יב, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה שבועות יב, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט שבועות יב, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט שבועות יב, א
- לקוטי שיחות כרך לג קרח שיחה ג מאותו ספר יומא לו, ב
- לקוטי שיחות כרך א בא שיחה א מאותו ספר יומא לו, ב
- לקוטי שיחות כרך א יו"ד שבט שיחה א מאותו ספר יומא לו, ב
- לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ג מאותו ספר יומא לו, ב
- תורת מנחם מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו, ה'תשי"ז יומא לו, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז יומא לו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן ה'תשי"ב יומא לו, ב
- תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר ב), ה'תשכ"ה יומא לו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה יומא לו, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א יומא לו, ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד יומא לו, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב יומא לו, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב יומא לו, ב
- תורת שמואל תרל"ח אנכי אנכי כו' יומא לו, ב
- נר מצוה ותורה אור שער היחוד קיד, א יומא לו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיח חתימת ברכת השיבה ב יומא לו, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תקפד סדר קריאת התורה בראש השנה ג יומא לו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקפד סדר קריאת התורה בראש השנה יומא לו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר יומא לו, א