הלכות פרה אדומה

הלכה א מצות פרה אדומה שתהיה בת שלש שנים או בת ארבע ואם היתה זקנה כשירה …

• סוטה מו ע"א · ב גמ׳ ויהא מום פוסל בעגלה מקל וחומר: ומה פרה שאין השנים פוסלות …

הלכה ג היו בה שתי שערות עיקרן מאדים וראשן משחיר עיקרן משחיר וראשן מאדים הכל הולך …

• בכורות כה ע"א · ח והתניא: שתי שערות — עיקרן מאדים, וראשן משחיר, רבי יוסי בן המשולם …

הלכה ד וצריך שישאר מן המאדים כדי שינטל בזוג שכל שערה שאינה ניטלת בזוג הרי היא …

• נדה נב ע"ב · ח מתני' שתי שערות האמורות בפרה, ובנגעים, והאמורות בכל מקום — כדי לכוף …
• נדה נב ע"ב · ט גמ' אמר רב חסדא, אמר מר עוקבא: הלכה כדברי כולן להחמיר.

הלכה ה היו קרניה או טלפיה שחורים יגוד גלגל העין והשינים והלשון אין מראיהן פוסלים בפרה.

• בכורות מד ע"א · כג ודאיגום איגומי, פסול? ורמינהו: פרה שקרניה וטלפיה שחורים — יגוד! תרגמה זעירי: …

הלכה ז כל המומין הפוסלין בקדשים פוסלין בפרה שנאמר אשר אין בה מום היתה יוצא דופן …

• שבת נב ע"א · ח אמר אביי: במוליכה מעיר לעיר. רבא אמר: שאני פרה דדמיה יקרין. רבינא …
• פסחים כו ע"א · טז תא שמע: הכניסה לרבקה ודשה — כשירה. בשביל שתינק ותדוש — פסולה.
• פסחים כו ע"ב · א הא לא דמיא אלא להא: שכן עליה עוף — כשירה, עלה עליה …
• סוטה מו ע"א · ב גמ׳ ויהא מום פוסל בעגלה מקל וחומר: ומה פרה שאין השנים פוסלות …
• סוטה מו ע"א · ד אלמה אמר רב יהודה אמר רב: הניח עליה עודה של שקין — …
• סוטה מו ע"א · ו בעגלה נמי כתיב ״בה״! ההוא מיבעי ליה למעוטי קדשים, דלא פסלה בהו …
• סוטה מו ע"א · יב ואם נפשך לומר: נאמר כאן ״על״ ונאמר להלן ״על״. מה להלן שאר …
• סוטה מו ע"א · טז דתניא: ״על״, אין לי אלא עול. שאר עבודות מנין — תלמוד לומר: …
• בבא מציעא ל ע"א · ו תא שמע: הכניסה לרבקה ודשה – כשירה. בשביל שתינק ותדוש – פסולה. …
• בבא מציעא ל ע"א · ט הא לא דמיא אלא להא, דתנן: שכן עליה עוף – כשירה, עלה …
• בבא מציעא ל ע"א · יא השתא דכתיב ״עבד״ וקרינן ״עובד״ – בעינן ״עובד״ דומיא ד״עבד״. מה ״עבד״ …
• עבודה זרה כג ע"א · ה רבי פדת אמר: לא קשיא — הא רבי אליעזר, הא רבנן. דתנן …
• עבודה זרה כג ע"א · ו ממאי? דלמא דכולי עלמא לא חיישינן לרביעה, והכא היינו טעמא דרבי אליעזר …
• עבודה זרה כג ע"ב · ה שאני פרה, דחטאת קרייה רחמנא.
• עבודה זרה כג ע"ב · ו אלא מעתה, תיפסל ביוצא דופן! וכי תימא הכי נמי, אלמה תניא: הקדישה …
• עבודה זרה כג ע"ב · ח אלא שאני פרה, הואיל ומום פוסל בה — דבר ערוה ועבודה זרה …

הלכה ח פרה שנולד בה פיסול תפדה וכן אם מתה תפדה מפני עורה אבל לא להאכיל …

• שבועות יא ע"ב · ד הרי פרה, דלא שכיחא, ותניא: פרה נפדית על כל פסול שבה – …
• שבועות יא ע"ב · ט אמר מר: מתה תפדה. וכי פודין את הקדשים להאכילן לכלבים?! אמר רב …

הלכה ט נשחטה לשם חולין תפדה ואינה מכפרת נשחטה על גב מערכתה אין לה פדיון עולמית.

• שבועות יא ע"ב · ד הרי פרה, דלא שכיחא, ותניא: פרה נפדית על כל פסול שבה – …
• מנחות קא ע"ב · יז דתניא, רבי שמעון אומר: פרה מטמאה טומאת אכלין, הואיל והיתה לה שעת …
• חולין כג ע"ב · יב גמ׳ תנו רבנן: פרה בשחיטה כשרה, בעריפה פסולה; עגלה בעריפה כשרה, בשחיטה …

הלכה י לקחו פרה ומצאו אחרת נאה ממנה ה"ז תפדה שלא במום.

• שבועות יא ע"ב · ד הרי פרה, דלא שכיחא, ותניא: פרה נפדית על כל פסול שבה – …
• מנחות קא ע"ב · יח הכי השתא? בשלמא פרה, עומדת לפדות היא, שאם מצא אחרת נאה הימנה …

הלכה יא אף כהן הדיוט כשר לשרפת הפרה שנאמר ונתתם אותה אל אלעזר הכהן ועדיין אהרן …

• יומא מב ע"א · ו תסתיים דרב הוא דאמר פרה פסולה, דאמר רבי זירא: שחיטת פרה בזר …
• יומא מב ע"ב · י ״ונתתם אותה אל אלעזר הכהן״ — אותה לאלעזר, ולא לדורות לאלעזר. איכא …
• זבחים יד ע"ב · ו ולא?! והאמר רבי זירא אמר רב: שחיטת פרה בזר – פסולה; ואמר …

הלכה יב והעושה אותה לובש ארבעה כלים של כהן הדיוט בין שעשאה כהן הדיוט בין שעשאה …

• יומא מג ע"א · ה ״וכבס בגדיו הכהן״ — בכיהונו. ״וטמא הכהן עד הערב״ — כהן בכיהונו …

הלכה יג כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף שהיו טבולי יום כשירים למעשה הפרה ולקדש ולהזות …

• יומא מג ע"ב · ג ״והזה הטהור על הטמא״. ״טהור״ מכלל שהוא טמא, לימד על טבול יום …
• יבמות עב ע"ב · ח אמר רבי אלעזר: ערל שהזה — הזאתו כשרה. מידי דהוה אטבול יום, …
• יבמות עג ע"א · א ״והזה הטהור על הטמא״, ״טהור״ — מכלל שהוא טמא, לימד על טבול …
• זבחים יז ע"ב · ג לא, דכולי עלמא – כזב דמי; והכא בהא קמיפלגי, דכתיב: ״והזה הטהר״ …

הלכה יד הצדוקין היו אומרים שאין מעשה הפרה כשר אלא במעורבי שמש לפיכך היו ב"ד בבית …

• יומא ב ע"א · ד מאי טעמא? כיון דטבול יום כשר בפרה, דתנן: מטמאין היו הכהן השורף …
• חגיגה כג ע"א · יד דתנן: מטמאין היו את הכהן השורף את הפרה, להוציא מלבן של צדוקין. …
• זבחים כא ע"א · א והא פרה – דטמויי מטמינן ליה, דתנן: מטמאין היו הכהן השורף את …

הלכה טו החותך שפופרת של קנה להניח בה אפר חטאת יטמא אותה ויטבלנה ואחר כך יניח …

• חגיגה כג ע"א · יא מתניתין דלא כרבי אליעזר, דתנן: שפופרת שחתכה לחטאת, רבי אליעזר אומר: יטבול …
• חגיגה כג ע"ב · ב אלא מעתה, לא תטמא אדם, אלמה תניא: חותכה ומטבילה — טעון טבילה! …
• חגיגה כג ע"ב · ג אלמה תניא: חותכה ומטבילה — טעון טבילה. טבילה אין, הזאת שלישי ושביעי …

הלכה א מעלות יתירות עשו בטהרת פרה אדומה והרחקות גדולות הרחיקו מטומאת המת בכל מעשיה מפני …

• יומא ב ע"א · ג גמ׳ תנן התם: שבעת ימים קודם שריפת הפרה היו מפרישין כהן השורף …
• יומא ח ע"ב · א שזה פרישתו לקדושה ואחיו הכהנים נוגעין בו, וזה פרישתו לטהרה ואין אחיו …

הלכה ב שבעת ימים קודם שריפת הפרה מפרישין כהן השורף אותה מביתו כשם שמפרישין כ"ג לעבודת …

• יומא ב ע"א · ג גמ׳ תנן התם: שבעת ימים קודם שריפת הפרה היו מפרישין כהן השורף …

הלכה ג הלשכה שהיה יושב בה כל ז' צפונית מזרחית היתה כדי להזכירו שהיא כחטאת הנשחטת …

• יומא ב ע"א · ג גמ׳ תנן התם: שבעת ימים קודם שריפת הפרה היו מפרישין כהן השורף …

הלכה ד כל יום ויום משבעת ימי ההפרשה מזין עליו מי חטאת שמא נטמא למת והוא …

• יומא ח ע"א · ו נימא הני תנאי כהני תנאי. דתניא: אחד זה ואחד זה מזין עליו …
• יומא ח ע"ב · ד ולטעמיך, הזאה כל שבעה מי איכא? והא קיימא לן דהזאה שבות ואינה …

הלכה ה ברביעי בשבת היו מפרישין אותו כדי שיחול רביעי שלו להיות בשבת שההזייה אינה דוחה …

• יומא ח ע"ב · ד ולטעמיך, הזאה כל שבעה מי איכא? והא קיימא לן דהזאה שבות ואינה …
• יומא ח ע"ב · ה אמר רבא: הלכך כהן גדול ביום הכפורים, דלא בדידן תליא מילתא, אלא …

הלכה ז כשמזין עליו בימי ההפרשה אין מזה עליו אלא אדם שלא נטמא במת מעולם שהמזה …

• סוכה כא ע"א · ב וסבר רבי יהודה כל אהל שאינו עשוי בידי אדם אינו אהל? ורמינהו: …
• זבחים קיג ע"א · יג איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן: חצירות היו בירושלים בנויות על הסלע, ותחתיהן …
• זבחים קיג ע"א · טו אמר רב הונא בריה דרב יהושע: מעלה עשו בפרה.

הלכה ב כיצד שורפין אותה זקני ישראל היו מקדימין ברגליהן להר המשחה ובית טבילה היה שם …

• עירובין נח ע"א · יא של מגג לפרה, דתנן: כפתוה בחבל המגג ונתנוה על גב מערכתה. של …
• יומא מא ע"ב · יז ודפרה לא בעי חלוקה?! איתיביה אביי: כיצד הוא עושה, כורכן בשירי לשון! …
• יומא מב ע"א · א של פרה — משקל עשרה זוז, ושל שעיר המשתלח — משקל שני …
• זבחים צג ע"ב · י מן הדם שבענין – למעוטי מאי? אמר רבא: למעוטי שיריים שבאצבע. מסייע …
• זבחים צג ע"ב · יג איתיביה אביי: גמר מלהזות – מקנח ידו בגופה של פרה. גמר אין, …
• זבחים קה ע"ב · יד והיא גופה מנלן? דתנו רבנן: ״והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה״ …
• מנחות ז ע"ב · יט אמר ליה: גמר – מקנח ידו, לא גמר – מקנח אצבעו.
• נדה כו ע"א · טו שדרה מה היא? דאמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: שדרו של לולב …

הלכה ב לא רצתה פרה לצאת אין מוציאין עמה שחורה שלא יאמרו שחורה שחטו ולא אדומה …

• יומא מב ע"ב · יב ״והוציא אותה״ — שלא יוציא אחרת עמה. כדתנן: לא היתה פרה רוצה …

הלכה ג פרה שנשחטה שלא לשמה או שקיבל או שהזה שלא לשמה או לשמה ושלא לשמה …

• מנחות ו ע"ב · יא ולא? והאמר רבי זירא אמר רב: שחיטת פרה בזר פסולה, ואמר רב …
• מנחות כז ע"ב · ב תנו רבנן: שבע הזאות שבפרה, שעשאן – בין שלא לשמן, בין שלא …

הלכה ה הזה בכלי אפילו אחת מהן הזאתו פסולה הזה אחת מהן בשמאלו פסולה הזו שבעה …

• זבחים קיג ע"א · ו מה הזאתה כנגד הפתח, אף שחיטתה כנגד הפתח. וכי תימא דלא מקיש, …
• זבחים קיג ע"א · ז ואיתמר נמי, שרפה שלא כנגד הפתח – רבי יוחנן אמר: פסולה, ורבי …
• מנחות כז ע"ב · ב תנו רבנן: שבע הזאות שבפרה, שעשאן – בין שלא לשמן, בין שלא …

הלכה ז חיסר אחת מן המתנות פסולה טבל שתים והזה אחת הזאתו פסולה טבל אחת והזה …

• מנחות כז ע"א · יד שבע הזאות שבפרה מעכבות זו את זו, שבע הזיות שעל בין הבדים, …

הלכה יד שרפה אונן או מחוסר כפרה כשירה:

• יבמות עד ע"א · ט ומאן תנא דפליג עליה דרבי עקיבא תנא ד(רבי) יוסף הבבלי היא. דתניא: …
• זבחים יז ע"ב · ב ומחוסר כפורים דזב כזב דמי – תנאי היא; דתניא: שרפה אונן ומחוסר …

הלכה יז כל מעשה הפרה מתחלה ועד סוף אינו אלא ביום ובזכרי כהונה והמלאכה פוסלת בה …

• יומא מב ע"א · ו תסתיים דרב הוא דאמר פרה פסולה, דאמר רבי זירא: שחיטת פרה בזר …
• יומא מב ע"ב · ג מתיב רבי יהושע בר אבא לסיועיה לרב: אין לי אלא הזאת מימיה …
• יומא מב ע"ב · ד מניין לרבות שחיטתה וקבלת דמה והזאת דמה ושריפתה והשלכת עץ ארז ואזוב …
• יומא מג ע"א · ז ״ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח״. ״איש״ — להכשיר את הזר, …
• זבחים יד ע"ב · ו ולא?! והאמר רבי זירא אמר רב: שחיטת פרה בזר – פסולה; ואמר …
• חולין כט ע"ב · ט מתיב רבי זירא: כל העסוקין בפרה מתחלה ועד סוף – מטמאין בגדים, …
• חולין לא ע"ב · כג אמר רבא: שחט פרה ושחט בהמה אחרת עמה, לדברי הכל פסולה.

הלכה יח שחט את הפרה ונשחטה בהמה אחרת עמה או נחתכה דלעת עמה כשירה שהרי לא …

• חולין לב ע"א · א נשחטה בהמה אחרת עמה, לרבי נתן – פרה פסולה בהמה כשרה, לרבנן …
• חולין לב ע"א · ג חתך דלעת עמה – דברי הכל פסולה, נחתכה דלעת עמה – דברי …

הלכה א כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים כל זמן עשייתן שנאמר בשוחט ומשליך …

• בבא מציעא צג ע"א · י מתיב רב אחא בר רב הונא: המשמר את הפרה – מטמא בגדים. …
• חולין כט ע"ב · ט מתיב רבי זירא: כל העסוקין בפרה מתחלה ועד סוף – מטמאין בגדים, …

הלכה ג בד"א בזמן שנשרפת כמצוותה אבל אם נפסלה המתעסק בה טהור אירע פיסול בשחיטתה אינה …

• חולין כט ע"ב · י אירע בה פסול בשחיטתה, בין קודם פסולה בין לאחר פסולה – אינה …

הלכה ד השלים לכנוס את אפרה המתעסק בה אחר כן בחילוק העפר או בהצנעתו וכן הנוגע …

• יומא סח ע"ב · ד תנו רבנן: ״והשורף״ — השורף מטמא בגדים ולא המצית את האור ולא …
• יומא סח ע"ב · ה יכול אף משנעשו אפר מטמאין בגדים — תלמוד לומר: ״אותם״, אותם מטמאין …
• זבחים פג ע"א · טו מתני׳ המזבח מקדש [את] הראוי לו.
• זבחים קד ע"א · כ מתני׳ פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים, בזמן שהן נשרפין כמצותן – נשרפים בבית …
• זבחים קו ע"א · ה תנו רבנן: השורף מטמא בגדים, ולא המצית את האור מטמא בגדים, ולא …
• זבחים קו ע"א · ו יכול אף משנעשו אפר מטמא בגדים? תלמוד לומר: ״אותם״ – אותם מטמאין …

הלכה ה מאימתי מטמאין בגדים הנושאין פרים ושעירים הנשרפים משיצאו בהן חוץ לחומת העזרה נשאום במוטות …

• פסחים פה ע"ב · ג מתיב רבי אבא בר ממל: היו סובלים אותן במוטות, הראשונים יצאו חוץ …
• יומא סז ע"ב · יד קלען במקלעות והוציאן לבית השריפה. ומאימתי מטמאין בגדים — משיצאו חוץ לחומת …
• זבחים קד ע"ב · א היו סובלין אותו במוטות. יצאו הראשונים חוץ לחומת העזרה והאחרונים לא יצאו …
• זבחים קה ע"א · ד אמר רבי אבא בר ממל, תא שמע: היו סובלין אותן במוטות, הראשונים …
• זבחים קה ע"א · ו אלא רבי אלעזר היכי בעי לה? כגון דנקיטי לה בבקולסי.
• זבחים קה ע"ב · יג יצאו אלו ואלו. מנא הני מילי? דתנו רבנן: להלן הוא אומר – …

הלכה ו ומאימתי מטמא בגדים המשלח את השעיר משיצא חוץ לחומת ירושלים עד שעת דחייתו לעזאזל …

• יומא סז ע"א · ב מה היה עושה? חולק לשון של זהורית חציו קשור בסלע, וחציו קשור …

הלכה ז הנוגע בפרים ובשעירין הנשרפין עצמן אפילו אחר שיצאו בין אדם בין כלים בין אוכלין …

• זבחים קה ע"א · ז תנו רבנן: פרים ופרה ושעיר המשתלח – המשלח, השורפן והמוציאן מטמא בגדים; …

הלכה ב הכל כשרים למלאות המים חוץ מחרש שוטה וקטן והכל כשרין לקדש חוץ מחרש שוטה …

• שבת קלז ע"א · ב אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא: הכל כשרים לקדש, …
• יומא מב ע"ב · ד מניין לרבות שחיטתה וקבלת דמה והזאת דמה ושריפתה והשלכת עץ ארז ואזוב …
• יומא מג ע"א · ח תנן התם: הכל כשרין לקדש, חוץ מחרש שוטה וקטן. רבי יהודה מכשיר …
• יבמות עב ע"ב · טו ואזדו לטעמייהו. דתניא: הכל כשרים לקדש — חוץ מחרש שוטה וקטן, רבי …
• ערכין ג ע"א · יד ״הכל כשרין לקדש״ — לאתויי מאי? לרבי יהודה לאתויי קטן, ולרבנן לאתויי …

הלכה ו כלי חרס שניקב בכונס משקה אין ממלאין ומקדשין בו אבל אם ניקב במוציא משקה …

• נדה מט ע"א · ח גמ' מכניס — פסול למי חטאת, ופסול משום גסטרא. מוציא — כשר …
• נדה מט ע"א · ט אמר רב אסי, שונין: כלי חרס שיעורו בכונס משקה, ולא אמרו מוציא …

הלכה ח הזולף מים מן המעיין בידיו וברגליו ובחרסים ונתן לתוך החבית פסולין מפני שלא נתמלאו …

• זבחים כה ע"ב · ח תנן התם: נתן ידו או רגלו או עלי ירקות כדי שיעברו מים …

הלכה י הים הגדול כמקוה ואינו כמעיין לפיכך אין ממלאין ממנו לקידוש וכל הנהרות פסולין לקדש …

• סנהדרין ה ע"ב · ז וטעו נמי בהא: מי קרמיון ומי פיגה פסולין, מפני שהן מי בצעים. …

הלכה ב השכר פסול בקידוש ובהזייה ואינו פוסל במילוי כיצד הנוטל שכרו לקדש מי חטאת או …

• קידושין נח ע"ב · ח תנן: המקדש בתרומות, ובמעשרות, ובמתנות, במי חטאת, ובאפר פרה – הרי זו …
• קידושין נח ע"ב · ט אמר אביי: לא קשיא, כאן בשכר הבאה ומילוי, כאן בשכר הזאה וקידוש.
• בכורות כט ע"א · ה מתני׳ הנוטל שכרו לדון — דיניו בטילים, להעיד — עדותיו בטילין, להזות …

הלכה א כיצד מקדשין את המים באפר הפרה נותן את המים שנתמלאו לשם מי חטאת בכלי …

• סוטה טז ע"ב · ה כדי שיראה על המים. תנו רבנן, שלשה צריכין שיראו: עפר סוטה, ואפר …
• סוטה טז ע"ב · יח ורבנן: ״אל כלי״ — דוקא, ״עליו״ — לערבן.
• תמורה יב ע"א · ו ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון, ואין המים שאובין פוסלין את המקוה …
• תמורה יב ע"ב · ו דתניא: הקדים עפר למים — פסול, ורבי שמעון מכשיר.

הלכה ב המקדש צריך שיתכוין ויתן האפר בידו על המים שנאמר ולקחו לטמא עד שיהיה מתכוין …

• סוכה לז ע"א · ט ממאי? דלמא שאני התם, כיון דחבריה — כגופיה דמי. אלא מהכא: נפל …
• סנהדרין עז ע"ב · יא למימרא דכהאי גוונא כחו הוא? ורמינהו: המקדש, ונפל קידוש על ידו או …

הלכה ג קידש פחות מכדי הזאה בכלי זה ופחות מכדי הזאה בכלי אחר לא נתקדשו היה …

• זבחים צג ע"ב · ג דתניא, רבי חלפתא בר שאול אומר: קידש פחות מכדי הזייה בכלי זה …
• מנחות ז ע"ב · ז ודם מנלן דלא קדוש לחצאין? דתני רב תחליפא בן שאול: קידש פחות …

הלכה ח מים מקודשין שנתערבו בהן מים אחרים כל שהוא אפילו מים שנתמלאו לקידוש הרי אלו …

• זבחים פ ע"א · ט תנן התם: צלוחית שנפלו לתוכה מים כל שהו – רבי אליעזר אומר: …

הלכה יב מים מקודשין ששתה מהן בהמה או חיה פסולין וכן כל העופות פסולין חוץ מן …

• גיטין פו ע"ב · טז מתיב רב דניאל בר רב קטינא: כל העופות פוסלין במי חטאת, חוץ …
• חולין סב ע"ב · א פוסלין במי חטאת חוץ מן היונה מפני שמוצצת, ואם איתא ליתני חוץ …

הלכה טז כלי שיש בו מים מקודשין שהניחו מגולה ובא ומצאו מכוסה הרי אלו פסולין שמא …

• חולין ט ע"ב · ז אמר רב אשי, תא שמע: צלוחית שהניחה מגולה ובא ומצאה מכוסה – …
• חולין ט ע"ב · ח הניחה מכוסה ובא ומצאה מגולה, אם יכולה חולדה לשתות ממנה, או נחש …

הלכה א הממלא מים לקידוש אינו צריך שיהיה הוא עצמו המקדש והמזה אלא מקדש אחד ומזה …

• יומא מג ע"א · יא אשה מנא ליה? ״ונתן״, ולא ״ונתנה״. ורבנן: אי כתב רחמנא: ״ולקח ... …

הלכה ב ממלא אדם מים ומניחן אצלו בלא קידוש כל זמן שירצה ואין בכך כלום ומוליכן …

• חגיגה כג ע"א · ג מאי היא? דתניא: לא ישא אדם מי חטאת ואפר חטאת ויעבירם בירדן …
• יבמות קטז ע"ב · יא נימא רבי חנניא בן עקיבא ורבנן בפלוגתא דבית שמאי ובית הלל קמיפלגי? …
• יבמות קטז ע"ב · טז מאי מעשה שהיה? דאמר רב יהודה אמר רב: מעשה באדם שהיה מעביר …

הלכה ה מי חטאת ששקלן במשקל אם הסיח דעתו פסולין ואם לאו כשרין אבל אם שקל …

• גיטין נג ע"ב · ב בגופן – מעשה קא עביד בהו; ואי היזק שאינו ניכר שמיה היזק, …

הלכה ו הכל כשירין להזות חוץ מאשה וטומטום ואנדרוגינוס [וח"ש] וקטן שאין בו דעת אבל קטן …

• יומא מב ע"ב · ז והאי מאי תיובתא? אילימא מדפסולין באשה פסולין נמי בזר, הזאת מימיה תוכיח, …
• יומא מג ע"א · יד מיתיבי: הכל כשרין להזות, חוץ מטומטום ואנדרוגינוס ואשה. וקטן (שיש) בו דעת, …
• יבמות עב ע"ב · ח אמר רבי אלעזר: ערל שהזה — הזאתו כשרה. מידי דהוה אטבול יום, …
• יבמות עב ע"ב · יט ואי כתב רחמנא ״ולקחו״ ״ונתנו״, הוה אמינא דשקלי תרי ויהבי תרי, כתב …
• ערכין ג ע"א · טו ״הכל כשירין להזות״ — לאתויי מאי? לאתויי ערל, וכדרבי אלעזר, דאמר רבי …

הלכה ז המזה צריך לכוין ולהזות על הטמא לטהרו ואם הזה שלא בכוונה הזאתו פסולה אבל …

• סוטה לט ע"א · א והזה לאחריו, לאחריו והזה לפניו — הזאתו פסולה. לפניו והזה על צדדין …

הלכה ח המזה אינו צריך טבילה לכל הזייה אלא טובל את האזוב ומזה הזייה אחר הזייה …

• יומא יד ע"א · ו מאי היא — כדתנן: נתכוון להזות על הבהמה והזה על האדם, אם …
• יומא יד ע"א · יא הניחא למאן דאמר: הזאה צריכה שיעור. אלא למאן דאמר: הזאה אין צריכה …
• זבחים עה ע"ב · א הזאה כל שהיא – מטהרת; הזאה אינה צריכה שיעור; הזאה מחצה כשר …
• זבחים פ ע"א · טו מיתיבי, רבי אומר: לדברי רבי אליעזר – הזאה כל שהוא מטהרת; הזאה …
• נדה ט ע"א · יח אפילו למאן דאמר אינה צריכה שיעור, הני מילי — אגבא דגברא, אבל …

הלכה א כיצד מטהרים טמא מת במי נדה לוקח אדם טהור שלשה קלחין של אזוב ואוגדן …

• מגילה כ ע"א · ז מתני׳ אין קורין את המגילה, ולא מלין, ולא טובלין, ולא מזין, וכן …
• חגיגה כב ע"ב · ח אי הכי, ניהדרו להו בית הלל לבית שמאי: כי שאלינן מינייהו מטבלינן …

הלכה ב מי שנטמא במת ושהה כמה ימים בלא הזאה כשיבוא להזות מונה בפנינו ג' ימים …

• חגיגה כב ע"ב · יא והתניא: נאמן עם הארץ לומר פירות לא הוכשרו, אבל אינו נאמן לומר …

הלכה ג כל המטמאין מקבלין הזאה כיצד זבים וזבות נדות ויולדות שנטמאו במת מזין עליהן בשלישי …

• יבמות עא ע"ב · י אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה: ערל מקבל הזאה, שכן מצינו באבותינו …
• זבחים צג ע"א · ג דתניא, רבי אלעזר אומר: מי חטאת שנטמאו – מטהרין, שהרי נדה מזין …
• זבחים קיח ע"א · ט מיבעי ליה לכדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן משום רבי בנאה: ערל – …

הלכה ד מצות אזוב שלשה קלחין וכל קלח וקלח גבעול אחד נמצאו ג' גבעולין ושיריו שנים …

• סוכה יג ע"א · יב והתניא, רבי יוסי אומר: אזוב תחילתו שנים ושיריו אחד פסול, ואינו כשר …
• סוכה יג ע"א · יג והתניא: אזוב תחילתו שנים ושיריו אחד — כשר, ואינו פסול עד שיהא …
• סוכה לז ע"א · ח אמר רבא: מנא אמינא לה דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה, …
• מנחות לה ע"ב · ד אמר רב פפא: גרדומי רצועות כשירות, ולאו מילתא היא, מדאמרי בני רבי …
• מנחות לח ע"ב · י דאמרי בני רבי חייא: גרדומי תכלת כשרין, וגרדומי אזוב כשרין. וכמה שיעור …

הלכה ה אין מזין לא ביונקות האזוב ולא בתמרות אלא בגבעולין אלו הן היונקות גבעולין שלא …

• סוכה יג ע"א · ז מיתיבי: אזוב, ולא אזוב יון, ולא אזוב כוחלי, ולא אזוב מדברי, ולא …
• חולין סב ע"ב · ב אמר רב יהודה: הני כופשני צוצייני כשרים לגבי מזבח, והן הן תורין …

הלכה א אדם שנטמא במת והזה עליו כיון שנגע כל שהוא ממי הנדה בכל מקום מעור …

• קידושין כה ע"א · ז רבי אומר אף הסירוס. ורבי, לשון לא? ורמינהו: הרי מי שהיה מזה …
• קידושין כה ע"א · ח מאי לאו על לשונו? לא, על שפתיו. על שפתיו פשיטא! מהו דתימא …

הלכה ג מחט שנתונה על החרש והזה עליה ספק על המחט הזה ספק מן החרש נמצה …

• סנהדרין עז ע"ב · יג תא שמע: מחט שהיה נתונה על החרס, והזה עליה – ספק על …

הלכה ד כלים המפוצלין שמחוברין זה לזה במסמרים כגון מספורת של פרקים ואיזמל של רהיטני וכיוצא …

• שבת מח ע"ב · י תנו רבנן: מספורת של פרקים ואיזמל של רהיטני חיבור לטומאה, ואין חיבור …

הלכה ו שלל הכובסין והבגד שהוא תפור בכלאים והן עומדין להתירן אינו חיבור להזייה והרי הן …

• שבת מח ע"ב · ב רמי ליה רבי ירמיה לרבי זירא: תנן: שלל של כובסין, ושלשלת של …

הלכה ט הזוג והענבל חיבור לטומאה ולהזאה ואם הזה על אחד מהן טהרו שניהן:

• שבת נח ע"ב · י מתיב רבא: הזוג והעינבל חבור.

הלכה ב כל כלי הראוי למשכב או למושב אף ע"פ שהוא טהור לגבי הקודש הרי הוא …

• חגיגה יח ע"ב · ג בגדי עם הארץ, מדרס לפרושין. בגדי פרושין, מדרס לאוכלי תרומה. בגדי אוכלי …
• חגיגה יח ע"ב · ד יוסף בן יועזר היה חסיד שבכהונה, והיתה מטפחתו מדרס לקודש. יוחנן בן …

הלכה ד מי שנטמאו ידיו בלבד בדברים המטמאין את הידים כגון שנגע באוכלין או במשקין וכיוצא …

• חגיגה יח ע"ב · א מתני׳ נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה, ולקודש — מטבילין. ולחטאת — אם …

הלכה ה כל הטעון טבילה בין מן התורה בין מדבריהם מטמא את מי חטאת ואת אפר …

• חגיגה כג ע"ב · ט והא דרבנן היא. ממאי, מדקתני רישא: העיד רבי שמעון בן בתירא על …

הלכה ג וכן כלי שיש בו אפר או מים מקודשים ומוקף צמיד פתיל ונתון באהל המת …

• חגיגה כה ע"א · ו והתניא: אין חטאת ניצלת בצמיד פתיל. מאי לאו: הא קדש ניצול! לא: …

הלכה ד וכן אוכלין ומשקין של קדש אינן ניצלין בצמיד פתיל אבל מים שאינן מקודשין וכלי …

• חגיגה כה ע"א · ה ולייתוה בכלי חרס המוקף צמיד פתיל! אמר רבי אליעזר, שונין: אין הקדש …
• חגיגה כה ע"א · ו והתניא: אין חטאת ניצלת בצמיד פתיל. מאי לאו: הא קדש ניצול! לא: …

הלכה ה הטהור לחטאת שהיה עומד על גבי התנור וכיוצא בו מכלים שאינם טהורים לחטאת ופשט …

• זבחים צג ע"א · ה דתנן: היה עומד חוץ לתנור ושרץ בתנור, והושיט ידו לחלון ונטל את …
• זבחים צג ע"א · ו ואיתיביה אביי: מודה רבי עקיבא בהזאה שהעבירה על כלי חרס טמא על …

הלכה א הנוגע במי חטאת שלא לצורך הזאה בין אדם בין כלים טמא ואינו מטמא בגדים …

• יומא יד ע"א · ח ורבי עקיבא? היינו דקאמר שלמה ״אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני״. ורבנן? ההוא …
• יומא יד ע"א · י אלא: מאי ״מזה״ — נושא. ונכתוב רחמנא ״נושא״, מאי טעמא כתיב ״מזה״? …
• יומא יד ע"א · יא הניחא למאן דאמר: הזאה צריכה שיעור. אלא למאן דאמר: הזאה אין צריכה …
• נדה ט ע"א · טו ורבי אלעזר אומר: אלו מי הנדה, שהמזה ומזין עליו — טהור, ונוגע …
• נדה ט ע"א · טז והכתיב ״מזה״, והכתיב ״נוגע״! ועוד, ״מזה״ בעי כבוס, ״נוגע״ לא בעי כבוס! …
• נדה ט ע"א · יז וליכתוב ״נושא״! קא משמע לן דעד דדרי כשיעור הזאה. הניחא למאן דאמר …
• נדה ט ע"א · יח אפילו למאן דאמר אינה צריכה שיעור, הני מילי — אגבא דגברא, אבל …

הלכה ד מי חטאת שנפלו לתוכן מי מעיין או מי מקוה או מי פירות אם רוב …

• בכורות כג ע"א · ג איתיביה: אפר כשר שנתערב באפר מקלה, הולכין אחר הרוב לטמא, ואי רובא …
• בכורות כג ע"א · ד הא איתמר עלה, אמר רבי יוסי ברבי חנינא: טהור מלטמא במגע, אבל …

הלכה ז פרה ששתת מי חטאת אף ע"פ שנשחטה בתוך כ"ד שעות בשרה טהור שנאמר למשמרת …

• פסחים יז ע"ב · טו אמר רב נחמן בר יצחק, תא שמע: פרה ששתתה מי חטאת — …