שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לד חמשה עשר באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
חיים נעלים יותר, ע"ד מ"ש "מחי' חיים יתן לך חיים" , היינו חיים נעלים יותר בחיי עוה"ז, וע"ד מה שפירש בר"ג ד"מוסיף ימים לעולם הבא", שי"ל שאין הכוונה שההוספה היא רק לחיי עוה"ב, אלא שימי העוה"ב ישנם בעוה"ז, בהיותו נשמה בגוף, וכמחז"ל "עולמך תראה בחייך".
53 יומא עא, א. וראה סה"מ תש"י ע' 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט וילך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ועצם הנהגתו זו מוסיפה לו בעבודת ה', באופן שהוא חש שכל פעולה טובה שלו מוסיפה בעצם חיותו, דביקות במחיה חיים , מקור החיים – "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים
45 יומא עא, א. כולכם היום". (משיחת ש"פ וילך תשכ"ו)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובהבאת דורון גופא מצינו עילוי מיוחד בנוגע ליין – כדאיתא בגמרא "הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין ".
59 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
איתא בגמרא "כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו מקריב ביכורים", ובזה גופא יש מעלה מיוחדת בהבאת יין , כלשון הגמרא "ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין" .
63 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואילו הענין ד"שויתי" המבואר בצוואת הריב"ש הוא "מדרגה גדולה מאד", שבאה לאחרי כללות העבודה דאתכפיא ואתהפכא, עד שמגיע לבחי' ביטול במציאות, שאז נעשה אצלו ענין ההשתוות הן במדותיו, והן בכל עניני נפשו, ועד גם בחלקו בעולם, שבכל הענינים לא נוגע לו אם זוהי עבודה מתוקה או מאכל מר, כי, כל מה שנוגע לו אינו אלא שזהו רצון העליון, ו"באור פני מלך חיים" , ו"מחי' החיים יתן לך חיים" .
43 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כולל גם מה שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחה אחרת (שגם היא נדפסה כבר ), שח"י אלול מוסיף חיות בעבודה דחודש אלול, שעי"ז נעשית המשכת תוספת חיים מלמעלה, כמ"ש "מחי' חיים יתן לך חיים" ,
1374 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והענין בזה, דהנה איתא במדרש בפירוש את עמי, אמר הקב"ה אם כסף תלוה, את עִמי (בחיריק), ופירוש עִמי הוא כמ"ש כי עמך מקור חיים , שגם בחי' מקור חיים (שעל זה אמרו מחי' חיים יתן לך חיים כו') הוא עמך, שטפל ובטל לך , אך מ"מ הוא עמך, וע"ד מ"ש30 עד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו בלבד, שהי' האור נכלל במאור.
190 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והענין בזה, דהנה, חיים כולל את כל הדרגות שיש בחיים , ועד שכולל גם את השורש ומקור דחיים , שנקרא בגמרא בשם מחי' חיים , שהוא הנותן את ענין החיים (מחי' חיים יתן לך חיים כו').
241 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ב"תיקון", ע"י ש"ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין" , וכיו"ב בענין של שמחה .
1419 ראה יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכן הוא בנוגע לענין החיים ("וחי"), שלאחרי השריפה מגיעים לדרגא נעלית יותר בענין החיים – בחי' "מחי' חיים" (כמובא בהמאמר ), ויתירה מזה, שלא מסתפקים אפילו בדרגא ד"מחי' חיים" , שזוהי בחי' הסובב65, כיון שבחי' זו שייכת כבר לעולמות, שלכן אומרים64 "מחי' חיים יתן לך חיים" , והיינו, שבחי' "מחי' חיים" שייכת כבר להמשכת ענין החיים , אלא מגיעים לדרגא נעלית יותר – "מנוחה לחיי העולמים" ("מנוחה גם מבחי' חי העולמים שהוא בחי' סוכ"ע"65), שזהו ענין שבאין ערוך.
140 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו שארז"ל מחי' חיים יתן לך חיים , דמחי' חיים (בחינת חיי החיים ) הוא המקור שמשם נמשכים חיים .
263 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והענין בזה – שלעת"ל יקויים היעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" , ואז "יחיו המתים", היינו, שיתבטל כל ענין המיתה, "ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים" (כידוע אריכות הדברים בזה ) – כיון שיתבטל "רוח הטומאה", שהוא מקור המיתה, ויקויים מ"ש "מחי' חיים יתן לך חיים" , שיומשך ממקור החיים לנשמה בגוף למטה.
582 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והעצה לזה, להתקשר עם נשיא הדור – רבותינו נשיאינו, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר – שהוא ה"ראש" של הדור , שעי"ז נעשה הענין ד"מחי' חיים יתן לך חיים וכו'" .
1791 יומא עא, א. וראה סה"מ תש"י ע' 44. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ויה"ר שיקויים אצלם הענין ש"מחי' חיים יתן לך חיים" , וכן הענין ד"וחי בהם" , שזהו"ע תוספת חיות בקיום התומ"צ, שבזה תלוי' שלימות בריאות האדם ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, כיון שישנם אצלו
915 יומא עא, א. וראה סה"מ תש"י ע' 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
חיצוניות וכלי לבחי' האור דפני הוי' [וכידוע שע"י הצדקה נעשית ההמשכה בבחי' מלכות החיצונה, עד לסוכת דוד הנופלת , בעולם העשי', עד לעוה"ז הגשמי], כי, ענין הצדקה הוא באופן שאתה החיית את נפש העני כו' (כדאיתא במדרש ), וכיון שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה , אלא שזהו כמה פעמים ככה, הרי עי"ז נותן הקב"ה חיים בעבודת האדם בחודש אלול בכלל ובעבודה דח"י אלול בפרט, עד להמשכת החיות בגלוי, כלשון הגמרא מחי' חיים יתן לך חיים .
1607 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו שארז"ל מחי' חיים יתן לך חיים , דמחי' חיים (בחינת חיי החיים ) הוא המקור שמשם נמשכים חיים .
52 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ומחיה חיים יזכנו ויחיינו לימים אשר לא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כולם ידעו אותי וגו' כי מלאה הארץ דעה את ה' וגו' אכי"ר .
3008 ומחיה חיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מזבח אדמה] ויובן עוד כו' זית רענן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
חולה היותר גדול והיינו שמלא בתאוות היתר, ועם היות שהוא דבר המותר, פי' שאינו אסור וקשור בידי החיצוני', וע"י עבודה בשמחה אפשר להעלותם עכ"ז כשעושה הדבר ההוא למלאות תאוות נפשו כי ירעב גם אחר עשותו הרבה וכמארז"ל אבר קטן יש באדם כו' משביעו רעב שגם אחרי השובע הנה הוא רעב וכן בכל פרטי מיני תאות, כמו הזולל וסובא שלא יש די כלל גם אחרי שממלא תאוות לבו היינו אחרי אכלו ואחרי שתו, ורוחא לבסומי שכיחא כו' ועם היות שזהו דבר המותר עכ"ז התאוות היתר הנ"ל מגשמיים האדם העושה אותם עד שמתבטל מהותו לגמרי, שהרי האדם הוא בחיר הנבראים וכל מה שברא הקב"ה בעולמו לא נברא אלא לצוות לזה, פי' לצוות שיהי' לו צוותא וחיבור וזהו עלייתם וכמ"ש לעיל בענין דאכיל קרבנין שעלייה גדולה היא לצומח וחי שיוכלו להיות מבשר גוף המדבר, וכ"ש שהם יחזקו העבודה אשר ע"י האכילה עובד לה' בתורה ותפלה כו', משא"כ כשמתאוה לאכול או התאוה בשארי פרטי' הנה כשתאב לאיזה דבר נעשה הוא המקבל העונג מהדבר ההוא, והדבר ההוא נעשה דבר המשפיע לו שפע העונג, והרי ירד הוא עשר מעלות אחורנית שתמורת היותו גדול ובחיר הנבראי' נעשה שפל מן החי והצומח שהוא מקבל ענג מהם והם משפיעים לו ענג וחיות, והוא אינו מעלה אותם כלל, כ"א שהם מורידים אותו ומגשמים אותו להיות פחות במעלה מן הצומח והחי, ועד"ז בכל פרטי התאוות היתר שהיותו קשור ותאוב לדבר ההוא מוריד אותו ממהותו לגמרי להיות למטה היינו בחי' מקבל מן הדבר ההיא כו', ואי לזאת הגם כי החולה הזה אין בו סכנה כי מאחר שהם דברים המותרים ע"פ דרכי וחוקי התורה שנמצא אינם מורידים אותו לבור שחת לשחת נפשו לגמרי ולכרות אותה משרשה בחיי החיים אוא"ס ב"ה, עכ"ז ה"ה כמו החולה שאין בו סכנה היינו הגם שאין בו סכנה שימות לגמרי ויפרד חיות הנפש מן הגוף, מ"מ א"א לכחש שהוא חולה וסובל יסורים קשים ועינויים מחולי הגוף המייגעים אותו ואינם מניחים אותו לפעול פעולתו ולעסוק בעסקי' כידוע ומובן לכל, וגם מזה עצמו הוא מלא דאגות ואנחות שתאוותו מתגברת עליו בכ"י ואינו יכול להוציא מכאה"פ כו', ועכ"ז חולה זה הוא חולה שאב"ס, ובקל יכול להתרפאות, אמנם הנה יש חולה שהוא חולה גדול כ"כ עד שיש בו סכנת מות
361 בחיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ישקני מנשיקות פיהו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומצד בחי' זו ברחמיך הרבים רחם עלינו דהנה הנשמה קודם התלבשותה בגוף כתי' חי ה' אשר עמדתי לפניו שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות דאין עמידה למעלה אלא בביטל וכמ"ש ויעמידם לעד לעולם דיש מלאכי' שמוי"ב אומרים קדוש פעם ג' שאמרו פעם א' קדוש ועמדו ב' אלפים שנה בביטל כו' ועתה עומדים בביטל דקדוש דפעם ג', וכ"ש נשמות וירדה למטה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר, דכמו שהי' למעלה כל נשמה דבוקה בא"ס חיי החיים ודאפי' נפש דמל' דמל' דעשי' בתוכו מל' דיצי' ובתוכו מל' דבריאה ובתוכו מל' דאצי' ובתוכו חכ' דאצי' שבו שורה אוא"ס, ועכשיו ירדה להתלבש בגוף ונה"ב, וזהו שאומרים ברחמי"ך הרבים דאנו אין אנו יודעים איך גבהה מעלתה קודם התלבשותה בגוף וממילא אין אנו יודעין הירידה אח"כ, ועוד דעל כל פשעים תכסה אהבה דאהבה שאוהב א"ע מכסה על הפשעים שאינו רואה הפשע ר"ל החסרון כלל ואף שיש איזה
25 חיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ משפטים, רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וענין המילוי הוא ע"ד אריכות ימים, ימים ארוכים , וכמאמר מחיי' החיים יתנו לך חיים ארוכים ומתוקנים.
162 יומא עא, א (ושם: יתן לך ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ג תקנד
מקור מפורש
בדף זה
תוד"ה ולהטיב יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'קלו
מקור מפורש
בדף זה
תוד"ה ולהיטיב יומא, עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות תצוה
מקור מפורש
בדף זה
תוד"ה ולהיטיב יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח חוקת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ענין ה"חיים" ברוחניות ובעבודת האדם פירושו וענינו הדביקות בה', כמ"ש "ואתם הדבקים בה"א חיים כולכם היום", שהקב"ה נקרא חיים, ויתירה מזו — הוא מקור החיים, "מחי' החיים".
18 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
תוד"ה ולהטיב יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
3 מחי" חיים: יומא עא, א. ועיין המשך ר"ה תרס"ג. המשך ר"ה תש"ח. וראה דיה אתה הבדלת תש"י ס"ך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
2 יומא עא, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
2 יומא עא, א. וראה שם לפנ"ז שאמרו לכה"ג ,מחי' חיים כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה נוגע ליהודי בעבודתו – ככל עניני התורה, מלשון הוראה – שצריך ללמוד מזה הוראה:כאשר יהודי עומד בתוקף, כפי שהי' בימים ההם, וכדברי רבינו הזקן ש"לא עלה להם מחשבת חוץ ח"ו" לסור מהמס"נ עבור יהדות, אע"פ שבדרך הטבע לא הי' מקום להנצל מהגזירה אם לא ימירו דתם ח"ו, כיון שאחשורוש הי' מולך בכיפה, ולא הי' לאן לברוח – הנה לא זו בלבד שנשארים מקושרים עם תכלית הטוב ו"מחי' חיים" שזהו הקב"ה, אלא זוהי הדרך היחידה שגם למטה מטה בענינים כפשוטם יהי' מעמד ומצב ד"יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן".
138 יומא עא, א. וראה סה"מ תש"י ע' 44. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא, דהנה, בהמשכת החיות בעולמות יש ב' מיני המשכות, בחי' חיים, ובחי' מחי' החיים.
42 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ולאחרי שנמצאים במעמד ומצב ש"קרויין חיים", אזי ישנה העלי' מבחי' חיים לבחי' "מחי' חיים" , ובזה גופא ישנם ריבוי עליות בעילוי אחר עילוי שבהם עולה הנשמה מדרגא לדרגא בכל שנה ושנה, כמ"ש28 "ילכו מחיל אל חיל", ועד לעלי' באין ערוך, שזוהי אמיתית ענין ההליכה .
839 יומא עא, א. וראה סה"מ תש"י ע' 44. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
באופן ד"להחיות רוח שפלים" (כמבואר בתניא ), שממשיכים חיות מ"מחי' חיים" עד למטה מטה ביותר, שנלקח מגבוה גבוה ביותר.
1210 יומא עא, א. וראה סה"מ תש"י ע' 44. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
– כולל גם אלו שהיו במדריגה הכי תחתונה, שיש להם שייכות עם אלו שלמטה מכל ה"עשרה יוחסין" , וכמו בענין הקטורת שהיו בה "י"א סממנים" (כמבואר הענין בזה בדרושי חסידות ), וביניהם גם "חלבנה" (סממן הי"א שלמטה מהעשרה סממנין, בדוגמת אלו שיש להם שייכות עם אלו שלמטה מהעשרה יוחסין) , ואם חסר אחד מכל סממני' – אפילו חלבנה – חייב מיתה , היפך ענינו של הכה"ג שהוא "מחי' חיים" –
1218 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
"מחי' חיים" , מקור כל החיים, אזי יש ביכלתו ע"י מעשה אחד ופעולה אחת להכריע את עצמו ואת כל העולם כולו (כפי שפוסק הרמב"ם הלכה למעשה), ולהמשיך ברכת ה' – "והולידה והצמיחה".
1417 יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
כביכול, וכיון שהוי' (אשר "הוי' אלקים אמת" ) אומר "אהבתי אתכם", הרי מובן, שזהו ענין נעלה יותר מחיי המלך, חיי הוי', כביכול, למעלה מ"מחי' חיים" – שזהו תכלית העילוי, עד לעצמותו ומהותו ית'.
220 יומא עא, א. וראה סה"מ תש"י ע' 44. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועוד זאת, שענין האכילה הוא באופן שחודר בכל מציאותו – הן גופו, כולל גם חלק התחתון שבגוף, שבו נמצאים אברי העיכול שיש פרסא שמפסקת בינם לבין האברים היותר נעלים, והן נפשו, החל מנפש הבהמית, שעם היותה בהמית, הרי היא כח רוחני שלמעלה מהגוף ומחי' אותו, להיותו קשור עם "מחי' חיים" , ועד שפועל גם על נפש האלקית,
665 יומא עא, א. וראה סה"מ תש"י ע' 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה באור נמוקו בפי' נהמ"ע ודיניו
מקור מפורש
בדף זה
תוס' ד"ה ולהטיב (יומא עא, א) ותוס' מנחות שם ,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
בדף זה
תוד"ה ולהטיב יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בדף זה
[oldpage_214] והארץ וכל אשר בה מדצח"מ וארמ"ע כו', הכל חיים וקיימים מאור שפע אלקי ממקור חיים העליונים שהוא א"ס ב"ה שנק' חיי החיים שמתלבש במדת מל' דאצי' כידוע במ"ש מלכותך מכ"ע ומל' בכל משלה, וזה האור וחיות האלקי מתחדש בכל יום ועת ושעה ממש כו'.
27 חיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
בדף זה
וזהו הוי' אחד ושמו הגדול אחד ממש באח"פ האמיתי שאינו מתחלק כלל לרבבות צרופי' דאותיות בהמשכות רבות כו', ונק' נורא תהלות ושם א' לו דומי' תהלה כו', להיותו למעלה עדיין מבחי' הקו"ח מקור כל ההשתל' דאבי"ע כידוע, וז"ש כי עמך מקור חיים שהוא הקו"ח, עמך טפל ובטל כו' ונק' חיי החיים כו' וד"ל.
68 חיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הדברים הנה ידוע בפי' שם הוי' שהוא הי' הוה ויהי' כא' שזהו להיותו למעלה מבחי' זמן דעבר הוה ועתיד, כי הזמן בא בבחי' השתלשלו' בבחי' ממכ"ע הנ"ל שהוא בחי' המל' מ‘לך מ לך ימלוך כו' שזהו בחי' עש"נ כנ"ל במשל האותיות ומשל חיות הנפש בגוף שיש בזה בחי' זמן לפי שהאור מצומצם בכלי כו' בבחי' או"פ ואינו רק מבחי' הארה דהארה מעצמו' אלקו' שבא בשינוי המהות כנ"ל, והיינו ו"א שני דהוי עלמא מריש כל דרגין כו' שהן ו' יומי' דאצי' שמקבלי' מחו"ב ורצה"ע שיורדי' למטה בבי"ע שהוא ע"י צמצום דשם אלקים בכלל כי"מ דמע"ב כידוע, אבל בחי' שם הוי' הוא בבחי' מדות וחו"ב דאצי' עצמן שלמעלה מבחי' צמצום דשם אלקי' שמובדל ומרומם לגמרי מבחי' ההשתלשלו' דזמן ומקום בג' מדרגות דעש"נ הנ"ל, וע"כ כל בחי' [ה]השתלשלו' דבחי' ממלא כ"ע הנ"ל כלא ממש חשיב לגבי' וכערך הצמצום דהאר' חיות הנפש בגוף לגבי עצמו' חיות הנפש קודם שתתפשט בדם הוא הנפש דכלא חשיבא ממש וז"ש כי עמך מקור חיים כו' ונק' חיי החיים (וכערך צמצום אותיות הדבור לגבי עצמו' הנפש שנק' רוח ממללא כו').
124 חיי החיים : ראה יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח להבין ענין קי"ס
מקור מפורש
בדף זה
והנה הדוגמא מכל זה יובן ג"כ בנפש האלקי' בעבודת ה' בתפלה כידוע שבאמת כל מה שיגיע האדם להתפעלות אלקו' באה"ר במס"נ אמיתי ע"י ההתבוננות בגדולת הבורא בהשגה והבנה ביח"ע ויח"ת וכה"ג זהו הכל רק בבחי' לבושים בלבד שמלביש לנקודת פנימי' הרצון כמו שהוא בעצם מהותו שהוא אינו בא ונתפס כמו שהוא ממש בשום לבוש, כי ההשגה האלקי' הגם שמתפעל על ידה אין זה רק כמו שע"י התחכמו' במו"מ ישיג הריוח שאינו אלא לבוש לריוח כנ"ל, כך ההתחכמות בהשגה אלקי' נק' לבוש ומעבר בעלמא שעי"ז יבא לפנימי' המכוון שהוא להחיות חיי נפשו בחיי החיים עצמו' אא"ס ב"ה כמו שנקודת לב האדם לחיו' בחיי הגשמיי' וכמ"ש כי הוא חייך ממש וכמו ובחרת בחיים כו' וכידוע, ונקודת הפנימי' הזאת היא בהעלם בעצמו' הנה"א שבא במס"נ ממש עד כלות כו' וכמו נכספה וגם כלתה נפשי כו' וכן כלה שארי ולבבי כו' צמאה
81 בחיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
בדף זה
וז"ש ואראך מתבוססת בדמיך דוקא כי הדם הוא הנפש והוא בחי' עצמי' וטבעי' הראשונה שבתולדת הולד בבטן והמוחין שנמשך בו אח"כ הוא רק בחי' הרכבה על העצם כו', וע"כ א' בדמיי"ך חיי באמונה זו העצמי' דוקא חיי בחיי החיים דעצמות א"ס [ממש] שלמעלה מאור וחיות דא' דאד"ם שהוא אור החכ' שברצון כו'.
274 בחיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
בדף זה
והיינו בחי' גילוי עצמו' התענוג ורצון העליון שבמצות שלמעלה מח"ס שנק' טעם כמוס לרצון כו', והוא העוה"ב שבא מן המצות עצמן דוקא, דסוף מעשה עבמח"ת כו' ונתחב"ס וסב"ת דוקא כידוע, שע"ז א' ונחי' לפניו ממש כמו אלה המצות כו' וחי בהם מחיי החיים דא"ס עצמו, וז"ש שקדשנו במצותיו ממש וד"ל.
412 מחיי החיים : ראה יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בדף זה
מעצמות א"ס ב"ה לעשות לשם הוי' בהעלם דרצה"ע להיות נמשך ביו"ד וה"א כנ"ל לצמצם א"ע כנקודה די' כו' ואח"כ התפשטו' רצה"ע בבחי' ה"א כו', אך שם הוי' זה נק' ארחות הוי' למעלה עדיין בהעלם ברצה"ע וז"ש לעשותם לעשות לשם הוי' העליון, אבל למחר בעוה"ב לקבל שכרם שיהי' גילוי שם הוי' העצמו' דא"ס ברצה"ע הזה עצמו למטה ממש כמו שהוא למעלה ממש במהו"ע בלי לבוש וצמצום כלל וכלל (ואע"פ שגם בבחי' מקיף הכללי שוה מעלה ומטה ה"ז רק מקיף לאבי"ע אבל בחי' עצמו' דא"ס ממש נק' יש האמיתי דיש הגשמי כמו שהוא אינו נפרד כלל וכלל להיותו למעלה מבחי' אין של היש כמ"ש במ"א והוא העוה"ב שיחי' גופי' גשמיי' מחיי החיים דא"ס עצמו כמ"ש ונחי' לפניו ממש וזהו עיקר יתרון המעלה על ימות המשיח [oldpage_רכג] שהוא בבחי' אין דח"ע (בחי' אדם פנימי כמו החכ' שבראש שהוא מקור הרוחניות דחיות האברים וכוללם יחד וזהו כמו ת"ת שכנגד כולם וכמ"ש בו ישכיל עבדי במקור החכ' שבראש דא"ק וכמ"ש ורוח אלקים כו' רוחו של משיח שקדם לעולם), וכנשמת אדה"ר דכתי' ויפח באפיו נ"ח נשמה כללי' נשמת כ"ח כו' וע"ז א' קורא הדורות מראש דא"ק, אבל בחי' חיצוני' דאדם ברמ"ח אברי' חיצוני' שהן רמ"ח פקודי' בפו"מ יש בהן יתרון מעלה מאדם פנימי דחכ' אדם, ששרשו במקיף דיחידה מ"ם דצלם בבחי' גלגלתא דחפיא על מו"ס כו' שיש בהן בחי' ההתכללו' ממש מראש לסוף שלמעלה מהתכללות דחכ' ומדות דפנימי' אדם, וע"ז א' אף דעשיתיו בגוף בצלם דמות תבניתו שנק' אדם אדמה לעליון ממש והוא בחי' עצמו' א"ס שלפני החכ' ומדות דתוה"ק וזהו בחי' משה שנק' עבד הוי' דעצמו' שהוא שם העצם כנ"ל שד[ו]מה ליש האמיתי עצמו וע"כ הי' עניו מכל אדם כו' לפי שכל בחי' אדם דתו"מ כלולים בו, וזהו ענין המצות בפו"מ בציור אברים חיצונים ונק' אדם חיצוני שמאיר בזה ממהו"ע א"ס שנק' יש האמיתי כו' וז"ש מ"ה שמ"ו וד"ל, וז"ש במשה מה שמו הוי' העצמי' כו' שלמעלה מבחי' בן דמשיח שאינו אלא כתולדה דבן ממוח האב שיוליד בדומה לו כנשמת אדה"ר דפרחא מחי העולמים כו', וע"כ א' ולא קם נביא כמשה אשר ידעו ה' פא"פ כו' וכאשר ידבר איש אל רעהו בלי ביטול כלל וד"ל).
467 מחיי החיים : ראה יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בדף זה
וזהו דוגמא לעוה"ב שהוא בגעה"ע כנ"ל, והיינו מ"ש עד יעבור עמך ה' שעתיד להיות העברה שני' בנהר פרת שהוא ההפסק בין א"י לגעה"ת כמ"ש בנהר יעברו ברגל שז"ש לעולם ירשו ארץ ארץ החיים נצחיי' דעוה"ב (באלף הז') שהוא געה"ע שהוא רוחני יותר ונצחי יותר וזהו גם עלה וד"ל (ובאמת לכאו' נמצא בכתובי' ב' העברו' א' בנהר יעברו ברגל שהוא מ"ש בישעי' בקיבוץ גליות מאשור כו' והניף ידו על הנהר והכהו לז' נחלים שהוא בלשון ים מצרים ומנחל מצרים זה עד נהר הגדול נהר פרת יש מרחק רב והוא העברה הב' בנה"פ, וזהו עד יעבור הב' והוא בהעברה מא"י לגעה"ת כנ"ל, והוא למעלה מש' הוי' דתו"מ שהוא עוה"ב שלמעלה מתו"מ שאין תו"מ מועיל שם כו' ואפי' ברוחניו' לכך א' עד יעבור סתם, כי עוה"ב זה אין בו או"ש כלל רק הגופי' קדושי' וטהורי' יחיו חיי עולם מחיי החיים האלקי' דא"ס (ולא כרוח האלקי' שהי' באדם בדור א"ה כנ"ל).
947 מחיי החיים : ראה יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בדף זה
וגם להיות בו כח המעשה בפו"מ להיות סו"מ וע"ט ולדבק במצות ה' לעשות אותם וחי בהם חיי[ם] אמיתי' ממש מחיי החיים כו', כדוגמת חיים ומזון שיחי' האדם מזרע פרי תבואת הארץ כו' שי[ו]צא ויצמיח ממנה להחיות כ"ח כו' שבלעדי זה אין לו קיום כלל.
27 מחיי החיים : ראה יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בדף זה
(ג) והנה כתי' וצדיק באמונתו יחי' (שמזה א[מר] דתרי"ג מצות בא חבקוק והעמידן על א[חת] וה[י]א האמונה שהיא כנ"י שנק' אמונה [ד]איהו אמת ואיהי אמונה ), פי' כנ"י שלמטה שנק' צדיקי' בתו"מ [בפו"מ] (והוא בחי' צ"ת דבחי' מקבל כו') באמונתו יחי' דהיינו רק בתוקף עוז האמונה דכנ"י בכלל ובפרט בכאו"א מישראל, זאת האמונה ישים אל לבו ויאמין באמונה חזקה בעצמו' אוא"ס ב"ה שנק' חיי כל החיים העליו[ני'] כמ"ש כי עמך מקו"ח כו' העליוני', שהוא הנותן כח ועוז לבחי' כח הצומח שבארץ עילאה וארץ תתאה להוציא צמחה ותוליד תולדות רבים [כו' ו]היינו גם כל בחי' מזון וחיות האלקי לנשמות בגופים [ו]משם יצמיח ה' בתוס' ברכה וכל התפעלו' אוי"ר שכליי' וגם טבעי' הנמשכת באדם למטה הכל הוא מכח ה' הניתן בכח הצומח שבאה"ח שיבא בגילוי אור למטה בכנ"י שנק' ארץ תתאה, והוא אשר הצמיח ה' אור האלקי' בלבו בל ימוט לעולם.
81 חיי כל [ט: ליתא] החיים : ראה יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
בדף זה
וביאור זה הנה ידוע מה שא' הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית ומבקר חולים ומתעסק בתורה וגמ"ח (וכמ"ש הדבק במדותיו כו'), וזהו שאמר וישמור משמרתי מצותי שהן המצות עליונות שה' עושה בעצמו כמו שהוא למעלה בבחי' האצי' באדה"ע שעל הכסא שהוא בחי' ז"א שנק' הקב"ה כידוע, וכמש"א ג' שעות יושב הקב"ה ועוסק בתורה וכן א' מנין שהקב"ה מתפלל כו' ומתעטף בטלית כו' שנא' עוטה אור כשלמה כו' וכתי' לבושי' כו' ומניח תפילין כמו כחתן יכהן [פאר שהן התפילין שנק'] פאר, וא' תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו ומי כעמך כישראל [גוי אחד] כו' וכה"ג בכל המצות העליונות שהקב"ה עושה בעצמו נק' מצותי ממש וכן אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו כו', וע"ז א' ג"כ אלה המצות אשר יעשה [אותם] האדם העליון וחי בהם מחיי החיים דהיינו עצמות אוא"ס שמאיר מבחי' אור א"ס בשם הוי' דז"א כו', וכמו ע"י תפילין דמארי עלמא שהן בבחי' בליטה ע"ג הראש נמשך מקיפים דד' מוחין דז"א כמ"ש בתפילין שבראש האדם למטה כי שם הוי' נקרא עליך כו' בבחי' מקיף וכה"ג בטלית העליון.
145 מחיי החיים : ראה יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בדף זה
וזהו למען חייך ממש, וכן במצות וחי בהם מחיי החיים דעצמות אור א"ס שלמעלה מע"ס דאצי' באו"כ דאדם כו', והיינו מבחי' מקיפי' דע"ס שבעצמות א"ס שלמעלה ממקור דנשמות שנולדו מיחוד זו"נ כו'.
628 מחיי החיים : ראה יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בדף זה
כקרבן בבחי' רץ לבך בהתלהבות רשפי אש האלקי בחלל השמאלי שבדם הוא הנפש שנכלל ברוח שבחלל הימיני כו') ועי"ז הרי נמשך מלמעלה מן המוחי' [דאדם] תוס' אור חדש ברוח החיים שבלב מבחי' העצמו' דא"ס שנק' חיי החיים כו', ומתאחד ומתכלל בהעלאה זו דדם הוא הנה"ב דקרבן שעולה לריח ניחוח לה' למעלה מעלה כנ"ל.
478 חיי החיים : ראה יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
וראי' לזה שהרי א' אלה המצות שיעשה אותם האדם וחי בהם מחיי החיים כו', אלא שבחי' האור וחיות לנשמה מן המצות שנק' לבושי' אינן באי' בבחי' גילוי אור וחיות ממש כאור בכלי ע"י מזון דלחם רק באי' בבחי' מקיף בהעלם שהוא בחי' הלבוש שמלביש מבחוץ לשומר ולמגן כנ"ל, וכך [א'] שומר מצוה לא ידע דבר רע כו'.
1118 מחיי החיים : ראה יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וז"ש דהע"ה גל עיני ואביטה
מקור מפורש
בדף זה
בחי' יחידה שבתו' כו', וזהו סם חיים ולע"ל שהנער יהי' בן מאה שנים היינו בחי' יחידי שבתו' סדכ"ס רזי דרזין ימות ע"ד שנת' בזהר בענין נפ"א כמאן דמית וכמ"ש בסידור בסד"ה אחרי ה' אלקי' בענין ובו תדבקון כמו וטח את הבית וזהו ואתם הדבקים בה' חיים כולכם מבחי' חיי החיים כו', ומ"מ גם עכשיו יכול להיות בחי' היחוד בזה וכנ"ל.
972 חיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [ואהי' אצלו אמון כו' וכיצד תהי' התבוננות זו]
מקור מפורש
בדף זה
קדושתי למעלה מקדושתכם עכ"ז ע"י תומ"צ יכול לבא לדבקה בו אוא"ס חיי החיים ע"ד רשב"י ע"י שהי' תורתו אומנתו הי' קשור ודבוק בחד קטירא אתקטרנא בי' אחידא כו' וזהו תכלית הכוונה רק שא"א כ"א ע"י קדימת אהוי"ר כו'.
164 חיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח פי' פתחה כו' וידבר ה' כו'
מקור מפורש
בדף זה
באוא"ס חיי החיים האמיתי' כו'.
42 חיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין הנוסח כו' באש הצתה כו'
מקור מפורש
בדף זה
ואפ"ל מפני כי לע"ל תהי' אחע"ב, ובחי' מ"ח יצאו מירושלים אל הים הקדמוני כו', לכן גם האש ישונה תנועתו כו' ובכדי שיוכלו לקבל גילוי אור גדול כזה, זהו ע"י זיכוך דאש כו', ואמנם העצה להנצל מעונש המר הלזה הוא כנ"ל לעורר את רשפי אש האהבה עד שתחפץ לדבקה בו א"ס חיי החיים, וזהו בכל השנה ובאלול ור"ה ויוהכ"פ שהוא זמן התשובה הרי עוד בנקל יותר לבוא לבחי' זו ע"י התשובה מעומקא דליבא בבחי' צעקה בקול פשוט בלתי
87 חיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אנכי אנכי כו'
מקור מפורש
בדף זה
ואח"כ יורד האור מבחי' א"א להאיר את האורות דאצי' כנ"ל והוא בחי' אנכי השני וע"י אמצעית שניהם נמחל העון, וזהו שמסיים למעני למען שם הוי' דאצי' בכלל שמקבל מא"א וגם למען העברת החיצוני' לזה ירדו ב' בחי' אנכי כו', משא"כ בשעת מ"ת שלא הי' צריך שם אלא ענין א' בלבד והוא כדי שיאיר אור כתר עליון דא"א בנאצלים כו' ע"י המצות שנק' בש' הוי' כמ"ש ארחות הוי' כו' לכך לא נא' שם אלא אנכי א' והוא אנכי הוי' אלקיך כו', פי' בחי' א"א שמאיר בחו"ב שנק' ה' אלקיך ע"י ב' מזלות הנ"ל אבל א"צ לאנכי דבחי' עתיק אלא למצות התשובה דוקא מטעם העברת החיצוני' וכנ"ל (ובא"א עצמו יש הבדל ב' מדרגות הללו והוא בחי' י"ג חוורתי כו' שהוא בחי' הלבנונית כו' ונק' תליסר ארחין כו' שהוא ממדריגת בחי' עתיק למעלה משרש המצות ובחי' השערות דא"א מהן מתחיל שרש המצות והוא באנכי דמ"ת כידוע), ועוי"ל בפי' למעני, כי הנה יש ב' שמות הוי' כמ"ש ויקרא ה' ה', ונודע כי ש' הוי' הא' הוא לפני האצי', והב' הוא ש' הוי' שבסדר השתל' והיינו בע"ס או בז"א דאצי', וכאן שאומר למעני היינו למען בחי' ש' הוי' שלפני האצי', שממשיכים ע"י התשובה ומעש"ט שאחר התשובה, וזהו יפה שעה א' בתשומע"ט פי' שעה הוא מל' וישע ה' אל הבל, שפונה כבי' א"ע לקבל מנחת הבל, וכן כאן מה שפונה א"ע לשוב מדרכו הרעה להדבק ביוצרו חיי החיים זהו בחי' תשו' ואז אח"כ המעשים הם טובים ומאירים יותר כו', וכ"מ ממה שא' אנכי אנכי ב"פ וע"ז הוא שאומר למעני, א"כ מובן שהכוונה הוא על ש' הוי' דלעילא כו', ונמצא שהכוונה במה שאו' למעני לא כדיוק הפשוט ולא למענכם ולא מפני שאינכם ראוים ח"ו אלא כנ"ל בשביל ש' הוי' דלעילא, ואם היות שבשם אם חטאת כו' אם
74 חיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואעשך לגוי גדול
מקור מפורש
בדף זה
השיג יותר והאדם הרודף אחר דברים שטוב לו לחיי גופו או כבודו ה"ה גרוע מהבהמה שהרי לבהמה לא ניתן שכל יותר שתשכיל איזה דבר יותר ולא יש בה נפה"א שישכיל דבר מה בהתבוננות הבורא יחיד ומיוחד, אבל האדם אשר ניתן לו להשכיל דבר חכמה בהתבוננות אלקות ומניח זאת לרדוף אחר ההבל כבהמה הרי הוא גרוע יותר הרבה שה"ה אדם ועושה מעשה בהמה, ואוי לו לנפשו שירדה פלאים מתחת כסה"כ לבוא בגוף הגשמי שירידתה היא צורך עלי', וזה שנמשך אחר ההבל לא די לו שלא תיקן מאומה הרי הורידה ממקום כבודה שהיתה עומדת באהוי"ר כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו שענין העמידה הוא כמ"ש שרפי' עומדים שעמידתם הוא בביטול, והגם כי לא יש שם מונע מ"מ ה"ה כמו שצריך להיות, אבל כשירדה בגוף ונמשכה אחר ההבל הרי ירדה ממהותה לגמרי, וצלל במים אדירים שהי' יכול להתדבק בבחי' אדיר במרום ה' והעלה בידו חרס, ולא עוד אלא שעי"ז נעשה כתמים בנפשו שצריכה זיכוך וטהרה לרפאותה מחוליתה ע"י גיהנם וכף הקלע עד שמזככי' אותה, והלואי תהי' השבה למעליותא כנתינתה עכ"פ שטהורה היא עכ"פ כמאמר נשמה שנתת בי טהורה, והוא עשה בה כתמים ופצעים רבים מכף ראשה עד רגלה בכל ציור קומה הן בשכל והן במדות אין בה מתום כלל, וכאשר יעמיק דעת גודל עוצם העלאתה ע"י התבוננות והעמקת הדעת כנ"ל נגד ירידתה עשר מעלות אחורנית כאשר נמשכה אחר ההבל יעורר ר"ר על נפשו איך שירדה פלאים כו' והוא רחום יכפר עון להוציאה מחוליתה ושתבוא לדבקה בו ית' אוא"ס חיי החיים ע"י התבוננות הנ"ל.
69 חיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גן נעול] והנה כו' גן נעול
מקור מפורש
בדף זה
וזהו וגם אמנה אחותי בת אבי כו' ותהי לי לאשה כו', כי באמת כל העולמות עליונים מריש כל דרגין כו' הם בחי' מדבר ושממון ובחי' דומם ממש שאין בהם חיות כלל לגבי הקב"ה כי אתה עשית את השמים ושמי השמים ואתה מחי' את כולם שהוא הוא ית' חיות כל העולמות ואין עוד מלבדו ואפס זולתו, והיו כלא היו, וכמ"ש אשר שם שמות בארץ א"ת שמות אלא ש מות שכל העולמות עליונים הם ג"כ בחי' שמות מפני שהם מקבלים מבחי' שמות בלבד בחי' שם והארה, בי"ה הוי' צור עולמים, ולזאת תכלה אליו נפש כל חי לדבקה בו ית' חיי החיים ב"ה וכמ"ש לאהבה את ה' כי הוא חייך פי' שאין חייך אלא הוא וכדכתי'
408 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מזבח אדמה תעשה לי
מקור מפורש
בדף זה
ג', חולה שיש בו סכנה, היינו כשמשוקע בתאוות איסור וכ"ש כשנופל ח"ו באחת מהנה וכמ"ש בעשותו אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה ואשם שעי"ז מגשם נפשו והנה עי"ז כורת נפשו מאוא"ס חיי החיים וזה יש בו סכנה דמאחר שכורת נפשו מא"ס חיי החיים ה"ז סכנה ממש, ובזה יש חייבי כריתות וחייבי מיתות, והגם שאין לך דבר שעומד מפני התשובה דתשובה מועיל ע"ז ג"כ ומי שנפל ח"ו בתאוות איסר אל יאמר נואש דתשובה מועיל ע"ז ג"כ, אך צריכים תשובה עמוקה וכמו תשובת ראב"ד שגעה בבכי' עד שיצאה נשמתו, תמורת שכרת נפשו מאלקות ונשתקע בתאוות עוה"ז נקשר אח"כ באלקות, וכ"כ עד שכרת נפשו לגמרי מתאוות עוה"ז, ולא כל אדם זוכה לתשובה כזו, אך מי שזכה לתשובה זו גדלה מעלתו על מעלות הצדיקים וכמארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד דמאן דמשכי לי' בחילי יתיר ה"ז מדרי' היותר גבוה ממדריגות הצדיקים.
103 חיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גל נעול מעין חתום
מקור מפורש
בדף זה
וזהו דכתי' בתורה ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע, דבכל דבר יש מות וחיים, מות הוא חומר גשם הדבר וחיים הוא החיות אלקי המחי' הגשם ההוא, ומזה מובן שהדבר בעצם הוא מות שאם נא' שהוא חיות בעצם א"צ לדבר אחר שיחי' אותו אלא מוכרח לומר שהוא מות בעצם, ולכן יעץ הכ' ובחרת בחיים והוא עצה כללית וכמ"ש לאהבה את ה' אלקיך כי הוא חייך שהו"ע אוא"ס חיי החיים, והחיות של כל דבר הוא חייך, הוא זהו החיות של כל דבר, וזהו רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגוים.
44 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
בדף זה
לאחר הבריאה אתה הוא קודם שנברה"ע ואתה הוא לאחר שנברה"ע שאינו תופס מקום כלל דכללות השתל' המדרי' הוא רק משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמות כלל וכתי' כי נשגב שמו לבדו שאפי' בחי' נשגב שהוא סוכ"ע הוא רק שם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמות, כמו שם האדם שאינו עצם, כמו למעלה השם הוא רק הארה בעלמא שאינו נוגע לעצמות כלל, אפי' חיי החיים מקור החיים הרי כתי' כי עמך מקור חיים אפי' מקור החיים הוא רק עמך טפל ובטל לך לכן אתה הוא קודם שנברה"ע ואפי' אחר שנברה"ע בשוה, ואם לא הי' ברה"ע כלל אין זה נוגע לעצמותו כלל ולכן נק' הבריאה בריאה יש מאין, פי' מאין והארה בעלמא, ומ"ש ואתה מחי' את כולם ותי' ואתה מורה על עצמות אוא"ס אין זה רק אותיות דמא' עד ת' וה' מוצאות הפה וכמו אותיות בנפש האדם שהם רק בחי' אחרונה כמו"כ למעלה הם בחי' אחרונה לבד (ע' בלקו"ת בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח אבל עצמות א"ס הוא מרומם ונשגב מגדר עולמות אפי' מלהיות מקור עליהם דלא שניתי כלל, וזהו"ע האהבה מוסתרת שיהי' לו אהבה לבחי' שלא שניתי כלל, דלאהבה את ה' אלקיך כו' הוא בחי' ממכ"ע וסוכ"ע שהוא מקור העולמות אבל עצמות א"ס אינו שייך שיהי' מקור על עולמות והאהבה מוסתרת הוא שיהי' לו אהבה לבחי' זו.
86 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
בדף זה
ירידתו בגוף ונה"ב עמד באהוי"ר והתקשרות עצומה בשרשו ומקורו באוא"ס חיי החיים, וירד עשר מעלות אחורנית לבוא להתלבש בגוף שפל ונבזה שלא בערך ממש, וכמשנת"ל שהירידה היא צורך עלי' שע"י ירידתו הלזו יתעלה בעילוי אחר עילוי לדבקה בו אוא"ס בחי' איהו וחיוהי כו', והנה צלל במים אדירים והעלה בידו חרס שלא די שלא תיקן כלום אלא שפגם נפשו עד שכולה מליאה פצעים ומכף רגל ועד ראש אין בה מתום מחמת הפגמי' והמחשבות זרות ורעות שנדבקו והלבישו אותה עד שנדחית ממחיצתה ר"ל, ולכן גדלה הרחמנות עליה עד אין שיעור, ואי לזאת יתמרמר לבו בקרבו ויעורר ר"ר על נפשו האלקי' עד שיצעק מתוך פנימיות נקודת לבבו לה' אחד וישוב וירחמהו ויכבוש עוונותיו וימחול ויסלח לו כו', וז"ע תקיעת שופר שהתקיעה היא צעקה פנימיות בקול פשוט, שברים תרועה ז"ע גנוחי גניח ילולי יליל כמשל החולה שגונח, וכשמרגיש כאביו צועק שנית בקול פשוט כו', וזהו אני לדודי ודודי לי פי' שע"י שאני לדודי בבחי' תשו' מעומקא דלבא עי"ז ודודי לי בבחי' החזרת פנים בפנים, דהנה עד"מ שני בנ"א הגם שעומדי' מקרוב רק שהם בבחי' אחור באחור ה"ה רחוקי' זמ"ז, אבל כשמתרצים זל"ז אז כ"א מסביר פניו לחבירו כו', ועד"ז יובן בעבודת ה' שכאשר פנו אלי עורף ולא פנים זה"ע אחור באחור, וכמ"ש ואנכי הסתר אסתיר פני מהם כו', אבל ע"י התשובה נמשך החזרת פב"פ כו', וז"ע ודודי לי כו', ובשני פסוקי' אלו נא' הרועה בשושנים, וכמארז"ל א"ת שושנים אלא ששונים כו', דהנה במשה כשהזכיר שם אל שהוא מדה ראשונה מיגמה"ר כמ"ש אל נא רפא נא לה, השיב לו הקב"ה ק"ו ואביה ירוק ירק בפניה כו', וכמש"פ הרה"מ נ"ע, כי י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם הם כנגד יגמה"ר, ולכן כשהזכיר תיקון הראשון מיגת"ד נמשך ק"ו, וכמ"כ
416 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל כו'
מקור מפורש
בדף זה
חיי החיים, החזרה, אך כשחטא מועיל זה ג"כ שזהו ענין תשובה צעקה, אך אינו דומה צעקתם כמו צעקת החולה שזהו מצד החסרון לצעקת הרוצה איזה דבר טוב, ובשופר בהמה דוקא ערום בדעת כאדה"ר, ערום ביראה, דאני חכ' שכנתי ערמה, שחכ' רק שכן לערום, שהערום חכ' אינו ניכרת חכמתו שהולך מסביב, עד"ז ביראה יש יראה בולטת ויכול להיות הבליטה במותרות ג"כ ע"ד ראו מה וכשאינו במותרות מ"מ כשנראה ז"ע יר"ת, אבל ערום ביראה שאינו נראה כלל, והצנע לכת כו' ז"ע יר"ע, ענוה גדולה מכולם שיראה עקב לסוליסה ע' בפרד"ס בעה"כ מה שפי' בזה, ועכ"ז י"ל שגם יר"ע היא עקב, שהרי זהו מה שראשית חכ' יראת, שזהו ח"ס, נמצא צ"ל שענוה זהו יחידה שבנפש שכל האו"פ אפי' מו"ס זהו רק עקב היינו הארה שנמשך בפנימיות, שיריים מותר בעולם ענוה ועי"ז שיריים מקיף שלא נכנס בפנימי' כ"א נשאר מקיף מפני גבהותו כנפש יחידה כו', והנה האות שבא לבחי' זו זהו והי' הוי' לי לאלקי', חלקי ה' אמרה נפשי, חלק ה' עמו, וכשמברר הכל אזי כלליות ד' אותיות דש' הוי' נעשו פנימי' גם יו"ד שהוא מקיף דחיה, וזהו שנעשה לאלקי' אלקה שלי ע"ד כח הפועל בנפעל, ואז נמשך שם הוי' יותר עליון, וזהו בעבודה כשהוא ערום בדעת כאדה"ר מו"ס עכ"ז נמשך כבהמה כמ"ש בסש"ב שהכל כפתיים נגדו וכמ"ש במד"ר על משה פתי יאמין לכל דבר, והיינו לפי שהי' עניו מכל האדם <44>
34 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט כו'
מקור מפורש
בדף זה
עבירה כו', אך הצדקה תעביר הכתם מן החטא ההוא כי עז"נ וחטאך בצדקה פרוק, ע' בסוטה ך' ע"ב ב"ב ד"ד, מד"ר משפטים ספ"ל ור"פ אחרי, כי מלבד מה שנת"ל שע"י הצדקה מעלה הרבה מן הנפש יותר על כל המצות כנ"ל, הנה פעולתה להחיות רוח שפלים, ובאתעדל"ת אתעדל"ע נמשך מחיי החיים אוא"ס ב"ה להחיות רוח שפלים, וגם שפל החוטא כמוהו לנקותו מן החטא ע"י יגמה"ר, ולכן במעלים עיניו מן הצדקה נא' והי' בך חטא שישאר החטא שישנו כבר אפי' בכל אדם כנ"ל, מאחר שלא נמשך ר"ר העליונים המנקים כו' מן הרהורי עבירה כו' ולכן הזהירו ע"ז מאד כו'.
86 מחיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה כו'
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הענין יובן ע"פ מ"ש במ"א בענין יעקב אשר פדה את אברהם, שתוכן הענין הוא שע"י בחי' ומדריגת יעקב שהי' מרכבה לבחי' הת"ת היא מדת הרחמים כו' עי"ז הוא פודה את אברהם היינו בחי' האהבה המוסתרת שבירושה לנו מאבותינו שיוכל לבוא לבחי' אה"ר בהתגלות לבו, והוא ע"י שיעורר ר"ר על ניצוץ נפשו האלקי' אשר ירד ממקורו חיי החיים א"ס ב"ה דכולא קמי' כלא חשיב, ונתלבש בגוף שהיא ממשכא דחויא הרחוק מאור פני המלך בתכלית הריחוק, ובפרט כשיזכור מעשיו ודבוריו ומחשבותיו מיום היותו אשר לא טובים המה, ועז"נ מלך אסור ברהטים בחי' רהיטי מוחא כי יעקב חבל נחלתו כתי'
100 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה
מקור מפורש
בדף זה
והאהבה היא מוסתרת ונעלמת עד מאד, ויעקב הוא פודה את אברהם ע"י התעוררות ר"ר על נפשו, דשרש הנפש מבחי' ח"ע דכל נפש ונפש מישראל שרשו מבחי' א"ס חיי החיים וירדה למטה בגוף ונה"ב שהגוף הוא ממישכא דחיוויא והוא מרוחק לגמרי מבחי' אור פני מלך חיים ומלך עולם, וכשיתבונן כל אדם היטב הרי ימצא מח' אשר לא לה' המה ומכ"ש כשימצא דיבור ומכ"ש מעשה אשר לא לה' המה וע"ז כתי' מלך אסור ברהטים ברהיטא מוחא וגם המלך אסור כו' דכתי' יעקב חבל נחלתו כמו החבל כשמושכין קצה הא' נמשך גם קצה השני כמו"כ ברהיטי מוחא גם המלך אסור והו"ע גלות השכינה גלו לבבל שכינה עמהם וכמ"ש השוכן אתם בתוך טומאותם דכמו בקדושה כתי' ושכנתי בתוכם בתוך כ"א ואחד כמו"כ כתי' השוכן אתם בתוך כו' שכינה עמהם.
79 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
בדף זה
ובעבודה ב' בחי' אלו הם בכל נפשך ובכל מאדך, דאהבה דבכל נפשך הוא מצד ההתבוננות כמו אדם שחלש רוצה שיתפשט בכל אברי הגוף כמו"כ לאהבה את ה' כי הוא חייך חיי החיים ורוצה שיתפשט אלקות בכל העולם, ובחי' אהבה דבכל מאדך הוא בלי גבול וכמו מים שסותמים אותם בוקעים הסתימה ויוצאים בכח כמו"כ ע"י הבקיעה דגוף ונה"ב יבוא לבחי' אהבה דבכל מאדך בלי גבול, ואהבה זו אינו נפסק לעולם, דאהבה ברשפי אש הוא מצד התבוננות וא"א להיות כל היום בהתבוננות ממילא נפסק האהבה, אבל אהבה דבכל מאדך הוא בלי גבול שיוצא מהגבלת הכלי לגמרי הוא תמידי שאינו נפסק לעולם, וזהו לרוקע הארץ על המים דהעיקר הוא דוקא כשבוקעים עפר הארץ היינו הגוף ועי"ז יבא לבחי' בכל מאדך.
71 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
בדף זה
אבל הנה בנשמות יש עוד מעלה שנק' מהלכים, הנה עמידה זהו רק בכל לבבך ובכל נפשך שזהו ב' הרגלי', והיינו ע"י התבוננות לאהבת ה' כי הוא חייך כמו שהאדם אוהב חיי נפשו כן צריך לאהוב אוא"ס עצמותו שהוא חיי החיים כי הוא חייך, אבל נשמות נק' מהלכים היינו בחי' בכל מאדך בחי' רגל השלישי והיינו ע"י התבוננות מאוא"ס ב"ה איך שהוא למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית כי קמי' כו' ולגדולתו אין חקר זהו בחי' תשובה בחילא יתיר וזהו"ע רגל הג' שהוא בריח התיכון, כי במלאכים אין להם רק ב' רגלים וע"כ הם עומדים תמיד במדרגה א' אבל בנש"י יש להם ג' רגלים עי"ז נעשה מהלכים בעילוי א"ע עד אין שיעור.
81 חיי החיים : יומא עא, א. ראה גם תניא פמ"ד (סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע למנצח על השמינית
מקור מפורש
בדף זה
הנה בחי' יין שרשו חסדים דאימא או גבורות דאימא ומלובש בו חסדים דאבא או גבורה דעתיק כו' וע"ד העבודה האהבה עזה כרשפי אש שנולדה מצד ההתבוננות איך דכולא קמי' כלא חשיב שיש בזה ג' מדריגות האחת כאשר היא בבחי' רשפי אש בלבד להכלל במקורו מקה"ח ולא לחפוץ בהתפשטות חיים הן רוחני' הן גשמי' כו' שזהו בחי' גבורות דאימא כו' והב' כאשר נעשה בחי' התיישבות באה' זאת מצד שמאיר בו בחי' חיי החיים עצמות אוא"ס בבחי' התיישבות בכלי המוח ונק' אה' בתענוגים ב' מיני עונג דרו"ש וזהו בחי' חסדים דאבא המתלבשים בגבו' דאימא להמתיק כנ"ל והג' הוא בחי' העלי' בעונג הנ"ל בעילוי אחר עילוי בלי שיעור עד שלא יפול בו שביעה כלל שזהו ענין לאסתכלא ביקרא דמלכא יקר דווקא פנימי' העונג.
12 חיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
בדף זה
נמצא שכשם שאנו רואים בנה"ט הרודף אחר ההרווחה וכדומה הלא לא יצטרך להתבונן בכל שעה ולעורר א"ע לזה איך שהוא כלי לחיי נפשו עד שיעורר את לבו להתפעל ולהזדרז לזה, כי מספיק לו הכרה הכללית המצויירת בשכלו שכל ענינים הגשמיי' הוא כלי לחיי נפשו, כן בנה"א מי שמאירים אצלו המדות דנה"א לא יצטרך להתבונן בהעמקת הדעת לזרז א"ע לעשות מצות, כי הכרה הכללי' שהתומ"צ הם אמיתי' החיות שלו שהוא כלי לא"ס שהוא חיי החיים כנ"ל, הי' מספיק לו לעורר את המדות שבלב ולהיות זריז במ"ע, אבל מאחר שעבר על מ"ע נמצא שלא נתאמת במוחו בדרך הכרה כללי' שתכלית החיים והטוב הוא אלקו' באופן שיומשכו המדות שבלב אחר הכרת השכל (והגם שהמוחי' לא נפגמו אצלו, והראי' שלא עבר על ל"ת כנ"ל אבל הם מרוממי' עדיין בדרך אור המאיר לעצמו ולא שיתלבשו בתוך
64 חיי החיים : יומא עא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר