129

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

איננו במילים "שוכב עליה" כשלעצמן, אלא בכך, ששטח הארץ "אשר אתה שוכב עליה" הוא קטן מאד – ד' אמות?

מכך מובן, שלפי פשוטו של מקרא, ולכן גם אצל רש"י, אין קושי כפי שאלת הגמרא "מאי רבותיה", אלא הוא מתרץ קושי המתעורר על המילים "שוכב עליה" בלבד. וכן את הענין "שתהא נוחה ליכבש לבניו" אין לומדים מגודל שטח "הארץ אשר אתה שוכב עליה", אלא מן המילים "שוכב עליה" עצמן.

ב. האם יש צורך בנס כדי לרמוז?

בעצם הפירוש "רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו" יש להבין:

הניסוח בגמרא הוא "קפלה הקדוש־ברוך־הוא... (כדי) שתהא נוחה ליכבש לבניו". אך רש"י (משנה ו)מוסיף "רמז לו9 שתהא נוחה...". ההבדל ביניהם בפשטות הוא: משמעות הניסוח "(כדי) שתהא נוחה ליכבש לבניו" היא, שהענין של "קפלה הקדוש־ברוך־הוא..." גרם שיהיה "נוחה ליכבש...". אבל "רמז לו שתהא..." פירושו, שהקדוש־ברוך־הוא רמז וגילה ליעקב דבר אשר יארע בעתיד, שהכיבוש אכן יהיה באופן של "נוחה".

יש להבין: מדוע משנה רש"י מן הגמרא? ולכאורה להיפך: לפי דברי הגמרא, שהענין של "קפלה הקדוש־ברוך־הוא..." גרם לכך "שתהא נוחה..." מובן הצורך בנס הקיפול. אך כדי לרמוז ליעקב על העתיד די בהודעת העתיד, כמסופר לפני כן לגבי אברהם – באמצעות דיבור וכדומה10. מדוע יש צורך לשם כך בנס, ובמיוחד נס גדול כל כך, אשר אין לו אחיזה בטבע, "לקפל" את כל ארץ ישראל מתחת לארבע האמות של יעקב11?!

ג. במדרש – להראות בעלות יעקב על ארץ ישראל

לכאורה ניתן לתרץ: לפי הפשט קשה לומר, שהענין של "קיפל הקדוש־ברוך־הוא... תחתיו" (של יעקב), יגרום לפעולה של "נוחה ליכבש לבניו" (דורות רבים לאחר מכן)12. ולכן מסביר רש"י

הערות

  1. 9. כ"ה בדפוסי רש"י שלפנינו ובדפוס שני דרש"י*, אבל בדפוס ראשון דרש"י וכת"י רש"י שתח"י תיבות אלו ליתא (ובכמה כת"י – "כדי שתהא כו'". ראה לעיל הערה 5).
  2. 10. ראה פרש"י לך (טו, ט־יז) כו"כ רמזים.
  3. 11. כמו ששקו"ט במפרשי רש"י (גו"א, משכיל לדוד, באר יצחק ועוד) איך אפ"ל נס כזה (וביאורם – אינם כפשוטו (ע"ש), ולא נרמזו כלל ברש"י. ואכ"מ). בחזקוני עה"פ, שכל זה הי' בחלום – אבל כמדובר כמה פעמים לשון פרש"י עה"ת הוא לכל לראש כפשוטו (כמובן לבן חמש) – היינו שקיפל כפשוטו ואמירת שוכב עלי' הי' בחלום.
  4. 12. בתו"ח חולין שם מפרש, דזה שנוחה ליכבש כו' הוא מפני שיעקב קנה א"י ע"י שקפלה תחתיו (וראה גם צרור המור וצפע"נ עה"ת פרשתנו עה"פ) ובמילא לא יהי' מקום לקטרוג כו' – ע"ד מ"ש ברשב"ם (ב"ב ק, א) במחז"ל גבי אברהם (הובא לקמן בפנים סעיף ד) – אבל ע"ד הפשט לא מסתבר לומר שזה שידע יעקב שלשעה קיפל הקב"ה כו' פעל באופן טבעי שלא יערערו האומות כו' כו"כ דורות לאח"ז (ובפרט את"ל שכ"ז הי' בחלום, כבהערה הקודמת) [וגם בנוגע להילוך אברהם בארץ כו' שברשב"ם שם – ע"ד הפשט לא מסתבר לומר שעי"ז נעשה נוחה ליכבש לבניו (ובפרט את"ל שלא קנה אברהם א"י ע"י הילוכו זה – ראה לקמן הערה 33), שלכן לא הביא רש"י זה בפירושו עה"ת, כדלקמן בפנים שם].
  5. . בצילום דפוס שני שתח"י, תיבות אלו מוקפות בסוגריים ומעל השורה הוגה "כדי".

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. סב - שנת תשל"א - חלק ראשון ‹ שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א לקו"ש ח"כ ע' 129

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.