ואעשך לגוי גדול

זואעשך לגוי גדול

בס"ד.

ואעשך לגוי גדול1 ואברכך ואגדלה שמך והי' ברכה2. וארז"ל בפב"ת דפסחים דף קי"ז ע"ב א"ר שמעון בן לקיש ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלקי אברהם ואברכך זהו שאומרי' אלקי יצחק ואגדלה שמך זהו שאומרי' אלקי יעקב יכול יהו חותמין בכולם ת"ל והי' ברכה בך חותמין ואין חותמין בכולן. והענין הוא כי הנה נודע ממארז"ל אר"ש3 האבות הן הן המרכבה4, והיינו בחי' מרכבתא עילאה5 דחג"ת דאצי' כי אברהם הי' מרכבה למדת החסד6 דאצי' ולכן איתא7 בפרד"ס8 בשם ספר הבהיר9 שאמרה מדת החסד כל ימי היות אברם בארץ10 לא הוצרכתי לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי שנא' וישמור משמרתי11 ששמר משמרת מדת החסד וא"כ הי' במקום מדת החסד דאצי'. ולכן איתא בס' או"צ12 שאברהם הי' נדיב בין בנפשו בין בגופו בין בממונו, ויצחק הי' חמרכבה למדת הגבורה13 ולכן נא' ופחד יצחק הי' לי14, ונמצא שכינה ליצחק ש' אחד כמו למדת הגבורה שכמו מדת הגבורה קורי' מקובלי' הראשוני' בשם מדת הפחד15 כן יצחק נק' פחד שז"ע אומרו פחד יצחק, ויעקב הי' מרכבה למדת הת"ת16 לכן כמו שהת"ת כולל ב' בחי' דחו"ג כן יעקב עשה לו מקל לבנה לח ולוז וערמון כמ"ש ויקח לו יעקב17 מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות פי' שלקח לו מדה זו שכולל חו"ג להיות מרכבה לה להיות במקומה, ולכן בירך יעקב את בניו כשירדו למצרים ברחמים18 כמ"ש ואל שדי יתן לכם רחמים19 להיות כי כל ימיו הי' עבודתו בבחי' זו עד שנתאחד בה כו', וא"כ מה שאומרי' אלקי אברהם היינו בחי' שלמעלה מהחסד דאצי' והוא בחי' חכמה עילאה דאצי', וכמ"ש בזהר ח"ב פ' בשלח דנ"ה ע"ב אלקי אבי וארוממנהו20 כמד"א אלקי אברהם וכ' המק"מ פי' אבא שהוא אלקה של חסד, א"ר יוסי אי הכי אמאי וארוממנהו דהא אלקי אברהם לעילא הוא, פי' כי הוא בח"ע וא"צ הרמה, א"ל אפי' הכי אצטריך, והיינו להעלותו לבחי' אריך כו', נשמע דאלקי אברהם הוא בחי' אוא"ס המלובש בחכ' עילאה דאצי', ולכן מקדימין שבח זה לשבח האל הגדול הגבור שהוא בהתפשטות ההמשכה במדות חג"ת, אבל אלקי אברהם הוא בחכ', וא"כ זה שיתעלה אברהם כ"כ שיהי' מרכבה עילאה זהו ואעשך לגוי גדול כו', ועי"ז זכה לעמוד21 אומה שנק' גוי גדול21.

טוביאור ענין לגוי גדול, הנה ארז"ל במד"ר22 עפ"ז ואעשך לגוי גדול אותה אומה דכתי' בה ומי גוי גדול23 ממך אני מעמיד אותה, שנק' גדולי' ע"ש גדול הוי' ומהולל מאד24 בעיר אלקינו, וכתי' כי חלק הוי' עמו25 שיש בכאו"א ש' הוי'26 ולכן נק' גדול ע"ש גדול הוי' כו' ומקורם אברהם חסד עליון. והענין הוא דהנה ארז"ל ברבות ע"פ ויעש אברהם משתה גדול27, גדול העולמי' הי' שם, וכן בפ' איננו גדול28 פי' במד"ר וישב פ' פ"ז29 על גדול הוי' ומהולל מאד ע' במד"ר שם ובמת"כ שם, וא"כ פי' גוי גדול שגדולת הוי' הוא גם בחלק הוי' עמו, ולכן כל רואיהם יכירום30 ע"ד וראו כו' כי ש' הוי' נק' עליך31. וביאור ענין ש' הוי' שיש בכאו"א32 מישראל33 הנה היו"ד הוא בחי' הביטול שלמעלה מן החכ' ולמעלה משכל המושג שאין רצונו להיות נפרד מאלקות בלי שום טו"ד ומה שעושה איזהו דברים אשר לא כדת נדמה לו שעי"ז לא יהי' נפרד מאחדותו34 ית', אבל אם הי' יודע שעי"ז יפרד מאחדותו ית' לא הי' רוצה בשו"א בעולם שהרי גם הנשים והקטנים וקלי הדעת אינם רוצים ליפרד מאחדותו ית' שזהו מפני שמושרש בכ"י בירושה לנו מאבותינו הביטול שלמעלה מן הטו"ד35 כלל, והה' הוא בחי' התבוננות באורך ורוחב באריכות ההתבוננות איך שמה רבו מעשיך ה'36 הוא בחי' ריבוי התהוות הנבראי' שנתהוו יריבוי בחי' דומם37 כמו מן האבנים הפשוטי' עד אבנים טובות שמאירים בזוהר ניצוצים שנתזי' מהם שיש ריבוי מינים בהם שכל אחד מובדל מזולתו הן באיכותו והן בזיו זוהרו כו', וכן בצומח יש ריבוי מינים אילנות ודשאים וצמחי' רבים מספר עצום מאד38, וכל מין נבדל מזולתו במראיתו וטעמו ופעולתו, וכן בחי יש ריבוי מינים מאד בהמות חיות ועופות ושקצים ורמשים, וכל א' מובדל מזולתו בטבעו והנהגתו וציורו כו', וכן באדם39 יש כמה וכמה מינים וכל אחד טבעו משונה מזולתו ובציורו אין אחד מהם דומה לחבירו40 הגם כי כל אחד נטבע בחותם של אדה"ר כמארז"ל במשנה בספ"ג41 דסנהדרין, ועז"נ מה רבו מעשיך ה', וכתי' מה גדלו מעשיך ה'42 שקאי על נבראי' הגדולים מלאכי' שכלים נבדלים43 שמלאך בשליש העולם עומד44, והשמש והירח וכוכבי' ומזלות וגלגלי' שהם נבראי' הגדולי' וג"כ כ"א מובדל מזולתו בכל פרטי פרטיהם וכחותיהם אשר ניתן להם ועבודתם משונה זמ"ז ועלי' נא' מה גדלו מעשיך ה', וכלליות כולם נבראו מאות א' בהבראם בה' בראם45, וכלליות עוה"ב הוא ג"כ מאות א' ביו"ד נברא העוה"ב, וכמארז"ל ע"פ כי בי"ה הוי' צור עולמים46 ביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז שדעת לנבון נקל יאשגם באדם שהוא נברא פרטי אינו תופס מקום כלל ב' אותיות47 נגד מה שיוכל לדבר אפי' ביום אחד וכ"ש נגד כלליות הדיבור של האדם, וכ"ש לגבי אוא"ס ב"ה הסוכ"ע וממכ"ע48, אשר גם בחי' נשגב הוא אוא"ס הסוכ"ע הוא ג"כ רק שמו לבדו49 כו', וע"י התבוננות זו יבא לדבקה בו ית' כי למה יחפוץ במה שנתהוה מב' אותיות ולמה לא ירצה יותר לאוא"ס ב"ה עצומ"ה שבב' אותיות ברא הכל וכתי' כי עמך מקו"ח50 שמקור החיים ומקור התענוגים הוא עמך שבטל וטפל לך ובמה יחפוץ יותר אם בדבר הטפל אם במי שנטפל לו כו', וכאשר יאריך הרבה בהתבוננו' זו בהעמקת הדעת יבין גם שכלו הגשמי איך שהוא האמת באמת לאמיתו ויבא לדבקה בו בדיבוק אמיתי וקשר חזק בל תמוט, וגם נפשו הבהמית לא ימנע אותו מאחר שגם ע"פ שכל אנושי שהוא מקור למקור לשכל המדות דכח המתאוה דיצה"ר יבין בטוב טעם ודעת איך שמה טוב ומה נעים51 ההתדבקות באלקי' חיים ומלך עולם52, וזשא"ה ואתם הדבקי'53 בה' אלקיכם חיים כולכם היום פי' שע"י ההתדבקות לאלקות תהי' כולכם חיים בחיי החיים גם בבחי' היום שהוא בחי' היום לעשותם54 בעוה"ז הגשמי, ולא יחי' בחיי בשרים ושכל הגשמי כמו שהוא בלי בחי' התבוננות הנ"ל שממשיך לאדם לפנות אחר ההבל ויהבלו לפנות כל היום וכל הלילה אחרי תאוות גשמים, וכל עסקו כל היום להיות בקנאה עבור התאוה והכבוד שהם מוציאי' את האדם מן העולם55 היפך בחי' החיים הנ"ל, או מי שהוא רודף לבצעו כל היום הוא ג"כ כנ"ל בכדי שיוכל להשיג מה שלבו מתאוה או כבוד המדומה או שארי תאוות או שמתאווה לעצם הממון שיש מי שהוא משוקע בתאוה זו ג"כ לאהוב עצם המעות ולא הבכן שיוצא מזה שהרי הוא לא יתאוה כלל לקנות לעצמו חפצים יקרים או לפזר עבור להשיג כבוד יותר גדול מהראוי מפני כי חס על ממונו, וגם הנצרך לגופו ג"כ יקמץ בזה מפני שממונו חביב עליו מגופו56, וכ"ש לעשות איזה מצוה שעולה בדמים יקרים שיפלא בעיניו האיך יוותר ממונו אשר זהו כל חיותו ותענוגו לפי הסכמת שכלו המשוקע בתאוות גשמיות ורצונות זרים, לא זהו הדרך אשר ישכון בה אור הוי' ונמשל כבהמות נדמו57 שהלא הבהמה היא58 שרודפת אחר מאכל וכדומה מבלי יבהשיג יותר והאדם הרודף אחר דברים שטוב לו לחיי גופו או כבודו ה"ה גרוע מהבהמה שהרי לבהמה לא ניתן שכל יותר שתשכיל איזה דבר יותר ולא יש בה נפה"א שישכיל דבר מה בהתבוננות הבורא יחיד ומיוחד, אבל האדם אשר ניתן לו להשכיל דבר חכמה בהתבוננות אלקות ומניח זאת לרדוף אחר ההבל כבהמה הרי הוא גרוע יותר הרבה שה"ה אדם ועושה מעשה בהמה, ואוי לו לנפשו שירדה פלאים מתחת כסה"כ לבוא בגוף הגשמי שירידתה היא צורך עלי'59, וזה שנמשך אחר ההבל לא די לו שלא תיקן מאומה הרי הורידה ממקום כבודה שהיתה עומדת באהוי"ר כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו60 שענין העמידה הוא כמ"ש שרפי' עומדים61 שעמידתם הוא בביטול, והגם כי לא יש שם מונע מ"מ ה"ה כמו שצריך להיות, אבל כשירדה בגוף ונמשכה אחר ההבל הרי ירדה ממהותה לגמרי, וצלל במים אדירים שהי' יכול להתדבק בבחי' אדיר במרום ה'63 והעלה בידו חרס62, ולא עוד אלא שעי"ז נעשה כתמים בנפשו שצריכה זיכוך וטהרה לרפאותה מחוליתה ע"י גיהנם וכף הקלע64 עד שמזככי' אותה, והלואי תהי' השבה למעליותא כנתינתה עכ"פ שטהורה היא עכ"פ כמאמר נשמה שנתת בי טהורה65, והוא עשה בה כתמים ופצעים רבים מכף ראשה עד רגלה בכל ציור קומה הן בשכל והן במדות אין בה מתום66 כלל, וכאשר יעמיק דעת גודל עוצם העלאתה ע"י התבוננות והעמקת הדעת כנ"ל נגד ירידתה עשר מעלות אחורנית67 כאשר נמשכה אחר ההבל יעורר ר"ר על נפשו איך שירדה פלאים כו' והוא רחום יכפר עון68 להוציאה מחוליתה ושתבוא לדבקה בו ית' אוא"ס חיי החיים69 ע"י התבוננות הנ"ל.

והוא"ו הוא בחי' מדות ע"ד דכתי' לך ה' הגדולה והגבורה70 והת"ת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה, והיינו שכל מדותיו יהי' בבחי' לך היינו בחי' אוא"ס דלאו מכל אינון מדות71 איהו כלל, והיינו שיהי' מדת חסדו לה' יגלהרבות בצדקה וכמו שלמעלה נא' מכלכל חיים בחסד72 כן יהי' הוא משפיע לדל להחיות נפשו ע"י השפעת מדת חסדו, ובחי'73 הגבורה הוא להיות בבחי' איזהו גבור74 הכובש את יצרו להיות סור מרע ועשה טוב75 ולהגביר על יצרו להיות גומל לחייבים טובות76 כו', ומדת77 הת"ת הוא לבוא לבחי' רחמים לרחם על הבריות ולהיות טוב לשמים וטוב לבריות78 כו'. והנצח79 הוא בבחי'80 עבודה כל היום להיות נשאר הסכם חזק אצלו כל היום בל תמוט כי הרי לא יוכל להיות בהתבוננות כל היום כ"א בעת תפלה או בעת מן העתים שיבחר להיות בהתבוננו' ועל כל היום צ"ל הסכם חזק על בחי' סור מרע ועשה טוב, והוד הוא בחי' ההודאה שהרי בשכלו הדל לא יכול להבין הכל ולכן צריך להודות שכן הוא וכמ"ש כי לך טוב להודות81 וכתי' טוב להודות לה'82, כי כל בשוב"א הוא בחי' ההתקשרות כנודע שבחי' יסוד הוא בחי' התקשרות83, לך ה' הממלכה הוא בחי' קעומ"ש שמקבל ע"ע עול מלכותו ברצון שזהו הקדמה לעול מצות קבלו מלכותי ואח"כ קבלו גזרותי84 וכמארז"ל במשנה למה קדמה שמע לוהא"ש85 כדי שיקבל עליו עומ"ש ואח"כ יקבל עליו עול מצות, והה' אחרונה דש' הוי' הוא בחי' צדקה כי צדקה הוא צדק ה'86, כי על הצדקה כתי' וצדקה כנחל איתן פי' שעי"ז זוכה להמשיך מבחי' איתן שהוא כמשמעו קשה87 למעלה מן השכל המושג, ולכן קודם התפלה צ"ל כמארז"ל ר"א יהיב פרוטה לעני88 והדר מצלי ע"ש אני בצדק אחזה פניך89 שע"י הקדמת הצדקה עי"ז זוכה לבוא בתפלה ע"י ההתבוננו' לבחי' איתן קוש"י ובחי' יו"ד הנ"ל שהוא ג"כ למעלה משכל המושג עדיין כנ"ל, וזהו שנק' כי90 גוי גדול ע"ש בחי' גדול הוי' שנמצא בכאו"א מישראל לפי ערכו כו', וזהו ואעשך לגוי גדול אותה אומה דכתי' בה ומי גוי גדול ממך אני ידמעמיד כו', וי"ל כי ע"י בחי' גדול זה ממשיכי' שיומשך מאוא"ס ב"ה מבחי' שמו הגדול ש' הוי' דלעילא ע"ק וז"ע לגוי גדול שהם עצמם בחי' גדול ע"ש שהם מעוררי' בעצמם בחי' גדול הוי' שבכאו"א ועי"ז ממשיכים מבחי' שמו הגדול ש' הוי' דלעילא בחי' ע"ק כו'.

וענין אלקי יצחק הוא בחי' קו השמאל בג"ה91 והו"ע ההעלאה מלמטלמ"ע כו', כענין93 עבודת הקרבנות92 וכענין הבארות שחפר יצחק94 כמ"ש ענינם בת"א בד"ה אלה תולדות יצחק95 ובהגהות לשם96, ועז"נ ואברכך פי' וענין הברכה שיהי' ההעלאה והצמיחה בברכה וריבוי וכמ"ש בלק"ת פ' נשא97 בד"ה כה תברכו בפי' יברכך98 ה', ולכן99 מצינו שיצחק בירך את יעקב ויתן לך האלקי'101 מטל השמים כי שרשו מקו המדה בוצינא102 דקרדוניתא100 שמשם באה הברכה, ואגדלה שמך זהו שאומרים ואלקי יעקב כי יעקב הוא בריח התיכון103 המבריח מן הקצה אל הקצה ונאמר בו לשון ואגדלה שענין הברכה בריבוי שזהו ואברכך דיצחק פועל הגדלה באדם הנתברך104 וכמ"ש ויגדל האיש הלוך וגדל105 שהוא ע"י שנתברך בריבוי שהוא ע"י הברכה שברכו הוי' שמצא מאה שערים106 עי"ז נתגדל הלוך וגדל עד כי גדל מאד כמ"ש בפ' תולדות107, וגם108 כולל ענין אברהם דכתי' ואעשך לגוי גדול והיינו טוכנ"ל שיעקב הי' מרכבה למדת הת"ת שכולל ב' בחי' חו"ג וכמ"ש אלקי אבי אברהם109 ופחד יצחק הי' לי כו'. והיה ברכה, יכול יהו חותמין בכולן ת"ל והי' ברכה בך חותמין, כי אברהם בחי' חסד נק' יומם דאזיל עם כולהו יומין, בזח"ג אמור ק"ג ע"ב110, שכל הו"ק מקבלי' ממנו כי החסד מקבל מהבינה, ואזיל עם כולי יומין, ונמצא מקשר אור הג"ר כח"ב בכל הו"ק וסיומן הוא ביסוד, וז"ע בקר דאברהם ובקר דיוסף בזח"ג פי' בלק דף ר"ד סע"א וע"ב וע' בזהר נשא דקמ"ב ע"א.

הערות

עמוד ז

  1. 1. ואעשך לגוי גדול : בספר התולדות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נרשם אודות מאמר זה: ”האבות ה"ה המרכבה כו' הוי' שבנפש". מאמר זה נאמר גם בפ' לך תרל"ו ונדפס בסה"מ תרל"ה ח"ב ע' תסה ואילך. והוא הגהות לפ"א ממאמר ד"ה זה באוה"ת לך כרך ד תרצה, ב ואילך. ועם הגהות בסה"מ תרמ"ג ע' ט ואילך [ושם הפתיחה: ויאמר גו' לך לך]. לכמה ענינים המבוארים במאמר זה ראה מאמר ד"ה ויאמר יהושע ליל ב' דפסח תש"כ. מאמר זה (דשנת תרל"ו) הובא גם בהמשך מים רבים תרל"ו ע' טו. וכנראה שהובא גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי על יד הערה 643. הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר זה בשנת תרל"ו נדפסה בסה"מ תרל"ה ח"ב ע' תקג. על המאמר לא נרשם תאריך אמירתו בבוך זה 2208. אמנם ממה שמאמר זה נאמר לאחר המאמר מפ' נח שנדפס לעיל, וכן מההתחלה משמע שנאמר בפ' לך לך. ראה עוד בנידון מאמר זה שכנראה נאמר בליובאוויטש — לעיל מאמר ד"ה להבין ענין ר"ח הערה 1.
  2. 2. ואעשך. . והי' ברכה : לך יב, ב.
  3. 3. אר"ש : בב"ר (שבהערה הבאה) ובסה"מ תרל"ה: אמר ר"ל.
  4. 4. האבות הן הן המרכבה : ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רטו. וש"נ. תו"ח נח מט, ד ובהערה 42. משפטים ח"ב ש, ג. סה"מ תרכ"ט ע' רלח. וש"נ.
  5. 5. האבות. . מרכבתא עילאה : ראה זהר ואתחנן רסב, ב. ועוד.
  6. 6. אברהם הי' מרכבה למדת החסד : ראה זהר בראשית מז, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם.
  7. 7. איתא בפרד"ס : ראה שער טעם האצילות ש"ב, פ"ב. שער הכנויים שכ"ב, פ"ד (בשינוי קל). ראה גם סה"מ תרס"ג ח"ב ע' צא.
  8. 8. בפרד"ס : כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תרל"ח ע' קט הערה 293.
  9. 9. ספר הבהיר : סקצ"א (בשינוי קל). זח"א בהשמטות רסד, ריש ע"ב.
  10. 10. בארץ : וכ"ה בשער הכנויים שם לקמן מאמר ד"ה גור ארי' יהודה על יד הערה 51 לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי על יד הערה 643 ועוד. אמנם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים על יד הערה 30 סה"מ תרכ"ז ע' קסא: בעולם. וכ"ה בס' הבהיר בזח"א ובפרדס שער טעם האצילות.
  11. 11. וישמור משמרתי : תולדות כו, ה.
  12. 12. בס' או"צ : באוה"ת וירא ע' 180 תצוה ע' א'תשכ תזריע ע' תקכא ועוד: אורחות צדיקים. באוה"ת ש"ש ע' א'תקכד: (ארחות הצדיקים). ישעי' ע' קכח: (הארחות צדיקי'). סה"מ תרל"ב ח"א ע' ז תרל"ה ח"ב ע' תפב תרפ"ה ע' רסח מאמר ד"ה יהי ה"א עמנו תר"צ: ארחות צדיקים [במהדורת זאלקווי תקס"ד: ”ארחות צדיקים"]. בסה"מ תרמ"ח ע' קצב בשם: אורחות חיים. בסה"מ עזר"ת ע' נז: באוצ"ח (אוצ"ל: באוח"צ). לקמן במאמר ד"ה גור ארי' יהודה ספ"ב לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה כובע על יד הערה 51 מציין: בשער י"ז הוא שער הנדיבות.
  13. א. קה"ת תש"ז – ברשימת מאמרי תרל"ו – ריש ע' 43.
  14. ב. נדפס גם בסה"מ תרל"ה ח"א ע' קצט.
  15. ג. ויש להוסיפו במפתח שמות ספרים שם ע' תז. ולעיל שם ע' מז ואי' בספרי' — ויש להוסיפו (שם ע' תז) בערך ספרים.

עמוד ח

  1. 13. ויצחק הי' מרכבה למדת הגבורה : ראה פרדס שער הכנויים שם. מאמרי אדה"ז שם ובהנסמן במ"מ לשם.
  2. 14. ופחד יצחק הי' לי : ויצא לא, מב.
  3. 15. מדת הגבורה. . הפחד : ראה ס' הבהיר סק"צ. פרדס שער עה"כ שכ"ג, פי"ז מערכת פחד. מאו"א מערכת פחד סל"ט וביאיר נתיב שם.
  4. 16. ויעקב הי' מרכבה למדת הת"ת : ראה זהר סתרי תורה ויצא קנז, ב. ח"ג תוספות שב, א. פרדס שער הכנויים שם. לקמן המשך זאת חנוכת המזבח פ"כ. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אל יתהלל על יד הערה 19. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי על יד הערה 644. ד"ה עטרת תפארת שיבה על יד הערה 96. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה יונתי בחגוי הסלע על יד הערה 129. ד"ה אשריכם זורעי על כל מים על יד הערה 38. ד"ה עטרת תפארת שיבה על יד הערה 75.
  5. 17. ויקח לו יעקב : ויצא ל, לז. ראה זהר ויצא קסא, ב. אוה"ת ויצא רכא, ב (ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ס"ע תשב). סה"מ תרמ"ד ע' קצ. תרע"ח ע' קו. תרצ"ט ע' 108.
  6. 18. יעקב. . ברחמים : ראה זהר לך פז, ב. לקמן המשך זאת חנוכת המזבח פ"כ. מאמרי אדה"א בראשית ע' קנו. וש"נ.
  7. 19. ואל שדי יתן לכם רחמים : מקץ מג, יד.
  8. 20. אלקי אבי וארוממנהו : בשלח טו, ב.
  9. 21. לעמוד : אוצ"ל: להעמיד.
  10. 21. גוי גדול : נסמן בסמוך בהערה 23.

עמוד ט

  1. 22. במד"ר : ראה ב"ר פל"ט, יא. במדב"ר פי"א, ב.
  2. 23. ומי גוי גדול : ואתחנן ד, ח. וכ"ה בסה"מ תרמ"ג כאן ע' יג. אבל במדרש שם הובא הכתוב כי מי גוי גדול ואתחנן ד, ז. וראה אוה"ת לך ח"א ס"ע 158.
  3. 24. גדול הוי' ומהולל מאד : תהלים מח, ב.
  4. 25. כי חלק הוי' עמו : האזינו לב, ט. ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים סוף פיסקא א. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי פ"ד ד"ה וככל.
  5. 26. שיש בכאו"א ש' הוי' : ראה גם סה"מ תרל"ה ח"ב כאן ע' תסו הערה 18. תרכ"ט ע' רטז. וש"נ. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תפב. וש"נ. ש"א יח, ב ובהערה 24. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי פ"ה. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואהבת פיסקא הנה יו"ד. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה שובה ישראל [הא' והב' על יד הערות 131. 134].
  6. 27. ויעש אברהם משתה גדול : וירא כא, ח. ראה ב"ר פנ"ג, י.
  7. 28. איננו גדול : וישב לט, ט.
  8. 29. פ' פ"ז : ס"ה. ראה גם אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' קפב.
  9. 30. כל רואיהם יכירום : ישעי' סא, ט.
  10. 31. וראו. . נק' עליך : תבוא כח, י.
  11. 32. ש' הוי' שיש בכאו"א : בהבא לקמן ראה לקו"ת ר"פ ראה. סה"מ תרל"ה ח"ב כאן ע' תסז הערה 25. לקמן המשך יונתי פ"ד.
  12. 33. מישראל : קודם תיבה זו נרשם כנראה בגוכתי"ק כ"ק אדמו"ר: / [וכן הוא להלן כמצויין שם]. וכנראה הכוונה שכאן נמצא הוספה בסה"מ תרמ"ג כאן ע' י שו"ה ענין — ישראל.
  13. 34. שאין רצונו להיות. . נפרד מאחדותו : ראה תניא פי"ד. פי"ח. פכ"ד. פכ"ה. תו"א מג"א צט, ב . סה"מ תרנ"ח ע' רט. השי"ת ע' 114 ואילך.
  14. 35. בירושה לנו. . שלמעלה מן הטו"ד : ראה תניא פי"ח. פי"ט.
  15. 36. מה רבו מעשיך ה' : תהלים קד, כד. ראה תו"א וארא נו, ב. סה"מ תרכ"ו ריש ע' קה. תרמ"ד מהדורת תשס"ב ע' שיג. וש"נ. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ויאמר משה על יד הערה 41 ואילך. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי על יד הערה 118 ואילך. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואהבת פיסקא הנה יו"ד. (ראה גם הנחה ד"ה יפה שעה הג' על יד הערה 56). סה"מ תשי"א ע' 139.
  16. ד. הועתק לקמן בהמשך מצה זו פכ"ו על יד הערה 854.

עמוד י

  1. 37. ריבוי בחי' דומם : ראה גם לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה מי כה"א על יד הערה 40. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי על יד הערה 124. מאמר ד"ה וזהו שרש יונתי על יד הערה 32. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתמג . סה"מ תשי"א שם.
  2. 38. בצומח. . ודשאים. . מספר עצום מאד : ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי על יד הערה 125. ד"ה וזהו שרש יונתי על יד הערה 34. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ס"ע רכו. תקס"ה שם. שע"ת ע, א ובהערה 13. תו"ח וארא ח"א ס, ב. יתרו ח"ב ערה, ג.
  3. 39. ריבוי מינים מאד בהמות. . וכן באדם : ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי ד"ה וזהו שרש יונתי מאמרי אדה"ז תקס"ה [ותו"ח יתרו] שם. (וראה גם בנוגע לאדם (לקמן בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ויאמר משה פיסקא וכמו שנת"ל].
  4. 40. אין אחד מהם דומה לחבירו : נסמן בהערה הבאה. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ס"ע תתקטז ואילך.
  5. 41. בספ"ג : וכ"ה בסה"מ תרמ"ג כאן ע' יא. אוצ"ל: בספ"ד (סנהדרין לז, א).
  6. 42. מה גדלו מעשיך ה' : תהלים צב, ו. ראה תו"א שם. סה"מ תרכ"ו ריש ע' קה. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ויאמר משה על יד הערה 24 ואילך. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי על יד הערה 119 ואילך. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואהבת פיסקא הנה יו"ד. סה"מ תשי"א שם.
  7. 43. מלאכים שכלים נבדלים : ראה מו"נ ח"ב פ"ב-פ"ו. וראה שם ח"א פמ"ט. רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב, ה"ג ובפירוש שם. ע"ח שער קיצור אבי"ע ש"נ, פ"ז. סידור שער הק"ש פג, סע"ד ואילך. שם תפלת ר"ה רלו, ג. לקו"ת שלח מה, א. מו, א. ביאוה"ז בשלח מ, רע"ג. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קט. במדבר ח"ב ע' תתס. אוה"ת מסעי ע' א'שצח. ספר החקירה ע' יג. לקמן המשך זאת חנוכת המזבח רפ"ג.
  8. 44. שמלאך בשליש העולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. מורה נבוכים ח"ב, פ"י. לקו"ת נצבים עד, סע"ד ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' ק ”שהוא ק"ס שנה". סידור שער החנוכה רעו, א ”קס"ו וב"ש שנה".
  9. 45. בהבראם בה' בראם : בראשית ב, ד. ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב. פרש"י עה"פ.
  10. 46. כי בי"ה הוי' צור עולמים : ישעי' כו, ד. ראה מנחות ופרש"י הנ"ל.
  11. ה. נדפס גם בתו"ח יתרו ח"ב ערה, ג.
  12. ו. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי ובהערה 122.

עמוד יא

  1. 47. באדם. . ב' אותיות : ראה גם תניא פ"כ ואילך.
  2. 48. הסוכ"ע וממכ"ע : זהר רע"מ פינחס רכה, א.
  3. 49. נשגב. . שמו לבדו : תהלים קמח, יג. ראה לקמן המשך מצה זו פכ"ו ובהערה 856.
  4. 50. כי עמך מקו"ח : תהלים לו, י. ראה לקו"ת אמור לא, ד. (הוספות ויקרא) נא, ד. תו"ח שמות ח"א ה, ג. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה סמוכים לעד פ"ב. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה צאינה וראינה על יד הערה 87. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי פי"ד. ד"ה עטרת תפארת שיבה על יד הערה 66. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אני לדודי הא' על יד הערה 29. ד"ה עטרת תפארת שיבה על יד הערה 56. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה לכל תכלה ראיתי קץ על יד הערה 50. ד"ה אני לדודי הא' על יד הערה 28.
  5. 51. שמה טוב ומה נעים : תהלים קלג, א.
  6. 52. באלקי' חיים ומלך עולם : ברכת יוצר. ירמי' י, י.
  7. 53. ואתם הדבקי' : ואתחנן ד, ד. ראה גם אדר"נ ספל"ד. סה"מ תרל"ח ע' רפח ובהערה 41.
  8. 54. היום לעשותם : ואתחנן ז, יא.
  9. 55. בקנאה. . התאוה והכבוד. . העולם : אבות פ"ד, מכ"א.
  10. 56. שממונו חביב עליו מגופו : ברכות סא, ב. ספרי ואתחנן ו, ה.
  11. 57. ונמשל כבהמות נדמו : תהלים מט, יג. כא.
  12. 58. הוא : בסה"מ תרל"ה כאן: היא.

עמוד יב

  1. 59. שירידתה היא צורך עלי' : ראה הנסמן באוה"ת עקב ע' תפא.
  2. 60. חי ה' אשר עמדתי לפניו : מלכים-ב ה, טז. ראה גם תו"א בשלח סב, סע"ד. לקמן המשך זאת חנוכת המזבח פ"א. מאמר ד"ה סמכוני באשישות על יד הערה 34. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה זאת חנוכת המזבח ובהערה 18. (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים ובהערה 42. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי פ"ו. פ"ח. פי"ד. סה"מ תרכ"ט ע' רלה. תרל"ח ע' ת. וש"נ. מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' נט ובהנסמן שם.
  3. 61. שרפי' עומדים : ישעי' ו, ב. ראה סוטה לט, א (צויין אליו ב) לקו"ת נשא כ, ג. כב, ג.
  4. 63. אדיר במרום ה' : תהלים צג, ד.
  5. 62. וצלל במים אדירים. . והעלה בידו חרס : ראה בבא קמא צא, סע"א. רמב"ם הל' קדוש החדש פי"א, ה"ב.
  6. 64. גיהנם וכף הקלע : ראה ש"א ו, א ובהנסמן במ"מ לשם.
  7. 65. נשמה שנתת בי טהורה : ברכת אלקי נשמה.
  8. 66. מכף ראשה עד רגלה. . אין בה מתום : ועד"ז הובא לקמן בהמשך זאת חנוכת המזבח על יד הערה 376. ע"פ ישעי' א, ו.
  9. 67. עשר מעלות אחורנית : ע"פ מלכים-ב כ, י. יא. ישעי' לח, ח.
  10. 68. והוא רחום יכפר עון : תהלים עח, לח.
  11. 69. חיי החיים : יומא עא, א.
  12. 70. לך ה' הגדולה והגבורה : דבהי"א כט, יא.
  13. 71. דלאו מכל אינון מדות : ת"ז בהקדמה יז, ב.

עמוד יג

  1. 72. מכלכל חיים בחסד : נוסח שמו"ע.
  2. 73. ובחי' : קודם תיבה זו נרשם [ראה לעיל הערה 33]: / וי"ל — ראה סה"מ תרמ"ג כאן ע' יב שו"ה לדל — וי"ל.
  3. 74. איזהו גבור : אבות פ"ד, מ"א.
  4. 75. סומ"ר ועש"ט : תהלים לד, טו.
  5. 76. גומל לחייבים טובות : ע"פ ברכת הגומל.
  6. 77. ומדת : קודם תיבה זו נרשם [ראה לעיל הערה 33]: / והנה — ראה סה"מ תרמ"ג כאן ע' יב שו"ה ועש"ט — והנה.
  7. 78. טוב לשמים וטוב לבריות : קדושין מ, א. ראה סה"מ תרל"ח ע' כט ואילך.
  8. 79. והנצח : קודם תיבה זו נרשם [ראה לעיל הערה 33]: / ובעבודה — ראה סה"מ תרמ"ג כאן ע' יב שו"ה ולהיות — ובעבודה.
  9. 80. בבחי' : בסה"מ תרמ"ג כאן ע' יג: בחי'.
  10. 81. כי לך טוב להודות : סוף הלל (יהללוך).
  11. 82. טוב להודות לה' : תהלים צב, ב.
  12. 83. יסוד. . התקשרות : ראה אגה"ק סט"ו. תו"ח וישב רט, ב ובהערה 25.
  13. 84. קבלו מלכותי ואח"כ קבלו גזרותי : ראה מכילתא ויל"ש יתרו כ, ג (הובא ברמב"ן שם ב). תו"כ ורש"י אחרי יח, ב. ראה גם סה"מ תרכ"ט ע' רנג. לקו"ש אחרי כרך ג' ע' 84 ואילך.
  14. 85. למה קדמה שמע לוהא"ש : ראה ברכות פ"ב, מ"ב (יג, א). ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה כובע על יד הערה 76 ואילך.
  15. 86. צדקה הוא צדק ה' : ראה זהר אחרי עב, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצד. וש"נ. שמות ח"א ע' קכה. וש"נ. סה"מ תרל"ה ח"ב כאן הערה 58. לקמן המשך מצה זו פכ"ד על יד הערה 720.
  16. 87. וצדקה כנחל איתן. . קשה : עמוס ה, כד. סוטה מו, סע"א. ראה לעיל הערה 32.
  17. 88. ר"א יהיב פרוטה לעני : ב"ב י, א. ראה גם אוה"ת פ' שופטים ע' תתמה. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תסה וע' תסו. מאמר ד"ה אתם נצבים תשט"ז.
  18. 89. אני בצדק אחזה פניך : תהלים יז, טו.
  19. 90. כי : כ"ה גם בסה"מ תרל"ה ח"ב כאן ריש ע' תעא.

עמוד יד

  1. 91. קו השמאל בג"ה : ראה זהר רע"מ בהעלותך קנג, ב. פרדס שער סדר עמידתן ש"ו, פ"א. בד קודש פ"ב . מאמרי אדה"א בראשית ע' שיז. וש"נ.
  2. 93. כענין : וכ"ה באוה"ת כאן ס"ע 1390. בסה"מ תרל"ה כאן תרמ"ג כאן ע' יג: בענין.
  3. 92. ההעלאה. . קרבנות : ראה גם לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ישקני מנשיקות פיהו על יד הערה 40. ד"ה ואתה תצוה על יד הערה 39. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ושאבתם מים פ"א (ובהערה 10 16). מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקעד.
  4. 94. הבארות שחפר יצחק : תולדות כו, יח ואילך.
  5. 95. בת"א בד"ה אלה תולדות יצחק : יז, ג.
  6. 96. ובהגהות לשם : ראה אוה"ת תולדות כרך ד ע' תתח ואילך. ע' 1628 ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' תקיז ואילך. תו"ח תולדות קמד, ד ואילך. פלח הרמון תולדות עז, ב ואילך. סה"מ תרע"ח ע' עג ואילך. תרח"ץ ע' קמז ואילך.
  7. 97. בלק"ת פ' נשא : כו, ג.
  8. 98. יברכך ה' : נשא ו, כד.
  9. 99. ולכן : קודם תיבה זו נרשם [ראה לעיל הערה 33]: / והיינו — ראה סה"מ תרמ"ג כאן ע' יג שו"ה בפי' — והיינו.
  10. 101. ויתן לך האלקי' : תולדות כז, כח.
  11. 102. בוצינא דקרדוניתא : ראה זהר בראשית טו, א [ובמפרשים שם]. תו"א מקץ לט, א. שמות קז, ד. מאמרי אדה"א נ"ך ע' עא. וש"נ. אוה"ת שלח ע' תצג ואילך.
  12. 100. שיצחק. . מקו המדה בוצינא דקרדוניתא : תו"א תולדות כא, רע"א.
  13. 103. יעקב הוא בריח התיכון : ע"ד תרומה כו, כח. ראה זהר בשלח נא, ב. תרומה קעה, ב. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יט. סה"מ תרכ"ט ע' קיז. וש"נ. תרנ"ג ע' רנח ואילך.
  14. 104. הנתברך : וכ"ה בסה"מ תרמ"ג כאן. בסה"מ תרל"ה: המתברך.
  15. 105. ויגדל האיש הלוך וגדל : תולדות כו, יג [בדילוג — ראה סה"מ תרמ"ג כאן ע' יד. תו"ח תולדות קנב, ג].
  16. 106. שמצא מאה שערים : תולדות כו, יב.
  17. 107. עד כי גדל מאד. . בפ' תולדות : כו, יג.
  18. 108. וגם : קודם תיבה זו נרשם [ראה לעיל הערה 33]: / והיינו — ראה סה"מ תרמ"ג כאן ע' יד שו"ה תולדות — והיינו.
  19. ז. נדפס גם באגרות קודש אדמו"ר האמצעי ח"א ע' רצ ואילך.

עמוד טו

  1. 109. אלקי אבי אברהם : ויצא לא, מב [בדילוג — ראה הנסמן בסמוך]. ראה לקמן ח"ב הנחה ד"ה כנשר יעיר קנו (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) על יד הערה 17. (בחלק ההנחות) על יד הערה 19. תו"א תולדות יז, ג. סידור שער הלולב רסב, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תשסג. וש"נ. תו"ח בא ח"א קכז ג. וש"נ.
  2. 110. יומם. . בזח"ג אמור ק"ג ע"ב : ראה גם הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'לה.

מצוטט ב־8 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 8
  1. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ הוא אהרן ומשה ‹ לט סה"מ תר"ם ח"א ע' י
  2. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ זכור את יום השבת ‹ סח סה"מ תר"ם ח"א ע' י
  3. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ועבדתם את הוי' אלקיכם ‹ עט סה"מ תר"ם ח"א ע' ט
  4. תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וירא ישראל ‹ רלד סה"מ תר"ם ח"א ע' יד
  5. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ הוא אהרן ומשה ‹ תב סה"מ תר"ם ח"א ע' י
  6. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ זכור את יום השבת ‹ תכד סה"מ תר"ם ח"א ע' י
  7. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ ועבדתם את ה' אלקיכם ‹ תל סה"מ תר"ם ח"א ע' ט
  8. תרמ"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ והמים להם חומה ‹ תצח סה"מ תר"ם ח"א ע' יד