שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וואָס דאָס שטייט בגלוי יותר באַ יעדער איד, אנשים נשים וטף, ביום הכפורים, "אחת בשנה" — וואָס דעמולט זיינען אידן, אַלס נשמות בגופים — "דוגמת מלאכי השרת" , דערפאַר זיינען זיי העכער און דאַרפן ניט אָנקומען צו אכילה ושתי', ביז אַז "לפני הוי' תטהרו", העכער (לפני ) אפילו פאַר הוי' (וואָס הוי' איז אויך אַ שם).
40 ויש לומר שזהו גם דוגמא למעליותא (ע"ד פירוש הנ"ל הפנים ב"אדמה לעליון") — כי ישראל הם למעלה ממלאכי השרת , כמרז"ל חולין צא, ב. סנהדרין צג, רע"א. תנחומא וישלח ב. ויקרא א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
4 חולין צא, ב. רשיי בפרשתינו (כח, יג) וז"ל : קיפל . . תחתיו רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו (כארבע אמות שזה מקומו של אדם)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
על הפסוק "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" אומרים חז"ל בגמרא:
2 חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
המשמעות של "ויפגע במקום" היא שיעקב אכן הגיע לשם בלי כוונה מצדו, כדיוק חז"ל על המלה "ויפגע" – "ללמדך שקפצה לו הארץ".
54 ל' רש"י עה"פ – מחולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזהו שמצינו מעלה באופנים על השרפים, כמארז"ל שהשרפים אין מזכירים את השם אלא לאחר ג' תיבות , ואילו האופנים מזכירים את השם אחר ב' תיבות , והיינו, לפי שעבודת האופנים היא מצד אור הסוכ"ע.
27 חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
משא"כ מלאך – הרי הוא נברא מוגבל, והיינו, שככל שיהי' המלאך גדול ביותר – כפי שמצינו במדרז"ל בנוגע להמלאכים שהיו "עולים ויורדים" בהסולם:
202 חולין צא, ב. וראה ב"ר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואפילו כאשר בלכתו בדרך ראה את המרכבה, כמ"ש "והנה סולם מוצב ארצה גו' מלאכי אלקים עולים ויורדים בו" , ואיתא במדרשי חז"ל שהיו "רואין פניו של יעקב ואומרים זה הפנים .
54 פרדר"א פל"ה. וראה חולין צא, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ואף שבמדרש אמרו העליונים מכתירין כו', דקאי על המלאכים, הרי זה גופא תלוי בישראל דוקא, כמארז"ל אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה , שנאמר ברן יחד כוכבי בקר (ישראל המשולים לכוכבים) והדר ויריעו כל בני אלקים, וכן אומרים כתר יתנו לך מלאכים המוני מעלה ועמך ישראל קבוצי מטה , היינו, ששניהם מכתירים, אבל העיקר הן נשמות ישראל .
84 חולין צא, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וע"ד שמצינו ביעקב , שקיפל הקב"ה כל א"י תחתיו .
631 חולין צא, ב. רש"י בפרשתנו (כח, יג) וז"ל: קיפל .. תחתיו רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו ( כארבע אמות שזה מקומו של אדם ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והיינו, ש"וילך חרנה" פירושו שהגיע לחרן .
1529 וכן הוא בסנה' צה, ב. חולין צא, ב. רש"י בפרשתנו כח, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
המשך הביאור במאמר ר' שמלאי, "כשם כו' כך כו'" – שטעם יצירתו של אדם לבסוף הוא (לא מפני מעלת האדם, שיכנס לסעודה מיד, אלא אדרבה) מפני החסרון של האדם ("יתוש קדמך" ) שיכול להתאוות לדברים אסורים, ולכן גם תורתו נתפרשה לבסוף, כיון שסדר הלימוד הוא מן הקל אל הכבד, ובירור האדם קשה יותר מבירור שאר בע"ח.
514 דיוק הלשון "נתפרשה" – כי, גם תורת בהמה חי' ועוף היא חלק מתורת ועבודת האדם, כיון שאינם יכולים להתברר בעצמם, אלא ע"י האדם (ואפילו המלאכים שנקראים בשם "חיות", אינם יכולים להתעלות למדריגה עליונה יותר ממה שנתהוו, והבירור ועלי' שלהם היא רק ע"י עבודת האדם, ולכן אמרו רז"ל (חולין צא, ב) ש"אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה , שנאמר (איוב לח, ז) ברן יחד כוכבי בקר והדר ויריעו כל בני אלקים"), אלא שבפרשה זו "נתפרשה" תורתו של אדם – בנוגע לבירור האדם עצמו (וראה לקמן הערה 10).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ע"פ תורת הרב המגיד [86] בביאור מארז"ל אין המלאכים אומרים שירה עד שישראל אומרים שירה , שנאמר ברן יחד כוכבי בוקר (והדר ) ויריעו כל בני אלקים, דצריך להבין מהו ענין ההמתנה שממתינים המלאכים עד שיתחילו ישראל .
84 חולין צא, סע"ב. וראה שמו"ר פכ"ג, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
יש לבאר מאמר חז"ל חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת , שישראל אומרים שירה בכל שעה ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא פעם אחת ביום, ואמרי לה כו', וישראל מזכירין את השם אחר שתי תיבות , שנאמר שמע ישראל הוי' וגו' , ומלאכי השרת אין מזכירין את השם אלא לאחר ג' תיבות , כדכתיב קדוש קדוש קדוש ה' צבאות , ואין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה
84 חולין צא, סע"ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכמובן גם מזה שהמשכת כל ג' הכתרים (גם הכתר שנתן בראשו) היא ע"י בני המדינה, וכיון שזהו ענין שנעשה ע"י עבודתם של ישראל , לכן נמשך להם גם הכתר שנתן בראשו.
886 כמארז"ל (חולין צא, ב) אין מלאכי השרת אומרים שירה עד שיאמרו ישראל למטה תחלה כו', ונמצא מה שהמלאכים מכתירין תלוי בישראל דוקא – רד"ה צאינה וראינה תר"ן. תר"ס. עזר"ת. תרח"ץ. תש"ח. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז, יח
דהנה בבריאה היא עבודת השרפים, שאמירת שירה שלהם היא קדוש קדוש קדוש הוי' צבאות .
956 ישעי' ו, ג. חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ואף שבמד"ר הנ"ל נאמר שהעליונים מכתירים להקב"ה, שהם המלאכים שנמצאים למעלה , והם הנקראים בני המדינה [וכמובן גם ממאמר המדרש בנוגע למ"ת, משל למלך שגזר ואמר בני רומי לא ירדו וכו', ובמ"ת בטל גזירה ראשונה ואמר התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים, שמזה מובן, שבני המדינה של המלך הם העליונים], מ"מ נאמר בעטרה שעטרה לו אמו, שעטרה זו עטרה כנס"י להקב"ה, כי, גם מה שהעליונים שהם המלאכים מכתירים להקב"ה, הרי זה תלוי בישראל דוקא, שזהו שאמרו רז"ל אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה (שזהו מה שאומרים ג"פ קדוש, ג' קדושות) עד שיאמרו ישראל למטה , שנאמר ברן יחד כוכבי בקר והדר ויריעו כל בני אלקים, ואין זו רק קדימה בזמן, אלא גם קדימה במעלה , ויתירה מזה, שהקדימה במעלה היא הסיבה שממנה בא המסובב דקדימה בזמן, ונמצא, שענין ההכתרה נעשה ע"י ישראל , בעטרה שעטרה לו אמו, ומ"מ נקראת ההכתרה על שם המלאכים (העליונים מכתירים להקב"ה), כיון שהם הממוצעים כו' (שלכן גם המשכת הכתרים מהקב"ה לישראל היא ע"י מלאכי השרת ).
15 חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הדבר, כי המלאך יש לו גוף ונפש , וכיון שהגוף שלו הוא במדה וגבול (מהלך ת"ק שנה , או שלישו של עולם שנאמר וגויתו כתרשיש , תרי שיש ), הרי מובן שגם נפש ונשמת המלאך היא באופן של מדידה והגבלה, כי, יצירת המלאכים אינה כמו יצירת האדם שנאמר בו ויצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה (ואח"כ) ויפח באפיו נשמת חיים, שזהו חיבור של בחי' דומם עם בחי' מדבר (שאינם בערך זל"ז), משא"כ בהמות וחיות, ועד"ז גם מלאכים, שנקראים בלשון הקודש בשם בהמות וחיות , שאצלם הנפש והנשמה היא בערך הגוף, כמבואר בתו"א (ובדרושים שלאח"ז ).
1535 ב"ר פס"ח, יב. וראה חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולכל לראש – בנוגע לארץ ישראל , שהרי הענין ד"ופרצת" נאמר בהמשך ל"הארץ אשר אתה שוכב עלי'" – " ה ארץ" , ארץ ישראל , ואיתא בגמרא :
557 חולין צא, ב. הובא בפרש"י עה"פ. וראה גם לקו"ש ח"כ ע' 129 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
אבל אינם יכולים לומר שירה ללא נשמות ישראל , כמ"ש "ברן יחד כוכבי בוקר", "ישראל המשולים לכוכבים", ורק לאח"ז "ויריעו כל בני אלקים" , ולכן צריכים להמתין על נש"י.
1316 חולין צא, סע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
גם צריך להבין מ"ש וידר יעקב נדר לאמר אם גו' והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהי' בית אלקים, והיינו דכאשר יתקיימו כל התנאים שמונה לפני זה – יהי' אלקים עמדי וגו', הנה אז דוקא יהי' האבן בית אלקים, דנוסף על העילוי שמאבני המקום (לשון רבים) נעשית אבן אחת , ונוסף להעילוי דוישם אותה מצבה והעילוי דויצק שמן על ראשה, הנה נוסף על כל עילויים הנ"ל, תהי' עלי'
1702 חולין צא, ב. פרש"י שם, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
זה צריך להקדים תחילה ביאור ענין ברוך כבוד הוי' ממקומו, ששייך לעבודת האופנים וחיות הקודש, והוא למעלה מעבודת השרפים שאומרים קדוש קדוש קדוש , כי, הג"פ קדוש הם כנגד העולמות בריאה ויצירה ועשי' הרוחנית , משא"כ ברוך כבוד
2060 ישעי' ו, ג. חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, שיעקב עשה מאבני המקום (אבני לשון רבים) אבן אחת [שלכן כתיב וישם ולא וישימם], ולא עוד, אלא שוישם מראשותיו, שהגבי' והעלה את האבן עד שיגבי' את ראשו , וי"ל עוד יתירה מזה שהאבן למעלה מראשו של יעקב, היינו למעלה מבחי' היו"ד דיעקב (שהוא הראש שלו, כנ"ל).
53 בפרש"י עה"פ: עשאן הקב"ה אבן אחת [ובתנחומא ריש פרשתנו (וכ"ה בפרש"י חולין צא, ב ד"ה נבלעו ): ונעשו]. אבל בתו"א ובתו"ח פרשתנו (דלהלן הערה 56) שיעקב עשה מהן אבן אחת (ובתו"ח שם: ואמרז"ל ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
גם צריך להבין מ"ש וידר יעקב נדר לאמר אם גו' והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהי' בית אלקים, והיינו דכאשר יתקיימו כל התנאים שמונה לפני זה – יהי' אלקים עמדי וגו', הנה אז דוקא יהי' האבן בית אלקים, דנוסף על העילוי שמאבני המקום (לשון רבים) נעשית אבן אחת , ונוסף להעילוי דוישם אותה מצבה והעילוי דויצק שמן על ראשה, הנה נוסף על כל עילויים הנ"ל, תהי' עלי' גדולה יותר בהאבן , אשר יהי' בית אלקים.
9 חולין צא, ב. פרש"י שם, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה ( מלמד שקפלה הקב"ה לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו , שתהא נוחה ליכבש לבניו (חולין צא, ב)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות רב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
זיי ווילן זאָגן שירה , אָבער אָן נשמות קאָנען זיי ניט, כמ"ש ברן יחד כוכבי בוקר, זיינען זיי אַוועק אויפראָמען דעם גן עדן, מיט אַמאָל געפינען זיי זאַכען וואָס זיי ווייסען גאָר ניט וואָס דאָס איז:
415 דערפון לערנען אָפּ רז"ל אַז אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה (חולין צא, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ויובן כ"ז בהקדים לבאר הטיב ענין שרש המלאכים והנשמות וההבדל שביניהם, הנה המלאכי' וכל צבא השמים העומדים ברומו של עולם אומרי' שירה בכל בתמידיות שיש כתות מלאכים שאומרי' קדוש ויש שאומרי' ברוך ויש שאומרי' ימלוך כו' כמ"ש יחזקאל הנביא ע"ה ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו וגו' שזהו בחי' הביטול שלהם למקורן מדת מלכותו ית' כמ"ש מלכותך מל' כ"ע וגו' שמתבטלין במציאות ע"י השרש שלהם, והנה מהות המלאכי' הם בבחי' חומר וצורה שהחומר הוא הגוף והכלי שלו שהוא בגדר מקום וזמן כענין שארז"ל בסנד"ל שגבוה ת"ק שנה ויש מהם שהוא גבוה כשליש העולם שהוא ק"ס שנה כנז' בדרז"ל אך החומר הגוף שלהם איננו גשמיי כשלנו שהוא מורכב מד' יסודות פשוטי' דארמ"ע כ"א הוא בדקות ורוחניות יותר שמורכב רק מב' יסודות הרוחני' יותר והמה רו"ח וא"ש כמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט וכפי' הרמב"ן ז"ל אבל הגוף שלהם הוא בגדר מקום וזמן כנ"ל והצורה הוא האור השכל וההשגה שלהם שהוא כמהות השכל וההשגה שלנו כו' שע"י השכל משיגי' גדולתו ית' ומתבטלים בהשיר שלהם כנ"ל.
9 בסנדל שגבוה ת"ק שנה : ראה חגיגה יג, א. פסק"ר פ"כ. וראה ג"כ חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין ביאור הדברים ערב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
ז) והנה אף שהמלאכים מעוררים למעלה בחי' רצון העליון שלמעלה מהתורה ע"י ביטולם באהוי"ר שלהם, עכ"ז ההמשכה למטה הוא דוקא ע"י התורה ולהמלאכים אין להם תורה, לזה הוא קושר כתרים מתפלות של ישראל דוקא, ונק' אחים ורעים לנשמות ישראל , כמו שמבואר שהמלאכים אין אומרים קדוש למעלה עד שישראל אומרים למטה כו'.
33 כמו שמבואר שהמלאכים אין אומרים קדוש למעלה : ראה חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ובזה יובן מארז"ל שאין המלאכי' יכולים לומר קדושה למעלה עד שישראל או' למטה , כי ישראל עלו במחשבה שקדם לדיבור כנ"ל ע"כ ע"י קדושה שישראל או' למטה נמשך הדעת למח' העליונה ואז יוכל להיות המשכ' קדוש"ה לדיבור מן המחשבה והוא קדוש שאו' המלאכי' שממשיכי' בחי' הדעת לדבור העליון שהוא שרשם ומקורם, ומן הדבור יורד עוד ונמשך למטה בעולם העשי' עד צבא השמים דעשי' שאו' קדוש הג' והוא קדוש ה' צבאות ממש עד סוף כל המדריגות דע' שרים שגם הם מקבלים מן המלאכים דעשי' והיינו מסוף מדרגות האופני' כידוע, וזהו ג"פ קדוש נגד מחדו"מ שהן ג' עולמות בי"ע וכל זה הוא המשכת הדעת העליון למחדו"מ עד שקדוש הג' הוא ה' צבאות מלא כה"כ וד"ל.
104 שאין המלאכי' . . קדושה : ראה חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח על ג"ד העולם עומד כו' אופן היתר עיסקא כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו דכתיב את קרבני לחמי לאשי, שהקרבנות הם בחי' לחם לאשי הם בחי' אש שלי דהיינו השרפי' שנקראו שרפים ע"ש שכבר נשרפו ברשפי אש התשוקה ועומדים תמיד בבחי' רשפי אש תשוקה זו כמ"ש שרפים עומדים ממעל לו שעומדים בתמידות בבחי' רצוא, ונק' עומדים ג"כ ע"ש שעומדים תמיד במדריגה אחת , הוא בחי' רצוא הנ"ל, וזהו שאומרים קדוש , פי' קדוש הוא לשון מובדל והיינו שמשיגים איך שאוא"ס הוא קדוש ומובדל בערך על כל העולמות, ואינו כמו בחי' הנשמה המחי' את הגוף שמתלבשת בגוף ומתפעלת ממקרי הגוף, אבל למעלה אינו כן שהרי אני הוי' לא שניתי כתיב לפי שקדוש ומובדל מגדר עולמות ואינו מתלבש כלל בהם כ"א זיו והארתו שאינו נוגע לעצמותו כלל וכלל זהו שנמשך בעולמות כו'.
108 שאומרים קדוש : ישעי' ו, ג. ראה חולין צא, סע"ב ובתוד"ה ברוך (שם צב, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואעשך לגוי גדול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ריבוי בחי' דומם כמו מן האבנים הפשוטי' עד אבנים טובות שמאירים בזוהר ניצוצים שנתזי' מהם שיש ריבוי מינים בהם שכל אחד מובדל מזולתו הן באיכותו והן בזיו זוהרו כו', וכן בצומח יש ריבוי מינים אילנות ודשאים וצמחי' רבים מספר עצום מאד, וכל מין נבדל מזולתו במראיתו וטעמו ופעולתו, וכן בחי יש ריבוי מינים מאד בהמות חיות ועופות ושקצים ורמשים, וכל א' מובדל מזולתו בטבעו והנהגתו וציורו כו', וכן באדם יש כמה וכמה מינים וכל אחד טבעו משונה מזולתו ובציורו אין אחד מהם דומה לחבירו הגם כי כל אחד נטבע בחותם של אדה"ר כמארז"ל במשנה בספ"ג דסנהדרין, ועז"נ מה רבו מעשיך ה', וכתי' מה גדלו מעשיך ה' שקאי על נבראי' הגדולים מלאכי' שכלים נבדלים שמלאך בשליש העולם עומד, והשמש והירח וכוכבי' ומזלות וגלגלי' שהם נבראי' הגדולי' וג"כ כ"א מובדל מזולתו בכל פרטי פרטיהם וכחותיהם אשר ניתן להם ועבודתם משונה זמ"ז ועלי' נא' מה גדלו מעשיך ה', וכלליות כולם נבראו מאות א' בהבראם בה' בראם, וכלליות עוה"ב הוא ג"כ מאות א' ביו"ד נברא העוה"ב, וכמארז"ל ע"פ כי בי"ה הוי' צור עולמים ביו"ד נברא העוה"ב ובה' נברא העוה"ז שדעת לנבון נקל
44 שמלאך בשליש העולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. מורה נבוכים ח"ב, פ"י. לקו"ת נצבים[ednref_10_ו] עד, סע"ד ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' ק ”שהוא ק"ס שנה" . סידור שער החנוכה רעו, א ”קס"ו וב"ש שנה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמוכים לעד כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בנוסח התפלה תקנו תחלה לאמר הודו לה' קראו בשמו, שהו"ע ההודאה בכלל, ואח"כ מתחיל בהתבוננות ואומר ב"ש והי' העולם שבאמירת ע"מ נבראו כל הנבראים והנוצרים והנעשים, ולהיות כן מובן כי אין ערוך הנברא לגבי הבורא, וכתי' כי עמך מקור חיים, שמקור החיים ומקור התענוגי' הוא עמך שהוא בטל וטפל לך, ואי לזאת באיזהו מהם יחפוץ, הלא דעת לנבון נקל כי למה לו לחפוץ בדבר הטפל ובטל, ואח"כ מתחיל בהתבוננות מהנבראי' והנוצרים והנעשים איך שהם בטלים לגמרי ומהללים ומשבחים לשמו ית', כמ"ש הללו את ה' מן השמים הללוהו במרומים הללוהו כל מלאכיו כו' וכל המזמור שחשיב ברואים שבשמים וברואים שבארץ ואח"כ אומר לך ה' הגדולה כו' ואתה מחי' את כולם, ואי לזאת א"א לו להיות כפוי טובה למי שבראו ויצרו ועשאו, וברא מזונותיו והצטרכותו בכל פרטי פרטיהם, עד שבברכת ק"ש מתבונן איך שהשרפי' אומרים קדוש , והחיות והאופנים הם ברעש גדול על העדר השגתם שמשיגי' רק שיש מה שהוא קדוש ומובדל, אבל אינם משיגים את בחי' קדוש , ואי לזאת הם בבחי' רעש גדול ואומרים ברוך שיתברך ויומשך להם ג"כ בחי' השגה זו ממקומו ממקורו ושרשו כו', ונודע כי הנה"ב היא משמרי האופנים, ולכן כאשר מעמיק דעתו בהתבוננות זו תגיע גם אליה החפץ או הרצון עכ"פ בדבר זה, עד שאח"כ בק"ש כשמתבונן איך שהוי' אלקינו הוי' אחד בז' רקיעים וארץ וד"ר העולם ואין עוד זולתו עי"ז גם הנה"ב ישוב לאהבת השם עד שיפעול בנפשו להיות בבחי' תשוקת האהבה בכל לבבך בשני יצריך שגם היצה"ר ישוב לאהבת ה', וזהו שאה"כ וידעת היום והשבות אל לבבך כי הוי' הוא האלקי', שלכאו' יפלא מה"ע מה שהוי' הוא האלקים למה שישוב אל לבבו, אך הענין הוא כנ"ל ששרש היצ"ט
45 שהשרפי' אומרים קדוש : ישעי' ו, ג. ראה חולין צא, ב. ובתוד"ה ברוך (שם צב, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הזמורות שנתקלקלו בכדי שהעצים החיים יצמחו בטוב יותר , וכן הוא באדם שנמשל לעץ כמ"ש כי האדם עץ השדה צריך להכרית כל החוחים והקוצים המונעים ומעכבים את גידול וצמיחת האילן שאינו יכול לעלות הגבה למעלה כו', ושוב מתבונן בבק"ש בבחי' ביטול המלאכים איך שהם בטלים בתכלית השרפי' אומרים קדוש ג"פ עד שמזכירים את הוי' כו' והאופנים מתנשאי' לעומתם ואו' ברוך וכמשנ"ת במ"א ההפרש שביניהם שהשרפים רוצים להתעלות והאופנים רוצים שיומשך להם המשכת אלקות, וע"י הרעש שלהם ממשיכי' ממקומו ממקורו <54>
97 השרפי' אומרים קדוש ג"פ : ישעי' ו, ג. ברכת יוצר. ראה חולין צא, ב. ובתוד"ה ברוך (שם צב, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [/cup][אשריכם זורעי על כל מים] והנה כובע הוא ג"כ בגימ' חנם כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לקחם לצרכו חל בהם הרגש, וכ"א אמר עלי יניח צדיק את ראשו , וכן אבני המקדש היו מתרחבות או מתצמצמות כפי רוב העם וכמ"ש בנחמי' (ג' ל"ד) היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות, והיינו היוכלו להחזיר להן חיותן הראשונה אחר שנשרפו כו', ומזה ילמד האדם להנהגה טובה שנכון להכין המעות ליקח דבר מצוה כדי שתחול קדושה על אותה הכנה, וזהו הכוונה מ"ש בזח"ב דלא ישתדל בי' בריקנייא היינו חוסר ההכנה, ובמגנא היינו חנם אין כסף, כ"א שצריך לעשות עשיית המצות כפום חילי' היינו כמארז"ל בפ"ק דב"ק בהידור מצוה עד שליש.
57 כאבנים . . עלי יניח צדיק את ראשו : ויצא כח, יא וברש"י שם. חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואח"כ פסוד"ז זמרה הוא ל' לזמר עריצים כמו אילן שיש ענפים יבישים או שהתחילו לרקוב צריכים לכרות אותם שלא ימנעו הגידול כמו"כ כי אדם עץ השדה צריכים לזמר החוחים והקוצים המונעים ומעכבים העלי', ואח"כ כשנגדל האילן כדבעי אז בברכת ק"ש הוא התבוננות איך ששרפים אומרים קדוש , ומזכירים את השם אחר ג' תי' ואופנים מזכירים השם אחר ב' תי' ברוך כבוד ה' ואמרז"ל שאני אופנים שהם מכסא עצמו, ובקצרה ההפרש הוא דשרפים רוצים העולם שמשיגים איך שהוא קדוש ומובדל ורוצים ליכלל ולהבטל בבחי' זו ואופנים הם ברעש גדול והיינו מצד העדר השגה דכשמשיגים אינו שייך רעש רק הרעש הוא מפני שמשיגים שיש איזה דבר ואינם משיגים מה הוא לכן הם מרעישים וה"ז ע"ד מ"ת בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא לכן בוכים ר"ת ברוך כבוד ה' ממקומו שממשיכים ממקורו ושרשו והיינו ע"י הבכי' ולכן מזכירים השם אחר ב' תיבות .
121 ששרפים אומרים קדוש : ישעי' ו, ג. ברכת יוצר. ראה חולין צא, ב. ובתוד"ה ברוך (שם צב, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אשריכם זרעי על כל מים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יניח צדיק את ראשו הרי הי' בהם הרגש, וכן אבני בהמק"ד היו מתרחבים ומתצמצמים דזה שייך בצומח הרי הי' בהם הרגש, וכ"כ בנחמי' שא' סנבלט היחיו האבנים מערמות עפר והמה שרופות, דנשרפו בשריפות ירושלים וא' בהם היחיו הרי שייך בהם חיות, וכשלוקח מצוה מדומם הרי מתוסף הארת הקדושה שבהדומם) וזהו שכ' בזהר שלא יהי' במגנא וברקניא דיש מצות שע"פ תורה הנגלית יוצא י"ח בשל חבירו, כמו תפילין שיוצאים י"ח בתפילין שאולים (בפ"א וכן לולב במתנה ע"מ להחזיר ) ובזהר אי' שאסור במגנא וצריך להוציא ע"ז מעות, וברקניא לכאו' הוא יתור לשון אך הכוונה כשצריך לקנות איזה מצוה יכין מתחילה המעות ע"ז דההכנה הוא ג"כ ענין וכמ"ש וביום השישי והכינו.
74 עלי יניח צדיק את ראשו : רש"י ויצא שם. חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכן בברי' שעל ברי' כתי' מה גדלו מעשיך הוי' שקאי על מלאכים הגדולים שמלאך בשליש עולם הוא עומד ויש מלאכים שעומדים תמיד בביטול ואומרים ג"פ קדוש ובכל קדוש עומדים שני אלפים שנה בביטול, אומרים פעם אחד קדוש ועומדים שני אלפים שנה בביטול, וכן בפעם שני', ועכשיו הם עומדים בביטול בפעם שלישי של קדוש , עכ"ז יש להם גוף שמעלים ומסתיר על הנפש כמו באדם שהגוף הוא מעלים ומסתיר על עשר כוחות הנפש שלא יאירו בפנימי' כמו שהם בנפש, כמו"כ אצל מלאכים הגוף שלהם מעלים ומסתיר.
45 שמלאך בשליש עולם הוא עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
חיצוניות הכלים, והנשמות הם מבחי' פנימיות הכלים, ועכ"ז המלאך בשליש העולם עומד, ואיך הנשמה שגבוה מבחי' המלאך יכילנה גוף קטן כמו האדם, אלא שעיקר הנשמה היא למעלה שע"ז נא' ונוזלים מן לבנון שהיא בבחי' לובן העליון ומשם היא נוזלת ומטפת הארה לבחי' הנשמה שמלובשת בגוף כו', ומזה נופלים לאדם הרהורי תשובה, שאע"ג דאיהו לא חזי מזליהו חזי ששם היא רואה ושומעת הכרוזים שלמעלה שמעוררי' על התשובה, וכן מ"ש בפ"ו דאבות שבי"ו ויום ב"ק יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה כו', שמזליה שומעת הכרוז וגם רואה כמ"ש במ"א עי"ז נופלים לאדם הרהורי תשובה מפני שמטפת הארתה לבחי' הנשמה המלבשת בגוף כו'.
36 המלאך בשליש העולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. מורה נבוכים ח"ב, פ"י. לקו"ת האזינו עד, סע"ד ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' ק [ובמהדורת תשס"ד ע' רד] ”שהוא ק"ס שנה" . סידור שער החנוכה רעו, א ”קס"ו וב"ש שנה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ויובן בהקדם ענין הידוע דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף כ"א הארה ומקצת מהנשמה, דמלאך בשליש עולם עומד ומכ"ש הנשמה שלמעלה מהמלאך דמלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות מפנימיות הכלים, כ"ש שהגוף קטן מהכיל את הנשמה, אלא מה שמתלבשת בגוף הוא רק הארה ומקצת מהנשמה אבל עיקר הנשמה היא למעלה, וע"ז כתי' ונוזלים מלבנון ששרשה מבחי' לובן העליון ומשם נוזל ונוטף בהנשמה המלובשת בגוף, וזהו שנופל לאדם הרהורי תשובה דאע"ג דאיהו לא חזי מזליהו חזי, והלא אין מזל לישראל , אלא קאי על
48 דמלאך בשליש עולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. מורה נבוכים ח"ב, פ"י. לקו"ת האזינו עד, סע"ד ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' ק [ובמהדורת תשס"ד ח"א ע' רד] ”שהוא ק"ס שנה" . סידור שער החנוכה רעו, א ”קס"ו וב"ש שנה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
אך צ"ל מ"ש העליונים מכתירים לך בג' קדושות וכן בנוסח קדושה דמוסף אומרים מלאכים המוני מעלה ואח"כ ועמך ישראל קבוצי מטה והלא אין המלאכים אומרים שירה עד שיאמרו ישראל תחילה, וכן אי' בגמ', וראי' ממ"ש ברן יחד כל כוכבי בקר והדר וירעו בני האלקים וא"כ מהו העליוני"ם כו', וגם למה הקדים מלאכים כו' לעמך כו'.
15 אין המלאכים . . ישראל . . בגמ' : ראה חולין צא, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לו להבע"ת לזכיות וזהו הלא בשובו דכשעושה תשו' אמיתית אז מדרכיו הלא טובים הוא וחי' דבתשו' גמורה נהפכים לטוב וכן יש כמה אופני הכרזות, אשר תכלית כולם הוא לעורר את האדם על התשובה ועבודת השי"ת, וצ"ל מהו"ע הבת קול שיוצאת בכיו"י מהר חורב ומכרזת על עלבון התורה וכן שארי הכרוזים המעוררים על התשו', שהרי בנ"א אינם שומעים את הב"ק וכרוזים העליוני' א"כ מהו תועלת ההכרזה, אך הענין הוא|49 דהנה זה מה שבנ"א אינם שומעים הב"ק וכרוזי' העליוני' המעוררים על התשובה ועבודת השי"ת הוא רק בהארת הנשמה שמתלבש בהגוף להחיותו, מפני שהגוף והנה"ב מעלימים ומסתירים על אור הנשמה, דהנשמה שבגוף ה"ה נאחזת ונסרכת בעניני הגוף, אמנם ידוע דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף, ומה שמתלבש בגוף הוא רק הארת ומקצת הנשמה בלבד , ועצם הנשמה אינה מתלבשת בגוף, דעצם הנשמה אינה בערך ההתלבשות בגוף, והגוף אינו בערך כלל להכיל עצם הנשמה, וראי' לזה מהמלאכי' דאמרז"ל ומלאך בשליש עולם עומד, ויש בזה ב' פירושי' הא' דהמלאך הוא שליש מהעולם , והב' דהעולם הוא שליש מן המלאך, וידוע דגדלה מעלת מדריגת הנשמות על המלאכי', דהמלאכי' הנה שרש התהוותם הוא מחיצוניות הכלי' והנשמות הנה גם המשכתן הוא מבחי' פנימיות הכלים, הרי שהנשמות שלמעלה מהמלאכי' אינו בערך כלל שיתלבשו בגוף, ומה שמתלבש בגוף הוא רק הארה לבד , ועיקר הנשמה היא למעלה, והנשמה כמו שהיא למעלה יש בה כל הכחות דחו"ב וראי' ושמיע' והנשמה רואת ושומעת הכרוזים העליונים, וכתיב ונוזלי' מן לבנו"ן דלבנון הוא חכ' ובינה שבעצם הנשמה, דלבנו"ן הוא ר"ת לב נון, והם ל"ב נתיבות חכ' שבעצם הנשמה ונו"ן שע"ב שבעצם הנשמה, ונוזלים מן לבנון, דמעיקר הנשמה כמו שהיא למעלה, והיינו דמכל מה שעיקר הנשמה רואת ושומעת למעלה הנה נוזל ונוטף גם בהארת הנשמה שמלובשת בגוף וזהו דכתי' (דניאל י' ז') וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשי' אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא, ואמרז"ל (מגילה ד"ג ע"א) אע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזא, דמזל הוא עיקר הנשמה כמו שהיא למעלה, ומזלייהו חזא דשרש ומקור הנשמה רואה ושומעת כל הכרוזים העליונים ומתפעלת במאד ומזה הוא שנוזל ונוטף גם בהארת ומקצת הנשמה שמלובשת בגוף דגם היא היינו הארת הנשמה המלובשת בגוף מתעוררת בתשובה והתעוררות בעבודת השי"ת, והן הנה ההרהורי תשובה שבאים להאדם פתאום בלי שום הכנה כלל.
50 ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ בשלח, רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דהנה יש ב' מדרי' בנשמה, דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף, דמה שמתלבש בגוף הוא רק הארה ומקצת מהנשמה, ועיקר הנשמה היא למעלה , דהרי נשמות גבוהים במדריגתם ממדריגת המלאכים, דשרש המלאכים הם מחיצוניות הכלים, והנשמות הנה גם המשכתם הוא ע"י פנימית הכלים, וגבי מלאכים אי' ומלאך בשליש עולם עומד, ובזה ב' פירושים, הא' דהמלאך הוא שליש מן העולם, והב' דהעולם הוא שליש מן המלאך, ויש בזה חילוקי מדרי' במלאכי מעלה , וא"כ הנשמה שהיא גבוה במעלה ומדרי' על מעלת מדריגת המלאכי' הרי אי אפשר דכל הנשמה תתלבש בהגוף דהגוף קטן מהכיל עצם הנשמה, ועם היות דכללות ענין התלבשות הנשמה בגוף הוא בכח עליון שמפליא לעשות המקשר רוחניות בגשמיות, דנשמה שהיא אלקות תתלבש בגוף שהוא מדרי' הדומם, דבתחלת היצי' הרי גוף האדם נברא ונוצר מהיסוד היותר גס, וכמ"ש וייצר ה"א את האדם עפר מן האדמה וגו', דגוף האדם הוא למטה מכל גופות שאר הנבראי', א"כ ה"ז רק בכח המפליא לעשות, מ"מ הנה זה ג"כ הוא רק בבחי' נר"ן שבנשמה, אבל עצם הנשמה אינה בגדר התלבשות בגוף.
59 ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ליל שמחת תורה תרפ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וואָס אויף אַ פעולה פון אַ אידן וואַרט אפילו מלאך מיכאל, וואָס ער האָט דאָך שטענדיק אהבה צו אלקות, מ"מ וואַרט ער אויף אַ פעולה פון אַ אידן, ווען קען ער אָנהויבן זאָגן קדוש, אַז אַ איד זאָגט דאָ למטה פריער קדוש, ברן יחד כוכבי בקר , וואָס מלאך מיכאל האָט דאָך קפ"ו אלף מחנות, וואָס קיין מלאך האָט אַזויפיל מחנות ניט אַרויסגעשטעלט, און אין יעדער מחנה איז דאָך עד אין מספר, און זיי אַלע וואַרטן אויף אַ אידן, אַ אידן דאַרף גאָר ניט זיין נוגע ווען דער זמן איז, ער דאַרף וויסן ער שטייט אויף פון שלאָף,
12 איוב לח, ז. חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והענין הוא כידוע דעצם הנשמה כמו שהיא בשרשה א"א לבא כמו שהיא בגוף גשמי כידוע הראי' שאפי' מלאך שהוא למטה מן הנשמה נאמר עליו בשליש העולם עומד וא"כ כ"ש הנשמות שהם גבוהים ממלאכים כו' וא"כ מוכרח לומר שרק הארה מצומצמת מן עצם הנשמה כמו שהיא למעלה מאירה בגוף, ועצם הנשמה נשארת למעלה בבחי' מקיף [ובזה נוכל לומר בד"א שזהו הכוונה בתניא פ"ב לשונו הזהב ונפש השנית היא חלק אלוק' ממעל ממש כו', שלכאורה קאי על עצם הנשמה וא"כ למה קרא אותה בשם נפש, הלא עצם הנשמה נק' בחי' יחידה כידוע בענין ה' חלקי הנשמה נר"נ ח"י וא"כ למה קרא בשם נפש, אלא שנוכל לומר שהכוונה דקדוק הלשון ונפש השנית
68 מלאך. . בשליש העולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. מורה נבוכים ח"ב, פ"י. לקו"ת נצבים עד, סע"ד ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' ק ”שהוא ק"ס שנה". סידור שער החנוכה רעו, א ”קס"ו וב"ש שנה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כז י'רצט
מקור מפורש
בדף זה
וכהוראת ימי חנוכה – דמנהג הפשוט במצות היום – הדלקת נרות חנוכה הוא כמהדרין מן המהדרין.
11 על . . מבחוץ שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
ועד דכליא . . רגלא דתרמודאי : שבת שם.
סד"ה מצותה משתשקע, רע"ח : סה"מ תרע"ח ע' קיח.
התמים כו' : ד"ה ת"ר נר חנוכה תרמ"ג (נדפס גם בסה"מ תרמ"ג ע' מט).
דקיפל הקב"ה כו' : חולין צא, ב. הובא בפרש"י עה"ת ויצא כח, יג.
כתונת פסים : כ"ה גם בכתר שם טוב (הוצאת קה"ת) סימן טו.
דלרש אין כל : שמואל-ב יב, ג.
מאתוון . . בישא : זח"א בהקדמה ב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רמא*
מקור מפורש
בדף זה
והתשוקה והעבודה צ"ל לא בבחי' אהבה לבדה או בבחי' יראה לבדה כו', כ"א בהתכללות וחבור כל המדות יחדיו, רבקה של שלש כו' של ארבע (תו"א פ' תולדות ד"ה מים רבים ס"ג) וע"י עבודה זו בעוה"ז דוקא עולים בנ"י בפו"מ לסוכ"ע, למעלה גם מן השרפים וכמרז"ל (חולין צא, ב), לעולם הא"ס.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח מטות מטות
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא ברוחניות, בענין ראיית מלך מלכי המלכים הקב"ה, דבן כרך רומז על מי שעבודתו היא בעולם הקדושה, וענין של גילוי אלקות אינו חידוש אצלו; משא"כ בן כפר הוא מי שעבודתו היא בהעלם והסתר העולם (רחוק מ"עיר אלקינו"), וכאשר מצליח לברר ולזכך העלם העולם ולהעלותו לקדושה הרי התגלות של קדושה אצלו היא "ברעש גדול" מחמת החידוש שבדבר (ע"ד שדוקא "האופנים" — המלאכים דעולם העשי' — אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו "ברעש גדול").
44 ראה חולין צא, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
1 וכן הוא בסנה' צה, ב. חולין צא, ב. רש"י בפרשתנו כח, יו
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פורים-תצוה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ואף שבעבודת בני הכפרים – בעולם העשיה – אין מורגש אלקות בהתגלות (בתפיסת השכל, או בהתלהבות הלב), ולפיכך עבודתם והתלהבותם הוא רק באופן של הודאה (עשיה) – אף על פי כן גם אצלם ישנו הביטול לאלקות בעבודתם – ואדרבה, הביטול שמצד בחינת "הודאה" בלבד (כפי שהוא אצל ה"אופנים") הוא בפרט מסוים עמוק יותר מאשר הביטול והעבודה של שרפים הנלקח מצד הבנה והשגה באלקות; ולפיכך דווקא על־ידי האופנים נאמר (ונפעלת המשכת) "ברוך כבוד ה' ממקומו", יותר מאשר (ההמשכה הנפעלת) על־ידי עבודת השרפים.
58 ראה חולין צא, סע"ב ואילך ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
2 רש"י ויצא כח, יא. מחולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
והתשוקה והעבודה צ"ל לא בבחי' אהבה לבדה או בבחי' יראה לבדה כו', כ"א בהתכללות וחיבור כל המדות יחדיו, רבקה של שלש כו' של ארבע (תו"א פ' תולדות דייה מים רבים ס"ג) וע''י עבודה זו בעוה"ז דוקא עולים בנ"י בפו"מ לסוכ"ע, למעלה גם מן השרפים וכמרז"ל (חולין צא, ב), לעולם הא"ס.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
דהנה, ידוע שלא כל הנשמה מתלבשת בגוף, והיינו, שהכחות פנימיים שמתלבשים בכלים אינם עצם הנשמה, כי עצם הנשמה אינה יכולה להתלבש בגוף, שהרי אפילו מלאך בשליש עולם עומד, וא"כ הנשמה שהיא למעלה ממלאך, הרי בודאי שאינה יכולה להתלבש בגוף, ומה שמתלבש בגוף הוא רק הארת הנשמה לבד, בחינת יעקב, ועצם הנשמה הוא בחינת ישראל.
31 ראה חולין צא, ב. ב"ר פס"ח, יב. לקו"ת שם. סה"מ תש"ח ע' 280 ובהערה שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע טו, יח
וטעם הדבר – כיון שמתבוננים בענין ההבדלה באין ערוך של עולם האצילות, שהוא מובדל באין ערוך מעולם הבריאה (שהוא מקומם, כנ"ל) – שזהו מה שאומרים "קדוש קדוש קדוש גו'", והתבוננות זו גופא מרוממת אותם, עד שהם אכן נמצאים באותה מדריגה שאלי' הוא הצמאון שלהם – עולם האצילות ].
12 ישעי' שם, ג. וראה חולין צא, סע"ב ואילך, ובתוד"ה ברוך שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שיש להם גופים שהם מב' היסודות הדקים עכ"פ, לכן הם בהגבלת המקום, כפי שמצינו שיש מלאך בשליש עולם עומד ויש מלאך גדול מהלך ת"ק שנה.
14 ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז, יב, טו
ואח"כ מגיע לברכות ק"ש, ששם מדובר אודות השרפים וחיות ואופני הקודש, שעומדים בתנועה של אמירת קדוש וברוך כו', ומתבונן בשרש נפשו הבהמית שנלקחה מהמלאכים הנ"ל, ואילו אצלו הענין דעבודת המלאכים הוא בהעדר לגמרי, כיון שנמצא במעמד ומצב ששייך רק לעניני עוה"ז.
230 ראה חולין צא, סע"ב ואילך. ובתוד"ה ברוך שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, דהנה ידוע שלא כל הנשמה מתלבשת בגוף, ובמכ"ש ממלאך שבשליש עולם עומד, ועאכו"כ בנוגע לנשמה שהיא למעלה ממלאכים, הרי בודאי שהגוף קטן מהכיל עצם הנשמה, שלכן הנה עצם ועיקר הנשמה אינו מתלבש בגוף.
45 ראה חולין צא, ב. ב"ר פס"ח, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע טז
אמנם, עם היות שהאופנים הם למטה במדריגה מהשרפים, יש בהם מעלה יתירה, שהרי השרפים אומרים קדוש קדוש קדוש הוי', שמזכירים את השם לאחר ג' תיבות , והאופנים אומרים ברוך כבוד הוי' ממקומו, שמזכירים את השם אחר ב' תיבות , ועוד זאת, שהשרפים אומרים קדוש שפירושו מובדל, והאופנים אומרים ברוך כבוד הוי' ממקומו, משרשו ומקורו, שכמו שהוא בשרשו ומקורו יומשך למטה.
25 חולין צא, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, ששירת המלאכים, כיון שמלאך בשליש עולם עומד, היינו, שיש לו שייכות למדידה והגבלה דעולם, הנה השיר שלו, לאחרי שנשתלשל למטה מטה, יכול להיות נשמע באזני הנביא, מספר על זה בדברי הנבואה.
48 ראה חולין צא, ב. ב"ר פס"ח, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
דהנה, עולם הבריאה הוא מקום מעמד השרפים, שאומרים קדוש גו' מלא כל הארץ כבודו.
21 ישעי' ו, ג. חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א*
מקור מפורש
בדף זה
דהנה, מלאך מוגבל במקום, כמאמר מלאך בשליש עולם עומד , וכמו"כ הוא מוגבל בזמן, שהרי זמן ומקום שייכים זה לזה .
66 ראה חולין צא, ב. ב"ר פס"ח, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, כידוע שלא כל הנשמה מתלבשת בגוף, לפי שאין הגוף יכול להכיל את הנשמה כולה, ובמכ"ש ממלאך שאמרו חז"ל מלאך בשליש עולם עומד, ועאכו"כ נשמות שמדריגתם גבוהה ממדריגת המלאכים, הרי בודאי שהגוף קטן מהכיל את הנשמה כולה, אלא רק בחי' הרגל שבנשמה, שזהו בחי' נר"נ שבנשמה, בחי' יעקב, הוא המתלבש בגוף.
329 ראה חולין צא, ב. ב"ר פס"ח, יב. לקו"ת שם. סה"מ תש"ח ע' 280 ובהערה שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע טו
ועוד אמרו חז"ל25 שכשאמרו קדוש ידע משרע"ה שהוא יום , וכשאמרו ברוך ידע שהוא לילה, והחילוק שבין אמירת קדוש לאמירת ברוך הוא החילוק שבין שרפים ואופנים, שהשרפים שאומרים קדוש משיגים הפלאת האוא"ס שהוא קדוש ומובדל מהעולמות , והיינו, שענין זה מאיר בגילוי בהשגה שלהם, שזהו"ע יום , אך האופנים שאומרים ברוך הם ברעש גדול29, שהרעש הוא מהעדר ההשגה, שיודעים שיש דבר שלמעלה מהשגתם שאינו מושג להם, ומזה הוא הרעש שלהם, והיינו, שאע"פ
467 ישעי' ו, ג. חולין צא, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג-השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
דהנה אמרו חז"ל מלאך בשליש עולם עומד, וכידוע הפירוש בזה שהעולם הוא שליש מהמלאך, וכן אמרו חז"ל רגלי החיות כנגד כולן קרסולי החיות כנגד כולן כו', והיינו שחומר המלאכים הוא במדה גדולה ביותר.
29 ב"ר פס"ח, יב. וראה חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכידוע בענין מלאך בשליש עולם עומד , שיש בזה ב' פירושים , שהעולם הוא שליש מהמלאך, או שהמלאך הוא שליש מהעולם.
1676 ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
דהנה , ציון הוא לשון סימן, כמו אנא סימנא בעלמא , וקאי על עצם הנשמה, שעם היותה בגלות וצריכה פדי', מ"מ, אינה בשבי' ממש, אלא בהעלם בלבד, ובפרט ע"פ הידוע שלא כל הנשמה כולה מלובשת בגוף האדם למטה (וראי' לדבר, שהרי אפילו מלאך בשליש עולם עומד , וא"כ איך תוכל הנשמה שהיא למעלה ממלאך להתלבש בגוף האדם שהוא קטן מהכיל), אלא קצת הארה מן הנשמה היא המתלבשת בגוף, ורק כחות הנשמה הם בשבי' ממש, ועז"נ ושבי' גו'.
717 ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
בזה, דהנה, תבואת ה' קאי על המלאכים , כי, בתבואה יש צמיחה וגידול מקטנות לגדלות, וכן הוא במלאכים, שאף שבכללות נקראים בשם עומדים (ששולל את ענין העלי'), הרי בודאי יש אצלם עליות ע"י ענין העבודה כו' [וכמובן גם מזה שמצינו אצלם ענין של דין ועונש על החסרון בעבודה כו', כמ"ש גם במלאכיו ישים תהלה, וכמארז"ל אפקוהו למט"ט ומחיוהו שיתין פולסי דנורא, וכן יסד הפייטן ומלאכים יחפזון כו' לפקוד על צבא מרום בדין ], שזהו ענין הרצוא כו' שישנו הן אצל השרפים (שנקראים כן ע"ש שנשרפים כו' , שהו"ע הרצוא והכליון כו') שאומרים קדוש גו' , והן אצל האופנים וחיות הקודש (ש)ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו , וכידוע בענין שירת המלאכים (שגם בנ"י מזכירים בתפלתם,
203 ישעי' ו, ב-ג. וראה חולין צא, ב ואילך ובתוד"ה ברוך – שם צב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
הקדימה דישראל (כמו ביכורים שקודמים לתרומה) היא מצד שרש ומקור הנשמה כפי שהיא למעלה, אבל לאח"ז ישנו הענין דכי תבוא אל הארץ, דקאי על ירידת הנשמה למטה להתלבש בגוף הגשמי, והרי ידוע שלא כל הנשמה כמו שהיא למעלה מאירה ומתלבשת בגוף, כדמוכח מזה שאפילו מלאך בשליש עולם עומד (כב' הפירושים שבזה, אם המלאך הוא שליש העולם או העולם הוא שליש המלאך ), והנשמות הם למעלה מהמלאכים, וא"כ איך תוכל הנשמה להתלבש בגוף, אלא רק הארת הנשמה מאירה ומתלבשת בגוף, ונקראת
1428 ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מלאך בזמן ומקום גשמיים, בנוגע למקום, כמאמר מלאך בשליש עולם עומד (וכב' הדעות בזה, אם המלאך הוא שליש העולם, או שהעולם הוא שליש מהמלאך ).
1685 ב"ר פס"ח, יב. וראה חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
מלאך בזמן ומקום גשמיים, בנוגע למקום, כמאמר מלאך בשליש עולם עומד (וכב' הדעות בזה, אם המלאך הוא שליש העולם, או שהעולם הוא שליש מהמלאך ).
1686 פי' זה מובא גם בד"ה וראיתי אני תרס"ב ובכ"מ. וראה חולין צא, ב וב"ר פס"ח, יב. וצ"ע (הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ח ס"ע 280).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
דהנה, מלאך מוגבל במקום, כמאמר מלאך בשליש עולם עומד, וכמו"כ הוא מוגבל בזמן, שהרי זמן ומקום שייכים זה לזה.
65 ראה חולין צא, ב. ב"ר פס"ח, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות קיט
מקור מפורש
בדף זה
חולין צא, ב:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
בדף זה
שמתלבשים בבחי' גוף כמ"ש וגוויתו כתרשיש, ולכן הם בבחי' גבול כמו מלאך הגדול הנק' סנדל גדול מהלך ת"ק שנה, ויש מלאך שהוא בשליש עולם שליש מת"ק כו', ולכך אין אוא"ס ב"ה מאיר בהם בבחי' יחו"ע ממש בבחי' גילוי אלא בבחי' הסתר פנים וכיסוי, וע"י התנשאות האופנים וחיות הקודש נושאות הכסא כס א' להיות גילוי בחי' אדם שעל הכסא הוא בחי' התורה כי זאת התורה אדם דרמ"ח מ"ע הן רמ"ח אברים דמלכא, דהיינו כמו שהאברים נמשך בהם חיות הנפש עד שמתאחדים עם הנפש ובטילים אליה להתנהג ע"פ רצונה בלבד ואין להם רצון אחר כלל כך המצות הן איברים דמלכא שבהן נמשך ומלובש חיות מאוא"ס ב"ה ממש הסוכ"ע הוא רצוה"ע ב"ה ממש והמצות הן המשכות מאוא"ס ב"ה הסוכ"ע לבחי' ממכ"ע.
35 מלאך שהוא בשליש עולם : ראה חולין צא, ב. ב"ר פס"ח, יב. סה"מ תש"ח ע' 280 ובהערה שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בדף זה
מלך הגוים וכתי' יראו מה' כל הארץ כו', ואומר שירה כמו שרו של עשו כו' וכמ"ש כל העמים תקעו כף כו' וכן הבו לה' משפחות עמים וכן הללו את ה' כל גוים כו' וכה"ג רבות בכתובים.
143 שירה כמו שרו של עשו : חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אז ישיר כו' ומעתה יובן משנת"ל
מקור מפורש
בדף זה
מלאך בשליש העולם, והיינו שהגוף שלהם גדול כ"כ כו', משא"כ שירת הנשמות אינן נשמעות לפי שאינם בבחי' התלבשות הגוף כלל כו' עכ"ל יעו"ש.
364 מלאך בשליש העולם : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. מורה נבוכים ח"ב, פ"י. לקו"ת נצבים עד, סע"ד ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' ק ”שהוא ק"ס שנה". סידור שער החנוכה רעו, א ”קס"ו וב"ש שנה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביאור כו' משכן יצה"ר
מקור מפורש
בדף זה
נבדלים שעובדים את ה' באימה וביראה ברתת ובזיע ולמה יהי' עבודת האופנים לעומת עבודת השרפים, וגם משמע שזה שאומרים ברוך כבוד כו' זהו לעומת בחי' קדוש שאומרים המלאכים, אשר גם זה אינו מובן מהו ולמה כו'.
43 קדוש שאומרים המלאכים : ברכת יוצר. ראה חולין צא, ב. ובתוד"ה ברוך שם צב, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גל נעול מעין חתום
מקור מפורש
בדף זה
אך כדי להפוך עצמיות המדות מרע לטוב צ"ל בחי' גילוי עצמיות נקודת הלב ממש, שכדי להוציא בחי' עצמיות שכל ומדות ממאסר וגלות הגוף ונה"ב, שתהיינה לה' לבדו ולבער הרע מקרבו מכל וכל, והיינו בהתהפכות המדות של הרע לטוב ממש ולהכלל בקדושה וכמ"ש בסש"ב פ' יו"ד, צריך להמשיך גילוי אלקות מבחי' מזל הוא הנשמה שלמעלה מהגוף, שלא כל הנשמה מלובש בגוף כמ"ש במ"א שהרי המלאך בשליש העולם עומד וכ"ש הנשמה ששרשה
596 שהרי המלאך בשליש העולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. לעיל מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
בדף זה
היער והדבש שבו ויש ב' מיני דבש דבש תמרים ודבש דבורים, דבש תמרים בודאי שייך ליער ואפי' דבש דבורים שייך ג"כ ליער שעושים כמו יער ומעמידים שמה הדבורים, ובנמשל היער הוא יוצר אור שהו"ע ההתבוננות משרפים וחיות ואופנים שעומדים בביטול עצום לאלקות, ושרפים אומרים קדוש וחיות ואופנים לעומתם אומרים ברוך, ועי"ז הוא בא למתיקות דק"ש מהתבוננות דק"ש בפסוק ראשון דיחו"ע דכולא קמי' כל"ח שהו"ע יחו"ע ואח"כ ההתבוננות דיחו"ת בפ' בשכמל"ו האיך שכללות השתל' עולמות לא נתהוה כ"א רק מזיו והארה בלבד.
15 ושרפים אומרים קדוש : ישעי' ו, ג. ברכת יוצר. ראה חולין צא, ב. ובתוד"ה ברוך (שם צב, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר משה אל העם אל תיראו
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא הנה אנו רואים שנתהווה ריבוי התהוות הנבראים בהתחלקות כל א' מחבירו, כמו מה גדלו מעשיך ה', שקאי על נבראים הגדולים דהיינו מלאכים שמלאך בשליש עולם עומד שבעולם שלנו לא נמצא כזאת, וכן אלף אלפים ישמשוני' ורבו רבבן כו', היש מספר לגדודי', אלף אלפים היינו גדוד א' ולגדודיו אין מספר, מ"מ הרי הם בבחי' התחלקות אלא שההתחלקות הוא עד אין קץ וכמו מחנה מיכאל קפ"ו אלף מחנות ומחנה גבריאל קנ"א אלף מחנות, מיכאל וגבריאל הם חו"ג שחסד וגבורה הם ב' הפכים, וכן בחסד גופא כל א' בחי' בפ"ע קפ"ו אלף מחנות, מ"מ כל א' הוא בחי' בפ"ע בהתחלקות המדרגות.
25 שמלאך בשליש עולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. לעיל (בחלק המאמרים) שם הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] והנה כמו שנמשלו המצות בנר
מקור מפורש
בדף זה
לבד, וקוש"י הוא הרצון שלמעלה מהטו"ד לגמרי, וכמ"ש כי עם קשה עורף הוא ולכן וסלחת כמ"ש במ"א, וה' ראשונה הוא בחי' ההתבוננות בגדולת ה' איך שמה רבו מעשיך ה', וכתי' מה גדלו מעשיך ה', וההפרש שביניהם שמה גדלו קאי על עולמות עליונים והנבראי' היותר גדולים כמלאכים ושמש וירח כו' שהמלאך בשליש העולם עומד כו' כמ"ש במ"א, ע' בלק"ת בד"ה יונתי בחגוי הסלע, וכן השמש היא גדולה מאד כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ג ה"ח מה' יסוה"ת כמו ק"ע פעמים מהארץ והארץ גדולה מהירח כמו ארבעים פעמים כו' ע"ש, ועליהם אמר המשורר מה גדלו מעשיך ה' שהם נבראים הגדולים כנ"ל, וכאשר התבונן על ריבוי התהוות הנבראים שנתהוו ריבוי מיני דצח"מ כו', כמו בדומם מן האבנים הפשוטי' עד האבנים היקרות שבחשן ואפוד יש ריבוי מינים עד אין שיעור והכל בסוג הדומם, שאין יתרון לשוהם עד"מ על האבן הפשוט בסוג מין הדומם שהכל א' הוא, רק שזה פשוט ובנמצא הרבה וזה טוב ויקר המציאות וטורח רב להשיגו כו', וכן בצומח יש צמחים רבים עד אין שיעור שיש ריבוי מיני עשבים זרעוני גינה וריבוי מיני אילנות סרק ופירות, וצמח התבואות והכל בסוג א' שהוא ממין הצומח כו', וכן בע"ח הם רבים במספר עד אין שיעור למיניהם חלוקים זה מזה בהמות דקות וגסות
121 שהמלאך בשליש העולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בדף זה
מן הארץ, והירח הוא בערך ארבעים פעמים, וכן המלאכים משרתיו עושי רצונו נת' במ"א שהמלאך בשליש העולם עומד שיש בזה ב' פירושים הא' שהמלאך הוא שליש מן כללות העולם ז"ר וארץ
29 שהמלאך בשליש העולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואהבת את ה' אלקיך
מקור מפורש
בדף זה
ה' הוא התבוננות וכמ"ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם ולכולם בשם יקרא איש לא נעדר, וביאור הענין דהנה בשבחי דהמע"ה ששיבח את הקב"ה אמר מה רבו מעשיך ה', ומה גדלו מעשיך ה', וצ"ל מהו השינוי ל' והו"ל בשניהם מה רבו או מה גדלו, אך הנה מה גדלו מעשיך ה' הוא גדולי הנבראים שנבראו כמו מלאכים דארז"ל מלאך בשליש עולם עומד וכן השמש אי' ברמב"ם הל' יסודי התורה שהוא ק"ע פעמים נגד הארץ (ה' והוא ערך 4,104000 מיל הסובב של השמש ע') והירח כ' שם שהוא בערך חלק ארבעים מן הארץ (ה' והוא בערך תקצ"ה מיל ושמינית מיל הסובב של הירח ע') והכוכב הקטן שבכל הכוכבים הוא מיל סבובו, ונמצא ארכו שליש מיל, וכשהתבונן דוד בריבוי הפרטים שנבראו בכל מין ומין א' מה רבו מעשיך ה' הגם שבכלל הם רק ד' דצח"מ מ"מ הפרטים הם רב מאד וכמו במין דומם יש כמה מינים כמו אבן פשוט עד אבני חשן ואפוד שלא הי' צומח כ"א דומם רק שהוא יקר המציאות והוא מבהיק, וביניהם יש כמה מינים, וכן בעפר יש העפר שבקרקע המשכן שהוא בדיקה לאשת זנונים ומ"מ הוא ג"כ דומם, ויש עפר שמצמיח מין זה ועפר שמצמיח מין אחר וכולם הם דומם, וכן בצומח יש עשבים וזרעוני גינה ותבואות
31 מלאך בשליש עולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה[/cup] שעה א' הג' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מהר"ן מוויליז)
מקור מפורש
בדף זה
שמחי' את הנה"א יש תמיד כליון ותשוקה בל"א „ ציא לאלקות ועצם הניצוץ אינו בערך הגשמה אפי' בעשר כחות, ומה שמתלבש בגוף הוא רק הארה ומקצת מהנשמה וראי' שהמלאך בשליש עולם עומד כ"ש הנשמה שלמעלה מהמלאך שהגוף קטן מהכיל את כל הנשמה, אלא מה שנתלבש בגוף הוא רק הארה, וזהו"ע התשובה ל' השבה לשרשה ומקורה, והנה התחלת העלי' הוא כשאדם עומד משנתו ומתפלל ולומד מתחיל הנפש להתרומם וכמ"ש סלסלה ותרוממך כמו סלסול השערות שמפריד השערות זה מזה כמו"כ ע"י לימוד הלכות ומקשה ורימנהו כאן כתוב כך ובמק"א להיפך ומתרץ זה סלסול הלכות עי"ז ותרוממך הנפש מתרומם, וכן צדקה תרומם גוי שע"י נתינת הצדקה נעשה היד מרכבה למדות החסד שבלי גבול הגם שהוא חסד ולא גבו', מ"מ מדת החסד עצמה הוא בלי גבול, וזהו רוממות הנפש ול"ד ע"י כ"א ע"י כל המצות שנק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה כו' כל המצוה, אך זה אינו עדיין השבות הנפש לגמרי והעיקר בעת השינה שאז הנפש עולה למעלה וכמ"ש ב"ידך א"פקיד ר"וחי ר"ת בא"ר דכמו הבאר שנובע מתתא לעילא כמו"כ הנשמה עולה מלמטלמ"ע, ואם הרויחה ביום שקיימה תומ"צ אז היא עולה למעלה, וזהו תשובה ל' השבה שהנפש עולה לשרשו ומקורו אבל אם פגם והנפש עצמו ה"ה שליח מהמשלח וחזקה שליח עושה שליחותו, אבל יש יצה"ר ונה"ב המונעים ומעכבים וזה אין תשוקת היצה"ר אלא לקין וחביריו שמעורר מדנים שזהו"ע הפגם והלכלוך שעי"ז נדחה ממחיצתו של הקב"ה, וצריך תשובה חרטה על להבא ופי' חרטה שיעקור הרצון לגמרי, ולכן בק"ש שעהמ"ט צריך לעשות חשבון צדק בנפשו במה שעשה בכה"י ואם פגם באיזו דבר צריך לעשות תשובה חרטה, ואח"כ בעת השינה יתעלה הנשמה למעלה ושואבת לה חיים מלמעלה, ואח"כ ביום המעהמ"צ באו"א שכל יום מסייע לחבירו שע"י התשובה שהוא החזרת הנפש נמשך אור העליון יותר ביום שלאחריו.
70 שהמלאך בשליש עולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין ענין התשובה, הנה כתי' ויפח באפיו נשמת חיים ואמרז"ל בעוה"ז בנפיחה ולכן מת, ובעוה"ב בנתינה ולכן וחי לעולם וכמ"ש ונתתי רוחי בהם וחייתם, וצ"ל הלא עכשיו ג"כ בנתינה וכמ"ש אלקי נשמה שנתת בי, והענין דהעולם על מילואו נברא ואח"כ בחטא עה"ד נחסרו ה' דברים, ועוד דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף כ"א הארה ומקצת מהנשמה ועיקר הנשמה נשאר למעלה דמה מלאך בשליש עולם עומד כ"ש נשמה שלמעלה ממלאך הגוף קטן מהכיל אותה, ובאמת א"ז טענה כלל דגשמיות לגבי רוחניות כמו שהקטן אינו כלי כמו"כ גדול ג"כ אינו כלי לזה, אך האמת כן הוא וכמ"ש ונוזלים מלבנון שמשרש הנשמה נוזל בהנשמה שבגוף, וכמ"ש גבי לך לך פי' שיבא לשרש הנשמה, וכתי' לכי לך שיבא לשרש הנשמה, ומה שמתלבשת בגוף הוא רק הארה מהנשמה, לכן יש קצבה לשנות האדם ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה לפום גמלא שיחנא, והוא לפ"ע הבירורים שצריך לברר וזהו ויפח כמו האדם כשנופח מאיזה
64 דמה מלאך בשליש עולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
בדף זה
וזהו באדם למטה כמו"כ בעולמות עליונים הם מעלימים כו' ובפרטיות העולמות הנה ע"ס דאצי' אי' בעה"ק הוא אינון ואינון הוא, אך מזה גופא מובן שהם העלם, דבא"ס הפשוט אינו שייך לומר זה, אבל הע"ס דאצי' לכאו' אינו כן ע"ז אמר הוא אינון כו' וא"כ אפי' ספי' ל' בהירות הכל לגבינו אבל לגבי א"ס ה"ז העלם, והנבראים דבי"ע אפי' נבראים הגדולים כמו מלאך שבשליש עולם עומד ויש
38 מלאך שבשליש עולם עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה אחת הב'
מקור מפורש
בדף זה
וכן יובן בנפש ענין תשובה, כי הנה הנפש הוא חלק אלקה ממעל כי חלק הוי' עמו, וענין חלק הענין הוא כי אנו רואים למטה חלק א' ממספר מאה או מאלף, ולמעלה הו"ע חלק הוי' הי' הוה ויהי' כאחד כך הנשמה הוא למעלה מהגבלה והגשמה ומה שאנו רואים למטה הוא רק כוחות הנפש אבל הנפש עצמה לא תוכל להתלבש בגוף כי מה מלאך בשליש עולם הוא עומד כש"כ הנפש בודאי הגוף קטן מהכיל אותה ע"כ לא התלבשה בגוף רק הארה מהנפש אבל עצם הנפש נק' יחידה שמקבלת מיחיד ועלי' כתי' כי הוי' אלקיך אש אוכלה הוא כמו האש בטבעו לעלות למעלה כך הנשמה היא משתוקקת להסתלק למעלה, ואפי' להתלבש בכוחות הנפש ה"ה הגבלה אצלה וכש"כ בכוחות הגוף, ומה שירדה הארה להתלבש בגוף הוא ירידה צורך עלי', ותיכף כשעומד ולומד ומתפלל מרגיש רוממות בנפשו כי בתורה כתי' סלסלה ותרוממך ע"י סלסל הלכות ורמינהו, לא קשה, ועי"ז תרוממך שנתרומם הנפש וכמו"כ כתי' וצדקה תרומם גוי כי ע"י שנותן צדקה עי"ז נעשה היד מרכבה למדת החסד שהוא א"ס בלי גבול אף שהמדות הם מוגבלים אך ענין הגבלתם הו"ע חסד ולא גבורה אבל עצם מדת החסד הוא חסד בלי גבול שא"ס להתפשטותן וזהו"ע רוממות, ולא דוקא צדקה כי כל המצות נקראים בש' צדקה כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת, אך זהו רק רוממות, אבל עיקר העלי' הוא בשינה שאז הוא הסתלקות כל הכוחות דהנפש ונשאר בהגוף רק קושטא דחיותא והנפש עולה אז למעלה ושואבת לה חיים שזהו ע"י התורה ומצות של כל היום כי בכלל הנפש הוא שליח ואף שחזקה ששליח עושה שליחותו אבל יש מונעים ומעכבים שזהו תשוקת היצה"ר לקין וחביריו שהי' ראשית מעורר'
83 מלאך בשליש עולם הוא עומד : ראה ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול הערה 44.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א מגילה נקראת
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע טו
הו מגלה נקראת באחד עשר כו' בחמשה עשר לא פחות ולא יותר , כי הנה אחד עשר הוא בחי' ו"ה וחמשה עשר הוא בחי' יו"ד ה', והנה כתי' מלחמה להוי' בעמלק, וארז"ל אין השם שלם כו', ולכן ע"י נס דפורים שנהרג המן שהי' מעמלק הי' חבור בחי' ו"ה בי"ה וזהו כרכים המוקפים חומה קורים בט"ו, והיינו כי הקפת החומה תלוי ביהושע בן נון, שיהושע הי' לעומת בחי' קיר ברזל, כי יהושע הי' מל' דקדושה בחי' לבנה כמארז"ל פני יהושע כפני לבנה, ולכן תלוי מלחמת עמלק גם ביהושע כמ"ש ויחלוש יהושע את עמלק [וכמ"ש בזח"ב דס"ה ע"ב שמשה הי' לקרבא דלעילא ויהושע לקרבא דלתתא] ולכן כרכים המוקפים חומה קורים בט"ו זהו ע"ד בן כרך שראה את המלך שנבואת ישעי' הי' בבריאה שראה השרפים שאומרים קדוש ורוצים ליבטל כו' כי אימא מקננא בכורסייא ולכן קורי' בט"ו בחי' י"ה, משא"כ כפרים ועיירות גדולות קורים בי"ד והכפרים מקדימים ליום הכניסה זהו ע"ד בן כפר שראה את המלך כו'.
262 השרפים שאומרים קדוש : ישעי' ו, ב-ג. ראה חולין צא, ב ואילך ובתוד"ה ברוך (שם צב, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
בדף זה
השרפי' שאומרי' קדוש שמשיגי' איך שהוא ית' קדוש ומובדל כי אימא מקננא בבריאה.
268 השרפי' שאומרי' קדוש : ישעי' ו, ב-ג. ראה חולין צא, ב ואילך ובתוד"ה ברוך (שם צב, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א [נקדישך] וביאור הענין
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע טו
והנה ענין ג' קדושות שהעליונים מכתירים הכוונה על ג"פ קדוש שהמלאכים אומרים , ולכאורה מהו שייך ענין אמירת וקריאת קדוש שהשרפים אומרים שיתנו מהכתרים שנעשים ע"י קריאתם ב' לישראל .
14 קדוש שהשרפים אומרים : ישעי' ו, ב-ג. ראה חולין צא, ב ואילך ובתוד"ה ברוך (שם צב, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע טו
המחשבה שלנו, וגבוה מעל גבוה כו' עד משכן מלאך מט"ט כו', לכן הקדימו המלאכים, ומזה הטעם אמרו במד"ר ג"כ העליונים מכתירים בכי"ו ויום ג' עטרות, והיינו שלבד שהשרפים אומרים ג"פ קדוש הנה הקדוש שאומרים ישראל ג"כ נעשה הכתר ע"י המלאכים כנ"ל.
23 שהשרפים אומרים ג"פ קדוש : ישעי' ו, ב-ג. ראה חולין צא, ב ואילך ובתוד"ה ברוך (שם צב, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שיר המעלות ממעמקים
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע טו
מיסוד המים והעפר, שטבע המים והעפר לירד למטה, משא"כ האש טבעו לעלות למעלה, והיינו שרוצה לעלות ולהסתלק למעלה לבחי' האש היסודי זולת מה שהפתילה או העצים שהאש נאחז בהם אינו מניח את האש להסתלק ממנו לגמרי לכן דולק ברצו"ש הסתלקות והתפשטות, ועד"ז יובן למעלה שהחיות אלקי המחי' ומהוה הנבראים ה"ה בבחי' מטול"מ מפני שרוצה תמיד ליכלל במקורו ומוכרח להתפשט בדרך ירידה להוות ולהחיות הנבראים מפני בחי' רצה"ע כנ"ל, ומפני כי החיות היא ברצו"ש לכן גם עבודת הנבראים הוא ג"כ ברצו"ש, וזהו דכתי' והחיות רצו"ש כפי' הא' שקאי על חיות המרכבה שהם ברצו"ש מפני כי קבלת חיותם הוא ג"כ ברצו"ש כו', וזהו בד"פ בין בשרפים בין באופנים, ובד"כ השרפים הם בחי' רצוא שהשרפים אומרים קדוש להיות כי הם משיגים איך שהוא ית' קדוש ומובדל מגדר עולמות ולכן עומדים בבחי' רצוא ותשוקה לכלל ולבטל בו ית', ונק' שרפים ע"ש שכבר נשרפו בעוצם רשפי אש התשוקה כו' כמ"ש במ"א, והאופנים אומרים ברוך שהוא בחי' המשכת החיות שיומשך בחי' כבוד הוי' הוא בחי' זיו יקרי' להוות ולהחיות העולמות שזהו בחי' שוב, ועד"ז יובן העבודה בנש"י ג"כ שהוא בבחי' רצו"ש, שז"ע קבלת עומ"ש ועומ"צ, שפ' ראשונה הוא בחי' רצוא למס"נ באחד ע"י התבוננות איך שאני הוי' לא שניתי כמ"ש במ"א ולכן ועמך לא חפצתי, אפי' בחי' כי עמך מקו"ח שהוא רק עמך כו', רק מפני שא"א להיות כל היום בבחי' רצוא, לזה הו"ע קבלת עומ"צ שהוא בחי' שוב להמשיך המשכות אוא"ס בכלים מכלים שונים כו', וקדמה שמע הוא כמו קדימת הרצוא להשוב כו'.
63 והאופנים אומרים ברוך : יחזקאל ג, יב. ראה חולין צא, ב ואילך. ובתוד"ה ברוך שם צב, רע"א. ראה גם סה"מ תרל"ד ע' רנד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ לך צב"ר. ל"נ
מקור מפורש
בדף זה
אך ידוע דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף, ומה שמתלבש בגוף הוא רק הארת ומקצת הנשמה, דעצם הנשמה הרי אינה בערך ההתלבשות בגוף, דהגוף הוא קטן מהכיל את הנשמה, דנשמה היא גבוה במעלה ומדריגה ממלאך, ומלאך בשליש עולם עומד, וכ"ש הנשמות שהם למעלה ממלאכים, אלא מה שמתלבש בגוף הוא רק הארה לבד, ועיקר הנשמה היא למעלה, והנשמה כמו שהיא למעלה הנה היא רואת ושומעת הכרוזים העליונים, וכמ"ש (דניאל י' ז') וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא, וארז"ל (מגילה ד"ג ע"א) אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו, מזלייהו הוא שרש ומקור הנשמה כמו שהיא למעלה, ושרש ומקור הנשמה רואה ושומעת כל הכרוזים העליונים, וכתיב ונוזלים מלבנון, דמשרש ומקור הנשמה כמו שהיא למעלה נוזל ונוטף גם בהארת הנשמה שבגוף, והן הנה ההרהורי תשובה שבאים להאדם פתאום בלי שום הכנה כלל, ואפילו רשעים מלאים חרטות שמתעוררים בתשובה.
20 ב"ר פס"ח, יב. חולין צא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר