155

שההגעה היתה כאילו בלי כוונה⁵³. אך יש הבדל במשמעות של המלה "ויפגע" בין שני הפסוקים שהוזכרו לעיל: המשמעות של "ויפגע במקום" היא שיעקב אכן הגיע לשם בלי כוונה מצדו, כדיוק חז"ל על המלה "ויפגע" – "ללמדך שקפצה לו הארץ"⁵⁴. אך משמעות הביטוי "ויפגעו בו⁵⁵ מלאכי אלקים" היא, שההגעה לשם היתה בלי כוונה לא רק מצד יעקב, אלא גם מצד מלאכי ארץ ישראל.

ויש לומר, שבהתאם להבדל זה במשמעות המלה "ויפגע", כך הוא ההבדל גם בתפקידם של שני סוגי המלאכים: המלאכים שעליהם מדובר בתחילת הפרשה באו לשם שמירה, ואילו המלאכים שבסוף הפרשה – לשם כבוד.

ו. תפלת ערבית – אתערותא דלעילא נעלית ביותר

ההסבר לכך הוא:

ידוע⁵⁶ ההסבר בפנימיות הענינים לכך ש"תפלת ערבית רשות"⁵⁷, ואיננה חובה כתפלת שחרית ומנחה. זאת, משום שתפלת ערבית קשורה לדרגה כה גבוהה, שאי אפשר להגיע אליה על ידי עבודת האדם. זוהי אתערותא דלעילא אשר אין אתערותא דלתתא מגיעה לשם, והיא "נמשכת" ויורדת מאליה.

ולכן לומדים על תפלת ערבית מן המלה "ויפגע"⁵⁸, בשונה מן הביטוי "אשר עמד שם"⁵⁹ המופיע בתפלת שחרית אצל אברהם, או הביטוי "לשוח בשדה"⁶⁰ המופיע לגבי תפלת מנחה אצל יצחק⁶¹: כיון שדרגה זו אינה מושגת על ידי עבודה, אלא כאילו מאליה, יוצא מכך, שה"המשכה" היא כאילו בלי כוונה, בלי יחס לעבודת האדם. הסבר זה עולה בקנה אחד עם ההסבר לביטוי "קפצה לו הארץ" – שזהו ענין שאינו מגיע לפי סדר ובהתאם לעבודת האדם, אלא פעולה