יב
השיג יותר והאדם הרודף אחר דברים שטוב לו לחיי גופו או כבודו ה"ה גרוע מהבהמה שהרי לבהמה לא ניתן שכל יותר שתשכיל איזה דבר יותר ולא יש בה נפה"א שישכיל דבר מה בהתבוננות הבורא יחיד ומיוחד, אבל האדם אשר ניתן לו להשכיל דבר חכמה בהתבוננות אלקות ומניח זאת לרדוף אחר ההבל כבהמה הרי הוא גרוע יותר הרבה שה"ה אדם ועושה מעשה בהמה, ואוי לו לנפשו שירדה פלאים מתחת כסה"כ לבוא בגוף הגשמי שירידתה היא צורך עלי'59, וזה שנמשך אחר ההבל לא די לו שלא תיקן מאומה הרי הורידה ממקום כבודה שהיתה עומדת באהוי"ר כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו60 שענין העמידה הוא כמ"ש שרפי' עומדים61 שעמידתם הוא בביטול, והגם כי לא יש שם מונע מ"מ ה"ה כמו שצריך להיות, אבל כשירדה בגוף ונמשכה אחר ההבל הרי ירדה ממהותה לגמרי, וצלל במים אדירים שהי' יכול להתדבק בבחי' אדיר במרום ה'63 והעלה בידו חרס62, ולא עוד אלא שעי"ז נעשה כתמים בנפשו שצריכה זיכוך וטהרה לרפאותה מחוליתה ע"י גיהנם וכף הקלע64 עד שמזככי' אותה, והלואי תהי' השבה למעליותא כנתינתה עכ"פ שטהורה היא עכ"פ כמאמר נשמה שנתת בי טהורה65, והוא עשה בה כתמים ופצעים רבים מכף ראשה עד רגלה בכל ציור קומה הן בשכל והן במדות אין בה מתום66 כלל, וכאשר יעמיק דעת גודל עוצם העלאתה ע"י התבוננות והעמקת הדעת כנ"ל נגד ירידתה עשר מעלות אחורנית67 כאשר נמשכה אחר ההבל יעורר ר"ר על נפשו איך שירדה פלאים כו' והוא רחום יכפר עון68 להוציאה מחוליתה ושתבוא לדבקה בו ית' אוא"ס חיי החיים69 ע"י התבוננות הנ"ל.
והוא"ו הוא בחי' מדות ע"ד דכתי' לך ה' הגדולה והגבורה70 והת"ת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה, והיינו שכל מדותיו יהי' בבחי' לך היינו בחי' אוא"ס דלאו מכל אינון מדות71 איהו כלל, והיינו שיהי' מדת חסדו לה'
הערות
- 59. שירידתה היא צורך עלי' : ראה הנסמן באוה"ת עקב ע' תפא.
- 60. חי ה' אשר עמדתי לפניו : מלכים-ב ה, טז. ראה גם תו"א בשלח סב, סע"ד. לקמן המשך זאת חנוכת המזבח פ"א. מאמר ד"ה סמכוני באשישות על יד הערה 34. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה זאת חנוכת המזבח ובהערה 18. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים ובהערה 42. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי פ"ו. פ"ח. פי"ד. סה"מ תרכ"ט ע' רלה. תרל"ח ע' ת. וש"נ. מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' נט ובהנסמן שם.
- 61. שרפי' עומדים : ישעי' ו, ב. ראה סוטה לט, א (צויין אליו ב) לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
- 63. אדיר במרום ה' : תהלים צג, ד.
- 62. וצלל במים אדירים. . והעלה בידו חרס : ראה בבא קמא צא, סע"א. רמב"ם הל' קדוש החדש פי"א, ה"ב.
- 64. גיהנם וכף הקלע : ראה ש"א ו, א ובהנסמן במ"מ לשם.
- 65. נשמה שנתת בי טהורה : ברכת אלקי נשמה.
- 66. מכף ראשה עד רגלה. . אין בה מתום : ועד"ז הובא לקמן בהמשך זאת חנוכת המזבח על יד הערה 376. ע"פ ישעי' א, ו.
- 67. עשר מעלות אחורנית : ע"פ מלכים-ב כ, י. יא. ישעי' לח, ח.
- 68. והוא רחום יכפר עון : תהלים עח, לח.
- 69. חיי החיים : יומא עא, א.
- 70. לך ה' הגדולה והגבורה : דבהי"א כט, יא.
- 71. דלאו מכל אינון מדות : ת"ז בהקדמה יז, ב.
סוטה ל״ט א - הטקסט מספריא
וְהִזָּה לְאַחֲרָיו, לְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו — הַזָּאָתוֹ פְּסוּלָה. לְפָנָיו וְהִזָּה עַל צְדָדִין שֶׁבְּפָנָיו — הַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה.
אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח סֵפֶר תּוֹרָה אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִילּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְפִתְחוֹ עָמְדוּ כׇּל הָעָם״, וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא שְׁתִיקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד״. רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא, מֵהָכָא: ״וְאׇזְנֵי כׇל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה״.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל כֹּהֵן שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה׳״.
שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ: בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים? אָמַר לָהֶן: מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא, וְלֹא פָּסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קוֹדֶשׁ, וְלֹא נָשָׂאתִי כַּפַּי בְּלֹא בְּרָכָה.
מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא: ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדוּשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה״.
כִּי עָקַר כַּרְעֵיהּ מַאי אָמַר? יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לֹא יְהֵא בָּהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן. וְכִי מַהְדַּר אַפֵּיהּ מִצִּיבּוּרָא מַאי אָמַר? אַדְבְּרֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב עוּקְבָא וּדְרַשׁ: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ
and instead he sprinkled it backward, or if he intended to sprinkle the water backward and instead he sprinkled it forward, even if the water lands on vessels that require purification, his sprinkling is invalid. However, if one intended to sprinkle the water forward and instead he sprinkled it forward to the sides, his sprinkling is valid. It is derived from here that one’s sides are considered as though they were in front of him.
§ Rava bar Rav Huna says: Once a Torah scroll has been opened, it is prohibited to converse, even about a matter of halakha. As it is stated: “And Ezra opened the book in the sight of all the people, for he was above all the people, and when he opened it, all the people stood up” (Nehemiah 8:5), and standing is referring to nothing other than silence, as it is stated: “And shall I wait, because they do not speak, because they stand still, and answer no more?” (Job 32:16). Rabbi Zeira said that Rav Ḥisda said: The prohibition against conversing is derived from here: “And the ears of all the people were attentive to the book of the law” (Nehemiah 8:3). They were not listening to any other voice.
And Rabbi Yehoshua ben Levi says: Any priest who did not first wash his hands may not lift his hands to recite the Priestly Benediction; as it is stated: “Lift up [se’u] your hands in sanctity and bless the Lord” (Psalms 134:2), which teaches that before reciting the benediction one must sanctify his hands by washing them.
§ Rabbi Elazar ben Shammua was once asked by his disciples: To what do you attribute your longevity? He said to them: In all my days, I never made a shortcut [kappendarya] through a synagogue. Nor did I ever stride over the heads of the sacred people, i.e., I never stepped over people sitting in the study hall in order to reach my place, so as not to appear scornful of them. And I never lifted my hands for the Priestly Benediction without first reciting a blessing.
The Gemara asks: What blessing do the priests recite before the benediction? Rabbi Zeira says that Rav Ḥisda says: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, Who has sanctified us with the sanctity of Aaron and commanded us to bless His people, Israel, with love.
The Gemara continues: When the priest begins walking to the platform to recite the benediction, what does he say? The Gemara answers: May it be Your will, Lord our God, that this blessing with which You have commanded us to bless Your people, Israel, shall not contain any stumbling block or iniquity. And when the benediction has been completed, when he turns his face away from the congregation, what does he say? Rav Ḥisda instructed Rav Ukva and taught him that this is what he would say: Master of the Universe, we have performed that which You decreed upon us. Do unto us
משנה תורה, הלכות קידוש החודש י״א:ב׳ - הטקסט מספריא
ודרכי החשבון יש בהן מחלוקות גדולות בין חכמי הגוים הקדמונים שחקרו על חשבון התקופות והגימטריאות. ואנשים חכמים גדולים נשתבשו בהן ונתעלמו מהן דברים ונולדו להן ספיקות. ויש מי שדקדק הרבה ולא פגע בדרך הנכונה בחשבון ראית הירח אלא צלל במים אדירים והעלה חרס בידו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.