129

שיחה ב

א. "שוכב עליה" – "קיפל .. כל ארץ ישראל .."

בפרשתנו יש פירוש רש"י, אשר במבט ראשון נראה, שרש"י העתיק פירוש זה (כמעט אות באות) מן הגמרא, אך לאחר עיון בדיוקי לשון רש"י רואים, שרש"י מתכוון לדבר אחר לגמרי.

על הפסוק¹ "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" אומרים חז"ל בגמרא²: הארץ אשר אתה שוכב עליה... מאי רבותיה (וכי³ ארבע אמות משכבו הבטיחו לתת לבניו⁴ – רש"י)? אמר רבי יצחק מלמד שקפלה הקדוש־ברוך־הוא לכל ארץ ישראל והניחה תחת יעקב אבינו (כדי⁵) שתהא נוחה ליכבש לבניו (כד' אמות של משכבו³ – רש"י).

רש"י בפירושו על התורה מצטט את המילים "שוכב עליה" ומפרש: קיפל הקדוש־ברוך־הוא כל ארץ ישראל תחתיו רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו.

לדברי המפרשים⁶, מתכוון רש"י להשיב לאותה שאלה המוזכרת בגמרא – "מאי רבותיה" – ומתרץ, כבגמרא, ש"קיפל הקדוש־ברוך־הוא כל ארץ ישראל תחתיו", והחידוש – "רבותיה" – של ההבטחה הוא – "שתהא נוחה ליכבש לבניו" (בדיוק כשם שקל לכבוש "ד' אמות של משכבו").

אך יש להבין:

א) כיון שאפילו בפירושו לגמרא צריך רש"י להוסיף את ההסבר, על לשון הגמרא – "שתהא נוחה ליכבש לבניו – "כד' אמות של משכבו", הרי בודאי ובודאי שהוא צריך היה להוסיף הסבר זה בפירושו לתורה, אשר נכתב, כאמור מספר פעמים (גם) עבור בן החמש למקרא⁷?

ב) אם הקושי בפסוק הוא "מאי רבותיה" (כיצד ייתכן לומר שהקדוש־ברוך־הוא הבטיח ליעקב רק "ד' אמות של הארץ) – אין מובן: רש"י צריך היה לצטט מן הפסוק גם את המילים "הארץ אשר אתה שוכב עליה"⁸, כי הקושי כאן